פרוטוקולים/כלכלה/6040



2
ועדת הכלכלה
11.11.02

פרוטוקולים/כלכלה/6040
ירושלים, ט' בכסלו, תשס"ג
14 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 531

מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, ו' בכסלו, התשס"ג (11 בנובמבר, 2002) בשעה 13:00

הצעת חוק משק החשמל (הגבלת צריכת חינם של חשמל על ידי עובד חברת
החשמל), התשס"ב-2002 , של חה"כ אברהם פורז

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
רומן ברונפמן
נעמי חזן
אחמד טיבי
נחמה רונן

חה"כ אפי אושעיה
חה"כ עמיר פרץ

עו"ד דן אורנשטיין
עו"ד גלי גרוס

אמיר שביט – אגף תקציבים, אוצר

ד"ר יעקב רזון
דוד גולן
אבי ענתבי
ארז גילהר

הרשות לשירותים ציבוריים –חשמל
אילן סלומון
אורית פרקש כהן

אתי בנדלר

לאה ורון

לאה קיקיון




הצעת חוק משק החשמל
(הגבלת צריכת חינם של חשמל על ידי עובד חברת החשמל), התשס"ב-2002 , חה"כ אברהם פורז

שלום לכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – הצעת חוק משק החשמל – הגבלת צריכת חינם של חשמל על ידי עובד חברת החשמל. נקרא את החוק.

"1. הגדרות. בחוק זה – "החברה" – חברת חשמל לישראל בע"מ;
"הרשות" – הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ"ב-1996 ;
"עובד" – עובד החברה;
"עובד חדש" – עובד שהחל לעבוד בחברה ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו;
"צריכת יתר" – צריכת חשמל העולה על פי שניים מהצריכה הממוצעת;
"צריכה ממוצעת"- הממוצע השנתי של צריכת החשמל במשקי בית בישראל;
"השר" – שר התשתיות הלאומיות. "

האם יש הערות לסעיף ההגדרות?

"תשלומי עובד חדש בעד צריכת חשמל 2. על אף האמור בכל הסכם קיבוצי, חוזה עבודה, נוהג או הסדר מחייב אחר, עובד חדש ישלם לחברה את מלוא התשלום בעד החשמל שצרך".

כמובן שזה לא חל על עובדים נוכחיים.

עובד חדש מוגדר בסעיף 1 כעובד שהחל לעבוד בחברה אחרי תחילתו של חוק זה.

עובד חדש לא מקבל בכלל. העובדים הישנים מקבלים משהו.

תחילתו של החוק, אם הוא יתקבל, ביום פרסומו ברשומות, ולכן מדובר רק על עובדים שהחלו לעבוד בחברה אחרי יום הפרסום.

"תשלום עובד בעד צריכת חשמל תיקון הסכם קיבוצי 3. החברה תפעל לתיקון ההסכם הקיבוצי החל על עובדיה במגמה להביא לכך שהחל בתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ישלם עובד שאינו עובד חדש לחברה את מלוא התשלום בעד צריכת היתר שצרך". להזכיר – צריכת היתר זו צריכת חשמל העולה על פי שניים מהצריכה הממוצעת, כפי שהיא מוגדרת בסעיף 1 להצעת החוק.

"פרסום הודעה 4. הרשות תפרסם ברשומות אחת לשנה הודעה בדבר הצריכה הממוצעת.

שמירת סמכויות 5. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הרשות." - אינני יודעת אם אחרת היה.

"ביצוע ותקנות 6. השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו".

האם מישהו מהמוזמנים רוצה לומר משהו? אם לא, ניתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת.

אדוני היושב ראש. אני יודע שאתה מחוקק את החוק הזה מתוך כוונה אמיתית לתיקון מערכת שיש לך דעה מאד מסוימת עליה.

אני גם די בסדר עם העובדים, אפילו לא תבעתי בחוק, אלא הוריתי להנהלה, לפי החוק, שהיא תגיע תוך שנתיים להסכם קיבוצי חדש.

ובכל זאת, הכנסת עומדת להורות להנהלה של מקום עבודה איך לנהוג עם העובדים, איזה עובדים יקבלו הטבה ואיזה לא.

אבל אנחנו בעלי הבית של החברה הזו. זו חברה ממשלתית.

אתה עושה פה דבר חמור מאד. כנסת צריכה לא לשכוח שהיא לא הממשלה.

כמו שאתה מהרגע הראשון פועל על פי השקפת עולמך, אתה יודע שבעניין הזה יש לי השקפת עולם משלי, ואני אנסה לשכנע אותך, בכל זאת, אחרי שהחוק כבר מוכן לקראת קריאה שניה ושלישית, לתת צ'אנס למעבידים האמיתיים, שהם, לצורך העניין – הנהלת החברה והמשרד הממונה, להסדיר את העניין. הם, ולא באמצעות חקיקה בכנסת. אני יודע שהמחוקק מתערב מפעם לפעם בתנאים וכן הלאה, אבל פה אנחנו ממש יורדים לרמת הפרט של עובד במקום העבודה, במיוחד שאנחנו גורמים למעמד שונה של עובדים חדשים שייכנסו לחברה.

אבל יש הרבה פעמים דור בית, לא? זו לא המצאה שלי.

העניין של דור בית הוא לא ההמצאה שלך, אבל ההמצאה שלך היא שאתה קובע את זה באמצעות חקיקה של ועדת הכלכלה, ולא על פי הסכם עבודה שהוא תוצאה של משא ומתן של העובדים לבין ההנהלה שלהם. אני חרד מהעניין הזה. זה דבר שפוגע בזכות העובד, בהסכמי עבודה, וכן הלאה. אני פונה אליך ומבקש ממך – גם אם הוועדה שלך תאשר את החוק, לא להעלות את זה לקריאה שניה ושלישית עכשיו. תן צ'אנס לעניין הזה להתקדם. אני חושב שהבאת להתקדמות מאד גדולה מתחילת הדרך. היתה בהתחלה אטימות מוחלטת. התחילה הידברות, יש הישגים. אולי הם לא מספקים על פי השקפת עולמך. לפי השקפת עולמי הם מספיקים. אל תניח את החוק לקריאה שניה ושלישית במליאה.

אדוני היושב ראש, אנחנו כבר ישבנו בהרכב מצומצם יותר וגם בהרכב רחב יותר, ודנו בהצעת החוק הזו. אמרנו לך כל מה שהיה בלבנו ובראשנו. אפסח על דברי החנופה, על הדברים הטובים שעשית בכיוון הנכון, ואני אעבור ישירות לעובדות: בהרכב הנוכחי שלך אין לך אף לא קול אחד בעד העניין, מלבד הקול שלך. אנחנו פנינו אליך בסיום הישיבה הקודמת והפצרנו בצורה חברית שלא תעלה למליאה את הצעת החוק הזו, שלך, ללא תמיכה של אפילו חבר כנסת אחד מהוועדה. זו עדיין ההצעה הידידותית שלי, באופן אישי.

אנחנו דיברנו על הדברים בפעם הקודמת, בדיון די ממצה. אמרתי לך שתמכתי ואני תומכת בך ברעיון העקרוני. אני גם סיפרתי שהייתי יושבת ראש של מועצת מנהלים של חברה שעשתה הבדל בין עובדים של דור אלף לעובדים של דור בית. זה דבר שהוא אכן קיים ונכון. אבל הסיפור הזה מריח לי לא טוב, בייחוד שהכנסת החליטה שהיא מתפזרת, שהולכים לבחירות - -

זה לא הכנסת, זה ראש הממשלה החליט.

זה החוק. אנחנו מתפזרים. ההחלטה הזו היא החלטה קריטית, ואני לא חושבת שזה נכון שנעשה את זה במחטף, כאשר הולכים לבחירות. אמרתי יותר מזה – אני בעד השיטה שלך, ואני בעד לקבוע שבחברות ממשלתיות שאנחנו בעלי הבית שלהן תהיינה נורמות אחרות וחדשות, אבל אני רוצה את זה גורף. לקחת את חברת חשמל שתהיה שק החבטות, כאשר בכל החברות האחרות ימשיכו ליהנות מתנאים מופלגים אחרים – זה לא נכון, זה לא הוגן, וודאי שזה לא צריך להיעשות בשלהי ימי הכנסת הנוכחית. אני בהחלט בעד ללכת להליך חקיקה מוסדר, שייתן מענה לכל החברות הממשלתיות. אם סדר, אז סדר גורף, אצל כולם, אבל אי אפשר לקחת גורם אחד ולחבוט בו עד הסוף. זה פשוט לא נכון.

הצעת החוק שלך, אדוני היושב ראש, היא דוגמה מצוינת לחקיקה הבאה לזרז שינויים במדיניות. זאת אומרת, אתה בעצם הגשת את הצעת החוק הזו כדי לתקן עיוות, וכתוצאה מכך אכן חלו שינויים מאד חשובים בכיוון שלך. אני הייתי רוצה להציע לך משהו, מבחינה פרלמנטרית, כי את דעתי הבעתי. אני חושבת שבאיזה שהוא מקום, ההליך מיצה את עצמו. הוא הביא לתוצאה, ולכן אפשר גם להפסיק אותו. אני מציעה פשוט לסיים את הדיון כרגע. לא להצביע, לא להעלות לקריאה שניה ושלישית, חד משמעית. אתה תיבחר מחדש לכנסת ה- 16, אין לי ספק, החוק עבר קריאה ראשונה. אם ייווצר הצורך בכנסת ה- 16 אפשר לבקש החלת דין רציפות על העניין. אני מציעה שנסיים את הדיון.

אני תומך בהצעות חוק שמטרתן לתקן עיוותים ביחסי עובד-מעביד במשק, גם אם יש אנשים המבקרים את התערבות הגוף המחוקק, הפרלמנט, בתנאי שכר, יחסי עובד-מעביד, וכן הלאה. אני בעצמי יזמתי חוק הגבלת כהונה של מנהלי מחלקות של בתי חולים, שיש בו אספקט דומה. אני הייתי מוותר על החוק שלי אם הדבר היה נעשה שם מאיליו, כלומר, אם היו מגבילים את כהונת מנהלי המחלקות. לא היה צורך בחוק. מנהלי המחלקות הם עכשיו דיקטטורים לכל החיים. כאן אני חושב שהשגת, כפי שאמרה חברת הכנסת נעמי חזן, את האפקט הציבורי שלך. גרמת לזירוז הליכים בתוך חברת חשמל בכיוון הזה שאותו דחפת. אני חושב שגם היה לך דיבידנד אישי לא מבוטל בזכות העניין, כי פעלת מתוך אמונה.

הנקודה השניה- יש כאן, מעבר להצעת החוק, חדירה עמוקה ליחסי עובד-מעביד, ועל כן אני שותף לדעת חבריי שכנראה פה אחד תהיה בקשה ממך לא להעלות את החוק להצבעה בקריאה שניה ושלישית.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהצעת החוק שלך בהחלט יצרה את המומנטום שהביא להסכם עבודה בחברת חשמל. אני חושב שהכנסת, ואתה, כיושב ראש, עשיתם את המהלך המתבקש. זה הכניס את הנהלת החברה ואת ועד העובדים למהלך של משא ומתן. הגיעו להסכם, גם אם פרטי ההסכם אינם נראים לך. אני חושב שצריך לברך חברה שלא מפקירה את הצעירים שלה, כי בדרך כלל הטענות שלי הם לוועדי העובדים שדואגים רק לקבוצות המאד ותיקות, רק לאלה שיש להם קביעות, ומפקירים את הדור הצעיר שאמור להגיע. זה מבטיח, אגב, את התמיכה בהם, אבל לדעתי אנחנו צריכים להתנגד למהלכים האלה. אנחנו לא אוהבים את הסכמי דור בית, אבל כפי שאיננו נוהגים להתערב במהלכים בתוך מקום עבודה, גם בחברות שבהן הגיעו מתוך הסכמה בין הנהלות לעובדים על הסכמי דור בית, אם תמשיך במהלך הזה זה ייראה במידה מסוימת "סיכול ממוקד" ולא טיפול לגופו של עניין.

הדבר האחרון – לגבי האמירה שחוזרת כאן שאנחנו הם בעלי הבית. אני חושב שזו אמירה בעייתית מאד. הכנסת בחרה ממשלה. הממשלה היא בעלת הבית בשמה של הכנסת. אני מציע שלא נשכח שאנחנו במדינת חוק ושיש הפרדת רשויות. יש רשות מחוקקת ויש רשות מבצעת. מי שרוצה לקבוע מדיניות חדשה של ממשלה ולהפעיל רשות חברות בדרך אחרת – צריך להחליט להצטרף לקואליציה, ויכול להיות שדרך השלטון יפעיל את זה בצורה אחרת. אם מחר תבוא החלטה של ממשלה שמנחה את רשות החברות לגבי כל הדברים שנאמרו כאן, אז רשות החברות צריכה לבדוק את הדברים, לנסות להגיע להסדרים בתחומים האלה. אני חושב שהכנסת בהחלט עשתה את תפקידה בנושא הזה ומיצתה אותו, ורצוי שניתן לכל הצדדים לעשות את עבודתם.

מבחינתי אני לא רואה בהסדר שהושג בחברת חשמל משום הסדר שהוא מניח את הדעת. אני חושב שמה שנתנו לעובדים הוותיקים, 18 אלף קילוואט לשנה, שזה פי שניים וחצי מהצריכה הממוצעת, זה מוגזם. בעיקר אני חושב שזה לא מניח את הדעת לגבי עובדים חדשים. בעיניי עדיף לתת לעובד חדש עוד 100 שקלים לחודש במשכורת, ושהוא יחליט על מה הוא מוציא את התוספת הזו. למה צריכים להכריח גם אותו לצרוך חשמל, כאשר אולי הוא רוצה להשתמש בהטבה למטרה אחרת? החשמל הזה עולה כסף לחברה. כדי להפיק אותו צריך לקנות מאזוט או פחם, או דלקים אחרים. לכן, בעיניי, ההסדר הזה אינו מניח את הדעת.

אני, כבר בישיבה הקודמת, ראיתי שהרוח נושבת הפעם נגד. גם אנשים שלקראת הקריאה הראשונה תמכו, ראיתי שהם בעצם חוזרים בהם, או, לאור שינוי הנסיבות – אינם תומכים יותר, וזה די איכזב אותי.

לא חוזרים בהם.

בואי נאמר כך – אתם חושבים שההישג שהשגתי –דיו, ושעלי לנוח על זרי הדפנה האלה ולהיות מאושר ממה שהושג. אני רוצה לומר לכם שלמרות הכל אינני מאושר. היתה לי כוונה להביא את זה להצבעה כאן. לפי תקנון הכנסת, ברגע שיש החלטה נגד, בהצעת חוק שעברה קריאה ראשונה, הפרוצדורה היא שזה עולה שוב למליאה, והיא שמחליטה האם באמת להסיר את זה מסדר היום. אבל אנחנו יודעים שהשבוע הכנסת מתפזרת, וגם אם אתם תצביעו נגדי, ואני אעלה למליאה, אני לא אספיק להגיע למליאה. לכן, בצער רב, מתוך זה שאני יודע שאתם לא אתי הפעם, אין לי ברירה אלא להמתין לכנסת הבאה, בתקווה ששם יהיה רוב לעניין. אולי עד אז יצליחו העובדים וההנהלה בחברת חשמל להביא לעוד צמצום מסויים, או לאיזשהו הסדר מניח את הדעת לגבי העובדים החדשים.

לכן, בנסיבות שנוצרו, אין לי ברירה אלא להרים לפי שעה ידיים. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:25