פרוטוקולים/כלכלה/5739



2
ועדת הכלכלה
12.8.2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 512
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ד' באלול התשס"ב (12 באוגוסט 2002), שעה 10:45

1. מסקנות הוועדה לבחינת תחום הדואר וקביעת תעריפי דואר -
2. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק) התשס"ב - 2002 -
3. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
מיכאל איתן
יגאל ביבי
אבשלום וילן
אחמד טיבי
איתן כבל
אברהם רביץ
נחמה רונן

ראובן ריבלין שר התקשורת
אורי אולניק מנכ"ל משרד התקשורת
אסף כהן סמנכ"ל אגף כלכלה, משרד התקשורת
אורן גלעד רכז תקשורת - אגף תקציבים, משרד האוצר
אל"מ אריק דלויה סגן קצין קשר ראשי
רס"ן אלון טל קצין מטה בכיר תקציבים, מפקדת קשר ראשי
רס"ן שמשון מוסאי קצין דואר
עופר פרי סמנכ"ל שיווק, רשות הדואר
הרצל בר-מג סמנכ"ל תפעול, רשות הדואר
דני ישראלי מ"מ דובר רשות הדואר
אדית הנדל איגוד לשכות המסחר
אודי דגן פדקס, איגוד לשכות המסחר
שלמה אלפנדרי מנכ"ל אורדע פרינט תעשיות בע"מ
עדי מרוני מנהל מכירות אורדע פרינט
גיורא עוז מנכ"ל דפוס בארי
אבשלום הרן סמנכ"ל דפוס בארי
משה סופר דפוס בארי - מנהל אגף לוגיסטיקה והמחרה, בנק דיסקונט
נתן שפירא סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי אניה דיוור ישיר - מ.ע.ש מערכות עיטוף
פרח שפירא מנהל תחום דואר אניה דיוור ישיר - מ.ע.ש - מערכות עיטוף
דורון יזרעאלי מנכ"ל חברת אביב יעל דרומה בע"מ
עו"ד יורם בונן אביב שיגור (יעל דרומה בע"מ)
אורגד ורדימון ת.ד.ם
דרור סדן מנכ"ל חברת שלידר
עו"ד אסתר שטרנבך מייצגת את חברת שלידר
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן
אודי ריגאי מנכ"ל עמותה לילדים בסיכון
עו"ד סן פרחי עמותת מגזר ההתנדבות והמלכ"רים
ניצן צוריאל האגודה למחמה בסרטן
דוד קורן ער"ן
אילת נבון עמותת מגזר ההתנדבות והמלכ"רים
בני כהן ועד עובדי רשות הדואר, ההסתדרות החדשה
מאיר רוזנר יו"ר ארגון סוכני הדואר
ניר קלינגר מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות המלאכה והתעשיה
גלית אבישי מנכ"ל המועצה לצרכנות

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה










1. מסקנות הוועדה לבחינת תחום הדואר וקביעת תעריפי דואר -
2. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק), התשס"ב - 2002 -

בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור בפתיחת הישיבה עקב נושאים נוספים. שמענו דיון כללי ולכן אני מציע, אדוני השר, שנעבור פריט פריט לגבי עניין התעריפים, נשמע הערות קצרות ונגיע להחלטה.

בהתייחס לשינויים המוצעים בנושא תעריפי הדואר, אגיד כמה דברים כלליים. אנחנו מגיעים לכאן בהסכמה של שני השרים. מכתב ההסכמה של שר האוצר לתעריפים שהוגשו לוועדה, נשלח ליו"ר הוועדה והחברים. אני מציין לבקשת משרד האוצר, שנית, שהסכמת משרד האוצר לתעריפים המוצעים היתה בהקשר לכך שהחלטת הממשלה מיום 30 ביולי 2002, ציינה שבינואר 2003 נביא הפחתה נוספת של 4% בתעריפי הדואר, נגבש עד לאותו מועד את ההפחתה המוצעת ונביא אותה לאישור הוועדה.

הטינו אוזן לביקורת שנשמעה בישיבה הקודמת בקשר לקפיצה במדרגות הדואר הכמותי הנצבר, וההצעה שמובאת היום לאישור הוועדה, היא שמקום שהמדרגה המינימלית לצבירה חודשית תהיה בת 30,000 הורדנו אותה ל- 20,000.

בוא נעבור פריט פריט, ברמת העיקרון. משלוח מכתב רגיל בארץ המהווה כ0 30% מהכנסות רשות הדואר, המחיר נותר ללא שינוי, 1.20 שקל.

אמת. מונחת בפנינו בקשה של רשות הדואר, להעלות את תעריף המכתב הרגיל ואנחנו לא נענינו.

מישהו רוצה להעיר משהו בעניין זה? לא. אנחנו מאשרים את משלוח מכתב רגיל בארץ, המחיר ללא שינוי.

מדובר על חלק ב' של תקנות רשות הדואר, תשלומים בעד שירותי הדואר.

"מכתב רגיל, דבר דפוס, דוגמה מסחרית או גלויה עד 20 גרם, 1.20 שקל", זה אושר ללא ויכוח.

זה תחום שלא נמצא בתחרות, ולכן הוא לא נותן הנחה וזה מאפשר לעשות סבסוד צולב. נראה לי שיש מקום להחיל עליו את ההנחות כמו על שאר התעריפים.

מי תומך בעמדה שצריך להפחית את התעריף? אף אחד לא תומך. זה בכל זאת מאושר. אני חושב שעצם העובדה שלא מעלים את התעריף, בתקופה של אינפלציה, היא למעשה הפחתה בתעריף במונחים ריאליים.

הדבר השני, דואר כמותי המהווה 35%, ירידה של 5.2% בתעריפים. זה מביא אותנו לתקנה 1.2. אתם מבטלים את ההבחנה בין דואר פרסומי לדואר אחר. אתם לא בודקים יותר את התוכן, אלא סופרים פריטים.

נכון. אנחנו סבורים שמה שהיה נהוג עד כה, שאם המכתב היה מכיל טמפלט פרסומי הוא היה מקבל מחיר מסוים, ולעומת זה מכתב שהוא קול קורא שאין בו פרסומת היה מקבל מחיר אחר, ההבחנה במחיר הדואר היתה לפי תוכן המכתב. לדעתנו אין מקום להבחנה כזאת. איננו חושבים שברשות הדואר יש את היכולת להבחין.

בין חברי הוועדה אין ויכוח שאנחנו תומכים במגמה הזאת. כל מכתב הוא מכתב, ותוכנו לא מעניין את רשות הדואר.

האם זה כולל גם מכתבים של מוסדות פילנתרופיים, צדקה?

כן. מיד נגיע לעניין הכמות, לדעתי, שם יש ויכוח. הויכוח הוא אם צריך לתת הנחה על כמות, איזו, ומהי הכמות.

אתם מדברים על צבירה חודשית, כלומר מי שמביא לכם עד 100,000 יחידות ממוינות במשלוח אחד או בצבירה חודשית, משלם 0.98 אגורות. שאלתי, על דעת כולם, למה הרף עלה כל כך גבוה? למה אי אפשר לתת את ההנחה הכמותית לגופים יותר קטנים? למשל, תזמורת פילהרמונית, תיאטרון הקאמרי, אין להם 100,000 דברי דואר בחודש.

אנחנו צריכים להבין מאיפה נובע הפרמטר שמאפשר את מתן ההנחה, לא בגלל סוג הגוף השולח, או בגללה תוכן אלא רק אם בעצם ההגעה לרשות הדואר עם כמות מסוימת של דברי הדואר, יש משום יעילות כלכלית תפעולית לרשות הדואר, כאשר היא מקבלת משלוח ממוין.

מאחר שזה פרוש על פני חודש, עם 20 ימי עבודה, למה מי שיביא לך 5,000 כל יום על פני 20 ימים, יהיה מצבו יותר טוב מגוף שהביא לך 5,000 ביום אחד והלך הביתה. מבחינת התפעול זה אותו דבר.

כיוון שמבחינת תפעול זה אותו דבר, יש שאלה אם נושא הצבירה הוא נכון. האם לא צריך להתייחס פר משלוח.

אם העניין התפעולי הוא פר משלוח, לא מעניינת אותי הכמות המצטברת החודשית.

זה מה שחשבנו מלכתחילה, ללכת על הרציונאל התפעולי. חברות הדפוס והמדוורים טענו שאם אנחנו הולכים בכיוון הזה של ביטול הצבירה, פוגעים בצורה קשה בענף שלם שהוא לא רשות הדואר.

מה זה עניינך? אתה נותן שירות, אם הוא לא מוזיל את העלויות, זה עניין שלו.

תבהירו את ההצעה.

אנחנו מתלבטים בשאלה אם נכון לתת למי שיש 100,000 דברי דואר בחודש ויותר הנחה, גם אם הוא מביא את זה ב- 20 חבילות של 5,000. מצטבר. במה, במקרה כזה, הוא יותר טוב מאחד שפעם בחודש הוא הביא 5,000. מבחינת התפעול, זה אותו דבר.

כיוון שיש שאלה עד כמה הרציונאל התפעולי תופס לגבי הצבירה, הלכנו חצי דרך, אמרנו שמצד אחד נשאיר את הצבירה, ומצד שני נשקף את זה שיש יתרון לדואר כשבאים עם בנקים גדולים.

למה, אם אתה אומר שתפעולית זה חשוב לך רק פר משלוח, מה אכפת לך הצבירה?

מוצג בפנינו, על ידי הדואר מצד אחד, ועל ידי חברות הדפוס מצד שני -

אם הרציונאל הוא תפעולי, פירושו של דבר שאתה מביא מינימום 5,000 מכתבים אשר הם עם מיקוד בסדר רץ, דבר שיכול לעזור לדואר מבחינת הצפה ומיון, 5,000 הוא המספר.

בתחילת הדרך הבאנו הצעה לבטל את הצבירה החודשית. קם קול זעקה מכל בתי הדפוס בענף.

לא כל פעם שזועקים גם צודקים.

לנהל את הצבירה החודשית גם עולה כסף. מחשבים, בדיקה. אם בא אדם עם 5,000, נותנים לו הנחה וגמרנו.

יש רק רשות דואר אחת. אין להם תחרות.

ישבנו עם כל בתי הדפוס, הגדולים והבינוניים, והם הסבירו לנו שאם אנחנו נבטל כליל את הצבירה החודשית, זה יביא לזה שלקוחות יגיעו פעם בחודש במקום לחלק את נושא הדואר על פני מספר תאריכים, ומבחינת כוח אדם זה בעייתי.

זה בדיוק הפוך. אם על כל 5,000 יש לו הנחה, אין לו שום סיבה להעמיס עליך במכה אחת 100,000. אם היית אומר שבמכה אחת הוא צריך להביא את כל ה- 100,000, זה יכול להכשיל.

הנושא התפעולי הוא יומי.

צריך לתת הנחה לפי הנוחות התפעולית שלך. אם מביאים יותר מידיי ביום אחד - קנס.

שהדואר יעבוד 24 שעות ביממה.

עובד.

החיסכון העיקרי במשלוחים גדולים נובע מהצורך למיין פחות. כאשר מביאים משלוח גדול כשהוא ממוין יש לי חיסכון גדול.

החיסכון הוא לא רק במיון, אלא סטטיסטית גם בהפצה.

גם לזה אני קורא מיון. כיוון שהארץ מחולקת אצלנו ל- 2,000 אזורים בערך, אנחנו מתחילים להרגיש בהבדל האמיתי בעלויות רק במשלוחים של 50,000 ומעלה. במשלוחים קטנים יותר, יש לנו תועלת קטנה מאוד.

אם ככה גם התקנה הזאת לא טובה. מי ערב לי שזה שנתת לו 100,000 לא יביא לך ב- 20 יחידות של 5,000. אז הוא לקח מחיר זול ללא שום תועלת.

מבחינה תפעולית טהורה, היינו רוצים שהמשלוחים יהיו בין 50,000 ל- 500,000.

יכול להיות מצב שעודף יגרום נזק, צריך לשלם שעות נוספות, למשל.

אני משלם פר דבר דואר.

המערכת שלך, כמו כל מערכת מיון והפצה, מסוגלת לכמות מסוימת ביום. אם ביום אחד מישהו יביא 10 מיליון דברי דואר -

היא בנויה לעבוד על פי שלושה מהממוצע שלי. אף פעם עוד לא הגעתי לשיא היכולת שלה.

יש כשל לוגי בסיפור הצבירה החודשית. אם אתה אומר ש- 50,000 זו המסה הקריטית, אז על כל משלוח של 50,000 תיתן הנחה, זה הגיוני.

אנחנו רוצים להגיע לזה, אבל לא בבת אחת, זה הכל.

אם זה מה שנוח לך תפעולית, תגיד. מי שאין לו 50,000 לא מקבל כלום.

היו"ר צודק. מה זה כל העניין החודשי הזה. למה לא תלת-חודשי? למה לא שנתי? זה סתם שרירותי.

מבחינת היעילות אתה צודק לגמרי, אבל לא רצינו לפגוע בלקוחות שלנו ולעשות את זה בבת אחת.

מי זה הלקוחות האמיתיים? כנראה יש פה משהו שאנחנו לא יודעים. זה משחק לטובת לקוחות שיש להם חודשי ולא יומי. אלה שמוציאים כל פעם במצטבר. מי אלה? תגידו.

אני דובר בשם כל בתי הדפוס שמייצרים את הדואר עבור הלקוחות. הלקוחות הם כל החברות במשק ששולחות דואר כמותי. זה חברות שמפיקות בילינג, כמו חברות התקשורת, האשראי, הבנקים וחברות הסלולאר. חברות אלה משקיעות כסף רב כדי ליישר את הקו. תארו לכם שלא יהיה מצטבר חודשי, כל החברות האלה ינסו לרכז את כל הדואר שלהן ליום אחד. תארו לכם שהדואר המרכזי של יד- אליהו - לשם מגיע רוב הדואר של החברות הגדולות בארץ - יקבל את הדואר מה- 1 עד ה- 5 בחודש, את כל מאות מיליוני דברי הדואר, ולאחר מכן 20 יום אנשים שם ישבו בטל.

הטענה שלך היא לא חזקה כי ברגע שיהיה ביזור ויהיו הרבה ספקים, כל אחד יזרוק את זה ביום אחר.

בתי הדפוס מפיקים ערכות בילינג עבור חברות שכבולות לתאריכי תשלום ותאריכים שהן מחויבות לדווח בהם ללקוחותיהן. הם ירכזו את הכל. הדואר בזמנו השקיע המון גם מול בתי הדפוס ביישור הקו.

לכל החברות האלה יש גם שירות לקוחות. אם חברה כמו תבל, סלקום או ישראכרט יוציאו את כל הדואר שלהן ביום אחד, הן יצטרכו להכפיל את שירות הלקוחות שלהן.

אתה הולך הפוך. אתה יוצא מתוך הנחה שאנחנו רוצים לגרום שכל 100,000 ישלחו ביום אחד. הטענה היא אחרת. למה שאני לא אתן לך הנחה על כל מי שמביא ביום אחד 10,000 יחידות.

או שאנחנו הולכים על המערכת, שבנויה מבחינת תחשיבים כך שכל דבר מאזן את האחר - פה אנחנו דואגים גם למפעלים שמתקיימים ומקיימים משפחות רבות - או שאנחנו עושים בעניין זה תחרות מלאה, תפוס כפי יכולתך.

אני חייב לתת לגדולים יתרון מול הקטנים בכמות?

חברי הכנסת צריכים להבין שאו שהולכים לכל האורך עם הגיון מסוים, שבו יש לפעמים פרט שבו אין לוגיקה פנימית, לדעת היו"ר.

יש שינוי מאוד מהותי שאני רוצה להגדיר אותו. עד כה קיבלו את ההנחות רק מי שצבר והגיע מ- 5,000 ומעלה בדואר הכמותי הנצבר חודשי. ראינו מקום לבוא גם לקראת אותם ארגונים קטנים יותר שאינם מגיעים לסך עשרות האלפים. בתקנות המוצעות פה ישנו תעריף, לדוגמא, לכל מי ששולח בין 5,000 ל- 20,000. הוא לא רוצה ללכת על הצבירה החודשית, הוא בא פעם בחודש עם 6,000 דברי דואר. הוא מקבל הנחה - אם התקנות האלה יאושרו - הוא ישלם 1.02 שקל במקום 1.07 שקל שהוא משלם היום.

איפה זה כתוב?

סעיף 1.5, עוד לא הגענו אליו כי נעצרנו בסעיף 1.2. אבל חשבתי שחשוב שדבר זה יהיה על שולחן הדיונים כי אני מרגיש שהוועדה מודאגת שדואגים רק לגדולים.

לא ממוין זה לא מסודר לפי המיקוד. ואם זה ממוין?

זה בוודאי נכלל.

כל אחד צריך לכלכל את עסקיו ולחשוב בהתאם לכמות דברי הדואר שלו, אם עדיף לו להיכנס למסלול אותו אנו משאירים בצבירה חודשית. קמה זעקה בבתי הדפוס שאמרו שהולכים לפטר מאות אנשים.

אם הם יפטרו, אחרים יקלטו אותם, כי העבודה תתחלק אצל מישהו אחר.

הסבירו לנו בפירוש בבתי הדפוס שיש מערך שלם של אנשים שעובד על פי כמות שמגיעה היום, פחות או יותר, בצורה סדירה. אם כל הנושא הזה יהיה בפיק של יום אחד, יהיה לו כוח אדם זמני פר יום. אנחנו הרגשנו שבעניין זה, לעשות כזה שינוי דרסטי -

אני לא מבין מה מעניינים אותך כרגע בתי הדפוס. אני יודע שבתור ילד חיכיתי עם דברי הדואר שהייתי צריך לחלק עד שיצטברו הרבה, כדי שלא אלך 4 פעמים לאותו בית, אלא פעם אחת עם הרבה דברים. זה צריך להיות השיקול שלכם.

אני מבין שיש כאן התארגנויות. אתם עושים את זה בשביל כמה קליינטים. הקליינט משלם את התעריף הרגיל. מי שנהנה הוא זה שעושה את העסק הזה, ובשבילו עשו את ההצטברות החודשית. אנחנו כעת באים לעזור לדואר. דואר צריך מכסימום במכה.

אין פה דבר נסתר, הכל שקוף. היו שני דיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת וכל אחד שהיה לו מה לומר, אמר. באו לידי ביטוי האינטרסים השונים כשיש תחרות וכשאין תחרות. ברמה של בתי הדפוס שהם הגורם שהופך להיות גם גורם מפיץ.

מחמיצים פה כמה דברים. לפני 20 שנה לא היה דיוור ישיר. הוא התחיל להתפתח לפני 15 שנה. רשות הדואר השקיעה מיליונים רבים בהפצת המודעות לנושא הדיוור הישיר. כל ההבדל בין מה שח"כ איתן היה עושה הוא ההבדל בדיוור הישיר. שוק זה מפלח ומגיע לכמויות יותר קטנות של אנשים. ככל שהמכונות הפכו להיות יותר חכמות ויקרות, מחלקים על פני מספר תאריכים. עיסקה טובה, שזה דיוור ישיר, זה ענף שלא היה לפני 20 שנה. אחרי העבודה שלהם יש טלמרקטינג.

זה טוב להן, לא טוב למחלק.

הפן השיווקי הוא, לדעתי, חלק הארי של הנושא. כל הנושא של טלמרקטינג שבא בתור גל שני אחרי החלק של השיווק הישיר והמענה. אנחנו מדברים על תעשייה שלמה. זה לא כמה בתי דפוס קטנים.

הבעיה היא לא התעשייה אלא הדיפרנציציה בתעריפים. השאלה היא מי ייהנה מפרוסה יותר גדולה של העוגה.

אין היום כמעט קליינט שמגיע לחברה כמו שלנו, שלא מקבל אליו גלגול של ההנחה בדיוור הישיר. המחירים הם מתחת לעלויות העבודה. כל סיפור הדיוור הישיר היא ענף.

אנחנו לא נגד זה. אנחנו רק רוצים לעשות סדר בתוך הענף.

אתם שמים תקרה דווקא לקטנים שרוצים להיכנס לענף.

אני רוצה להציע לח"כים שאת התעריף הזה שאנחנו נותנים למי שמגיע ל- 100,000 יחידות בחודש, ניתן גם למי שמביא 10,000 יחידות במכה אחת. זה כדי לאפשר לכל מיני גופים קטנים לקבל את המחיר הזה.

רשות הדואר צריכה להסביר מה נוח לה.

עזוב את העניין התיאורטי.

אנחנו רוצים לראות את השיקול של כלל התחרות. אתם תאמרו ורשות הדואר תגיד, ואני אומר אם אני מסכים. הפן הכלכלי הוא הורדה של 4 אגורות במחיר הדואר.

הורדה באזור שאין בו תועלת תפעולית.

אני לא יכול להתעלם מהמלכ"רים שרוצים להפיץ בכמויות קטנות. אני לא תמיד צריך לשלוח אותן למאכר. הפקיד של הגוף עצמו ירכז את דברי הדואר, יביא את השק וייקח את ההנחה. לכן אני מציע, והשר ואתם מסכימים, 10,000 דברי דואר ומעלה המובאים בפעם אחת זוכים לעניין הכמותי של 0.98 אגורות.

שר האוצר חתם על אישור כפי שקיים כרגע. אנחנו נתייעץ, ונצטרך לקבל אישור מחדש על כל שינוי שיהיה פה.

זה בסדר. בואו נעבור לסעיף הבא.

ברישא של 1.2 זה יהיה מסוג רגיל כמותי ממוין, את המילים "לפי בחירת השולח" להוריד, ואז זה יהיה עד 100,000 יחידות ראשונות לצבירה חודשית או "10,000 יחידות לפחות במשלוח אחד."

סעיף 1.2 לא משתנה, אלא יהיה סעיף נוסף בו כתוב "מסוג רגיל כמותי ממוין במשלוח אחד". המילים "צבירה חודשית" ירדו, ויהיה 10,000 יחידות לפחות, ויהיה אותו תעריף. הוספנו עוד גוף שזכאי להנחה. נתנו הנחה לכל הגופים הקטנים. מדובר על דואר ממוין בלבד.

אנשי רשות הדואר, אני מבקש שתסבירו לגבי הסעיף הבא. למה צריך לתת מעל 500,000 דרגה נוספת של הנחה. מה העניין התפעולי שמצדיק הנחה. אני מבין מ- 100,000 עד 500,000 זה עוד פעם יתרון, אבל למה מעל 500,000 עוד הנחה?

מ- 500,000 ומעלה זאת הדרגה האחרונה.

למה שהדרגה האחרונה לא תהיה מעל 100,000 ועד אינסוף?

כיוון שיש יתרון גדול מאוד במשלוח של 500,000 על פני משלוח של 100,000.

במה?

רק עכשיו הסביר בכשרון רב חה"כ איתן שככל שיש יותר דברי דואר לאותו יעד, יש הרבה פחות נגיעות באותו מכתב, ומוציא עליו הרבה פחות עבודה.

אבל את ה- 500,000 הוא יכול לשלוח כל פעם 50,000.

בזה אתה צודק, אבל רק בשלב המיון. בשלב החלוקה, גם כאשר מביאים בכמה פעמים, כאשר הדוור מגיע לבניין הוא מחלק באותו ביקור הרבה יותר דברי דואר.

נותנים פה יתרון עצום לגודל.

זה היה 2 מיליון ושינינו ל- 500,000. מה שמוצע פה זה כבר פחות.

זה עדיין יתרון לגדולים.

זה כמו בשיטת בדר-עופר. ברגע שיש כמות גדולה העלות שלו לכל מעטפה היא יותר נמוכה. אתה פוגע בגדולים, לא בקטנים. עלות הטיפול היא יותר נמוכה לגבי הכמות הגדולה.

בכלכלה יש תפוקה שולית פוחתת, כלומר לא תמיד הגודל הוא יתרון. הירידה מ- 2 מיליון ל- 500,000 היא שרירותית. יש יתרון לגודל, אבל אני לא בטוח שהוא בחצי מיליון.

למה לא להוריד את הרף קצת?

הורדנו פי 4.

אני שואל אם הורדתם מספיק.

יש סוגי דואר, במיוחד אלה הגדולים של החצי מיליון, שעניינם פרסומת ותעמולה. הם צריכים לעמוד בתחרות עם כלי תקשורת אחרים. אם תקשה את עמדתך לגבי הגדולים ביותר, יהיו כאלה שירוצו לרדיו, לטלויזיה.

הם לא יודעים למי שייך הפרסום, יודעים רק מי מסר להם אותו. זה שמסר הוא קבלן איסוף, הוא לא שולח את הדואר של עצמו. הוא לוקח מהמון גופים במשק, צובר כמות ולוקח הנחה, וביתרון הגודל הוא דואג לזה שהגודל שלו יונצח כי הוא היחיד שיכול לקבל הנחה גדולה. השאלה שלי היא אם אני מעוניין ליצור מין מונופולים כאלה.

לכמה אתה רוצה לרדת? ל- 400,000?

הייתי יורד עוד יותר, אבל נניח 400,000.

אנחנו מוכנים לקבל את בקשתך ל- 400,000.

בעניין הדואר הכמותי - גם חה"כ רונן העלתה את הנושא הזה - יש לנו בעיה קשה של זעקה אמיתית מצד עמותות שעוסקות בהצלת נפשות, כאשר אנחנו קובעים בצורה נחרצת דברים. מלכ"רים למשל, יכולים רק בדואר כמותי להסתפק ב- 5,000, אנחנו יוצרים מצב שבו 80% מהמדינה הם מלכ"רים. אני מדבר על זעקת אמת.

לדוגמא, באו לפנינו הילדים האוטיסטים והאגודה למלחמה בסרטן.

הם כולם מעל 10,000, לדעתי.

לא.

אתם לא יכולים פעם בשנה לארגן 10,000?

אנחנו שולחים כל יום.

מארגנים פעם בשלושה חודשים ומקבלים את ההנחה.

מה התקציב השנתי של האגודה למלחמה בסרטן?

70 מיליון שקל.

פה מדובר על 750 שקל הפרש למשלוח. יש להם 4 משלוחים כאלה בשנה על הדואר השוטף.
המנכ"ל אומר שאם יעשו חשבון של כל התעריפים החדשים, הדואר מוזל ב- 8%.

אנחנו לא מתוקצבים בשום דבר, ושולחים חומר שמציל חיים.

אם האגודה למלחמה בסרטן לא מסוגלת לרכז את המשלוח כל פעם ל- 10,000 יחידות, אז יש לכם בעיה ניהולית.

אנחנו שולחים כל יום זה חומר הסברה לנשים על סרטן השד, על חשיפה לשמש. אנחנו שולחים ולא משרד הבריאות.

אז תשלחו פעם בחודש. כמה דברי דואר אתם שולחים בשבוע?

1,000. מגיעים ל- 5,000 בחודש.

אז תשלחו פעם בחודשיים.

אני אשלח לאנשים שמבקשים ממני חומר הסברה היום עוד חודשיים, אני אשלח קבלה על תרומה למישהו עוד חודשיים? הוא יתרום לי אחרי זה? אני אשלח מכתב תודה אחרי חודשיים?

הבעיה שלי היא שאם אני מאפשר לך אני צריך לאפשר לכל אחד, מבחינת השוויוניות. בתקנות הדואר יש דבר אחד שמתייחס לעמותה מיוחדת, בגלל היגיון מיוחד, וזו העמותה למען העוורים. לעוורים יש צורך לשלוח כתב ברייל, ויש להם הנחה לצורך זה.

זו אמנה בינלאומית.

עוורים זה דבר מאוד ברור. כל האחרים הם עמותות. למה עמותת מגזר ההתנדבות והמלכ"רים אינה מרכזת את דברי הדואר של כולם?

נושא הדואר הוא כלי עבודה שמאפשר פעילות. יש 9,000 עמותות בארץ. אני צריכים את ההנחה של 5,000 כדי לעבוד. זה מעודד אותנו לשלוח יותר דברי דואר.

התקנות החדשות מוזילות לכם את הדואר כולו בכמה אחוזים, בסך הכל.

הדואר נותן את ההנחה לא בגלל שהוא מרחם על האגודות, אלא בגלל שתפעולית שיותר זול לטפל בדואר שבא בכמות. אין לנו אפשרות למיין עמותה עמותה, אלה לשבט ואלה לחסד. לכן הורדנו ש- 10,000 דברי דואר שנשלחים בפעם אחת זוכים להנחה. אתם, ששייכים למגזר ההתנדבות והמלכ"רים, תדאגו לעשות ארגון במערכת ותאספו 2, 3 עמותות, שישלחו את דברי הדואר באותו יום ויזכו להנחה.

אני לא בטוח שאתה מדייק ביכולת החוקית.

כיוון שזה לקוח שונה אי אפשר לקבל את זה באותו משלוח.

ואם זה ממוין. אם מגיעים לסטנדרטיזציה של המעטפה, היא נראית זהה מבחוץ, אבל על אחת כתוב האגודה למלחמה בסרטן, על אחרת ילדים אוטיסטים וכולי. מבחינתי, התוכן לא מעניין אתכם.

אבל צריכה להיות סטנדרטיזציה מלאה של המעטפה.

תדפיסו כולכם באותו בית דפוס. קחו את זה על עצמכם. אנחנו מאשרים על דעת כולם שבסעיף 1.2.2 זה מ- 100,001 עד 400,000 יחידות.

רשות הדואר היא גוף שמעסיק 7,000 עובדים, כל בתי הדפוס מעסיקים עוד אלפי עובדים. הענף הזה חי מדואר. לדואר אין גוף שיווקי משלו. אנחנו מעודדים, יחד עם הדואר, משלוח דברי דואר ורוצים להעניק יתרון שיווקי. אי אפשר להגיד רק תפעול, כי העולם היום לא חושב רק תפעול הוא חושב גם שיווק.

בשלב זה אנחנו נוריד ל- 400,000, ובשנה הבאה יכול להיות שנוריד עוד.

400,000 נראה לי סביר. אני יודע, מר שפירא, שאתה רוצה שהרף יהיה מעליך, שאתה תהיה בפנים, אבל המתחרים שלך בחוץ.

עם סעיף 1.2 סיימנו. בסעיף 1.3 משתנה רק המשקל, אז אנחנו באופן יחסי, לפי שינוי המשקל, משנים את הפרופורציות. לא משתנה כלום במהות. אותו עיקרון חל על המשקלות היותר כבדים. 1.3.2 זה 400,000, 1.3.3 שוב 400,000.

זה חל גם על סעיפים 1.4.7, 1.4.8: 400,000 במקום 500,000.

גם ביותר כבדים נהנים מהתעריף המוזל 10,000 דברי דואר המובאים במסה אחת. סיכמנו גם שאם הם באותו פורמט וממוינים, הגם שהם מגופים שונים, הם מקבלים את ההנחה.

בסעיף 1.3 נוספה קטגוריה, "לפחות 10,000 יחידות במשלוח אחד, התעריף 1 שקל".

לגבי 1.4, אני חושב שאנחנו רק נוריד את הסף ל- 400,000. ב- 1.4.7 זה יהיה 250,001 עד 400,000, ובסעיף 1.4.8 יהיה כל יחידה מעל 400,000. היתר לא משתנה.

אנחנו, חברי הכנסת, צריכים לראות בראש וראשונה את אינטרס הציבור בד בבד עם אינטרסים אחרים.

בסעיף 1.5 יש מכתבים לא ממוינים, שפה יש יתרון לגודל.

זו אותה מדרגה חדשה שאמרנו שמי ששולח דואר לא ממוין, בכל זאת מקבל את ההנחה אם הוא מביא כמות.

יש פה במפורש הנחה תפעולית. הוא צריך להביא את זה בתקן, שהמיקוד יהיה כתוב בדרך מסוימת ובמקום מסוים שהמכונות שלנו מסוגלות לקרוא. אז זה עובר במכונות ולא במיון ידני. לא ממוין זה לא לפי סדר המיקוד.

יש הערות? אז אנחנו מאשרים את 1.5. " עד 15 גרם, עד 5,000 פריטים 1.08 שקל, מעל 5,000 1.02 שקל. למעלה מ-15 גרם עד 20 גרם, עד 5,000 פריטים 1.09 שקל, מעל 5,000 פריטים 1.03 שקל."

דברנו על משלוח בודד מעל 10,000 שמקבל הנחה. אם אני שולח ממוין בצבר חודשי, אני מבקש לעשות גם את ה- 10,000. אנחנו, בנק דיסקונט, לא מגיעים ל- 20,000.

נתחיל לדאוג לכל בנק לפי הצבר החודשי שלו?

מישהו רוצה להעיר משהו לגבי מברקים? מאשרים סעיף 2 לגבי מברקים. מחיר המברק עולה, יורד?

מחיר מברק בודד עלה מ- 23 ל- 26 שקלים.

למה המחיר צריך לעלות? יש היום כל מיני אלטרנטיבות למברקים. אולי אתם שופכים את התינוק יחד עם המים?

זה שירות יקר.

הרבה מאוד מברקים היום הם מברקי תנחומים, ברכות, חלק מהם זה נוסח סטנדרטי. האם המברקים האלה מוזלים? אולי תיתנו לפחות על אלה הנחה?

אז נצטרך להעלות את כל השאר. כל המברקים מנוסחים על ידי המזמין.

למה?

אנחנו באנו בהסדר שמנסה למצוא איזון בין כל ההכנסות. אי אפשר לקחת פרמטר אחד. סך הכל כל הפרמטרים שיש בהם עלית מחיר הם שירותים שגם דו"ח ברודט, אשר בדק כל שירות בנפרד, קבע שיש להעלות בהם את המחירים.

קראתי שברשות הדואר היו רווחים גדולים.

כבר לא.

בכל זאת, אנחנו לא פותחים כרגע לתחרות מלאה, וכל ייקור הוא בעייתי. אני מציע שנוריד את התעריף מ- 26 ל- 25 שקלים, ומילה נוספת נשאיר 20 אגורות.

אתה מדבר רק על המברקים המאוירים?

לא, על כולם. זה רק שקל פחות. אתה מוכן להוריד את המחיר על המאוירים ולהשאיר את התעריף החדש לגבי השאר?

על המאוירים קל יותר להוריד.

יש תעריפים שהוועדה היא לא הגוף שמאשר, אלא זה בין שני השרים.

השרים יסכימו.

בעניין זה אני מסכים אם הדואר מסכים.

זה מסובסד, גם במחיר החדש.

בואו נסכים שאתם תשאירו את המברק הרגיל 26 שקלים, אבל מברק סטנדרטי, מאויר, 24 שקלים.

מאויר זה בכלל לא בתקנות האלה.

מברק מאויר לא נמצא בסמכויות הוועדה. זה לא בתקנות.

תתנו לי הבטחה שתדאגו שהמאויר יהיה יותר זול, זה הכל. אז אנחנו אומרים שהרגיל יעלה 26 שקלים והמאויר 24 שקלים.

יש לנו עם זה בעיה קשה. לא חסרים סבסודים צולבים בדואר, והנושא הזה הוא החמרה של סבסוד צולב, כיוון שמדובר בשירות שהעלות שלו היא יותר גבוהה ואין סיבה להשאיר אותו יותר נמוך. אנחנו מנסים להימנע מסבסוד צולב.

אין תחרות בנושא הזה. אם זה מוצר בתחרות, שגם אחרים עושים, אני נגד סבסוד צולב כי זה פוגע במתחרה. אבל, לדעתי, מברקי תנחומים הם מונופול של רשות הדואר.

צריך להקליד את ההודעה, היא מודפסת, יוצאת לסניף הדואר הקרוב -

24 על המברקים הסטנדרטיים ו- 26 על הרגילים, ואתם תדאגו לתקן במקום אחר.

שאלה לרשות הדואר. אתם מפסידים במברקים, אז מה אכפת לכם שתהיה תחרות בנושא?

מוכנים, אבל אז חייב להיות שינוי בתעריף.

אף אחד לא יתחרה אתם בזה, זה לא תחום ששווה להתחרות עליו.

אנחנו עוברים לסעיף 3, עניין החבילות, ופה דרוש הסבר. תחום החבילות מצוי כבר היום בתחרות די חריפה בענף, והוא יישאר בתחרות חריפה אחרי שניתן את ההיתרים. אנחנו מציעים להעלות את מחיר החבילה של רשות הדואר משני טעמים. אחד, התחום, לדעתנו, מצוי היום בסבסוד צולב חריף, ושניים, דו"ח ברודט קרא להסדרת התחרות בתחום החבילות, לכן מוצעת פה עליה בסדר גודל של 15 עד 20% בשני הפרמטרים של סוגי החבילות. למעט החבילות לחיילי צה"ל.

חיילים לא משתנה, 7.90 שקלים.

אפשר להוריד?

זה שירות כל כך הפסדי, מסובך, בעייתי.

לגבי חיילים לא העליתם, זה בסדר, נשאר 7.90 שקלים. חבילה לכל מען בארץ - למעט חבילה לחיילים - עד 1 ק"ג 12.00 שקלים.

אני לוקח על זה מעל 30 ש"ח. למשלוח בינעירוני יש מחירון.

אתה רוצה שפה אנחנו נעלה ונאמר לאזרחים לשלם יותר כדי שאנשים יבואו אליך. אני מודיע לך שממשלת ישראל רואה בזה שירות אוניברסלי חשוב.

אנחנו מוכנים לתת שירות אוניברסלי כזה.

משרד התקשורת, לדעתכם משלוח חבילה בתוך הארץ במחיר 12 שקלים, זה מסובסד?

לדעתי, המחיר הזה הוא עדיין נמוך.

אם נעלה את המחיר יכול להעלות את האינדקס, לפגוע בכל המערכת.

אני רק מציינת שזה לא המחיר הריאלי.

יש דברים שהדואר, כנותן שירות, מתחשב גם בנושאים האלה. מי שולח חבילה? המסכנים שולחים חבילות.

יש פה עליה של 20% בתעריף. גם כשאתה מעלה מחירים כדי לסגור בעיה של סבסוד צולב, אתה עושה אותו בצורה הדרגתית.

מר אולניק, האם אתה תסכים שנאשר חבילה של 1 ק"ג לשנה במחיר של 12 שקלים, ובשלוש שנים רצופות היא תעלה כל שנה ב- 2 שקלים, כדי לבטל את הסבסוד הצולב.

אני מציע שמאחר שאנחנו מגיעים לוועדה הנכבדה כבר בחודש דצמבר, כדי שבחודש ינואר יחלו התעריפים החדשים, אנחנו מבטיחים לתת את הדעת להדרגתיות נוספת בנושא החבילות, אבל כרגע לא להחיל על הציבור -

עצתי היא זו: מהמלך שנת 2003 המחיר יהיה כמוצע על ידכם, 12.00 שקלים לק"ג.
ב- 2004 זה יהיה 14.00, ב- 2005 זה יהיה 16.00, ב- 2006 18.00 שקלים. כדי שיהיה ברור שאנחנו מסמנים כיוון, שהסבסוד הזה מתבטל בהדרגה.

אין לי ספק שהדואר מסכים לזה, כי גם בעניין זה הוא בתחרות יעילה. אם גם האוצר מסכים, אני מסכים.

אותו דבר נעשה לגבי החבילות של למעלה מ- 1 ק"ג. יעלה ב- 2 שקלים כל שנה במשך 3 שנים.

פה זה כבר יוצא מאוד יקר. זה תעריפים של שליח מדלת לדלת.

זה לא בפיקוח. זה בתחרות.

15 ועוד 3 פעמים 2, זה יוצא יקר.

אני נגד סבסוד צולב. שיסבסדו את החלשים בביטוח לאומי. זו פגיעה בתחרות. אל תילחם על האזרח, אני בעד תחרות הוגנת.

על דעת כולם, נעלה בהדרגה את מחיר החבילות ב- 6 שקלים, 2 שקלים לשנה במשך 3 שנים. אם תוך התקופה יסתבר שיש משהו עליו לא חשבנו, תבואו לוועדה וישנו.

לגבי נושא הדואר הפרסומי שלכאורה לא קיים היום, כי אין הבחנה. אבל, יש פה נתח מסוים שהתעריפים שלו עלו ב- 30%, בלי שום פרופורציה לכל ההעלאות שאנחנו מאשרים עכשיו.

מה עלה ב- 30%?

כל תעריפי הדואר הפרסומי לשעבר, במשקלים שמעל 50 גרם עד 300 גרם עלו בין 10% ל- 37% בבת אחת, לכל החברות הפרסומיות, תקשורת ,ערוצי זהב, תבל, מטב, יס וכדומה.

הדואר הפרסומי היה במחיר יותר נמוך מהדואר הכמותי.

מה שאתה אומר לי נכון גם אם הוא הופך לכמותי?

ודאי.

כמה היה המחיר לדבר דואר פרסומי בעבר?

חברת יס שולחת 300,000 דברי דואר, פרסומים לשעבר, במשקל עד 300 גרם. שילמה 1.55 לדבר דואר, בממוצע, הולכת לשלם 2.12, עליה של 37% בפעם אחת. חברת יס שילמה בשנה 5.4 מיליון שקל ב- 2002, הולכת לשלם 7.5 מיליון שקל - תוספת של 2.2. מיליון שקל - לתקציב הדואר, והיא תפטר עובדים בגין זה.

זה מבהיל אותנו מאוד האיום על פיטורי עובדים.

זה לא רק חברת יס.

אי אפשר להחזיר.

היתה אפליה בלתי סבירה בין פרסום לכל דבר דואר אחר.

אז תעלה את זה, אבל בפרופורציה.

יש חברות שלמות שתחום החיים היחיד שלהן הוא משלוח דואר פרסומי, יס אולי אינה הדוגמה.

כמה יחידות הן שולחות בשנה?

הן שולחות בין 100,000 ל- 200,000 בחודש.

אז הן מקבלות את ההנחה הכמותית.

אני בעד ההעלאה, תתקנו את העיוות, אבל ב- 35%?

כל הורדה פה תהיה על חשבון הדואר הכמותי. זה חשבון אחד בסופו של דבר.

מצד אחד, באו אלינו בטענות במשך שנים כל אותם ארגונים, גם הרבה מהמלכ"רים שיושבים פה סביב השולחן, שכאשר הם שולחים באותו דבר דואר חומר הסברה שאינו נקרא פרסום, הם לא זכאים למחיר נמוך. לעומת זאת, אם היו קוראים להם חברה X, Y, Z והם היו מפרסמים את עצמם הם היו זוכים למחיר הנמוך. אי אפשר להמציא יש מאין, לכן עשינו בלאנס בין שני הפרמטרים האלה. היום אין יותר הבדל בין הסברתי לבין פרסומי.

האם מי שחי אך ורק משליחת דואר פרסומי ישלם קצת יותר כתוצאה מכך? כן. אבל אותה חברה ששולחת מצד אחד את החוברת, שיש בה מה כדאי לקנות, שולחת גם את החשבון. בחשבון מקבלת הנחה גדולה ובחוברת משלמת יותר.

מר שפירא טוען שבגלל שיש כאן כלים שלובים, ויש עליה דרסטית, יש חברות שצריכות טיפול נקודתי כי הן רק ייפגעו, יכול להיות שהן יקבלו מכה אנושה.

אני לא יכול למצוא הצדקה לפער במחיר - לכן בקשנו את השינוי - בין דבר דואר שמכיל דברי הסברה, לבין דבר דואר שמכיל חומר פרסומי. כאשר אתה בא ועושה צדק בעניין, יש מי שנפגע, אבל איננו יכולים לעזור. אתם כל הזמן אומרים למה אתם פוגעים רק בחלשים. כאשר יש פגיעה שהיא רק בחזקים, גם זה לא טוב.

השאלה היא מה שיעורי הפגיעה. לא אומרים שלא הגיוני שתהיה פגיעה.

אני הסברתי שיש גם הנאה בצד הפגיעה. אותו אחד ששולח את הדואר הפרסומי, שולח גם דואר כמותי.

השאלה אם במסגרת הכלים השלובים, אתה לא יכול לחזור אחורה. תעשה חשבון כמה אתה מפסיד אם אתה מעלה 20% במקום 26%, ותקבל פיצוי במקום אחר.

אבל אז יש שוב אפליה בין הסוגים.

או שמפרידים בין הסוגים, או שלא מפרידים.

האם נכון לומר שבעבר הפרסומאים קיבלו סבסוד הרבה יותר גדול מהאחרים? אז שישלמו עכשיו.

יתרה מכך, אני בספק גדול מאוד אם מבחינה משפטית היה מקום לכל הסבסוד הזה.

בארה"ב זה היה דבר שונה מבחינה תפעולית.

בארץ, הדואר לא מפזר את הדואר הזה באיטיות. הוא מפזר את הכל באותה מהירות.

זה היה ההגיון של העניין, לא לתת לפרסומאים אלא להשתמש בדואר הזה ברמה שניה של עדיפות, כמו בארה"ב.

אנחנו מביאים סט כולל של שינויים. ב- 90% מהשינויים המוצעים פה, דפוס אניה מאוד מרוצה. עכשיו הוא מתלונן על ה- 10%.

מטריד אותי מישהו שעיסוקו במכירה ופתאום מתייקר לו מאוד דבר הדואר. מה עושים? יכול להיות שאין פתרון.

כאשר יש עוול ואתה מתקן, יש נפגעים.

מבחינה מחשובית, גם את התעריפים האלה אנחנו מבקשים להחיל רק מתחילת חודש, זה בלתי אפשרי להתחיל במהלך חודש, בגלל השינויים.

החלוקה בין פרסומי וכמותי קיימת גם היום, כי מרבית דברי הדואר עד 30 גרם הם כמותיים מאליהם, מכתב אחד במעטפה, חשבונות וכולי. מרבית הדואר הפרסומי הוא מעל 30 גרם, זה חוברות וקטלוגים. זה קיים במשקלים התפעוליים של הדואר.

כשויזה שולחת דו"ח על ההוצאות, מקבלים באותה מעטפה גם דואר פרסומי. זה פרסומי או כמותי?

זה כמותי. יש שם משהו שהוא אישי שלך, אותו דף חשבון.

אדוני השר, מדובר פה על חברות ששולחות רק פרסום, לא כאלה ששולחות דף חשבון אישי ממוען. אין ספק שהן קיבלו סבסוד, וצריך לתת להן היום מחיר ריאלי. השאלה היא אם כזאת עליה.

זה לא שחור כל כך כמו שמר שפירא מציג. במשקלות של 50 עד 100 גרם בדואר פרסומי יש הוזלה בכל הכמויות. במשקלות של 100 עד 150 גרם יש גם, סך הכל, הוזלה. עד 10,000 פריטים, הוזלה של 7%, עד 50,000 פריטים הוזלה של 4%, בין 50,000 ל- 100,000 ייקור של 4%, זה מתאזן. כלומר, עד 100,000 יש הוזלה, אז זה לא שחור כמו שהוצג פה.

הבנתי את הבעיה והשתכנעתי שאין לה פתרון. אני חושב שהמצב המוצע הוא הפתרון הנכון. צריך לשנות עיוות.

בדברי דואר מעבר לים יש בסך הכל הוזלות ב- 5 הסעיפים הראשונים. בשני הסעיפים האחרונים המחיר נשאר זהה.

דואר מעבר לים, עד 20 גרם זה הוזלה, מ- 1.60 שקל ל- 1.30. זה בתחרות?

ודאי שזה בתחרות.

למעלה מ- 20 גרם זה היום 2.10 שקלים, היה 2.30 שקלים. מ- 50 עד 100 גרם גם הוזלה. זה נראה בסדר.

"משלוח צרור קטן בדרך הים והיבשה" עד 20 גרם, סעיף 2.1 זה אותו שינוי כמו בסעיף 1.

אגרת אויר, 1.40 שקל, זה ללא שינוי.

מה עם מכתבים בדואר אוויר יוצא?

זה לא בסמכות הוועדה. לא הביאו אלינו את זה לאישור.

משלוח מברק רגיל לאירופה או לארצות הברית, סעיף 4. מה עם שאר העולם?

עליה של 13%, זה שירות שנבדק ונמצא זול מידי. יש 3 קבוצות יעד: אירופה, ארה"ב ושאר העולם.

שאר העולם זה ללא שינוי.

יש 2 סוגי טענות, כאלה שזקוקות לאישור הוועדה וכאלה שלא. דואר אוויר אינו נחשב שירות בסיסי ואילו דואר שנשלח דרך הים כן נחשב לשירות בסיסי, ועליו יש לקבל את אישור הוועדה. יתכן שיש מקום לשנות את הסיווג של השירותים.

סך הכל שולחים 6,000 אגרות אוויר בשנה.

יכול להיות שלא מתעסקים בזה כי זה דברים קטנים. אבל מכתב בדואר אוויר לחו"ל, זה לא שירות בסיסי? רק איגרת אוויר היא בסיסית?

אני מציע לוועדה לכתוב לי מכתב, ואני אשקול את זה.

משלוח מברק לחו"ל, עלה מ- 31.60 ל- 36.00 שקלים. טוב, היום יש E-MAIL ופקסים.

הממשלה קבלה החלטה פה אחד בכל מה שקשור לפתיחת נושא הדואר לתחרות. אנחנו מבקשים לצאת לדרך.

אנחנו נאשר לכם היום את התעריפים ותוכלו לצאת עם זה לדרך. אני מבקש מכם להמתין עוד מעט -

החלטת הממשלה מדברת על זה שבמהלך שנת 2002 הולכים לתת היתרים. זה אומר להתעסק עם עשרות ארגונים שנכונים להיכנס לתחום. יש פה מעשה מנהלי מאוד מורכב שכולל הסדרה של ענף שלם. היו בוועדה שתי ישיבות -

מה שמדאיג אותי היא העובדה שהתחרות היא רק מעל סכום מסוים ומעלה. נקיים עוד ישיבה בתחילת ספטמבר, ובינתיים זה ייצא לדרך. נקיים חשיבה, לא דברנו על זה בכלל. אמנם האנשים דברו, אבל חברי הכנסת לא דברו ולא חשבו. אנחנו היום במחצית אוגוסט, נתכנס בתחילת ספטמבר ונחשוב רק על הנקודה הזאת, שהתחרות היא מאוד מוגבלת.

כמו שקיים בכל העולם.

אני לא אמרתי שזה רע או טוב, אמרתי שלא הגענו לנקודה. לא יקרה שום דבר אם הוועדה תקיים דיון בעניין בתחילת ספטמבר.

בינתיים, מידי חודש, נגרם לרשות הדואר נזק של מיליוני שקלים על ידי גופים שמחלקים דואר ומתיימרים להציג רשיון שיש להם לכאורה.

אם אתם חושבים שהם פועלים שלא כחוק, תפעילו את החוק. ברשיונות שראיתי כתוב שהם אמורים לשלם סכום מסוים למדינה -

גם זה לא מבוצע.

אז תבצעו. המטריה שמקבלת רשות הדואר על דברי הדואר עד סכום מסוים היא שאלה מאקרו כלכלית חשובה שהתחלנו את הדיון בה ולא סיימנו. אני מבקש מהשר לקיים דיון בתחילת ספטמבר, ובזה נגמור את הסיפור.

שמעתי את בקשתך. אני הייתי זה שבא לפני יו"ר הועדה והוועדה במליאתה ואמרתי שלמרות שאין צורך אפילו בחובת התייעצות עם הוועדה חשובה לי עמדתה, משום שאנחנו הולכים למסלול שמחייב דיון וביקורת ציבורית. ראיתי זאת כחובה ציבורית.

הצגנו בפניכם את המסכת לפיה אנחנו מתכוונים ללכת, ואת כל הפרמטרים והעקרונות שמכוונים אותנו. העיקרון הראשון הוא החובה לשמור על יציבותה ואיתנותה הפיננסית של רשות הדואר, שעומדת להפוך לחברה במהלך 2003, כדבר מחויב מהצורך ממתן שירות האוניברסלי שניתן בכל רחבי ארץ ישראל, לכל אזרח.

בד בבד יש התדפקות על דלתות משרד התקשורת, בדרישה להפעיל את סעיף 50 לחוק הדואר, שמחייב אותי להוציא רשיונות. יש טרוניות וגם תביעות משפטיות שאני מחויב לתת להם פתרונות. הממשלה במליאתה, בקביעת העקרונות המנחים לתקציב 2003, קבעה בצורה מפורשת את עמדתה לגבי התפתחות התחרות בענף. לכן אני מחויב לצאת לדרך.

אנחנו יוצאים בשבוע הבא במשלחת גדולה של כל אנשי הסלולאר בישראל לביקור בדרום קוריאה. אם אדוני רוצה שנתעכב עד השבוע הראשון של ספטמבר, אני אעשה זאת.

רק עד אז, משום שהעניין הזה שיש תחרות רק מסכום מסוים הגיע אלינו רק לאחרונה.

הצגנו את זה כבר בישיבה הראשונה.

הצגנו עם עקרונות השוואתיים משבדיה, אנגליה וכל מקום בו הנושא נפתח לתחרות. יש גם בעיה שתעמוד במבחן משפטי.

כבוד השר, ראינו בחומר הכתוב ששבדיה המחירים לאזרחים התייקרו מאוד בעקבות התחרות. זו היתה בדיוק הדוגמה איך לא עושים תחרות. לצערי, עוד בקדנציות של שרים קודמים, קרו תקלות רבות משום שהרשות המבצעת והמחוקקת לא ישבו וחשבו איך פותרים בצורה הגיונית.

לכן באתי אליכם, ואני נותן לכם את האפשרות לחשוב. זו כבר הישיבה הרביעית. נדמה לי שאף פעם לא דנו על הדואר כל כך הרבה כמו בקדנציה שלי.

נקיים עוד ישבה בעוד שבועיים, בה נתמקד בנקודה הזאת ונקבל החלטה. בינתיים התקנות מאושרות. תחילתן של תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק), התשס"ב-2002 היא מ-1 בספטמבר 2002.


3. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשס"ב-2002

מה קורה בתקנות השירות הבולאי?

יש משלוח של חומר מהשירות הבולאי למנויים של השירות שהוא מתייקר מ- 5.60 ל- 5.90 שקלים. עד היום סובסדו.

בסדר. תחילתן של תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשס"ב-2002 היא מ-1 בספטמבר 2002.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:30