פרוטוקולים/כלכלה/5734



2
ועדת הכלכלה
07.08.2002

פרוטוקולים/כלכלה/5734
ירושלים, י"א באלול, תשס"ב
19 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 509
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט באב התשס"ב (07.08.2002), שעה 09:00

1. מסקנות הוועדה לבחינת תחום הדואר ותעריפי הדואר
2. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37א לחוק), התשס"ב-2002
3. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשס"ב-2002

חברי הוועדה: אברהם פורז -היו"ר
חה"כ נעמי חזן
חה"כ יצחק גאגולה

שר התקשורת ראובן ריבלין
חה"כ אבשלום וילן
אורי אולניק -מנכ"ל משרד התקשורת
ד"ר אסף כהן -סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
עופר פרי -סמנכ"ל שיווק, רשות הדואר
הרצל ברמג -סמנכ"ל תפעול, רשות הדואר
יוסי אטקין -יו"ר ארגון חברות השליחויות ומנכ"ל טיימינג
תומר רותם -מנכ"ל חברת זיג זג
ליאור שגיא -USP , איגוד לשכות המסחר
שלמה אלפנדרי -מנכ"ל אורדע פרינט תעשיות בע"מ
שי צור -יו"ר איגוד ישראלי לדיוור ישיר
גיורא עוז -מנכ"ל דפוס בארי
אורגד ורדימון -ת.ד.ם
עו"ד אסתר שטרנבך -מייצגת חברת "שלידר"
מירי זיו -מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן
אודי ריגאי -מנכ"ל העמותה לילדים בסיכון
עו"ד איתן צחור -יועץ משפטי, עמותת מגזר ההתנדבות והמלכ"רים
חיים אילוז-איילון -רשת "עמל"
ראובן קרזי -יו"ר נציגות עובדי רשות הדואר, ההסתדרות החדשה
מאיר רוזנר -יו"ר ארגון סוכני הדואר
נתן שפירא -סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי אניה, דיוור ישיר

אתי בנדר

לאה ורון

מיטל אמסלם

1. מסקנות הוועדה לבחינת תחום הדואר ותעריפי הדואר
2. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37א לחוק), התשס"ב-2002
3. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשס"ב-2002

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.

הנושא המרכזי שעומד על הפרק הוא הדואר הכמותי. היום קיימים בארץ 20 גופים אשר שולחים דואר כמותי. דפוס בארי היום מדפיס למעלה מ70%- מאותם דברי דואר של הגופים האלה, והוא שולח אותם בדואר. עד היום הוא עשה את זה באמצעות רשות הדואר, כאשר הוא נהנה מתעריפים נמוכים מאוד, כיוון שהתקרה לתעריף נמוך היתה שני מיליון. אף אחד מלבדנו לא הגיע לכמות הזו. כך היתה לו יכולת למשוך לקוחות אליו, כיוון שהתאפשר לו לתת להם מחיר נמוך עבור ההדפסה וכן עבור משלוח דבר הדואר.

מהו ההפרש בין משלוח דבר דואר רגיל לבין משלוח דבר דואר דרך דפוס בארי?

אם אנו מדברים על המשקל הקונונציונלי שהוא בין 15 עד 20 גרם, אנו נמצא כי הפער בין התעריף המרבי לתעריף הנמוך ביותר הוא 15 אגורות. צריך לקחת בחשבון כי עבור הדפסה של דבר דואר כזה, המחיר הוא 20 אגורות. אנחנו פנינו לרשות הדואר אשר הקשיבה לנו והורידה את הכמות לחצי מיליון.

אתה מדבר על תעריפים שעדיין לא אושרו, אך ידונו בהמשך.

אם משאירים את המצב כפי שהוא, אני מודיע כי המונופול שיש בידי רשות הדואר יעבור לידי דפוס בארי. לדפוס בארי יש יתרון גדול על רשות הדואר, בכך שהוא אינו כבול בתעריפים כמו רשות הדואר. אם מישהו חושב כי אנחנו או מתחרים אחרים נוכל לקרוא לתחרות חופשית הוא טועה. אם 70% מהשוק יהיה בידיהם לא יהיה לנו מה לעשות. היום אנו פנינו לחברות גדולות כמו "פלאפון" ו"סלקום" ששאלו אותנו אם יש לנו היתר. כאשר ענינו להם שעדיין אין לנו היתר, הישיבה הסתיימה.

הדברים עליהם הוא מדבר צריכים להילקח בחשבון. קודם כל צריך לקחת בחשבון את החרדה לשירות האוניברסלי שהוא הדבר העיקרי כאשר אנו מדברים על תחרות בתחום הדואר. יצירת מצב שבו תהיה אפשרות לתת שירות רק באזור השמנת, תוך התעלמות מלאה מאזור הפריפריה, הוא דבר שיכול להפיל את המערכת כולה. בשל כך אנו נעביר הצעה היום שתפורט על ידי אנשי המקצוע במשרדי.

אביב שיגור יושב באזור השפלה ובחולון, ובכל זאת המיזם הזה עבר לאזור פיתוח בקיבוץ בארי, ולא לאזור השפלה. המיזם מוקם בשותפות של אביב שיגור עם גופים אחרים, דבר שאיני יודע אם הוא חוקי. אנו צריכים להתמודד עם מונופול, ואם מצב בו המונופול הזה יהיה לו יתרון בכך שהוא יושב בקיבוץ. אני מודיע לכם כי לנו ולמתחרים האחרים אין שום סיכוי לשרוד בענף הזה במצב הזה.

אני חושב כי אני מייצג את הגוף היחיד שמדבר לא רק על ההיבט הכלכלי, אלא גם על ההיבט של הילדים הנכים. ילדים נכים משלמים לרשות הדואר שקל ועשרים עבור מכתב אחד. כאשר אנו רוצים להתמודד מול רשות הדואר, אנו באים אחרי חברות כלכליות. חברה כלכלית מוציאה דיוור של למעלה ממאה אלף יחידות וזוכה לתעריף הרבה יוצר נמוך מאשר זה המקבלת עמותה של ילדים נכים. אנו מבקשים תרומות בדיוור שלנו, וזה עולה לנו בכמה אגורות יותר מדיוור שעושה חברה מסחרית. רוב ההוצאה הכספית של עמותות כמונו, איננה מתבטאת בדיוור חד-פעמי, אלא במכתבים הנשלחים יום יום. בשנה שעברה אנו הוצאנו סכום של 150 אלף שקל על דברי דואר, כלומר 120 אלף מכתבים, עליהם שלימנו מחיר מלא של שקל ועשרים. במחיר הזה הייתי יכול להחזיק עוד חמישים ילדים אוטיסטים.

אנחנו ועמותות נוספות כמונו עומדים תחת מתקפה של מדינת ישראל שטוענת כי אנו מוציאים כסף רב על מנהלה. ישנם חברי כנסת המנהלים מאבק נגד העמותות בנושא הזה. כאשר העמותות מבקשות עזרה ממדינת ישראל לצמצם בהוצאות הללו, על ידי נתינת הנחה מסוימת בתעריפי הדואר ובתעריפי בזק, המדינה מסרבת ואומרת לנו כי עלינו לשלם את הסכום המלא. צריך לזכור כי העמותות הללו קיימות כיוון שהמדינה לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך.

האם אתה מצפה כי רשות הדואר תקים ועדה שתבדוק כל גוף שפונה אליה ותיתן לו הנחה?

יש המון עמותות בישראל, אך יש מעט מאוד עמותות שחשיבות פעילותן ברורה לכולם.

לפני זמן מה קראתי בעיתון על חברה אשר מטרתה הפורמלית היא לעסוק בציוד רפואי בהדמיה, אך בפועל היא בונה קניונים במזרח אירופה. זו דוגמא לכך כי מה שכתוב במטרות של אותה חברה, איננו תואם תמיד את פעולותיה. אתה בדבריך מבקש כי רשות הדואר תתחיל לבדוק כל גוף על בסיס איכותי, ולא על בסיס כמותי.

אני קטונתי מלהחליט מי ראוי להנחה ומי אינו ראוי להנחה. כל אחד מדבר מהכאב הפרטי שלו. נכון להיום אני אומר כי אתם מענישים אותנו פעמיים, אתם גם אינכם עושים את העבודה שלכם כמו שצריך, ואתם גם אומרים לנו לקחת מהתקציב המיועד עבור טיפולים לילדים הנכים, כדי לשלם מחיר מלא עבור דיוור דואר.

בעשר השנים האחרונות כתבתי לכל אחד משרי התקשורת, ואף אחד לא הואיל בטובו להתייחס אלינו. מעטים האנשים אשר יושבים בבית הזה, שגילו אכפתיות לבעיות שלנו. כדאי שכולם ידעו, כי הילדים הנכים במדינה הזו יוצאים פגועים פעם אחר פעם.

אני רוצה להצטרף לטיעון שהעלה אודי.

כמה דיברי דואר אתם שולחים בשנה?

פעמיים בשנה אנו שולחים 300 אלף דברי דולר. מלבד זה אנו שולחים דברי דואר נוספים, ואני מניחה כי אנו מגיעים לכמות של מיליון דברי דואר בשנה.

אם כך אתם תיכללו במסגרת ההנחה שתינתן לכמות של חצי מיליון.

אנחנו באמצעות הדיבור מבקשים תרומות וכן שולחים גלויה מצורפת מבוילת שבה כל אחד יכול לבקש את חומר ההסברה שלנו. אנחנו כיום משלמים יותר מחברה מסחרית, עבור דברי דואר. המדרגות הקיימות היום הן, 10,000-10 10,000-50,000 100,000-50,000 200,000-100,000
200,000-500,00 1,000,000 –500,000 כלומר, בנק שהוא לקוח מסחרי השולח לפחות מיליון דברי דואר, מקבל עד 50% מהמשלוח שלו, את מרב ההנחה. כאשר אנו שולחים 150,000 דברי דואר, אנו משלמים חמישה תעריפים על אותו משלוח, לפי המדרגות השונות, כאשר רק על החמישים האלף האחרונים אנו מקבלים את התעריף המוזל. בנק אשר שולח מיליון דברי דואר משלם תעריף מוזל על 50% מדברי הדואר, ורק על החלק המינורי הוא משלם תעריף יותר גבוה. יש כאן עיוות שאיננו ברור לי, שבו דווקא העמותה הוולונטרית צריכה לשלם בעל רוב המשלוח שלה, את מרב העלות.

אני מסכימה כי לא ייתכן מצב בו רשות הדואר תתחיל לבחון כל עמותה כדי להחליט האם היא ראויה להנחה או לא, אך ניתן להיעזר במגזר השלישי שהחליט על קביעת תו תקן לעמותות, ויש כבר מספר עמותות אשר עברו את השלב הראשון.

מה קורה כאשר ישנה עמותה במגזר השלישי אשר מייצגת את הספורט המוטורי ורוצה לייצר מכוניות, האם זהו גוף שצריך לקבל הנחה?

לא.

לא אני זו שאקבע מי ראוי או לא ראוי להנחה. אני חושבת שמהמגזר השלישי יכול לומר לרשות הדואר מיהן העמותות שעברו את תו התקן ומי לא. אני חייבת לומר, כי ברשויות דואר בעולם נותנים תעריף מיוחד לעמותה וולונטרית. אנו מצפים שהמדינה תעזור לנו לעשות את מה שהיא איננה עושה. אנו לא מצפים לקבל תעריף מועדף, אך גם איננו מצפים שנהיה נחותים אל מול גופים מסחריים.

אני מייצג את המגזר השלישי. אנו אומרים כי ישנם קרוב ל750- אלף מועסקים בגופים מתנדבים. אין ספק שיש ביניהם תפוחים רקובים, בדיוק כפי שיש בגופים העסקיים. היום אנו מנסים ליצור מצב בו בשיתוף עם רשם העמותות אנו נעניק תו תקן לעמותות, כדי שכל עמותה תעמוד בסטנדרטים מסוימים.

האם עמותה לקידום הספורט בישראל, או למרוצי מכוניות צריכה לקבל הנחה רק משום שהיא עמותה?

אני חושב כי אם אותה עמותה מגייסת כסף כדי שתלמידים מערי פיתוח יבואו וישתמשו באותו מקום, היא ראויה לקבל הנחה. מדוע לחברה עסקית כלשהי מגיע ליהנות מן ההנחה ולעמותה לא?

אני מנסה לומר כי קריטריון של כמות, הוא קריטריון קבוע וברור. העובדה כי גוף כלשהו הוא עמותה, איננה מצדיקה את הנחה בדבר דואר, כיוון שיכולה להיות עמותה העוסקת בטעימת יינות.

אני מסכים איתך כי צריך להיות שילוב בין הקריטריון הכמותי לקריטריון הערכי. אנחנו סך הכל מבקשים שוויון הזדמנויות.

אם הטענה שלך היא כי צריך להוריד את הכמות לפיה תינתן ההנחה, זו טענה איתה ניתן להתמודד, אך הטענה כי רשות הדואר צריכה להתחיל ולבדוק את איכותה של כל עמותה, היא מסובכת וקשה ליישום.

אודי, האם אתה חושב שיש מישהו בכנסת שלא נותן את כל תשומת ליבו כאשר מדברים על חסרי ישע? היחס של הכנסת לנושא של הילדים האוטיסטים בא לידי ביטוי בתקציב המדינה ותקציבים של משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות. כאשר אתה מדבר על הנחה סקטוריאלית לגופים שהממשלה מעסיקה אותם, גופים מסחריים כמו בזק שאנו מקווים להפריט, המצב הוא כזה שהמדינה מעדיפה לתת את הסובסידיה לנצרכים על מנת שאלה יקיימו את חייהם. אמנם לא ניתן לעמוד מול זעקתך, אך מולך יכולים לבוא עוד מאה זעקות של אלה אשר זעקתן איננה זעקה.

לא יעלה על הדעת כי מישהו יקופח לעומת מישהו אחר. התעריפים הם תעריפים שווים לכולם. השאלה היא מהו תנאי הסף. האם תנאי הסף הוא כזה שרק חברות גדולות תהיינה יכולות לעמוד בו, או תנאי נמוך יותר? אלה דברים שאנו נציג בפניכם בהמשך ונדון עליהם. מוסדות הממשלה הם עיוורים, ולפני עיוור אל תשים מכשול.

אדוני השר, אני מודה לך שאתה מסכים כי ישנו אי שוויון בין גופים עסקיים לבין עמותות שונות אשר שולחות כמות זהה של דברי דואר.

מבחינת הכמות אין אי שוויון.

יש אי שוויון.

מר פרי, האם מבחינת כמות ישנה הפלייה בין חברה מסחרית לבין עמותה?

היום יש הבדל, לא לגבי סוג הגוף, חוקיות הגוף, אופי התאגיד, אלא לגבי אופי דבר הדואר. השאלה הנבחנת היא האם הדואר הוא דואר כמותי שבו יש מידע ספציפי לנמען, או דואר פרסומי שאינו אישי לנמען.

אני מציע כי לפני שאתם נכנסים לויכוח על עניין מסוים, תתנו לאנשי להציג את מערך התעריפים החדש.

כולם מסכימים כי הדבר הזה איננו בסדר, ולפי מה שהבנתי בהתאם לתוכנית החדשה, זה יתבטל.

מזה חמש שנים אנו מנהלים דיונים המלווים בהבטחות שונות. אני רוצה להדגיש כי אנו מבקשים הטבות לגופים התנדבותיים כאשר המטרה היא לסייע לכלל הגופים הללו. הממשלה איננה עיוורת, היא יודעת היטב את ההבדל בין עמותות התנדבותיות לעמותות אחרות. בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה הגופים נבדקים היטב. כך גם אותם גופים עוברים את בדיקתו של רשם העמותות. אם ניקח את אישורם של שני הגופים הללו, נוכל לעמוד היטב על טיבה של כל עמותה.

האם לפי סעיף 46 לפקודת מס ההכנסה העמותה לספורט מוטורי, לא תוכל לקבל אישור?

לדעתי אם העמותה למען קידום הגולף עוזרת ל"אור עקיבא", היא תקבל את האישור. ההצעה שלנו היא מאוד פשוטה. אנו מבקשים להציב מטעמכם את בחירי אנשי המקצוע ברשות הדואר, כאשר אנו נציב מטעמנו אנשים נוספים ויחד נרכיב ועדה מצומצמת אשר תבדוק את הנושא לגופו, ותחליט איזו עמותה זכאית להטבות.

בארצות הברית עמותות נהנות ממחיר מופחת. אני חושב כי הנקודה הזו חשובה מאוד ויש לייחס לה תשומת לב מרבית. ישנן עשרות עמותות צודקות שחייבים לסייע להן על ידי מחיר מופחת.

אני רוצה לשים את העובדות על דיוקן. לא מדובר על הנחה, אלא על תמורה כלכלית לכמויות, אשר בנויה על חיסכון הדולר בנושא התפעולי, השיווקי והפיננסי. עד היום היה אכן שוני בין דבר דואר כמותי לדבר דואר פרסומי. היום לא מדברים עוד על השוני הזה, אך עדיין יהיה מי שיינזק גם בין העמותות וגם בין החברות הקטנות. סף הכניסה שהיה 1,000 יחידות בכמותי ו5,000- בפרסומי עולה ל30,000-.

אלה אשר היו שולחים דבר דואר כמותי, היו בדרך כלל מוסדות פיננסיים כמו בנקים, שהיו מחויבים על פי חוק לשלוח הודעות. הדואר הפרסומי היה בעיקרו בשוק הפרסום. ההצעה החדשה אומרת כי סף הכניסה יהיה 100 אלף יחידות.

מתי לרשות הדואר כמות מתחילה להיות איכות מבחינת חיסכון?

אני מנהל חברה גדולה. כאשר יגיע קליינט חדש, אני אתמוך בו בכמות של 5,000 כיוון שאני מקווה כי מחר הוא יצור 100,000.

אם כך כולם יכולים להיכנס לקטגוריה הזו, מלבד האנשים אשר כותבים מכתבים פרטיים.

יש 120 חברי כנסת, כל חבר כנסת שולח בשנה 10,000 מכתבים, כאשר הכמות הכללית היא בקטגוריה של דבר דואר כמותי.

כאשר אני מוריד מחיר, אני מייצר תמריץ לאותו אדם או גוף לחזור ולהשתמש בשירותים שלי. את הפן השיווקי רשות הדואר מזניחה, כאשר היא קובעת סף של 30,000. יש היום חברות רבות אשר פושטות את הרגל. אם חברה מסוימת נופלת ואני צריך להפסיק ביול בסף של מסוים, חברה כמו שלי יכולה גם כן להתמוטט. אני חושב כי הפן הפיננסי הזה נעלם מאנשי הכלכלה של משרד התקשורת. הסף צריך לחזור ולהיות הסף הנמוך.

אנחנו לפני 15 שנה הקמנו רשות בידים שלנו עם 7,000 עובדים. בשנת 1987 לקחנו גוף כושל וגרעוני והפכנו אותו לרשות מצליחה. מאז שנת 1987 בעיית פנסיית העובדים המועברים ממשרד התקשורת לא טופלה. נציגי האוצר בתקציב האחרון לקחו את ה150- מיליון שקל שהיו מגיעים לעובדים הללו, לתקציב המדינה. היום נותנים ליזם חדש לחלק דואר, דבר היוצר בעיות רבות. הדואר החוזר מגיע אלינו, ואנו ממיינים את הדואר כדי לדעת מה שלנו ומה לא שלנו. מדוע המדינה לא גובה את מה שכתוב בהסדר? מההיתר הזה לוקחים מיזם שמתחיל לחלק דואר בגוש דן, ולא ביהודה שומרון ועזה. בהיתר כתוב כי המיזם הזה צריך להעביר סכום מסוים למדינה, והם לא עושים זאת כמובן.

אנו מבקשים להיות במעמד של חברה ממשלתית, כדי שנוכל להתחרות בתחרות הוגנת. אנו מעונינים ששאר החברות יתחרו בחלוקת דואר, ואנו נתחרה על הדפסת דואר. הגוף עליו אנו מדברים נותן למדינה 100 מיליון שקל תמלוגים בשנה. היום אנו 4,000 עובדים אשר עברו ממשרד התקשורת לרשות הדואר, כאשר 2,000 מתוכם הם גמלאי רשות הדואר שהפנסיה שלהם מרחפת באוויר, ועוד 2,000 שאינם יודעים האם הם יקבלו פנסיה. אנו נמצאים בדיונים עם משרד התקשורת, ואיני יודע כיצד זה יסתיים. בשבדיה שוק הדואר שנפתח לתחרות, לא תרם דבר להורדת המחירים. אנו מבקשים תחרות הוגנת. אם אנו נהפוך לגוף כלכלי, אנו לא ניכנס כל יום לפריפריה ולמוצבים של צה"ל, וכך התעריפים יעלו.

דפוס בארי נמצא בקיבוץ בארי על גבול הרצועה, ומפרנס 300 משפחות אשר מגיעות מנתיבות ,כיסופים, שדרות וכו'. אין פרנסה אחרת באזור. המשכורת שאותם אנשים מרוויחים אצלנו, היא משכורת מכובדת מאוד. דפוס בארי אינו מקים בית דואר. הוא מדפיס דואר ומתפרנס מהפקת דואר ומקבל שירות מצוין מרשות הדואר, ורוצה שיהיו מחירים זולים בשוק.

שלמה אלפנדרי אמנם מנכ"ל של חברה מצוינת, אך תעריפי הדואר זה לא מקום לפתור תסכולים של גורמים בענף שאינם משקיעים בפיתוח או לא מצליחים לתת שירות ללקוחות. בנק לאומי ביקש מדפוס בארי מעטפית מסוימת, כאשר דפוס בארי המציא פטנט עולמי וחסך לבנק 40% מן העלויות. בנק לאומי עומד לפני מכרז, והוא לא ביקש במסגרת המכרז פתרון לדואר, אלא ביקש מוצר צבעוני יותר. דפוס בארי הוא הדפוס היחידי בעולם שהיה מסוגל ליצר דבר כזה עבורו.

זה שאתה אולי טוב בדפוס זו זכותך המלאה, אך השאלה היא האם הרף שנקבע לגבי הכמות, אינו גורם לכך שמתחרים חדשים לא יוכלו להתמודד עם זה.

אנחנו לא מתנגדים לכך שיורידו את הרף של הכמות. כל דבר שמקובל על המתחרים שלי מקובל גם עלי. את התעריף צריך לבחון בהתאם לשאלה מה טוב לענף, למפיקי הדואר, ללקוחות ולנו כצרכנים. יגאל בר יוסף מנכ"ל "פלאפון" היה לפני שנתיים דירקטור אצל שלמה אלפנדרי. הוא לא הצליח להגיע אפילו לפיילוט כדי לעמוד בדרישות שלהם. דפוס בארי מדפיס ל"פלאפון" את הדואר כבר כמה שנים.

דפוס בארי החל להעביר ל"אביב שיגור" חלק מדברי הדואר, כיוון שהוא נתן לנו שירות טוב במחיר אטרקטיבי. אני חושב כי תוך שנה אנו נעביר ל"אביב שיגור" מיליון מכתבים בחודש. אני מייצג את דפוס בארי אשר מעונין לתת שירות טוב ללקוחות בעלויות מינימליות. "אביב שיגור" נתן לנו הצעה אטרקטיבית, ועל כן דפוס בארי נתן לו להעביר את כמעט כל הדואר בכל הארץ. אני רוצה לחזור ולציין כי לא קם בית דואר בבארי, וכי לא זה הגורם אשר יוצר יתרון לבארי.

לאן עוברים דברי הדפוס שלכם??

ליד אליהו. לרשות הדואר יש יתרון גדול מאוד שדפוס בארי מרכז דואר ומשלם לדואר במקום הלוקחות. הסידור הזה חוסך לדואר הפסדים כספיים. חברת תבל הפסיקה לשלם, ואת כל הסיכון הכספי של 100 מיליון שקל ספג בארי. אנו מברכים על הורדת התעריפים. אנו מתפרנסים מהפקת דואר, וככל שתעריפים יהיו יותר זולים, זה יעזור לצרכנים ולחברות השונות להפיק יותר דואר.

הממשלה איננה עיוורת, אך היא לא למדה את הנושא בשלמותו. עד היום ישנם שני תעריפים. התעריף הראשון הוא דואר חריג שהתעריף שלו הוא יקר מאוד. יש דואר כמותי שזה דואר מצטבר המקבל את ההנחות לפי הכמות החודשית. התוכנית החדשה נותנת הנחות, אך לא על רוב הדואר שאנו מדברים, אלא על דואר חריג בלבד. עד היום במשקל קל, דואר בכמות של 5,000 היה במסלול של דואר כמותי. היום דואר של 29,999 יקרא דואר חריג. בפועל, חלק גדול מהחברות ואנו כצרכנים נשלם יותר. אני כבר לא מדבר על חברות קטנות, אלא על בנקים וסוכנויות ביטוח ש70%- מהקבצים שלהם הם עד 20 אלף, 40% מהכמות של לקוחות הכי גדולים הם בחבילות של פחות משלושים אלף. כלומר, אם היום רשות הדואר משנה את המחירון ואומרת כי עד 30,000 זהו דואר חריג, בפועל היא נותנת הנחה שלא ניתן להשתמש בה.

אם רשות הדואר מחשבת את הדואר המצטבר, זה אינו נוגע לכך כלל. התחשיב אצלך לגבי הכמות הוא חודשי או יומי?

חודשי מצטבר.

אתה הוא הקליינט של רשות הדואר, ולא הלקוחות שלך. הואיל ואתה עומד מולם אתה בעל זיכיון הנותן לך יתרון על פני מישהו אחר, כיוון שאצלך מחשיבים את כל הקליינטים יחד כאילו הם קליינט אחד.

אמרתי בתחילת דברי כי מה שמתאים למתחרים שלי, מתאים גם לי. עד היום כמות של 5,000 מכתבים ומעלה היתה מקבלת הנחה. היום הסף הוא 30,000 מכתבים, ועל כן כמעט כולם ישלמו על כמות חריגה. אני חושב כי עלינו לבחון את התעריפים לפי הקריטריונים הבוחנים, מה טוב לנו כצרכנים ומה טוב לחברות השונות, מה טוב לרשות הדואר ולגופים השונים. אין שום היגיון כלכלי כי יהיה תעריף נפרד למשקל של 15,000 של 20,000 ולמשקל של 30,000. מדוע על משקל של 20 גרם נוספים צריך לגבות יותר? באותה הזדמנות שמתקנים את התעריפים, צריך לפעול בצעדים שיתאימו לשוק. בשוק היום החבילות של רוב החברות מונות פחות מ30,000-. בנוסף צריך לאחד את המשקולות השונות.

הדואר המהיר נוצר בעקבות דרישה של לקוחות שהיו צריכים להעביר דברי דואר במהירות בעיקר באזור המרכז או באזורים מסחריים. 90% מהעבודה שלנו נעשית מול צרכנים מסחריים. הדואר נכנס בעקבותינו לתחום הזה, ואנו חושבים כי הוא מנהל תחרות לא כל כך הוגנת על ידי הוזלת המחירים. באמצעות נתינת שירות הרבה פחות טוב משלנו, רשות הדואר פוגעת בענף של הדואר המהיר.

האם אתה חושב שיש פה סבסוד צולב?

לדעתי, יש פה סבסוד צולב, כיוון שאנו יודעים מהי העלות של מעבר דואר מהיר.

מהו המחיר שלכם עבור שליחות רגילה בתוך תל-אביב?

בערך שמונה שקלים.

כמה גובה על כך רשות הדואר?

פחות.

המחיר הממוצע למשלוח בגוש דן הוא 30 שקלים בחברות השליחויות השונות.

מהי העלות לשלוח מכתב מתל-אביב לרמת גן?

העלות של כך היא 15 שקלים, כאשר לכפר סבא המחיר יהיה 50 שקלים.

האם יש הבדל בינך לבין רשות הדואר במחיר שאתם גובים עבור שליחות בתוך גוש דן?

הם יותר זולים.

מי שעושה את השליחויות המהירות ברשות הדואר הוא גוף כמונו אשר עובד בקבלנות משנה ואינו פתוח כלל למכרז. אם אני מעונין לתת שירות לרשות הדואר בתחום של הדואר המהיר, אינני יכול לעשות זאת.

אני מייצגת את חברת "שלידר", חברה שנוסדה בישראל והגישה בקשה למשרד התקשורת לפני שנתיים וחצי, לקבלת היתר למתן שירותי דואר בישראל. "שלידר" זו חברה שהיתה מוכנה לתת שירות דואר אוניברסלי בכל מקום בארץ, בכל ישוב. היום ההיתר הזה לא התקבל. מאז שנשלחה בקשת ההיתר, מתקיימת חלופת מכתבים עם משרד התקשורת. התקיים הליך שימוע ציבורי שבעקבותיו נדהמנו לראות שיש בכוונת משרד התקשורת לפרסם היתר שהתנאי המרכזי בו לפעילות של מתחרים, הוא שהם לא יהיו רשאים לגבות מחיר שהוא נמוך מהמחיר של מכתב רגיל של רשות הדואר. אין גורם בשוק, גורם עסקי או פרטי, שיהיה מוכן לקבל שירות יקר יותר מזה של רשות הדואר.

האם החברה אותה את מייצגת הצהירה כי היא מוכנה לחלק דואר לכל פינה במדינה?

כן.

השאלה היא אם הם יהיו מוכנים לתת את השירות הזה כל יום.

כן, הם מסכימים לתת את השירות הזה בכל יום. מגבלת המחיר במינימום, היא אנטי-תיזה לתחרות, כדי להגדיל את המפעיל הקיים שהוא בעל רווחיות מונופוליסטית עודפת, לפי דו"ח ברודט. בשבדיה, בדנמרק ובספרד שוק הדואר פתוח לתחרות חופשית. בספרד מאז שנות השישים נפתח השוק לתחרות מלאה. בספרד יש 2,000 מפעילים בתחום הדואר הקיימים מאז שנות השישים בתחרות מלאה, אך קיבלו רק 25% מנתח השוק.

יש שלוש מדינות בהן מתקיימת תחרות חופשית, שבדיה, פינלנד וניוזילנד.

אני אוכל להעביר לוועדה נתונים מפורטים עם ניתוח שעשה האיחוד האירופאי שכולל מסקנות של הליך פתיחת שווקי דואר לתחרות באירופה.

אותנו מעניינות דוגמאות של מדינות בהן התחרות החופשית הזו פועלת באופן מוצלח.

השאלה לגבי השירות האוניברסלי היא איננה חדשה. חוק רשות הדואר המאפשר לתת היתרים לכל גוף המבקש להתחרות ברשות הדואר, קיים כבר 16 שנים. אני ישבתי בחדר הוועדה כאשר הסעיף הזה נכנס לספר החוקים. אותו דיון על השירות האוניברסלי ועל תחרות ברשות הדואר, נעשה גם אז. ב16- השנים האלו לא קרה דבר. משרד התקשורת לא גיבש מדיניות למתן היתרים ונתן לרשות הדואר לבסס את מעמדה במשך 16 שנים. כאשר הגיש מישהו בג"צ בסוף שנות השמונים כנגד סירוב המשרד לתת לו היתר, אמר המשרד כי הוא רוצה לתת לרשות הדואר להתבסס כיוון שהיא רק בתחילת דרכה. עברו 16 שנים ובשוק פועלות חברות שיש להן היתרים עוד משנות השבעים, היתרים שאינם מוגבלים במחיר או במקום. יש לפחות שבעה היתרים כאלה.

אני מבקש מנציגי משרד התקשורת שיעבירו לוועדה את כל ההיתרים האלה.

כאשר נחקק חוק רשות הדואר, הכנסת ידעה במפורש כי קיימים שבעה היתרים כאלה, וקבעה במפורש כי כל היתר שניתן לפי פקודת הדואר, יראו אותו כהיתר שניתן לפי חוק רשות הדואר. החוק הכשיר ואשרר את תוקפם של ההיתרים הללו. בנוסף לזה קיימות מאות חברות הפועלות ללא היתרים באין מפריע. משרד התקשורת לא אכף את החוק, 16 שנים מאז שקמה רשות הדואר. החברות הללו פועלות בעיקר באזור העסקים בגוש דן, כאשר אף אחד לא מונע מהן להמשיך ולשגשג. קיימות חברות בינלאומיות כמו פדקס, אשר אינן מעבירות דואר רק מישראל למדינות שכנות, אלא גם בתוך תחומי ישראל. הם מתחרים ברשות הדואר כבר הרבה שנים.

משרד התקשורת בא לאחר 16 שנים ואומר כי הוא מעונין לפתוח את שוק הדואר לתחרות הדרגתית, כאילו לא היתה הדרגתיות מספקת עד עכשיו, וזאת כדי להגן על השירות האוניברסלי. מאחר ואנו יודעים כיצד משרד התקשורת הגן על השירות האוניברסלי בתחום התקשורת, אני לא מבינה את תפיסתו של המשרד. משרד התקשורת פתח את השוק לתחרות, ורק אחר כך קבע בחוק הבזק סעיף הקובע באילו תנאים השירות האוניברסלי יזכה למימון של מתחרים. לא ניתן לממן שירות או להטיל על מישהו חובת מימון שירות לפני שמתבססת תחרות.

לא ניתן גם לתת רשיון לחלוקת דברי דואר בלי להתנות מראש כי אותו גוף יצטרך לשלם משהו על כך.

גם על זה חוק רשות הדואר חשב עוד בשנת 1986 ויש סעיף בחוק האומר כי מי שמקבל היתר צריך לשלם דמי היתר למדינה, אלא אם כן הורה שר התקשורת שהוא שולם לרשות. הכוונה היתה כבר אז כי בדרך הזו יגיע מימון לשירות האוניברסלי, אם אכן יידרש מימון. כדי שיגבילו תחרות או יחסמו אותה לחלוטין, כפי שנעשה היום, צריך לבסס תשתית האומרת כי אכן השירות האוניברסלי של רשות הדואר מפסיד. האם מישהו בדק האם אכן הוא מפסיד? אני יכולה לומר כי אין נתון המצביע על כך.

היום קיימת תחרות, אך למרות התחרות הקיימת, דו"ח ברודט אמר לפני שלוש שנים כי יש פה רווחיות מונופוליסטית עודפת. השאלה היא לא אם המחיר עבור השירות המהיר יותר זול ברשות הדואר, אלא אם המחיר של רשות הדואר הוא הפסדי. אם הוא הפסדי, ברור שמישהו או משהו אחר מסבסד אותו, דבר אשר אינו עומד לרשות חברה אחרת שזהו כל עיסוקה. אני יודעת כי לוועדה הזו אין מעמד לגבי עצם מתן ההיתר, אך מאחר והוועדה הזו היא זו שקבעה את חוק רשות הדואר, והיא קבעה פרמטר של משקל ולא פרמטר של מחיר, אני מצפה ממנה לצאת בקריאה למשרד התקשורת ולממשלה לפתוח את שוק הדואר לתחרות בתנאים נורמליים.

אני מייצג כמה מדוורים קטנים. אני רוצה לומר כי בעברי, כאשר שימשתי כסמנכ"ל השיווק של רשות הדואר, היה סוד גלוי במאזנים, שיש סבסוד צולב בין הדואר הרגיל לבין שירות השליחים. אני יודע כי שירות השליחים של שירות הדואר סובסד בשנים מסוימות עד 20 מיליון שקל. ניתן לבדוק את הנתונים הללו, זה מתועד בכתובים.

כולנו יודעים כי יש תחרות שאינה ממוסדת ואינה טובה, כיוון שכאשר באה חברת שליחויות בינונית או קטנה ואומרת לחברה כמו "פלאפון" כי היא מעונינת לחלק עבורם את הדואר, חברת "פלאפון" מיד אומרת כי היא מעונינת לעבוד רק עם חברה בעלת היתר. כיוון שאין היתרים חברות גדולות כמו "שלידר", לא יכולות לקבל היתר, למרות שהן מבקשות זאת כבר שנים רבות. סף הכניסה לאותם גופים נזקקים, שונה בתעריפון החדש של רשות הדואר לרעתם. סף הכניסה הזה פוגע גם בחברות השליחויות.

אנחנו אלה אשר נותנים את השירות האוניברסלי. אנו מחלקים דואר ביסוד המעלה, קיבוצים ומושבים שונים. השירות אוניברסלי איננו רק מסירת המכתב לנמען. אנו מבצעים את השירות הזה יומיום ובישובים שונים גם של בני מיעוטים, כאשר שם חלוקת הדואר מתבצעת באופן רגלי. יש המון שירותים שאזרח במדינת ישראל זקוק להם, כמו תשלומי מיסים, קצבת ביטוח לאומי וכו', שהוא לא יקבל אותם מגוף אחר, אלא רק מרשות הדואר. צריך לזכור כי יש מקומות רבים בהם אין בנקים. יש מקומות שיש בהם בנקים, אך אנשים לא פונים אליהם, כיוון שאצלנו אין כלל עמלות. בנוסף לכך יש אנשים שעדיין לא מעונינים לפתוח חשבון בבנק. אני חייב לציין, כי אינני מכיר עסק שאין בו סבסוד צולב, כולל מכולת. בעל המכולת אם היה תלוי בו הדבר, הוא לא היה מחזיק בחנותו לחם אחיד אף פעם.

העלאת הרף של הדואר הכמותי, הוא צעד אשר מוכיח כי רשות הדואר מחפשת הכנסות נוספות. אנו חושבים כי ההכנסות הללו משמשות את הדואר כדי לסבסד סבסוד צולב את השירותים שאינם בפיקוח. רשות הדואר עורכת דיוור אשר מדהים את הלקוחות, כיוון ששירות המשלוחים שרשות הדואר מבצעת, הוא זול בשני שליש משלנו.

השאלה היא, האם אתם נותנים את אותו השירות.

הטענה כלפי הלקוח היא כי אנו נותנים את אותו השירות. רשות הדואר נותנת שירות מספיק דומה כדי שזה יפגע בפרנסה שלנו.

הזמן בתחום הזה הוא משמעותי. פעם היה גם דואר אויר ודואר ים.

רשות הדואר נותנת שירות בין לאומי מהיר של בין שניים או שלושה ימי עסקים, וזה דומה מאוד לשירות שאנו מציעים. המצב שקורה בתחום הזה דומה למצב בו המדינה היתה מקימה רשת לממכר המבורגרים בשליש מחיר, ואת העלות היתה לוקחת מהעלאת המס על הקמח. דו"ח ברודט קובע כי יש פה סבסוד צולב בסך 50 מיליון שקל בשנה לשירותים שאינם תחת פיקוח. הדבר הזה פוגע גם בשירות לציבור וגם באפשרות לתחרות של ארגונים כמונו שמעסיקים אלפי עובדים.

אני מעונין לדבר על נושא המחירים. החברה שלנו היא חברה מספר 2 בישראל בסך דברי הדואר הכללים בשנה שמגיעים אלינו אל רשות הדואר. נציגי דפוס בארי אמרו כי לדעתם, המדינה ומשרד התקשורת לא בחנו בצורה מספיקה את נושא המחירים. אני רוצה לומר, כי לפי דעתי, בנושא הספציפי הזה עשו משרד התקשורת ורשות הדואר עבודת טובה מאוד. לדעתי, הם שמעו את כל חברי השוק, הם דיברו איתנו ושמעו את כל הטענות והבקשות שלנו. ההמלצה שהם עומדים להגיש בפני הוועדה הזו, היא לדעתי ההמלצה המנצחת והנכונה, למרות שבחלקה היא מנוגדת לאינטרס המסחרי הפרטי שלי. ההצעה תעניק תנאים שוויוניים לחלוטין לכל חברות הדיוור בישראל.

ההמלצות הללו מקטינות את המרווחים בין המשקל של סך דברי הדואר בצורה הנכונה. התעריפים הקודמים הם תעריפים גבוהים מדי ואינם נכונים, למרות שהם שירתו את האינטרס המסחרי הפרטי שלנו. ההמלצות הללו תבאנה את השוק למצב של תחרות הוגנת לחלוטין בתחום הזה. כך לא ניתן לומר כי קיבוץ בארי תפס את כל המקום בשוק הזה. דפוס בארי שהוא המתחרה הכי גדול שלי, השיג את היתרון היחסי שלו, כיוון שהוא בנה את המפעל המתקדם ביותר בישראל, השקיע בפיתוח ובטכנולוגיה. בעבר הוא נהנה מעיוותים במבנה התעריפים, אך ההצעה החדשה מתקנת זאת לחלוטין, למעט סף הכניסה של 30 אלף יחידות. אני חושב כי אנשי משרד התקשורת בנושא הזה טעו טעות חמורה שפוגעת בצרכנים ובאספקט השיווקי של רשות הדואר. כל השחקנים החשובים לנו ולרשות הדואר, התזמורת הפילהרמונית, האופרה הישראלית, אלו"ת, ניצ"ן ועמותות מתנדבות נוספות, ישלמו מחיר שהוא מחיר חריג לדברי דואר, למרות שהם לקוחות נאמנים.

מהו סף הכניסה המועדף לדעתך?

לדעתי, סף הכניסה צריך להיות 10,000. אני מכבד את האמירה של הרצל מרשות הדואר, שאומר כי הוא מעונין ברציונל תפעולי בהנחה, אך בכל זאת אני חושב כי הלכו צעד אחד יותר מדי.

שוק השיווק הישיר מגבה את משלוחי הדואר שלו במרכז הזמנות טלפוני. לקוח גדול שמוציא בחודש 200 אלף דברי דולר, מבקש להוציא אותם על פני 20 יום, אחרת הוא ישלם מחיר כאילו הוא כל יום מחדש הגיע לדואר. הסוגייה הזו היא סוגייה שלא נבחנה כלל.

בנושא של פתיחת השוק לתחרות, אנו תומכים לחלוטין במהלכים של משרד התקשורת שמדבר על פתיחת שוק לתחרות בצורה הדרגתית, כדי ליצור שוק שוויוני לכולם. איני מבין מדוע חברת בר הפצות, שבעלי המניות שלה הם פישמן וידיעות אחרונות, איננה מגיעה כלל לישיבות הללו. יכול להיות כי הם לא נמצאים בישיבות הללו כי פישמן וידיעות אחרונות הם לא הכי פופולאריים בשלב הזה.

בשבילי כולם אותו דבר, כולל פישמן.

אם תאשר הוועדה, והשותפים במיזם הדואר החדש, נציגי דפוס בארי, אביב שיגור וחברת בר הפצה שמחלקים את עיתוני גלובס ומגיעה לכל בית אב, את היתר ההיסטורי, אתם תחליפו מונופול אחד במונופול אחר. ההיתר של שר התקשורת החדש מבורך, כיוון שהוא יוצר תנאים שוויוניים ואומר בואו נפתח את שוק התקשורת מחדש, כאשר כל השחקנים המעונינים יכנסו לשוק הזה. דפוס בארי פועל במשך שנה וחצי על סמך היתר שאיננו חוקי, ואיננו קיים.

לפני כשבוע קיבלה ממשלת ישראל החלטה, על פתיחת שוק הדואר לתחרות. ההחלטה מאמצת את מדיניות המשרד אשר מקובלת בכל הקהילה האירופית. המדיניות של הדרקטיבה האירופית טוענת כי השוק יישאר חסום בנגזרת של פי חמש מהמכתב הרגיל, כאשר שוקלים אפשרות שם כי אולי בעוד שנתיים יורידו זאת לפי שלושה וחצי. זו המדיניות הנהוגה בעולם.

ההחלטה שלנו מסתכלת על כל תחום הדואר בצורה מערכתית. אנו מתכוונים להקים צוות בין-משרדי, כאשר המטרה היא בתוך שנה להפוך את רשות הדואר לחברה. תחום הדואר ייפתח לתחרות בצורה מדורגת. יש צורך לבחון באופן כלכלי את נושא השירות האוניברסלי. לצערי, דו"ח ברודט לא עשה את העבודה הכלכלית, הוא לא מדד כמה עולה לרשות הדואר השירות האוניברסלי. אנו בשנה הקרובה מתכוונים לבדוק את הנושא הזה לעומק.

בנוסף החלטנו להוריד את תעריפי רשות הדואר. בינואר בקרוב מעבר להפחתה שתאושר היום בוועדה שהיא בערך 1.2%, אנו נציג הפחתה נוספת של 4%. הממשלה קוראת את נושא זכויות הפנסיה של עובדי רשות הדואר. אנו מסכימים כי ענף הדואר בשנים האחרונות נזנח בכל מה שקשור לראייה המערכתית. יש לנו דרישה ברורה מגורמי הביטחון להסדיר את הענף הזה. כל מי שעבד עד היום ללא היתר, יצטרך לעבוד היום עם היתר. זה אחד הדברים שהממשלה צריכה לעשות.

מתי התקבלה החלטת הממשלה?

לפני שבוע.

בישיבה הקודמת אמרנו את דעתנו לגבי החוקיות של המיזם החדש. כעת אנו לא מוצאים סיבה לשנות את העמדה שלנו, ועל כן אנו נמשיך ונתקדם על פי מתכונת ההיתר שאנו הצענו. לפני מספר שבועות חשבנו כי יש מקום לבטל את הצבירה החודשית, אך לאחר שישבנו שוב עם כל הגורמים בענף מצאנו כי יש מקום להשאיר את נושא הצבירה. בכל זאת אני חושב כי יש לנו מענה סביר לכל הטענות שנשמעו פה בדיון כולל מפי הלקוחות הקטנים, כיוון שאנו שינינו את המדרגות. אני מבקש מסמנכ"ל כלכלה שלנו, ד"ר אסף כהן, להציג את עיקרי הדברים.

עדכון התעריפים הקודם של רשות הדואר היה לפני שלוש שנים. ההצעה שאנו מגישים היום כוללת הורדת תעריפים בשיעור ממוצע של 1%, כאשר ההפחתה הבאה תהיה בתחילת השנה הבאה. שלושה תחומים עיקריים יש בתחום הכולל של תעריפי הדואר. התחום הראשון הוא תחום הבול הרגיל שמחירו 1.20. הוא מקיף כ30%- מהכנסות הרשות, ואנו לא מציעים לשנות את מחירו היום. התחום השני הוא תחום הדואר הכמותי שמקיף כ35%- מההכנסות ובו מדובר על הורדה ממוצעת של 5.2%. ביתר השירותים המהווים 35%, מדובר על עלייה ממוצעת של 1.2%.

צריך לזכור כי רשות הדואר היא מונופול, והפיקוח צריך להסתכל ברציונל כלכלי שהוא בעיקרו תפעולי ופחות שיווקי. רשות הדואר היתה שמחה אם היינו מציגים הצעה אשר קובעת הורדת מחירים בתחום הדואר הכמותי, כי זה התחום אשר בו תיערך התחרות האמיתית בין הגופים השונים. יש איזשהו היגיון לעצור את שחיקת התעריפים בתחום הזה בכדי להכין אותו להתפתחותה של תחרות.

אני רואה כי אתם פוגעים דווקא במתחרים של רשות הדואר כדי לחסל אותם לגמרי.

בתחום הדואר הכמותי כיום, אין מתחרים לרשות הדואר. אין היום גוף שיש לו היתר להתחרות ברשות הדואר בתחום הזה. אנו מסתכלים על תחרות עתידית, ובשל כך אנו לא יכולים לאסור הורדת מחירים בדואר הכמותי.

כיצד אתה פוסק מראש כי אין מתחרים?

אנו אומרים את דעתנו.

מה שאתם עושים פה זו התחכמות. אני כחבר כנסת לא אצביע עבור תוכנית כזו. אני מבקש כי תשימו ביושר את הכל על השולחן.

הדואר כמותי מורכב ממספר דברים. הדבר הראשון הוא סף הכניסה. ההגיון שצריך להנחות אותנו הוא היגיון כלכלי תפעולי. אם אדם מסוים הביא כל יום 10,000 דברי דואר, ובסיכומו של חודש הצטברו 200 דברי דואר, בצבירה הוא יקבל את אותה הנחה כמו מי שבא עם כל הכמות ביום אחד. יש בעיה מסוימת עם הנושא של צבירה חודשית, אך לאחר ששמענו את כל הגורמים בענף הבנו מה ביטול צבירה חודשית יכול לגרום לענף כולו.

בכל זאת היינו צריכים להביא לידי ביטוי את העובדה כי להליך הצבירה אין היגיון תפעולי רב. את זה ביטאנו באמצעות שלושה שינויים. השינוי הראשון הוא להגדיל את רף הכניסה לכמות שיכולה להיצבר. השינוי השני הוא הורדת הכמות המקסימלית המקנה הנחה, משני מיליון לחמש מאות אלף, כדי שגם שחקנים קטנים יותר יוכלו ליהנות מהנחה מרבית. השינוי השלישי הוא צמצום פערי ההנחות, כדי להגדיל את האפשרות לקבל הנחה גם למי שיש כמות קטנה יחסית. אנחנו קבענו כי מכמות של 5,000 עד 30,000 אינה נחשבת דואר כמותי, אך היא מזכה את השולח במחיר נמוך יותר ממה שנתנה לו המדרגה הראשונה בדואר הכמותי הקודם.

אני רוצה לסכם את הישיבה. הישיבה הבאה בנושא הזה תתחיל בכך שאנשי משרד התקשורת יתנו סקירה של התעריפים החדשים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00