פרוטוקולים/כלכלה/5701



2
ועדת הכלכלה
31/07/2002

פרוטוקולים/כלכלה/5701
ירושלים, ה' באלול, תשס"ב
13 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 502
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ב באב התשס"ב (31 ביולי 2002), שעה 10:20

תקנות הפיקדון על מכלי משקה (תיקון), התשס"ב2002-




נכחו: אברהם פורז – היו"ר

ד"ר יוסי ענבר סמנכ"ל בכיר, המשרד לאיכות הסביבה
רומי אבן דנן עוזרת לסמנכ"ל תשתיות – ממונה על חוק הפיקדון,
המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רות רוטנברג יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
בני חנוך מתמחה בלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד גולן קנטי משרד הממונה על הגבלים עסקיים
יוסי אריה מנהל אגף הכימיה והפרמצבטיקה, התאחדות
התעשיינים
בני רוטנברג התאחדות התעשיינים
עו"ד דבורה סיילס עמותת "אדם, טבע ודין"
דני מורגנשטרן





יועצת משפטית אתי בנדלר

לאה ורון

דקלה אברבנאל




תקנות הפיקדון על מכלי משקה (תיקון), התשס"ב2002-

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. על סדר היום תקנות הפיקדון על מכלי משקה (תיקון), התשס"ב2002-. השר לאיכות הסביבה ביקש מהוועדה לתקן את התקנות.

אסביר את הבקשה. יש כעת ניסיון בהפעלת תקנות הפיקדון והחוק. עלה צורך לתיקון בשני עניינים. ראשית בעניין הדיווחים: בתקנות הקיימות נקבעו מועדי דיווח ובתקנה 4 הוטלה חובת דיווח חודשית על יצרן או יבואן שלא יקבל שירותים מהתאגיד. אחרי בדיקה של אנשי המקצוע של המשרד התברר שהדיווחים קשים גם על המדוּוחים וגם על המדוְוחים, ובעיקר על המדוְוחים. אפשר להצטמצם לארבעה דיווחים בשנה. זה התיקון הראשון שאנו מציעים. שנית מתבקש תיקון ביעדי האיסוף.

יש בו הקלה או החמרה?

יש התאמה. היעדים נקבעו בחוק. בחוק יש הוראה שמאפשרת לשר לשנות את הדברים בתקנות. זהו נושא מקצועי לחלוטין, ואני מציעה לשמוע בעניין זה את הנציגים האחרים של המשרד לאיכות הסיבה.

ראשית אני מבקש לשאול את ד"ר ענבר מי הזמין את חוות הדעת של יעקב גדיש שפורסמה לפני חודש וחצי או חודשיים?

עד כמה שידוע לי, הזמינו את חוות הדעת החברות "קניאל" ו"אמרז" – חברות שמייצרות את מכלי המשקה הריקים. הסיבה לכך קצת תמוהה בעיניי. נראה שהם פחדו שתהיה הטיה בקנייה לכיוון בקבוקים של ליטר וחצי, כי הם אינם נכללים בחוק. "קניאל" עוסקת בייצור פחיות אישיות. זו אחת הפרשנויות שלי להזמנה של חוות הדעת.

אך אלה שני סוגים שונים של מצרכים: פחיות קונים במקומות בילוי ובקבוקים קונים לצורך שתייה בבית. המוצרים אינם מתחרים, נכון?

לדעתי הם אינם מתחרים, וזה המצב בפועל. אבל נשאלתי מדוע הם הזמינו את חוות הדעת, וזאת התשובה שעולה על דעתי. אולי התאחדות התעשיינים יכולה להשיב על כך.

אני לא יודע על כך. החברות הללו אינן חברות באיגוד הכימיה והפרמצבטיקה. חברים בו רק תעשיינים ששומרים על הסביבה.

לעניין יעדי האיסוף: למתי נקבע היעד לאיסוף 50% מהמכלים?

התאריך שנקבע היה סוף 2001. במועד זה אספו, לפי הנתונים שלנו, כמיליון ורבע מכלים. יש לזכור שכשקבענו את האחוזים המטרה הייתה שהחוק יתחיל במועדו. הוא היה אמור להתחיל באפריל ונדחה לאוקטובר. כזכור כל המערכות התעכבו. בעצם הכול זז בשנה.

למעשה למשרד לאיכות הסביבה אין אינטרס לשנות את החוק. אם לא נשנה אותו נקבל יותר כסף לקרן. אך זה איננו המעשה הנכון. התאגיד אכן עושה מאמצים להתקדם, ואנחנו רואים הישגים יפים מאוד. החודש ייאספו כנראה, לפי הערכה שלנו, כמעט 20 מיליון מכלי משקה.

ייאספו 18 מיליון מכלים. יש נתונים עדכניים.

התאגיד יגיע כמעט ל20- מיליון מכלי משקה. והמספרים הולכים וגדלים. להערכתנו נתון זה הוא כ35%- מכלל הכמות. אין לי ספק שהתאגיד לא יעמוד בדרישה של 50% מהמכלים עד סוף השנה. אך בחישוב חודשי הוא יעמוד בדרישות. אני מניח שבחודש הבא או בחודש שאחריו ההישג הזה יושג.

כלומר יעמדו ביעד של 50% בחודשים השוליים, אך לא בממוצע השנתי?

נכון. בכל מקרה התאגיד ישלם קנס נכבד, ולכן לדעתנו נכון להזיז הכול בשנה אחת.

אחוזי האיסוף נובעים לדעתי מהיעדר מודעות ציבורית לעובדה שיש פיקדון ולעובדה שאפשר להחזיר את הבקבוקים. לדעתי אם ייערך סקר יתברר שמרבית הציבור איננו יודע שהוא משלם פיקדון, ואיננו יודע גם שיש אפשרות להחזיר את מכלי המשקה. מדוע שלא לתבוע קמפיין פרסומי שיחייב את התאגיד, על חשבונו, להביא לידיעת הציבור את החוק ואת דרכי האיסוף? כך אחוזי האיסוף יגדלו. הייתי רוצה לראות גרף תלול יותר ממה שמוצג כאן.

תבענו את הדרישה הזאת. התאגיד נערך לקמפיין. אך אנחנו רצינו שהקמפיין יהיה משותף, ומתן האישור מטעם הממשלה לקמפיין משותף עם חברה מסחרית ארך זמן מה.

קיבלנו אישור בסופו של דבר, חשבנו שהדברים יתקדמו מהר יותר. החלטת ועדת החסויות התעכבה. בשבועות הקרובים בכוונתנו לצאת בקמפיין משותף. מר אריה ימסור פרטים נוספים, על מועד הקמפיין ועל עלותו.

למעשה המשרד לאיכות הסביבה הולך לקראת התאגיד ומקטין את הקנסות באופן משמעותי. ההקטנה תהיה בהיקף של מיליונים. נניח שיש הצדקה לרוחב הלב הזה מסיבות רבות. אך בכל מקרה זאת ההזדמנות החגיגית לדרוש קמפיין בציבור.

נכון, דרשנו שהקמפיין יהיה בסכומים מכובדים ואפקטיוויים.

אזכיר את ההיסטוריה הקצרה: היה הסדר עם המשרד לאיכות הסביבה, שנבע בין היתר מבקשה של ועדת החוקה, חוק ומשפט; לפני אישור הצווים בנושא אכיפה על בתי העסק הקטנים ביקש היו"ר שנגיע להסדר, כתנאי לאישור. הגענו להסדר. באחד הסעיפים שלו נקבע שיהיה קמפיין בנושא חוק הפיקדון במימון התאגיד, והמשרד יצרף לו את הסמל שלו. צוות בראשות מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, מר הרשקוביץ, מנכ"ל התאגיד ונציג משרד הפרסום מכין יחד את הקמפיין.

התקציב שנועד לפרסום בשנים 2003-2002 הוא מעל לתשעה מיליון ש"ח. הקמפיין מתוכנן גם במדיה האלקטרונית – טלוויזיה, תשדירי שירות וכו'.

מרגע שאישרנו את התקנות התאגיד, במצב טוב. מי ערב שהקמפיין יתקיים? יש מסמך כתוב? למה שכבר מחר בבוקר לא יהיה קמפיין שיסביר את עניין הפיקדון?

יש מסמכים.

זה כרגע בהכנה. אני מבהיר שלא רק שהתאגיד מימן את הקמפיין, אלא הוא גם אפשר למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לקבוע את התכנים שלו.

מה יהיה בשלושת החודשים הקרובים? כמה מתוך תקציב הפרסום הכולל יוקדש לפרסום בקרוב?

להערכתי יוקדשו לכך כמיליון דולר. אך אני מבקש לחלוק על היו"ר בעניין אחד. היו"ר ציין שמצבו הכלכלי של התאגיד יהיה טוב, ובעניין זה אני חולק עליו.

המצב הכלכלי של התאגיד משתפר מאוד על-ידי התקנות, לא אמרתי שהוא טוב.

היו"ר יודע היטב את דעתי בנושא. שוחחנו בעניין, ובנקודה זו אני חולק עליך, ח"כ פורז. אנחנו מקיימים גם את הקמפיין וגם את הדברים האחרים שסיכמנו עם המשרד לאיכות הסביבה. זה היה התנאי של השר.

האם אני יכול להבין מדבריו של מר אריה שבחודשים הקרובים יהיה קמפיין שעלותו מיליון דולר? אני מבקש לשמוע גם את תשובתו של ד"ר ענבר לכך.

כן.

כן. נוסף על כך חלק מההסכם שהוביל לתקנות הוא שלתאגיד אין חובה להגיע לכל מקום ולאסוף מכלים, אלא חובתו לקבל מכלים. הגענו להסכם שלפיו התאגיד יגיע לכל מקום. אחרי דין ודברים התאגיד הסכים להגיע לכל מקום שאוסף 900 מכלים.

כמה נפח פיזי תופסים 900 מכלים בשקית?

פחות ממטר מעוקב.

השקיות שראינו מכילות כ300- פחיות.

מה בנוגע לפלסטיקים, מה בנוגע למכלים של ליטר? הכמות הזאת ממלאת כמעט שלושה מטרים.

נניח שמכל ממוצע הוא של חצי ליטר. אם מכפילים 1,000 ב0.5- מגיעים לחצי קוב. ואת זה מכפילים בשניים, כי כל פחית תופסת פי שניים מקום. כך מגיעים למטר מעוקב, בחישוב גס.

התאגיד, אחרי פניות ולחץ שלנו, הציב מעמדים שאפשר לתלות עליהם את השקית. מאחורי המעמדים יש כיתוב שמבהיר אם המתקן מיועד לפח, לזכוכית או לפלסטיק. המתקן הזה דומה למתקני איסוף הנייר, הוא קצת יותר גדול מהם. מתקן כזה עומד במסדרון של המשרד לאיכות הסביבה ואיננו תופס מקום כמעט.

נכון שחנות של עד 28 מ"ר פטורה מאיסוף, אבל מה בנוגע למינימרקט של 40 מ"ר? זה סביר בעיניכם? תדירות האיסוף סבירה?

כן. בכל מסעדה ובכל מקום שאנחנו מגיעים אליו אנחנו שואלים מה עושים שם עם הבקבוקים. יש לי סטטיסטיקה של 100% בדיקה במקומות שאנחנו נמצאים בהם. ברח' אבן גבירול אמר לי בעלים של אחת המסעדות שאין לו בעיה, שהוא מאחסן את המכלים במחסן שמאחורי המסעדה. ברוב המקומות יש מחסן, וגם אם אין מחסן החוק היבש איננו מחייב את התאגיד לאסוף את המכלים, אך הם עושים זאת. יש היום פתרון גם לבעלי העסקים הקטנים. יש חברות איסוף. אמנם הן גובות עמלה, מחזירות רק 15 אגורות, נניח, אבל זהו פתרון.

אבל בעל החנות מפסיד כסף.

מי שרוצה נוחות, בדומה לשר"פ, משלם יותר.

החוק הזה גם גרם לניקיון. שלשום הייתי בגליל המערבי, יש למשרד לאיכות הסביבה יחידה סביבתית במגזר הערבי. בירכו אותי שם על החוק. אצל המוסלמים אסור לשתות משקאות אלכוהוליים כידוע. הנוער היה יוצא מחוץ לכפר ושותה בירה ב"פינות השתייה" שלו. בעבר היו מצבורים של בקבוקים מנופצים ופחיות במקומות הללו, אך היום הכול נקי כי מי ששותים גם אוספים. הכול התנקה. על שפת הים בתל אביב במוצאי שבת ראיתי בחורים שאוספים מכלים.

היו שתי כתבות בטלוויזיה בעניין חוק הפיקדון. האחת הייתה מאוד לא אוהדת, בערוץ השני. כוונתי לכתבה של דב גילהר. מחיתי על כך באזניו של עוזי פלד. זו הייתה כתבה מגמתית. בין היתר הכתב דב גילהר הסתובב עם ארגז של מכלים ריקים והציע אותם למשאיות שמספקות קוקה-קולה. הוא הלך רק לחנויות שסירבו לקחת ממנו את המכלים. הוא לא ניגש לשום מרכול.

לעומת זאת בערוץ הראשון הייתה כתבה שהראתה את החלק החיובי: בית ספר שהילדים בו עשו פרויקט מאיסוף המכלים. תמיד אפשר להראות חצי מכל המשקה המלא.

אני קצת תמה על תמימות הדעים הנפלאה בין תאגיד המחזור לנציגי השר לאיכות הסביבה. אני מבקש להזכיר לנוכחים את הישיבה שהתקיימה בוועדה זו ביום 29 במרץ 2001. השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי היה אז שר במשך שלושה וחצי שבועות בלבד והוא הגיע עם בקשה חתומה, כמו הבקשה היום, לדחות את תחולת החוק בשישה חודשים. המבקשים אמרו שתאגיד המחזור עוד לא הוקם ושהמשרד עדיין איננו ערוך. החוק היה אמור להיכנס לתוקף ארבעה ימים לאחר מכן, והמבקשים אמרו ש"נתפסו עם המכנסיים למטה".

אני התנגדתי. אפשר למצוא זאת בפרוטוקול. אמרתי שלא יהיה תאגיד מחזור ביום 1 באוקטובר 2001, שהמדינה לא תהיה מוכנה בתאריך זה. אמרתי שנאבד שנה – כי 1 באוקטובר הוא בסוף עונת הקיץ, ולכן בעצם דוחים את כניסת החוק בשנה שלמה בפועל.

דני מורגנשטרן, שוב צדקת. אדוני היו"ר, נמאס לי להיות צודק בעניין חוק הפיקדון. הגענו לאיסוף של 18 מיליון מכלי משקה, זה הנתון נכון לאתמול. תאגיד המחזור לא הקים שום מערך. הוא פשוט שכר מערך, ומשתמש בשירותים לא טובים. הוא משתמש במסוף שאיננו תקני, זו זוועה מבחינה סביבתית. כוונתי למסוף של חברת "אביב תעשיות מחזור" במושב אחי-סמך. זוהי בושה למדינת ישראל שבשנת 2002 יש מערך כזה. בניגוד לכל חוקי איכות הסביבה, בניגוד לחוק רישוי עסקים, מקיים התאגיד ועם ישראל את המוסד הזה. נכון שעושים מלאכת קודש חשובה, אך אסור לעשות אותה כך. מי שיושב מולי בדיון זה הוא האיש שאחראי לאיכות הסביבה בתעשייה הישראלית. מר אריה, לא כך. התאגיד עובד, אך לא כך עובדים.

אינני מתנגד לחוק הפיקדון. אם יש מישהו שהוא בעד חוק הפיקדון זה אני. היו"ר הזכיר את הכתבה בערוץ הראשון – נדרשו לי ארבעה וחצי חודשים להכין אותה. אני היוזם שלה. אלישע שפיגלמן הוא חברי ומוקי הדר למד אתי.

זה לא מעיד על עיתונות חופשית.

חבל שמנכ"ל תאגיד המחזור איננו נוכח בדיון כאן. נכון שהיו"ר נמצא ויש לו אחריות מיניסטריאלית, אך המנכ"ל הוא המנהל. מי שפועל בשגרה הוא המנכ"ל.

הגענו ל18- מיליון מכלי משקה למרות תאגיד המחזור ולא בזכותו. זה קרה משום שהשר לאיכות הסביבה הטיל את כל כובד משקלו הפוליטי. בנקודה מסוימת הוא הרגיש שהוא מתחיל להסתכן. בחודשים ספטמבר ואוקטובר הוא הופיע בתקשורת ללא הפסקה. החוק לא זז, ואמרתי לו שהוא מסתכן, שהוא מסכן את שמו. אנחנו יודעים בדיוק במה מדובר.

עד היום מתוך 9,500 המרכולים הפרטיים רק כמה מרכולים בודדים מפעילים איסוף. הם אינם שחקנים בחוק הפיקדון.

מה ההצעה המעשית שלך, מר מורגנשטרן? הבקשה היא לתת ארכה ליעדי האיסוף.

אני מתנגד לכך. אני מתנגד לסעיף 1(3) בתקנות שהוגשו לאישור. כל הסעיפים בנוגע לדיווח התלת חודשי מקובלים עליי. זה בסדר. זה בהתאם לנוהג. אני חושב שזה נכון גם מבחינה אדמיניסטרטיווית. אבל "דיווח ראשון בגין החודשים אוקטובר 2001 עד יוני 2002 יוגש לא יאוחר מיום 1 בספטמבר 2002"? כלומר הדיווח הראשון יוגש בתום שנה מכניסתו לתוקף של החוק? הדיווח יאפשר העברת הכסף לקרן הניקיון רק כעבור שנה ורבע. מדוע, מה קרה? יש הסכם עם נגיד בנק ישראל שהיות שהוא העלה את הריבית תאגיד המחזור יעשה הון על חשבון הכספים ששוכבים אצלו, כספי האזרחים? הסכומים מגיעים ל160- מיליון עד 170 מיליון ש"ח.

לנו יש עניין לקנוס אותם? אנחנו מעוניינים לעודד אותם למחזר.

היום זה מענייננו ללחוץ אותם. התאגיד איננו נלחץ בעצמו. לא אתאר כאן את סיפור הנפל של מכונות ההחזרה האוטומטיות.

אני אוהב לשתות מים מינרליים כמו ילד, בבקבוק קטן. איפה כתוב כאן שהבקבוק הזה הוא בקבוק בפיקדון?

יש לפנות למשרד לאיכות הסביבה ולהתלונן.

מה אתה רוצה ממני, מר מורגנשטרן?

אתה מייצג את התעשייה מר אריה. אתה מייצג את התעשיינים. לטענתי אם לא נתפוס היום את התאגיד ונלחץ אותו, הוא לא יפעל כראוי.

אני מתנגד בתוקף להתרת הרסן בנושא יעדי המחזור. היו"ר זוכר את הדיונים שהיו לפני שנה וחצי או כמעט שנתיים בנושא זה, אחרי הביקור המשותף במדינות סקנדינביה. אז הוצעו האחוזים הנמוכים כיעד. אני דרשתי להתחיל עם 80%. הציבור מחפש לאן להחזיר את המכלים, ואיננו מוצא. אם תאגיד המחזור היה ממלא את תפקידו כיאות והיה יוצר אפשרויות נכונות ואמתיות להחזרה, בכל מקום ובלי המתנה – המצב היה אחר.

אתמול התקשרה אלי גב' פריד, עיתונאית של העיתון "יתד נאמן". היא אמרה שהחרדים אינם יכולים להיות חלק בחוק בפיקדון. היא סיפרה שהיא איננה קונה בקבוקים קטנים אבל היא קונה יין ומיץ ענבים, והיא נקנסת ב25- בכל קנייה משום שאין לה לאן להחזיר את הבקבוקים. בשכונות החרדיות בירושלים יש קו-אופ אחד בלבד, והוא פרסם – בצורה מוסווית מאוד – שרק בימים א'-ג' הוא מקבל מכלים להחזרה.

זאת עברה על החוק. צריך להתלונן ויעמידו את האנשים לדין. הוועדה איננה ממונה על האכיפה אלא על החקיקה. כאן יש לדון בדברים ברמת החקיקה. העובדה שהקו-אופ איננו מוכן לקבל את הבקבוקים נוגעת לאכיפה. בקו-אופ שלי מקבלים את מכלי המשקה בכל ימות השבוע.

אבל הקו-אופ הזה חבר בתאגיד המחזור. הוא הבעלים שלו. הקו-אופ הוא אחת משלוש הרשתות שמנהלות את התאגיד. מר אריה מייצג אותן כאן.

זוהי הטלת דופי בחברות ובעסקים על-ידי מר מורגנשטרן. היא אינה במקומה.

אפשר להגיש נגדי תביעה על הוצאת דיבה.

אני מבקש לסכם את דבריי: אם נלך כל הזמן לקראת תאגיד המחזור, כמו למשל בדחייה של תחילת החוק מאפריל לאוקטובר 2001, הוא ימשיך לא לעשות כלום.

35% זה שום דבר?

מה שהושג היום הוא בקושי 22%, אני עדיין יודע חשבון.

היום יש לתאגיד המחזור 170-160 מיליון ש"ח. למה הוא צריך את המשרד לאיכות הסביבה בשביל הקמפיין? הוא לא היה יכול להוציא מהר מיליון דולר לקמפיין כבר כשהוקם, ביום 6 באוקטובר בשנה שעברה? זה היה תפקידו הראשון. היה עליו ליצור מודעות. לא היו לו שום תפקידים אחרים. אני מתנגד בכל תוקף על הוויתור המבוקש של 10%.

עמותת "אדם, טבע ודין" תומכת כמובן ביעדי מחזור גבוהים ככל האפשר. שוב מקלים עם התאגיד – בכל פעם מקלים עמו בעניין אחר – אך מחובתו של התאגיד לעמוד בכמה התחייבויות. התאגיד התחייב בהסכם עם המשרד לאיכות הסביבה לאסוף מינימום של 900 מכלים באזורים של עסקים קטנים. מבירור שנעשה עולה שזה לא בדיוק מתבצע בפועל. לעסקים הקטנים נאמר שיהיה איסוף של 1,300 מכלים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג. כעת שוב מבקשים להקל עם התאגיד.

זה לא נכון, האיסוף הוא של 900 מכלים. מעבר לכך, קיימנו מפגש בתאגיד גם עם עמותת "אדם, טבע ודין". נדמה לי שעו"ד סיילס לא נכחה בו.

העמותה גם מוזמנת לפנות אלינו. יש לנו רשימת אכיפה שבועית.

תתלוננו על כל מקרה.

רשימת האכיפה מפורסמת באינטרנט.

אעביר את הנתונים.

התאגיד מחויב לאסוף 900 מכלים. המשרד לאיכות הסביבה יקפיד על כך. במקרים של חריגות יש להודיע על כך למשרד לאיכות הסביבה.

עניין נוסף הוא מספר המכונות. בתחילת הדרך דובר על 500 מכונות. זה קריטי מבחינת האיסוף. כמה מכונות יש היום בשטח? כמה מכונות אמורות להיות בשטח עד סוף שנת 2002?

כרגע אנחנו בתהליך הצבה של מכונות. התחלנו לפני כחודש. קצבה ההצבה הוא בערך 2 מכונות ליום. כיום יש מעל עשרים מכונות בשטח.

בתחילת הדרך דובר על 500 מכונות.

האם עמותת "אדם, טבע ודין" אחראית ליישום חוק הפיקדון, או לקידום הנושא? האם החקיקה אמורה לעודד קניית מכונות?

אבל העמותה יכולה לטעון טענה בעניין זה. מר אריה יודע שגם אני תומך נלהב של המכונות.

המכונות מסובכות: תסובב, תהפוך.

אני מסכים לכך, אשיב על כך אחר כך.

זו אחת הסיבות לתמיכה שלי בקמפיין: ברגע שהמרכולים יוצפו באנשים שמבקשים להחזיר את המכלים, יהיה לחץ גדול מלמטה להציב מכונות.

בשלב זה אני מפסיק את הדיון לכמה דקות.

(הפסקה).

אני מחדש את הדיון.

אלה שתי הנקודות שחשוב לי להדגיש. המטרה ברורה: להגדיל את יעדי המחזור. אנחנו מוכנים לקבל את ההקלה בתקנות, אבל אלה דברים שצריך לעמוד בהם.

מה התביעה של המשרד לאיכות הסביבה מהתאגיד בנוגע להצבת מכונות?

התכנית היא שיוצבו 100 מכונות עד סוף השנה.

נציב הרבה יותר מכונות. אני מבקש להגיב לדברים שנאמרו: עד 31 בדצמבר יהיו בארץ הרבה מאוד מכונות. יצא מכרז ל500- מכונות. הוזמנה מנה ראשונה של 100 מכונות עד סוף ספטמבר. המכונות מוצבות בקצב של 2 מכונות ביום. היו"ר ביקר בחברה הזאת, הוא ראה את המכונה.

אין בעיה באיתנות של החברה הזאת?

אני מבקש למסור כמה עובדות לפרוטוקול כי לאורך השנים יש דברים שמוצגים בצורה לא נכונה לדעתי, במיוחד על-ידי האנשים שדיברו לפניי.

ראשית הפרקצייה של מכונה שלוקחת את שלושת המכלים החד-פעמיים היא פרקצייה ייחודית מאוד. חברת "תומרה" ייצרה עד היום עשרות בודדות של מכונות מסוג זה. בישיבות האחרונות של ועדת הכלכלה מר ינוב אמר ששילוב של שלושת הפרקציות הוא עניין בעייתי, זוהי בעיה מכנית ובעיה טכנית. גם לחברת "ויפקו" יש עשרות בודדות של מכונות כאלה.

בתחילת ספטמבר נדרשנו לפי החוק לטפל בשלוש הפרקציות של המכלים החד פעמיים, אך בכל העולם זה לא מקובל. אגב, בשוודיה אין חוק פיקדון בנוגע לבקבוקים הקטנים החד-פעמיים. מר מורגנשטרן שכח זאת. אם כן עמדה לפנינו משימה אדירה, ועמדנו בכך.

שנית, יש עדיין נושאים פתוחים, למרות תמיכתם של אנשי מקצוע מהדרג הראשון שרוצים להלחיץ את התאגיד. עדיין יש בעיות של מע"מ. אנחנו מדברים על זה כבר שנה.

זה יטופל. אל תזרוק את הבעיות אלינו, מר אריה, הבעיות אצלך. אל תחפש בעיות אצל אחרים. כמה מכונות יהיו עד סוף השנה?

אני עומד בתקופת זמן שאין לה תקדים. אי-אפשר להשוות זאת לעולם. בתוך שמונה חודשים הגענו ליותר מ30%- איסוף, אולי 35%. הקצב החודשי הוא של 20 מיליון מכלי משקה. ההישגים של התאגיד מדברים בעד עצמם.

מה יהיה המצב בסוף השנה?

אני מבקש לומר את דבריי.

אני מבקש שמר אריה ישיב לשאלתי.

יהיו 100 מכונות עד סוף השנה.

זאת מחויבות של התאגיד? אם לא כן, לא אאשר את התקנות.

אבל אני רוצה לומר עוד משפט, שהיו"ר לא נותן לי לומר אף פעם: גם יעדי האיסוף שנקבעו וגם כפל הקנס שנקבע לתאגיד אינם מאפשרים לו לחיות לאורך זמן – אלא אם יוכל לגבות דמי טיפול בשלב מסוים. אני אומר זאת לפרוטוקול. היו"ר הבטיח לי שנטפל בבעיה הזאת.

אני מבטיח שאם התאגיד יהיה בסדר, אנחנו נהיה בסדר.

אני מבקשת להשיב למר מורגנשטרן בכמה עניינים: מר מורגנשטרן טען טענות בנוגע לדיווח הראשון. מועדו נקבע בהוראת מעבר של תיקון מס' 2 לחוק. גם אנחנו, המשרד לאיכות הסביבה, רצינו שהדיווח הראשון יהיה לפני כן.

המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה מבצעת בדיקות יזומות ובדיקות בעקבות תלונות באופן סדיר ותדיר. התלונות מגיעות ממוקד המידע, מפניות הציבור ועוד.

לעניין הסימון ובתי העסק שאינם מוכנים לקבל את המכלים: אנחנו מגישים דו"חות במקרים כאלה.

נכון. אנחנו מודים למר מורגנשטרן, השגנו בזכותו עוד 19,300 ש"ח.

ואני לא מבקש אחוזים.

הוצאנו כבר חמישה עיצומים כספיים נגד חברות.

עלתה השאלה למה לא התקיים קמפיין: אני מבהירה התקיים קמפיין בתחילת הדרך, קמפיין של המשרד לאיכות הסביבה.

זה היה מוקדם מדי. עוד לא היו אז מכלים מסומנים.

אנחנו ביקשנו מהתאגיד שלא יצא בקמפיין לבדו משום שרצינו להצטרף לקמפיין ורצינו שהתכנים יהיו מקובלים גם על המשרד לאיכות הסביבה.

המטרה של כולנו היא שחוק הפיקדון יצליח למרות הפעולות של מר גדיש, מר קניאל ואחרים. ברור שבתקנות יש הקלה מסוימת לתאגיד, אך כנגדן שמענו כאן שתי התחייבויות: האחת היא לקמפיין פרסומי בהיקף של מיליון דולר בחודשים הקרובים; האחרת היא שיוצבו 100 מכונות להחזרת בקבוקים עד סוף השנה.

זאת טיפה בים. 100 מכונות מספיקות, לפי מה שראינו בסקנדינביה, ל12- מרכולים.

מר מורגנשטרן כבר אמר את דבריו. עלינו להיות מעשיים. חשוב להבין שיש חבלי קליטה ולכן לפעמים למרות הרצון הטוב הדברים מתנהלים בעצלתיים.

לאור שתי המחויבויות הללו, שנראות לי חשובות, הוועדה מאשרת בזאת את התקנות של השר לאיכות הסביבה. אני קורא את פסקה 1 לתקנות שמבוקש להן אישור. הוועדה מאשרת את פסקה 1. אני קורא את פסקה 2 לתקנות: הוועדה מאשרת גם אותה.

מה בנוגע לתקנה הנוספת שמונחת על שולחן הוועדה?

נאמר לי שיו"ר הוועדה דיבר עם המנכ"ל בנושא זה.

אני קורא אותה: "'הממונה' – כמשמעותו בחוק;

אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא: יצרן, יבואן או תאגיד מחזור ינהל רישום מסודר של העניינים הכלולים בחובות הדיווח לפי החוק והתקנות מכוחו, ורישומים כאמור בתקנות משנה א יהיו פתוחים לעיון הממונה בשעות העבודה המקובלות והוא יהיה רשאי לקבל העתק מכל רישום כאמור".

התקנה קצת בעייתית. אינני יודעת מהו "רישום מסודר" ומה הם "העניינים הכלולים בחובות הדיווח". מטילים כאן חובה שלא ברור מהי.

אם יש חובת דיווח בכל חודש, יש גם בקרה שוטפת. מאחר שהייתה הקלה בדיווחים, יש צורך בבקרה כזאת.

הוועדה מאשרת את העיקרון שלפיו גם בתקופת הביניים, בין דיווח לדיווח, הממונה רשאי, בתיאום עם התאגיד, בשעות המקובלות, לעיין ברישומים ובמסמכים כדי לראות איך הדברים מתקדמים. הנוסח הסופי של התקנה יאושר על-ידי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה.

תודה. יש עוד עניין טכני שהיועצת המשפטית של הוועדה העירה עליו: בטופס 2 לתוספת כתוב "דיווח חודשי או שנתי". יש לכתוב: "דיווח רבעוני או שנתי".

בסדר.

בגרמניה נכנס ביום 1 בינואר 2003 חוק פיקדון על מכלי משקה חד-פעמיים, יש להם שם DSD.

ומה אחוז האיסוף שמעליו לא חלים שם הקנסות?

אמרתי למר אריה שאם התאגיד יהיה בסדר, אנחנו נהיה בסדר. אין למדינה כוונה להפוך את העניין למקור הכנסה, למס. המטרה היא שהתאגיד ימלא את חובתו והמדינה לא צריכה להרוויח גרוש מזה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.