פרוטוקולים/כלכלה/5637
2
ועדת הכלכלה – 109.7.2002
פרוטוקולים/כלכלה/5637
ירושלים, כ"ז באב, תשס"ב
5 באוגוסט, 2002
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 495
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ד', א' באב התשס"ב, 10.7.2002, בשעה 11:00
ס ד ר ה י ו ם
דרישת המועצה הדתית בתל-אביב להצגת מפקחי כשרות בשוק הסיטונאי
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 10/07/2002
דרישת המועצה הדתית בתל-אביב להצגת מפקחי כשרות בשוק הסיטונאי
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
אריה גמליאל
יצחק וקנין
אברהם רביץ
מוזמנים
¶
ברוך גלוברמן, סגן מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות
נוריאל שכם, ממונה על שוק סיטונאי, משרד החקלאות
אליהו ליפשיץ, מנהל תחום נוהל וארגון, משרד הדתות
מרדכי אטיאס, משרד הדתות
יגאל גדרון, אגף התקציבים, משרד האוצר
הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי, הרבנות הראשית
עו"ד שמעון אולמן, היועץ המשפטי, הרבנות הראשית
הרב מרדכי בידרמן, הרבנות הראשית
רוני רייבר, איגוד חברות הגז לרפורמה בישראל
היו"ר אברהם פורז
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. את
הישיבה כינסתי ביוזמתי לאחר שהגיע אלי מידע על כך שיש דרישה חדשה שעד לאחרונה לא הייתה, לפיה הסוחרים בשוק הסיטונאי בתל-אביב מתבקשים להעסיק משגיחי כשרות, דבר שכאמור לא היה עד כה.
היו"ר אברהם פורז
¶
באמת שמעתי שיש בעיית כשרות באגסים, יש
אגסים שנשחטו כהלכה ויש כאלה שלא נשחטו כהלכה.
היו"ר אברהם פורז
¶
בכל מקרה, לאחר שקבעתי את הישיבה הגיע אלי
אתמול בשעות הערב – כך שלא הספקתי לבטל את הישיבה – מכתב מארגון העסקים של ישראל, איגוד לשכות המסחר, שאומר לי ש"התבקש על-ידי הנהלת איגוד משווקי הפירות להודיע כי בישיבה שהתקיימה אתמול בינם לבין נציגי המועצה הדתית בתל-אביב נתקבלו דרישות בעלי העסקים בשוק הסיטונאי כולל ביטול הצבת מפקחי כשרות מטעם המועצה הדתית". זאת אומרת, כנראה הגעתם להבנה והדיון היום מיותר.
מאחר שאתם כאן, תסבירו לנו כדי שגם אני אבין. בשוק סיטונאי של פירות וירקות צריך משגיחי כשרות?
מרדכי בידרמן
¶
כתוצאה מביקורות שאנחנו עורכים וערכנו
לאחרונה ביקורות בפרט ברבנויות מקומיות בגוש דן – וזה התפקיד שלנו כרבנות ראשית - ראינו כמה דברים שאנחנו כרבנות ראשית צריכים לטפל בהם. אני מדבר בעיקר על הפרשת תרומות ומעשרות. זאת אומרת, אנחנו מגיעים לחנויות פירות וירקות שהן בהשגחת רבנויות מקומיות ומטבע הדברים יש לנו הערות על צורת ההפרשה שנעשית בחנויות.
אני אציג למשל בעיה אחת מרכזית שעמדנו עליה. מגיעה סחורה מהשוק הסיטונאי לחנויות האלו אבל כידוע המשגיח לא נמצא בחנות במשך כל שעות העבודה של החנות. חנות ירקות עובדת 12- שעות אבל המשגיח כמובן לא נמצא במשך כל השעות הללו בחנות אלא הוא מגיע לסיבוב.
מרדכי בידרמן
¶
הבעיה המרכזית שמצאנו היא שיש חוסר בנוכחות
המשגיחים בחנויות האלו ובראשם בתי עסק כמו בתי מלון ומסעדות.
מרדכי בידרמן
¶
הם לא כשרים. הרבה אנשים לא יודעים את זה,
אבל הירקות האלה לא כשרים. אתה לא ידעת זאת ולצערנו גם הרבה אנשים מהציבור הדתי לא יודעים זאת.
שמעון אולמן
¶
אנחנו רוצים להיות במצב שיהודי שנכנס לשוק או
לחנות וקונה, יודע שהוא יכול לאכול את מה שקנה. הוא לא צריך לבוא הביתה ולהתחיל להפריש מעשרות ותרומות אלא הוא קונה ירקות בשוק וצריך לדעת שהכל בסדר. הוא נכנס לחנות כלשהי שמקבלת סחורה – לא סחורה מעזה אלא מהמשווקים ומהסיטונאים הגדולים – וכי היא בסדר.
שמעון אולמן
¶
אני לא רוצה להיכנס לתחום הזה. אדם רוצה
לדעת אם הוא נכנס, קונה ושהכל בסדר. אם זה לא בסדר, יש לו בעיה. לא צריך להיות לו חשש שבעקבותיו בביתו הוא צריך להתחיל להפריש וכולי. התפקיד של הרבנות הראשית היא לתת לאדם את הביטחון המרבי – אני לא אומר מוחלט – שמה שהוא קונה זה בסדר. כשהתברר שבשוק בתל-אביב יש בעיה, רבנות תל-אביב נאלצה לטפל בה ואכן הגיעו להסכם.
היות שכל הסיטונאים, כל המשווקים, כל המייבאים של הסחורה לשוק יודעים שזה חל, כל פעם שברחו מזה הלכו בעורמה וניסו לסגור את הפרצות.
אריה גמליאל
¶
במקרה של מכירת ירקות ופירות, צריך להיות
משגיח צמוד כי חשוב מאוד שיהיה ביטחון שהופרשו מעשרים.
אריה גמליאל
¶
הוא צריך להיות שם במשך 24 ביממה ולפקח.
בפירות וירקות זקוקים לשעות פיקוח רבות מאוד. אם אתה הולך לפקח על בית מלון או על אולם חתונות, אתה צריך לפקח כל הזמן שלא יוכנסו פירות וירקות שאינם מעושרים, כך שכל פעם שמגיעה סחורה חדשה, צריך לעצור אותה. אם אתה לוקח את השורש, את המקור, את השוק הסיטונאי, לשם מגיעה כל הסחורה, אתה מעשר אותה, כל הארץ היא כשרה.
אריה גמליאל
¶
החסכון הוא עצום. הכשרות מבחינה כללית בכל
הארץ היא קלה יותר אם אתה פותר את הבעיה מהשורש. אם אתה מסדיר את הנושא בשוק הסיטונאי, זה חל על כל המסעדות, על כל בתי המלון ובתי העסקים כי קל מאוד לפקח עליהם.
היו"ר אברהם פורז
¶
זימנתי את הדיון כי הייתי מאוד מודאג לא כל כך
בגלל שיש הקפדה על כשרות אלא חשבתי שזו הזדמנות לסדר לעוד כמה אנשים ג'וב יפה ונחמד.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני אומר לכם ביושר שאותי הטרידה המחשבה
שיש כאן ניסיון לתת עוד כמה משרות למקורבים.
היו"ר אברהם פורז
¶
אחרי שקיבלתי מכתב מאיגוד לשכות המסחר
מהגברת רוני רייבר ובו נאמר לי שהגיעו להבנה, זה מספיק לי.
אני מפציר בכם. כשזה מדובר בכשרות, בסדר, אבל תשתדלו לא לנסות לחפש משרות לאנשים שאין להם משהו אחר לעשות.
שמעון אולמן
¶
יש לי השגה על התפיסה שלך את העניין כולו,
דווקא כפרלמנטר ודווקא כחבר כנסת. אתה לא צריך לדאוג לציבור הדתי כי הציבור הדתי יודע לדאוג לעצמו, אבל סתם יהודי שחושב שהוא נכנס לשוק וקונה דבר שחושב שהוא בסדר אבל הוא לא בסדר, תפקידך כפרלמנטר לדאוג שהוא יהיה בסדר.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני מסכים אתך אבל תמיד יש לי את החשש –
וסליחה שאני חושב כך – שזה לא נעשה כדי שיהיה בסדר אלא כדי שיהיו עוד כמה ג'ובים למקורבים וזה תמיד מדאיג אותי. מדאיג אותי שזה לא נעשה כדי שיהיה בסדר אלא כדי לסדר עוד כמה משרות.
מרדכי בידרמן
¶
המשגיחים עובדים משעה 2:00 בלילה עד 9:00
בבוקר והמשכורת שלהם היא 4,000 שקלים נטו. אני לא חושב שמדובר במשכורת גבוהה עבור עבודה כזו שהיא עבודת לילה ועבודה קשה מאוד.
היו"ר אברהם פורז
¶
לו הייתי מקבל את המכתב הזה יומיים קודם,
הייתי מודיע לכם על ביטול אבל מאחר שקיבלתי אותו אתמול בערב, לא הספקתי לבטל את הישיבה.
אני מודה לכם שבאתם ואני מפציר בכם לוודא שהדרישות הן דרישות אמיתיות של כשרות ולא דרישות כדי למצוא תעסוקה למקורבים.
יעקב סבג
¶
לו היו מחפשים ג'ובים או מחפשים להרחיב את
מסגרת פעילות המשגיחים, היו דורשים משגיחים לא בשוק הסיטונאי – שם העבודה קשה מאוד - אלא במסעדות, בבתי המלון, שם יש מיזוג, ואז היינו דורשים שש שעות עבודה במקום ארבע שעות כי במשך שעתיים המשגיח צריך לחכות לספק עד שיבוא עם הסחורה ולוודא שאכן מה שמגיע או מה שיגיע הוא בסדר. לא זו הכוונה.