פרוטוקולים/כלכלה/5309



2
ועדת כלכלה
4.6.2002

פרוטוקולים/כלכלה/5309
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ב
20 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 470
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בסיון התשס"ב (4 ביוני 2002), שעה 10:30

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי נוהל השבת טובין), התשס"ב-2002.
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת השבת מלוא התמורה במזומן עבור טובין), התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
נעמי חזן
אופיר פינס-פז

יצחק קמחי,עו"ד הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה והמסחר
אלן זיסבלט,עו"ד משרד המשפטים
רוני נויבר,עו"ד משרד המשפטים
ירון לוינסון,עו"ד הרשות להגנת הצרכן
נעמה בר-גד פייביש מנהלת תחום ענף חשמל ואלקטרוניקה
עינת ברכה,עו"ד יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר
אברהם בירנבאום יו"ר איגוד הסוחרים
ברוך שניר כלכלן, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה
אילנה חסידים

אתי בנדלר

לאה ורון



























1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי נוהל השבת טובין(, התשס"ב-2002.
2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון –חובת השבת מלוא התמורה במזומן עבור
טובין), התשס"ב-2002.

חוק הגנת הצרכן ( תיקון –חובת גילוי נוהל השבת טובין), התשס"ב-2002. אנחנו יודעים שבחקיקה קיימת יש הסדרים מיוחדים עבור עסקה ברוכלות מדלת לדלת, רכישה ליחידות נופש, מכר מרחוק. הצעת החוק של אופיר פינס-פז מתייחסת לעסקה רגילה - לא מרחוק ולא מקרוב - של אדם שבא לחנות, רואה ז'קט, מודד אותו, מתייעץ עם מי שמתייעץ והולך איתו הביתה. אחרי שקיבלתי את הדוח של מרכז המידע והמחקר, פניתי לחבר הכנסת אופיר פינס-פז וביקשתי ממנו לפנות למרכז המידע והמחקר ולקבל מידע על החקיקה במדינות שונות לגבי מכירה רגילה, דהיינו מכירה המתבצעת בבית עסק כאשר שני הצדדים נמצאים במקום. הם ענו לך?

אדוני, הכנתי חוות דעת.

הצעת החוק שלי, שהיא קצת שונה מזו של אופיר פינס-פז, מתייחסת לבעייתיות שעולה מהדוח של הממ"מ ומחוות הדעת של אתי בנדלר. אני מציעה שנחייב עוסק להצהיר מה מדיניות ההחזרה שלו.

גילוי נאות לגבי מדיניות ההחזרה.

בדיוק.

על זה אנחנו מסכימים.

אין חנות באירופה שאתה נכנס ולא כתוב שאפשר להחזיר תוך 40 יום בתמורה מלאה. לפעמים אתה נכנס לחנות ובאותיות קידוש לבנה כתוב "אין החזרות". ברגע שאתה רואה את זה, אתה חושב 10 פעמים לפני שאתה קונה. אני מציעה שאם חנות לא תעשה את זה, הצרכן יוכל להחזיר את המוצר תוך 14 יום. זה בעצם הגרעין בהצעת החוק של אופיר פינס. זה גם מופיע בהצעת החוק שלי.

אני מקבל את זה שהנורמה תהיה פירסום וברירת המחדל תהיה החזרה. יש מצבים קיצוניים שבהם אין לך אלטרנטיבה, זאת אומרת הזיכוי לא פותר לך שום בעיה. אם יש לך זיכוי בחנות מסויימת, שאתה יודע שאתה לא תשתמש בו לעולם..

חנות של שמלות כלה. במקרה כזה שיפרסם.

אני קניתי 3 פעמים דיסק-מן מקולקל מאותה חנות. ביקשתי שיחזירו לי את הכסף.

זה לא אשמתו, הוא לא היצרן.

הוא לא החזיר לי את הכסף.

לגבי סחורה פגומה החוק קובע את הזכות שלך. אתה יכול להגיש תביעה.

מה הסנקציה?

בית משפט יפסוק הוצאות.

את חושבת שאני אלך לבית משפט על דיסק-מן?

זה מה שאתה מציע היום.

ואם תעשה את החוק הזה והוא לא יקיים אותו, לא תלך לבית משפט?

צריך להחליט מה הסנקציה.

אתה לא יכול לעשות את זה פלילי.

לא אמרתי.

מר קמחי, צריכות להיות תקנות איך לפרסם?

אפשר לקבוע את גודל השלט ולהחליט מה רוצים.

האם, מר קמחי, צריך להגיד שהשלט יהיה תלוי במקום בולט לעין, או צריך שזה יהיה בתקנות?

הייתי מכניס את זה בדרך של צו כלשהו.

הייתי אומרת שזה יהיה במקום בולט בעין והייתי מסמיכה את השר לקבוע תקנות.

מר בירנבאום, האם יש לכם השגה על זה שבית העסק יפרסם את מדיניות ההחזרות שלו?

אנחנו חיים במשק ששולטים בו מונופולים. הענף היחידי שקיימת בו תחרות חופשית זה המסחר הקמעונאי. הצרכן מצביע ברגליים. הוועדה הנכבדה הזאת מרבה בתקופה האחרונה להגביל, לפקח, להכביד, להעלות את הקנסות איפה שיש תחרות חופשית. רק לאחרונה העלתם את הקנסות ב-700% בגין דברים של מה בכך. במונופולים כמו "תנובה", "שטראוס" אתם לא מטפלים. יש את חוק הפיקדון. חוק הפיקדון לא חל על קרטוני החלב של "תנובה".

על שום קרטון הוא לא חל.

במצב עניינים זה ארגון הסוחרים לא מתנגדים להצעתה של פרופ' חזן.

חבר הכנסת פינס הצטרף לעמדה של הגילוי הנאות. אתה מסכים שנאחד את שני החוקים לקראת קריאה ראשונה?

אני מסכים לאחד את שתי הצעות החוק.

חברת הכנסת חזן, את מסכימה להתאחד איתו?

בסדר.

אנחנו נאחד את שתי הצעות החוק ונאמר "והיה ואין פירסום, תוך 7 ימים ניתן להחזיר ולקבל את התמורה".

זה קיים בחוק שלי בסעיפים (ג) ו(ד).

מדובר כאן במשהו שקשור לסנקציה פלילית. אי הצבת השלט מהווה עבירה פלילית.

הם לא רוצים סנקציה פלילית. הסנקציה היא שבהעדר פירסום, זכותו של הצרכן להחזיר תוך 7 ימים את המוצר ולקבל את התמורה.

אני מבקשת לעשות על זה חושבים פעם נוספת. אני לא בטוחה שראוי לא לתת לזה סנקציה פלילית. אנחנו עושים תיקון גורף לחוק הגנת הצרכן, וללא יוצא מן הכלל על כל חובה מהחובות הכלולות בחוק הגנת הצרכן קבענו מה היא הסנקציה בשל הפרתה. אני לא בטוחה שראוי דווקא את זה להוציא מהכלל.

לגבי הצבת השלט אני חושב שראוי שתהיה סנקציה פלילית. הסנקציה הפלילית לגבי אי הצגת מחירים היא קנס. לגבי כל הנושא של ההחזרה לא הייתי מטיל סנקציה פלילית.

אי הצבת השלט היא סנקציה פלילית, כל היתר אזרחי.

יש סנקציה בחוק עצמו. הסנקציה חמורה. אומרים לו "לא הצבת שלט, תחזיר את הכסף".

אם לא תדע שעלולה להיות סנקציה פלילית, אתה לא תחזיר את הכסף.

שתהיה סנקציה פלילית אם לא היה שלט והוא לא החזיר את הכסף.

איך הפקח ידע אם הוא החזיר או אל החזיר?

על סמך תלונה של הצרכן.

תלונה זו לא ראייה משפטית.

אני מבין את הקנס המינהלי של קמחי, אנחנו עוסקים בו בדברים אחרים. הצעת החוק מאפשרת לא לרשום. אתה כותב פה מכניזם שאתה מאפשר לא לרשום. הסנקציה צריכה להיות כשהמוכר לא מחזיר את הכסף.

אבל יש בעיה, כי הוא יגיד שעברו 8 ימים, לא 7 ימים.

זאת בעיה של איסוף ראיות כמו בכל העמדה לדין פלילי. אני לא רואה למה זה שונה.

אדוני היושב-ראש, הוא קיבל חשבונית מס מקופה רושמת עם יום ושעה.

אנחנו תומכים בהצעת החוק, אבל אנחנו לא חושבים שצריך את הסנקציה הפלילית. אנחנו בכל זאת מדברים פה בעיסקה כשרה, שלמה, סופית, שלא היה בה שום פגם. אם אין מדיניות השבה אז יש סנקציה.

יש מדיניות השבה שהסוחר לא עומד בה.

יש בעיה עם הסנקציה שמוצעת. אנחנו מכירים את תרבות ההונאה הכל כך שכיחה. יש הרבה מאוד אנשים שמגיעים אלינו בתלונות לא רק לגבי מדיניות החלפה, אלא לגבי זה שהם לא יודעים שיש להם את הזכות לקבל את כספם בחזרה כאשר המוצר פגום. יש לנו כ20-30 אלף תלונות בשנה.

למה אתם לא מפרסמים את זה כמועצה לצרכנות?

לאור התופעות האלה יזמנו ביחד עם חברת הכנסת חזן את הצעת החוק. הצעת החוק שמדובר עליה פה היא תוצר של זיהוי התופעה של חוסר המידע שניתן לצרכנים.

אתה צריך לדווח לציבור.

הסנקציה היא כנגד זה שלא יידעו את הצרכן כראוי. איך הצרכן ידע שתוך 7 ימים הוא אמור להחזיר את המוצר? זו לא יכולה להיות הסנקציה היחידה שמופעלת כנגד העסקים. ניתן לשלב כסנקציה אזרחית את הזכות להשיב מוצר כאשר בית העסק לא פירסם על פי החוק. אין בכך לומר שלא מוטלת עליו החובה. מוטלת עליו החובה לפרסם בכל מקרה. אם הוא לא פירסם, אז חובה על העסק לקבל את המוצר בחזרה.

מה הוא פלילי?

עצם העובדה שהוא לא פירסם.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לסעיף 23 לחוק הגנת הצרכן, שתוקן לאחרונה בתיקון גורף של החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת. יש בו מספר סעיפים קטנים. הסעיף הקטן הראשון שלו מדבר על מאסר של שנה או קנס פי 7 מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. יש רשימה ארוכה של פעולות או מחדלים שעוסק עושה או נמנע מלעשות שבגינם מוטל הקנס הזה. יש סעיף קטן (ב) שמדבר רק על קנס, בלי מאסר של פי 7 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2). יש את סעיף קטן (ג) שמדבר על קנס פי 3 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2). אין לי ספק שבמבנה הנוכחי של חוק הגנת הצרכן, אם קובעים חובה להודיע בצורה זו או אחרת לגבי המדיניות של השבת טובין באותו מקום, צריכה להיות על כך גם סנקציה פלילית, ואולי גם סנקציה פלילית חמורה יותר למקרה שהוא לא פירסם ולא החזיר את הכסף תמורת הטובין.

מדובר פה בחוק של גילוי נאות, לא בחוק שמטיל חובה גורפת. גם כשאנחנו מחייבים החזרת כסף על אי גילוי נאות, אנחנו צריכים לעבור על הרשימה של החריגים. אין שלמות בסעיף העונשין בחוק הגנת הצרכן. העונש הפלילי צריך להיות על אי מתן גילוי נאות.

זה קיים בסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן.

היום, למשל, יש את סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן. שם נאמר שאי גילוי נאות נכנס לאחד מהסעיפים של הסעיף הפלילי. יש אלפי נסיבות שאני חייב להחזיר את הכסף. אני לא חושב שאנחנו צריכים לקבוע את כל זה כעניין פלילי. אני רוצה לחזק את הגישה של המועצה. אנחנו מוסיפים מן הודעה או גילוי נאות, כאשר אי גילוי נאות זה עניין פלילי. לגבי אי החזרת הכסף זה עניין אזרחי, והשופט יכול לקבוע הוצאות או מה שהוא רוצה.

אני לא מבין למה נציגי משרד התעשייה והמסחר והמועצה לצרכנות לא מפרסמים לציבור את המידע. אחר כך הם מתלוננים שהציבור לא יודע. שיעשו תשדירי שירות, שיפרסמו בעיתונות.

במסגרת הגילוי הנאות צריך להיות כתוב שעבור מוצר פגום הכסף יוחזר.

זה עומד בסתירה מסויימת לחוק המכר.

"בחוק הגנת הצרכן, אחרי סעיף 14ה יבוא: בחוק זה – "מקום בולט" – פירושו אחד מאלה:" אני מציע שבמקום שנכנס לפרטים של מקום בולט, נכתוב "כפי שיקבע השר".

בעל עסק קטן לא יכול לכתוב מגילות.

אם נסתפק במילים "מקום בולט" יהיו ויכוחים על מה זה מקום בולט. אני מציעה להשאיר את הרשימה הזאת, ולהוסיף סעיף קטן (4) שהשר יהיה רשאי.

אני חושב שלחוק צריכה להיות ודאות. אני לא יודע מה זה בולט. אני חושב שזה לא הזמן לקבוע מה זה בולט ומה זה לא בולט. זה צריך להיות בתקנות.

בסעיף 17(ג) בחוק הגנת הצרכן נאמר "הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות". יש לנו כבר מטבע לשון ברור בחוק הגנת הצרכן, כשלאחר מכן יש סמכות לשר לקבוע הוראות לעניין הזה.

טוב, נעתיק את זה.

נוהל השבת טובין זה לא אותו דבר כמו הצגת מחירים. הנוהל צריך להיות בצורה שאי אפשר לפספס את זה.

זה דומה לקניית כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס. אם הגעת לחנות והמוצר והמחיר סבירים, אז אתה תקנה גם אם מדיניות ההחזרות אומרת לך שאי אפשר להחזיר.

ב(ב)(1) זה צריך להיות עוסק במקום מוכר טובין. "עוסק טובין בבית עסק, יציג במקום בולט מודעה המציינת אם ניתן להשיב טובין ללא פגם שנמכרו לצרכן, באלו תנאים, ומה שיעור וטיב ההחזר שיתקבל בגין השבתם;"

הטרמינולוגיה הזאת נראית לכם בסדר?

כן.

(2) "בתחתית המודעה הנזכרת בפסקה (1) יירשם: "מוצר פגום ניתן להשיב בהתאם לחוק".

רק תחשבו על חנויות קטנות שאין להן מקום.

מר בירנבאום, יש לזה תשובה בחוק. יש את 2(ב)(2), האומר כדלקמן: "עוסק המודיע בכל דרך שהיא שאין לצרכן זכות לבטל עיסקה או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי החוק". המקרים שנקבעו לפי החוק לא מתייחסים רק למוצרים פגומים, אלא למגוון רחב של מקרים שהחוק מאפשר ביטול עיסקה.

אני לא חושב שזה מתאים לנו.

מה שעומד מאחורי הגילוי הנאות זה העיקרון שצריך להודיע ללקוח. הוא לא יכול לבוא בטענה שהוא לא ידע. החובה היא להודיע.

אני מציעה להעביר את הסעיף שקיים היום בחוק לסעיף הזה.

זה לא הגיוני לומר שבהתאם לחוק אפשר להחזיר מוצרים פגומים.

זה פוגע בסוחר. איזה סוחר רוצה להבליט בחנות שלו שיש לו מוצרים פגומים?

יש בזה איזה טעם לפגם. אתם יכולים להסביר במודעה יפה של המועצה לצרכנות, שחוק הגנת הצרכן מאפשר לך אם המוצר פגום וכו'. למה הסוחר צריך להגיד לך בקריצת עין "אם המוצר הזה פגום אתה יכול להחזיר"?

מה רע בסעיף הקיים?

מה הוא אומר?

"עוסק המודיע בכל דרך שהיא שאין לצרכן זכות לבטל עיסקה או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק".

זה חייב להיות גם פה.

גם במדינות אחרות נקבע שכאשר חנות מפרסמת מדיניות השבה, היא לא יכולה לעשות את זה בלי ציון היכולת להחזיר על פי חוק.

באיזו מדינה זה קיים?

אתה מעלה על דעתך שאדם שקנה חולצה וראה שהחולצה קרועה לא ידע מה לעשות?

מגיעים אלינו מאות מקרים כאלה.

בהרבה מקרים אומרים לצרכן "זה לא המוצר שלנו, לך ליצרן". זה בניגוד לחוק המכר,
שקובע שהמוכר אחראי.

מה, אתה צריך לכתוב מגילה שלמה?

הסעיף הזה מבוסס על סעיף בחוק האנגלי. אתה לא חייב להתחיל לדבר על הפרת חוזה ואי התאמה.

ראית בחנויות באנגליה שלטים כאלה?

כן. בגלל זה אני הולכת למרקס אנד ספנסר.

מה בעל חנות צריך לכתוב בשלט שלו?

מוצרים שהם לא במבצע אפשר להחזיר תוך 14 יום. הסדר החזרה כפוף לדיני המכר הרגילים.

לא עשית כלום מבחינת הצרכן. יהיה כתוב ככה: א. מוצרים רגילים תוך 7 ימים ניתן להחזיר. ב. מוצרים במבצע לא ניתן להחזיר.

כשאני אומרת שאני לא מחליפה סחורה, אני צריכה שהצרכן לא יוטעה וידע שיש מקרים שעל אף השלט החוק מחייב אותו.

אז את צריכה לכתוב שלט שבו יש לפחות שני משפטים "על אף האמור לעיל אין בכך כדי לפגוע בזכות הצרכן להחזיר באותם מקרים שהחוק מאפשר". זה יהיה כתוב בשלט? זה נורא ארוך. חובתו של הסוחר להסביר לצרכן את זכויותיו המשפטיות?

למה אי אפשר לכתוב "העסק אינו מחליף מוצרים חוץ במקרים שהחוק מחייב זאת"?

אתי, זה נפלא, רק הצרכן לא מבין.

אז מה אתה רוצה? שיתנו טקסט על כל המקרים שהחוק מחייב?

החוק היום קובע שהטקסט שהצעת או שאתי הציעה חייב להיות כשמישהו קובע שאין החזרת דברים. עכשיו, עם התיקון של חברת הכנסת חזן, אנחנו אומרים שהמוכר חייב להסביר מה הפוליסה שלו.

אם אומרים לצרכן שאין זכות להחזיר אלא לפי חוק, הוא לא יבין כלום. הצרכן יודע שכשהמוצר פגום זכותו לקבל את הכסף חזרה. לא צריך לכתוב את זה בשלטים.

לכן אנחנו מציעים לא להתייחס רק למוצרים פגומים.

תגיד לי, היו לכם מקרים שלא ידעו מה לעשות עם מוצר פגום?

נכון. כל יום יש לנו מקרים.

הוא לא יודע להגיע לחנות ולהגיד שמשהו לא בסדר?

הוא יודע להגיע לחנות ולהתלונן על כך שהמוצר פגום, אבל זה עדיין לא מקנה לו את האפשרות לקבל את הכסף שלו חזרה. הפרוצדורה קצת מסובכת בחוק המכר לגבי החזרת הכסף על מוצר פגום.

הטקסט הזה לא מבהיר שום תעלומה ולא משרת את הצרכן, אלא חוזר על המובן מאליו.

לפי חוק הגנת הצרכן אתה יכול להחזיר במקרה של הטעייה. צריך לכתוב "אין באמור כדי לפגוע בכל זכות הקיימת לצרכן על פי חוק". אם יחשוב שיש לו זכויות נוספות הוא יברר מה הן. הכתובת שלו לא תהיה המוכר. הוא יפנה לגוף שיכול לתת לו ייעוץ.

ברגע שמחייבים סוחר לתלות שלט, הוא יכול לכתוב "המדיניות שלנו לא מאפשרת החזרת מוצרים". את זה חייבים לסייג כדי שהצרכן לא יוטעה. כל הסיפור כאן הוא של גילוי נאות.

אם הייתי שואל אנשים שנכנסו לחנות, שבה יש שלט שכתוב בו שאין החזרות, אם יש להם סעד, את חושבת שהרוב היו אומרים שלא?

זאת לא הבעיה.

אתה רק מתייחס למוצר פגום.

החשש שלי הוא, שאם נכתוב שיש מדיניות החזרות ככה וככה ולא נכתוב את התוספת הזאת, אחרי זה כשאותו לקוח ילך לבית משפט יגידו לו שניתן להתנות על חוק המכר, ניתן להתנות על חוק החוזים האזרחיים הכלליים, ובאופן עקרוני המדיניות שלהם כוללת גם מוצרים שהיתה בהם אי התאמה או פגם.

האם אפשר להתנות על חוק של מכירת מוצר פגום?

על חוק הגנת הצרכן אי אפשר להתנות.

על חוק המכר אפשר להתנות.

חוק הגנת הצרכן לא גובר על חוק המכר? אם אני כותב שאין החלפות ואין החזרות בשום מקרה, זה גובר על חוק הגנת הצרכן?

זאת הטעייה.

על הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן אי אפשר להתנות. לעומת זאת, לגבי חוק המכר אתה יכול להתנות על העילות שלו. הוא מייצג את ההסדר הסביר שהמחוקק חושב שהוא סביר. אם לא תאמר במפורש שזה כפוף לזכויות שלו, אתה בעצם מתנה על חוק המכר. זה המסר הכללי שייצא אם לא תכתוב שזה כפוף לזכויות שלו על פי דין.

האם ברגע שאתה כותב שאף פעם אי אפשר להחזיר, זה מבטל את האפשרות לטעון טענת אי התאמה?

זה עלול לבטל את האפשרות לטעון אי התאמה, אלא אם תבוא עם איזו טענה של חוק החוזים האחידים. בלי זה זה עלול להתנות על חוק המכר.

אני חושבת שההסדר המצוי היום בסעיף 2(ב)(2) הוא הסדר טוב.

חייבים, לדעתי, לקבוע את הטקסט באופן מדוייק.

(ב)(2) חיוני אחרי הדיון הזה. בינתיים הטקסט הטוב ביותר זה הטקסט של אברהם פורז.

אנחנו אמרנו שהוא יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק. סיכמנו אז לא לקבוע את הטקסט המדוייק.

אנחנו נאמץ את הנוסח הזה. אנחנו נדון בזה עוד פעם אחרי קריאה ראשונה.

זאת אומרת, מה שסוכם זה להעביר את סעיף 2(ב)(2) לסעיף הזה.

(ג) "לא פעל המוכר בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב)(1).." אולי במקום להגיד "לא פעל" נאמר "לא פירסם".

צריך לפצל את הסעיף הזה לחלק הפלילי ולחלק האזרחי. העבירה המשפטית תהיה פי 3 מהסכום, שזה 60 אלף שקל.

אם רוצים לאכוף את זה, זאת חייבת להיות מן ברירת קנס בסכום סביר.

הצגת המחיר היום גם היא ברירת קנס. נכון להיום, בתביעות נגד רשתות גדולות, אנחנו לא משתמשים בברירת הקנס אלא מגישים כתבי אישום כדי להגיע לאיזה שהוא קנס שיהיה יותר משמעותי ומרתיע.

איך אתם קונסים בסכומים קטנים?

אם לא הציגו מחיר, למשל, אז דוח הביקורת עובר ללשכה המשפטית ובהתאם להרשעות קודמות שיש הלשכה המשפטית מקבלת החלטה להטיל קנס מינהלי או להטיל כפל קנס מינהלי.

ואם זה קנס מינהלי, באיזה סכום מדובר?

לגבי אדם פרטי זה 400 שקל ולגבי חברה או תאגיד זה 800 שקל.

ובעיניכם המדיניות של אי החזרה ואי פירסום..

זה כמו אי מתן מידע. זה יהיה כמו בסעיף 23(ג).

זאת אומרת שזה עד 60 אלף שקל?

כן.

אני ממליץ שנפעיל סכומים כאלה רק לגבי רשתות גדולות.

אנחנו הפרדנו בין שני..

אנחנו לא הפרדנו. אנחנו נעשה את ההפרדה במסגרת תיקון סעיף 23(ג). נכתוב שאי הצגת השלט היא העבירה הזאת, לא אי החזרת הכסף.

הפר הוראה לפי סעיף כך וכך לעניין הצגת שלט או מודעה.

מר בירנבאום, תכין שלטים. יש 4,5 חלופות.

יש פה שני אלמנטים. יש את האלמנט של אי קיום הפירסום, ויש אלמנט של אי עמידה במדיניות העצמית של אותו עוסק. אני הבנתי שפתרנו את הבעיה של אי עמידה בחובת ההודעה. עדיין, לדעתי, יש בעיה, כי אני מודיע שאני תוך שבוע מחזיר ואני לא מחזיר. אני לא מוכנה לפתוח את הדלת הזאת יותר מידי. לא יתכן שיש מדיניות ואין עליה סנקציה.

פלילית?

כן.

בית עסק עמד במועד הפירסום, אבל באו אליו והוא התחמק מחובתו. נעשה את זה פלילי?

בוודאי.

אי עמידה בחוזה היא לא עבירה פלילית.

צריך לבצע חקירה לא פשוטה, כי צריך לקבל את כל החומר לגבי מועד הקנייה, צריך לראות מתי הוא בא להחזיר, צריך לראות שהמוצר פגום.

אתה אומר שזה לא בא בחשבון.

זה יהיה בלתי אפשרי לעשות את זה לגבי כל עסקה ועסקה.

רק סנקציה אזרחית. אי העדר שלט זה עניין פשוט, קל וחד-משמעי. הויכוח אם החזיר או לא החזיר זה טעון חקירה.

אני עדיין רוצה לחשוב על זה.

לצורך קריאה ראשונה זה לא פלילי, זאת רק סנקציה אזרחית. פתיחת מעטפה לא נחשבת. אנחנו אומרים שהוראות סעיף זה לא יחולו על מכירת מוצרי מזון.

לעניין פתיחת המעטפה הייתי רוצה לסייג את זה, כי יש מעטפות שהן כן מהותיות למוצר. בזמנו אירגון הסוחרים העלה איזו שהיא טענה צודקת, שכשאני באה לחנות ומקבלת מוצר ללא האריזה המקורית שלו..

הוא מדבר על פתיחת האריזה, לא על אי החזרת האריזה.

אני מציעה שיהיה כתוב "לעניין זה פתיחת האריזה לכשעצמה".

בסדר.

יש כאן החזר במזומן.

לפי תנאי התשלום שלו. אם הוא לא שילם לא יחזירו לו.

אז נא לכתוב את זה.

הגברת בנדלר, צריך לנסח את זה באופן כזה שאם הוא שילם בתשלומים..

באותו אופן שבו הוא שילם עבור הטובין.

זה לא באותו אופן. לא יחזירו לו את הכסף בתשלומים.

תכתבי "ביטול העסקה והשבת התמורה".

אני לא יודע אם הנקודה הזאת מספיק ברורה. צריך להביא למצב שברגע שמחזיר טובין, זה ייכנס לקטגוריה של..

לפי מה שאני זוכר, רק כשל תמורה מוחלט מזכה בביטול העסקה.

סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב מדבר על אי אספקת המוצר. אם קיבלתי את המוצר ואני רוצה להחזיר אותו מסיבה זו או אחרת, אז זה לא סעיף 10.

מוכר יכול להגיד לו "אם שילמת ב-10 תשלומים אני אדאג לבטלם". בואו נשאיר את זה פתוח עד אחרי קריאה ראשונה.

זה לא נכנס לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב.

יש הרבה מקרים שהמוצר חוזר והוא צריך להימכר לצרכן פעם נוספת.

מה את רוצה שהוא יעשה? אם אין לו רנטגן איך הוא ידע שהמוצר פגום? אמרנו שפתיחת האריזה כשלעצמה לא תחשב.

תחשוב על מכשיר חשמלי שעטוף הרמטית בנייר צלופן. ברגע שזה נפתח אי אפשר למכור את המוצר הזה.

אבל אם אתה לא פותח אתה לא יודע אם זה עובד או לא.

הוא יכול לפרסם שלגבי מוצר שהאריזה נפתחה אין החזרות.

זה לא מה שנאמר בסעיף.

בהרבה מאוד מקרים עצם פתיחת האריזה היא הרעה במצב הטובין.

אז תפרסמו.

האם אתה מאפשר לעוסק להודיע "אני מוכן להחזיר מוצרים בתנאי שהם לא נפתחו"?

נכון.

זה לא מה שכתוב כאן.

הסעיף הזה עוסק במקרה שבעל העסק לא עמד בחובת הגילוי הנאות. אם הוא לא עמד בחובת הגילוי הנאות – זבשו.

את צודקת. מותר יהיה לעוסק – אם הוא חושב שהאריזות לגבי מוצרים מסויימים הן קריטיות – לכתוב "המוצרים האלה והאלה יכולים להיות מוחזרים כל עוד לא נפתחה האריזה".

יש שלטים כאלה בחו"ל.

(ד) "הוראות סעיף זה לא יחולו על מכירת מצרכי מזון, טובין פסידים, טובין הניתנים להקלטה.."

למה שזה לא יחול על מוצרי מזון? אם זה נס קפה באריזה מדוע לא?

למה? כי התחרטת?

כי בטעות לקחתי את "עלית" במקום את "נסטלה", או ההיפך.

את יכולה לשים את זה אצלך בבית במקום חם בצורה לא סבירה ולהרוס לי את האפשרות לקנות את המוצר.

זה מוצר פסיד. ברגע שזה מוצר פסיד את צודקת, אבל אם זה מוצרי מזון באריזה, למה לא?

בחו"ל מקובל שתרופות, קוסמטיקה, לבנים, בגדי ים אסור להחזיר. אחרי קריאה ראשונה אני אבוא עם הרשימה.

אנחנו נכתוב "הלבשה תחתונה".

תכתוב דבר כזה בחוק ראשי? תסמיך את השר לקבוע בתקנות.

אני מציע שהשר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשימה של מוצרים שסעיף זה לא יחול עליהם. ברור שהחוק לא נכנס לתוקף אלא בד בבד עם הרשימה.

בלי תקנות אין חוק. צריך לעשות רשימה בסיסית מוסכמת בחוק, ולהוסיף שהשר רשאי להתקין תקנות באישור ועדת הכלכלה.

ואם הוא לא יתקין תקנות? אין לנו את ההזדמנות לטעון בפני השר.

אנחנו נעשה את זה כך שזה יהיה על המוצרים שהציעה חברת הכנסת חזן, פלוס מה שיקבע השר בתקנות באישור הוועדה.

השר יהיה רשאי לשנות את הרשימה.

לא לשנות, רק להוסיף.

הוא לא יהיה רשאי לגרוע?

לא. (ה) "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע.." צריך לשנות את דברי ההסבר לפי מה שדיברנו. אני נותן למשרד האוצר שבוע כדי להודיע לנו אם לדעת המדינה יש לחוק עלות. אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50