פרוטוקולים/כלכלה/5225
2
ועדת הכלכלה
3.6.2002
פרוטוקולים/כלכלה/5225
ירושלים, א' בתמוז, תשס"ב
11 ביוני, 2002
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 469
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כג' בסיון תשס"ב, 3.6.2002, שעה 12:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 03/06/2002
תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הנגב והערבה), התשס"א-2001- בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש; תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)(תיקון), התשס"ב-2002.
פרוטוקול
1. תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הנגב והערבה), התשס"א-2001-
בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש.
2. תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)(תיקון), התשס"ב-2002.
ד"ר עודד ניר – מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
מיכל סגן-כהן – לשכה משפטית, משרד החקלאות
תמי מור - לשכה משפטית, משרד החקלאות
ד"ר מרים פרוינד – סגנית מנהל שירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות
משה וייס - ממונה נגעי צמחים, משרד החקלאות
זוהר טחורש - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
דן צפריר - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
דפנה שהרבני - מתמחה בלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה.
כרים עראף - סגן ראש מועצה מקומית מעיליא
נסראת עיד - מנהל מועצה מקומית מעיליא
חגי מירום - יועץ משפטי, מעיליא הלבנה ומעדני מזרע
אבינועם גורן - מועצה מקומית מעיליא
בשארה קוסטה - מנהל תברואה, מועצה מקומית מעיליא
ראמל עבד - מועצה מקומית מעיליא
סמיר חאג' - יועץ משפטי, מועצה מקומית אעבלין
אלי בן אהרון - נציגי שותפות המגדלים אעבלין
יעקב שביט - נציגי שותפות המגדלים אעבלין
חאתם עראף - מגדל חזירים
אבי זילברפלד - עו"ד, אזרחים למען טהרת ארץ הקודש
טלי רם
1.
תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הנגב והערבה), התשס"א-2001-
בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש
בוקר טוב. על סדר יומנו היום תקנות הגנת הצומח (מניעת חדירה של נגעים לאזור הנגב והערבה) – בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש.
האם זה לאור ההערה של משרד המשפטים?
התעוררה אצלנו השאלה בישיבה הקודמת מה דינו של אדם שלא יודע לא על החוק ולא על התקנות - הוא נוסע בדרך לאילת, יש לו כמה תפוחים שהוא קנה בתל-אביב והוא יוצר עבירה. דיברנו על כך שבתקנות ייאמר בצורה מפורשת שרק אם במזיד ולא בשגגה, כלומר שזו לא עבירת רשלנות.
קיבלנו מכתב מה-18 בפברואר 2002 החתום על ידי הגב' דליה איש-שלום, ממונה על חקיקה פלילית במשרד המשפטים, האומרת לנו ש"בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מותנית כל עבירה במחשבה פלילית, אלא אם כן נקבע במפורש כי רשלנות היא יסוד נפשי ... לפיכך, העבירה הנדונה מתהווה רק כשההתנהגות האסורה על פיה מלווה במחשבה פלילית של האדם העושה את המעשה האסור, דהיינו היא מתהווה רק כשהאדם מודע לכך שהוא מכניס לאזור הנגב פונדקאים ומודע לכך שמעשה זה נעשה על ידו שלא על פי היתר בכתב מן המנהל או בניגוד לתנאי היתר כאמור."
אנחנו למעשה התפרצנו לדלת פתוחה ואמרנו את מה שהיה מובן מאליו ולכן אנחנו צריכים להשמיט את זה משום שאין צורך, נכון?
לכן אני מעלה את ההצעה לדון מחדש בסעיף הזה – זה אושר. אנחנו דנים מחדש, לאור ההסברים האלה אנחנו נאשר זאת עם התיקון ואנחנו מאשרים את זה באופן שהפסקה הזאת תושמט והדין הכללי יחול, דהיינו ברור לכולנו שלא יועמדו אנשים לדין אלא אם במזיד או במתכוון הם עשו את העבירה.
אני מבקשת להפנות את תשומת לב משרד החקלאות להערתה של גב' איש-שלום בסעיף 6 למכתבה, האומר כדלקמן: "נעיר כי מן הראוי בעינינו לשקול תיקונו של סעיף 16 לחוק הגנת הצומח הקובע באופן גורף כי כל הפרה של תקנה מן התקנות לפי אותו חוק דינה שתי שנות מאסר. ברוח הוראות החלק המקדמי והכללי לחוק העונשין בכלל והוראות סעיף 2(א) לחוק העונשין בפרט, רצוי לדעתנו להימנע הן מקביעת עונש העולה על ששה חודשי מאסר, בשל הפרת תקנות, והן מקביעה מראש של עונש אחיד בשל עבירות שונות, שטרם באו לעולם, דהיינו שטרם הוגדרו בידי מחוקק המשנה."
אשר על כן, בשם כנסת ישראל, בתוקף תפקידי כאן אני קוראת לכם לפעול לתיקון החוק.
הם צריכים להכין תזכיר בעניין הזה, או בתקנות לפחות – כל אימת שאתם מביאים לנו תקנות, לקבוע עונשים ספציפיים עד ששה חודשים.
זה לא משנה. ממילא אף אחד לא יושב בבית סוהר גם אם כתוב שם 10 שנות מאסר.
בסדר, תתקנו. בכך סיימנו את הקטע הזה.
2.
תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)(תיקון), התשס"ב-2002
תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל) – זו ישיבה נוספת בעניין הזה. בפעם הקודמת נתבקשה חוות דעת ואכן בפנינו חוות דעת של מני מזוז, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
קודם כל, העניין של ססטוס-קוו לא מענייננו, לא שאלתי כאן שאלות על הסטטוס-קוו.
שאלתי אותו האם התקנות הללו הן מנוגדות לחוק איסור גידול חזיר - שנחקק ב-1962 אם אינני טועה - ותשובתו היא שלא.
גב' בנדלר – אני אמנם קראתי את חוות הדעת הזאת, אבל אולי את מוכנה לפרט.
"אשר על כן, גם לגישה שעדיין עומדת בתוקפה ההלכה, לפיה אסור לפי החוק להוביל חזירים ממקום מותר אחד למשנהו, הרי שעדיין לא ניתן לעשות שימוש בחוק איסור גידול חזיר למטרות וטרינריות, שלא לשמן נחקק. גם מבחינה מעשית, לש הפנים, המופקד על ביצוע חוק איסור גידול חזיר, אין כל מנגנוני אכיפה (וכאמור גם לא סמכות) לשם ביצוע הפיקוח הווטרינרי הנדרש בהובלת חזירים כדין."
אומר מר מזוז - "קשה לי לראות טעם ענייני כלשהו לסירוב אישור התיקון המבוקש. בהטלת פיקוח כאמור אין משום פגיעה בחוק איסור גידול חזיר, או משום הרחבה של ההיתר המוגבל שבחוק לגידול או החזקת חזירים, ואף לא כל שינוי בסטטוס-קוו בכל היבט שהוא; לעומת זאת, האישור מתחייב לצרכי הגנה על בריאות הציבור מפני מחלות בעלי חיים, לעתים כדי פיקוח נפש (ע"ע: מחלת "הפרה המשוגעת" ומחלת הפה והטלפיים בשנה שעברה בבריטניה)."
אני חושבת שהנקודה החשובה שיש להדגיש מחוות הדעת הזאת – שבאופן כללי מקובלת עלי לחלוטין – היא שמדובר בתכליות שונות של שני חוקים נפרדים. נכון שלכאורה יש פסק דין שקובע אחרת – פסק דין משנות ה-60 לעניין גורשטיין נגד שר הפנים, שם נקבע שאיסור ההחזקה כולל בחובו גם איסור הובלה - אבל אני חושבת שמשנות ה-60, בהתחשב בחוקי היסוד, אני בספק גדול מאד אם בית המשפט היה חוזר היום על ההלכה הזאת שנפסקה בשנות ה-60.
מאחר שבכל מקרה מדובר בחוק שונה שמכוחו מבוקש להתקין את התקנות, לא הייתי מציעה לקבוע שהדבר אסור בגלל חוק אחר.
כל מה שנותר לנו בעצם זה לאשר את התקנות, האומרות בסעיף 1 שבהגדרת בעלי חיים אחרי בקר יבוא חזירים.
סמיר חאג', היועץ המשפטי של המועצה המקומית אעבלין.
אני חוזר על הרציו בהלכה הקיימת – כל עוד אין הלכה אחרת, אז ההלכה הקיימת היא היא הקובעת.
יש לנו פנייה משר החקלאות לאשר תיקון תקנות. אנחנו בעיקרון צריכים להגיד כן או לא, אז השאלה למה להגיד לא.
העניין שעומד על הפרק צריך להיות מוסדר בחוק איסור גידול חזיר ולא בפקודת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים). מאחר שזה עניין ספציפי – לעניין החזיר יש חוק כללי, כל העניין הנוגע לחזירים מעוגן בו - אזי אי אפשר ללכת לתקנה שסותרת חוק קיים.
שנית, נכון שיש היום חוק יסוד, אבל כל עוד בית המשפט העליון לא שינה את ההלכה, התקדים מחייב לעתיד וצופה פני עתיד כל עוד אין החלטה אחרת.
אנחנו זה מול זה, אבל אנחנו מיודדים.
ראשית, ההלכה אינה הלכה. מי שיקרא את פסק הדין – אפילו ההוא – יראה שמדובר באוביטר דיקטום ולא ברציו דסדנדי. זו אמירה שאני לא בטוח שאפילו השופט נתן את דעתו במובן המהותי של העניין.
שנית, מזה שנים מובילים – ולא רק שמובילים. ישנם יותר אזורי גידול בגליל ממספר בתי הנחירה שישנם בגליל, זאת אומרת שאילו מנעת את האפשרות של הנעת חזירים ממקום למקום, כאילו מנעת את כוונת המחוקק לגדל חזירים במקומות האלה מפני שהם היו אסורים בהנעה – אפילו לבית הנחירה באעבלין. לכן, גם הדבר הזה אינו עומד במבחן.
התקנה היא תקנה ציבורית, היא סוף-סוף מכניסה את הגידול הזה למה שממילא קיים בבקר ובבעלי חיים אחרים.
דבר אחרון – חוק היסוד גובר אפילו על מה שנאמר על ידי כבוד השופט לפני 30 שנה ואולי יותר.
הוראת חוק היסוד מאפשרת את זה.
עברה כבר תקופת שמירת הדינים וכמה אנחנו נשב ונחכה?
אשר על כן, בסך הכל לפי דעתי, בדין נהג מנהל השירותים הווטרינריים שביקש את התקנה. אני חושב שזה נכון מבחינת ההיגיינה הציבורית, בריאות העם, וכן הלאה, וזה גם נכון מההיבט העסקי.
זה לא בבעיה, נהפוך הוא. לפי המצב הקיים, השיפוצים נעשו וכן יש תוכנית שהוגשה להקמת בית מטבחיים – וזה קיים 40 שנה – אי אפשר לפתע פתאום לטעון את זה, כל הזמן היה אותו מצב.
לא הייתי פותח בזה, אבל מאחר שזה עלה, אמרתי זאת גם בפעם הקודמת.
המצב התברואתי של בית המטבחיים באעבלין, חרף התיקונים האחרונים, אינו משביע את רצוננו. אנחנו הגבלנו את כמות השחיטה שם לאחר שוועדה מקצועית ביקרה שם ואמרה שזה המקסימום שניתן לשחוט.
ההוראה הזאת לא מתקיימת ואני לא רוצה להעלות את זה כאן, אבל אם היא לא תתקיים – אנחנו ננקוט בצעדים שמתחייבים מכך.
אני אהיה כאן גלוי – ואמרתי זאת ואני אומר את זה שוב – אנחנו צריכים לשמור על בריאות הציבור ועל בריאות בעלי החיים.
צריך להבין שכמות השחיטה של חזירים בארץ שילשה את עצמה תוך חמש שנים או משהו כזה. היתה לנו ברירה לבחור בשתי אלטרנטיבות.
לכן, היתה בפנינו אלטרנטיבה לאפשר שחיטה שחורה – במרכאות לאפשר משום שאנחנו לא יכולים לאפשר – אבל המוצא היה שחיטה שחורה או להמשיך בשחיטה בתנאים שלא היו מקובלים עלינו, גם התרענו עליהם, בבית המטבחיים.
המצב הזה השתנה חוקית. אין לי מניות במעיליא, אבל כשיש את מעיליא, באותו רגע שיקולי מנהל השירותים הווטרינריים משתנים.
דבר נוסף – מראש לא עניין אותי השיקולים שעלו לגבי חוק החזיר. אתם צריכים להבין שהתקנה שאנחנו מוציאים כאן – יושבים כאן מגדלי חזירים באעבלין – התקנה הזאת היא גם לטובת מגדלי החזירים באעבלין מפני שאי שליטה על תנועת בעלי חיים תתנקם בכולנו.
אגב, אני מברך את ההולנדים.
אני פגשתי נציג של ארגון למען בעלי חיים בבריטניה, הוא הוכיח לי ואף הראה לי סרט שבעל חיים שמהממים אותו ועוזבים אותו, הוא קם על רגליו אחרי זמן-מה, זאת אומרת זה לא הורג אותו. לכן זה לא צריך היה לפגוע בשחיטה הכשרה, אבל אני לא יכול להתווכח עם הרבנים.
אני רוצה לומר מבחינה וטרינרית, שכנראה – וזה די סתום – אבל כנראה העובדה שלא מהממים בקר בשיטה של ירי במוח, זה אחד הדברים שעובדים לטובת שחיטה כשרה מול שחיטת גויים בנושא מחלת "הפרה המשוגעת". זה כדי לאזן את העניין, אבל היות שאין חזיר כשר בשחיטה כשרה, זה לא רלוונטי.
עורך-דין זילברפלד מטעם קבוצת אזרחים למען טהרת ארץ הקודש. השתתפתי גם בדיון הקודם, באותו דיון שבו נתבקשה חוות הדעת.
קטונתי מלהכריע בדברים כאלה. אני רוצה להתייחס כאן לשתי נקודות – אחת וטרינרית ואחת משפטית.
קודם כל לעניין המשפטי אני מצטרף כאן למה שאמר חברי סמיר. אני חושב שמאחר שנושא החזיר הוא נושא כל כך מהותי במדינת ישראל, צריך לרכז את כל הדברים שקשורים אליו תחת אותו חוק. מחר יבוא חוק אחר שמכוח תקנה ינסו לעשות דבר בנושא הזה.
איסור גידול חזיר, על פי החוק מ- 1992, המטרה שלו היא מוראלית, מוסרית, דתית. היא לא מניעת מחלות בעלי חיים והיא לא כלכלית, יש לה מטרה אחרת.
כאן אומרים כך – יש כבר אנשים שאוכלים בשר חזיר, בואו לפחות נדאג שלא יאכלו בשר מקולקל. האם זה מקובל עליך, או שהם צריכים להיענש?
חס וחלילה. בהחלט מקובל עלי, רק חורה לי שתחת להפעיל את השיטה הווטרינרית, מנסים לפרוץ פירצה שאנחנו לא יודעים את היקפה.
רבותי, התקנה לא מונעת להוביל חזירים דרך כביש גהה למשל, השוכן היכן שבני ברק – ומי שזוכר את פרשת המשחן ידמיין לעצמו מה יקרה אם יובילו חזירים במשאיות על כביש גהה או בכל כביש אחר.
הבעיה היא לא רק דווקא של הדתיים בבני ברק, הבעיה היא כללית.
על פי ההלכה, החזיר עצמו כאשר הוא חי ולא אוכלים אותו, האם יש בעיה אתו? אסור לו לחיות? נניח בגן חיות אסור להחזיק חזירים?
יש עוד חיות שאנחנו לא אוכלים. אנחנו לא אוכלים זאבים, לא אוכלים כלבים, לא אוכלים חתולים. האם זה אומר שאין להם זכות לחיות?
אנחנו מתעלמים כאן מהסמל שהיווה החזיר בכל התרבות היהודית במשך אלפי שנים. זה לא פרה וזה לא כל בעל חיים אחר, יש לו משמעות מיוחדת.
הם כן אוכלים חזיר, לכן היתה סיבה, אבל החזיר כחיה – למשל בגן חיות אסור להחזיק חזיר לפי ההלכה היהודית?
אני אומר שוב – אני לא מוסמך, הדיון כאן הוא לא תיאולוגי. הדיון כאן הוא האמנם יש מקום, מכוח תקנה כל כך רחבה, לאפשר הובלת חזיר ללא כל הגבלה. זאת למעשה התקנה. ניתן להוביל חזיר מהדרום לצפון.
ברגע שמאפשרים הובלה, לאף אחד לא תהיה שליטה על כך, ואם יאפשרו הובלה מגידולים בצפון לנחירה בדרום – כי זה יותר כלכלי – יעשו את זה. התוצאות ברורות. זאת נקודה אחת משפטית.
לנקודה הווטרינרית, אני רוצה לציין מבחינה עובדתית – לפי מה שידוע לי, מדברים כאן על הנושא של "הפרה המשוגעת", אין גידול אחיד לפרות ולחזירים. אין מקום נחירה אחיד לחזירים ולפרות. מדובר כאן במקומות נפרדים, אין מגע בין בעלי החיים האלה, כך שהסכנה למשל של הידבקות פרות מחזירים פשוט לא קיימת.
לא זה ההיבט הווטרינרי. ההיבט הווטרינרי הוא שיש מחלות של חזירים ויש מחלות של חזירים שעוברות לבני-אדם ולפרות.
למשל פה וטלפיים, שזו המחלה הכי נפוצה – מחלה אמנם כלכלית אבל שיכולה להרוס כאן את משק בעלי החיים – אם אין לנו שליטה על תנועה ויש פה וטלפיים באעבלין וזה עובר למעיליא, אני בכוונה מציג את זה בדוגמה ההפוכה – אנחנו מנציחים התפרצות של פה וטלפיים במדינת-ישראל.
אבל וטרינר שלך נמצא בפתח בית הנחירה, הוא בודק והוא שם "פלומבה" על כל בעל חיים שיוצא משם. בידך הכלים, אז במקום שתפעיל את סמכותך בכלים שנמצאים ברשותך, אתה מאפשר כאן תנועה של חזירים בכל רחבי ארץ-ישראל.
אם תעיין בתקנות שחיטת בהמות, תראה שהסמכויות שהווטרינר מטעמי עובד באעבלין לא עוסקות בנושא שדיברת עליו.
אני רוצה להגיד שזה מאד נכון שמחלת "הפרה המשוגעת" לא עוברת מחזירים לבני-אדם וההפך.
מה שקרה זה שהתגלה מקרה חשוד בינתיים, אבל כנראה שהוא יאומת. מדובר בפרה מאד מבוגרת ברמת-הגולן, פרה שנולדה בעמק בית-שאן, ואגב – אני כאן בדיוק אסביר מדוע אנחנו צריכים את התקנות האלה.
אם ירשה לי כבודו, הערה – אין מחלוקת שיש להחמיר בבדיקה הווטרינרית, אבל כל עוד תנועת החזיר אינה מעוגנת בחוק ואינה מותרת, אזי אין נפקות לתקנה.
הטיעון של אדוני הוא טיעון טוב, אבל אני כפוף ליועץ המשפטי לממשלה ולחוות דעתו. גם המשנה ליועצת המשפטית של הכנסת חושבת כך, עם כל הכבוד זה נראה לי כחוות דעת עדיפות ולפיכך אנחנו מאשרים את התקנה ומוסיפים את המילה חזירים.
ד"ר ניר, עכשיו תמשיך לספר לנו מה עם הפרה המשוגעת.
מקרה בודד התגלה כנראה בפרה ברמת הגולן בת עשר, שנולדה בכלל בעמק בית-שאן ועברה בגיל שנתיים לרמת הגולן.
אנחנו יודעים שהמחלה הזאת מדבקת בשנה הראשונה לחיי הפרה.
לא יכול להיות אלא בוודאות – אם זה נכון, היא נדבקה לפני עשר שנים.
הנושא הזה, אנחנו יגורנו מפניו מפני שהבנו על פי הערכה מקצועית שבישראל לא יכולה להיות התפרצות של המחלה אבל גם הבנו שיכולים להיות מקרים בודדים. אנחנו מנהלים כבר מזה שש שנים מערכת ניטור מאד אגרסיבית למצוא את המחלה, הרבה מעבר למה שנדרש, והערכנו שבהחלט ייתכן שניתקל במחלה כזאת.
אנחנו הכנו תוכנית חירום שאין לה שום היגיון כלכלי מדעי – אני אומר זאת בפה מלא.
מדובר על בין 30 ל-50 מיליון שקל לשנה, כאשר בצרפת למשל נעשה חישוב וכל פרה משוגעת שהתגלתה, עלתה שלושה מיליון דולר.
זה התחיל מזה, כאשר אירופה היתה מזוהמת, כך שאפילו אם קנית מאירופה קמח דגים שהוא לא מזוהם – כנראה שבתהליך הייצור במפעלים או בתהליך ההובלה במשאיות היה זיהום קטן.
המחלה, כמה שיודעים עליה כבר יותר, בפרות לא יודעים כלל איך היא עוברת לבני-אדם ומה היא עושה. יש לי כאן רשימה של התמותה מהמחלה בבני-אדם. בניגוד לתחזיות, ב- 2001 מתו 20 איש, כאשר שנה קודם לכן מתו 28.
משנת 1995 מאד מקפידים על העניין הזה. המחלה הזאת, יש לה קבוצות שונות. יש 750 תמותות מהקבוצות השונות, שמזה רק 100, אבל מה שחשוב – בניגוד לפחדים שהיו בעבר – קצב התמותה איננו עולה. ההפך, בינתיים הוא במגמת ירידה. השנה יש רק שבעה מקרים עד היום.
לא ברור כלל מדוע הפרה מדבקת, איך היא מדבקת אנשים ולכן הרעש שנעשה, שמחייב שלטונות לנקוט באמצעים כלכליים מאד קשים, למעשה אין לו היום ביסוס.
לנו יש תוכנית מוכנה. אנחנו עושים שלושה דברים. ראשית, אנחנו מאשרים שחרור בשר מבתי מטבחיים של בהמות מעל 30 חודש מפני שרק אז המחלה מתבטאת, רק מפרות שנבדקו לפני שחרור הבשר ונמצאו נקיות.
לוקחים בכפית דגימה מהמוח, זה עובר למכון הווטרינרי בבית דגן. תוך 24 שעות הם מקבלים תשובה והבשר משוחרר. זה החלק אולי הזול בעניין.
הנושא השני שהוא המרכיב העיקרי בהוצאה זה שכל בהמה מעל גיל 12 חודש שתישחט, האברים הפנימיים – לא כולם, אבל המוח, עמוד השדרה, הטחול בעיקר – יושמדו ויישרפו.
המרכיב השלישי - שלא תאושר מכירה של פרות מעל גיל 30 חודש לרש"פ על מנת שלא תהיה זליגה חזרה של הדברים האלה.
אלה המרכיבים. לגבי העבר אנחנו עשינו הערכה מקצועית.
אני למשל מחוסן, אינני אוכל בשר ואין לי בעיה, אבל יכולה להיות כאן פאניקה שיכולה למוטט כאן ענף שלם.
לכן לדעתי, חשוב מאד לנקוט בצעדים המתחייבים גם כדי להסיר ספק כי פאניקה היא פאניקה וחבל שהציבור ייכנס לפאניקה.
אני מאד אודה לכם – תוך 10 ימים לאחר שיתברר לכם האם זה כצעקתה – אם תוכלו לשלוח לי מכתב מהם הממצאים, מה עשיתם ומה אתם עושים. אני חושב שזה לטובת העניין, אפשר אולי גם לתת לזה פומבי.
התחלתי לומר קודם והופסקתי.
בפולין, לפני כחודש וחצי, התגלתה מחלת "הפרה המשוגעת" בפרה. עד היום הם לא יודעים מהיכן היא, למה היא באה, מאיפה העבירו אותה, וכל פולין כמרקחה.
אני, כעבור יום, ידעתי בדיוק איפה כל האחיות של הפרות האלה שנולדו לפני 10 שנים, וזה הנכס שלנו.