פרוטוקולים/כלכלה/5228



2
ועדת הכלכלה
27.05.2002

פרוטוקולים/כלכלה/5228
ירושלים, א' בתמוז, תשס"ב
11 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ז בסיוון התשס"ב (27.05.2002), שעה 12:45

1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מעצר ועונש מינימום לנוהג בפסילה), התשס"א2001- -חה"כ נחום לנגנטל, מוחמד ברכה
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון עונש מינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית), התשס"ב2001- -חה"כ אופיר פז-פינס

חברי הוועדה: אברהם פורז -היו"ר
חה"כ נחום לנגנטל
חה"כ מיכאל קליינר

חה"כ אופיר פינס-פז
אהרון אהרון -סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
עו"ד יהודה שטיין -לשכה משפטית, משרד התחבורה
סנ"צ אירית מור -ראש מדור תביעות באגף תאונות דרכים, המשרד
לביטחון פנים
פק"ד דנית עזריה -קצינה במדור תביעות אגף תאונות דרכים, המשרד
לביטחון פנים
עו"ד רחל גוטליפ -המשרד לביטחון פנים
דליה איש שלום -משרד המשפטים

אתי בנדר

לאה ורון

מיטל אמסלם









1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מעצר ועונש מינימום לנוהג בפסילה), התשס"א2001- -חה"כ נחום לנגנטל, מוחמד ברכה.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון עונש מינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית), התשס"ב2001- -חה"כ אופיר פז-פינס.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מבקש מחה"כ לנגנטל להציג את הצעת החוק.

הצעת החוק היא חשובה מאוד ומטרתה לקבוע עונשי מינימום לאלה אשר נוהגים בזמן של פסילת רשיון. ישנם ברחבי ישראל 40,000 אנשים הנוהגים כאשר רשיונם איננו בתוקף. חלקם כיוון שהם לא שילמו עבור חידוש הרשיון והם לא מודעים לכך שהם נוהגים ללא רשיון, וחלק אחר נוסע ללא רשיון בידיעה שלא חידשו לו את הרשיון, כיוון שהוא לא שילם קנסות. התופעה הרווחת היא שאדם אשר עומד לפני דין בבית הדין לתעבורה, פונה לפקיד הרישוי בטענה כי רשיונו נגנב והוא מעוניין ברשיון חדש. כך נוצר מצב שיש לאותו אדם שני רשיונות נהיגה. כך כאשר בבית הדין פוסקים לאותו אדם כמה חודשי פסילה, הוא יכול להפקיד רשיון נהיגה אחד ועדיין יישאר בידו הרשיון השני.

האם המשטרה לא יכולה לדעת כי אותו אדם נמצא בפסילת רשיון?

רק אם אותו אדם נתפס על ידי המשטרה, היא יכולה לגלות כי הוא נמצא בשלילת רשיון, אך גם לא תמיד. אם אותו שוטר רק מביט ברשיון הנהיגה ולא בודק אותו, הוא לא יכול לדעת כי אותו אדם נוהג ללא רשיון.

האם אתה מבחין בין אחד שלא שילם קנסות והפסילה היא עקב אי-תשלום קנסות, או כיוון ששכח לשלם את הרשיון, לבין אדם שבית המשפט קבע לו שלילת רשיון?

אין לי דרך לעשות הבחנה בין שני המקרים.

אני חושב, כי צריך לעשות דיפרנציאציה בין שני המקרים. אמנם בשני המקרים האדם מבצע עבירה, אך יש הבדל בחומרת העבירה.

הסעיף אומר: "מי שנפסל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה". ברור כי מדובר בפסילה כלשהי, ולא באדם אשר שכח לחדש את רשיון הנהיגה.

שנים אני נקטתי בעמדה האומרת כי לא צריך לקבוע עונשי מינימום.

מה הפרקטיקה הקיימת היום לגבי אדם אשר נוהג ללא רשיון נהיגה?

אנו קיבלנו נתונים חלקיים בלבד, אשר מצביעים על כך שבפועל נותנים מאסרים בפועל במקרים כאלו, אך אין בידי נתונים מדויקים לגבי האחוזים המדויקים.

רחל, האם אתם מתנגדים לכך שמי שנתפס כאשר הוא נוהג בתקופה של שלילת רשיון, יקבל שלושה חודשי מאסר בפועל?

בעניין הזה אנו מסכימים.

אני מבינה כי אתה הגעת להסכמות עם עו"ד איש שלום. עו"ד איש שלום ואני ישבנו ודנו בסעיף 67 לחוק, ומצאנו בעיה נוספת, ועל כן אנו מעונינות להציע שיפור נוסף. סעיף 67 לפקודת התעבורה בניסוחו הקיים היום אומר: "מי שהודע לו שנפסל מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתוקפה, הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון, לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים הקבועים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתוקפם…". כאן אני רוצה להסב את תשומת לבך, חה"כ לנגנטל, כי מדובר בסעיף קשה, כיוון שגם מי אשר מחויב לנהוג עם משקפיים ונוהג ללא משקפיים, לפי סעיף זה, רשאי להיענש.

אני מחויב לנהוג עם מראה פנורמית. אני לא עושה זאת כיוון שזה מעוות את כל הראייה. האם דיני כדינו של מי אשר נוהג ללא רשיון?

עד שנת 1988 לא היתה חובה בשתי מראות חיצוניות ברכב פרטי, ועל כן חייבו למי שנזקק לכך, במראה פנורמית. משנת 1999 כל רכב חייב בשתי מראות חיצוניות, ועל כן לא מחייבים עוד במראה פנורמית.

הסעיף הזה חל על מי שנוהג בתקופת פסילה. הוא חל על מי שנוהג בניגוד לתנאים המופיעים ברשיון הנהיגה. אני ממשיכה לקרוא את סעיף 67 בנוסחו המקורי: "או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל הפסילה בתוקפה והוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש, או צו איסור שימוש". אנו מבחינים כי יש כאן עוד שתי סיטואציות שעליהן מדבר הסעיף. הסיטואציה הראשונה היא נהיגה ברכב שניתן לגביו צו איסור שימוש מנהלי או שיפוטי. הסיטואציה הנוספת היא מי שנוהג או מרשה לאחר לנהוג ברכב, אם בעל הרכב נפסל מהחזיק רשיון רכב.

חיפשנו היכן יש דבר כזה בפקודה, ומצאנו את סעיף 44א לפקודת התעבורה, אשר דן בעניין הזה. בסעיף הזה מדובר בעיקר על עבירות הסעה.

אני יזמתי תיקון בחוק שמירת הניקיון, אשר קובע כי מי שזורק פסולת בניין אפשר לשלול לו את רשיון הרכב.

בחוק הזה אנו הפננו לחוק שלך.

הסנקציה של פסילה מהחזיק ברשיון רכב, היא סנקציה מאוד חריפה, ועל כן תמהנו אם נכון הוא שהתיקון המוצע יחול גם על מי שנפסל מהחזיק ברשיון רכב, ולא רק רשיון נהיגה. בית המשפט קובע כי הנהג הוא מסוכן ולא הרכב. לכן אנו הצענו בנוסח החדש, כי מאסר חובה מינימלי יחול על מי שהוא עצמו נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או שנהג בניגוד לתנאים שברשיון הנהיגה. הצענו לחלק את הסעיף לשני סעיפים נפרדים.

מדוע קבעתן כפל קנס?

בסכום הקנס עשינו הפנייה לחוק העונשין, כדי להגיע לסכום שאתה ביקשת.

אני חושבת כי ישנה טעות בהדפסה, כיוון שאנו לא הכנסנו את המילה כפל.

אני מציע כי יהיה כתוב "…ו הקנס" ולא "או הקנס".

כאשר אומרים "או" זה יכול להיות קנס, מאסר או שניהם.

אני לא רוצה שתהיה אפשרות לתת קנס.

יש כללים בחוק העונשין. אתה לא יכול להתנות זאת.

מדובר בחקיקה ראשית, ועל כן אני רוצה להתנות זאת.

מדובר בסמכות כללית של בית המשפט. אתה קובע כי ככלל יהיה עונש מינימום של מאסר. בדרך כלל המאסר יהיה בפועל, ורק במקרים חריגים על תנאי. בית המשפט מנימוקים מיוחדים בלבד יוכל לסטות מכך.

אני יודע כי השופטים ירחמו על האנשים ויטילו עליהם רק קנסות.

חה"כ לנגנטל, בנוסח החדש נצמדנו להצעתך המקורית.

אני רוצה שתסברנה לי את משמעות המשפט: "מי שהודע לו שנפסל מלקבל…".

מדובר באדם אשר קיבל פסילה לפני שהוציא רשיון נהיגה.

אני חושב כי המשפט הזה צריך להיות מנוסח כך: " מי שנפסל מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, והודע לו על כך…".

אני מסכימה איתך. אנחנו פשוט העתקנו זאת מהנוסח המקורי.

אני חושב כי צריך לוותר על: "או מי שנוהג בניגוד לתנאים הקבועים ברשיונו".

ניתן להעביר את זה לסעיף (ב). זו עדיין צריכה להיחשב עבירה.

אני ממשיך לקרוא את סעיף 67(א) בנוסח החדש: "דינו- מאסר שלוש שנים ולא פחות משלושה חודשים, או כפל קנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז1977-. אולם בית המשפט רשאי, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין". האם לא ניתן להוסיף: "מטעמים מיוחדים שיפרש בפסק הדין".

אנו נצמדנו לנוסח המופיע בסעיף 64, כדי לא ליצור מצב בו כל סעיף ינוסח באופן שונה.

אם כך, מה מונע משופט לרחם על אותו אדם ולתת לו רק קנס? אני מבקש שתמצאו נוסח מחמיר יותר.

ניתן להשתמש בנוסח המופיע בחוק נגד עבירות המין שאומר: "אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו להקל בעונשו".

אני מציע לכתוב: " "אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים, שיפרש בפסק הדין".

אם כך חלק זה של סעיף ינוסח כך: "אולם בית המשפט רשאי שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור, מטעמים מיוחדים שיפרש בפסק הדין".

אני קורא את סעיף 67(ב) בנוסח החדש: "הנוהג ברכב או מרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש ברכב או צו איסור שימוש ברכב, או מי שנוהג בניגוד לתנאים הקבועים ברשיונו, דינו מאסר שלוש שנים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3)לחוק העונשין"

אני הכנתי את הצעת החוק הזו בעקבות התופעה בה במדינת ישראל אנשים נוהגים ללא רשיון לאחר שקיבלו שלילת רשיון מבית המשפט. הניסוח החדש לא יוצר שום הרתעה, כיוון שגם כאשר אותם אנשים ייתפסו, בית המשפט יוכל לרחם עליהם ולהטיל עליהם קנס בלבד.

איך אנו יכולים למנוע מצב בו השופטים יפסקו עבודת שירות במקום מאסר?

אי אפשר למנוע זאת.

אם אדם נוסע ללא רשיון נהיגה, ולבסוף מטילים עליו רק שלוש חודשי מאסר בפועל ועבודת שירות, לא עשינו כלום.

יש כל מיני נסיבות שלא ניתן לצפות אותם מראש.

תחילה אמרו לי כי במקום שישה חודשי מאסר מינימום ייקבעו שלשה חודשי מינימום, אחר כך אמרו לי שלא להתעקש על מאסר בפועל. עכשיו הם אומרים לי כי תהיה אפשרות נוספת של הטלת קנס.

כמה חודשי עבודת שירות ניתן לפסוק?

עד שישה חודשים. עכשיו הם אומרים לי כי תהיה אפשרות נוספת של הטלת קנס.

זה יהיה אפשרי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חה"כ לנגנטל, מדוע קבעת מאסר, ולא קנס מינימום גבוה?

כי אותו אדם יכול לומר כי אין לו בכדי לשלם את אותו הסכום.

מיכאל, העבירה של נהיגה בתקופת פסילה, מעבר לסכנה הבטיחותית, היא פגיעה ברשויות החוק.

יש מקרים בהם אדם בתום לב נוהג ללא רשיון.

בחוק נאמר בפרוש "והודע לו".

בנוסח המקורי שלי כתבתי: "ייעצר עד תום ההליכים נגדו ודינו יהיה שלוש שנים, או מאסר לתקופה קצרה יותר וקנס של מאה אלף שקלים חדשים, ובלבד שמשך הקנס לא יפחת מחצי שנה". אני מסכים לתת פתח מילוט לשופט ולקבוע, כי מטעמים מיוחדים בית המשפט יכול שלא לפסוק מאסר מינימום, אך אני לא מסכים לניסוח החדש אשר אומר כי השופט יכול לתת מאסר או קנס: "דינו- מאסר שלוש שנים ולא פחות משלושה חודשים או כפל קנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז1977-. אולם בית המשפט רשאי, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין".

אני רוצה להבהיר את רצוננו. אנו מעונינים כי יהיה מאסר חובה של שלושה חודשים מינימום ובנוסף יוטל קנס. הקנס הוא לא אלטרנטיבה. האם מהנוסח החדש ניתן להבין זאת?

הנוסח שאנחנו הצענו מופיע בכל הענישה בדיני עונשין. הכוונה היא למאסר, קנס או שניהם יחד.

אני מציע כי נהפוך את הסדר. קודם כל נקבע את המאסר ואחר כך את הקנס.

הבעיה שלי היא שאחר כך השופטים יכולים לומר כי לא ניתן ללחוץ על אותם האנשים, כי זו הפרנסה שלהם.

השאלה היא האם הסעיף כפי שהוא מופיע בנוסח החדש, מעביר לבית המשפט את הצורך לפסוק מאסר שלושה חודשים, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים?

לא.

כן.

אני מסכימה אם חה"כ לנגנטל. הנוסח החדש יאפשר לבית המשפט לתת לאנשים הנוהגים ללא רשיון רק קנס. לא ייתכן כי אנו נוריד את חומרת הענישה הקיימת היום. כיום בכל עבירה של נהיגה בזמן פסילה, התביעה היא לפחות למאסר על תנאי, כאשר ההנחיה היום על פי הפסיקה היא לדרוש מאסר בפועל. לפי הנתונים, משנת 2001-1999, מתוך 3334 מקרים של נהיגה בזמן פסילה, ב3006- נפסק מאסר בפועל עד חצי שנה, ב60- מקרים נוספים, נפסק מאסר מעל חצי שנה ב27- מקרים מאסר של שנה, וישנם גם מקרים מועטים בהם נפסק מאסר העולה על תקופה של שנה. לא ייתכן כי היום אנו נחליט להקל בעונש.

היכן את מוצאת הקלה בענישה?

אני התפשרתי על שלושה חודשים במקום שישה חודשים.

הניסוח של: "או הקנס", הוא חלק מעונש המינימום. כלומר, מה שעולה מן הנוסח הוא, כי הקנס הוא עונש המינימום.

מהו הקנס הצמוד לשלוש שנות מאסר?

50 אלף שקל.

אם כך, מדוע אנו צריכים לכתוב "או"?

חה"כ לנגנטל רצה שיקבע כפל קנס של 100 אלף שקל.

חה"כ לנגנטל, אני מציע שתוותר על כך.

אני ויתרתי על כך.

יש לי הצעה לנוסח אחר. אם אנו נדבר על השוליים של החריגה מהמינימום מייד אחרי עונש המאסר, ורק בסיפא נכתוב: "רשאי בית המשפט להטיל…"

דליה, אם אנו מחליטים שלא לציין את הקנס, אין צורך בכך.

בעיני הקנס הוא אינו הפתרון המתאים. אני לא רוצה לתת לשופט מפלט באמצעות האפשרות לפסוק קנס.

השופטים מודעים לכך שיש להם את הסמכות הזו לפי סעיף 36, גם אם לא נציין זאת בהצעת החוק הזו. מי שייצא נפסד מכך הוא האזרח שלא יידע את קשת העונשים שבית המשפט יכול להטיל עליו. אני לא חושבת שהמסר יועבר לשופטים.

באותם מעט מקרים בהם אותם אנשים שנהגו בפסילה לא יקבלו מאסר בפועל, הם יקבלו שלושה חודשים על תנאי לפחות. המסר של המחוקק יהיה החמרה בענישה על עבירה כזו.

בסעיף 64 לפקודת התעבורה נכתב: "או מאסר בפועל חובה של שלושה חודשים, או מאסר וקנס".

אני חושבת כי מבחינה משפטית, זה לא משנה כלל אם כותבים: "וקנס" או "או קנס". מבחינתי יותר טוב להזכיר את הקנס, כיוון שיש אנשים אשר ידעו בכל מקרה כי על סמך סעיף 36 בית המשפט רשאי להטיל קנס.

בעיני התגובה ההולמת לנהיגה ללא רשיון איננה בהחמרת הקנס, אלא במאסר.

דליה, הרבה פעמים חה"כ פורז אומר כי הוא לעיתים בעד החמרת הענישה בסוג מסוים של עבירות תעבורה, לא רק בגלל שההחמרה מונעת תאונות דרכים, אלא לשם שמירת הסדר.

האם המשפט: "מעצר עד תום ההליכים" עדיין נשאר?

לא.

מצד אחד ברור כי אדם אשר בזדון וביודעין נסע ללא רשיון, אלא מטעמים מיוחדים כמו פיקוח נפש, זה לא בסדר. אני שואל האם לא כדאי לבנות עוד מדרגה. יש הבדל בין מצב בו אדם נהג בתום לב בכפר בו ישנם שני רכבים, לבין מצב בו אדם עשה מעשה הונאה פוזיטיבי, הוציא רשיון נהיגה נוסף שאיתו הוא משתמש בתקופת שלילת הרשיון.

הוצאת רשיון נהיגה כאשר אתה בתקופת פסילה, זו עבירה אחרת.

ההצעה שלי היא לציין כי במצב של נהיגה ללא רשיון בנסיבות מחמירות, כמו הונאה, ניתן יהיה לפסוק שישה חודשים.

בהחלט היה ראוי כי היינו מפרטים את הנסיבות המחמירות ואת הנסיבות המקלות, אבל זה דורש ממשרד המשפטים להכניס קודקס של נסיבות מחמירות ומקילות.

אני הצעתי לקבוע נסיבה מחמירה.

נציגי המשטרה, האם כאשר שוטר עוצר מישהו בגלל עבירת תנועה, ואותו אדם נדרש להציג רשיון נהיגה, ונתפס עם רשיון כפול, הוא מעמיד את אותו נהג לדין על מירמה?

אני מניחה שכן.

זו התופעה הכי נפוצה.

נציגי המשרד לביטחון פנים, עד אחרי הקריאה הראשונה, אני מבקש לבדוק את אותם מקרים בהם הוצג רשיון כוזב, כדי שנדע את דרך הטיפול במקרים הללו. בהתאם לכך אנו נקבע אם אנו צריכים לתת תשובה משפטית למקרים כאלו, או שאתם תמסרו לנו התחיבות כי במקרים האלה אתם כמשטרה תטפלו בכך.

הנציגות הללו לא תוכלנה לטפל בכך, כיוון שהן מטפלות בעבירות תנועה. העבירה עליה אנו מדברים עכשיו שייכת לעברות הונאה.

עדיין מדובר באותו גוף. לא ניתן להפריד בין שני הדברים.

עד היום כאשר שוטר היה עוצר נהג ומוצא כי הוא נוהג בפסילה, הוא היה נותן לו דו"ח וזימון לבית משפט. אנו עצרנו זאת. אנו היום מעונינים לוודא כי הפסילה היתה תקנית, ועל כן השוטר מביא את כל החומר לתביעה, פותחים תיק חקירה, חוקרים אותו, מוודאים כי הפסילה היתה כדין. רק אז התובע מכין כתב רישום. אם בהליך החקירה עולה בעיה של מרמה וזיוף, אין בעיה להעביר את זה לתביעות הפליליות.

האם לא כדאי שנציין בחוק עצמו כי בנסיבות מחמירות ניתן יהיה לתת עונש חמור יותר.

זה בעייתי, כיוון שאז אנו נצטרך להגדיר מהן הנסיבות המחמירות.

אני מציע כי נעביר את הצעת החוק כפי שהיא ככה לקריאה ראשונה, ואחרי הקריאה הראשונה אנו נחזור לדון בנושא הזה.

בנסבות ביצוע עבירה, קיימת חלוקה לנסיבות מקלות ונסיבות מחמירות. למשל, עבירה בה אדם נהג בזמן פסילה בעקבות הרשעתו בגרימת תאונה קטלנית, נחשבת נסיבה מחמירה. על כן אנו מבקשים שלא להשתמש בנוסח של: "נסיבות מטעמים מיוחדים שיפרשו", אלא בנוסח הקיים בסעיף 63: "נסיבות העבירה".

הנסיבות האישיות הן מאוד רלוונטיות.

הנוסח: "נסיבות מיוחדות" כוונתו כי השופט צריך להטיל על הנאשם שלושה חודשי מאסר גם במקרים הקלים יותר, אלא אם הוא מנמק אחרת.

הנוסח עליו הוחלט הוא: "מי שנפסל מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה והודע לו על כך, וכל עוד הפסילה בתקפה והוא נוהג ברכב, דינו-מאסר שלוש שנים ולא פחות משלושה חודשים. אולם בית המשפט רשאי, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים מיוחדים".

תכתבי מזערי במקום מינימום.

אני מקפידה מאוד על צחות השפה העברית, אך יש בכל החקיקה אזכור של עונשי מינימום.

מדוע הורדתם את המשפט: "נהיגתו אסורה בלי רשיון"? מה קורה עם רוכב אופניים?

ניתן לכתוב: "רכב מנועי".

בפקודת התעבורה, בסיף 47, ישנה גם חזקת ידיעה למי שזומן ולא בא, ועל כן המילים: "והודע לו" יכולים לעורר בעיה.

ניתן להוסיף בניסוח כי אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע באמור בסעיף 47.

מהו המצב הנפשי בו צריך להיות אותו נהג?

מודעות. אך כאן מדובר באקט פורמלי ולא במצב הנפשי.

רחל, את מציעה תיקון שלא ניתן לאשר אותו מבלי לדון בנושא הזה. אני חושבת כי יש עוד מקומות בפקודת התעבורה שכתוב: "משהודע לו" ואת ההוראה הספציפית שמבקשים להכניס כאן.

לצורך הקריאה הראשונה, הנוסח לא יכלול את התוספת הזו. הנחת העבודה שלנו היא שהנוסח: "הודע לו", כמשמעותו בפקודה, לרבות עצימת עיניים או אי התייצבות.

זה המקרה הקלאסי בו הנוסח "הודע לו" חשוב. אני לא רוצה שיקרה מצב בו מישהו קיבל הודעה ולא מצא אותה ועל כן לא הגיע.

במקרה כזה בית המשפט יחליט כי זה מקרה השייך להגדרה: "מטעמים מיוחדים". האם כפי שהסעיף הזה מנוסח, הוא כולל את ההגדרה הקונסטרוקטיבית של "הודע לו"?

סעיף 47(ו) לפקודת התעבורה אומר: "לא הופיע נהג לפני קצין משטרה במועד שזומן אליו, רשאי קצין משטרה לפסול אותו ברשיון נהיגה לפי סעיף קטן ה, גם בהעדרו. ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה".

זה לא הגיוני.

כתוב במפורש: "ומאותו יום יראו אותו כמי שהודע לו".

אנו נטפל בכך לקראת קריאה ראשונה. יש בעיה לתת לאדם שלא בא והוא אינו יודע כי נפסל רשיונו, עונש מינימום.

אני מקריאה את סעיף (ב): "הנוהג ברכב או מרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש ברכב או צו איסור שימוש ברכב, או מי שנוהג בניגוד לתנאים הקבועים ברשיונו, דינו מאסר שלוש שנים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3)לחוק העונשין".

בהעדר נציג האוצר אני מבקשת תוך שבוע לקבל אישור ותשובה לשאלה האם יש להצעת החוק הזו עלות תקציבית.

אני מבקש מהיועצת המשפטית להכין את הצעת החוק לקראת קריאה ראשונה, ומהאוצר להודיע אם יש עלות תקציבית להצעת החוק. לדעת המציע אין עלויות. יכול להיות שיש לכך עלות, כיוון שיותר אנשים ילכו לבית סוהר, וזה עולה כסף. אני מציע שנצביע על הצעת החוק.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

אני רוצה לציין, כי אני מודה לחה"כ ברכה שהוא שותפי להצעת החוק הזו, על מאמציו הרבים להעברת החוק.

אנו עוברים להצעת החוק השנייה, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון עונש מינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית), התשס"ב2001- -חה"כ אופיר פינס-פז.

אני מבין כי גובש נוסח חדש בין היועצת המשפטית של הוועדה לבין היועצת המשפטית. הכוונה היא כי במקרים בהם נהג הורשע בגרימת מוות ברשלנות, יקבע מאסר מינימום של שלושה חודשים, ובלבד מתנאים שייפרש בפסק הדין. אנו שינינו זאת לחצי שנה, אך קבענו כי מנימוקים מיוחדים תהיה לשופט הזדמנות להחליט על עונש מופחת, או להחליט כי לא יוטל עונש מאסר כלל. זהו הנוסח המקובל בחקיקת עונשי מינימום. בוועדת שרים לחקיקה זו היתה ההתניה, ואני קיבלתי את זה.

האם ניתן לסטות מהקביעה של שלושה חודשי מאסר?

כן.

אם כך, לא השתנה כלום. במקום שלושה חודשים, שיניתם לשישה חודשים, עם תוספת כי ניתן מטעמים מיוחדים לסטות מכך. חה"כ פינס, אני אתמוך בהצעת החוק הזו, אך תדע כי השאלה האם העבירה נגמרת בגרימת מוות, היא אינה עניין של מזל. יכול להיות מקרה בו עברת עבירה חמורה מאוד ולא גרמת נזק, אך בנסיבות אחרות ניתן היה לגרום למוות של אדם. יש בעיה עם בעיות רשלנות. יש רצון של החברה לא לעבור לסדר היום על עבירות כאלה, אך הרבה פעמים המצב הנפשי של האנשים יכול לגרום לטעות בשיקול דעת בנהיגה.

אם היה מדובר בקביעת עונש מינימום בעבירה כזו, היינו שוקלים שלא לקבוע זאת, אך היות ועונש מינימום כבר קיים וחשבנו כי צריכה להיות פרופורציה בין עונשי המינימום למקסימום, אנו לא התנגדנו לכך.

ב70%- מהמקרים הללו, כולל מקרים שהם כתוצאה משיקול דעת מוטעה, נתן בית המשפט עונש מאסר של שישה חודשים.

ישנם שני סוגי רשלנות. ישנה רשלנות הנקראת פזיזות. כאשר אדם הנוסע במהירות מופרזת או משוחח בטלפון, הוא מגדיל את הסיכוי להיות מעורב בתאונה. לעומת זאת יש מקרים בהם חוט המחשבה ניתק לרגע, וזה הגורם לתאונת הדרכים.

אם היום היה מדובר בקביעת עונש מינימום על עבירה כזו, הייתי נגד.

יש דרכי מילוט מכך, יש גם שיקול דעת לשופט.

האם הניסוח עדיין מאפשר עונש של עבודות שירות?

כן.

אני מציע שנצביע על הצעת החוק.
ה צ ב ע ה
בעד: 3
נגד: 0

אין

אנו מעבירים את הצעת החוק לקריאה ראשונה. תוך שבוע אנו מבקשים לקבל ממשרד האוצר את האומדן התקציבי. המציע טוען כי אין להצעת החוק הזו עלות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00