פרוטוקולים/כלכלה/5098
2
ועדת כלכלה
7.5.2002
פרוטוקולים/כלכלה/5098
ירושלים, י"ז בסיון, תשס"ב
28 במאי, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 450
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ה באייר התשס"ב (7 במאי 2002), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 07/05/2002
הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, התש"ס-1999. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), התש"ס-1999; הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון – הגבלת פרסום), התשס"א-2001.
פרוטוקול
א. הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, התש"ס-1999. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), התש"ס-1999.
ב. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון – הגבלת פרסום), התשס"א-2001.
אילנה מישר,עו"ד מחלקה משפטית, משרד הבריאות
יאיר עמיקם סמנכ"ל, משרד הבריאות
חנה פלג משרד הבריאות
ענת אסיף,עו"ד משרד המשפטים
טלי שטיין,עו"ד משרד המשפטים
ראומה אופק-ששון מוצרי צריכה, משרד התעשייה והמסחר
פנחס קוצ'ר מנהל תחום מזון, משרד התעשייה והמסחר
רות לקט ממונה על תוכנית מניעה, סמים, טבק ואלכוהול
משרד החינוך
איריס פריד-מייזל מנהלת מחלקת הסברה, האגודה למלחמה בסרטן
אבשלום הרצוולף נציג משרד פרסום אדלר חומסקי ורשבסקי
דוד אגמון נשיא חטיבת ישראל, האיגוד הבינלאומי לפירסום
ברוך בילר מנכ"ל חב' דובק
חוה ברק דוברת חב' דובק
יעקב שם-טוב יו"ר ועד עובדים חודשיים, חב' דובק
דן סלע, עו"ד חב' דובק
שחר עזרא נציג ועד עובדים חודשיים, חב' דובק
חיים צדוק,עו"ד חב' דובק
איריס אפשטיין פיליפ מוריס
אבי כהן פיליפ מוריס
לימור סולומון,עו"ד רכזת חקיקה, מועצה לשלום הילד
ד"ר חנה נידרוף עמותת המאבק בטבק
ג'ון קדם עמותת המאבק בטבק
דב רבינוביץ עמותת המאבק בטבק
שוש גן נוי מנהלת מדור – המחלקה לחינוך וקידום בריאות
גדעון שוקן מועצת העתונות
לאה ורון
הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, התש"ס-1999.
הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), התש"ס-1999.
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו 3 הצעות חוק: הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, של קבוצת חברי כנסת בראשות חברת הכנסת חזן; הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, של קבוצת חברי כנסת בראשות חברת הכנסת ג'בארה; הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון – הגבלת פרסום), של חבר הכנסת מוסי רז. אני מציע שנחזור לעניין של הקטינים. בישיבה הקודמת, שהתקיימה לפני הרבה זמן, התקבלה החלטה לבקש למזג את ההצעות האלה להצעה אחת. התלבטנו אם טוב להעביר חוק כזה מהחשש שהקטין יצטרך להיות תחמן ולמצוא לעצמו איש קש שיקנה בשבילו את הסיגריות. ביקשנו שיבואו לפה אנשים שמתמצאים בפסיכולוגיה של בני הנעורים, שיגידו אם פעולה כזאת היא חיובית.
אנחנו מסכימים לחלוטין שקטינים לא צריכים לעשן, אנחנו רק טוענים וטענו שזאת לא הדרך למנוע את העישון של קטינים. השאלה היא מה עובד יותר על קטינים – האם הסברה וחינוך נגד עישון או שאיסורים עקיפים. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לאיסור על מכירת אלכוהול. נעשה סקר אצל בני נוער שביקשו לקנות אלכוהול. כמעט בכל מקום שהם ביקשו לקנות מכרו להם בלי שום בעיה.
השאלה היא אם המסר שאנחנו מעבירים הוא שיהיה איסור אבל הוא לא ייאכף. זה מסר חינוכי לקוי מאוד. אם יש איסור כזה - מעבר לכך שאנחנו דוגלים בזה שהוא יהיה מוגבל לגיל 16 כמו שאדוני הציע בישיבה הקודמת - אני חושבת שהוא צריך לבוא יחד עם איזו שהיא התנייה של אכיפה, אחרת זה חסר טעם. רק השבוע עברה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק בעניין קעקועים שהוגבלה לגיל 16.
הגיל 16 הוא מעין פשרה. אנחנו חושבים שהדרך היא לא דרך ההגבלה בחוק אלא דרך של חינוך. אם מגבילים בחוק, צריכים לעשות חלוקה שווה.
אבל בנהיגה הקטין לא יכול באמצעות מישהו אחר לנהוג. פה הקטין יכול לבוא עם חבר יותר מבוגר שיקנה עבורו שני קרטונים.
באופן כללי חוק לא משמש במקום חינוך. כמובן שהפעלת התוכניות החינוכיות בבתי הספר זה תנאי הכרחי. יחד עם זה, כאשר מחוקקים חוק זה מסר חברתי. אנחנו חושבים שיש ערך לחקיקת חוק במובן שהחברה צריכה לדאוג לאכוף אותו, עם הפרובלמטיקה של העניין. אנחנו מוצאים היום מגמה גם בנושא של מריחואנה, שאנשים אומרים שאי אפשר לאכוף את זה לכן צריך לעשות את זה חוקי.
למה לא? החלטנו שגראס אסור לעשן. אם זו אותה אמת מידה, אז בואי נקבע שקטין לא יכול לעשן.
החברה לא יכולה להעביר מסרים כפולים. אם אתה מעביר מסר שמותר לעשן אבל אסור לקנות, יש בזה איזו שהיא סתירה פנימית. אם מותר לעשן, אז למה שלא תקנה לבד.
יש פה איבוד שליטה בהתנהגות של ילדים. ילדים שהולכים וקונים לעצמם סיגריות, גם מבחינת תקציב וגם מבחינת עצם האקט זה לא חיובי, זה לא מוסיף. בשביל מה ילד צריך ללכת לקנות סיגריות?
זה ברור. אנחנו מתנגדים לעישון אבל לא בחקיקה. החברה צריכה לנקוט בעמדת חקיקה נגד שימוש של חומרים כאשר הם מהווים סכנה לחברה. בסיגריות יש סכנה בריאותית.
האם אנחנו לא מעבירים מסר שלילי לנוער כשהוא יודע שהעישון מותר אבל בשביל לקנות הוא צריך לתחמן?
הצעד הראשון שצריך לעשות זה לאסור את המכירה. זה ההגיון שעומד מאחורי הצעות החוק של חברת הכנסת ג'בארה ושלי. אני עדות לכך שהטבק הוא דבר איום ונורא לבריאות.
זה לא העניין. אני טוענת שצריך לאסור מכירה. צריך ליצור נורמה. צריך ללכת בכיוון שרוב מדינות העולם המערבי הלכו בו. היתה בסיעת מרצ התייעצות בנושא הזה. יש לסיעת מרצ בעיה עם עונשים של מאסר, לכן העדפה שלנו היא לאחד את שתי הצעות החוק לכיוון של הצעת החוק שלי שבה יש קנסות כספיים.
איסור מכירה לקטינים זאת איזו שהיא מגבלה לבעלי קיוסקים, לבעלי נקודות מכירה. חשוב מאוד לדעת שיוטלו על האנשים האלה מגבלות מסויימות. לאנשים האלה יש מה להגיד בעניין. לדעתי היה צריך להזמין לכאן את יושב-ראש התאחדות הסוחרים בארץ או בירושלים. אמרתי כבר בעבר, שמחוקקים חוקים שלא עומדים במבחן הביצוע. בחוק הזה לא מתייחסים למכונות אוטומטיות.
יש בחוק להגבלת הפירסומת למוצרי טבק סמכות לשר הבריאות לקבוע איפה מותר להציב את המכונות האוטומטיות. ניתן להגביל את המקומות בהם יהיו המכונות.
לוועדה הגיעו שתי הצעות חוק לקריאה מוקדמת. בישיבה של הוועדה סוכם לאחד את שתי ההצעות. אחר כך אמרו לי, חברת הכנסת חזן, שאת מנתגדת לאיחוד.
הגיע לידי נוסח בלי שהיתה התייעצות איתי. אחרי שבדקנו פעם נוספת, החלטנו לאחד את ההצעות כך שהצעת החוק של חוסניה ג'אברה תאוחד עם הצעת החוק שאני מובילה.
חברת הכנסת ג'אברה הציעה תיקון לחוק העונשין, ואילו חברת הכנסת נעמי חזן הציעה לחוקק חוק חדש. האיחוד שאני הכנתי היה לתיקון חוק העונשין. חברת הכנסת חזן אמרה שהיא מתנגדת לזה, לכן אמרתי שנחזור לשני הנוסחים שהיו בפני הועדה. גברת חזן מבקשת עכשיו נוסח מאוחד אבל בחוק נפרד. אני חושבת שצריך לדון אם ראוי שזה יהיה בחוק נפרד או לא.
זה לא משנה אם זה בחוק נפרד או בחוק העונשין. אנחנו מעוניינות בקנס כספי ולא במאסר. חברת הכנסת חוסניה ג'בארה ואנוכי מסכימות לאחד את שני החוקים.
אני אצביע נגד החוק. אני אציע למליאת הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום. לדעתי, זה יהפוך את הקטינים לנוכלים. אנחנו נשתמש בנוסח של הצעת החוק של חברת הכנסת ג'בארה בתור פלטפורמה.
(1) בסעיף זה – "מוצרי טבק" – טבק בכל צורה שהיא הנועד לעישון, לרבות סיגריות, סיגרים סיגרלות וטבק מקטרת.
(2) המעודד או משדל אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים לעשן מוצרי טבק, דינו מאסר שלושה חודשים.
אנחנו מתנגדים לעבירה הזאת. זה סעיף שלא קשור למכירה. מה שעומד מאחורי הרעיון של הסעיף הזה זה הפירסומות לעישון. לגבי הפירסומות לעישון יש חוק שלם.
(3) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים מוצרי טבק, לא ימכור מוצרי טבק לאדם שלא מלאו לו שונה עשרה שנים; העובר על הוראה זו דינו מאסר שישה חודשים.
צריך להחליט איזה קנס. קביעת קנסות נעשית לפי סעיף 61(א) לחוק העונשין. יש שם 4 מדרגים של קנסות.
קטין מגיע לסופרמרקט עם עגלה מלאה. הקופאית צריכה לעצור, לראות שהוא נראה צעיר מ-18? מה עושים אז?
זה לא אותו דבר. כמעט כל נהג משלם פעם בשנה עבירת תעבורה. זה סוג של מס. כאן אתה מדבר על בעל עסק שפעם בכמה שנים יתפסו אותו, ומי יודע אם הוא ישלם. אחרי זה שר המשפטים יעשה לו 20 שנה מבצע על-מנת לשלם את זה.
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנושא של איסור מכירת משקאות משכרים לקטין. מדובר על מאסר עד שישה חודשים. מאסר של שישה חודשים זה אותם 9600 שקל.
הגברת בנדלר, אני מציע שתנסחי סעיף כך שמכירה באמצעות מכונה אוטומטית לא תחשב כמכירה לצורך סעיף זה.
מכונה אוטומטית לא בעסק. מישהו יכול לפקח על המכונה שמוצבת בכנסת? אני מציע שמשרד הבריאות יפקח על זה. אני אקרא לכם גם פעם בשנה ואנזוף בכם שאתם לא אוכפים את החוק. תציבו שומר על כל מכונה.
וכשהיא עושה לי חשבון על הסלטים, בעין אחת היא תפזול כדי לראות אם קטין קונה סיגריות.
אני רוצה להכניס את הנושא של המכונה האוטומטית לחוק. אי אפשר מצד אחד לחייב בעל עסק, ומצד שני לא להפעיל את זה על מכונות אוטומטיות.
זה בניגוד לחופש העיסוק. חברת הכנסת ג'בארה, מה את מציעה? הדרך היחידה לאסור מכירת מוצרי טבק היא בלי המכונות האוטומטיות, אבל אז זה בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק. זה לגיטימי לבן אדם למכור סיגריות לבגירים במכונות אוטומטיות.
רבותי, יש 3 אפשרויות לגבי המכונות האוטומטיות. אפשרות אחת שתאסר מכירת סיגריות במכונות האוטומטיות; אפשרות שנייה שהחוק לא יחול על המכונות האוטומטיות; ואפשרות שלישית שישימו שלט על המכונות. האם אתן מסכימות שהחוק לא יחול על מכונות אוטומטיות ויהיה כתוב על מכונות אוטומטיות שלקטינים אסור לקנות?
אפשר להפעיל את המכונות האוטומטיות או באמצעות כסף או באמצעות כרטיסים. אם הכרטיסים האלה נמכרים רק לבגירים, אז פתרנו את הבעיה.
זה בגלל שיש דרך אחרת לקנות. אם לא תהיה להם דרך אחרת למכור, הם ימצאו את הכרטיס הזה ביום. אם לא, שלא ימכרו במכונות.
למה פגיעה בחופש העיסוק? אם זה פגיעה בחופש העיסוק, צריך לבטל את חוק יסוד חופש העיסוק. לא יוכלו לעשות פעולה שהורגת עשרת אלפים אנשים בשנה. מסכנים.
אני מציע לנסח סעיף כך שעל מכונות אוטומטיות או שיהיה פיקוח או שהן יופעלו באמצעות כרטיס שיימכר רק לבגירים.
בעל או מי שעובד בעסק כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו מוצרי טבק, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו; לא הציג האדם תעודה כאמור לא יספוק המוצר למבקש.
הוא רשאי לדרוש ממנו את התעודה. השאלה היא למה אם לא הציגו לו את התעודה, לאסור עליו למכור. זה גם לא סעיף שנמצא בעבירה הפלילית.
(5) בעל עסק כאמור בסעיף קטן (ג), יציג במקום בולט בעסקו בצורה שייקבע השר לביטחון הפנים בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה.
(ו) מי שלא קיים הוראות סעיף קטן (ה) רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי חוק רישוי עסקים, והוראות החוק האמור יחולו עליו.
לא כל מקום שמוכר טבק צריך רשיון עסק. קיוסקים ומכולות כן, חנויות של טבק לא. טבק בפני עצמו זה לא פריט רישוי. מכיוון שרוצים שגם הצגת ההודעה תהיה עבירה שבצידה קנס, צריך לכתוב בסוף של סעיף קטן (ה) "העובר על הוראת סעיף קטן זה דינו קנס". לגבי סעיף קטן (ו) אנחנו מציעים נוסח אחר. אי אפשר לגרור פנימה את כל ההוראות של חוק רישוי עסקים, כי א. זה לא רלוונטי לכולם. ב. זה גורם שיש עבירה כפולה. מי שמכר לקטין עובר עבירה לפי החוק הזה ולפי חוק רישוי עסקים. זה משהו לא תקין בחקיקה פלילית. אי אפשר שאותו מעשה יצמיח שתי עבירות. העיקרון שאנחנו מציעים הוא, שהפרת ההוראות האלה תחשב כהפרה של תנאי מתנאי הרשיון לצורך הפעלת כל הדברים שבחוק רישוי עסקים, צווי הפסקה מינהליים וכו'.
צריך לעשות סעיף נפרד כך שמי שמוכר מוצרי טבק ולפי חוק רישוי עסקים איננו חייב ברישיון, יציג כך וכך.
לא צריך, כיוון שיש כאן הוראה כללית האומרת שבעל עסק שמוכר טבק יציג שלט במקום בולט. בסוף צריך להוסיף את המילים "העובר על הוראה זו דינו קנס."
בדברי ההסבר כתוב "חברות הסיגריות..מגדילות את אחוז הניקוטין בסיגריה כדי להגדיל את ההתמכרות לה." זה לא אמת. אני מוסמך על ידי "דובק" למסור הודעה חד-משמעית האומרת, ש"דובק" משתמשת במוצר החקלאי הטבעי של הטבק ואינה מוסיפה שום דבר שנועד להגדיל את אחוז הניקוטין בסיגריה.
דברי ההסבר שנכתבים על ידי חברי הכנסת שמניחים את הצעתם, משמשים ועוזרים לניסוח דברי ההסבר כפי שמובאים בסופו של דבר בקובץ הצעות חוק שברשומות, אבל בשום פנים ואופן לא מתפרסמים בקובץ הסופי.
כי זאת הוצאת לשון הרע. יש לך הוכחות שהם הגדילו את אחוז הניקוטין בטבק? במקרה יש לך חסינות. אם לא היתה לך חסינות היו תובעים אותך לדין על זה.
חברת הכנסת ג'בארה, את מסכימה שנשמיט את הסעיף הזה? אם אין לך הוכחה שחברות הסיגריות מגדילות את אחוז הניקוטין כדי להגדיל את ההתמכרות, אני מציע לך להשמיט את הסעיף.
בסדר. זה נכון שלחברי כנסת יש חסינות, אבל אין סיבה להשתמש בחסינות לרעה. אם יש לחבר כנסת הוכחה שדבר מסויים קורה, אז מותר להכניס. אם אין לזה אחיזה, אז כדאי להשמיט. לא צריך להשחיר פניהם של אנשים שלא לצורך.
גברתי מנהלת הוועדה, תזמיני את מפעילי המכונות האוטומטיות בארץ על-מנת שיוכלו לטעון את טענותיהם לגבי המגמה שאפשר יהיה לקנות במכונות רק באמצעות כרטיס. במקביל, היועצת המשפטית של הוועדה תכין את הנוסחים לפי מה שדיברנו היום. אנחנו נקיים ישיבה נוספת.
הגברת מישר, את תגידי לנו אם לדעת המדינה יש עלות לחוק. בזה אנחנו מסיימים את הדיון בהצעות החוק של חברות הכנסת ג'בארה וחזן.
אני מתייחס לכל הצעות החוק שמובאות בפני הוועדה, כולל כאלה שאני לא תומך בהן, בהגינות הראויה. אני מקדם את החוק הזה באופן ראוי.
2. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון
(תיקון – הגבלת פרסום), התשס"א-2001
אני מציע לאסור פירסום למוצרי טבק ועישון בעיתונות. לבקשת הממשלה הורדתי את הנושא של אינטרנט וכתבי עת זרים המודפסים בחו"ל, למרות שעם חלקם אין בעיה.
קשה לחשוב על אפיקים נוספים, אבל לדעתי היה רצוי לכתוב איסור מוחלט מלהשאיר את זה עם רשימה.
זה אמור להיות החודש. יש איסור באיטליה, בבלגיה, בנורבגיה, בסלובניה, בפורטוגל, בשוודיה, בפולין.
יש איזו סטטיסטיקה על מידת האפקטיביות של מניעת הפירסום? יכול להיות שהפירסום מעביר אותך מסיגריה לסיגריה אבל לא מונע ממך לעשן.
אני מבקש מהממ"מ שיעשה לנו לקראת הישיבה הבאה בדיקה עד כמה זה השפיע על מעשנים במדינות שאסרו את הפירסום.
איסור טוטאלי של פירסום זה צעד מרחיק לכת. זאת פגיעה בפרנסה. זאת פגיעה בעיתונות היומית, שגם ככה יש לה בעיות לא קלות. הם יפסידו המון כסף.
השאלה היא אם זה מפחית את העישון. בארצות הברית זה לא בון טון לעשן, לכן גם לא מעשנים. המעשן נראה פראייר כי הוא נאלץ לצאת לרחוב, לעמוד בפתחי בתים. גם בסקנדינביה זה במידה מסויימת ככה. באיטליה או בצרפת כשאתה נכנס למסעדה ושואל אם יש פינה ללא מעשנים, אומרים לך "לא". אני לא מעשן, אני גם לא רוצה שיעשנו על ידי, אבל אני שואל אם כל האיסורים האלה מועילים, או שאנחנו מחפשים את המטבע מתחת לפנס.
צריך לבדוק באופן סטטיסטי במדינות שהכניסו את האיסורים האלה אם כתוצאה מזה עקומת העישון ירדה.
בנורבגיה דובר על ירידה של 2.5% במספר המעשנים. זה משמעותי. אמרה חברת הכנסת חזן שהיא התחילה לעשן כי זה cool , כי רואים את הפירסומות. לא במקרה אסרו פירסומות בטלוויזיה וברדיו.
זה נכון, אבל זה דבר שעושים החבר'ה היותר נחשבים, בעיקר אם אנחנו מדברים על בני נוער. יש לזה השפעה גדולה כשבית הנבחרים נאבק בתופעה.
אני האחרון שרוצה לפגוע בעיתונות. אני רואה בעיתונות אבן יסוד של הדמוקרטיה. גם אם יתקבל החוק, הוא יצטרך להתקבל בהדרגה. נצטרך אולי לקבוע תאריך תחילה כך שהוא יהיה תואם למשבר הכלכלי שאנחנו נמצאים בו עכשיו. אני מקווה שעד שהחוק יעבור העיתונות תצא מהמשבר. כשנכנס ערוץ 2 מצאו דרך לפצות את העיתונות. יכול להיות שגם כאן צריך למצוא דרך לפצות, אולי על ידי הטלת מס על המעשנים.
אין ויכוח מקרב היושבים סביב השולחן שזה פוגע בעיתונות. מול קיפוח של פרנסה, אנחנו, נציגי משרד הבריאות והשותפים שלנו בנושא הזה, מדברים על קיפוח בריאות. כמו שזורקים כאן סכומים של 30 מיליון שקל לחלל האוויר, אנחנו לא זורקים סתם לחלל האוויר מספר של עשרת אלפים נפטרים בשנה, שאני לא בטוח שמישהו בחדר הזה רוצה לכמת את זה למספר של מיליוני שקלים.
אבל זה ברור, מר עמיקם, שגם אם החוק הזה יעבור, תופעת העישון לא תיעלם. היא תרד אולי ב5%.
אני מציע לך לא לכמת את זה למספרים, כי אפילו ירידה של 0.1% במספר המעשנים זה משהו. שווי חיים של 3 אנשים זה פחות מ-30 מיליון שקל, אבל עדיין שווה משהו. אין ספק שהנושא הזה של הסבר זאת השקעה לשנים. אנחנו עושים הרבה מאוד קמפיינים שמכוונים לבני נוער.
אנחנו מנסים לדבר בשפה שלהם. אנחנו לא עושים דמוניזציה למעשנים, אנחנו לא תוקפים אותם. עשינו קמפיין יחד עם האגודה למלחמה בסרטן שזכה בכל הפרסים האפשריים. אנחנו רוצים לבקש מהביישנים או מאנשים שלא מעשנים שיגשו ובשיא הנימוס והחביבות יגידו למישהו שמעשן "שמע, זה מפריע לי".
אל מול הפגיעה בעיתונות, אדוני רואה את הכמויות האדירות של מוצרי בריאות, את המודעות להפסקת עישון, את המודעות שקוראות לגמילה, את העלייה הגדולה מאוד במוספי הבריאות. אני מציע שחברי הכנסת הנוכחים והוועדה הנכבדה הזאת יתייחסו אל הקיפוח בעיתונות הכתובה בצורה הזאת.
בבית חולים הדסה אסור לעשן. זה לא היה קל. מישהו שנכנס לבית חולים הדסה – אם זה בהר-הצופים או בעין-כרם – יודע שהוא לא יכול לעשן. בעקבות המחקרים הדסה החליטה לעשות את הצעד הזה. אם אתה רוצה, אדוני היושב-ראש, אני יכולה להעביר לוועדה מחקרים שעשו בכל רחבי העולם.
תעבירו את זה לפה. אנחנו נבקש ממרכז המחקר שלנו שייעשה מחקר השוואתי קטן בין המדינות השונות.
כל מי שמכיר חולה סרטן יודע שלא כדאי לעשן. הנושא של החינוך לילדים זה הנושא שצריכים לדבר עליו. "דובק" טוענים מה שהם טוענים, אבל ילד שלוקח את הסיגריה לא בודק אם יש נגיף סרטן בתוך החומר שהוא מעשן או לא. העובדה בשטח היא שזה מסכן את החיים של האדם.
ועדת הכלכלה קיבלה בזמנו דוח השוואתי לגבי הירידה במספר בני הנוער שמעשנים במדינות שאסור בהן לעשן.
באגודה למלחמה בסרטן יש הרבה מאוד נתונים של אירגון הבריאות העולמי ושל כל המכונים הבינלאומיים, שמראים אחד לאחד מתי החוק נכנס ואת אחוזי הירידה בעישון במדינה. אנחנו נשמח להעביר לכם דוח מפורט כזה. זה מראה על אפקטיביות ברוב המדינות שבהן החוק הוחל.
יש מדינות במזרח אירופה שבהן העישון עלה. המאמצים שכל האירגונים פה משקיעים בשביל לגרום לפחות ופחות ילדים להתחיל לעשן, כוללים את הכל. אם אין תוכנית כוללנית ומשולבת, אז זה אחד הכלים שהמדינה יכולה לתת לכל מי שעוסק בנושא הזה. זה הבסיס לעבודה ההסברתית בשטח.
חברי הכנסת לא מודעים למצב של העיתונות המודפסת ולמצב של העיתונות בכלל. אנחנו נמצאים בתקופה שהיא אחת מהתקופות הקשות שהיתה לעיתונות. יש ירידה משמעותית בהכנסות מפירסום בכל התחומים. זה מושפע מהאבטלה, ממיתון הפעילות בשוק, מהצריכה היורדת. אנחנו מרגישים את זה לא רק במודעות דרושים לעובדים שבתחומים מסויימים פשוט נעלמו, אלא גם בפירסומות של מסעדות שנסגרו ושל בתי מלון שלא מצליחים לפעול. בכל מגזרי הצריכה הפרטית ובכל מגזרי ההשקעה הפירסום ירד בצורה מאוד מאוד משמעותית.
אני לא מתיימר להיות מומחה לשאלה של ההשפעה על העישון, אני רק שם לב שאחד הדברים הכי בולטים בפירסום של חברות הסיגריות זו האזהרה של משרד הבריאות. זה כמעט הטקסט היחיד במודעות האלה. אפשר לדון בשאלה למה חברות הסיגריות בכל זאת מפרסמות. כנראה שהן חושבות שזה האפיק היחידי שנותר להן לעשות בו איזו שהיא פעילות. לא כל המגאזינים שמוצאים לאור בארץ פונים לבני נוער. המשמעות של הדבר הזה תהיה פיטורים של עובדים ואולי סגירה של פעילויות עסקיות בחלקים שונים של תעשיית ההוצאה לאור. ההפחדה של משרד הבריאות שכתוצאה מהפירסום הזה שני אנשים ימותו זה דבר לא ברור. הדבר הברור הוא שתהיינה משפחות שמקור הפרנסה שלהן ייפגע.
העולם המערבי מתחיל לצאת מהמיתון. ממה שאני רואה בדוחות הכספיים של חברות ההוצאה לאור העולמיות, עדיין הרווחיות שלהן יותר נמוכה. בישראל המצב הבטחוני והאינתיפאדה גרמו למצב..
אני מסכים איתך, אבל מה אורכה של התקופה? האם כשתחל העליה בפירסום בעיתונים היומיים תוכלו להסכים לזה?
עשרות מיליוני שקלים. אני לא מדבר רק על העיתונות היומית, אני מדבר גם על מגאזינים. אפשר להעלות על הדעת שבמגאזין רכב תהיה מודעה של סיגריות. אנחנו מוציאים לאור מגאזין כלכלי, שאני בטוח שאין אף בן נוער שקורא אותו. אני לא רואה שום סיבה למה שלא תהיה שם מודעה של סיגריות.
החוק גם מתייחס לכתבי עת. במה שנוגע לעיתונות היומית, כולנו קראנו ש"מעריב" הוריד את השכר של העובדים ב-10%.
הפרשנות שלי לצעדים שנעשים ב"מעריב" זה לא רק מריבות אישיות או ויכוחים אישיים, אלא גם חיפוש דרך לפתור בעיה כלכלית. הצעת החוק הזאת מוסיפה עוד מסמר בארון המתים.
אם יאושר החוק אני אכתוב סעיף תחילה שבו ייאמר שהמועד ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
אחד הנושאים שדיברו עליו כשדנו בחוק של הפרסומות, היה הפרסום בעיתונות. החוק הזה צמצם באופן ניכר את אפשרויות הפרסומת בעיתונות. החליטו אז שאסור להשתמש בשמם או בדמותם של בני אדם או של בעלי חיים בפרסומות. דבר שני שהוחלט עליו היה, שאסור לפרסם במוסף או במדור בעיתון המוקדש בעיקרו לספורט, לבידור ולבילוי. אחרי שנתיים של דיונים החוק הזה הובא לכנסת והתקבל. אני חושב שזה לא יהיה רציני מצד ועדת הכלכלה, כשעוד לא ייבש הדיו מהצעת החוק של הפרסומות, לאסור איסור מוחלט על פרסומות בעיתונות. ההגיון מחייב לתת לסידור החדש הזה איזו שהיא תקופת מבחן, ולאור המבחן הזה אם מישהו יחשוב שיש צורך בשינוי יובא החוק ויחליטו עליו.
יש הגיון בזה שאתה עולה מדרגה ואחרי זה אתה עולה על המדרגה הבאה אחריה, בעיקר כשהמדרגה הקודמת היתה רדודה מאוד.
האיסור המוחלט שהוצע, שהוא לכאורה חל על כולם, פוגע ביצרן המקומי ולא ביצרן תוצרת חוץ. זה בניגוד גמור לקמפיין שמתנהל היום לקנייה של כחול לבן. אם ייאסר הפירסום היצרן המקומי לא יוכל לפרסם בשום מקום. במגאזינים בשפה הרוסית יש פרסומות למוצרי חוץ שמשווקים בארץ. מחוקקים פה חוק שהוא על פניו הפליה לרעה של היצרן המקומי, של המוצר המקומי, והעדפה ברורה לתוצרת חוץ שתמשיך להיות מוזרמת לארץ באמצעות פירסומים חיצוניים, באמצעות ערוצי טלוויזיה וכו'.
יכול להיות גם שעובדי הדפוס בעיתון הזה לא מקבלים שכר מינימום בהתאם לחוק הישראלי. אפשר גם לא לשלם ארנונה כי שם אולי משלמים פחות. איזה טיעון זה?
אם יתקבל בישראל איסור טוטאלי של פרסומת בעיתונות, זה ימנע את הפרסומת רק מהיצרן המקומי ולא את הפרסומת ממוצרי חוץ.
הקשר בין פרסומת לכניסת מעשנים חדשים הוא כמעט אפסי. בניגוד לדברי ההסבר שכתובים פה, הפרסומות לא מיועדות לבני נוער לא בשפה שלהן ולא בצורת ההגשה שלהן. הפרסומת מיועדת להעביר מעשנים מסיגריה של חברה אחת לסיגריה של חברה שנייה.
אני עם מר שוקן באותה סירה. אני נפגע. בשנים האחרונות חברות הטבק מפתחות יותר ויותר סיגריות עם פחות ניקוטין, מה שנקרא סיגריות לייט.
כל הפרסומות מציעות מעבר לסיגריות לייט. מה שאנחנו עושים בפירסום זה להעביר אינפורמציה למעשנים. אנחנו לא משדלים. גם אין לנו אפשרות לפרסם דמויות. אמרה חברת הכנסת חזן שכשהיא התחילה לעשן זה היה cool , זה היה עניין חברתי.
כפי שחבר הכנסת אמר, החברות הפסידו באמירה שלהן לגבי סיגריות לייט. אני רוצה לראות נתונים מחברות הטבק כמה מעשנים עוברים בעקבות הפרסומות מחברה אחת לחברה שנייה.
חברת "דובק" מעסיקה מאות עובדים. הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה יוצרת אפליה לרעה של התוצרת המקומית ותגרום לפיטורי עובדים.
ואם העיתון מופץ בכל רוסיה, אז "דובק" לא תפרסם מודעת סיגריות ל-180 מיליון רוסים כדי להגיע פה ל-100 אלף איש.
בהמשך לעמדה של איגוד הפירסומאים, שאני לא יודעת מאיפה הנתונים, הם כן מפרסמים לבני נוער. יש כל הזמן נסיונות לדבר אל בני נוער, אם זה ב"מלבורו" או "בכאמל טרופיק".
השאלה שעל הפרק היא לא השאלה המצומצמת אם לאסור פרסומת בעיתונות. צריך להסתכל על החוק בכללותו, כלומר על העובדה שכל ערוצי הפירסום סגורים היום בפני מי שמבקש לפרסם סיגריות. על תוכן הפירסום יש מגבלות קשות וכבדות, חלקן באו לידי ביטוי בדברים של עו"ד צדוק. לא דיברנו על דברים נוספים כמו דמויות בני-אדם או חיות. הדיון הוא לא רק עוד דבר קטן אחד והוא העיתונות, אלא האם גם בהנחה שזה גורם למוות של אלפי האנשים איזון האינטרסים הראוי מצדיק חסימה מוחלטת של חופש ביטוי מסחרי, שנועד, כפי שאמר פה נציג הפירסומאים, לאפשר ליצרן או למשווק לשכנע צרכן שממילא מעשן לעבור ממותג למישנהו. קנדה, שהיא אולי הלוחמות החריפה ביותר בנושא העישון, ניסתה להעביר לפני מספר שנים איסור טוטאלי של פירסום. בית המשפט העליון של קנדה קבע שהדבר בלתי..
גם את החוק הקודם שדיברנו עליו ארוכות התברר שקשה להעמיד במבחן הביצוע. על פי החוק הנוכחי אסור לפרסם במגאזינים בינלאומיים. 460 מגאזינים נכנסים מידי שבוע ארצה. כל המגאזינים שמתפרסמות בהם מודעות זה בניגוד לחוק הישראלי. בשבת האחרונה הראו בטלוויזיה מותגים בינלאומיים בתחרויות ספורט. דובר רבות על כך שהפירסום לא ישכנע בני נוער. גם היום הוכח במחקרים שהעיתונות לא משפיעה על בני נוער בגיל 14,15 לעשן. הפירסום בעיתונות לפי הדוחות שלנו הוא בסביבות ה-30 מיליון שקל לשנה. זה המקום היחידי שאפשר לפרסם בו אזהרות נגד העישון. באותן מדינות שאסרו פירסום אין אזהרות, לכן יש שם גם יותר מעשנים.
לגבי השפעת הפירסום אני לא יודעת מאיפה החבר הנכבד מאיגוד המפרסמים לקח את הנתון, אבל הפירסום הוא הגורם המשפיע ביותר על התחלת עישון בקרב בני נוער. יש לי כאן מחקרים על זה. יש מגמה בעולם שמראה שיותר ויותר מדינות אוסרות פירסום באופן מוחלט.
תעבירי לנו את האינפורמציה. הפגיעה בעיתונות היא ודאית. השאלה היא אם זה מפחית את מספר המעשנים. מאחר שמדינות אחרות עשו את הניסוי הזה, אנחנו לא צריכים לעשות אותו. אני מבקש מכל מי שיש לו אינפורמציה ורוצה להעביר אותה אלינו שיעביר.
גם בשביל להעביר קריאה ראשונה צריך לעשות עבודה רצינית. בעוד חודש נקיים על זה דיון. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00