פרוטוקולים/כלכלה/5024



2
ועדת הכלכלה
26.03.2002

פרוטוקולים/כלכלה/5024
ירושלים, ג' בסיון, תשס"ב
14 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 441
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ג בניסן התשס"ב (26.03.2002), שעה 11:15

תקנות התעבורה (תיקון מספר 5), התשס"א 2001-, בדבר שיטת הניקוד בעבירות תעבורה-

חברי הוועדה: אברהם פורז -היו"ר
חה"כ נחום לגנטל
חה"כ יגאל ביבי

צבי יוזנט -סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה
עו"ד חוה ראובני -לשכה משפטית, משרד התחבורה
עו"ד יפעת רווה -משרד המשפטים
נצ"מ משה בן זקרי -ראש מחלקת התנועה, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק שלומית שמעון -מדור תביעות תנועה
אבי גולן -יו"ר ארגון מורי נהיגה

אתי בנדר

לאה ורון

מיטל אמסלם









תקנות התעבורה (תיקון מספר 5), התשס"א 2001-, בדבר שיטת הניקוד בעבירות תעבורה-

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מבקש שתעדכנו אותנו לגבי הוורסיה החדשה של שיטת הניקוד. אני הבעתי אי נכונות לאשר מצב שבו שלילת הרשיון במקרים מסוימים ניתנת לשיקול דעת.

אתה ביקשת כי על 36 נקודות לא תהיה שלילת רשיון עד טסט תיאורטי ומעשי, כי האדם בוודאי יודע לנהוג, ועל כן רצוי שנקבע שלילת רשיון לפרק זמן מסוים. כאשר נגיע לנושא הזה, אנו נשנה את זה. יש לכך גם הסכמה עקרונית במשרד התחבורה.

אני מסכים לכך.

למה אתה מסכים?

הם דיברו בתחילה כי מי שצובר מספר מסוים של נקודות איבד את רשיון הנהיגה שלו ויצטרך לעבור מחדש מבחן תיאורטי ומעשי. אני אמרתי כי זה חסר תועלת, כיוון שאדם אשר נוהג בפראות זה לא אומר כי הוא אינו יודע לנהוג. הוא יעבור את הטסט. מה שזה היה יוצר זה לחץ גדול יותר על הטסטרים, וכן היה נוצר מצב בו תקופת העונש של האדם בה הוא אינו יכול לנהוג, תלויה בשאלה אדמיניסטרטיבית, עד כמה הוא יכול לקבל טסט מהר. יכול להיווצר מצב בו אדם יקבל טסט לאחר שבוע והשני יחכה חודשים עד לטסט, וחודשים הוא יהיה ללא רשיון נהיגה. ההצעה שלי היתה שתהיה לאותו אדם שלילה אדמיניסטרטיבית לתקופה מסוימת, ובתום תקופה זו הוא יוכל לקבל את רשיון הנהיגה.

כיצד ההצעה שלך יותר נוקשה מאשר אדם שקיבל 12 נקודות וקיבל שלילת רשיון?

עד היום אין שלילת רשיון.

יש שלילות רשיון.

יש שלילות רשיון קצרות. אדם אשר צבר 12 נקודות ומעלה יכול לקבל שלילת רשיון אדמיניסטרטיבית.

לכמה זמן.

זה תלוי בסיטואציה.

אם אדם צובר 12-14 נקודות, הוא מקבל שלילת רשיון לחודש אחד. אם אדם צבר 16 נקודות, הוא מקבל שלילת רשיון לארבעה חודשים, ומי שקיבל 22 נקודות ומעלה מקבל שלילת רשיון לחצי שנה.

האם הדבר הזה מוחלט וקבוע?

בעקרון כך הדברים מתנהלים, אך ישנו שיקול דעת של רשות הרישוי שלא לתת זאת, אך זהו שיקול דעת מוגבל, בנסיבות מיוחדות בלבד.

לדעתי, השיטה הזו טובה יותר מאשר ישלחו את אותו אדם לטסט חוזר.

ניתן להחליט על שלילה לתקופה מסוימת שבסופה אותו אדם יחויב גם בטסט חוזר.

בשביל מה צריך לשלוח את אותו אדם לטסט נוסף?

אנו רוצים לשלוח את אותו אדם גם לבדיקה במכון הרפואי.

האם אתה מאמין כי הבעיה היא בעיה רפואית?

אני חושב כי העונש שיקבל אדם על צבירה של 36 נקודות, לא צריך להיות פחות מאדם שצבר 16 נקודות לפי השיטה הקודמת.

אני חושב כי כל העבירות הקלות שהן חסרות משמעות לא צריכות להיחשב במניין של כל העניין הזה.

אני מעוניין כי אדם אשר צבר 36 נקודות יטורטר מעט.

לכן אני מציע שילוב של הדברים. ניתן לקבוע כי אותו אדם לא יוכל לגשת לטסט לפני חודשיים של שלילת רשיון. כך אנו משיגים את האפקט השלם. לא תהיינה פרוטקציות אשר תעזורנה לו לקבל טסט מוקדם יותר, ואחר כך הוא יתחיל תהליך במהלכו הוא יצטרך לגשת לבדיקה רפואית.

צבי, אנו מדברים על אמצעי תיקון ולא על אמצעי טרטור.

אני מעוניין שאותו אדם יטורטר.

אם כך אתה צריך לתקן את הפקודה, כיוון שזה לא במסגרת התקנות המאפשרות אמצעי טיפול.

גם בתום החודשים האלו יכול אדם אחד לגשת לטסט מהר יותר מאדם אחר בגלל פרוטקציות.

היום אין פרוטקציות.

כולנו שמענו על הפרשה של הבוחנים בצפון.

מתוך 20 טסטרים שאני ונחום השעינו, שניים בלבד הועמדו לדין.

כיצד אתם מדברים על אמצעי תיקון לציבור כאשר מדובר על 272 עבירות, כאשר הציבור לא מבין כלל את המשמעות של התיקון עם הנקודות?

חוה ראובני ונציגי המשטרה הסבירו כי 272 נקודות הן לא 272 עבירות, כיוון שישנן עבירות אשר חוזרות על עצמן בהתייחס לכלי רכב שונים.

עבירות המהירות מופיעות בכפילויות בנוגע לכלי רכב שונים.

אני קיבלתי המון קנסות שהנוסח שלהם היה כי אני נהגתי במהירות של 70 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש, או נהגתי בדרך עירונית בה המהירות המותרת היא 60 קמ"ש במהירות של 80 קמ"ש.

אם כך אתה צברת שתי עברות על מהירות של 20 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית. כמה נקודות זה שווה?

האם ישלחו אותי לטסט נוסף בגלל זה?

לא ישלחו אותך לטסט נוסף. כל עבירה כזו שווה ארבע נקודות. לפי התקנות החדשות כל עבירה כזו שווה 2 נקודות. אתה צריך לעשות 16 פעמים עבירה כזו כדי שיידרש ממך לעשות טסט נוסף. לפי התקנות הישנות היית צריך לעשות עבירה כזו 9 פעמים בתוך שנתיים כדי לעבור טסט נוסף.

ניתן לעשות זאת ביום אחד.

אתה לא צריך לנסוע במהירות מעל המהירות המותרת.

צבי, באיזה שלב ניגשים לקורס האוניברסלי הראשון, אחרי כמה נקודות?

אחרי הישיבה שנערכה איתך ועם שר המשפטים, החלטנו לבטל כל עבירה שהיא טכנית, שלנהג אין שליטה עליה. את עבירות המהירות חילקנו לעירוני ובינעירוני. 50% מהתאונות הן בדרך עירונית, ועל כן אם אדם נסע במהירות של 75 קמ"ש כאשר המהירות המותרת היא 50 קמ"ש, זה חמור מאוד.

לדעתי, רשות התמרור לא מתמררת נכון חלק מהדרכים הפרבריות, ואז הן נשארות דרך עירונית, כך אדם אשר נשאר במהירות של 70 קמ"ש עובר עבירה.

אני חושב כי אם נוסעים במהירות של 70 קמ"ש בכביש בגין זהו מרשם לתאונות.

בכביש בגין מותר לנסוע במהירות של 70 קמ"ש.

בכביש כזה קטן המהירות כל הזמן משתנה מ-50 קמ"ש ל-70 קמ"ש או 80 קמ"ש.

זו בעיה של תמרור לא נכון.

שם הם מציבים את המצלמות.

מצד שני נסיעה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב במהירות של 75 קמ"ש זה מסוכן.

בזה אתה צודק.

התאונות בכביש הזה מתרחשות ביום שישי בערב כיוון שהנוער נוסע במהירות של 80 קמ"ש.

המגמה היא להעביר יותר ויותר סמכויות לתחום התימרור, לרשויות המקומיות. זאת אומרת שלא יהיו כלים אחידים לעניין קביעת מהירות בתחום רשות.

צבי, אני מבקש שתרענן את זיכרוננו בקשר לתקנות החדשות.

אחרי שאדם צובר 12 נקודות הוא מחויב בקורס בסיסי. כאשר הצבירה היא של 24 נקודות ומעלה הוא מחויב בקורס הייעודי. במידה ואדם עבר את הקורס הבסיסי ואת הקורס הייעודי והגיע לצבירה של 36 נקודות, הענישה תהיה חמורה.

צבי, תן לנו דוגמא של הניקוד החדש בהתאם לעבירות שונות.

אנחנו שמענו לדעת הוועדה ואת העבירות של הדרכים הבינעירוניות הורדנו למימון נמוך.

מה קורה כאשר נעשית עבירת מהירות בכביש תל-אביב ירושלים.

אדם אשר עובר את המהירות המותרת ב-25 קמ"ש יקבל שתי נקודות בלבד. עד מהירות של 125 קמ"ש בכביש ירושלים תל-אביב יקבל האדם שתי נקודות.

כמה נקודות יקבל אדם הנוסע במהירות שהיא מעל 125 קמ"ש?

הוא יקבל 6 נקודות.

אם אדם נוסע במהירות של 130 קמ"ש פעמיים בכביש תל-אביב ירושלים הוא מקבל שלילת רשיון?

הוא לא מקבל שלילת רשיון, אך הוא מחויב ללכת לקורס. רק אחרי 6 פעמים כאלה הוא יקבל שלילת רשיון.

25 קמ"ש מעל המהירות המותרת, זוהי חריגה המתקבלת על הדעת, אך מעבר לזה זה מוגזם.

אני הצעתי הצעת חוק להגדלת המהירות המותרת בארבעת הכבישים הגדולים. אני הצעתי להגדיל את המהירות ל110- קמ"ש, ואף אחד לא הסכים לכך. עכשיו אני חושב כי ישנה התקדמות של ממש אם עד 125 קמ"ש בדרכים בינעירוניות מקבלים רק 2 נקודות.

באירופה מותרת מהירות של 160 קמ"ש.

רק בכבישים שהם כבישי אגרה מותרת מהירות של 160 קמ"ש, בכבישים הרגילים המהירות המותרת היא עד 110 קמ"ש. ביבי, עד מהירות של 110 קמ"ש אתה יכול לנסוע ולא יגידו לך כלום.

אני יכול לומר כי גם על מהירות של 110 אנו לא תופסים אנשים.

הספידומטר נותן בדרך כלל מרווח ביטחון, הוא מראה מהירות גבוהה יותר מאשר היא באמת. אני רוצה שנעבור על רשימת העבירות עליהן מקבלים שתי נקודות. "פנייה ימינה שלא בפנייה חדה", למה הכוונה?

הכוונה היא כי חל איסור להיצמד למדרכה. זה מסוכן מאוד.

אדוני היו"ר, אולי תיזום שנהיה כמו כל העולם. באף מקום אין מצב בו אתה לא יכול לפנות ימינה, גם אם יש רמזור אדום.

זה לא בכל העולם, אלא רק בארה"ב. יש מדינות בהן גם הפנייה שמאלה היא לא ברמזור נפרד. אני מממשיך להקריא את העבירות של שתי נקודות. "פניה שמאלה לחד-סיטרי שלא לנתיב השמאלי ביותר". למה הכוונה?

הכוונה היא שאתה סוטה מנתיב.

עבירות המהירות תמיד מוכפלות, ועל כן זה הרבה פחות מ272-.

זאת אומרת ממספר סידורי 10 עד 24 הכוונה היא לעבירה אחת.

"מהירות עד 25 קמ"ש מעבר לקבוע בתמרור ב 20 בדרך שאינה עירונית".

הכוונה היא לתמרור הקובע המהירות.

אני רוצה לומר כי לעיתים אני רואה תופעות בכביש שהן ממש חוצפה גדולה. כאשר מישהו רוצה לקנות משהו הוא עוצר באמצע הכביש בחנייה כפולה, וחוסם נתיב.

אני חושב כי העבירה של חנייה כפולה, היא כמו עבירה של חונה בסמוך למסילת רכבת.

ישנה בעיה עם האכיפה של רשויות מקומיות.

המשטרה גם יכולה לאכוף תופעה כזו.

זה תלוי מי כתב את החוק. על חניות לא נתנו כלל ניקוד, כיוון שרשויות המקומיות במרבית המקרים אוכפות זאת.

"מהירות עד 20 קמ"ש מעבר לקבוע בתמרור ב 20 של רכב מסחרי מעל 12,000 ק"ג בדרך עירונית". בתוך העיר לא אוכפים 10 קמ"ש מעל המהירות המותרת?

נציגי המשטרה, האם אתם אוכפים מהירות של רכב כבד במשקל של 12 טון באותה צורה כמו רכב פרטי רגיל, עד 10 קמ"ש?

כאשר מדובר ברכב לא אוטומטי, כן. לדעתי, עבירה זו לא שייכת לקטגוריה של שתי נקודות. העבירה הזו צריכה להיות בקטגוריה של 4 נקודות, כיוון שכאן מדובר על מהירות של עד 20 קמ"ש בדרך העירונית.

הסעיף הזה כרגע לא מאושר, אנו נדון בכך אחר כך.

עד סעיף 24 העבירות כולן זהות אך נוגעות לכלי רכב שונים.

לדעתי יש הבדל בין העבירות השונות הנוגעות לכלי רכב שונים. אתם הרי מודעים למעורבות הגדולה של כלי הרכב הכבדים.

האם לאופנוע, כפי שמצוין בתקנה מספר 22, ישנה הגבלה על מהירות שהיא שונה מכלי רכב אחרים?

לא.

זו עבירה שהאופנוע הספציפי הזה לעולם לא יוכל לעבור, איך הוא יעבור 25 קמ"ש מעל המותר?

התקנה הזו תשתנה, כיוון שאנו מתכוונים לסווג את סוגי האופנוע הראשונים עד 125 קמ"ש לפי התקינה האירופאית. לא יהיה אזכור של 50 סמ"ק.

בהרבה מדינות בעולם אופנועים עד 50 קמ"ש לא זקוקים לשעונים בכלל. אני הצלחתי בעזרתכם לקבוע מבחן שליטה בלבד למי שיש לו רשיון על מכונית. יש ביטוחים הרבה יותר זולים לכלי הרכב האלה.

זה תלוי בהספק, ועל כן אירופה החלה לקבוע תקנות בהתאם להספק של הרכב. הם מגבילים את זה כאשר הם אומרים 125 סמ"ק לא יותר מ11- קילוואט. יש הגבלה של כוח סוס.

תקנה 22 מצחיקה, אך אני מאשר אותה תחת מחאה. טוסטוס בדרך בינעירונית צריך לנסוע במהירות של 105, דבר שהוא לא אפשרי.

עד מספר סידורי 24 כל הסעיפים עוסקים בעבירות מהירות. כולן מאושרות מלבד סעיף 17.

עד מספר סידורי 32 כל הסעיפים מקובלים עליי. מספר סידורי 32: "הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות".

כאשר דנו בנושא של הקנסות הפכנו את העבירה הזו לעבירה חמורה יותר.

אני מציע להעביר את העבירה הזו לקטגוריה של ארבע נקודות, כיוון שזו עבירה מאוד חמורה ומסוכנת.

כאשר דנו בקנסות נתנו להפרשת גזים ועשן דרוג ב', 250 שקל, ועל הפרשת כל שאר החומרים קבענו דרוג ה, כלומר 1,000 שקל.

אני מציעה שנעשה הפרדה בענישה בהתאם לנסיבות.

אני מציע כי למי שתהיה נזילה רצינית של שמן יינתנו 6 נקודות.

אני מציעה כי על הפרשת שמן יינתנו 4 נקודות.

אני מסכים.

אנו נעשה את אותה הבחנה כפי שעשינו בצו עבירות קנס.

אני מתחיל לדון בעבירות אשר משובצות בקטגוריה של ארבע נקודות. מהי הכוונה של סעיף 22(א): "אי ציות לתמרור ב-37 אי עצירה בלבד-תמרור עצור"?

לתמרור עצור ישנן שתי הוראות, עצור ותן זכות קדימה. הסעיף הזה מתייחס למקרה בו מישהו נתן זכות קדימה, אך לא עצר לגמרי. בקנסות נתנו לזה רמה ב'.

פה עשינו את השינוי הכי גדול.

האם מדובר כן על 4 נקודות רק בשל אי העצירה המושלמת?

כן.

אני חושבת כי זה מאוד מוגזם.

אני מציע כי תעבירו את העבירה הזו לקטגוריה של 2 נקודות. אני לא מעוניין לעודד את המשטרה להגיש דוחות סתם.

אני חייב לציין כי בוורסיה הקודמת היו בקטגוריה של 4 נקודות, 108 עבירות, וכעת ישנן רק 58 עבירות.

עדיין צריך להשאיר רק רבע מהעבירות כדי שהציבור יוכל להבין במה מדובר.

מהי הכוונה של סעיף 34(א): "שימוש בנתיב שאינו מיועד לאותו סוג רכב או עוברי דרך"? הכוונה היא לכניסה לנתיב של תחבורה ציבורית?

אנו אוכפים את זה על פי תמרור ב 35, שימוש בנתיב שיועד לכלי רכב.

תני לי דוגמא לשימוש בתקנה.

אנו לא אוכפים את זה דרך תקנה 34, כי אנו משתמשים רק בתמרור ב 35. מקרים בהם במדינת ישראל יש נתיב המיועד למשהו אחר חוץ מתמרור ב 35, אני לא מכירה.

אם כך בואו נמחק את זה.

זה בלתי אפשרי. יש נתיבים המיועדים להלכי רגל או לאופניים, בהם רכב לא נוסע.

בסדר, נשאיר את הסעיף הזה. סעיף 35: "נהיגה שלא בימין הקיצוני של הדרך"

הכוונה היא לאי שמירה על הימין.

סעיף 45: "נסיעה אחורנית ללא צורך".

איך מוכיחים את העניין של הצורך?

מדובר על מצב בו אדם נוסע 300 מטר ברברס. סעיף 45(2): "נסיעה אחורנית תוך הטרדה או הפרעה".

לא מדובר על נסיעה שלא לצורך.

שיטת הניקוד פועלת אחרי הרשעה.

גם בתשלום קנס ישנה חזקת הרשעה.

את יכולה לא להודות וללכת לבית משפט להישפט, ושם יהיה לך דין צדק.

הרבה פעמים כאשר אנשים משלמים דו"ח הם לא מודעים לכך שעצם תשלום הדו"ח מהווה הרשעה בעבירה הגוררת צבירת נקודות. בדו"ח לא מופיעות מספר הנקודות אשר יקבל אותו אדם. לדעתי, זהו ליקוי רציני. הדו"ח נשלח רק בתום תקופת הצבירה.

אין דרך חלופית להתמודד עם העניין הזה.

אנו מדברים על שיטת התיקון שלכם והחינוך של הציבור. הציבור לא מודע לכמות העבירות.

האם היית ממליצה לאדם שקיבל קנס של כמה מאות שקלים וצבירה של 4 או 6 נקודות, ללכת לבית משפט?

כן. יכול להיות שיש לו כבר מספר נקודות והמשמעות עתה תהיה, כי הוא יחויב בקורס.

תלויה ועומדת כרגע הצעת חוק אשר הוראתה לציין על גבי הדוחות גם את מספר הנקודות עבור העבירה הספציפית.

מדוע אתם צריכים לחכות לחוק הזה?

הם לא מעונינים לעודד אנשים לכפור וללכת לבתי המשפט, כיוון שגם עכשיו ישנם המון תיקים. בכל מקרה מזמנים רק אחרי שנתיים את אותו אדם כדי להציג את ההוכחות.

זה לא נכון, לא מזמנים רק אחרי שנתיים.

בשבוע שעבר הרצאתי בפני שופטי התעבורה בנושא הזה, והצגתי בפניהם את צו עבירות הקנס ומה צפוי. הם תרעמו על כל שינוי משמעותי בשיטת הקנסות.

כתוצאה מזה שהרף של הניקוד ירד, יהיה יותר קל להודות בעבירה ולשלם את הקנס. סעיף 47(ה)(2): "עקיפה או סטייה אחרי תמרור א30- לפני מפגש מסילת ברזל". אני מציע להעביר את זה לניקוד גבוה יותר. סעיף 48(א): "אי סטייה לימין או הגדלת המהירות כשהרכב נעקף". האם זו לא זכותי להגביר את המהירות כאשר עוקפים אותי?

לא.

אם אני נוסע בכביש בו יש נתיב אחד לכל כיוון במהירות של 70 קמ"ש ומישהו מתחיל לעקוף אותי, אסור לי להגדיל את המהירות ל80- קמ"ש?

לא, כיוון שאז הוא לא יוכל להשלים את העקיפה.

אני חושב שלא ניתן להוכיח את העבירה הזו, ושאין כמעט דוחות בגין העבירה הזו. סעיף 48(ב): "רכב עם מטען חורג שלא האט, לא ירד לשפת הכביש ולא עצר".

מדובר על משאיות שמזדחלות בדרך.

בסעיף 48(ג) יש כיסוי להמשך.

מתי משאית כבדה צריכה לרדת לשוליים?

התקנה אומרת: "הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו , בשל שיפוע הדרך נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב ונוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי, כדי לתת לכלי רכב מאחוריו אפשרות לעבור".

עכשיו אנו מגיעים לנושא של המהירות.

מספר סידורי 17 שייך לפה.

עד מהירות של 20 קמ"ש יותר מהמהירות המותרת בדרך עירונית, זה 4 נקודות.

אני חושבת שארבע נקודות זה הרבה.

המרחקים הם קצרים וזמני התגובה הם קצרים.

גם נסיעה במהירות 10 קמ"ש מעל המותר, זה כבר 20% מעל המותר.

האם העיקרון הזה של אי אכיפה עד 10 קמ"ש מעל המותר חל גם בדרך עירונית?

כן.

זאת אומרת שאנו מדברים על חריגה שבין 10 קמ"ש ל20- קמ"ש.

אני חושב כי הטוסטוס יכול לנסוע קצת יותר מהר.

האם ניתן להוסיף את הנושא של חנייה כפולה למשמעות של סעיף 21(ב)(1) וסעיף 21(ב)(3)?

אנו נוסיף נקודות על חנייה.

הם טוענים כי יש להם בעיה עם הרשויות המקומיות שגם הן אוכפות את הנושא של החנייה, והם לא מעונינים לתת ניקוד על חנייה בדרך עירונית. כאשר נותנים לפקח שאין לו הכשרה משטרתית לתת ניקוד, זהו ערבוב תחומים. אני מציע כי ייעשה שינוי בפקודה של סעיף 21(ב)(1), כדי שניתן יהיה לאכוף את הנושא הזה מעבר ליכולתו של פקח עירוני.

מדוע שהנקודות שפקח עירוני רושם לא יילקחו בחשבון?

אני בדעתך, כך תהיה חזית של החלטת ממשלה.

האם לא ניתן להטיל על השלטון המקומי חובה לדווח על דו”חות מסוג מסוים?

דוחות חנייה הם דוחות הדבקה על החלון, כאשר לא ידוע מי הנהג, מי העבריין ועל כן יש אפס נקודות.

העבריין הוא בעל הרכב בהעדר ידיעה אחרת.

מה קורה כאשר מדובר ברכב השייך לחברה?

מה שיקרה זו הפלייה. במידה ותפס את אותו אדם שביצע את העבירה שוטר הוא יקבל נקודות, אך אם זהו פקח הוא לא יקבל נקודות.

לפי הגישה שלכם, כיוון שקשה לאכוף צריך לוותר לכולם.

אנו לא רוצים להעביר את הסמכויות האלה לרשויות המקומיות, כיוון שישנה בעיה של העברת מידע.

הרשויות המקומיות כתבו לי כי הן מתנגדות לכל העניין הזה.

הן מתנגדות לזה כי הדבר היחידי שמעניין אותן זה הקנס.

זו העבירה היחידה שנאכפת בהדבקה. כאשר אנו אוכפים על ידי מצלמה, אנו מצלמים את הרכב, מוציאים דו"ח, בודקים מיהו בעל הרכב, שולחים לו את הדו"ח, ולו יש הזדמנות לטעון כי מישהו אחר נהג ברכב כדי שהדו"ח לא יירשם על שמו. בשיטה של הרשויות המקומיות אדם מוצא דו"ח על החלון ללא שם.

ניתן לשנות את הנורמה הזו.

המדינה מכירה במסירה הזו כמסירה לגיטימית, זה מוכר בסדר הדין הפלילי כאמצעי לגיטימי.

אם אתם מכירים במשהו שניתן לעשות אותו על ידי מצלמה, ניתן לעשות זאת גם על ידי דו"ח.

יש הבדל מהותי בין שני הדברים. באכיפה על ידי מצלמה, אנו שולחים דו"ח לבן אדם אשר יכול להתגונן. במצב של הדבקת הדו"ח על הרכב, לוקח האדם שנהג ברכב את הדו"ח ומשלם אותו. כיצד אנו יודעים מי שילם את הדו"ח? כיצד אנו יכולים להצמיד לו הרשעה?

לדעתי, צריך לשנות את השיטה. הרשות המקומית צריכה לדווח למשטרה על כל כלי הרכב שרשמו להם דוחות כאלה, ובשלב של הניקוד המערכת תודיע לאותו אדם על הניקוד שהצטבר ותבקש לשמוע את טענותיו.

זה ייצור בעיה גדולה למשטרת ישראל.

אנו לא מעונינים לקבוע משהו שעלול לגרום בעיות רבות.

למשטרה מותר לרשום דוחות של עבירות חנייה?

מותר לה לעשות זאת, אך מי שעושה את זה בפועל הן הרשויות המקומיות.

מדוע שהממשלה לא תתחיל לאכוף עבירות כאלה?

אני מציע כי העניין של החנייה הכפולה ייכנס לתוך סעיף 21(ב)(3): "הפרעה או עיכוב תנועה".

מה קורה כאשר אדם חונה בתחנת אוטובוס בחנייה כפולה?

זה הסעיף בו משתמשים השוטרים.

אדוני היו"ר, הפתרון שאתה מציע הוא פתרון יותר מדי גדול וטוב, ועד שיתחילו לפעול על פיו זה ייקח המון זמן. אני חושב כי צריך לתת הנחיה למשטרה לאכוף את העבירות האלה במסגרת של סעיף 21(ב)(3). הבעיה של האוטובוסים העוצרים באמצע הכביש יוצרת תאונות דרכים רבות. כאשר האוטובוס לא מגיע קרוב למדרכה, כיצד יוכלו נכים ומוגבלים להסתדר?

יש לפני התכתבות עם עדה וייס בנושא של תקנה הקובעת זכות קדימה לאוטובוס ביציאה מן התחנה. אני ראיתי כבר נוסח של תקנה שהוצאה בנושא הזה. אני מבין את נהג האוטובוס שלא נכנס לשטח התחנה, כיוון שברגע שהוא נכנס לשם, הוא לא יכול לצאת. אנו קובעים עכשיו ארבע נקודות לאדם אשר לא נתן זכות קדימה לאוטובוס.

אם אין עדיין תקנה כזו, לא ניתן לקבוע ניקוד עליה.

אני מציע גם לקבוע ארבע נקודות לנהג אוטובוס אשר לא אוסף ומוריד נוסעים משטח התחנה.

אני חושבת שיש תקנה כזו, אני אבדוק זאת.

ישנם המון מצבים בהם אוטובוס עוצר לנוסעים באמצע הכביש ועוצר את כל התנועה. אתי, אני מבקש שתבדקי עם גורמים במשרד התחבורה על שתי התקנות האלה. אני מנהל איתם דיאלוג בנושא הזה במשך שנה.

כל עוד אין תקנה אשר מחייבת זכות קדימה לנהג אוטובוס, לא ניתן גם לאשר את הניקוד על העבירה הזו. זה יצטרך לבוא כתיקון גם לתקנות האלה.

יכול להיות שצריכות להיות שתי תקנות. תקנה אחת לגבי זכות הקדימה לנהג אוטובוס, ותקנה נוספת אשר מתייחסת לניקוד על עבירה זו.

אלכס לנגר בעד חלוקת רשיונות נהיגה רנדומאלית.

הוא טען כי האוטובוס יכול לעיתים לצאת בחופזה ממקומו ולקפח זכות דרך של נהג העובר. אנו אמרנו כי זה לא יהיה אוטומטי, אלא בכפוף לתנאי הדרך העירונית.

אנו העברנו הצעת חוק שנוגעת למקרה בו מישהו מסיע 25 אנשים בטרנזיט. הבעיה כרגע היא כי הדין של כל הח'פרים הוא בברירת קנס.

האם אתה מעונין שנכניס את העניין הזה לשיטת הניקוד?

לא. אני מעונין שבעניין הזה יפסוק בית משפט. כולם בממשלה בעד זה.

זו לא עבירת תנועה, זו עבירה מסוג אחר.

כדי שנוכל במקרה כזה להשבית את הרכב של אותו אדם לשלושים יום, אנו צריכים שזה יכנס לסעיף של השבתה.

אין בעיה, אנו נשבית לכם את זה.

אנו מדברים על תקנה 84(ה). צריך להוסיף: "למעט תקנות משנה ב ו-ה. את תקנה 85(א)(1) או (3) יש למחוק לגמרי זה לא יהיה בצו ובעבירות קנס אלא זה יהיה משפט.

אני חושבת כי ראוי לאשר את צו התעבורה. כיוון שלא יצרנו קורלאציה חד משמעית בין הנקודות לבין הקנסות, אין סיבה לעכב את העניין.

אנו נעשה כעת הפסקה בדיון על שיטת הניקוד, ואנו נעבור לדון בצו התעבורה, עבירות קנס. העברות מדורגות לחמש דרגות, כאשר הדרגה הנמוכה היא קנס של 100 שקלים, והדרגה הגבוהה היא קנס על סך של 1,000 שקלים.

ישנן כמה טעויות סופר שאנו רוצים לתקן. במספר סידורי 22 דרגת הקנס צריכה להיות ב'. במספר סידורי 25, חל שינוי בתקנה 27, תקנת משנה ג' שמופיעה פה הפכה להיות ד'.

למה הכוונה כאשר אתם מציינים: "ליקוי לא חמור"?

ליקוי שאינו מסוכן. מורידים את הרכב מהכביש כדי שייגש לתיקון במוסך, אך לא גוררים אותו.

האם על ליקוי שניתן להמשיך ולנסוע איתו זמן מה, לא מספיק לקבוע קנס על סך 250 שקלים?

לא. אנו בודקים באמצעות הניידות שלנו 30,000 כלי רכב, ואנו מגלים כי מצב התחזוקה של הרכבים אינו טוב.

מר יוזנט, תן לנו דוגמאות לליקוי שאינו חמור.

הכוונה לליקויים כמו חופש בתפוחים.

זה מסוג העבירות הטכניות. אנשים לא תמיד מודעים לליקוים האלה. יש בנושא הזה כמה פסקי דין. מדובר באחריות קפידה, ועל כן שואלים מה קורה כאשר אנשים לא מודעים.

אנו במקרים האלה החלטנו לא להוריד רכב כזה מהכביש. אני גם חושב כי הקנס הסביר הוא על סך של 250 שקלים בלבד.

בסדר, אנו מסכימים כי עבירה זו תדורג בדרגת קנס ב', 250 שקלים.

ישנה טעות סופר נוספת. בתקנה 85(א)(5) צריך להיות כתוב: "כשהמשקל הכולל של הרכב מגיע מעל 10% ולא יותר מ24.99%- מעל המותר".

האם כאשר המשקל הכולל של הרכב מגיע עד 10% מהמותר, דרוג הקנס הוא ג'?

כן.

אני בעד זה. אני נגד עומס יתר שגורם נזק לכבישים.

בדו"ח מבקר המדינה כתוב במפורש כי משקל יתר של עד 25% מהמותר, גורם נזק גדול לכבישים.

עומס היתר מקטין גם מרחקי בלימה וגם גורם שחיקה לכבישים. זו עבירה כלכלית.

אני רוצה לדון בנושא נוסף. יש הרבה רשויות מקומיות שאת הנושא של חנייה על המדרכה אוכפות באמצעות חוק שמירת הניקיון. הם מטילים קנס של 490 שקלים, וכך עוקפים את כל הפעולות שלנו. אנו פנינו אליהם ואמרנו כי זה לא ראוי בעינינו. בית המשפט אומנם אמר כי זה לא ראוי, אך הוא אפשר את זה. כיוון שבית המשפט לא פסל את העניין הזה, ואנו לא יכולים להגיד כי זה לא חוקי, אנו צריכים לתת להם כלי חלופי שהוא חד-משמעי ומספיק טוב, כדי שלא ימשיכו לאכוף את הנושא הזה בצורה הזו.

פה נקבע כי אם אדם משאיר רווח של מעל מטר עשרים הקנס יעמוד על 100 שקלים, ואם הוא ישאיר מרווח שהוא פחות מכך, הקנס יהיה פחות מ100- שקל.

איך אוכפים את זה שאסור להחנות על המדרכה מעל 40 סנטימטר?

קודם כל לא אוכפים זאת.

האם הפקח צריך להסתובב עם מטר?

הפקח יכול להסתובב עם מטר, אך זה יגרום טענות רבות מפי אנשים אשר יטענו כי הם השאירו פחות או יותר ממאה עשרים סנטימטר, ולא תהיה שום דרך לבדוק את זה. אני מציעה כי הקנס על כל העבירות האלה של חנייה על מדרכה, יהיה על סך של 250 שקלים.

מה קורה במצב בו מישהו חונה על המדרכה כדי לאפשר למכונית הזבל לעבור בבוקר? יש הרבה מקומות בארץ בהם אנשים חונים עם שני גלגלים על המדרכה כדי לאפשר לרחוב להיות יותר רחב.

יש מקומות בתל-אביב בהם יש סימון כזה, אבל במקומות שאין סימון אסור לעשות זאת, כיוון שאז אנשים עם כסאות גלגלים לא יוכלו לעבור שם. היה בג"ץ של נכים נגד עיריית תל-אביב, שם הם טענו כי עיריית תל-אביב מסמנת יותר מדי מקומות על המדרכה המותרים לחנייה.

אנו צריכים לחשוב על טובת הציבור. טובת הציבור היא שכן יחנו על המדרכות.

תלוי על טובת איזה ציבור אתה מדבר.

ציבור הנכים הוא לא הרוב במדינה, יש גם אנשים אחרים. אני לא חושב שאנו צריכים ליצור מצב בו ברחובות קטנים וצרים לא יהיה מעבר למשאית. אנשים לא חונים על המדרכה כי הם רוצים, הם מודעים לכך כי זה מזיק לרכב.

הפתרון לזה הוא על ידי הסימונים על המדרכה. הקביעה של מטר עשרים היא לא זו אשר תפתור את הבעיה.

אני מציעה כי העירייה תסמן את המרחק של מטר עשרים במקומות בהם המדרכות רחבות.

יפעת, האם קנס אחיד של 250 שקל יפתור לדעתך את הבעיה?

כן.

האם ניתן להוסיף תקנה אשר תאמר כי חנייה עם שני גלגלים על המדרכה במקום בו החנייה מותרת תגרור קנס של 100 שקלים?

חנייה שאיננה מפריעה למעבר היא חנייה מותרת.

זה לא נכון.

אני צריך בין שני דברים רעים לבחור את הרע פחות. אני ראיתי כי גם במדינות נאורות בעולם חונים על המדרכות.

אני אומרת כי אם לא נפעל בהתאם להצעה שלי, מה שיקרה זה שהרשויות המקומיות יאכפו את התופעה הזו על ידי הטלת קנס על סך של 500 שקלים.

אני רוצה למצוא פתרון מאוזן. אני רוצה כי באותם מקרים בהם החנייה מותרת, אך מחנים עם שני גלגלים על המדרכה, תיקבע עבירה מינימלית, כדי לא לעודד את העיריות לכתוב דוחות.

הרעיון הוא לאפשר מעבר של הלכי רגל.

בואי נניח כי ישנו מקום בו רוחבה של המדרכה הוא שני מטר. אדם מחנה את רכבו עם שני גלגלים על המדרכה הזו, כיוון שהכביש צר והוא חושש כי יפגעו ברכבו החדש.

אני חושבת כי הרע במיעוטו הוא להשאיר את ההרשאה לחנייה עם שני גלגלים על המדרכה ובלבד שיישאר מרווח של מטר עשרים להלכי רגל.

ברגע שאנו נאשר את התקנות האלה, אני לא יודע אם תחזרו לכאן שוב. אני רוצה להשאיר אתכם עם גבנון כדי שתהיה לכם סיבה לחזור לכאן שוב. אני רוצה שאתם תחזרו אלי עם תקנה שאומרת כי הקנס על חנייה במדרכה הוא 250 שקל, אך אם מדובר על חנייה עם שני גלגלים על המדרכה במקום המותר לחנייה ועדיין נותר מעבר של מטר ועשרים להלכי רגל, הקנס שייקבע הוא על סך 100 שקלים בלבד.

אם כך אנו לא זקוקים לתקנה נוספת, ניתן לכתוב את זה בצו עצמו.

את כל תקנה 72(א) אתה מעביר לב'.

אני הייתי ממליץ לרשויות לא לתת קנס בכלל במקרים כאלה.

את מספר סידורי 103 הייתי מתקנת ואומרת: " בלא הותרת מעבר של 120 ס"מ, למעט המפורט להלן". את מספר סידורי 104, הייתי מתקנת ואומרת: "בהותרת מעבר של 120 ס"מ לפחות וכאשר רק שני גלגלים נמצאים על המדרכה ונותר מעבר של 120 ס"מ לפחות".

אני מציע שנקבע מעבר של מטר אחד.

נציג הנכים היה כאן באחת הישיבות, ואמר כי ישנם כסאות גלגלים הרחבים יותר ממטר, ועל כן צריך להשאיר מרחב מעבר גדול יותר.

צריך למצוא את האיזון בין ציבור הנכים לשאר האוכלוסייה. רוחבו של כיסא גלגלים לא יכול להיות יותר ממטר, כיוון שאחרת הוא לא יוכל לעבור בפתח של דלת.

מספר סידורי 104 יהיה מנוסח כך: "חנייה כאשר רק שני גלגלים על המדרכה כאשר נותר מעבר של מטר ואין איסור חנייה מסיבה אחרת".

צריך להבהיר את העניין של האיסור. במדרכה רגילה ברשות מקומית, אם אין תמרור המתיר חנייה, אסור לחנות.

הכוונה היא למקום בכביש המותר לחנייה.

אני רוצה לוודא כי מבחינת המהות זה לא יחול על חנייה במקום שאין איסור מפורש לחנייה. האיסור נובע רק מזה שאין תמרור או סימון בדרך המאפשר חנייה.

העבירה היא בעצם החנייה על המדרכה. אם ארבעת הגלגלים היו מוצבים על הכביש באותו מקום ממש הכל היה תקין.

התיקון הוא גם בצו עצמו וגם בחלק ג'.

כמה זמן אתם צריכים לתחילה של התקנות?

אנו צריכים זמן לשנות את התקנות במחשב וכן להכין חוברות נוסחי אישור חדשות לשוטרים.

אנו זקוקים לחצי שנה.

חצי שנה מיום הפרסום.

נקבע את תאריך התחילה לראשון באוקטובר. מר יוזנט, אני מבקש ממך לבדוק שוב את העניין של התקנות אשר נוגעות לנושא של זכות קדימה לאוטובוסים. התקנה נוסחה כך שלאוטובוס אין זכות קדימה, אלא מי שמתקרב חייב לתת לו זכות קדימה.

האם אתה מדבר על דרכים עירוניות או על דרכים בינעירוניות?

אני מדבר רק על דרכים עירוניות.

חייבת להיות גם הגבלת מהירות.

אנו נקבע כי התקנה הזו תחול בדרכים עירוניות כאשר המהירות תהיה עד 50 קמ"ש. אני השתכנעתי כבר, כי אין קורלאציה בין עבירות תנועה לבין תאונות דרכים. אני חושב כי אדם יכול להיות מעורב בתאונת דרכים חמורה מבלי שתהיה לו אף הרשעה. יכול להיות שהוא נרדם על ההגה.

כל התיאוריות הקרימינולוגיות החדשות טוענות כך. למרות זאת באמירה שלך אתה מזמין לא לאכוף את החוק.

אכיפה של תקנות התעבורה מעבר לשאלת התאונות, היא חלק מנורמת התנהגות.

רוב התאונות נובעות מחוסר דרך ארץ.

ישנן הרבה תאונות אשר קורות כיוון שהנהג נהג במהירות מופרזת ובפראות, אך יש גם המון תאונות הנובעות מחוסר מיומנות נהיגה, הרדמות, חוסר ריכוז וכו'. צודקים כל המומחים הטוענים כי צריך לחקור את התאונות בלי נפגעים. אם היו חוקרים את הנושא הזה לעומק, היינו מאתרים קבוצה של נהגים בעיתים מאוד, ומוצאים כי זה שהתאונה נגמרה בלי נפגעים זה עניין של מזל בלבד. לו היתה לי שליטה על דרכי המשטרה הייתי משקיע משאבים רבים יותר בחקירת תאונות ללא נפגעים.

האם אתה מתכוון שזה ייעשה בסידור פנימי של המשטרה. אנו מותקפים כי אנו לא חוקרים בצורה טובה, את המקרים שאנו חוקרים. האם עכשיו אנו מותקפים גם על מה שאנו לא חוקרים?

אני מודע לבעייתיות עם חברת הביטוח. במקרה של תאונה קשה בצומת דרכים אשר נגמרה ללא נפגעים, אתם צריכים לחקור, ולראות מי לא נתן זכות קדימה.

אנו מטפלים בנושאים כאלה.

אם זה היה תלוי בי הייתי מחייב את חברות הביטוח להעביר לכם נתונים גם על תאונות ללא נפגעים כדי שאתם תחקרו זאת.

יש לנו עשרות מקרים בהם אנו דרשנו את האינפורמציה הזו והם לא היו מכנים לתת לנו אותה.

ישנם אנשים שיש להם בעיות של הפרעות שינה. אנשים כאלה צריך לאסור עליהם את הנהיגה.

יש אנשים שיש להם בעיה של נמנמת. הם צריכים לקחת כדור מסוים ואם הם לא עושים זאת, הם מנמנמים כתוצאה ממצבם. לא ניתן להוריד אותם לגמרי מהכביש, כי הם לא עוברים את הסף של אפילפסיה שכתוצאה ממנה הם נפלטים לגמרי מהמערכת. הם צריכים לקחת כדור יקר שאינו כלול בסל התרופות.

אנו קיבלנו תלונות על בוחן שנרדם במהלך הטסט. אנו שלחנו אותו לוועדה רפואית ושם קבעו כי הוא חייב להפסיק לבחון תלמידים במבחני נהיגה.

השבוע נהג חולה אפילפסיה דרס למוות אישה שישבה בתוך תחנת האוטובוס.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00