פרוטוקולים/כלכלה/4875



2
ועדת הכלכלה – 13.3.2002

פרוטוקולים/כלכלה/4875
ירושלים, כ"ז בניסן, תשס"ב
9 באפריל, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 438
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ד', כ"ט באדר התשס"ב, 13.3.2002, בשעה 10:30


ס ד ר ה י ו ם


תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה) (תיקון), התשס"ב2001-

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר מיכאל קליינר

מלי ישראל, רשמת הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון
עו"ד אריאל סיזל, היועץ המשפטי, משרד הבינוי והשיכון

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ



תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה) (תיקון), התשס"ב2001-

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה
בנושא תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה) (תיקון), התשס"ב2001-.

התקנות אושרו על-ידי משרד המשפטים והוגשו על-ידי שר הבינוי והשיכון.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(2)(17) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט1969-, לאחר התייעצות עם המועצה לעבודות הנדסה בנאיות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

בתוספת לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה):

בענף משנה 34, במקום "איטום ובידוד", יבוא: "איטום מבנים".

אחרי "ענף משנה 193" יבוא: "194 מבנה עץ, 195 גגות קלים".

בענף משנה 320, במקום "ברזל", יבוא: "פלדה".

תחילת התקנות מיום פרסומן.

קבלן שחל שינוי בשם ענף המשנה שבו הוא רשום, ימשיך להיות רשום בענף המשנה החדש.

למען האמת חשבתי שתבואו היום עם תקנות חדשות שינפו את חברות הבנייה הפיקטיביות כפי שנתבשרנו בעיתון "גלובס" לפני ימים אחדים.

התקנות האלה כבר אושרו. לתקנות אלה לא היה
צריך את אישור ועדת הכלכלה. התקנות אושרו ובעצם הן מופעלות מאוגוסט 2000 על הקבלנים החדשים, ולגבי הקבלנים הוותיקים, התקנות נתנו להם שהות עד סוף ספטמבר 2001.

למה התקנות האלה לא צריכות אישור של ועדת
הכלכלה?

אלה תקנות רגילות.

תקנות כאלה חשובות שבכל-זאת פוגעות בציבור
מסוים. אגב, אנחנו בעד, זה חיובי וזה חשוב אבל תמיד יימצא בתוך כל כך הרבה חברות מישהו שימחקו אותו בטעות. כלומר, דווקא זה נראה לי בעל פועל תחיקתי. לקרוא לזה איטום מבנים במקום איטום ובידוד, כשאתם מדברים בסעיף השני שאם חל שינוי בשם ענף המשנה שהוא רשום זה בסדר והוא עבר לשם החדש, כן צריך להביא לאישורנו?

יכול להיות שזה בגלל האגרה שנגבית.

רישומו של קבלן בענף משנה מחייבת תשלום
אגרה.

אם אני הייתי קבלן איטום ובידוד ואתם העברתם
אותי אוטומטית לאיטום מבנים כי אני אטמתי כל הזמן ואני ממשיך לאטום, אני צריך לשלם אגרה על שינוי שם?

לא. אתה נשאר באותה מתכונת ולא יחול שום
שינוי ברישום של אותו קבלן.

אנחנו מדברים על ענפי משנה חדשים.

לגבי החדשים, זה בסדר וזה ברור לי.

אתה שואל למה קבעו מראש שועדת הכלכלה של
הכנסת צריכה לאשר את רשימת הענפים? את זה אתם תגידו לנו.

זה נניח בסדר, כי יש השלכה של תשלום. אם עד
היום עשיתי גגות קלים, לא הייתי בתשלום.

נכון. לא היית חייב בתשלום.

היום אני רוצה לעשות גג קל או מבנה עץ, אני
חייב בתשלום.

בבניית גגות קלים צריכים איזשהו ידע ומומחיות
מיוחדים? למה צריך לפקח עליהם? האם זה לא בגדר שיפוצניק?

ודאי שלא. לבנות גג קל חדש, זה לא שיפוץ אלא
צריכים ידע מקצועי. אני חושבת שכוונת המחוקק הייתה להכניס את זה לתוך מסגרת החוק בגלל הסכנה שיש בעניין הזה.

זו השאלה. האם כרוכה סכנה בבניית גגות קלים?

אני משערת שכן. בכל אופן מדובר בקונסטרוקציה
ומדובר במבנה מסוים.

המגמה היום היא דווקא לא להדק את הפיקוח
הממשלתי במקום שאין צורך או לא להגביל באיזושהי דרך את חופש העיסוק של האנשים אלא להפך. אם יש בכך צורך, יש לכך מקום. השאלה היא למשל אם באמת לגבי גגות קלים, האם יש בכך צורך.

ישבה ועדה של מהנדסים ודנה בכל הנושא של
הענפים, בכל המרכיב הרציני הזה של הענפים, והיא חשבה שבניית גגות חייב להיכנס לתוך המסגרת הזאת. יש כל כך הרבה ענפים, בין היתר גם שיפוצים, ויש מסגרת די רחבה של רישום קבלנים שמגבילה כמו שאת אומרת, והיא מגבילה את הקבלנים, את אותם אלה שעוסקים במקצועות.

היא מחייבת אותם לשלם אגרות כדי לעסוק
במקצוע.

זה לא מדויק ואני אסביר למה. כל קבלן שרשום
בענף ראשי מסוים, לפי החוק הוא מוסמך לעבוד בכל ענפי המשנה שבו. לכן הקבלנים הרשומים, ברובם רשומים בענף ראשי מאה שהוא ענף של בנייה ולכן מכוח זה הם מוסמכים לבצע גם עבודות של מבנה עץ וגגות קלים. כאן אנחנו מדברים על קבלנים שאינם רשומים בענף ראשי מאה ויש להם התמחות בתחום מסוים של גגות קלים או של מבנה עץ. ועדת המשנה שהורכבה מגורמים מקצועיים כפי שאמרה רשמת הקבלנים, היא החליטה שזה ראוי גם כאן.

אני רוצה להבין את הצד המעשי ולא את הצד
המשפטי. אם קבלן התקין גגות קלים ואתה רושם אותו, אני באמת אשאל אם מדובר באגרה נוספת.

אותו קבלן שרשום בענף הראשי משלם אגרה
אחת.

שהיא באיזה גובה? מה גובה האגרה של הרשומים
בענף ראשי מאה?

היום זה 3,000 שקלים. זו אגרה חד-פעמית. אגרת
רישוי.

אם כן, אני רשום כקבלן ואם עד היום עשיתי
גגות, ירשמו אותי עכשיו גם בגגות קלים ואני לא צריך להוסיף כסף. כאן אין לי בעיה עם זה. השאלה האם יש אנשים שלא היו צריכים רישום. למשל, אם אני עשרים שנה מתקין גגות קלים והכל בסדר ופה באמת השאלה החוקתית. אני לא מדבר על כך שאם בעוד עשר שנים יבוא מישהו שיצטרך להירשם, וגם במקרה הזה אין לי בעיה. אני מניח שצריך רשיון כדי לקבל אישור ולכן הוא יעבוד אצל מישהו וירכוש ניסיון. אין לי בעיה ואני בעד. השאלה מה קורה עם כל אלה שעוסקים עשרים שנה. אדם שעוסק במקצוע עשרים שנה והוא לא למד אבל הוא בעל מקצוע כי הוא עוסק בזה מגיל 14.

אתה שואל לגבי הוראות מעבר?

כן.

חשבנו שכאן לא צריך הוראות מעבר משום שאותו
קבלן שעוסק בעבודות האלה ממילא יכול להיכנס, אם אין לו הכשרה הנדסית – אם הוא לא מהנדס או הנדסאי ומסתמך רק על הניסיון בביצוע – כי הוא יבוא עם חמש שנות ניסיון שהוא ביצע עבודות בגגות קלים בתוך עשר השנים האחרונות והוא יוכל להירשם. יש קריטריון לענפי משנה ואותו לא שינינו.

זאת אומרת, מי שעסק בארבע השנים האחרונות
מאז שהוא השתחרר מהצבא בהתקנת גגות קלים, הוא יצטרך עכשיו לעבור בחינות או משהו? מה הוא יצטרך לעשות?

מי שאינו עומד בדרישות לא יוכל להירשם.

זאת אומרת, יש כאלה שאולי הם עוסקים בזה
היום ואתם לא תאשרו להם להמשיך לעסוק בזה.

את מדברת על אכיפה, אבל נכון.

לא, לא מדברים על אכיפה אלא על העיקרון.

הם יוכלו לעבוד כשכירים.

אם אני עובד שלוש שנים ויש לי עסק עצמאי, יש
לי בעיה. אם אני למשל עובד שלוש שנים, אני בעל מקצוע מצוין ויש לי כבר עסק פרטי.

החוק קבע מה זה בעל מקצוע מצוין. חמש שנים
לפחות.

החוק הזה?

החוק הקיים.

עד היום יכולתי לפתוח עסק של גגות בלי בעיה כי
אין חוק שמונע את זה ממני. אם לקוחות רוצים אותי ואני מצליח, זה בסדר. פתחתי עסק פרטי והעסק הולך טוב, ויש לי כבר אפילו שני עובדים ואני שלוש שנים עשיתי את זה ולמדתי את המקצוע, עבדתי חצי שנה אצל מישהו, למדתי מהר והתחלתי להתקין גגות. בעצם היום אין שום אפשרות שאני אקבל רשיון אלא יאמרו לי לסגור את העסק ולהיות שכיר.

החוק בא לקבוע מה מספיק ומה לא מספיק.

אין לי בעיה לגבי העתיד. אין לי בעיה לגבי מי
שמשתחרר מהצבא.

אמרה הוועדה שאיכשהו יוכשרו כל אלה
שקיימים. כאשר החוק הזה חוקק ב1969- הייתה הוראת מעבר.

הכנסת חוקקה את חוק השקעות בנאמנות, הבג"ץ
פסל את הוראת המעבר.

נדמה לי שההתערבות היחידה של בג"ץ אי פעם
בחקיקה של הכנסת הייתה בחוק יועצי השקעות בוועדת הכספים וזה היה בדיוק על הנקודה הזאת.

לדעתי יש פה איזושהי טעות. על פי החוק אדם לא
רשאי לעסוק בעבודות הנדסיות בנאיות מעבר להיקף מסוים אלא אם כן הוא רשום בפנקס הקבלנים. על פי הבנתי, כיוון שגגות קלים חורגים מההיקף, בדרך כלל זה חורג מההיקף, לכן הוא לא היה רשאי לבצע את אותן עבודות אלא אם כן הוא היה רשום בפנקס והוא היה צריך להיות רשום תחת ענף ראשי מספר מאה.

למעשה התקנות באות לקבוע ולהקל על כל מיני אנשים שרוצים להתמחות בתחום מאוד ספציפי ולאפשר להם להירשם בענף משנה מבלי להיות רשום בענף ראשי של בנייה עם כל הכרוך בכך.

אין לי שום בעיה עם התקנה. אני מאוד בעד אבל
אני רוצה לבדוק לגבי אותם אנשים כדי לא ליצור מצב שעל-ידי החקיקה הזו הפכתי אנשים שהיום עובדים כחוק לאנשים שעובדים באופן לא חוקי.

בדרך כלל אלה לא אנשים שעבדו כחוק. בכל
מקרה אין חולק על כך שמדובר בעבודות הנדסה בנאיות.

האם אתה יכול לומר בצורה חד-משמעית
שהתקנות האלה, אם יושב-ראש הוועדה יחליט לאשר אותן, אינן פוגעות בפרנסתו של אף אדם שעסק כדין בהתקנת גגות קלים, עסק כדין ערב תחילת התקנות בהתקנת גגות קלים? אף לא אחד ייפגע כתוצאה מקבלת התקנות האלה?

אני יכול לומר שלפי מיטב הבנתי אף אחד לא
ייפגע. החוק בא וקובע שלא ניתן בכל מקרה לעסוק בעבודות הנדסה בנאיות בהיקף מסוים אלא אם כן אתה רשום בפנקס. לכן עד היום למעשה לא יכלו כל מיני אנשים לעסוק בעבודות של התקנת גגות קלים או עבודות מסוג אחר אלא אם כן הם היו רשומים בפנקס, אלא אם כן הם עסקו בעבודות בהיקף מאוד מאוד זניח.

אנחנו מדברים על ענף משנה ולא על ענף ראשי.

אומרת לך היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה
שאתה צריך להצהיר כאן בוועדה של הכנסת שלא ייפגע אף אחד. כלומר, שלא יכול להיות אפילו בתיאוריה שיש מישהו שבגלל שזה בכל-זאת ענף לא גבולי מבחינת ההיקף, שהחוק לא מנע ממנו לעסוק.

אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו
רוצים שיהיה. האם אנחנו רוצים שקבלני גגות ימשיכו לעבוד בלי פיקוח ובלי רישוי. אם את מחליטה שמהיום את רוצה להסדיר את הנושא ושכל אלה שמבצעים עבודות גגות, גם תחת המטריה של הקבלן הראשי בענף מאה, אבל את מחליטה שהם לא יוכלו לבצע את זה ללא רשיון מרשם הקבלנים, את חייבת לעצור את אותם בעלי עסקים בפתחו עסק אחרי שנה או שנתיים בלי הכשרה כמו שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות ואנחנו חושבים שההכשרה צריכה להיות לפחות חמש שנים.

המחוקק בחוק יסוד, על פי פרשנות בית-המשפט
העליון, אמר שאם אדם כבר עוסק בזה היום, אני לא יכול להחיל חוק שישלול ממנו בעצם את האפשרות לעסוק כעצמאי במקצוע שבו הוא עסק עד היום.

אתה אומר שצריכות להיות הוראות מעבר.

נכון.

הוראות מעבר שיקבעו שכל אלה שעוסקים בזה
יעברו איזשהו מבחן.

אלא אם כן אף אחד לא נפגע וכאן אף אחד לא
נפגע מהתקנות.

אם לא נפגע, אין בעיה. היות שאני לא מציע לך
להצהיר הצהרה כזו כי זה מרחיק לכת, אני מציע אולי לרכך בתקנה את עניין המעבר ולקבוע – ואתה אפילו לא צריך להיכנס לפרטים – ובלבד שיהיה הסדר שיאפשר למי עוסק במקצוע כבר היום להמשיך בו.

אתה יכול לומר לו שהוא ילך לקורס של שנה וכי אתה דורש ממנו לעבור קורס בהנדסה וזה לגיטימי.

הם צריכים לומר מה הם דורשים. השאלה איזו
הוראת מעבר תהיה.

אם רוצים הוראת מעבר, אנחנו צריכים לבדוק
וזה לא על רגל אחת.

אני מציע שנדחה את זה.

בסדר אבל אולי אפשר לאשר את הדברים
האחרים.

כן.

לגבי מבני עץ, אני לא יכולה להצהיר אבל אני
יכולה לומר. נראה לי שכל הקבלנים במבנה עץ רשומים בענף מאה כי אחרת אף אחד לא היה מאפשר להם לבצע עבודות במבנה עץ גם אם זה מבנה עץ. אני מכירה הרבה קבלנים שרשומים בענף מאה ועושים מבנה עץ.

אבל את לא מכירה כאלה שעושים רק מבנה עץ.

התאחדות הקבלנים לא הביעה התנגדות.

בוודאי, כי בהתאחדות הקבלנים נמצאים קבלנים
רשומים. אדרבה, זה מצמצם להם את התחרות.

יש בוגרי צבא שלא יודעים שיש דבר כזה.

מבנה עץ, זה שיטות הרכבה ויש תקנים. היום יש
תקן של מכון התקנים שקובע איך בונים מבנה עץ. לא כל אחד יכול לקום ולהחליט בוקר אחד שהוא הולך לבנות.

אני לא מציע שנפצל את תקנה 2. אם החלטנו
לדחות את תקנה 2, אנחנו מדברים על תקנה 1 שאומרת במקום איטום ובידוד, איטום מבנים שאין שום בעיה עם זה, וכך גם לגבי ברזל ופלדה.

אם כן, פסקה 2 נדחתה עד לגיבוש הוראת מעבר.
לגבי גגות קלים, ברור לי שזה חיוני.

יש אנשים שבונים קירות גבס או חלונות גדולים
והם לא קבלנים. יכול להיות שאחד שעושה חלונות במשך עשרים שנה יתחיל גם לבנות גגות.

גגות קלים נגד הגשם וכולי.

יש פטור עד שלושים אלף שקלים. זה סכום פר
עבודה. שלושים אלף שקלים לעבודה אחת.

תבדקו את זה. אני חושבת שזה ראוי בדיקה
נוספת.

אני מאוד מודה לכם.









הישיבה ננעלה בשעה 11:00