פרוטוקולים/כלכלה/4859



2
ועדת כלכלה
12.3.2002

פרוטוקולים/כלכלה/4859
ירושלים, כ"ז בניסן, תשס"ב
9 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בניסן התשס"ב (12 במרץ 2002), שעה 9:00

תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התש"ס-2000 בדבר רשיונות נהיגה.

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר

ציון מזרחי סגן מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה
עדה וייס,עו"ד סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד התחבורה
עופר שרון, עו"ד אגף המכס והמע"מ, משרד האוצר
בני רובין,עו"ד משרד המשפטים
פרץ סגל,עו"ד משרד המשפטים
סנ"צ עידו גוטמן ראש מדור לתעבורה, המשרד לביטחון פנים
ישי אילן,עו"ד משרד הבריאות
פיני מור עוזר מנכ"ל משרד העליה והקליטה
נאוה מקובסקי,עו"ד קרנית
שמואל מלכיס מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
אדית הנדל מרכזת איגוד חברות השכרת רכב, איגוד לשכות המסחר
נילי פרידלנדר,עו"ד היועצת המשפטית, חברת אלדן
מרגלית רונאי-פרץ מנהלת תביעות חברת אלדן
הגר הר-צבי,עו"ד אבנר

אתי בנדלר

לאה ורון























תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התש"ס-2000 בדבר רשיונות נהיגה.

תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), בדבר רשיונות נהיגה זרים.

גברת וייס, זה הנוסח האחרון שהעברת אלינו?

כן.

תיקון תקנה 170. אחרי הגדרה "הוראה" יבוא: "מבחן שליטה" – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב".

זה אושר.

זה ללא שינוי?

ללא שינוי. זה הטוסטוס?

לא. זה המרת רשיון זר.

דיברנו על עולה חדש שאתם רוצים לבדוק שהרשיון שלו לא מזוייף.

הרשיון אולי מזוייף, אבל אנחנו רוצים לבדוק את כושר נהיגתו.

הסיבה שאתה עושה לו מבחן שליטה היא כי אתה לא סומך על נאמנות הרשיון.

גם.

אתה לא סומך, כי אחרת היית נותן לו רשיון נהיגה. מאחר והיו לכם מקרים של רשיונות מזויפים, אתם אומרים " בוא נראה אם הרשיון משקף מציאות אמיתית או מציאות וירטואלית." תקנה 170 מאושרת. הוספת תקנה 175. "על אף האמור בסימן זה ,לא יינתן רשיון נהיגה לתושב איזור כמשמעותו בתקנה 578 שאינו רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965" מה זה?

שלא יינתן רשיון לתושב איזור שאינו רשום במרשם הישראלי.

מה המטרה?

המטרה היא שתושבי הרשות הפלסטינית לא ימירו את רשיון הנהיגה הפלסטיני שלהם לרשיון נהיגה ישראלי.

ואם היה לו רשיון ישראלי הוא יכול לקבל פעם נוספת רשיון ישראלי?

אם הוא לא תושב ישראל הוא לא יחדש.

אם הוא תושב השטחים, שיקבל רשיון מהפלסטינים.

אם מעמדו נשאר תושב הרשות הוא לא מקבל כאן רשיון, אבל אם המירו את מעמדו והפכו אותו לתעודת זהות כחולה, הוא מגיע אלינו עם המסמכים.

גם היום הוא יכול לבוא ולקבל רשיון נהיגה ישראלי.

אתם רוצים להגיד לי שהיום יכול לבוא תייר למדינה ולקבל רשיון ישראלי?

בכל מדינה זה ככה.

ואז המבחן הוא כמו לכל אחד?

כן.

מה זה "רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנה 578"?

זה תושב איזור. שם יש הגדרה של איזור.

במילים אחרות, מי שלא רשום במרשם האוכלוסין בארץ כתושב ישראל, לא יכול לקבל המרה? זאת התקנה?

לא, רק אם הוא תושב איזור.

אם הוא תושב האיזור הוא לא יכול לקבל רשיון נהיגה ישראלי?

נכון.

מה קורה אם עד שלשום האדם היה ישראלי?

אז איך הוא הפך להיות תושב האיזור?

בינתיים מחזירים עוד 700 אלף תושבים והאדם רשום כפלסטיני. עכשיו יש לו רשיון ישראלי והוא תושב האיזור.

אנחנו לא נחדש לו ברגע ששונה מעמדו.

איפה כתוב שלא תחדש לו? כתוב "לא יתן".

על מה אתה מדבר? אתה מדבר על אחד שהיה תושב ישראל ועבר להיות תושב השטחים?

בוודאי.

למה שלא תחדשו לו אם היה לו רשיון נהיגה ישראלי?

המילים "לא יתן" אינן מספיקות, צריך לכתוב "לא יחודש רשיונו".

למה לא לחדש? למה גורלו יהיה יותר רע מתייר? בגלל שהוא תושב האיזור? האם רשיון נהיגה ישראלי מצביע על משהו? גורמי ביטחון עלולים לטעות?

זה יכול להיות.

אני מסכים שהרשיון לא יחודש, לאור העובדה שיכול להיות מצב שרשיון הנהיגה הישראלי עלול להטעות ויחשבו שהוא תושב ישראלי למרות שהוא לא.

אז לא יינתן ולא יחודש?

לא יינתן ולא יחודש. הייתי נותן שיקול דעת לרשות הרישוי שבמקרים מיוחדים כן לחדש.

אנחנו אומרים שהם יותר גרועים מאשר תיירים. מכוח מה אנחנו אומרים את זה? מסיבות ביטחוניות. השאלה היא אם צריך בחקיקת משנה או בחקיקה ראשית לומר את זה.

מבחינת רישוי מצבו לא נהיה יותר רע.

אני בכל זאת הייתי מוסיף את המילים "אלא אם השתכנעה רשות הרישוי כי יש הצדקה להאריך את הרשיון". אני לא רוצה לסגור את זה טוטאלית. תקנה 4. (א) "רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רשיון נהיגה שבידו רשיון נהיגה לאומי כמשמעותו בתקנה 562, שהוא בר תוקף, שדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות בתקנות 176 עד 187, רשיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: (1) אם הוא נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, (בתקנות אלה – "עולה חדש") – הגיש את בקשתו תוך שלוש שנים מיום עלייתו."

פיסקה (1) ו(2) לא יכולות להיות ביחד.

במקום המילים "כל אלה" צריך לכתוב "אחת מאלה".

לא ברור לי איך התקנות הללו מתיישבות עם תקנה 567א, ששם אנחנו דורשים מכל עולה חדש ומכל תושב ישראלי שהיה מחוץ לארץ, תוך שנה או תוך 6 חודשים, תלוי לפי סוג הרכב, לבוא ולבקש בקשה. פה אנחנו נותנים להם שלוש שנים או שנתיים. איך זה מתיישב עם 567א? 567 אומר שכל עולה חדש או תושב ישראל שהיה מחוץ לישראל יותר משנה רצופה רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר. פה אנחנו באים ואומרים שעד שלוש שנים הוא יכול להגיש את הבקשה שלו. הוא צריך תוך שנה להגיש את הבקשה שלו.

הוא יכול לא לנהוג.

הוא יכול לבוא כעבור יום אם הוא רוצה, אבל נותנים לו עד 3 שנים להתארגן.

אני חושב שהתקנה בסדר.

כתוצאה מהתקנה הזאת עלול להיווצר בלבול.

נניח יום אחד היה לו קצת כסף, הוא קנה סובארו ישנה ורצה לחדש את רשיון הנהיגה. מה, יגידו לו ללכת לעבור טסט? לא, נותנים לו 3 שנים. זה הגיוני. (2) "אם הוא תושב ישראל שאינו עולה חדש – שהה מחוץ לישראל, מיום קבלת הרשיון הלאומי, 3 חודשים רצופים לפחות והגיש את בקשתו תוך שנתיים מיום שובו לישראל לאחר מועד הוצאת הרשיון הלאומי;" הייתי אומר 6 חודשים רצופים לפחות. אני מציע שרק מי שנמצא מעל 6 חודשים בחו"ל יכול לאזרח רשיון נהיגה בחו"ל.

זה דבר שיקשה על סטודנטים או כל מיני כאלה שנוסעים מטעם המדינה.

אם הוא יודע לנהוג, שיעבור פה מבחן נהיגה. אני מציע שנה במקום שנתיים.

אין פה הגדרה של תושב ישראל.

אין הגדרה של תושב ישראל.

תושב ישראל זה מי שנמצא מעל מחצית שנה קלנדרית בארץ. זה לצורכי מס רכישה.

למה לא לקחת הגדרה מחוק מרשם האוכלוסין?

היא לא מתאימה.

אחר כך יתחיל ויכוח מיהו תושב ישראל.

תעזבו את זה.

כבוד היושב-ראש, זה מהותי.

אנחנו נקבע עכשיו מה זה תושב ישראל? יש בדין מה זה תושב ישראל.

הבעיה היא שיש הרבה הגדרות.

מי שמרכז חייו..

ההגדרה של מרכז חייו היא בעייתית.

רבותי, ההגדרה של תושב ישראל נמצאת באלף ואחד חוקים, לא נגדיר אותה מחדש. (3) "תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190; (4) עמד בבדיקות ראיה כאמור בתקנות 198 עד 201ג, ואם הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, עמד גם בבדיקות רפואיות לפי תקנות 191 עד 197; (5) לעניין הדרגות המנויות בתקנות 176 עד 179, עמד גם במבחן שליטה ולעניין הדרגה המנויה בתקנה 179, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד97;" מה זה "עמד במבחן שליטה"?

אנחנו בודקים את מיומנותו.

זאת אומרת שאתם מעבירים את כל אלה שבאים עם רשיונות זרים מבחן שליטה. אין מצב שיש לך רשיון זר ואתה מקבל באופן אוטומטי רשיון ישראלי.

חוץ מקונסולריים ודיפלומטיים.

אנחנו מאשרים גם את פיסקה (5). (6) "לעניין הדרגות המנויות בתקנות 179א עד 187, נתקיימו בו גם כל אלה: (א) הוא תושב ישראל; (ב) עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד197; (ג) עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי תקנות 203 עד 207 ו-209;" הגברת וייס, במקרה כזה הוא יצטרך פחות שיעורי נהיגה?

כן.

תיאוריה הוא צריך לעבור אני מניח.

כן.

הדבר היחיד שיש פה זה שהוא יכול לעשות את זה אחרי פחות שיעורי נהיגה. זה היתרון היחיד.

גם בקורס הלמידה העיוני יש לו הקלות גדולות.

(7) "לענין הדרגות המנויות בתקנות 181 עד 187, נתקיימו בו גם כל אלה: (א) סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי ועמד בבחינות. (ב) לא נתמלא בו האמור בתקנה 15ב. (ג) נתמלא בו האמור בתקנה 189(ד)(3)." מה זאת תקנה 189(ד)(3)?

ידיעת השפה העברית. נוהג רכב ציבורי צריך לדעת עברית.

הדבר היחיד שיש להם זה פחות שיעורים?

כן.

עושים בחינות בידיעת עברית?

ודאי.

ואיזו רמה אתם דורשים מעולים חדשים?

הדרישה היא של עברית בסיסית. כניסה לקורס העיוני לרכב ציבורי מותנית בבחינה בעברית ברמה של כיתה ח'.

הגברת וייס, צריך להיות שיקספיר?

לא.

צריך להיות ברור שכמדינה קולטת עליה אנחנו מסבירים פנינו לעולה ומבקשים עברית בסיסית בלבד. (ב) "לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רשיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור בתקנות 191 עד 210." זה הגיוני. (ג) "בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט בחלק א' בתוספת הראשונה." כמה זה פחות?

חצי.

לאיזה סכום זה מגיע?

53 שקלים. גם מורי הנהיגה גובים חצי מן המחיר של העמדת רכב למבחן.

(ד) "רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א), אם מתקיים בו אחד מאלה: (1) לא חודש רשיון נהיגה שניתן לו לפי הפקודה; (2) הוא אזרח חוץ, בעל רשיןו נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רשיון נהיגה מדרגות א' עד ג' או 2, ובתנאי שהוא נמנה על אחד מאלה: (א) הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ; (ב) ארגון האומות המאוחדות; (ג) נציגות קרן המטבע הבינלאומית או הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח; (ד) ארגון בינלאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תתן רשות הרישוי רשיון למבקש שבידו רשיון נהיגה כאמור בתקנה 578א." מה זה?

לא יומר רשיון של מי שיש לו רשיון מהאיזור.

תקנה 562 (1) "הגדרת "איזור" –תימחק; למה היא תימחק?

כי יש פרק חדש על איזור.

(2) "אחרי הגדרת "רשיון נהיגה לאומי" יבוא: "רשיון נהיגה זר" – רשיון נהיגה בין-לאומי או רשיון נהיגה לאומי." בדרך כלל ההגדרה היא חוץ, לא זר.

יש בחינות עו"ד זרים.

טוב, נשאיר את זה, רק נכתוב רשיון נהיגה בין-לאומי או רשיון נהיגה לאומי שניתן ממדינה אחרת.

לא צריך, כי המקף מפרש מה זה רשיון זר. רשיון זר יכול להיות רשיון נהיגה בין-לאומי או רשיון לאומי.

גם הישראלי הוא רשיון נהיגה לאומי.

אין צורך, כי יש הגדרה בפקודת התעבורה. כתוב: "רשיון נהיגה לאומי – רשיון נהיגה בר תוקף שניתן בארץ המוצא."

הגברת וייס, אני מציע שנוסיף את המילים "שניתן על ידי מדינת חוץ".

צריך להוסיף את זה לתקנות הקיימות.

להגדרה.

תקנה 564. "בתקנה 564(1) לתקנות העיקריות, במקום "בתקנה 567(ב)(3)" יבוא "בתקנה 578א(א)."

אין תקנה 578א(א). זה צריך להיות 578א.

נכון. צריך למחוק את א בסוגריים.

בסדר. 7. "במקום תקנה 567 לתקנות העיקריות יבוא: מי שאינו תושב ישראל ובידו רשיון נהיגה זר בר תוקף יראו אותו כבעל רשיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו כל אלה (1) הוא אינו תושב איזור כמשמעותו בחלק ט1, הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק המרשם;" מה זאת אומרת ש"הוא אינו תושב כמשמעותו בחלק ט1"?

שהוא לא ישראלי.

זה צריך להיות הפוך: "הוא תושב האיזור, ואינו רשום במרשם התושבים בחוק המרשם." (2) "נתמלאו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190; (3) אם הוא נוהג רכב כאמור בתקנות 176 עד 179 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, ואם הוא נוהג רכב כאמור בתקנות 179א עד 87 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים." מה הכוונה?

מותר לו לנהוג גם עם רשיון לא ישראלי במשך שנה.

יש לנו בעיה עם זה. אני חושבת שהרעיון נכון, אבל הניסוח בעייתי. ניקח, למשל, פיליפיני שהגיע לישראל, קיבל לפי חוק הכניסה לישראל אישור לתושב ארעי. מאחר שסופרים לו מיום כניסתו האחרונה, אז יום לפני השלושה חודשים הוא יכול לנסוע לטאבה ליום ולחזור לישראל ושוב יש לו שלושה חודשים. לנו אין אפשרות פיקוח ואפשרות לאכוף על האיש הזה את חוקי התעבורה.

אם הוא ייעשה תאונה הוא לא ייענש?

תשלול לפועל זר את הרשיון הלאומי שלו.

את יכולה להביא אותו לבית המשפט.

אתה יכול לשלול לו את רשיון הנהיגה?

אני לא יכול לשלול לו.

רבותי, אין מנוס מהתקנה הזאת. האלטרנטיבה היא להתחיל לספור לו את הימים.

האלטרנטיבה היא לעשות כמו שעושים לגבי עולים, כלומר לכתוב: "ובתנאי ששהה מחוץ לישראל יותר משנה אחת רצופה לפני יום כניסתו האחרונה."

הנסיון לימד אותנו שהתקנה כמו שהיא גרמה לכך שבעליהם של אותם פיליפינים, תאילנדים,או אני לא יודע מי,המירו את רשיונם של אותם עובדים כנהוג בתקנון. יתירה מכך, יזמנו למגזר החקלאי, שלהם יש עסק לא קטן בנושא הזה, קורס בתיאלנדית ומבחן תאוריה.

אבל התיקון שלנו לא מונע את זה.

אנחנו צריכים לכתוב שיציאה מחוץ לישראל לתקופה הפחותה מ-30 יום לא תחשב.

לא זאת הבעיה.

כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות הוא צריך לצאת לפחות לחודש. אם הוא יצא יותר מחודש אז הספירה של ה-3 חודשים מתחילה מהתחלה. את אמרת שיכולה להיות תופעה שיוצאים ליומיים וחוזרים.

לא, הוא יכול גם לצאת לחודש ולחזור.

הוא לא יחזור אחרי חודש.

למה? תסתכל על פועלים רומנים שנוסעים הביתה לחופש וחוזרים מידי שנה.

כן, אבל אז אם זה רכב מסחרי הוא לא יכול..

אבל ברכב פרטי הוא יכול לנצח.

צריך לדבר על כניסתו הראשונה. למה לא לעשות את זה בדיוק כמו בתקנה 567א?

כי אני לא יודע על מי אני מכביד.

על מי אתה מכביד?

אנחנו לא יכולים להפלות בין סוגי אנשים שהגיעו לישראל. אתה לא יכול להגיד שעובד זר זה אחד ותייר זה אחרת.

אנחנו לא פוגעים בזכויות שלו. הכוונה נשמרת. הוא יכול תוך 3 חודשים להמיר את הרשיון שלו ברשיון ישראלי. מה שאנחנו רוצים לומר הוא שבאותה הזדמנות חגיגית הוא לא יוכל לעשות מעשה הונאה, כמו לצאת ליום אחד לעקבה ולחזור חזרה.

אמרנו שהוא חייב לצאת ל-30 יום לפחות.

גם חודש נראה לי לא מספיק.

מי יצא לחודש רק בשביל..

גם בלי כוונה.

אתם כתבתם פה "יראו אותו כבעל רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל". לעניין הביטוח זה מאוד מאוד חמור לכאורה, משום שבפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון, מי שהיה לו רשיון תקף 24 חודשים קודם לתאונה נחשב כמי שיש לו רשיון ולכן הביטוח תקף. אותו אדם שבא לישראל אפילו ליום אחד, רואים את הרשיון הזר שלו כרשיון ישראלי. אפילו אם הוא ינהג ללא רשיון, כעבור שנתיים פחות יום הביטוח יהיה תקף. לא לזה התכוונו.

תתקנו את תקנות הביטוח.

אנחנו לא יכולים לתקן. אנחנו לא משרד האוצר. במקום "שיראו את הרשיון כבר-תוקף", צריך לומר "תהיה לו אפשרות לנהוג בישראל."

מה זה עוזר לך הנוסח הזה?

בפוליסה כתוב כך: "בני אדם רשאים לנהוג ובתנאי שהיו בעלי רשיון בר תוקף בישראל." אם אדם בא לישראל והיה לו יום אחד רשיון זר בר-תוקף ושנתיים הוא נהג, אנחנו חייבים לכסות אותו.

אם לא אז קרנית תכסה אותו.

אותו לא.

הרעיון הוא שאדם שהרשיון שלו פוקע לא יכול להמשיך לנהוג.

לא משנה, התוצאה היא אותה תוצאה. אתם תשלמו אם יהיו נזקים של תאונה.

מה פתאום. אדם שאין לו רשיון הפוליסה שלו לא תקפה. האנשים שהיו איתו ברכב או צדי ג' שהוא פגע בהם יפנו לקרנית. מבחינה זו הם מכוסים. האדם עצמו לא מכוסה בביטוח חובה ולא בביטוח רכוש.

אני יודע למה אתה רוצה להגיע, אבל אי אפשר להגיע לזה.

למה?

אנחנו רוצים להבטיח את זה בתחום המשפט הציבורי.

שינהג, רק שלא יראו את זה כרשיון בר תוקף בישראל.

הנוסח היום אומר שכל אדם לפי סעיף 10 לפקודה חייב ברשיון נהיגה. 567 בא לפטור אנשים מסויימים מחובת רשיון. הנוסח היום יוצר אופציה נוספת במקום להוציא את זה מהכלל.

מה אתם רוצים להשיג?

שהאנשים שרוצים לתת להם אפשרות לנהוג בישראל עם רשיון זר..

מה התוצאה המשפטית? שאין לו ביטוח? בכל המקרים האלה ילכו לקרנית?

אבל לזה התכוון המחוקק שאמר שהביטוח לא תקף אם נוהג בו אדם שאין לו רשיון.

לא. אתם רוצים להגיד שיש לו רשיון ואין לו רשיון.

שיהיה רשאי לנהוג במדינת ישראל, אבל שלא יהיה לו רשיון בר-תוקף.

ואתה לא מבטח אותו. זה מה שאתה אומר.

הוא לא רשאי לנהוג, כי אם היה לו יום אחד רשיון תקף הוא לא יכול להמשיך לנהוג פה שלושה חודשים או שנה.

אסור לו לנהוג בארץ.

כתוב: "רשיון זמני נהיגה זר בר תוקף."

כן, אבל יומיים אחרי זה הוא פקע. הוא יכול לנהוג ללא רשיון שנתיים.

אלה תנאים מצטברים.

הוא נוהג שנתיים ללא רשיון. עבור הביטוח, למרות שהוא נוהג ללא רשיון, ולמרות שהמחוקק התכוון שמי שנוהג ללא רשיון תקף לא יהיה לו ביטוח..

המחוקק התכוון שמי שלא יודע לנהוג לא ינהג, לא למי שבאופן פורמאלי אין רשיון. למה לישראלי שהרשיון שלו פג ב-24 החודשים האחרונים הפוליסה תופסת?

זה לא מה שהפסיקה אומרת היום.

עזבי את הפסיקה. למה אתם נותנים לו ביטוח?

אנחנו לא נותנים לו.

כי הכוונה היא למי שלא קיבל את הרשיון מבחינה פיסקלית. כאן מדובר באדם זר.

אני לא מסכים.

סעיף 73 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אמר מפורשות שמי שאין לו רשיון נהיגה, למעט בגלל אי תשלום אגרה, אין לו רשיון והביטוח לא תקף.

רבותי, אני לא רוצה ליצור סיטואציה שאנשים נוהגים פה בלי ביטוחים.

אבל אין להם רשיון.

תשנה את הפוליסה שלך.

איך אני יכול לדעת?

אבל זו פוליסה תקנית.

מה שצריך להוסיף זה שאם הוא יצא בתוך השנה זה שלושה חודשים, ואם..

הגברת וייס, יציאה של שלושה חודשים לא מפסיקה את הרצף.

לגבי רכב כבד 30 יום.

ורכב כבד נעשה 30 יום.

אתה צריך לספור שנה מיום כניסתו הראשונה.

אני לא הולך לספור ימים מצטברים.

את המלים "מיום כניסתו האחרונה" לא צריך.

אני לא רוצה ליצור מצב שבו יוצאים ל-48 שעות וחוזרים והכל מתחיל מהתחלה. צריך לקבוע שיציאה מישראל של עד 30 יום לא תחשב כיציאה לצורך הסעיף הזה.

יש קושי והכבדה רציניים מאוד מהפן של חברות ההשכרה. הקושי נובע מכך שחברות ההשכרה, מכוח היותן הבעלים של כלי הרכב, הן אלה שצריכות להקפיד ולבדוק את הרשיונות לפני שהן משכירות כלי רכב. ההכבדה של הרעיון שעכשיו עלה, כפי שקיים גם בסעיף 567, לא רק שמכביד על חברות ההשכרה אלא גם בלתי ישים. אין שום דרך שאותו דייל שעומד מאחורי הדלפק ידע להבחין מתי נפסק רצף הזמן, מתי הגיע אותו תושב זר.

מה איכפת לכם? הוא עבר עבירה פלילית.

אבל האחריות היא של חברת ההשכרה.

לא.

כן.

אם אדם מציג לך רשיון נהיגה מזוייף והשכרת לו רכב..

סביר להניח שאין אחריות. למה אין אחריות? משום שצו הפיקוח מחייב אותי לבדוק את רשיון הנהיגה ואם הוא עומד בתנאים. צו הפיקוח לא אמר לי להציב מכונה שתבדוק אם הרשיון מזוייף או לא.

האם כשבא מישהו עם רשיון נהיגה מחו"ל אתם בודקים את הדרכון מתי הוא נכנס לישראל?

אנחנו אמורים לבדוק את הדרכון, אבל זה לא סביר.

זה המצב מאז בריאת העולם, נכון?

נכון.

נניח שזה אדם שכבר שנתיים בארץ שצריך היה להמיר את הרשיון הזר בישראלי ולא בדקתם את הרשיון שלו ומבחינת משרד הרישוי הוא נוסע בלי רשיון, מה איכפת לכם?

אני נתתי רכב לאדם שהרשיון שלו לא בתוקף. אסור לי לפי צו הפיקוח לעשות את זה. אסור לי לתת את הרכב שלי לאדם כזה. חברת הביטוח במקרה של תאונה תבוא ותאמר "חביבי, אין לך כיסוי."

פרץ סגל, איך אנחנו דואגים שאין לזה השפעה במישור המשפט פרטי?

התקנות האלה נוצרו בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, שקבע שלעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אדם בעל רשיון זר שלא עמד בתנאים האלה לא מכוסה מבחינת פוליסת הביטוח. בפני ועדת המעקב לחוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים היו שתי גישות: גישה אחת אמרה כמו שאדוני אומר – לתקן את חוק הפיצויים ולהוציא את הדבר הזה. אני תמכתי בדיעה הזאת, אבל היא לא התקבלה. במקום זה החליטו ללכת לתיקון של התקנות. אפשר ללכת 6, 7 שנים אחורה ולפתוח את הדיון מחדש. ההחלטה שנפלה בשעתו היתה לא לתקן את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הפתרון למקרה הספציפי הזה הוא שהחברות יוציאו טופס ויבקשו מכל אדם ואדם לחתום על כך שיידעו אותו כי אם הוא נהג ברשיון בינלאומי אז כך וכך, ואם הוא נהג תוך פסילה אז כך וכך. הן הרי לא יכולות ללכת לבדוק.

למה?

כי חברות ההשכרה יהפכו לצורך העניין הזה לרשות הרישוי. הן יכולות להתחבר לרשות הרישוי ורשות הרישוי תודיע להן אם לאיש יש רשיון זר או לא, אבל זה לא ראלי. אם רוצים שהאיש ידע שהוא לוקח על עצמו את הסיכון, הן אומרות לו: "אלה התנאים הקבועים בתקנות. במידה ולא פעלת לפי התקנות זאת אחריותך ולא אחריותנו." יותר מזה אי אפשר לעשות. זאת גם הפסיקה של בית המשפט העליון.

ד"ר סגל, האם אנחנו יכולים להכניס תקנה שאומרת שלצורך כל הסעיפים האלה כלפי צד ג' זה לא ייחשב כנהיגה בלי רשיון אלא אם צד ג' ידע?

זה צריך להיות בחקיקה ראשית. הדרך היחידה שנראית לי היא שהאדם יצהיר שהוא יודע שאלה הם הדברים.

אם הוא בא עם רשיון זר אתה יכול לבדוק בדרכון מתי ניתנה לו חותמת הכניסה לישראל.

זאת פרשנות.

אני לא חושב שיבקשו מהם לבדוק דרכונים.

למה לא?

מה, נותנים רכב בלי לראות תעודה מזהה?

זו בעיה לבדוק לגבי תייר את חותמת הכניסה לארץ?

זה אבסורד.

יש שתי אפשרויות: או שהם יתקשרו עם משרד התחבורה וידעו אם לאדם יש רשיון בר-תוקף, או לא..

אתה רציני?

אין דרך אחרת. התוצאה היא שהישראלים נפגעים מזה, כי הם נוהגים על סמך רשיונות זרים והם אינם מכוסים על ידי חוק הפיצויים. התקנה הזאת באה לתקן את זה לא רק לגבי זרים, גם לגבי ישראלים.

נניח שקבענו שתוך שנה מי שיש לו רשיון זר חייב להמיר אותו לישראלי, ועולה חדש, לצורך העניין, אחרי שנה ורבע לא עשה את הפעולה הזאת וקרתה תאונה. אין ביטוח במקרה כזה?

לפי פסיקת בית משפט העליון אין ביטוח.

אותו גרייס שדיברנו עליו חל גם במקרה של עולה חדש וגם במקרה של 567.

העניין הזה נמצא במחלוקת בבית המשפט העליון.

אני חשבתי שאני מתעסק עם תקנות שהולכות לעשות הסדר אדמיניסטרטיבי בין משרד הרישוי לכל מיני עולים, תיירים ודיפלומטיים. לא חשבתי שאני גולש פה לתחום של משפט המהותי, האזרחי לגבי חבויות בנזיקין. זאת סוגייה הרבה יותר מורכבת. אני לא יכול לתת עליה את הפתרון כאן. יכול להיות שהפתרון הוא על ידי חוק הפיצויים. בגדול, הבן אדם יודע לנהוג. הוא מחזיק מסמך של מדינה כלשהי בעולם שאמרה לו שהוא יכול לנהוג. יכול להיות שבקהילה האירופית מכירים ברשיון הנהיגה הלאומי forever. אצלנו, באיזה שהוא שלב, זאת עבירה טכנית שמביא אותו למצב שהוא נוהג בלי ביטוח ובמקרה של תאונה הקורבן צריך ללכת לקרנית וכו'.

אנחנו בתקנות הללו לא מרעים את המצב אלא מתקנים את המצב. אני מסכים עם אדוני שצריך לתקן את החוק.

בעיני, הביטוח הוא ביטוח. חברות הביטוח לא יכולות לברוח כשלבן אדם היה משהו אדמינסטרטיבי שלא הסתדר. הקטע האדמיניסטרטיבי זה בינו ובין המדינה, לא בינו ובין חברות הביטוח.

מה נעשה שבית המשפט העליון דחה את הדברים האלה?

אז תתקנו את החוק.

אני מסכים, רק הוועדה החליטה לתקן את התקנות במקום את החוק.

איזו ועדה זו?

ועדת המעקב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מי זאת ועדת המעקב?

זאת הוועדה שממונה על כל נושאי החקיקה.

אנחנו נקיים ישיבה עם ועדת המעקב.

צריך להקים את הוועדה מחדש, היא לא קיימת. אני אעביר את הדברים הלאה במשרד המשפטים. מנכ"ל משרד המשפטים ביקש לא להיות יושב-ראש הוועדה כי הוא לא מצוי בתחום הזה ,לכן מחפשים מועמד. כדי שלא נעכב את הדברים שמעוכבים הרבה מאוד שנים, אני מציע לאשר את הדברים האחרים.

אני לא רוצה, חלילה, שחברת השכרת רכב תמצא את עצמה במצב שיגידו לה שעכב מחדל כזה או אחר אין לה ביטוח.

לא רק חברות ההשכרה נמצאות במצב הזה אלא גם כל האזרחים.אני מאמין שלגבי חברות ההשכרה אנחנו יכולים ללכת למשרד המסחר והתעשייה לתקן את הצו ולהבהיר את הבעיה, אבל לאזרחים צריך לתת פתרון.

איזו בעיה יש לאזרחים?

עולה חדש, למשל, שנהג למעלה משנה ולא חידש את הרשיון שלו לא מבוטח. זאת הפסיקה של בית המשפט העליון. פה אנחנו נותנים לו את איזה שהוא תיקון מסויים.

ד"ר סגל, את מצבו של מי שיפרתי על ידי התקנות?

של העולים החדשים.

למה?

כי קודם הם יכלו לנהוג 3 חודשים, ועכשיו הם יכולים לנהוג שנה.

האם לפי המצב המשפטי הנוכחי עולה חדש תוך 3 חודשים צריך להמיר את רשיון הנהיגה שלו?

כן.

מה עוד? מה לגבי הזרים?

אנחנו משפרים בהרבה את המצב שלהם.

אוקיי, בואו נאשר תקנה שמאריכים את זה לשנה, כאשר בכל היתר נדון במועד אחר.

אם נשאיר את 567 כמות שהוא עשינו מעשה. 567א מתחיל להיות בעייתי.

השיפור הוא שיפור ניכר לעומת המצב הקיים, אבל הוא לא סותם פרצות מסויימות שצריך לטפל בהן. אני סבור שצריך לעשות את זה בחוק הראשי.

הרעיון היה לתת בתקנה הזאת אפשרות לאנשים שנמצאים באופן זמני בארץ, לנהוג עם רשיון הנהיגה הבין לאומי או הלאומי שלהם לתקופה מסויימת, לא לעד. כמו שהתקנה מנוסחת היום זה מה שיכול לקרות.

למה לעד?

כיוון שאותו פועל מרומניה שנוסע מידי שנה הביתה..

אנחנו נאשר כרגע את מה שאישרנו עד עכשיו. תכתבו גם שיציאה מישראל לתקופה של עד 30 יום לא תחשב ליציאה לצורך התקנה הזאת.

צריך לכתוב שיציאה ל-30 יום לא תחשב ככניסה חדשה.

לא תחשב כיציאה.

אין לנו יכולת לבדוק את זה.

אין לזה שום משמעות מבחינתכם.

יש.

אתם לא יכולים לדעת אם הוא יצא או לא יצא. אתם לא צריכים לדעת. אני רוצה לקיים ישיבה יחד עם מי שמטפל במשרד המשפטים בבעיה הזאת. צריך להפריד בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי.

אני אדבר עם מנכ"ל משרד המשפטים. אני מציע לגמור את התקנות האלה כי הן מתגלגלות כבר הרבה מאוד שנים. יש עוד 3 נקודות. פעם שעברה אדוני ביקש ב567א שאדם לא יוכל לנהוג ברכב כבד שנה שלמה מיום כניסתו לישראל אלא רק 3 חודשים. זאת היתה גם עמדתנו.

בסדר, קיבלנו את זה.

יש עניין של שהייה רצופה מחוץ לישראל. אפשר להתאים את זה לתקנה 567 של 30 יום.

אמרנו שיציאה לתקופה שאינה עולה על 30 יום לא תחשב ליציאה.

תלוי באיזה רכב.

זה לא משנה, אנחנו אומרים באופן כללי שיציאה לתקופה של עד 30 יום לא תחשב. אם יצא ל-3 חודשים הכל מתחיל מהתחלה.

3 חודשים ברכב קל ו30 יום ברכב כבד.

עזוב את זה. כל יציאה של עד חודש מחוץ לישראל לא נחשבת.

יש שתי תקנות לגבי הנסיעה של נהגים מהאיזור. תקנה אחת זה הנושא של דרישה שנהג פלסטיני לא יוכל לנהוג ברכב ישראלי אלא אם קיבל רשיון ממפקד הכוחות באיזור. סוכם עם משרד ראש הממשלה שזה יהיה בחקיקת הביטחון ולא בתקנות התעבורה.

הם חזרו בהם.

מבחינה משפטית אפשר להשאיר את זה.

אני משאיר את זה.

הנקודה האחרונה, שהיא החשובה, זה שהתקנות האלה צריכות לחול מאז הסכמי עזה ויריחו, כלומר רטרואקטיבי משנת 1994.

מה, אני אתן עבירה פלילית למשהו רטרואקטיבי?

זו לא עבירה פלילית. כל הפלסטינים שנהגו מ-1994 ועד היום נהגו ללא רשיון, לכן..

האם על ידי התקנה שלי אני יכול לשלול את זה?

כן. אושר לנו להביא את זה כפעולה רטרואקטיבית כדי שחברות הביטוח לא תוכלנה להתנער מפוליסת הביטוח.

לגבי הרטרואקטיביות לא צריך להחיל את הדרישה של תרגום לאנגלית או לעברית.

ממתי אנגלית זו שפה רשמית בישראל? מה זה תרגום? הוא יביא פתק מהחבר שלו?

תרגום הרשיון עצמו.

אז תגיד את זה.

ההיתר לא ניתן בעברית?

אם הוא ניתן בעברית אז הסעיף מיותר.

מי מתרגם אותו?

בישיבה האחרונה ביקשו תרגום של הרשיון לאנגלית או לעברית. ההיתר הזה ניתן רק בארץ.

באיזו שפה ניתן ההיתר?

בעברית. התרגום מתייחס לרשיון.

אם פלסטיני יכול עם הרכב שלו יכול לנהוג בלי תרגום, מדוע כשהוא נוהג ברשיון ישראלי הוא צריך תרגום?

האם מפקד כוחות צה"ל ברגע שהוא נותן לו את ההיתר לא בודק אם יש לו רשיון נהיגה?

לא.

האם הפלסטינים מוציאים רשיונות גם בערבית וגם באנגלית?

כן.

אז בשביל מה התרגום?

אם צריך תרגום, תגדירו מה זה. אם לא צריך תרגום אז תמחקו את הסעיף.

תמחקו את המילה "תרגום". אין מה לתרגם. הגברת וייס, אני מבקש שתעבירו נוסח מעודכן של התקנות שאושרו, ואז נבדוק ונאשר לכם בכתב שזאת החלטת הוועדה. במקביל, ד"ר פרץ סגל, תיזום דיון במשרד המשפטים כי צריך לתקן את חוק הפלת"ד. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15