פרוטוקולים/כלכלה/4793



2
ועדת הכלכלה
30.1.2002

פרוטוקולים/כלכלה/4793
ירושלים, א' בניסן, תשס"ב
14 במרץ, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 417
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז בשבט התשס"ב (30.1.2002), שעה 10:30

הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון - חילוט רכב של עבריין תנועה), התש"ס-2000,
מאת חבר הכנסת נחום לנגנטל (הכנה לקריאה ראשונה).

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
נחום לנגנטל

ד"ר דן לינק - ראש תחום בכיר תשתיות בטיחות ותנועה, משרד התחבורה
שוקי שדה - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
רפ"ק ניבה רפאלי - קצינת תביעות באת"ן, המשרד לביטחון פנים
עו"ד רחל גוטליב - סגנית היועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ שולמית שמעון - המשרד לביטחון פנים
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
עו"ד עופר שרון - אגף המכס, משרד האוצר
עו"ד יגאל טמיר - לשכת עורכי הדין

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר שפנייר








הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון - חילוט רכב של עבריין תנועה), התש"ס-2000
(מאת חבר הכנסת נחום לנגנטל)

אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק פקודת התעבורה (תיקון - חילוט רכב של עבריין תנועה, הכנה לקריאה ראשונה. גברתי היועצת המשפטית, נא לקרוא את החוק.

בפקודת התעבורה (להלן - הפקודה) בסעיף 57ג - (1) במקום "הורשע אדם בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השביעית" - בתוספת השביעית יש רק עבירה של הובלה בעומס יתר; בהצעה אחרת ששלחנו כבר לפרסום עוד בחודש אוקטובר ושנדונה באותה מסגרת כללנו תיקון לתוספת השביעית שיכיל גם הובלה בעומס יתר וגם את כל עבירות ה"חאפערים" של הסעת נוסעים שלא כדין. התיקון שמוצע בתוספת השביעית מופיע בדף השני שצורף להצעה הזאת, שזה הנוסח שנשלח לפרסום למשרד המשפטים בעניין איסור שימוש ברכב המסיע נוסעים שלא כדין. בעמוד 2 של נוסח החוק לדיון בוועדה, שממנו אני קוראת, כתוב: "במקום התוספת השביעית לפקודה, יבוא", וכאן בא הנוסח החדש המוצע לתוספת השביעית.

(1) במקום "הורשע אדם בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת השביעית" יבוא: "הורשע אדם באחד מאלה:

(1) עבירה מן העבירות המנויות בחלק א' או ב' לתוספת השביעית;

(2) עבירה מהעבירות המנויות בתוספת השמינית, ובשתי השנים שקדמו להרשעה באותה עבירה כבר הורשע על אחת העבירות האמורה בה או בתוספת השביעית;

התוספת השמינית היא בעמוד השני של ההצעה הזאת, מעבר לדף, וכאן יש הצעה לתוספת שמינית שעדיין איננה קיימת. יפעת, את יכולה לומר בקצרה אלו עבירות מנויות בתוספת השמינית.

מדובר בעבירות של נהיגה בשכרות, התרת נהיגה ללא רשיון, עבירות פגע וברח, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה מעבר למספר השעות המותר ונהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת איסור שימוש. הייחוד של העבירות האלה הוא שלחלקן הגדול יש קשר לבעל הרכב מבחינת אופי העבירה. לכן ראינו טעם כבר בעבירה השנייה לפסול את רשיון הרכב. היה ויכוח אלו עבירות מתאימות להיות עבירות שבגללן פוסלים את רשיון הרכב, להבדיל מרשיון הנהיגה, כשהוויכוח היה האם עצם חומרת העבירה די בה כדי לפסול את הרשיון או שצריך עבירה שיש לה איזשהו קשר לבעלים. בתוספת השמינית נכללו אותן עבירות שיש להן קשר לבעל הרכב.

אנחנו מציעים לאפשר נעילת אותו רכב. על כל פנים, מדובר על איסור שימוש לתקופה של עד שישים ימים כפי שבית המשפט יקבע ולא על פסילת רשיון הרכב.

זו פסילת רשיון הרכב והעמדתו. הרכב הולך למעצר, רשיון הרכב מותלה. אגב, צריך יהיה להכניס הוראה לחוק שהוא לא יקבל החזר אגרה על התקופה הזאת, שלא יהיו לנו תביעות כאלה.

הוא לא מחזיר את הרשיון. זה לא שהרשיון מותלה, אלא הוא מקבל הודעת איסור שימוש ברכב.

אני מבקש להבהיר זאת, כדי שהוא לא יבקש החזר אגרה על שישים הימים האלה. שיהיה ברור שעל התקופה הזאת הוא לא זכאי להחזר אגרה, למרות שכביכול הרכב לא נוסע.

אנחנו נבדוק את זה. אם יש צורך בהבהרה, נכניס הבהרה.

לעניין פסקה (3) יש שתי אלטרנטיבות, וכאן אנחנו מתמקדים בעיקר בנושא של הרצידיביסטים, כי מה שסוכם בוועדה היה מין הנחיה לא ברורה "תמצאו כבר את העבירות החמורות", כאשר כל פעם היתה התבטאות אחרת מהי עבירה חמורה לעניין הזה. בכל מקרה, מדובר על ביצוע של שלושים עבירות בתקופה X. את התקופה הוועדה תצטרך לקבוע וגם מה הן אותן עבירות. אקרא את שתי ההצעות ואבהיר אותן:

ההצעה הראשונה לפסקה (3): "עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השנייה, ובארבע השנים שקדמו להרשעה באותה עבירה כבר הורשע בשלושים עבירות מהעבירות האמורות, מהעבירות המנויות בתוספת השביעית או מהעבירות שקבועה עליהן בפקודה זו פסילת מינימום של רשיון נהיגה".

ההצעה השנייה לפסקה (3): "עבירה שבשל הרשעה בביצועה נרשמות לחובת הנהג 6 נקודות חובה לפחות, בהתאם לשיטת הניקוד שנקבעה לפי סעיף 69א, ובמהלך 4 השנים שקדמו להרשעה האמורה, הורשע אותו נהג בשלושים עבירות כאמור".

הבעיה בנוסח של שני הסעיפים האלה היא בכך שאנחנו עכשיו בשלבי דיון בכל הנושא, ואנחנו לא יכולים לקבע בחקיקה ראשית משהו שמבוסס על משהו שהולך להשתנות.

אני רוצה להסביר מדוע אני חולקת על דעתך, וקבלו איזו הכרעה שאתם רוצים. בין בשיטה הנוכחית של שיטת הניקוד ובין בשיטה שהוועדה עובדת עליה עכשיו ותאשר, אני מקווה, בזמן קרוב - ניסתה הוועדה ליצור קורלציה בין מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של נהג שהורשע בביצוע אותה העבירה ובין החומרה או מידת הסיכון של אותה עבירה. כך שבין אם יהיה מדובר בשש נקודות לפי השיטה הקיימת או לפי שיטה חדשה, ובין אם הוועדה תחליט לרדת אפילו לארבע נקודות, הכוונה היא ליצור זיקה ולומר שאותן עבירות שהמחוקק ראה לנכון להחמיר איתן, לגרום לכך שיירשמו לחובת הנהג X נקודות - -

אנחנו כבר לא יודעים אם זה שש.

אני הצעתי שש נקודות והמשטרה מציעה ארבע.

אנחנו מדברים כרגע על העלאת החוק לקריאה ראשונה, ולכן אנחנו לא צריכים לסגור את עצמנו.

אבל אני רוצה בכל זאת שתהיה לנו מסגרת סבירה.

אולי אפשר להציע שבמקום שיהיה כתוב שש נקודות, יהיה כתוב "המספר המירבי של נקודות שנקבע בשיטת הניקוד".

אנחנו מדברים על עבירה אחת שמקבלים עליה את מספר הנקודות המירבי.

בשיטה החדשה זה עשר, בשיטה הישנה זה שש, ואני חושב שיותר לא יהיו. אפשר לכתוב: "המספר המירבי שנקבע לעבירה כלשהי".

אני מציע כך: לגבי חלופה ב' לומר: "עבירה שבשל הרשעה בביצועה נרשמות לחובת הנהג מספר הנקודות המירבי של שיטת הנקודות". לגבי חלופה א' צריך להיות או "בשלושים עבירות" כפי שזה כתוב, או שהייתי קובע גם מספר נמוך יותר של עבירות אם הן חמורות. בין העבירות שנרשם המספר המקסימלי לבין עבירות שהן טכניות, יש באמצע עוד כמה עבירות. לדעתי אי אפשר לקחת שלושים עבירות פלט. שלושים עבירות של אי-איתות זה לא כמו עשר עבירות של נהיגה בזמן שכרות או אי ציות לתמרור.

אנחנו הבאנו שתי אלטרנטיבות לוועדה כדי שתכריע עכשיו, אני לא מציע להעלות את זה לקריאה ראשונה בשתי גרסאות.

זה צריך להיות כך: או "שלושים עבירות מהעבירות האמורות" או "חמש עבירות חמורות במיוחד".

זה לא יהיה ריאלי.

אין בן אדם שיש לו שלושים עבירות כל כך חמורות בארבע שנים.

כשאומרים שלושים, מדובר על כל העבירות.

מה זאת אומרת? שלושים פעמים אדם נכנס במקום אסור, אז יהיה לו עונש של איסור שימוש ברכב? הרי מדובר כאן גם על עבירות קנס. אם אתה מדבר על כל העבירות, אז זה כל העבירות. בגלל זה ניסיתי להצמיד את זה לעבירות שיש עליהן שש נקודות ומעלה.

לא הצמדת שום דבר.

אבל אלו עבירות חמורות מעצם ההגדרה.

לעולם בן-אדם לא יגיע לשלושים עבירות כה חמורות.

חלופה א' לדעתי היא חלופה אקדמית.

אין אדם כזה. אל תשכחו שמי שיש לו הרשעות מאוד חמורות, או שפוסלים אותו מלנהוג לתקופות ארוכות או שאפילו מכניסים אותו לבית סוהר, ואז הוא לא עושה כל כך הרבה עבירות. מי שיש לו בארבע שנים שלושים עבירות, בדרך כלל רובן יהיו עבירות קנס.

יותר מזה - היום ב-24 נקודות, שיטת הניקוד מאפשרת פסילה.

לצורך הקריאה הראשונה נכתוב באופציה הראשונה "חמש עבירות מהעבירות החמורות שבתוספת". אני מוכן להקל אחרי הקריאה הראשונה. אנחנו נכניס את שתי האופציות.

אתה רוצה שנעלה את זה בשתי גרסאות לקריאה ראשונה?

כן, זה יכול להיות משלים. אם הורשעת בחמש עבירות חמורות או בעבירה אחת מהחמורות ביותר, ייאסר השימוש ברכב.

"חמש עבירות חמורות מהמנויות בתוספת". אני מדבר על העבירות החמורות של אי ציות לרמזור, עקיפה על פס לבן.

אבל אין את זה מרוכז במקום אחד, ולכן ניסיתי ללכת על אלה שיש להם שש נקודות או עשר נקודות.

האם לצורך קריאה ראשונה אפשר לכתוב "עבירות תנועה חמורות"?

ודאי שלא, זו נורמה פלילית.

אפשר לכתוב "למעט עבירות חנייה".

איתות יהיה כלול או לא יהיה כלול?

אי-איתות זו עבירה חמורה.

יש היום עבירות שאם אתה עובר אותן תוך שנתיים פעם נוספת יש חובת פסילה. העבירות הללו מנויות בתוספת השנייה. לצורך הקריאה הראשונה, חמש העבירות מסוג העבירות האלה שחייבו פסילה, הן יחייבו אוטומטית - אחרי חמש עבירות - אי שימוש ברכב. בחלופה השנייה די בעבירה אחת כי מדובר בעבירות של שש נקודות.

בחלופה השנייה יש קלסיפיקציה של עבירות חמורות, השאלה אם שלושים או חמש.

אנחנו נוכל להקל אחרי קריאה ראשונה, אני רק לא רוצה שיאמרו הפוך - שהמחוקק לא הזהיר ואחרי קריאה ראשונה החמיר. להקל אני תמיד יכול, יותר קל להקל.

מי שהורשע במרוצת התקופה הזאת בחמש עבירות מסוג העבירות שמחייבות פסילה אם הן נעברו פעם שנייה תוך תקופה X - אותן עבירות המנויות בתוספת הראשונה - ובנוסף לכך אם הורשע בתקופה הזאת באחת מהעבירות שמחייבות פסילה, שנותנות את המקסימום בשיטת הניקוד כפי שאמר ד"ר לינק, כל אחת מהחלופות האלה מחייבת את מעצר הרכב.

לא הצלחתי להבין את הצעתך.

יש עבירות שאם עברת אותן פעמיים תוך שנתיים, יש לך פסילת חובה. זה כתוב בתוספת הראשונה. אם עברת חמש עבירות כאלה תוך תקופה של ארבע שנים, יש לך פסילה חובה.

ניקח עבירת מהירות, היא מנויה בתוספת. האם אדוני חושב שאם אדם עבר עבירת מהירות ויש לו חובת פסילה חודשיים, צריך להעמיד לו את הרכב?

אם עברת חמש עבירות מהירות במשך חמש שנים - -

אז אין לך רשיון בכלל, לפי שיטת הניקוד, וגם מבחינת בית המשפט. מה הקשר לרכב? מי צריך את הקטע של הורדת הרכב מהכביש? מה אם אדם נוהג ברכב של המעביד שלו?

לצורך עבירת מהירות, אנחנו קובעים לצורך קריאה ראשונה שהיא נכנסת לקטיגוריות רק אם היא עולה ב-20 קמ"ש ומעלה על המהירות המותרת.

מאוד מסובך להבין את זה.

אבל אז אין לו פסילה, יש לו ארבע נקודות.

אם יהיה כתוב שלושים עבירות, לא יגיעו לזה לעולם. יהיה חוק אבל לא יקרה שום דבר לאף אחד.

הרעיון היה עבריינים רצידיביסטיים.

אני רוצה להזכיר לאדוני היושב ראש, אנחנו בפסקה השלישית. בפסקה (1) שכבר אושרה אנחנו מדברים על עבירה מן העבירות המנויות בתוספת השביעית, שזה כבר כולל מספר עבירות די חמורות. בפסקה (2) אנחנו מדברים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת השמינית, שזו תוספת. בפסקה (3) מדובר רק על הרצידיביסטים.

מי שבארבע שנים עובר חמש עבירות חמורות הוא רצידיביסט.

גם אדם כזה אין. יש לי כאן דוגמא שמהניסיון שלי היא די מייצגת - אדם שיש לו 130 עבירות. בכל תקופה של ארבע שנים תמצא עבירה אחת או שתיים מהעבירות החמורות, לא תמצא יותר מזה. השאר הן ברובן עבירות קנס, וזה עבריין חמור.

חבר הכנסת לנגנטל, האם הכוונה שלך היא לא לתפוס את אלה שעושים עבירות באמת חמורות? יכול להיות אדם מבוגר שלא שם לב וכל פעם פונה לנתיב בלי לאותת - -

אנחנו בדקנו את התוכן של התוספות. הרעיון בחלופה הראשונה היה לעשות משהו שתואם את מה שבגינו אפשר לשלול רשיון נהיגה, אבל בדקנו יחד עם המשטרה גם את כמות הנהגים שנכנסים לתוך זה. יש פה כל מיני עבירות שהן לא בהכרח העבירות שבגללן אני חושבת המציע התכוון לחלט את רשיון הרכב. אני חושבת שהמציע רצה לקחת את הרשיון כאשר מדובר בעבירות חמורות ונהגים רצידיביסטיים.

לפי הכלל הזה, אחד שעושה הרבה עבירות קלות הוא גם רצידיביסט.

נכון. אז בואו נבדוק מה זה עבירות קלות לצורך העניין.

אמרנו שנלך לפי הניקוד.

נכון. בעיניי אדם שעובר חמש-שש עבירות חמורות הוא עבריין הרבה יותר חמור מאדם שעובר עשרים עבירות טכניות.

אז לא ניקח עבירות שיש עליהן שתי נקודות כי זה באמת לא סביר, אבל אם ניקח עבירות שיש עליהן מארבע או משש נקודות ומעלה - -

עשר עבירות שיש עליהן יש ארבע נקודות ומעלה, זה בסדר?

אז רוב הנהגים יגיעו לחילוט הרשיון.

שלושים עבירות כפי שהציע המציע, זה מקובל עלינו.

שלושים עבירות זה המון.

הרי כל הנושא התחיל מכך שהמציע בא ואמר: יש 1,000 אנשים בכל מדינת ישראל שהם רצידיביסטים, ובנוסף לכל העונשים אנחנו רוצים להעמיד אותם בצד. אבל לא נכניס לזה 10,000 נהגים.

כרגע נאמר כך: עשר עבירות שלפי שיטת הניקוד דהיום הן בנות ארבע נקודות ומעלה, למעט עבירת מהירות שהיא פחות מ-20 קמ"ש מעל המותר. אני לא רוצה להכניס לכאן מישהו שנוסע קצת יותר מהמהירות המותרת כי זו עבירה מאוד רווחת ולא חמורה.

אז תלך על עבירה של שש נקודות כולל עבירת מהירות.

עבירה של שש נקודות זו כבר תאונת דרכים עם פצועים או נהיגה בשכרות. נכון לרגע זה נחליט על עשר עבירות שבגינן היום, לפי שיטת הניקוד הנוכחית, מקבלים ארבע נקודות ומעלה. אם נרצה להקל, נעשה fine tuning אחרי קריאה ראשונה.

על פי השיטה הקיימת, אי אפשר להפריד היום בין מהירות של עד 20 קמ"ש מעל המותר.

אני לא מפריד כרגע, אני אפריד אחר כך. בעיניי מי שעבר במשך ארבע שנים עשר עבירות של ארבע נקודות ומעלה הוא רצידיביסט מסוכן, הרבה יותר מאחד שיש לו עשרים עבירות שהוא שכח לאותת או תפסו אותו עם אור מספר לא דולק.

אני רוצה להראות לאדוני שיש כאן אבסורד. הכניסו לתוספת השמינית את הנושא של חילוט רכב לגבי עבירות פרסונליות. למשל, נהיגה בזמן שכרות. אדם שכר רכב, נהג בזמן שכרות, האם לחברת ההשכרה יחלטו את הרכב?

לא, אין הכוונה שיחלטו את הרכב של חברת ההשכרה וגם לא שיחלטו את הרכב של המדינה אם הנהג עובד מדינה. אנחנו נחלט את הרכב של העבריין או רכב שנמצא אצלו באופן קבוע.

זה לא כתוב פה.

אני כבר אומר שנעשה תיקון אחרי הקריאה הראשונה.

אין צורך. מדובר בתיקון סעיף 57ג שמדבר על צו שיפוטי. בניגוד להצעה המקורית, הוחלט לאפשר את חילוט הרכב רק לבית משפט כשהוא מרשיע אדם, בנוסף לכל עונש אחר.

אני מבקש שגם יהיה סעיף שכל העלויות של מעצר הרכב ופיקוח עליו יהיו על העבריין.

זה קיים בהצעה.

לדעת המדינה יש עלות לחוק?

הפיקוח על צו איסור השימוש עולה למשטרה כסף, שאין לה.

האם אפשר לקבוע בחוק שתוטל על האיש אגרה עבור המשמורת על הרכב?

בוודאי. השר מוסמך להתקין תקנות.

אני מבקש שיהיה רשום באופן מדוייק בחוק, שהשר מוסמך להתקין תקנות לגבי העמדת הרכב למשמורת והעלויות על העבריין.

נדמה לי שבהצעה השנייה התייחסתי לזה. בסעיף 3(ב) כתוב: "השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, רשאי לקבוע דרכים לביצוע הודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש כאמור בפסקה (א)" לרבות גרירת הרכב, אחסנתו או נעילת גלגליו כאמור בסעיף 70א".

צריך להיות ברור שהעלות מוטלת על העבריין. השר יוסמך לקבוע אגרה. מי שהורשע ישלם למדינה אגרה כדי לכסות את ההוצאות.

לא למדינה אלא למשטרה.

האם למשטרה יש הכנסות מיועדות? כרגע אני מוכן לכתוב שהאגרה תהיה למשטרה.

כל נושא הטיפול ברכב עצמו, מבחינת האחריות, לא הכספית - אחריות ביצוע, ההעברה, הטיפול - -

יהיו תקנות שיבטיחו את זה, הכל יהיה בתקנות.

רק שזה לא יהיה על משרד התחבורה.

ברשותכם, אני מבקשת להוסיף סעיף נוסף שיאמר שתחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

בכל מקרה, אפשר להודיע לאוצר שאם הם רוצים לשלוח לנו הודעה על עלות, הם יכולים, ניתן להם כמה ימים. לדעת המציע, אין עלות למדינה משום שהעבריין עצמו ישלם אגרה עבור הטיפול בהכנסת הרכב למשמורת, כך שלמדינה לא יהיו הוצאות.

גם לא יהיו תאונות.

רבותיי, אנחנו מעבירים את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה. אני מאוד מודה לכולכם.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.