פרוטוקולים/כלכלה/4457



ועדת הכלכלה 2
14.01.2002

פרוטוקולים/כלכלה/4457
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ב
24 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 406

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, בטבת התשס"ב, 14.01.2002, שעה 11:00

1. תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"א-2001, בדבר שיטת הניקוד
בעבירות תעבורה.
2. דחיה בצבירת הנקודות במקביל למבצע "תשלום קנסות"
3. תקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000 (תיקון), התשס"ב-2002

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
יגאל ביבי
איתן כבל

צבי יוזנט - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה
שוקי שדה - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
ד"ר דן לינק - ראש תחום בכיר תשתיות, בטיחות ותנועה,
- משרד התחבורה
עמיר נאור - ראש אגף בכיר מערכות בטיחות, משרד התחבורה
עו"דחוה ראובני - לשכה משפטית, משרד התחבורה
שלמה אליישר - מנהל אגף תכ"ל, משרד התחבורה
דפנה עין-דור - מנהלת תחום כלכלת רכב, משרד התחבורה
עו"ד יהודה שטיין - סגן היועצת המשפטית, משרד התחבורה
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
נצ"מ משה בן-זיקרי - ראש מחלקת תנועה, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ יורם יפרח - את"ן, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ שולמית שמעון - ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים
מיכה גולד - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
אבי גולן - יו"ר אירגון מורי הנהיגה
שמעון ביתן - יו"ר אירגון אופקים
רני רונקין - דובר אירגון מורי הנהיגה
עו"ד אפרים מגיד - לשכת עורכי הדין
אברהם פריד - יו"ר ארצי, אירגון המוניות הארצי
חיים עטר - יו"ר אירגון המוניות ירושלים
רוני אהרונוביץ - נטקאר
אורי סער - מנהל המרכז לגביית קנסות, הנהלת בתי המשפט
עו"ד לאה רקובר - יועצת משפטית גביית קנסות, הנהלת בתי המשפט

אתי בנדלר

לאה ורון

הילה לוי

1.
תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"א-2001, בדבר שיטת הניקוד בעבירות תעבורה

שלום לכולם, אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הוועדה ועל סדר יומנו תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), החלפת חלק ז' והתוספת השישית. בעקבות ההערות שהוגשו פה בישיבת הוועדה, הבנתי, מר יוזנט, שאתם מביאים בפנינו ורסיה מתוקנת. תסביר לנו בבקשה את המהות של העניין.

ישבנו עם המשטרה ועם משרד המשפטים וכל מה שהוא עבירה טכנית – אור בלם לא דולק, פנס אחורי וכו', מספיק שהנהג מקבל דוח מהשוטר וקנס והורדנו את הנקודות כי זה גם לא בשליטת הנהג, הוא בכלל לא יודע מזה. עבירות מהירות בדרכים עירוניות – מאחר ו-50% מהתאונות קורות בדרכים עירוניות, השארנו שם את ההחמרה. אנחנו חושבים שמי שנוסע במהירות מופרזת בדרך עירונית וגורם לתאונה, זה מאד מסוכן.

דרך בגין היא דרך עירונית?

כן.

זה נראה לכם הגיוני? זה כמו רחוב יפו?

יש שם תמרורים שקובעים את המהירות.

איזה מהירות חוקית יש שם?

לפי התמרור, 70 או 80 קמ"ש.

אם אתה נוסע 82 קמ"ש במקום 80, אתה צפוי לקבל ארבע נקודות.

לא, לא.

אם אדם נוסע בדרך שמותר לנסוע בה במהירות של 80 קמ"ש והוא נתפס נוסע במהירות של 85 קמ"ש, כמה נקודות הוא יקבל?

הוא לא יקבל דוח. עד 10% יותר הוא לא יקבל דוח.

זה הגיוני. ברגע שהמהירות המותרת היא 80 קמ"ש ויש עוד 10 קמ"ש נוספים, מעל זה מתחילה להיות חריגה.

השאלה היא אם בחריגה של 10 קמ"ש במקום כזה ראוי לתת ארבע נקודות.

זה לא האפיון ואנחנו הרי מתייחסים לכלל ולא לכביש מסוים. בדרך עירונית, מאחר והתוצאות של מהירות מופרזת הן חמורות בדרך כלל, השארנו את הנקודות בעינן. בכבישים בין-עירוניים, מאחר ויש מחלוקת, על דעת המשטרה הורדנו אותן מניקוד של 10 ו-8 נקודות לניקוד יותר נמוך של 6 נקודות, תלוי במהירויות. יש מהירויות שעליהן מקבלים רק 2 נקודות או 4 נקודות ובקבוצה השניה הגענו ל-6 נקודות ואין החמרה של 10 ו-8 נקודות. כל 29 התקנות הטכניות, שהן ללא ניקוד, בוטלו ומתוך 305 תקנות שהיו קודם עשינו שינויים ב-30% מהן בכל השיטה.

תן לי דוגמה לרמה הכי נמוכה של נקודות.

מישהו שנסע 15 קמ"ש מעל המותר.

לא מהירות, תן לי דוגמה אחרת.

כל השיטה היא רק למהירות, אין עבירות אחרות בכלל.

דוגמאות ל-2 נקודות - פניה ימינה שלא פניה חדה, פניה שמאלה מכביש חד סטרי שלא מצד שמאל, פניה שמאלה לכביש דו סטרי שלא בקשת רחבה.

דוגמאות ל-4 נקודות – קיפוח זכות השימוש בדרך, הפרעה או עיכוב בתנועה, אי מתן זכות קדימה בדרך צרה, נהיגה שלא בימין הכביש, נסיעה אחורנית שלא בצורך, עקיפה שלא מצד שמאל, גלישה בתמרור עצור, מטען חורג בגובה, במשקל או במידות.

דוגמאות ל-6 נקודות – אי ציות לתמרורים כגון: איסור כניסה לרכב, איסור עקיפה, נסיעה בניגוד לכיוון.

יש נוהג שתמרור 'עצור' תמיד ממוקם יותר מדי לפני הצומת ואז אדם זוחל ומקבל דוח על זה שהוא לא עצר. יש הבדל בין אי מתן זכות קדימה, שזאת עבירה חמורה, לבין עבירה טכנית מוחלטת. 6 נקודות על זה שהוא לא ממש עצר?

נגיע לזה.

אגב, המדרג שעושים בקשר למהירות מופרזת מחוץ לעיר, צריך לעשות אותו גם בעיר.

אני אומר לך את השקפתי. בנהיגה מחוץ לעיר אני לא רואה סכנה גדולה ובנהיגה בתוך העיר במהירות גבוהה אני רואה סכנה גדולה מאד.

רוב המלכודות בעיר הן בעצם בכבישים שהם לכאורה בין עירוניים.

אז אנחנו חייבים לשנות את הנורמה ולא לשנות את הענישה. זאת אומרת שאנחנו צריכים ללחוץ על רשויות התמרור באותם מקומות בהם הכביש הוא כמו בין-עירוני, להעלות את המהירות ל-60 או ל-70 ובמקומות אחרים להשאיר 50.

דוגמאות ל-8 נקודות – נהיגה ברכב כשהרשיון לא תקף, התנהגות שמסכנת חיי אדם, עקיפה כשהראות לקויה, עקיפת רכב שעצר לפני הצומת.

דוגמאות ל-10 נקודות – גרימת מוות בנהיגה רשלנית, נהיגת רכב בהיותו שיכור, נהיגה בזמן פסילה ומהירויות מאד גבוהות.

מהירות וגרימת מוות זה אותו הדבר?

לא.

זאת השקפת משרד התחבורה.

אני לא רוצה להתווכח איתך.

לפעמים לא נגרם מוות כי היה לך מזל. ההתנהגות יכולה להיות רשלנית באותה מידה, אבל למרבה המזל פגעת בצד הלא נכון או שהאיש היה חגור.

אנחנו מדברים על תאונה, לא על נסיעה ואלה שני דברים שונים לגמרי. אני מסכים לכך שמי שגורם לתאונה צריך לקבל את מקסימום הנקודות בין אם היו נפגעים ובין אם לאו.

השנה ישנן פחות תאונות ויותר הרוגים.

איך אתה מסביר את זה?

כנראה שההתנגשויות חמורות. אין לי הסבר אבל אלה העובדות – פחות תאונות ויותר הרוגים.

אם היה ניתוח מדעי רציני של תאונות בארץ היינו מבינים מה קורה, אבל אין.

באיזה שלב האדם מוזמן לקורס נהיגה מונעת?

כשהוא צובר 12 נקודות הוא הולך לקורס בסיסי. עשינו את האפיון של העבירות של מירב האנשים ולפי זה נבנתה תכנית הקורס. במשך שנתיים הנקודות נשמרות לו ואם אחרי שנתיים מיום העבירה הראשונה אין לו ניקוד חדש, הנקודות נמחקות. אם תוך כדי הזמן הזה הוא עלה ל-22 נקודות, קוראים לו לקורס יעודי.

הקורס הבסיסי אחיד לכולם?

כן.

מר אהרונוביץ, אתה אמנם עורך דין, אבל הוא לא בחקירה נגדית.

אלה שאלות הבהרה.

הוא גם הגיש בג"צ נגד המשרד על שיטת הניקוד ולכן אני גם לא רוצה לענות לו.

לא על שיטת הניקוד.

הקורס הבסיסי מיועד לכל האוכלוסיה והוא נגזר ממירב העבירות שעושה האוכלוסיה. המשטרה נתנה לנו את הפירוט ומזה נגזרה תכנית הקורס.

מה קורה אם במהלך השנתיים בוצעה עבירה נוספת כלשהי? נניח שהוא עשה קורס ובתום הקורס הוא עשה עבירה נוספת.

קודם כל הנקודות לא נמחקות בעקבות הקורס אלא אחרי שנתיים.

עצם ההשתתפות בקורס לא מוחקת את הנקודות, את זה הבנתי, אבל השאלה היא אחרת. מישהו הלך לקורס ובמהלך התקופה הזאת הוא ביצע עבירה נוספת. למעשה לא קרה כלום אבל אין מחיקה. זאת אומרת שאתה חייב להיות שנתיים עם רקורד נקי לחלוטין כדי שהנקודות יימחקו.

נכון.

ואם בשנתיים האלה הוא קיבל עוד שתי נקודות על דבר זניח, הנקודות לא נמחקות לו.

נכון, אבל לא קרה לו כלום. הוא יידע שמסתכלים עליו וייסע בזהירות. אדם שצובר 20 נקודות הולך לקורס יעודי, לפי האשכול של העבירות. יש שני אשכולות של עבירות – קורס אחד הוא לעבירות בכבישים בין-עירוניים וקורס אחד הוא לכל מה שקורה בצומת. הכל תלוי בעבירות שהוא עבר. אז הוא עובר לתקופת צבירה של ארבע שנים.

ממתי?

מהיום שהוא עבר את העבירה הראשונה יש לו תקופת צבירה של ארבע שנים.

מתי מורידים לו את הרשיון?

ב-36 נקודות. זאת אומרת שאחרי שהוא עשה קורס בסיסי וקורס יעודי ושום דבר לא עזר, הוא מגיע ל-36 נקודות ויורד לו הרשיון. אז הוא צריך לעשות את כל התהליך של בדיקות רפואיות, בחינה תיאורטית, בחינה מעשית וכו'.

גם זה לא פותר לנו את הבעיה כי החבר'ה האלה יודעים לנהוג, אבל הם לא רוצים לנהוג כמו בני אדם.

אבל זה מרתיע. אף אחד לא רוצה שישללו לו את הרשיון, אף אחד לא רוצה ללמוד נהיגה, אף אחד לא רוצה ללכת מחדש לטסט.

אם אדם הגיע ל-36 נקודות, האם אין לו פסילה לתקופה?

לא, רק בפעם השניה.

זה לא הגיוני.

אי אפשר לתת שלילה בפעם הראשונה.

אחד שנוהג בפראות ומשתולל, לנהוג הוא יודע אבל הוא פרא אדם.

שבית המשפט ישלול. יעמיד אותו לדין במקום לתת לו ברירת קנס.

אבל הכל ברירות קנס.

הרעיון הוא הרתעה וחינוך. אנחנו מנסים להסביר לאנשים שאם הם צברו נקודות עד היום לא קרה שום דבר, אבל היום, בסוף הצבירה יש שלילה מינהלית, מה שלא היה קיים עד היום.

אבל אם אדם יכול ללכת לטסט אחרי שבוע, מה עשית?

זה לא אחרי שבוע.

אז ענישה מתחילה להיות עניין אדמיניסטרטיבי שלך ושנה הוא לא יעבור.

לא, הוא ייכנס לתור הרגיל.

זה לא הגיוני שענישה תהיה תלויה בשאלה אם לך יש תור לטסטים.

הוא הולך לתור רגיל ותוך שבועיים שלושה או חודש הוא יילך לטסט.

ואם זה יהיה חודשיים? לדעתי זה לא הגיוני. מר יוזנט, למה לנו להתחבא מאחורי המילים? המיומנות שלהם בנהיגה קיימת ומדובר באנשים שנוהגים שנים. אין להם בעיה לעבור טסט וצריך הרתעה כמו פסילה לשלושה חודשים. למה צריך ללכת למשרד הרישוי ולעבור תיאוריה?

אנחנו מקבלים הדים מאד שליליים מבג"צ.

שיטת הניקוד אמורה להיות אמצעי תיקון, לא אמצעי ענישה. זה החוק המסמיך.

רבותי, לא נראה הגיוני לקחת אדם שיודע לנהוג ולתת לו לעבור טסט. אני מסכים לכך שהוא יקבל שלילה מינהלית לשלושה חודשים.

בג"צ מאד מתנגד לזה.

אם בג"צ מתנגד, הכנסת תמנע את בג"צ. אנחנו המחוקקים.

אנחנו מדברים כאן על חקיקת משנה.

נעשה חקיקה ראשית. אין שום הצדקה לעשות צחוק ולשלוח אדם לטסט כשיודעים שהוא יודע לנהוג.

למה לקורס כן?

הקורס הוא שיטת ענישה.

אם כך זה לא חוקי. החוק המסמיך מדבר על אמצעי תיקון.

מר אהרונוביץ, מאד קשה לי להגן על החוק, אבל אם אני מאד מתאמץ אני יכול לומר שאחרי שהוא הולך לקורס, קצת מסבירים לו וכו', אולי תהיה לו מחשבה שניה והוא יתקן את דרכיו. זה כמו שהולכים לכנסיה והכומר אומר להימנע מחטאים. אני מתקשה למצוא נימוקים חזקים בעד, אבל אם אני מגייס את כל כוחות הנפש, אני מוצא.

חשבנו שנכון רק בפעם השניה לשלול את הרשיון בשלילה מינהלית לתקופה ארוכה ודובר על שלוש שנים. אתה בעצם אומר שבצבירה הראשונה לשלול לו את הרשיון לשלושה חודשים במקום לשלוש שנים.

בית המשפט כבר שולל לו, למה פעמיים שלילה?

השאלה היא זאת: האם מוצדק לומר לבן אדם שלא מגיע לבית המשפט בכלל כי יש לו ריבוי של ברירות קנס לומר: עד כאן.

אין קשר בין זה לבין שיטת הניקוד. תתקין תקנה שאומרת שמי שלא מתייצב, אפשר לשלול לו שלא בפניו. שיטת הניקוד היא אמצעי תיקון ולא אמצעי ענישה נוסף.

אני לא רוצה להביא את האנשים לבית המשפט סתם. נכון שיכול להיות שלקראת העבירה האחרונה הוא יכפור על מנת לא ליצור את הפסילה המינהלית.

אנחנו נצא הפסקה של כמה דקות.
(הפסקה, שעה 11:28)

(חידוש הישיבה, שעה 11:38)

רבותי, אנחנו מחדשים את הישיבה. אתה ביקשת רשות דיבור? בבקשה.

אני נציג לשכת עורכי הדין בעניין הזה. יש לנו שלוש הסתייגויות עקרוניות מהצעת התיקון הזאת. ההסתייגות הראשונה, שכבר נגעו בה פה, היא שחלוקת הנקודות נדיבה מדי – יותר מדי בקלות ועל יותר מדי שטויות מקבלים ניקוד גבוה.

מצד שני, בפעם הראשונה שבה אתה פוגש את המערכת זה ב-12 נקודות במקום ב-6 נקודות.

הבעיה היא שיותר מדי בקלות מקבלים את הנקודות. הבעיה השניה היא ששיטת הניקוד באופן פרקטי תהיה שיטת הענישה העיקרית ותגבר על בתי המשפט. מרבית האנשים עוברים עבירות של ברירות קנס ולא עבריינים חריפים שעושים עקיפה לפי סעיף 47.

אבל על מנת להגיע לקורס הראשון אתה צריך שתי עבירות חמורות.

מספיק אם תעשה עבירת מהירות אחת של 8 נקודות, עוד עבירת מהירות אחת של 6 נקודות ופעם אחת לא תעצור בשלט עצור וכבר אתה עובר לשנתיים הבאות. בעוד שנתיים אתה גם עושה עוד 16 נקודות גם משטויות ובסופו של דבר אתה תהיה במצב שבו יקחו את הרשיון דווקא לאלה שעושים רק עבירות שטותיות.

האם לדעתכם אדם שצובר ברירות קנס צריך באיזשהו מקום להיות מטופל על ידי המערכת או שאולי נעזוב בכלל את שיטת הניקוד?

ניתן לטפל בברירות קנס על ידי הגדלת הקנס ככל שמתרבות העבירות, כך שאם אתה עובר עבירה שלישית מאותו סוג, צריך להיות לך קנס אחר מאשר על העבירה הראשונה.

ודאי יאמרו לי שזה מאד מסובך למערכת ולמחשב.

הרי זה נכשל. למה עשה השר שטרית את כל זה? כל אחד אמר: נגדיל להם, נגדיל להם והם ישלמו, אבל אף אחד לא שילם.

התשובה תהיה שכנראה קשה מאד לעקוב אחרי זה.

אם כך, אל תצרפו את הנקודות של בתי המשפט לעניין הזה. בתי המשפט, כבודם במקומם מונח, הם שופטים ועונשים ועושים מה שצריך.

במילים אחרות, אתה לא רוצה שיטת ניקוד בכלל.

לא. אני אומר שאם כבר יש שיטת ניקוד, שתהיה רק לברירות קנס.

ההנחה היא שריבוי עבירות הוא דבר רע, לאו דווקא בגלל תאונות אלא גם בגלל בריונות בדרך. כחלק משלטון חוק אני לא רק בעד הענשת נהגים שעלולים לעשות תאונה, אלא בעד הענשת נהגים שנוהגים בבריונות. בעיניי מישהו שחותך אותי, בא לי נגד הכיוון, לא שומר על זכות קדימה או חוסם צומת, מתנהג בסוג של אלימות כלפיי. זה סוג של אגרסיביות והחברה צריכה להגן עליי ולכן אני מתייחס אל העבירות לאו דווקא במישור של – ימנע או לא ימנע תאונת דרכים אלא כחלק ממאבק בבריונות. השאלה היא האם כחלק מהמאבק בבריונות אנחנו צריכים לומר שהצטברות של ברירות קנס מצדיקה איזושהי סנקציה או להתעלם מזה ולומר: יש קנס, יש בית משפט ועזוב אותי משיטת הניקוד.

ברירות הקנס הן מאטריה שונה מהעבירות שעליהן נשפטים בבית המשפט. אם נהג גרם מוות ברשלנות, נדון לשנת מאסר בפועל ולעשר שנות שלילת רשיון. לפי השיטה הזאת הוא גם יקבל עשר נקודות. לשם מה? מה זה קשור? הוא כבר נשפט.

השאלה היא האם מבחינתכם, כנורמה חברתית, החברה צריכה לגבי מי שביצע הרבה עבירות קטנות לטפל בו או להניח לו?

אני חושב שצריך לטפל בו, אבל לא בשיטה הזאת וגם המינון צריך להיות אחר. ברמה הפרקטית יש לנו עוד הסתייגות אחת. מי שזוכר את שנות השמונים בבתי המשפט לתעבורה, הפרשה הזאת תחזור מכיוון שמי שיש לו קצת שכל לא יודה, לא ישלם שום ברירת קנס אלא יילחם על כל עבירה מכיוון שהרשיון שלו בסכנה בקצה הדרך.

ב-36 נקודות.

לא כל כך קשה להגיע לזה. תוך ארבע-חמש שנים יצטרכו להכפיל את התקציב של משרד התחבורה מכיוון שיצטרכו כל כך הרבה טסטרים.

עשינו סימולציה במחשב ובדקנו לעומת העבירות של היום. ההסתברות היא שזה יעלה ב-2%-3% ולא יותר ולכן אין מה לדבר על סתימת המערכת.

יש לי מחלוקת איתך בנושא, מר יוזנט. בעיניי, אם יש שיטת ניקוד, בסוף התקופה צריכה להיות פסילה מינהלית ולאו דווקא טסט.

היום יש פסילה מינהלית. אם אתה צובר 12 או 14 נקודות אתה מקבל חודשיים שלילה, על 16 נקודות אתה מקבל ארבעה חודשים ועל 20 נקודות אתה מקבל שישה חודשי פסילה. יש היום שיטה שהיא במינון סביר, אבל אני חושב שהיה צריך לקבוע שכל ההרשעות בבתי המשפט לא נכנסות לצבירת הנקודות. שם אדם נשפט ונענש ואי אפשר להעניש אותו פעמיים. רק על ברירות הקנס צריך היה לצבור נקודות אבל במינון אחר לגמרי.

לפי זה תמיד אדם יבקש להישפט ויסתום את בתי המשפט.

כשהעונשים סבירים, הבקשות להישפט הן יחסית מעטות.

אבל אם אתה יוצר מנגנון שבו הכפירה ואי תשלום הקנס גורמים לך - -

אפשר לקבוע ששיפוט על פי ברירת קנס כן ייכלל בנקודות, אבל לא שיפוט אורגינלי. כמו כן צריך דירוג של הנקודות גם בפנים, זאת אומרת שאם מישהו עשה עבירת מהירות מתונה אחת, שיקבל נקודה או שתיים, בשניה שיקבל יותר ובשלישית יותר. כך תוכל לראות אחרי תקופה מסוימת מי באמת רצידיביסט.

סגן מפקד משטרת התנועה הארצית יציג את היחידה שאוכפת פסולי רשיון נהיגה בכמה מילים.

הדיון הולך מהסוף להתחלה. בבית המשפט קודם קובעים את האשמה ואחר כך מדברים על העונש. בואו נדון בשאלה אם צריך שיטת ניקוד ואחר כך נדבר על הנקודות.

ההנחה היא שצריך.

זאת הנחה שאפשר לדבר עליה ולא דיברו עליה בוועדה הזאת.

ההנחה היא ששר התחבורה, שנתמך על ידי משרד המשפטים, צריך להפעיל שיטת ניקוד אבל בדרך אחרת. אותה גברת בשינוי אדרת.

אבל החוק קובע שזה אמצעי תיקון ולא עונש.

לי אין בעיה עם החוק ואם החוק לא טוב, בוא נשנה אותו. החוק הוא כלי ואנחנו הגוף שיכול גם לשנות חוקים.

אולי שיטת הניקוד היא מין עלה תאנה, שמשתמשים בו כדי לא לעשות את הדברים החשובים באמת? לא מדברים על זה אלא שואלים אם צריך 6 נקודות או 8 נקודות.

אני כבר הבנתי שאתה נגד כל נקודה.

אני יכול לנמק את זה. אני רוצה שמישהו ינמק לי למה כן.

נוצרת הרגשה שאם נבטל את שיטת הניקוד אחרי שכבר ביטלנו את כפל הקנס, ההרתעה של המשטרה בנושא האכיפה בקרב האזרחים תהיה מינימלית ותפסיק להשפיע.

מפריע לי העניין הנוגע לנהג המקצועי. הנהג המקצועי רק יוצא מהבית וכבר יש לו סיכוי למצוא את עצמו בקורס. אולי צריך לתת יחס אחר לנהג המקצועי. אני מסכים עם היושב ראש ועונש שלילה דווקא מקובל עלינו יותר מאשר לעבור את כל מדורי הגיהנום כדי להוציא מחדש רשיון.

מי שהיה בקורסים לנהיגה מונעת יצא מהם משועמם עד מוות.

זה חלק מהעונש.

אני הייתי לא מזמן בקורס כזה ואני רוצה לומר לכם שהכל כמו בבית הספר, הכל תלוי במורה. אני לא ותיק בנהיגה ואני ממליץ לכל נהג במדינת ישראל, גם הנהגים המקצועיים, לעבור את זה. היו לי שני מורים כי הייתי צריך לתאם את המועדים ויש שם פתיחות מאד גדולה. עם המורה השני היה תענוג להיות בכיתה. גם רעייתי עברה את הקורס ואני מוכרח לומר לך שגם היא נהנתה. נכון ששמעתי על מקרים של שעמום, אבל בגדול הייתי ממליץ לכל אחד לעשות את זה וגם להרחיב את הקורס. המורים צריכים להיות לא כאלה שבאו לעשות השלמת הכנסה ולהעביר את הזמן אלא מורים מקצועיים. המתודיקה של העברת השיעור היא הגורם הקובע ואני מאד מאד בעד.

תודה רבה, זאת עדות חיה מהשטח.

למדת שם לבלום?

יש עוד הרבה דברים שצריך ללמד, אבל לא בקורס הזה אלא כשמלמדים נהיגה.

אולי צריך לתת לך קורס מעשי.

יכול להיות.

צריך להכניס את העניין של מגרשי ההדרכה המשוכללים לתוך הקורס.

הוא יהיה. זה בהקמה.

עשרים שנה מדברים על זה.

צריך מישהו גם עם חזון וגם עם יכולת.

בינתיים תחכו עם שיטת הניקוד עד שיהיו מגרשים.

אתה מדבר ואחרים עושים.

אני רוצה להתייחס ללימודים ולהדרכות. אנחנו רואים בזה דרגת חשיבות עליונה ומסתבר שלא כולם משתעממים ולא כל המדריכים לא טובים. בכל פעם שעוברים הדרכה, כל אחד מפנים לעצמו משהו מזה. ההדרכה לגבינו היא אבן פינה ואבן יסוד בכל מה שקשור לעבודה ואנחנו גם רואים מזה הרבה תוצאות מבורכות.

אנחנו מסכימים עם מי שדורש יותר מהנהג המקצועי, משום שהוא נמצא יותר על הכביש, זה עיקר פרנסתו ומין הדין שהוא ישמור עליה ואולי ישמש דוגמה לאחרים. אין סיבה שנהג מקצועי ישתלט על הכל ויחשוב שבגלל שהוא נהג מקצועי, מגיע לו. את ההשלכות אנחנו רואים פה ושם בהתנהגות.

בדרך כלל לא נעים לנסוע על יד נהג מקצועי.

אני מבין שכבוד היושב ראש רוצה לחנך אותנו לדרך ארץ על הכביש ואני מצטרף אליו בכל פה. חסימת צומת לא פנוי היא עבירה חמורה, עקיפה על השוליים היא עבירה עוד יותר חמורה, זה מעצבן את הנהגים ובעקיפין זה גורם לתאונות. המשטרה לא מטפלת בזה אלא במה שנוח לה. היו מפקדים במשטרת התנועה שאמרו: אלף שוטרים לא יעשו מה שעושה גדר הפרדה אחת ואנחנו אוכפים מה שנוח לנו. אמנם אני בעד חינוך הציבור, אבל אי אפשר לשנות את הגורם האנושי.

כשיושבים תושבי חדרה בבגדי ים באמצע החורף ומחכים שבדרן ידפוק להם על הדלת, אתה לא תלמד את האנשים האלה איך להתנהג בנימוס על הכביש. זה לא יעזור וודאי לא על ידי נקודות. לדעתי פקודת התעבורה לא באה לחנך את האנשים לנימוסים והיא מודעת למגבלותיה. אם אנחנו רוצים למנוע תאונות ולהסדיר את התנועה, יש דרכים לעשות את זה, אבל הבעיה היא שברגע שאנחנו עובדים לפי שיטת ניקוד וכיוצא בזה, אנחנו נותנים אליבי או עלה תאנה לממשלה לא לעשות את הדברים שבאמת מונעים תאונות ולהמשיך עם הנקודות, עם הקורס שלא לומדים בו כלום ומספרים בו בדיחות וכו'. אולי הגיע הזמן לומר לממשלה – אכיפה, אכיפה – שמענו, אבל היא לא מונעת תאונות והסברתי את זה בפעם הקודמת. אין קשר בין כמות הדוחות לבין כמות התאונות, אין קשר בין העבירות שאתם נותנים עליהם דוחות לבין עבירות שגורמות לתאונות ואין קשר בין נהגים קטלניים, שבודקים את הרקורד שלהם, כי הם לא בהכרח נהגים עבריינים ולהיפך. כל נושא האכיפה הוא בסך הכל עלה תאנה לממשלה לא להשקיע את הכסף בחינוך ובתשתית.

אם הכנסת רוצה לתת יד לממשלה בזה, כמו שעושה המשטרה – בבקשה. מה עושה המשטרה? היא אומרת – תנו לי להקים עוד אגף, דבר שהמפכ"ל הקודם התנגד לו, ואני אתן לכם דוחות. הרי כשרושמים מיליון דוחות בשנה זה אומר שהציבור מופרע והציבור אשם. מה הממשלה יכולה לעשות?

כמה המחלבה הזאת חולבת?

נהגים משלמים 13 מיליארד שקל בשנה ומזה חוזר לכביש פחות ממיליארד.

מישהו יודע כמה שווים מבחינת קנס הדוחות שנרשמים במשך השנה?

זאת לא הכנסה מיועדת של המשטרה.

אבל זה נכנס למדינה.

המשטרה מנפחת תקנים. אם הכנסת רוצה לתת לממשלה להישאר עם עלה התאנה הזה ושימשיכו ליפול 550 איש בשנה, בבקשה, תתווכחו אם צריך שש נקודות או שמונה נקודות. ההצעה שלי היא לבוא לממשלה ולהגיד – לפי מה שאתם אומרים, זה לא מונע תאונות. בואו נבטל את שיטת הניקוד, נגיע למצב שבו המשטרה מטפלת בנהגים מסוכנים ולא בנהגים שעוברים עבירות טכניות ונחקור תאונות בלי נפגעים במקום לשבת עם קרני לייזר. עד שכל זה לא ייצא מהכנסת הזאת לממשלה, שום דבר לא ישתנה אלא רק עוד שוטרים ועוד מצלמות. היום היה דיון ומה הם ביקשו? תנו לנו עוד מצלמות מהירות.

הייתי בישיבה וזה לא מה שנאמר.

שיטת הניקוד היא עלה תאנה. הכנסת הסמיכה בסעיף 69 לפקודת התעבורה אמצעי תיקון, לא עוד אמצעי ענישה. יש מספיק ענישה ונהג שעובר עבירה, או שהוא חוטף קנס או שלילה או שניהם יחד. אתם רוצים לתת תיקון? אני מאד אשמח אם יהיו קורסים מקצועיים, לא של מדריכים אלא של מורי נהיגה, שלמדו לנהוג על מסלולים, על מגרשים. תלמדו את הנהגים החדשים והוותיקים לנהוג, בלי קשר אם עברו או לא עברו עבירות, אבל אל תשחקו ב'נדמה לי' בקורסים שמספרים בהם בדיחות. בסך הכל אתם משחקים לידי הממשלה לא להשקיע את הכסף במניעת תאונות. כשסגן שר התחבורה נוסע במהירות של 150 קמ"ש, גם אני אסע. תמשיכו לחוקק חוק שמגביל את המהירות ל-90 קמ"ש בכביש המהיר, תשימו מיליון דוחות וזאת בעצם שיטת הניקוד.

אני חושב שקודמי מסיט את הדיון כל הזמן.

אני חושב שהוא צודק. נסעתי בכביש בגין 110 קמ"ש במקום 80 קמ"ש, אז מה? מה קרה? רק מהירות אתם תופסים. רבותי, אתם לא יודעים לטפל בנושא הזה.

אני מוחה על זה.

נסעתי לטבריה דרך הבקעה. למה דרך הבקעה? כי אמרו לי ששם לא אוכפים ואפשר לנסוע בשקט. פתאום ראיתי שם שתי ניידות, אבל בשביל מה צריך שם שתי ניידות? שים אותן היכן שצריך. אם אדם גורם לתאונה, צריך לבדוק את הסיבה כי אולי האדם חולה, או מסומם או שיכור כרוני. אתם מתעסקים רק עם מהירות וזאת לא הגישה הנכונה. אלה שנוסעים לאט הם אלה שגורמים לתאונות כי כאשר נוסעים לאט בכביש מהר, זה גורם לתאונות. אתם לא עוסקים בעניין עצמו אלא בשניים-שלושה דברים, לוקחים כסף מהאזרחים ולא בודקים ביסודיות את העניין.

אל תבוא בטענות אל המשטרה. תשנה את החוק, אתה המחוקק.

לפני שנה הייתי בקורס. האם נשאר לי משהו ממנו? שום דבר. אם בוחן רכב היה נוסע איתי באוטו ובודק אם אני יודע לנהוג כמו בן-אדם אחרי עשרים שנה, השעה הזאת היתה יותר חשובה מכל הקורס.

אני מתנדב לעשות את זה איתך. אני בוחן.

אני רואה אנשים שנוהגים בכביש ואני לא מבין את זה. הם סכנה נוסעת. אין להם תיאום, אין להם קורדינציה והם לא יודעים לנהוג. צריך לבדוק את שורש העניין כי אלה הנהגים המסוכנים בכביש. עם מה המשטרה מתעסקת? עוד פעם עם מהירות, עוד פעם עם מצלמות, עוד פעם מכמונות.

חבר הכנסת כבל, אני מבין שלך יש רושם אחר מהקורס.

הייתי בלא מעט דיונים בנושא הזה ואף אחד לא יודע בדיוק מה גורם בסופו של דבר לתאונה. יש פה אנשים מקצועים ומומחים וכל אחד נותן את חוות דעתו, אבל בסופו של דבר הכל עניין של חינוך. אני מקבל את זה שאנחנו חברה אלימה ואני לא מקל ראש בעניין, ואת התוצאות רואים גם על הכביש. אני לא רוצה לגעת בדברים הקטנים שהעלה חבר הכנסת ביבי, אבל גם אותי זה מטרף כאשר אני חונה במקום מסוים, שלא מפריע לאף אחד, ופתאום אני מוצא דוח על הרכב.

רשות התמרור שמה שם תמרור.

אני לא רוצה לעסוק בזה, אבל זה מסוג הדברים שקורים. אתה רואה מקום שבקושי נוסעות בו מכוניות ותמיד מחכה לך שוטר בפינה. אני שואל את עצמי למה אותו שוטר לא נמצא היכן שיש באמת תאונות. שיטת הניקוד וכל השיטות האחרות צריכות להישאר. צריך לשפר אותן, צריך לתקן אותן ולתת לציבור תחושה שלפחות יש מנגנון שיגרום לו לשלם על הדברים שהוא עושה.

למה אתה לא מחנך אותו?

לא אמרתי שלא צריך לחנך את הציבור, אבל אני חושב שבוועדת הכלכלה אין זמן וכל הכלים לחנך את הציבור. אני מסכים איתך שהכל מתחיל ונגמר בחינוך, אבל אנחנו נמצאים כאן לעניין הספציפי הזה. המערכות צריכות להתייעל בדרך הטיפול שלהן מול הציבור וכשהעבירה נעשית, צריך להיות לה טיפול מיידי. המשטרה צריכה להיות פחות קנטרנית בעבודה שלה ותעסוק באמת היכן שצריך. הקשבתי לך וחיכיתי לשמוע אולי יש לך רעיון שעד היום לא שמעתי, אבל לזרוק את הכל על החינוך? צריך לעשות את זה, אבל אדם צריך לדעת שאם הוא עובר עבירה, הוא ישלם עליה וגם זה חלק מהחינוך.

שיטת הניקוד היא חלק ממכלול פעולות שנוקטת הממשלה. רק עכשיו חזרתי מוועדת שרים לבטיחות וכשמדברים על חינוך יש שם הצעת החלטה שיהיו שלושים שעות חובה בכיתות י"א ללימוד ובסיומן יהיה קורס תיאוריה.

מי ילמד שם? אם כבר עושים, שיעשו את זה טוב ונכון.

בסך הכל זה חלק ממכלול. אין לנו שיטה ואף אחד לא מצא בשום מקום בעולם את הפטנט. חלק מהשיטה זה גם לאתר נהגים רצידיביסטים. איך אמר העורך דין הנכבד? הוא רק לא עצר בשלט עצור, הוא רק נסע מהר וכו' ולמה אתם מתנפלים עליו? זה הגורם לתאונות. יש מספר הרוגים יותר גדול והממשלה צריכה לנקוט במגוון פעולות. זאת אחת מהפעולות והיא לא עומדת בפני עצמה. בקרוב תגיע הצעת חוק לשולחן של יושב ראש הוועדה המציעה להקים מגרשי הדרכה, שם ילמדו על כל הדברים שקורים בתאונות דרכים. זה יהיה חלק ממערכת של נהג חדש ותוך שנה וחצי הוא יצטרך לעבור שדרוג של מדרג הדרכה. נחייב את כל מאה אלף הנהגים החדשים לעבור את זה וזאת תהיה השלמה לקורס התיאורטי.

אני בעד. תבטלו את שיטת הניקוד.

בעקרון אנחנו הולכים לשדרג גם מבחינה מעשית את כל ציבור הנהגים וגם את הנהגים המקצועיים. לגבי הנהג המקצועי – שמענו את הנתונים שהציגה המשטרה לשנת 2001 וגם כאן הפוקוס הוא על נהגים מקצועיים, שהמעורבות שלהם לעומת כלל האוכלוסיה, הרבה יותר גדולה ומסוכנת. בשנה האחרונה יש עליה תלולה במעורבות של נהגי משאיות בתאונות דרכים קטלניות. אני מבקש מיושב ראש הוועדה לדון בשיטת הניקוד, לקחת אותה כחלק מתוך מלחמה מערכתית, שלא עומדת בפני עצמה.

יש כל מיני נסיונות להראות את שיטת הניקוד כאילו שזאת הדרך להילחם בתאונות הדרכים. אני עוסק בתאונות דרכים לא מהיום ואני אומר ששיטת הניקוד היא שיטה שבה החברה נפרעת מאנשים, שבאופן תכוף מפרים את החוקים שלה. נניח לרגע שהחוקים בסדר, ואני יודע שאפשר לשפר אותם, אבל שיטת הניקוד אומרת כך: מי שמפר באופן תכוף, מעבר להפרה מקרית,
את החוקים שאני קבעתי, אני אפרע ממנו.
אני נזהר לא לומר אמצעי תיקון ואת המונח הזה קבעו בחוק לפני הרבה שנים. אגב, נתנו דוגמאות של שיטות ניקוד בארצות שונות וכמעט אין ארץ שמלמדת קורסים אלא שיטת הניקוד אומרת: אדוני הנכבד, צברת יותר מדי נקודות בזמן קצר, דבר ראשון ניקח לך את הרשיון כדי שתשב קצת בשקט. זה מה שעושה שיטת הניקוד ולנסות לקשור אותה לפתרונות פלא לבעיית הבטיחות בדרכים הוא דבר מוגזם ומופרך, ולדעתי המנדט היחיד של שיטת הניקוד מוצדק כשלעצמו. אם נקבל את זה, אפשר לדון בכל הפרטים.

אני אנסה לסכם ולומר איך אני רואה את הדברים. תאונות הדרכים נגרמות משתי סיבות עיקריות לדעתי: ראשית, טעות בשיקול דעת או כשל במיומנות או פיזור נפש – לרגע אדם כיוון את הרדיו – דבר שלא שייך בכלל לעבירת התנועה. זאת אומרת שיכול להיות מישהו שכל הזמן מקפיד לא לעבור על המהירות המותרת, הוא משתדל מאד לאותת בכל פניה, אבל באיזשהו שלב הוא נקלע לסיטואציה שבה המיומנות שלו בנהיגה או חוסר ריכוז גורמים לו להיות מעורב בתאונה – מישהו הסיח את דעתו, הוא לא שם לב לרגע או שקרה לו משהו באופן פתאומי והוא לא ידע להיחלץ מזה. הדברים האלה כמעט בלתי ניתנים למניעה ובמדינות בהן הצפיפות בכבישים הרבה יותר נמוכה, אם עשית את זה בכביש שאין בו גדר הפרדה וסטית תוך כדי פיזור נפש לצד השני ואין מכונית ממול, לא קרה כלום וחזרת חזרה. אם אתה עושה את זה בין לאס וגאס ללוס אנג'לס, אתה יכול לשייט בין הנתיבים מספר פעמים ולא קורה כלום. אצלנו, בגלל הצפיפות בכבישים, רוב הסיכויים הם שברגע שעשית את הטעות, היא נגמרת רע.

זה לא שהתשתית לא סלחנית. התשתית בסדר אבל בגלל הצפיפות בכבישים זה מסתיים תמיד לא בסוף טוב. את הדברים האלה, לדעתי, אפשר למנוע רק על ידי תשתית. זאת אומרת שככל שיש יותר כבישים עם גדרות הפרדה, עם מחלפים וכו', יש פחות שיקול דעת לנהג וגם אם הוא עשה טעות, היא נגמרת הרבה יותר טוב. כמובן שבמקביל יש תהליך של שיפור המכוניות, החלק מכריות אוויר – בהתחלה אחת, אחר כך שתיים, בהמשך ארבע וגם שש וגם חגורות וכלוב ביטחון ומוטות בצד וכיוצא בזה.

תאונות דרכים מהסוג השני נגרמות על ידי אנשים שנוסעים באופן פרוע בכביש, לדוגמה נסיעה כשאתה לא שומר מרחק. אתה עוקף מימין ומשמאל, נצמד לרכב השני וכאשר קורה דבר הכי קטן, נגרמת תאונה. אני רואה את זה בעיקר אצל רוכבי אופנועים ואני אומר שהאנשים האלה מהמרים על החיים שלהם. הם נוסעים מאחורי מכונית במרחק מטר, עוקף את המכונית במרחק סנטימטרים ומשתחל פנימה בין שתי מכוניות. כל עוד משחק המזל ואף אחד לא עשה טעות, הוא עובר את זה. אם אחד מהנהגים עשה טעות וסטה קצת או בלם בפתאומיות, הבחור מחוסל. אגב, גם במכוניות פרטיות רואים את זה לפעמים. אלה שתי הסיבות לתאונות דרכים.

גם אי ציות לתמרורים. מי שלא עוצר בשלט עצור או ברמזור אדום.

יש הבדל בין מי שגם לא ראה את השלט וגם לא ראה את המכונית המתקרבת.

אני מדבר על אחד שראה.

אין אף בן אדם נורמלי, אלא אם כן הוא רוצה להתאבד, שגם רואה את השלט, גם רואה את המכונית המתקרבת וגם נכנס לצומת.

זה בדיוק הכשל המבני בין אכיפה לתאונות.

אני לא מכיר נהגים שמגיעים לתמרור עצור, גם רואים את הרכב המתקרב וגם חולפים. יש כאלה שחולמים, העין שלו מוסחת למקום אחר, התמרור מוצב מאחורי עיקול והוא בכלל לא ראה אותו. בוודאי שהוא לא ראה את הרכב המתקרב ובחלק גדול מהמקרים התמרור הוא עדיין במקום שיש בו שדה ראיה. חבר הכנסת מוסה חריף נהרג כאשר בנו נהג במכונית ולא ציית לתמרור עצור. הבחור הזה היה טייס בחיל האוויר, זאת אומרת שאי אפשר לומר שלא היו לו הכישורים – גם בחור צעיר, גם טייס והוא לא ראה את המשאית המתקרבת.

הוא עקף לפני צומת.

אבל כשהוא עקף הוא לא ידע שבסוף העקיפה יש פתאום צומת, אחרת הוא לא היה עוקף. לכן, באותם מקרים בהם עומד שוטר בפינה, רואה מישהו שמתקרב לעצור ובולם בלימה כמעט מוחלטת, זאת עבירה טכנית לחלוטין שלא סיכנה אף אחד ואין לה שום משמעות.

מעבר לכל הדברים האלה יש דבר אחר ובעיניי הוא חשוב וזה עניין של תרבות ודרך ארץ. כפי שיש לי זכות ללכת על המדרכה ושאף אחד לא ייתן לי סטירה, יש לי זכות לנסוע באוטו ושאף אחד לא יחסום לי את הדרך. אלה שני דברים נפרדים ואני מוכן להיאבק גם נגד בריונות בכבישים. בעיניי מי שגוזל את זמני וחוסם את זכות הדרך שלי, לא שונה מאחד שהיכה אותי או אחד שהכניס את היד לכיס שלי וניסה לגנוב לי את הארנק. בעיניי זאת אותה רמת נורמה. השאלה הבסיסית היא זאת – בהנחה שכולנו חושבים שחסימת צומת היא דבר רע ובהנחה שאנחנו חושבים שלעקוף על השוליים כשכולם עומדים זה דבר רע ובהנחה שאנחנו לא רוצים להפוך את זה למשפט אלא עדיין ברירות קנס, כי אנחנו לא רוצים שכל מי שחסם צומת ועקף על השוליים יילך לבית המשפט ויחסום את בתי המשפט, האם העונש של מי שבאופן רצידיביסטי מתנהג כך צריך להיות רק קנס? זאת אומרת, אתה יכול לעקוף אין ספור פעמים בשוליים או לחסום צומת או לצפור שלא לצורך ובעיניי יש גם סוגים שונים של חניה שמצדיקים - - -

כוונתך טובה וראויה אבל אתה נותן הכשר לשיטה פסולה.

עבירות חניה לכאורה לא נכנסות לסיפור הזה בכלל, אבל מי שחונה בחניית נכים, מי שחונה בתוך תחנת אוטובוס, מי שחונה על המדרכה באופן כזה שהוא מכריח את הולכי הרגל לרדת לכביש, מי שחוסם נתיב בעזות מצח, שם אורות מהבהבים והולך – כל הדברים האלה לא יכול להיות שלא יתבטאו בכל הסיפור הזה. אני מציע שנתקן את החוק ולא נראה בזה אמצעי תיקון חינוכי במובן הזה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להגיב על ריבוי עבירות מסוגים מסוימים כך שגם עבירות בריונות יגרמו לשלילת רשיון לתקופה באופן אדמיניסטרטיבי. אנשים קונים רכב שטח, 4X4 שמעולם לא נסע בשטח, אבל הוא מצויין לחניה על מדרכה.

זה כבר קיים בפקודת התעבורה, אבל להם לא כדאי להתעסק עם זה, זה לא משתלם להם.

אנחנו יושבים פה כדי לתקן. מר יוזנט וד"ר לינק, הייתי מצפה מכם שתעשו שוב רביזיה. אנחנו צריכים לקחת את כל עבירות הבריונות בכביש, גם אם הן לא מסוכנות לתנועה, ולתת בגינן נקודות. מי שבאופן שוטף מצפצף על כולם כי יש לו כסף לשלם את הדוח, הוא חונה על המדרכה ומכריח נשים עם עגלות לרדת לכביש, או חונה בתחנת אוטובוס ומכריח את האוטובוס לחנות בחניה כפולה – לכל אלה צריך לתת נקודות.

ברשותך, הייתי מציע לדון בזה ואם תרצה תוספות נכבד את זה. אני מציע לא לקשור אחד בשני כי לא נצא מזה לעולם.

זה הזמן והמקום לעשות את זה כי לא כל כך מהר חוזרים שוב. קודם כל אני רוצה לתקן את הסעיף בפקודת התעבורה ולא לראות בזה אמצעי תיקון. אני לא רוצה שמישהו יטען מחר בבית המשפט, שעשינו משהו שהוא הרבה מעבר לאמצעי תיקון.

לא תוכל לעשות את זה כי יש חוק יסוד ואתה מציע ענישה כפולה.

זה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

אתה מאפשר לממשלה רק לעסוק באכיפה.

אני חושב שצריך למצוא דרך כדי שמי שיש לו ריבוי עבירות, תהיה לו שלילה אדמיניסטרטיבית. לא אכפת לי שהוא גם יעבור קורס שתועלתו אצל איתן כבל נפלאה ואצל מישהו אחר לא שווה כלום וכנראה הוא נמצא באיזשהו מקום באמצע. אם בבוא העת נזכה למצב שבו בתום כמה חודשים נהג יוזמן לטסט נוסף, הלוואי.

סיכום הישיבה הקודמת שלך היה שונה בתכלית.

אני מבקש מכם לבוא עם הצעה מתוקנת עם העקרונות הבאים: ראשית, שעבירות חניה ייכנסו פנימה.

יש בעיה בסיסית עם חניה כי לא תמיד מי שהחנה את הרכב הוא לא תמיד בעל הרכב והדוחות מגיעים לבעל הרכב.

איך זה עם מצלמה? אותו הדבר. מה שטוב למצלמה, טוב גם פה. לדעתי את רוב הדברים האחרים, הטכניים, כדאי להשמיט.

את כל הדברים הטכניים השמטנו. הם אינם.

צריך לתקן את פקודת התעבורה באופן שיהיה ברור שזה אמצעי. אני לא רוצה ליצור מצב שבו מי שיש לו ריבוי עבירות קטנות גומר את העניין בברירות קנס בלבד ולא מקבל שום דבר מעבר לזה.

המשטרה תופסת רק עבירות מהירות.

כרגע אנחנו מדברים על העקרונות ולא על הפירוט. אני חושב שעבירת המהירות בכביש בין עירוני צריכה להיכנס לנקודות רק בשלב יותר מתקדם וההפרזה מאד גדולה. מעבר לזה אנחנו צריכים לטפל בהעלאת המהירות בחלק מהכבישים. רבותי, אתם צריכים לעשות איזשהו שינוי קונספטואלי בעניין הזה.

את הקונספציה כבר שינינו. אתה בעצם רוצה להוסיף עבירות חניה חמורות.

נכון. צריך לעבור שוב על הרשימה.

דרך אגב, רוב ההרוגים השנה בתאונות היו הנוסעים ולא הנהג ולכן אנחנו רוצים שיהיו נקודות על אי חגורת חגורות בטיחות.

אני בעד זה. בעיניי נראה פארסה לקחת אדם לטסט חוזר כי הוא יעבור אותו.

לא בטוח.

הוא יעבור ואז יוצא שהעונש שלו תלוי באדמיניסטרציה שלך. אם אתה לא יכול לתת לו טסט מיד, העונש לא חלוט אלא תלוי בתורים שבטסט אצלך. זה לא הגיוני כי הענישה צריכה להיות חלוטה, קבועה וברורה. לא אכפת לי שבשלב ראשון אדם כזה יקבל שלילת רשיון לחודש, אבל לא צריך לעשות לו טסט חוזר.

חייב. אני גם רוצה לשלוח אותו לבדיקה רפואית וטסט הוא חלק מהתהליך.

נהגים שפתאום צברו הרבה עבירות, תזמין אותם לבדיקה רפואית.

אנחנו נחשוב על מה שאתה אומר כדי שבשלב הראשון תהיה שלילה מינהלית לפרק זמן.

תתפתח פה שחיתות.

אדם ירצה שיאשרו לו את הטסט מהר. יש הבדל בין תלמיד תיכון בן 17 שמחכה לטסט לבין אדם שהרכב משמש אותו לפרנסתו. הוא ישתגע כדי שיהיה לו טסט מחר ויתחילו סיפורים: מי קידם אותו בתור, למה קידמו אותו בתור וכו'.

השיטה הנוכחית עושה את זה וזה לא עבד. אנחנו רוצים לתת חודש או חודשיים שלילה ורישוי מחדש.

כולם עושים אותו הקורס, גם נהג שגרם לתאונת דרכים וגם נהג שלא התייחס לתמרור מהירות לא הגיוני. משרד התחבורה אמר שזה לא עובד, אבל היום הוא אומר אותו הדבר כי הקורס הבסיסי הוא עדיין קורס זהה לשני הנהגים האלה.

אני לא אומר שאתה לא צודק ובעתיד נצטרך להפוך את הקורס הזה למשהו אחר. במתכונת הזאת הקורס הזה צריך להישאר כדבר זמני ובעתיד הקורס הזה צריך להיות דבר אחר לגמרי. בכלל אני חושב שהיה טוב להביא כל נהג למגרש וללמד אותו לנסוע בתנאים שונים.

אני מבקש לא למשוך את זה יותר מדי.

אני מוכן לקבוע לכם מועד קרוב ובינתיים זה תיקון לפקודת התעבורה.

אפשר לאשר את צו התעבורה שנוגע לקנסות?

אבל הרעיון היה לראות את הקנסות במקביל לעבירות.

אתם צודקים בכך שאת הקנסות צריך לאשר ללא קשר. חשבנו פעם שיהיה לינקג' בין הנקודות לבין הקנסות ולא יהיה ולכן אין סיבה לא לאשר אותן. זה נמצא על סדר יומנו?

לא.

לדעתי יש הצהרה של היושב ראש שאומרת שאישור סופי של הצו יינתן רק אחרי שנראה את הנקודות.

אם כך אני מבקש ממנהלת הוועדה לרשום על סדר יומנו בעוד שלושה שבועות את כל הנושא כולו ובעוד שלושה שבועות נאשר את הקנסות בכל מקרה.

היו שאלות לגבי כמה מהקנסות כגון פנסי ערפל.

רבותי, בעוד שלושה שבועות נקיים דיון נוסף. תתייחסו לשיטת הניקוד כחינוך לתרבות בנהיגה ותעזבו את תאונות הדרכים בצד.

אדוני היושב ראש, אני בספק אם בשלב זה, כל עוד הפקודה לא תוקנה, הדבר אפשרי. הם לא יעשו תיקון חקיקה ראשית בשלושה שבועות.

במקרה הטוב אני אספיק להוציא תזכיר חוק.

אני מבקש לקבל מכם תוך שלושה שבועות את הנוסח לשינוי פקודת התעבורה באופן כזה שיהיה ברור שהאמצעים האלה אינם אך ורק אמצעי תיקון, אלא הם גם למטרה אחרת, ענישה נוספת. בדרך כלל, בהליך פלילי רגיל בבית המשפט, אחרי שהנאשם הורשע, מוציא התובע רשימת הרשעות קודמות ומגיש אותה לשופט. העונש נקבע, בין היתר, בהתחשב בהרשעות קודמות. בברירות קנס אין אפשרות להרשעות קודמות, הפרוצדורה הזאת לא מתקיימת זולת אם הוא ביקש להישפט ולכן צריך למצוא לזה התחליף. התחליף הוא שהצטברות גדולה של עבירות, הגם שהן ברירות קנס, מצדיקה נקיטת צעד מצד החברה.

יש לנו הצעת חוק פרטית שגיבשנו יחד עם גב' איש שלום ממשרד המשפטים ואנחנו צריכים להביא לדיון חוזר בוועדה.

אני מבקש לראות את הנוסח של התזכיר. אני מאמין שחלק גדול מתאונות הדרכים הן בכלל עניין של מנטליות לאומית ואת זה קשה מאד לשנות. יש מדינות בעולם שבהן לא דוחפים אותך בתור וגם לא דוחפים אותך בכביש. בארץ, אם אתה רוצה להשתלב בתנועה ואתה לא רוצה לעשות את זה בכוח, אתה צריך להוציא את היד מהחלון ולבקש. יש מדינות בהן רואים שאתה יוצא מחניה ומאפשרים לך להשתלב בתנועה. אני חושב שהמשטרה צריכה לשנות את העדיפויות שלה ולחקור תאונות בלי נפגעים, כי זה בעיניי יגרום לגילוי נהגים מסוכנים.

אני מאד מעריך את הרצון להילחם בבריונות בכביש אבל צריך לראות תמיד את הצד הפרקטי. אם יהיו נקודות על עבירות חניה, אנשים יוכלו להישפט עליהן.

שיילכו ואז השופט יתן להם 3,000 שקל קנס במקום 300.

תודה רבה לכם, אנחנו עוברים לנושא הבא.


2. דחיה בצבירת הנקודות במקביל למבצע תשלום הקנסות.