פרוטוקולים/כלכלה/5110



2
ועדת הכלכלה
1/1/2002

פרוטוקולים/כלכלה/5110
ירושלים, י"ט בסיון, תשס"ב
30 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 404
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002), שעה 11:00

הצעת חוק סיוע לנפגעי תאונות דרכים ולבני משפחתם, התשס"א-2001 –
של קבוצת חברי כנסת.

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
נחום לנגנטל

עמיר נאור - ראש אגף מערכות בטיחות במשרד התחבורה
עו"ד יהודה שטיין - סגן היועץ המשפטי, משרד התחבורה
עו"ד בני רובין - משרד המשפטים
יהודית בר-און - סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה
משרד העבודה והרווחה
עו"ד נעה וגנר - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
שמואל פינצ'י - מנהל אגף גמלאות, המוסד לביטוח לאומי
ד"ר רחל רותם - מ"מ מנהל תחום בטיחות, משרד החינוך
עו"ד ישי אילן - משרד הבריאות
עו"ד רחל גוטליב - המשרד לביטחון פנים
נצ"מ משה בן זיקרי - ראש מחלקת תנועה, המשרד לביטחון פנים
ענת לאור - רמ"ד תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים
עמי בן דרור - יועץ מוניציפלי, מרכז השלטון המקומי

אתי בנדלר

עידית חנוכה

איה לינצ'בסקי













הצעת חוק סיוע לנפגעי תאונות דרכים ולבני משפחתם

בוקר טוב לכולם , אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בדיונה בחוק סיוע לנפגעי תאונות דרכים ובני משפחותיהם התשס"א-2001.

זה מגיע כבר להתשס"ב-‏2002

נעבוד בשיטת "גומרים הולכים" כמו במילואים. סוף כל סוף נמצאה לה אכסניה שהסכימה ליטול על עצמה את העניין הזה וזה משרד העבודה והרווחה. בדיונים שהיו לנו עם ראשי המשרד נכנעתי ללא תנאים לכל דרישותיהם, ואשר על כן הם העבירו את הסתייגויותיהם בנוסח המצורף לכם כאן.

אני אומר לפרוטוקול לעצמי ולכם, שזה רחוק מאד מהצעת החוק המקורית שהוגשה לפני שנתיים בחתימתם של כל חברי הכנסת בישראל, ובעידודם של הורים שכולים, משפחות, יתומים אלמנות וכולם. לדאבון לבי כי רב הוא, לא הצלחנו להגיע להסדר על כל המגבלות התקציביות ועל כל המגבלות הנוספות. אנחנו מגיעים עכשיו לנוסח מאד מצומצם.

אני רק אומר שמאחר ונכנעתי ללא תנאים לכל הדברים האלה שהם ביקשו מאתנו ולו כדי שהדבר הזה יעלה לקריאה שניה ושלישית, מאחר ומשרד העבודה והרווחה הסכימו להיות האכסניה לזה כפוף לאלף תנאים, נכנעתי ללא תנאים, רק כדי שזה יעלה. אני רק אומר פה שמאחר וזה רחוק מאד מההצעה המקורית, יום אחרי שזה יתקבל, אנחנו נגיש הצעת חוק לתיקון החוק הזה, וננסה לאט לאט לחזור לדברים המקוריים שאותם רצינו.

באופן פורמלי , אנחנו צריכים להחליט אם למשוך את החוק חזרה, להעביר למליאה?

הוא כבר נמשך, אני מבקשת לעשות שוב רביזיה נוספת. מי בעד רביזיה.

הצבעה
בעד: 2
נגד: אין
הרביזיה התקבלה.

יש רביזיה, העניין פתוח מחדש, איזה סעיפים אנחנו צריכים לתקן?

לפי הרשימה שהועברה אלי אתמול בערב.

אני רק רוצה להעיר לפרוטוקול שאנחנו, המשרד לביטחון פנים, כלה חשובה בחתונה הזו- -

אין כלה לא חשובה.

את ההערות קבלנו ברגע זה, שום תיאום לא נעשה אתנו, כבר אני רואה שיש לזה השלכה גם עלינו.

התאריך נושא את ה- 16 בדצמבר, זה כבר שבועיים בחוץ.

אלינו זה הגיע הבוקר, המכתב לא מיועד אלינו, הוא לא הועבר אלינו.

בואי נראה בהמשך אם אלו דברים שניתן לחיות אתם או שזה משהו קרדינלי, טוטאלי, בלתי קונבנציונאלי שתתנגדי לו.

אני רוצה להעיר לפרוטוקול שגם יו"ר הוועדה וגם אנוכי, עבדנו פעם בממשלה ואנחנו כבר לא עובדים שם, אז אם יש תלונות על דרך עבודתה של הממשלה, זה לא אלינו.

בסעיף 1, בהגדרת "נפגע תאונת דרכים", המילים "סבל מאובדן הכרה" עד סוף ההגדרה – יימחקו.

דהיינו, מה שמוצע שההגדרה תהיה כדלקמן: "נפגע תאונת דרכים- אדם שכתוצאה מתאונת דרכים נפטר".

מדובר רק על הרוגים.

יש לנו הערה קודמת ממשרד העבודה המתייחסת לצורך בקבלת הסכמתו של המרכז לשלטון מקומי.

קבלנו.

אם קבלנו שאחרי נפטר באה נקודה, הפצועים קשה לא שייכים לעניין.

זה צריך להיות "שנפטר כתוצאה".

על הנוסח נעבוד בנפרד. אני רק רוצה להזכיר שהייתה החלטה בשלב ביניים, אני כבר לא זוכרת מתי, שיהיה מדובר רק על מי שנפטר כתוצאה מתאונת דרכים, אבל לשר תהיה סמכות, באישור הוועדה להרחיב א מסגרת ההגדרה.

לא, מדובר רק על הרוגים, חבר כנסת לנגנטל לא רוצה לריב עם משרד העבודה והרווחה, הוא מרים ידיים ואומר, כל מה שהם אומרים, מקובל עלי. הגדרת "סיוע ראשוני"- תימחק.

אין סיוע ראשוני.

סעיף 2(א)

הגדרות תאונות דרכים והשר, אני מניחה שאין הערות.

מה שאנחנו לא מעירים נשאר בניסוח הקודם. בסעיף 2(א) במקום: "במסגרת משרד העבודה" יבוא: "במשרד העבודה". בסעיף 2(ב), לאחר המילים: "המרכז ינוהל" יבוא: "על ידי מנהל, עובד מדינה שימנה השר".

בעברית פשוטה, שלא יהיו מנויים פוליטיים.

מה שמבטיח שאם השר ימנה, זה לא יהיה.

בסעיף 2(ב)(1) לאחר המילים: "נציג משרד העבודה והרווחה" יבוא: "והוא ישב בראש הצוות".

מה זה יישב בראש הצוות? הוא יהיה היושב ראש?

הוא יהיה היושב ראש. בסעיף 2(ב)(2) במקום הנוסח הקיים יבוא: "עובד סוציאלי ופסיכולוג שימונו על ידי שר, שני נציגי ציבור שיתמנו על ידי השר בהתייעצות עם ארגונים המייצגים נפגעי תאונות דרכים, ונציג ציבור שיתמנה על ידי השר בהמלצת המרכז לשלטון מקומי". את זה קבלנו. אחרי שאמרת שאתה מקבל הכל אז אנחנו מקבלים גם את זה.

יש לי הערה, אולי זה לא מענייננו..."

אם את מרגישה שזה בנפשך, תגידי.

לא בנפשי, אבל אף פעם אנחנו לא נותנים מעמד לארגונים וולנטריים.

את חייבת להבין את העניין, אחרי כל מה שהורדנו, ושיגענו אותם, חייב להישאר משהו.

"בהתייעצות עם הארגונים המייצגים" יש הרבה פעמים של חובת התייעצות. בסוף סעיף 2
תתווסף פסקה (ג) בזו הלשון: "צוות היגוי ייעץ למנהל המרכז בביצוע תפקידי המרכז". ולאחריה פסקה (ד) בזו הלשון: "חבר צוות ההיגוי לא יהיה זכאי לתמורה בעד שירותיו לפי חוק זה, אך יהיה זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא במילוי תפקידו, כפי שיקבע השר".

זו ההערה שהיא נכונה בעיני, שמחתי לשמוע את הערתה, שלא יתחיל להיות פה משהו שיושבי דירקטריונים יתחילו לקבל- - -

על זה החזר הוצאות זה בסדר גמור, הוא לא חייב להפסיד על זה.

גם עובדי מדינה?

עובד מדינה לא מקבל פעמיים.

בסעיף 3 – במקום: "מטרות המרכז" יבוא: "מטרות תפקידי המרכז".

אני לא מבינה למה הכוונה.

הם רוצים שזה יהיה גם בכותרת השוליים. במקום "מטרות המרכז" שיהיה "מטרות תפקידי המרכז".

זו לא עברית. תרשו לי, מה שבמסגרת נוסח, עם כל הכבוד, תשאירו לי.

אבל אנחנו גם יועצים לנוסח.

יועצים אני תמיד מקבלת.

בסעיף 3(א)(1) לאחר "ההקמה" יבוא: "ההדרכה והפעילות" בסוף הפסקה המילים: "ומימון פעילותה" – יימחקו.

מה זה אומר במהות?

זה אומר שאותו מרכז, הוא שיתדרך אתכם מה לעשות. מה שהיה עכשיו, אני אקריא לכם: "המימון וההקמה של היחידה במשטרת ישראל" יעבור לסעיף 4, "שתהיה אחראית למסירת ההודעות למשפחות של נפגע תאונות דרכים, ומימון פעילותה". זאת אומרת שיצאו מתוך הנחה שמעבירים כסף כדי שהמשטרה תטפל בהקמת המרכז. יוצאים מתוך הנחה שהיא יודעת איך לטפל בהקמת היחידה הזו.

מה שמוצע כאן זה שהכסף הזה יבוא גם... שהמרכז גם ידריך את היחידה המשטרתית הזו, וגם יטפל בפעילות שלה. משרד העבודה והרווחה תדרך - - -

מה סוגיית המימון?

המימון מופיע בהתחלה, ברגע שמופיע מימון, מימון ההקמה ההדרכה והפעילות, זה הכל כתוב - - -

אני לא מבינה מה עניינו של משרד העבודה והרווחה דווקא לקבוע את זה?

אני אקרא לכם את נוסח הפסקה: "מטרות המרכז הן, מימון ההקמה ההדרכה והפעילות של יחידה במשטרת ישראל כאמור בסעיף 4, שתהיה אחראית למסירת הודעות למשפחתו של נפגע תאונת דרכים".

בסדר, אני חוזרת בי.

אני אסביר לכם מה הם אומרים, מה שחיים פוזנר סמנכ"ל משרד העבודה והרווחה אומר, אם מקימים יחידה של שוטרים, הוא רוצה שהצד המקצועי של איך מודיעים את ההודעה, מאחר ומושתת עליהם האחריות הכוללת של החוק, אז הוא רוצה שאת ההדרכה הם יעבירו, שהם יהיו בצד המקצועי.

זה לא מה שנובע, חשבתי שזו הכוונה כשאני קוראת את הנוסח כפי שהוא יוצא, לאור התיקון המוצע, אני רואה שמדובר בסך הכל בסמנטיקה ולא מעבר לזה, זאת לפי מיטב הבנתי.

השאלה היא אם יש פסיק אחרי ההקמה.

מדובר על מימון ההקמה ההדרכה והפעילות.

אנחנו אומרים שמטרות המרכז הם מימון ההקמה, ההדרכה והפעילות של יחידת משטרת ישראל.

מדובר במימון של כל אחד משלושת הפעילויות האלה ואני מבטיחה להתייעץ עם מומחים ללשון העברית, האם הנוסח הזה משקף את הכוונה הזו, ואם אתם לא רוצים, זה יהיה מימון של ההקמה של ההדרכה ושל הפעילות.

בפסקה (2) באותו סעיף. במקום: "סיוע ראשוני לבן" יבוא: "קידום ושיפור הסיוע הניתן לבני".

במקום ל"בן" ל"בני".

המטרה הייתה, כמו שאתה אומר, גם מימון אבל גם התדרוך וכל הטיפול בנושא.

אפשר היה לשאול אותנו, זה לא מקובל עלינו.

הליווי וההדרכה גם לא מקובלים עליכם? או שהמימון מקובל עליכם והליווי לא מקובל עליכם?

עם מימון ההקמה הדרכה ופעילות אין בעיה.

סעיף 3 (א)(2) אושר, סעיף 3(א)(3):"ריכוז מידע על מצבם של נפגעי תאונות דרכים לייעול ולתאום הטיפול בהם ובבני משפחתם". נקודה.

יש פעמיים "הטיפול בהם".

הכוונה היא לקצר את המשפט לא לסרבל את החוק.

"לייעול ולתיאום הטיפול בהם ובבני משפחתם" ונמחק "על ידי משרדי ממשלה".

בפסקה (6) יבוא : "ייזום וסיוע של הקמת והנחית קבוצות תמיכה לנפגעי תאונות דרכים ומשפחותיהם". תנסחי את זה איך שתראי לנכון. סעיף 3(ב)- - -

לפני כן, יש כאן בין תפקידי המרכז, אם אכן יסתדר ונגיע לזה בהמשך שלמרכז הזה יש תקציב, הרי שסעיף 3(ב) כפי שהכנו בזמנו, הציע שצריכה להיות החלטה על ייעוד כספי המרכז ומימון הפעילות שהורשו במסגרת תקציב המרכז. היום מוצע למחוק לחלוטין את הנושא הזה, ואז מי יחליט על הקצאת הכספים?

כמו כל מרכז שמבצע תפקידים אז יש גם את הקצאת הכספים לאותם תפקידים, הוא שמחליט על הקצאת הכספים לאותם תפקידים וסעיף 7 הוא סעיף סל כזה.

סעיף 7 דן בנושא שונה לחלוטין ומדבר על סיוע במתנדבים והוא אומר, תביאו את סעיף 7 במקום סעיף 3(ב).

סעיף קטן (7) כל נושא אחר.

אצלי, פסקה לפני זה כתוב (7):"כל נושא אחר שהמרכז ימצא לנכון לטפל בו לצורך תיאום וקידום הטיפול בנפגעי תאונות דרכים ובני משפחותיהם".

לנושא הזה אני צריכה את עמדת משרדי הממשלה, חבר הכנסת לנגנטל תרשה לי לומר מילה אחת, אני לא רוצה לסכל, אני רוצה לקדם את זה, אבל אני רוצה שלא יגידו אחר כך שהחוק הוא לא בר ביצוע, כי זה מה שיקרה אם אנחנו לא נדון בנושא הזה.

הם אומרים שההבדל בין (א)(7) ל- (ב).

זה לא קשור ל- (א)(7).

כן סעיף (א)(7), על זה אני מדבר אתך.

זה סעיף הסל.

חבר הכנסת לנגנטל, תסתכל על סעיף 18 במכתב ותראה: "סעיף 7 יימחק – הנוסח יועבר לסעיף 3. הוא מדבר על סעיף 7 להצעת החוק. הוא לא מדבר על פסקה (7) בסעיף קטן (א).

סעיף 13 בהערות של המכתב אומר כך, תסתכלי בעמוד 4 בפסקה שלישית, זה סעיף (7): "כל נושא אחר שהמרכז ימצא לנכון לטפל בו לצורך תיאום וקידום הטיפול בנפגעי תאונות דרכים ובני משפחותיהם". זה סעיף הסל הגדול. סעיף (ב) אומר כך: "מנהל המרכז, בהתייעצות עם צוות ההיגוי, יחליט על הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע המטלות המפורטות בסעיף קטן (א), ובכפוף להוראות סעיף 5(ב) – על ייעוד כספי המרכז ומימון הפעולות שאושרו כאמור במסגרת תקציב המרכז. אומר לי, (ב) ו- (7) זה אותו דבר, אם נתנו להם במטרות לעשות כל דבר, זה חלק ממה שיש.

בסעיף 7 השני הכוונה היא שפעולת המתנדבים היא כבר נמצאת בין המטרות, זה לא דבר נפרד בפני עצמו.

בהערה 16, סעיף 7 יימחק, הנוסח הועבר לסעיף 3, הוא אומר, תיקח את מה שכתוב בסעיף 7 ותעלה את זה לסעיף המטרות, שפעולות המרכז לפי חוק זה ייעשו בעזרת מתנדבים, הוא אומר שננסח את זה שם.

אני רוצה לשאול עכשיו, האם למרכז הזה יהיה תקציב כלשהו.

כן.

מי יחליט על ייעוד הכספים של המרכז? על השימוש בתקציב שישנו?

מנהל.

היום זה הוגדר במסגרת סעיף 3(ב) שהמנהל, בהתייעצות עם המרכז. עכשיו מציעים למחוק את זה, זה מה שהיה מעוגן בסעיף 3(ב). האם המרכז הזה, שמורכב בעצם מגורמים חיצוניים במשרד העבודה והרווחה יהיה צד בעניין הזה או שלא יהיה?

משרד העבודה והרווחה צריך לקבוע.

תלוי במרכז, אם המנהל יחליט על פעולות מסוימות אבל הם לא יתוקצבו אז מה השגנו?

בסעיף 5 יש תקציב למרכז, אז אותו תקציב משמש למטרות המרכז.

לא יכול להיות צוות המרכז, יכול להיות צוות ההיגוי, או גוף אחר.

בוודאי שלא צוות ההיגוי כי צוות ההיגוי אינם עובדי משרד העבודה והרווחה, חלקם בכלל נציגי ציבור ודאי שהם לא יכולים להחליט על שימוש בתקציבים.

השימוש בתקציבים צריך להיות על ידי המנהל של המרכז.

אני לא רוצה לקבוע אני רק רוצה לשים על השולחן את מה שמוצע כאן. הוא מציע למחוק את זה והוא לא נותן פתרון אחר.

אז אנחנו קובעים שהמנהל יקבע, וזה הכל.

המנהל הוא זה שיקבע?

אז לא נמחק את הסעיף.

דבר שנראה לי חשוב, סעיף (ב) אומר שהמנהל זקוק להתייעצות עם צוות ההיגוי בנושאים הכספיים. לדעתי צריך להשאיר את זה, זה אחרי הכל תפקיד מרכזי של צוות ההיגוי. החלק הראשון הוא קצת מוזר כי השאלה היא מתי המנהל מנהל בעצמו ועל איזה פעולות הוא צריך להתייעץ עם צוות ההיגוי?

חבר הכנסת לנגנטל אם תוכל להמשיך לנהל את הישיבה, אני צריך ללכת לרגע לוועדת חוקה.

אני חושב שבהתייעצות דיסקרטית שעשיתי עם משרד העבודה והרווחה הוא מוכן שזה יימשך כך.

תודה. אני מוכנה שסעיף 7 יחזור לסעיף 3 אבל לא למחוק את סעיף 3.

זה אומר שהמנהל מקבל את התקציב ומחליט לבד.

לא, מנהל המרכז בהתייעצות עם צוות ההיגוי יחליטו על ההקצאות.

הכוונה הייתה בסעיף 7 שהוא יבוא במקום (ב). מה שמופיע בסעיף 3(א)(7) הוא זה שמופיע בסעיף (ב), במקום סעיף (ב).

זו לא הכוונה.

זה אומר שפעולת המתנדבים כבר נמצאת בין המטרות.

את משפטנית? אז בואי נקרא ביחד, זה לא מה שכתוב משום שהוא מדבר על פסקאות - -

ישנם שני סעיפים שמתייחסים לזה, סעיף אחד זה סעיף 13 שמדבר על 3 (א)(ב) וסעיף 7.

הם אומרים כך, סעיף (7) הוא סעיף סל שבא ואומר שכדי שלא יהיה מצב של אולטרה וירס שבו המרכז פועל בחוזה סגור, עשו לו סעיף סל, זה סעיף (7), תעשה את כל מה שאתה רוצה בהתייעצות עם צוות ההיגוי. סעיף (ב) אומר, עכשיו אני נותן לו את הכלי, הסמכות הפיזית שלך היא שכשאתה מקבל תקציב אתה תנהל מה לעשות אתו, איך להקצות אותו, תעשה את זה בהתייעצות עם הצוות שלך. זה ההבדל בין (7) ל- (ב).

אומרת היועצת המשפטית של הוועדה, אני חושבת שלא טוב יהיה לאחד את הדברים האלה, לכן כדאי שזה יופרד. אני אומר, לצורך העניין הזה, בואו נקבל את עמדתה.

בסדר.

בסדר, התקבלה דעתה. סעיף 14. בסעיף 4(א): "תוקם יחידה משטרתית שתרכז את ההודעות בנוגע לנפגעי תאונות הדרכים ותהיה אחראית למתן הודעות למשפחות הנפגעים כאמור בסעיף זה (להלן- היחידה המשפטית), אומר התיקון: "תרכז את ההודעות בנוגע לנפגעי תאונות דרכים" – המילים האלה יימחקו.

אולי תסביר נעה מה עומד מאחורי הבקשה לתיקון הזה.

סעיף 4(א) יש בו בעצם חזרה על הסמכות שמופיעה בתיאום בסעיף 3: ריכוז המידע ניהול הטיפול בהם ותיאום הטיפול בהם. כיוון שיש לנו כבר את ריכוז המידע בסעיף 3(א)(3), אין צורך בסעיף הזה. מה זה התפקיד לרכז את ההודעות? אפשר להיות אחראית למתן הודעות, זה דבר אחד, המידע המוסדר כבר בסעיף 3(א)(3), אז למה צריכים את הכפילות הזו?

מבחינתנו זה מצמצם את תפקיד היחידה המשטרתית, אם זה מה שאתם רוצים, שהעבודה הזו תבוצע על ידי גורם אחר, אין בעיה.

אין מחלוקת שיהיה כתוב כך, "תוקם יחידה משטרתית שתהיה אחראית למתן הודעות למשפחות הנפגעים", על זה אין מחלוקת, שתוקם יחידה שתהיה אחראית על ההודעות. אנחנו נתנו לה עוד משימה אחת, שתרכז את ההודעות בנוגע לנפגעי תאונות דרכים. מה שהפריע לתומר מוסקוביץ' שאתם צריכים גם לטפל בנפגעים שהם לא הרוגים.

לא. תוקנה ההגדרה של המושג "נפגע", וכרגע זה רק הרוג. אבל אין לי בעיה.

מה אכפת גם פה ומה אכפת פה? מה זה לרכז את ההודעות? מה זה התפקיד של לרכז את ההודעות, אני מכינה את מתן הודעות?

מה אכפת לך שהיא תעשה את הריכוז?

השאלה היא מה זה התפקיד הזה? מה זה לרכז את ההודעות?

מה שתגידו לנו נעשה, אבל אחרי דבריי, תחשבו שניה, תתייעצי עם שני חברייך שמימינך, ומה שתחליטו נעשה. המשטרה אומרת לך בהגינות, אם אתם מצמצמים לנו בחקיקה ראשית פחות משימות, זה יותר טוב לי, יש פה כרגע שאני חייבת עוד לעשות ולא נותנים לי על זה יותר כסף, את המחצית היא מקבלת בכל מקרה. הסכמתי בכסף הזה לעשות גם את הריכוז. עזבי כרגע את העניין של מה ההבדל. הם אומרים, אם אתם מורידים מאתנו משימה, מה אכפת לנו, אז הורדתם, אבל אני אומר לכם, מה אכפת לכם שהמשימה הזו תהיה על המשטרה גם? למה אתם מתנגדים שזה יהיה להם? זה הדבר היחיד. אם תגידו שאתם עומדים על זה, נמחק את זה.

בכל מקרה נעשה את זה.

קודם כל אני מודה לנציגת משרד העבודה והרווחה שהפנתה אותי שוב לסעיף 3(א)(3) כי אין לי כאן צורך במידע על נפגעי תאונות דרכים, משנפגע תאונת דרכים הוא הרוג, אז אין לי מה לרכז מידע על מצבו. מצבו גמור חד משמעית. אז ברשותך, אני יכולה למצוא משהו על ייעול הטיפול במשפחותיהם של נפגעי תאונות דרכים.

לגבי התפקיד של המשטרה בבדל הזיכרון שלי נזכרתי איך זה הגיע. נאמר שמדובר כאן על יחידת מטה מכיוון שההודעות על הנהרגים או בכלל נפגעים בתאונות דרכים קורות בכל הארץ. הם מחייבים לפי חוק שכל יחידות השדה יעבירו את ההודעה הזו ליחידה המשטרתית כדי שהיא תהיה אחראית שההודעה למשפחות יימסרו בצורה מסודרת לפי נוהל קבוע. זו הייתה הסיבה שכך זה נכתב בזמנו, אין לי בעיה למחוק את המילים האלה מהנוסח המוצע והמשטרה תקבע לעצמה את הנוהל של מסירת ההודעה.

אין לנו בעיה עם זה רק רצינו לבקש שהמידע יהיה גם זמין למרכז.

לכן כדאי לך שיהיה ריכוז. תחזרי לנוסח הקיים אם את רוצה את זה.

אז מה אתם רוצים?

יש בעיה של סודיות שלא מעבירים חומר.

יש עניין שהיחידה המשטרתית תהיה רשאית למסור את המידע הזה למרכז, את זה צריך לרשום.

אתם מוכנים ש- 4(א) יהיה כפי שהוא מופיע בנוסח המקורי, אתם מבקשים שנוסיף עכשיו משהו, לא שנגרע, שהמשרד לביטחון פנים, או המשטרה, תעביר את המידע גם למרכז. יש מתנגדים שהדבר הזה יהיה כתוב? אם אין התנגדות אז נוסיף את זה.

אנחנו מגיעים להערה מספר 15. בסעיף 4(ב) המילים: "שנפטר או שהוא מחוסר הכרה, ובלבד שלבן המשפחה מלאו 18 שנים הודעה תימסר" – יימחקו. סעיף 4(א) אומר: "הודעה למשפחה תימסר לבן משפחה של נפגע תאונת דרכים - - - "

אני לא צריכה לכתוב שהוא מחוסר הכרה, זה מיותר, "ובלבד שלבן המשפחה מלאו 18 שנים". למה ההודעה תימסר?

כי אחרת ההודעה לא תימסר. אם הוא מתחת לגיל 18 אז ההודעה לא תימסר? היחידה המשטרתית המבצעת מלווה באותם גורמים מתאימים שמודרכים בצורה נכונה בשביל למסור את ההודעה הזו בצורה הכי לא פוגעת, מתחת לגיל 18 ההודעות יימסרו לא על ידי היחידה הזו?

אני עושה בהערה שלכם הבחנה בין שני דברים ברשותך, "הודעה למשפחה תימסר לבן משפחה של נפגע תאונת דרכים", "שנפטר או שהוא מחוסר הכרה", אין צורך לכתוב את זה יותר כי כבר מחקנו את זה. יש עוד דבר שבקשתם למחוק שאני רוצה להבין. אנחנו רוצים שההודעה תימסר למישהו מבן משפחת ההרוג שהוא בגיר. אני אתן לך דוגמא, נניח שחס ושלום נפגעתי- - -

חס ושלום.

תודה רבה לכולם, אין כאן אנשים ממפלגתי אז אני מניח שזה נאמר בכנות.

אשה שיש לה רק ילדים קטנים, לא תימסר לה ההודעה?

תראי מה יש בחקיקה הראשית, יש לי אשה, יש לי ברוך השם ילדים, יש לי ילדה בת 20 ויש לי ילד בן 9. באופן תיאורטי יתפסו את הילד בן 9 ויודיעו לו וכך נפטרה הבעיה. לכן אומרים, ובלבד שההודעה תהיה למישהו שהוא מעל גיל 18, או שתמצאו את אשתי או לפחות את הבת הגדולה שלי. זו הייתה הצעת החוק. עדיף לא להגיד לבן שלי. לכן אמרנו שבלבד שלבן המשפחה מלאו 18 שנים.

אם הייתי במצב שאני גרוש ויש לי רק ילד אחד בן 9 , אז המשטרה תבוא, תודיע לילד בן ה- 9 וזה הכי קל. אין ברירה, כנראה שצריך לחפש את ההורים שלי למסור את ההודעה. לכן כתוב בלבד שלבן המשפחה מלאו 18 שנים, זה דבר שלדעתי הוא חובה.

מה קורה כשאין בן משפחה שהוא מעל גיל 18? אם וילד עולים חדשים והם כל המשפחה שיש, אז לא תימסר הודעה? המטרה היא להקים יחידה שתטפל בדברים האלה בצורה הכי נכונה והכי מתאימה למסור את הודעה, מה הם יעשו, יימסרו בטלפון?

כתוב שההודעה תימסר על ידי שוטר שילווה על ידי עובד מהרשות המקומית וכן נציגים אחרים ככל שנדרש לנסיבות העניין, אין יותר טלפוני, עם זה גמרנו את העניין.

אבל זו בדיוק הסיבה למחוק את ה- 18 כי לפי זה, לילד מתחת לגיל 18 אפשר סתם להגיד לו. אפשר על ידי מישהו אחר.

אני לא חושבת שלוועדה הזו יש את הכלים להחליט האם מותר או אסור למסור לבן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, אולי בנסיבות העניין נשארו רק ילדים, אינני יודעת. האם מהניסיון שלכם בביטוח הלאומי, ולמיטב ידיעתי בשום חוק לא נאמר למי מוסרים את ההודעה, האם יש צורך לעגן אי מסירת הודעה לקטין בחוק, או שמספיק שנכתוב "תימסר לבן משפחה בדרך נאותה" או "בדרך מקצועית נאותה" או משהו כזה, כדי לענות על הנושא הזה שמצד אחד לא יימסרו סתם הודעה לקטין אם יש אלטרנטיבה אחרת ומצד שני, אולי לפעמים אין דרך אחרת אלא למסור הודעה לקטין. חס וחלילה אם נשאר רק קטין במשפחה ושני ההורים נהרגו, אז לא ימסרו לו הודעה? אני לא חושבת שבחקיקה ראשית אנחנו צריכים לכבול את ידינו בעניין הזה.

את בעד למחוק את זה?

התשובה תהיה פחות ארוכה מהשאלה. לביטוח לאומי אין ניסיון במסירת הודעות לבני משפחה.

מה עם נפגעי פעולות איבה?

ממש לא. בפעולות איבה אנחנו נכנסים אחרי 24 שעות, המסרים הם או הרשות המקומית, אבו כביר, או המשטרה, אנחנו לא מוסרים. לדעתי המקצועית, צריכים לחפש את האדם המבוגר, מעל לגיל 18 כדי למסור לו את ההודעה הזו, לא בטלפון כי צריכים לדעת מי עומד מאחורי הטלפון ובהחלט צריך לחפש. זו הייתה הדוגמא הקשה ביותר, ליד קטן מחפשים את ההורים את האישה הבת.

אפילו את הגרושה זה יותר הגיוני לחפש.

אפילו את הידועה בציבור, הכל יותר הגיוני.

אני רוצה להסביר איך זה נעשה היום. היום המשטרה, עוד לפני שהיא מודיעה לבן משפחה מדרגה ראשונה, היא עושה בדיקה מסביב למשפחה ולבית לראות למי אפשר למסור. במידה ולא מוצאים מישהו מבני המשפחה, לא עוזבים את זה ומודיעים לילד בן 9 והולכים, הם מחפשים עדיין במעגל השני של המשפחה עד שלא מוסרים פיזית לבן משפחה שיודעים שכל המשפחה מכירה, לא עוזבים את זה.

הדיון על זה הסתיים, אני רוצה לשמוע הודעות קונקרטיות.

מסירת ההודעה מחייבת איזונים. הפירוט הזה חייב להיעשות אולי בתקנות אולי בנהלים. אפשר, כדי להסדיר את זה, כפי שהציעה אתי, למחוק את הסעיף ובלבד שלבן משפחה, ובסעיף 8, שזה סעיף התקנות ושם נכתב "לרבות עניין מסירת ההודעה", אפשר לכתוב שם.

יפה מאד. זה כבר מכוסה.

נעה, זה מקובל עליכם?

כן.

אני רוצה רק שיהיה מקובל עליה עוד דבר, איכשהו נשמט בפעם הקודמת ממני שהתקנות יהיו בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.

בהתייעצות אין להם בעיה.

זה בסדר מבחינתנו.

אני מסכם. 4(ב) מחקנו, כמו שביקש תומר מ"נפטר" עד ל- "18 שנים".

את רוצה שכל התקנות יהיו בהתייעצות או רק בעניין מסירת הודעות?

כל התקנות.

אני יכולה להגיד שזה לפעמים מסרבל.

זה לא מסרבל, מה שלא מעניין אותנו, תאמיני לי שלא נעיר.

ייתכן שיהיו תקנות נפרדות.

קבלנו את הערה 15. אנחנו עוברים להערה 16. בסעיף 4(ג) במקום: "רשות מקומית תמנה עובד" יבוא: "בכל רשות מקומית ימונה אדם".

זה לא ייתכן. מה זה ימונה? המשיח ימנה? אם אתה לא מטיל את החובה בחוק, אז זה לא שום דבר.

דברתי עם עדי אלדר הוא אמר לי שידבר אתך, שבאופן עקרוני הם רואים מאד בשמחה - -

מאד.

אני משבח אותם על זה.

באותה מידה כמו נפגעי איבה.

אני אומר לזכותם שרוב ראשי הרשויות בישראל, מתוך שיחות אתם, לא חיכו לנו, הם ברובם לוקחים את האחריות גם בלעדנו. נעה, תסבירי לנו את הסיבה לשינוי בסעיף 16.

אנחנו רוצים שיתמנה אדם בכל רשות מקומית, שהעניינים יהיו בצורה ריכוזית. אולי המרכז לשלטון מקומי ידאג להפעלת המינוי ולא רק רשות מקומית תמנה, האחריות היא על כל רשות ורשות.

כל מימוש החוק הזה תועבר באמצעות מרכז השלטון אל הרשויות עצמן, עם ייעוץ משפטי מתאים.

אם אתה חושב שזה לא משנה אם אומרים להם "כל רשות מקומית תמנה אדם" זה לא משנה מבחינת ההפעלה על ידי מרכז השלטון המקומי...."

מרכז השלטון המקומי יוצר את המאמץ לקדם את זה.

אני אנסה להסביר אותך ואני אתן דוגמא, נניח מקרה שבו ראש רשות מקומית הנכנס יגיד לראש הרשות המקומית היוצא, אתה כבר לא עובד רשות, האם אתה מוכן לקחת על עצמך את המשימה הזו. הוא לא עובד שלו, הוא התנדב אצלו.

יכול להיות שיש אדם בישוב מסוים שהוא מקורב על הקהילה, והרשות יכולה למנות אותו לעשות את זה, אפילו בהתנדבות.

אז למחוק את המילה "עובד".

החוק הזה בא לגשר שתהיה העברת מידע גם לרשות המקומית. ברגע שהרשות המקומית תהיה מודעת ותדע על כך, היא בשמחה, לצערנו, תתן את הכלים המתאימים, שביניהם לקבוע אדם קבוע, או מחליף בשעת הצורך, שיהיה הכתובת הקבועה לכל הפניות. כמו שהוזכר כאן, זה יכול להיות אדם מהישוב, ויכול להיות נושא משרה ברשות, אבל הוא יוגדר מראש ברשות, שזה תפקידו, לקבל מהמשטרה או מכל מי שמעביר את ההודעה והוא ילווה את כל התהליך.

אתה סבור שזה לא חייב להיות עובד הרשות המקומית? היא יכולה למנות אדם שאיננו עובד הרשות המקומית לטעמך?

בוודאי.

מה האחריות, במידה שאותו אדם שמונה לכך, לא ממלא את תפקידו?

אז היא לא תמנה אותו.

היא תמנה אותו אבל הוא נסע לחו"ל ושכח להודיע.

יכול להיות שיהיה מצב, למשל בכפר ערבי, שראש הרשות ימנה את המוכתר של אותו כפר, הוא לא עובד, הוא לא פנסיונר, אבל הכי מקובל באותו כפר, שהוא מבשר את ההודעה הנוראה הזו למשפחה. אני חושב שההערה של משרד העבודה והרווחה אומרת, אל תכתוב "תמנה עובד" אלא תמנה "אדם".

הניסיון מורה שבדרך כלל ראש העיר לא מזלזל בדברים האלה, להפך, הוא רואה בזה חשיבות ממדרגה ראשונה. הכלי היעיל בדרך כלל הוא בידי מזכיר העיר או מנהלת לשכתו של ראש העיר. המלווה או השליח יכול להיות מכובד, כמו שאמרת, פעם המוכתר, או יכול להיות ראש הוועד למען החייל או ראש העיר בעצמו. האחריות הפורמלית תוגדר על ידי ראש העיר, והוא יעביר את זה.

עכשיו פתרונות.

לפני הפתרונות. בסעיף קטן (ב) קבענו שהשוטר ילווה בידי עובד הרשות. שם העובד ברור שהוא עובד. התפקיד של האדם בסעיף קטן (ג) הוא לדאוג לזה שיהיה עובד. לכן השאלה אם זה נכון לקחת את המוכתר, מה הוא ידאג לעובדים של רשויות מקומיות שיתלוו לשוטר? זה לא עניין של מכובדות, זה גורם מתאם, זה גורם מנהלה, לכן חשוב שזה יישאר עובד הרשות, כי אחרת לא עשינו דבר.

אני מציעה דווקא להשאיר את סעיף קטן (ג) כפי שהוא ובסעיף קטן (ב) "ההודעה תימסר על ידי שוטר שילווה על ידי מי שמונה לכך על ידי ראש הרשות המקומית".

יש לנו עוד תיקון לסעיף קטן (ג), לתיאום בתוך הרשות המקומית, עם הגורמים הנוספים אנחנו רוצים שהדברים ייעשו במסגרת יותר כוללת ולא תיאום פנימי כזה של הרשות אלא תיאום בין כל הגורמים, לכן אני חושבת שהמילים האלה הן הוספה מיותרת ומכבידה.

להפך, זה טוב לך, את מטילה עליו את האחריות, שיהיה עוד.

אבל אנחנו רוצים שאותו אדם הוא זה שיהיה המלווה.

המוכתר ילווה.

המצב שעולה כרגע הוא שיש תיאום הוא יכול לתאם מתוך הרשות המקומית שיהיה מישהו אחר שילווה. זה לא המצב שרוצים. אנחנו רוצים שיהיה נציג או קבוצה של נציגים שתהיה הנציגות היותר קבועה שכבר מתורגלים עם זה לא שימצאו סתם את אחת הפקידות שתיגש ותבצע את התפקיד הזה, זה בכל זאת עניין רגיש.

אני מציע קודם כל לקבל את עמדתה של היועצת המשפטית של הוועדה לגבי תיקון. אני חוזר ל- (ב) "ההודעה תימסר על ידי שוטר שילווה על ידי מי שמונה ברשות המקומית". כך פתרנו קודם כל את העניין שזה יכול להיות אדם שממונה שאינו עובד של הרשות המקומית, המוכתר של הכפר או רב העיר.

סעיף (ג) זה משהו אחר, הוא בא להשית כרגע חובה על רשות מקומית שצריכה למנות עובד מטעמה שתפקידו יהיה לטפל בעניין ולהיות בקשר עם כולם. הוא זה שצריך להודיע למוכתר.

פעם למוכתר ופעם לקאדי ופעם לרב.

או לראש העיר, והוא זה שאומר ללכת לשם. הוא האיש עומד בקשר עם המשטרה. זה כתוב פה.

המשטרה תקבל מהרשות המקומית במדויק מי האיש שהוא הכתובת.

אז התיאום מיותר. אתה כותב את זה שלוש פעמים.

לפעמים זה משתנה אין אדם אחד.

דיני נפשות זה דיני נפשות, בשביל זה אנחנו מסכימים שהשרשות המקומית תמנה את האדם, זה בסדר גמור, והאדם הזה יהיה אחראי לרכז את הנושא, זה בסדר גמור, בשביל מה את צריכה לכתוב עוד פעם שהוא יתאם עם כל הגורמים, כשצריכים להודיע אז צריך להודיע, מה כל התיאומים האלה?

זה לא רק תיאומים, זה לא רק לצורך ההודעה, זה לצורך תיאומים נוספים.

אם הרשות ממנה אותו ויש לו הנחיות מקצועיות מטעם המשרד, והקשר הוא דרך המשטרה.

אני אתן לך דוגמא, חס וחלילה היה מקרה ואוטובוס שהסיע ילדים התהפך ונהרגו באותה רשות מקומית הרבה מאד ילדים, עכשיו צריך להיות תיאום גדול מאד.

בסדר גמור, אז יש אדם שאחראי על זה.

אז מה אכפת לך שזה יהיה כתוב? הרי את מקבלת פה מתנה בחקיקה ראשית.

אני רוצה לחזור לתיקון בסעיף קטן (ב), יש את העניין של עובד רשות מקומית, אין לנו הוראה שממנה אדם מעבר להוראה שבסעיף (ג), אז אולי כדי למנוע בלבול - - -

שילווה על ידי מי שמינתה הרשות המקומית.

המינוי היחיד שקיים פה הוא מינוי זה מינוי לאותו עובד שאחראי לריכוז כל התיאומים.

בסעיף 4(ב) יהיה כתוב כפי שהציעה היועצת המשפטית "ההודעה תימסר לשוטר שילווה על ידי מי שמינתה הרשות המקומית". כאן היא מינתה אדם שתפקידו ללוות את השוטר. זה סעיף 1, מה תפקידו של מי שמלווה את השוטר.

סעיף 4(ג) הוא משהו אחר זה משהו הרבה יותר רחב שהרשות המקומית צריכה לקחת על עצמה. עובד פרמננטי שתפקידו ברשות לטפל בעניין והוא יודע את הטלפונים של אנשי המשטרה והמשטרה יודעת את הטלפונים שלו. הוא אחראי, אם זה מקרה אחד, אז את צודקת לא צריך תיאומים, אבל אם חס וחלילה יש משהו יותר מסובך, יש מערכות תיאומים, וגם על זה הוא אחראי.

לכן, כמו שאמר בני, הוא חייב להיות עובד, כי אין פה חוכמות, אנחנו מטילים עליו חובה בחוק. וכאן הסכימו לקחת על עצמם בלי לעשות בלאגן או בקשות לתקציב.

כך זה בכל רשות מקומית.

אני רוצה לחזור שוב ל- (ב) כיוון שאנחנו מדברים ב- (ג) על מינוי של עובד אחראי שמרכז ולא בהכרח אותו עובד שניגש למשפחות. הליווי שאנחנו מדברים עליו בסעיף (ב) "שילווה על ידי מי שמינתה..." יכול להיות אחד משתיים, או שאנחנו מדברים על סעיף (ג), וזו לא המטרה שלנו, כי אנחנו לא רוצים שילווה דווקא על ידי אותו אדם. או שאנחנו מדברים על מינוי אחר אבל אז אנחנו צריכים לתת הוראה למינוי. השאלה היא אם אפשר להחזיר את זה לעובד או להפוך את זה לנציג הרשות המקומית.

שילווה על ידי נציג שמינתה הרשות המקומית.

בסדר.

אני מציעה ברשותך, נציג יכול לקבל פירוש מצומצם, אם יש חשש שכשאני אומרת שהוא ילווה על ידי מי שמונה לכך, על ידי רשות מקומית, שמא יבינו שזה חייב להיות...אני יכולה לכתוב "מבין עובדיה, או שלא מקרב עובדיה", פשוט כדי להבהיר את זה.

בסדר, נעבור הלאה. גמרנו את הערה 16, הערה 17.

אנחנו רוצים להתייחס לפני כן לסעיף 5(א).

גם לכם יש הערות? לא כתבתם כלום.

לא רק שכתבנו השר גם כתב מכתב התנגדות.

מה כתב השר? שהוא לא מוכן לזה?

השר כתב, ואנחנו גם חושבים במשרד התחבורה שהחוק הזה הוא חשוב מאד. המטרה של החוק הזה אינה עולה בקנה אחד- - -

מה אתם אומרים על הנוסח? אתם רוצים שזה יימחק?

לא, אנחנו רוצים שהתקציב יהיה מתוך תקציב המדינה. אני מבקש להעיר שההפחתה של התקציב מנוגדת לחוק המאבק הלאומי שנקבע בבית הזה.

בסדר גמור, ההצעה שלכם נרשמה, אנחנו עוד נצביע על זה. חוץ מזה, על סעיף 5 אין לכם עוד הערות? אנחנו בסעיף 5(ג): "שר האוצר רשאי לקבוע"- - -

זה סעיף 5(ב).

בסעיף 5(ב) לאחר המילים: "ליחידה המשטרתית" יבוא: "על ידי המרכז".

למה?

העברת הכסף נעשית למרכז והמרכז מעביר ליחידה המשטרתית.

זה לא חייב להיות.

יש תקציב שמיועד למרכז והמרכז מייעד ליחידה המשטרתית, מה זה היה מועיל אם זה היה הפוך?

נושא היחידה המשטרתית, היה הנושא שלנו מהתחלה, והוא נושא מחצית הסכום. עשינו חשבון, אנחנו יודעים מה מחצית הסכום היום, אני מקווה שיישאר כך לפחות בערכים הריאלים גם לעתיד, אנחנו לא מוכנים להפחית. זה צריך להיות ברור על מנת שלא נגיש הסתייגות לחוק. מחצית עוברת למשטרה.

משרד העבודה והרווחה ביקש שהדבר הזה יועבר ממשרד האוצר אליכם, אתם תעבירו למשטרה.

למרכז, לא אלינו.

המרכז זה משרד העבודה והרווחה, והמשטרה עומדת על זה שזה יעבור ישירות אליה. יש כאן שתי הצעות, נעשה עליהם הצבעה עוד מעט.

יש תקדים- - -

המשטרה מקבלת את תקציבי משרד התחבורה.

יש תקדים גם בנושא אלימות במשפחה.

יש גם תקדימים הפוכים, חוק ההוצאה לפועל, זה הולך ישר למשטרה.

אם המימון ההקמה וההדרכה נעשים על ידי המרכז, אז מה ההגיון שהתקציב לא יועבר על ידי המרכז? אם אחת ממטרות המרכז היא לממן, אז איך אתם רוצים שהתקציב לא יעבור?

יכול להיות שזה לא יפיק ואז נבקש עוד מכם, אנחנו אומרים שזה המינימום. כי בלי זה אי אפשר להקים את היחידה.

אנחנו נמשיך הלאה ואני אסביר לכם תכף מה נעשה. אנחנו עוברים להערה מספר 16, סעיף 7 יימחק.

אני יכולה להעביר את זה למקום אחר.

צריך למחוק את זה כי זה כבר במטרות המרכז, יש את ההפעלה של המתנדבים וההפעלה של כל מיני גופים או באמצעות תקדים בסעיף 3(א)(2).

אני אגיד לך את האמת, לא אכפת לי להוריד את זה, אלא מה, עשינו את זה כסעיף כבוד לכל אלה שישבו פה תמיד בישיבות והם המתנדבים ועשינו להם סעיף מיוחד כדי שירגישו שייכים. אז יכול להיות שזו חזרה, אבל מה אכפת לך?

זה גם לא ממש חזרה.

מה אכפת לך? אנחנו אומרים לכל היחידות שירגישו טוב. אני תמיד לארג' בעניינים של כבוד.

לגבי ההערה של סעיף קטן (ב) אנחנו רוצים להתייעץ.

אם אתם עומדים על זה, יש לי הצעה, זה יסודר, אנחנו אנשים שיודעים לפתור בעיות, גם ליצור וגם לפתור אותם. אז אתם מסכימים שסעיף 7 יישאר. הערה 19: יש להוסיף סעיף תחילה שייקבע את תחילת החוק לשלושה חודשים מיום פרסומו.

יש עוד תיקון לסעיף 8, לעניין תקנות מסירת הודעה. כשדברנו על גיל 18, רחל הציעה שזה יימחק אבל תהיה אפשרות להתקין תקנות.

זה קיים כבר בסעיף 8, לכן אמרתי שהיא צודקת, לרבות עניין מסירת הודעה למשפחה בהתאם להוראות סעיף 4, זה קיים.

אם אפשר להעיר שוב לעניין המתנדבים, לחדד משהו. לפי איך שזה מנוסח עכשיו זה נראה כאילו שהמרכז צריך לגייס לפעולתו דווקא מתנדבים מקרב משפחות נפגעי תאונות דרכים- - -

ככל האפשר. תצליחו או לא תצליחו. לכן הכנסנו את זה הכי רך שאפשר, זה סעיף שלא מחייב אתכם לכלום נותן לאנשים אחרים תחושה טובה. אני לא רוצה לפגוע באנשים הנהדרים האלה שמשקיעים ימים ולילות בתחומים האלה, מה מדינת ישראל יכולה לעשות? להכניס אותם לחוקים, ולדבר אליהם יפה במליאה. אנחנו תמיד אוהבים לתת כבוד למי שמשקיע מזמנו ומרצו לעניין.

אני רוצה לבקש דבר נוסף שלא העלנו בפעם הקודמת. הסיפא של סעיף קטן 5(ב) שנותן סמכות לשר האוצר לשנות שיעורים, אני מבקשת שייכתב בהתייעצות עם השר לביטחון פנים. לא יכול להיות שיבוא פתאום שר האוצר ויפחית ואנחנו צריכים לקיים יחידה משפטית שקמה על בסיס התקציב - - -

אז אם כך אני צריך להכניס גם את שר העבודה והרווחה.

אין בעיה.

וגם את שר התחבורה, אם הוא ייתן כסף.

אם כן, "קבע שר האוצר - - -

בהתייעצות עם שר לביטחון פנים ושר העבודה והרווחה.

אלא אם כן קבע שר האוצר על פי החלטת ממשלה ברוב מיוחס באישור ועדת הכלכלה.

בהתייעצות עם השר לביטחון פנים כי זה נוגע לתפעול של יחידת משטרה, ואי אפשר שהוא יקבע באופן שרירותי.

אני רק תמהה אם זה לא מכוסה בלאו הכי בסעיף 8.

ההתייעצות צריכה להיות עם השר לביטחון פנים.

וגם עם שר העבודה והרווחה.

בסעיף 5(ב) אנחנו אומרים "אלא אם כן קבע שר האוצר בהתייעצות עם המרכז?

לא, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר העבודה והרווחה.

ובאישור ועדת הכלכלה.

אז מכניסים גם את שר העבודה והרווחה? למה?

כי הוא אחראי על החלק הזה. אם יגדילו את השיעור פתאום וישאירו למרכז - - -

והם יודיעו גם לשר התחבורה מה הם החליטו?

זה לא עניינו, שר התחבורה מעביר 2% והוא יוצא מהתמונה.

את מדברת על 2% כרגע שר התחבורה החליט להעביר את תקציב הרשות 40 מיליון שזה אומר סדר גודל למרכז של עוד 400,000 או 500,00 ₪, למה שייעשה את זה? הוא יעביר את זה דרך המשרד אחר כך, הוא לא יעביר את זה לתקציב הרשות.

זה המחיר על זה שלא לקחתם את החוק לידכם.

אתה יודע שהסכמנו.

אבל השר עצמו, זה המחיר שהוא משלם.

אני באתי אליכם בהודעה שאנחנו מעונינים.

בחיים לא חלמתי שמשרד התחבורה לא ירצה לעשות כזה חוק ולהשתמש בכל הנושא זה כמנוף, שכל האנשים האלה יעזרו לו אחר כך להיאבק בתאונות דרכים.

אני באתי בהודעה שאנחנו מסכימים.

אנחנו מסכימים שזה יהיה באמצעות המרכז.

אנחנו מסכימים זה יהיה באמצעות המרכז, אבל גם אנחנו תומכים בהצעה של שר התחבורה, שזה לא יהיה מתקציב הרשות אלא מתקציב המדינה.

יש הבדל בין מה שאתה אומר למה שהשר שלך אומר.

אני אגיד לך מה עומד מאחורי זה.

אני מבין, גם אני בעד שלא יורידו מתקציב בטיחות בדרכים כדי למנוע מפגעים בדרכים.

זה חייב להיות תקציב חיצוני כי אחרת זה פשוט חבל על הזמן.

זה חיצוני?

חיצוני לתקציב המדינה.

זה צריך להיות תקציב ממקום מוגדר. אם זה לא יהיה ממקום מוגדר זה לא יהיה אלא זה יושת על המשרדים עצמם והם לא יעמדו בזה.

היא לא יודעת שחלק מהתקציב שאני נותן לבן זיקרי ייפגע באופן קבוע מזה.

אני יודע גם מה תגיד מחר

בטח שאני אגיד, משטרה זה משטרה.

הגענו להבנה פה. גמרנו את החוק, נשארה לנו רק ההסתייגות של שר התחבורה.

מה עם קביעת מועד התחולה של החוק?

שלושה חודשים. אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד לקבל את החוק כפי שהוא ולהתנגד לשר התחבורה, שירים את ידו.




הצבעה

בעד: רוב
נגד: אין

הצעת החוק אושרה.

אם השר שלכם עומד על זה, שיגיש הסתייגות בכתב בחתימת ידו. אני ממליץ לכם למשוך את זה. גם הוא יפסיד במליאה וגם עוד פעם הוא ייצא נגד העניין.

הייתה רביזיה בחוק לכן אני לא יכולה היום להסתמך על הסתייגויות.

היום החליטו על הרביזיה.

אני אומר לך שאתה יכול ללכת אליו שוב ולבקש ממנו לחדש את המכתב. אני אומר שתגיד לאחד מעוזריו שלדעתי הוא יפסיד במליאה והתוצאה תהיה כפולה. הוא גם יפסיד במליאה, הרי כי הוא חייב לנמק בעצמו, הוא לא יכול לשלוח אף אחד שינמק מטעמו, הוא צריך לבוא, לעמוד על הדוכן, לנמק את הסתייגותו , להצביע נגדה, ולהפסיד. אז כל המדינה תדע שהוא היה נגד החוק.

תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15