פרוטוקולים/כלכלה/4301



2
ועדת הכלכלה – 24.12.2001

פרוטוקולים/כלכלה/4301
ירושלים, כ"ד בטבת, תשס"ב
8 בינואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 394
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ב', ט' בטבת התשס"ב, 24.12.2001, בשעה 11:30


ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס2000-
הצעתו של חבר הכנסת מיכאל נודלמן

הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21) (פרסום הצגת מחירים), התשנ"ז1996-

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
רומן ברונפמן

אלי בן-מנחם, סגן שרת התעשייה והמסחר
יורי שטרן, סגן שר במשרד ראש-הממשלה
יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד מירון הכהן, היועץ המשפטי, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד דני זילברשלג, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד אריה דנציגר, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד אמיר קידר, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד ליליאן סבן, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד אלן זיסבלט, משרד המשפטים
אמיר אסרף, אגף התקציבים, משרד האוצר
שלמה אלישר, מנהל אגף תכ"ל, משרד התחבורה
דפנה עין דור, מנהלת תחום כלכלת רכב, משרד התחבורה
חגי זמיר, ראשד אגף תקבולים וגבייה, רש"ת, משרד התחבורה
עו"ד צביה בלאו, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
אורון רונן, מנהל מסחרי, רש"ת, משרד התחבורה
עו"ד רינה פאר, יועצת משפטית, רש"ת, משרד התחבורה
עו"ד מירי חושן, סגן היועץ המשפטי, משרד התיירות
צבי לירן, משרד התיירות
עו"ד אלי מונטג, היועץ המשפטי, בנק ישראל
עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי, המועצה לצרכנות
עו"ד ירון לוינסון, רשות להגנת הצרכן
תקווה חוה נוימן, איגוד הצרכנים
דן ירדן, התאחדות המלונות
יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
עו"ד אמיר פישר, היועץ המשפטי, התאחדות סוכני הנסיעות
יורם גלאון, סמנכ"ל בכיר לכספים, חברת אל על
יעקב עובדיה, מזכיר חברת אל על
אורי מילר, סמנכ"ל כספים, חברת ארקיע
עו"ד עומר שליו, סגן מזכיר חברת ארקיע ויועץ משפטי
אבי בן חור, מנכ"ל חברת ג'יימס ריצ'רדסון
גדעון ארנון, מזכיר חברת ישראייר
סולי סאקאל, מנכ"ל חברת סאקאל
עו"ד אסף רזיאל, פנל חברות התעופה הזרות

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ




הצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס2000-
הצעתו של חבר הכנסת מיכאל נודלמן

הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21) (פרסום הצגת מחירים), התשנ"ז1996-

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על
סדר היום הצעת חוק הגנת הצרכן.
לפי זיכרוני למעשה סיכמנו את כל הדברים בישיבה הקודמת למעט ה-דיוטי פרי. מר סאקאל, לפי איזה שער אתם מחשבים את הדולר ב-דיוטי פרי?

לפי שער של בנק לאומי לפיו הוא מוכר את הדולר
לאזרח. אם אני הולך לבנק ורוצה כאזרח לקנות דולרים, אני משלם לפי השער שהם קובעים.

איך מכונה השער הזה?

שער מזומנים גבוה.

אתה בשער הזה גם מול המכס?

השער של המכס הוא הרבה יותר גבוה וזו הבעיה.

אם אתה תקבע שדולר הוא עשרה שקלים, אם
המכס מסכים לזה, אתה יכול להעביר גם מוצרים שעולים היום מאתיים דולר, אם זה השער.

התקנה של המכס מדברת על דולרי ולא על שקלי.
למכס יש שער והשער שלו הוא הרבה יותר גבוה מהשער של המזומנים. למעשה ההפרש בינו לבין השער היציג הוא בכ2,5- אחוזים יותר גבוה.

גם אם היית לוקח על הדולר עוד 2,5 אחוזים,
עדיין היית עומד בתקרה של המכס.

נכון.

צריך להסתכל גם על ההיבט הצרכני. אם מישהו
בא לקנות, הוא יודע מה מחירו של הדולר לפי השער היציג.

איך הוא יודע? רק שעה קודם הוא קנה במשרד
הנסיעות כרטיס ושילם שער גבוה. קנית פעם כרטיס טיסה לחו"ל בשער יציג? אם תגיד לי איפה, גם אני אלך לקנות שם.

מי שכבר נוסע לחו"ל, לא מספיק שבדיוטי פרי
הוא לא משלם בשקלים אלא עוד כותבים שהמחיר הוא מחיר גבוה מהמחיר שאמור להיות.

מה ההפרש בין השער היציג לבין השער הזה?

ששה פרומיל. אני רוצה להסביר דבר אחד. מחיר,
בין אם הוא בשקלים ובין אם הוא בדולרים, זה לא משנה. בסופו של דבר יש לנו את היכולת להעלות את המחירים ומותר לי להעלות אותם. נניח שאני רוצה למכור מוצר במאתיים שקלים והדולר הוא ארבעה שקלים, ואני מוכר אותו בחמישים. יאמרו לי שאקח לפי 3.80, ואז אני אעלה את המחיר ל52-.

מטרת חוק הגנת הצרכן שאדם ידע אם הוא
באמת קנה אצלך מאתיים דולר כשלמעשה זה עלה 210 דולרים.

הבעיה מתחילה לא במוצרים שהמחירים שלהם
הם פחות ממאתיים דולר, כי שם יש לנו את היכולת להעלות את המחיר. ברגע שמוצר נמכר במאתיים דולר ואנחנו נקטין לו את השער, אנחנו למעשה לא מסוגלים למכור את אותם מוצרים, אז המוצר הזה יהיה חייב במכס והוא יפגע בצרכן. אני באתי ואמרתי שאין לי התנגדות לכל שער שייקבע, אפילו פחות מהשער היציג, אבל שבו יהיה המוצר של מאתיים דולר.

פעם היה שער לכל דבר, אבל עכשיו אי-אפשר
לעשות שער עד מאתיים דולר ושער מעל מאתיים דולר.

לדעתי צריך לתת סמכות למשרד המסחר
והתעשייה לקבוע את הנושא של השער כממונה על הגנת הצרכן. הטיעונים שלי, כשאני אומר שצריך לעבוד בשער כזה או אחר, הם רק כדי לאשר ולהגן על הצרכן כי אני יודע שבסופו של דבר מחפשים שבמאתיים דולר יהיו פריטים כאלה שלא יוכלו למכור אותם, ולא זו הכוונה.

אנחנו בדקנו את הפערים בין המחיר שגובה סולי
סאקאל לבין הדולר היציג ואני מביא כאן נתונים מה21- בדצמבר 2001, אז שער הדולר היציג היה 4.32 שקלים ואתה משלם לרשות שדות התעופה על-פי השער היציג של 4.32 שקלים. שער מזומן גבוה הוא 4.40 שקלים, כך שהפער הוא 1.78 אחוז כאשר באגרות הסכום הוא 0.7 אגורות. המחזור השנתי שלך הוא 140 מיליון דולר, הרווחים השנתיים בהפרש, בין 4.40 שקלים לבין 4.32 שקלים ו1.78- אחוז, הוא כמעט 2,5 מיליון דולר.

האינטרס של המשרד הוא להגן על האיש שמגיע אליך. לדעתי האישית זה צריך להיות בשקלים, אבל הסכמתי לקבל את עמדת היועצים המשפטיים מאחר שמדובר ב-דיוטי פרי, וכפי שאמר חבר הכנסת פורז אנשים מגיעים לשם ומרגישים שהם בחו"ל. בחלק הזה של שער יציג, בשום אופן אני לא אוותר כי חובה שהאיש שקונה, שידע מה הוא קונה. נכון שחלק יודעים, אבל הרבה לא יודעים.

אם למשל יש שלט גדול שאומר ששער הדולר
המחושב הוא 4.40 אגורות לדולר, איזו הטעיה יש כאן? גם כרטיסי טיסה לחו"ל אתה לא קונה בשער היציג.

אנחנו חיים במדינת ישראל, יש לנו דגל משלנו,
אנחנו רוצים שהכל יהיה בשקלים, כולל ה-דיוטי פרי שנמצא בשטח מדינת ישראל למרות שחלק חושבים אחרת, והגענו לאיזושהי פשרה עם ג'יימס ריצ'רדסון שגם נציגיו נמצאים כאן ויש לנו הבנות עם בתי-מלון, עם חברת תעופה, עם סוכני נסיעות וכולי. זה לא פשוט כי הם עובדים יותר בדולרים, אבל הגענו לאיזושהי הבנה כדי להגן על הצרכן שמגיע. אמרתי למר סאקאל שהוא יכול לבוא ולשכנע אותנו – גם כך שר המסחר והתעשייה אחראי על השינויים בתוך החוק – שאנחנו לא עובדים בסדר ושהוא מפסיד. אני חושב שמר סאקאל צריך לשלם לרשות שדות התעופה בשקלים ולא בדולרים. יש פה הרבה מאוד אי-הבנה אבל כך זה נעשה וכך עובדים.

הפער שאנחנו מדברים עליו מהווה הרבה מאוד כסף והאינטרס שלי ושל כולנו הוא להגן על האיש הקטן. נשאיר את זה בדולרים אבל שיהיה דולר לפיו אתה משלם לאחרים ולפיו גם האזרח יודע והוא לא צריך לבוא, לשאול ולקרוא שלטים.

כשהאזרח יוצא מהארץ, לא איכפת לו מה השער.

יושב כאן היועץ המשפטי שלנו, יושבים נציגי
המשרד, יושב יושב-ראש הרשות להגנת הצרכן, המועצה לצרכנות שלחה נציג, ואני אומר למר סאקאל שאנחנו לא רוצים שהוא יפסיד, אבל לא נסכים שיהיה שער שונה ב-דיוטי פרי. אדם שבא וקונה לא צריך לבדוק ולא צריך לדעת אלא זה החוק, זה מה שצריך להיות ואתה צריך לקבל את זה.

אני רוצה להסביר את ההגיון של שער יציג.
הנורמה היא שהצגת מחירים בארץ היא בשקלים. זה המטבע בארץ. זה לא אומר שאי אפשר לעשות עסקאות במטבעות אחרים, אבל הצגת המחירים היא בשקלים.

ברגע שאתה משנה את זה, אתה גם משנה את כללי המשחק בין העסקים לבינם ואתה מכניס כאן עוד איזשהו רעש נוסף לתחרות בין העסקים לבין עצמם והוא לא רצוי. כלומר, הרצוי הוא שתהיה מערכת אחידה.

הוא לא מתחרה עם חנות בקניון.

בוודאי שהוא מתחרה.

התחרות שלו היא עם הדייל שמוכר מוצרים בתוך
המטוס, מוכר בשמים וסיגריות, ועם רחוב אוקספורד.

כשאתה יוצא מהארץ, אתה לא יודע מה המחיר
בשאנז אליזה אבל אתה יודע מה המחיר ב-דיוטי פרי ואותו אתה משווה למחירים בארץ, כי אלה המחירים שאתה מכיר. הנושא הזה הגיע לבג"ץ ומי שעתר לבג"ץ הייתה חברת סופרפארם שטענה שיש כאן תחרות לא הוגנת ובג"ץ לא דחה לגמרי את הטענה הזאת.

השאלה אם יש הטעיית הצרכן.

לפני שאני מגיע להטעיית הצרכן, אני רוצה קודם
כל להסביר את ההגיון שבהסדר הזה.
בא ה-דיוטי פרי ובאה רשות שדות התעופה והם אומרים שההסכם בינינו לבין ה-דיוטי פרי כולו מתומחר בדולרים כי רשות שדות התעופה בכלל את כל האגרות גובה בדולרים. יש גם אגרות שקבועות בחוק והן בדולרים. הדולר שם הוא יציג. הם אומרים שאם נכניס כאן את הנושא הזה של הצגת מחירים בשקלים, זה מזעזע את כל המערכת והם יצטרכו לעשות את כל התמחור ואת כל החוזים מחדש, ובזה אנחנו לא מעונינים. לכן הסכמנו ליצור כאן חריג לכלל. אם לא היינו יוצרים את החריג לכלל, לא מתעוררת הבעיה הזאת כי המחיר מופיע בשקלים, אתה משלם בשקלים ואין בעיה של שער המרה. ברגע שהסכמת ליצירת חריג ולקביעת הצגת המחיר בדולרים, מתעוררת הבעיה של שער המרה.

אז יהיה יותר זול לשלם לו בשקלים מאשר
בדולרים הירוקים שקנית בבנק.

נכון. זו הכוונה. כל הנימוק לחריגה זו מערכת
ההסכמים שבין ה-דיוטי פרי לבין רשות שדות התעופה. מערכת ההסכמים הזו אמנם מתנהלת בדולרים אבל היא צמודה לשער היציג. אמרנו שאם זה הנימוק, אנחנו נותנים את הפטור אבל הפטור הזה ילך לפי עיקרון. זאת אומרת, כשה-דיוטי פרי משלם לרשות שדות התעופה לפי שער יציג, כשהוא מוכר לך, הוא ימכור לך באותו שער.

אתם מסכימים – כדי לאפשר איזו גמישות –
לומר שהדבר הזה יהיה בשיקול דעת שר התעשייה והמסחר?

זה ממילא בשיקול דעת. ההצעה שלנו היא לקבוע
את שער ההמרה המחייב בתוספת. כלומר, יהיה כתוב שחנויות ה-דיוטי פרי פטורות מהצגת המחיר בשקלים, הן יכולות להציג בדולרים, אבל בכפוף לזה שכל מכירה שהם יבצעו, שער ההמרה יהיה שער יציג. התוספת, כמו שאנחנו רוצים להגדיר אותה, יכולה להינתן בהחלטה של שר התעשייה והמסחר בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר באישור ועדת הכלכלה. זאת אומרת, לא צריך לעשות כאן את כל הפרוצדורה של חקיקה.

זאת אומרת אם שר התעשייה משתכנע שהצגת
המחיר הוא כך, הוא יביא לוועדה ויאמר שהוא השתכנע בנסיבות האלה.

הנושא של שערים לגבי סוכנויות נסיעות הוא
בלתי אפשרי מכיוון שהנושא של השער הוא דבר מלאכותי. כשהיום לקוח נכנס למשרד שלנו ומחיר כרטיס הטיסה נקוב בדולרים, ביום ששי בבוקר הדולר התחיל לעלות וכרגע הוא גם עולה, זה אומר שהלקוח יכול להיכנס למשרד ולתבוע לשלם בשקלים לפי השער של אתמול. אם אתה רוצה לשלם לי בשקלים, זו לא צריכה להיות בעיה שלי. אני רוצה שתהיה לי אפשרות להתקשר לבנק ולשאול מה השער נכון לעכשיו.

אתה גובה נכון לאותו רגע.

זה נכון, אבל מועברות המחאות כשהלקוח משלם
לפי השער של אתמול בערב. חברות התעופה עובדות מולנו כך שהן מודיעות לנו בסוף היום של ה14-, מה היה השער לתשלום ב15-.

ברגע שתעברו ליציג, גם הן יעברו ליציג כי לא
תהיה להן ברירה.

אנחנו לא סוחרים בשקלים. אנחנו צריכים להביא
בסופו של דבר את הכסף בדולרים או במטבעות אחרים לחו"ל. אנחנו מוכרים באנגליה בפאונדים ואנחנו מוכרים בתי-מלון ביפן ביינים, כך שמדברים על הנושא של שערים והאפשרות לקבע אותו באופן כזה שאנחנו בעצם נישאר חשופים.

מה אתם מציעים לגביהם?

לפי אותו עיקרון שאמרתי קודם לגבי ה-דיוטי
פרי, לגבי סוכנויות הנסיעות וחברות התעופה ברור לנו גם כן שכאן צריך לעשות חריג ולאפשר להם הצגת מחירים בדולרים כי השוק מתנהל בדולרים. מה שכן, השוק גם שם לא מתנהל בשער מזומנים, בקניית דולרים במזומן שהוא השער הגבוה ביותר, אלא בשער העברות להמחאות שהוא שער נמוך יותר.

כל מה שקשור בנופשונים מתנהל במזומנים. כל
הטיולים המאורגנים במדינת ישראל וכל הנופשונים מפורסמים בצורה מסודרת.

אם הוא משלם בדולרים, אתה חייב לתת לו
אפשרות לגבות בדיוק את מה שהוא צריך לשלם.

כל הצ'רטרים עובדים במזומן.

השער המזומן הוא גבוה יותר. המחאות שאתה
קונה לחשבון הבנק, הוא שער יותר זול, הוא בין השער היציג לבין שער המזומנים.

הוא אומר שהוא משלם חלק במזומן.

אם זה כך, מישהו שם גוזר קופון.

אנחנו מדברים על זוטי דברים.

לא, זה לא זוטי דברים.

מה יכול להיות ההפרש?

ההפרשים הם אדירים.

גם אם העיקרון צודק ואני מקבל אותו, צריך
להבין שמרגע שקיבלנו שקלים ליד, הדבר הזה בידינו הוא כתפוח-אדמה לוהט. יש פה בעיה שאנחנו נשארים חשופים.

במה אתה שונה מכל יבואן אחר?

מה שאתה עושה כרגע, זה אומר שאנחנו צריכים
לייקר ולקנות הגנות על כל הדולרים שנקבל על-פי השער שאתם תקבעו כאן ועלות הגנה עולה כאחוז וחצי עד שני שקלים. בשורה התחתונה כוונת המחוקק היא לשמור על רמת מחירים סבירה, אבל אתם תוציאו חוק שייקר ללקוח עליו אתם מדברים בלפחות שני אחוזים.

אני מחזיק כאן מכתב שנמסר לי ממשרד
התחבורה, מינהל תעופה אזרחית בנמל התעופה בן-גוריון, נושא תאריך 12 בפברואר 1997 ואומר:

"ברצוני להסתמך על מכתבך בו הודעת על הפצת חוזר בין כל סוכני הנסיעות וחברות התעופה בארץ והמורה על גביית תשלום עבור כרטיסי טיסה לפי שער המכירה של העברות והמחאות של יום המכירה ולא על-פי שער המזומנים לגבי תשלום מזומן או בצ'ק מסחרי וזאת על-פי החלטת יאט"ה והוראות מינהל התעופה האזרחית.

אודה אם תואיל להפיץ שוב הוראה זו בין סוכני הנסיעות כדי למנוע מהנוסעים עוגמת נפש".

לפיכך יש כנראה הוראה שאתם לא מקיימים אותה.

אתה רוצה שנכתוב את השער בחוק?

מר הכהן, סיכמנו שחברות תעופה, משרדי נסיעות
וכל מי שמספק שירותים בחו"ל רשאי להמשיך למכור במטבע חוץ. השאלה האם כדי להגן על הצרכן אתם רוצים שיהיה כתוב שהיה והמחיר נקבע במטבע חוץ, השער יהיה שער המחאות והעברות.

לפי אותו עיקרון. שער המחאות והעברות. הגבוה
הוא כשאני קונה דולרים והנמוך הוא כשאני מוכר דולרים.

אין שער יציג. שער המחאות גבוה או נמוך, זה
שער שהוא קיים בבנקים ואתה יכול לסחור בו. שער יציג הוא שער פיקטיבי שהמדינה קובעת אותו ואף אחד לא יכול לקנות אותו ולא יכול לסחור בו, לפחות לא האזרח. אני חושב שאם רוצים לבוא ולהגן על הצרכן, קודם כל צריך להבין את כל המשוואות. אם אני אעלה בשני אחוזים, זה 2,8 מיליון ולכן אני יכול להעלות את המחירים בשני אחוזים ולא יקרה לי כלום ואולי ימשיכו לקנות. לא בזה אני עושה את הרווח. הרווח שלי הוא בכמה אני מוכר ובאיזה מחיר אני מוכר.

אין לי ספק שמצד אחד אני רוצה להרוויח אבל ברווח שלי טמון מספר האנשים שיקנו אצלי ואני צריך להיות אטרקטיבי ולמכור במחיר נכון. לכן המלחמה שלי כל הזמן היא למכור כמה שיותר בזול. אין לי בעיה במוצרים שעולים פחות ממאתיים דולר ללכת לפי איזשהו שער. יש לי גם שער יציג פחות עשרה אחוזים כי במוצרים גדולים, במקררים, אמרתי שאני רוצה למכור לפי ארבעה שקלים כדי שזה יהיה אטרקטיבי לצרכן. באותו רגע שאני מגיע למוצר של מאתיים דולר ולפעמים אני מרוויח שניים-שלושה אחוזים, זה מה שיקבע אם אני יכול למכור את המוצר או לא, ואז אני אצטרך להעלות את המחיר ל202- דולר או ל210- דולר, ה210- דולר לפי החישובים כאן יהיו 840 שקלים אבל לפי המכס ה201- דולר יהיו כמעט 900 שקלים והשאלה מה יקבע. אני משדר למכס את המחירים שלי.

אתה לא יכול למכור ב201- דולר אלא אתה חייב
לספוג את זה.

אני חייב לספוג את זה, אבל באותו רגע שאני סופג
את זה יהיו הרבה מוצרים שיהיה לי קשה למכור במאתיים דולר, אז אני אמכור אותם בסכום גבוה יותר ואז הצרכן יצטרך לשלם מכס.

הצרכן לא קונה שום דבר שהוא לא חושב שזה
כדאי לו.

מר הכהן, הסכמת שמשרד הנסיעות ישלם לפי
השער הגבוה. אני שואל האם זה לא יהיה נכון להשוות אותו ולומר שהוא יתלה שלט מאיר עיניים באותיות קידוש לבנה שהשר יקבע את גודלן וטיבן.

זאת לא ההסכמה עם ענף התעופה. גם לגבי ענף
התעופה זה יהיה שער מחייב. הם מקבלים את הפטור שמאפשר להם להציג את המחיר בדולרים, בתנאי שכאשר אני משלם להם בשקלים, הם יכולים להמיר את זה לפי השער המחייב, לפי שער העברות והמחאות ולא לפי השער הגבוה יותר. אותו עקרון גם חל עליו אלא שאצלו השיקולים הם אחרים.

אני מוכרח לומר שגם "אל על" וגם "ארקיע" קיבלו את העיקרון הזה בענף התעופה וכך גם משרד התחבורה. ג'יימס ריצ'רדסון ב-דיוטי פרי גם הוא מסכים לעיקרון הזה אבל היחיד שכרגע לא מסכים זה סולי סאקאל.

האם יש לנו עוד נקודות שנויות במחלוקת?

למיטב זיכרוני לא.

כאן הלכנו צעד אחד לקראת.

לדעתי הגענו להסכמה בכל הנושאים, למעט שני
נושאים כאשר הבקשה היא לאפשר לכם מזומנים.

אנחנו לא מדברים על שירותי תיירות. אני
מתייחס לחבילות תיור ונופש שחלקם מתבצע בחו"ל.

ההגדרה צריכה להיות חבילות תיור ונופש בחו"ל
לרבות כרטיסי טיסה ושירותים אחרים שנקנים בחו"ל. כלומר, כל דבר שהוא מוכר והשימוש הוא בחו"ל.

היום ראיתי בעיתון מודעה של בתי המלון בארץ
כשהמחיר נקוב בדולרים.

זה כבר לא יהיה יותר מיום שהחוק ייכנס.

אנחנו הסכמנו לתת להם גרייס של כמה חודשים
על-מנת להתארגן כי ברור לנו שזה כרוך בתמחור מחדש של המוצרים. אם כן, בנושא הזה יהיה גרייס של ששה חודשים.

רק על הנושא הזה.

במחיר של החיוב בשער ההמרה.

ששה חודשים מיום תחילת החוק.

לגבי שער ההמרה בלבד.

מה מועד תחילת החוק?

מיום פרסומו ברשומות. החוק נכנס לתוקף מיום
פרסומו ברשומות.

החוק נכנס לתוקף ביום פרסומו ברשומות ויש
לפרסמו תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת. בכל-זאת זה מחייב הצגת מחירים שונה לעומת מה שקיים היום ואני מציעה לתת לפחות שלושים ימים.

אנחנו נותנים להם חצי שנה.

לא. רק לגבי שער המרה.

רק לגבי שער המרה.

נעבור שלב שלב. תרשמי לפניך שאנחנו צריכים
לדבר על מועד התחילה.

סוכני נסיעות יהיו חשופים לתביעות ואין לי ספק
בכך כי הדבר הזה כבר קורה היום. אני רוצה לחזור ולהדגיש שהיום שער הדולר הוא עניין סחיר שאפשר לקנות אותו ולמכור אותו בכל רגע נתון. יש ניסיון המלאכותי לקבוע שער עבורנו במשרדי הנסיעות שאנחנו נהיה מחויבים בו.

מי שרוצה לשלם בדולרים, יכול לשלם בדולרים.

ודאי שאתה לא יכול לחייב.

מי שרוצה, זה אומר שאני חייב לקבל בשקלים כי
עדיין זה המטבע החוקי במדינת ישראל. אנחנו חשופים על כל המאה אחוזים כשיש לנו בסך הכל תשעה אחוזי עמלה ובעניין הזה לא נוכל לעמוד בשערים.

65 אחוזים מהפדיון שלנו ב-דיוטי פרי נעשה
בכרטיסי אשראי. כרטיסי אשראי מחייבים לפי שער המחאות גבוה. באותו רגע שאני אעבוד בשער היציג, כל אזרח יבוא אלי וישאל אותי למה לא אמרתי לו שאם הוא היה משלם במזומן ולא בכרטיס אשראי, הוא היה משלם פחות.

יש לזה פתרון פשוט. אתה גובה מחיר בשקלים. מי
שמשלם לך בכרטיס אשראי, הקופאי שלך מחשב את המחיר לפי השער היציג לפי החוק.

ואם הוא משלם בדולרים?

מי שירצה לשלם בדולרים זה רק מי שהחשבון
שלו מתנהל בדולרים.

לא.

אדם נורמלי לא ישלם לך בדולרים.

הוא ישלם בשקלים כמו בכל חנות.

אנחנו הגענו להסכמות לגבי תיקונים שונים בחוק
והיינו רוצים לפני ההצבעה לקיים הפסקה של חמש דקות לבדוק שאכן זה נעשה לשביעות רצוננו.

מה זאת אומרת שהחוק לשביעות רצונכם?

אנחנו רוצים לבדוק את התיקונים שביקשנו לגבי
תעופה וספנות.

אני לא קיבלתי נוסח. כרגע הוועדה מצביעה על
עקרונות.

אנחנו התכנסנו כאן סביב כמה דברים. הדבר
הראשון הוא מה שאומר מר פתאל והוא אומר שניתן להם אפשרות לגבות לאו דווקא לפי שער המחאות והעברות גבוה אלא גם לפי שער מזומנים גבוה, שער שהוא עוד יותר גבוה.

השאלה מי תומך בזה שאפשר יהיה לגבות לפי שער מזומנים גבוה.

אדוני היושב-ראש, כשהוצג הדבר אנחנו לא
יודעים אם באמת מדובר על כל רכיבי החבילה לחו"ל והאם על כל הרכיבים האלה הוא משלם כפי שהוא אומר. למשל, מה לגבי מלונות בחו"ל.

אני משלם מזומן גבוה על כל דבר למעט תעופה
סדירה, למעט "אל על".

ברגע שאתה גובה מהלקוח, כל הספקים שלך
יתיישרו לפי הקו הזה.

בכל העולם אין מקום שהמחירים הם בדולרים,
ואפילו לא בחנויות ה-דיוטי פרי.

יש מישהו שתומך בבקשה של מר פתאל? אין.
אנחנו מגיעים לשאלה שהעלה מר סאקאל לגבי אפשרות בחנויות ה-דיוטי פרי לאפשר לפי שער המחאות והעברות גבוה ולאו דווקא לפי השער היציג.

מי תומך בשער יציג בלבד? 4. מי תומך גם בשער המחאות והעברות גבוה? 2.

חבר הכנסת ברונפמן, אתה רוצה ששנינו נרשום הסתייגות?

כן.

תרשמי הסתייגות ליושב-ראש הוועדה. אני חושב
שאם אנחנו הולכים על שירותי תיירות בחו"ל לפי שער גבוה, לדעתי זה נכון גם לגבי חנות ה-דיוטי פרי. המליאה תחליט.

אני מבקש לחזור על דברים שסוכמו בעקבות
הישיבה הקודמת, לגבי בתי-מלון בארץ שיוכלו להציג בבתי-המלון מחיר בדולרים כשהוא לא כולל את המע"מ. ההצגה היא בבתי המלון ולא בפרסומים בעיתונות הישראלית.

בבית מלון עצמו מותר לפרסם את המחיר
בדולרים לתיירים כשהוא בלי מע"מ כי המחיר הוא דיפרנציאלי, זה גם מחיר שהוא יותר נמוך מהמחיר המקביל עבור הישראלי כי הישראלי משלם שבעה עשר אחוזים מע"מ. גם את זה סיכמנו.

לגבי תחילת החוק. כמה זמן אתם חושבים שאנשים צריכים להתארגן?

בעניין הזה הגענו לסיכומים.

דבר קודם על הכלל ואחר-כך תתייחס לחריגים.

לגבי הכלל התחולה היא מיידית.

אתה צריך לתת איזו תקופה להתארגן למי
שפרסם קודם.

אנשים מסרו גלופות לפרסום בעיתונות.

בדרך כלל החוק צריך להיכנס לתוקפו שלושה
חודשים מיום פרסומו.

צריך עוד שלושה חודשים להתארגנות בנושא של
שער העברה מחייב. מדובר בחברות התעופה, בסוכני הנסיעות וה-דיוטי פרי.

בסדר. הם יקבלו עוד שלושה חודשים. אם כן,
מדובר בשלושה חודשים ובעוד ששה חודשים לגבי המקרים המיוחדים. ששה חודשים במצטבר.

אני מציע שניתן שלושה חודשים לכולם ולענף התיירות ניתן עוד 45 ימים מעבר לשלושת החודשים. שלושה חודשים מיום הפרסום ולענף התיירות, כולל דיוטי פרי, עוד 45 ימים מעבר לשלושת החודשים.

רק לגבי שער ההמרה המחייב.

נכון.

לעניין שער של ענף התיירות בלבד.

תיירות דיוטי פרי. זה בקונצנזוס.
מי בעד להעביר את החוק לקריאה שנייה ושלישית?

פה אחד הוחלט להעביר את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ברשותך, אני לא כותבת שלושה חודשים אלא
תשעים ימים.

אין בעיה. תשעים ימים.
אני מודה לכם.









הישיבה ננעלה בשעה 12:30