פרוטוקולים/כלכלה/4264



2
ועדת הכלכלה
18.12.01

פרוטוקולים/כלכלה/4264
ירושלים, י"ז בטבת, תשס"ב
1 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 389
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, ג' בטבת התשס"ב ( 18 בדצמבר 2001 ), שעה: 9:30

הצעת חוק הפיקוח על תוצרת ביולוגית אורגנית, התש"ס-2000,
של חה"כ אבשלום וילן ( פ/1157)

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
אבשלום וילן
נחום לנגנטל
יאיר פרץ

מרים פרויד - שירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות
חיים פרננדס - אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד בני רובין - משרד המשפטים
שלמה קפואה - ראש אגף אגרואקולוגיה, המשרד לאיכות הסביבה
רינה ורסנו - מהנדסת מזון, משרד הבריאות
ד"ר עופרה חבקין - רופאה נפתית מחוז, משרד הבריאות
ד"ר הרברט זינגר - מנהל היחידה הוטרינרית, משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
אהרוני כהן - יו"ר שולחן חנויות אורגניות
יורם פורת - מנהל הנהלת ענף אורגני
יריב גלבוע - מנכ"ל עמותה לצרכנות אורגנית
עו"ד יעל כהן-שוואט- המועצה לצרכנות
אברהם פנקס - מנכ"ל חי משק
אורי חיון - ארגון מגדלי ירקות

אתי בנדלר

לאה ורון

אושרה עצידה








הצעת חוק הפיקוח על תוצרת ביולוגית אורגנית, התש"ס-2000,
של חה"כ אבשלום וילן ( פ/1157 )

רבותיי, אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה.

אדוני היושב ראש, האם לא מתקיים היום דיון על הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג?

צר לי, אבל אנחנו כבר דנו בנושא הזה. אנחנו קבענו שהכלובים בים סוף יהיו בהסכמת השר לאיכות הסביבה ובמקום אחר בים התיכון בהתייעצות. שר החקלאות יודיע לנו אם הוא רוצה להסתייג מהתיקון הזה. אגב, זה גם מה שהמליאה רצתה. חברת הכנסת רונן במליאה הבהירה שהכל זה בהסכמת השר לאיכות הסביבה, אנחנו צמצמנו פה. הצעת החוק הזו הוכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אם כך, אני מבקש לרשום הסתייגות שפקודת הדייג תהיה בהתייעצות.

אבל יש הסתייגות של שר החקלאות, תצטרפו אליו.

מותר לי לבקש הסתייגות להצעת חוק בקריאה שנייה ושלישית. גם כעבור שעה מותר להגיש הסתייגות, כך עובדת הכנסת.

אני אקבע מועד חדש ואנחנו נודיע לכל מי שרוצה להסתייג. אנחנו נפתח ונחזיר את זה לצורך ההסתייגויות.

האם מדובר בהסתייגות מהותית או הסתייגות לדיבור?

לא, לקטע הזה.

לא, לקטע הזה של ים הסוף הוא רוצה גם רק בהתייעצות.

אני לא שאלתי את חבר הכנסת יאיר פרץ מהו רוצה להכניס בהסתייגות. אני מוכנה לשאול אותו.

רבותיי, אנחנו ניתן לכם אפשרות להגיש הסתייגות בעניין הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג. למרות שהישיבה הסתיימה, אבל לא חשוב.

תודה לך.

גם שר החקלאות צריך להודיע לנו אם הוא רוצה להסתייג.

נתתי להם אפשרות בישיבה עצמה.

חבר הכנסת פרץ, האם אתה רוצה הסתייגות להצעת חוק לתיקון פקודת הדיג כמו של חבר הכנסת אבו וילן?

כן.

שזה יהיה רק בהתייעצות כפי שהיה קודם בנוסח הממשלתי.

או בהתייעצות או בהתייעצות עם שר החקלאות.

חבר הכנסת יאיר פרץ, אנחנו עשינו את הדבר הבא. אנחנו אמרנו בכל מקום בארץ בהתייעצות, אבל במפרץ אילת בהסכמה.

זו הפשרה ואתה רוצה שהכל יהיה בהתייעצות.

על סדר יומנו הצעת חוק הפיקוח על תוצרת ביולוגית אורגנית של חבר הכנסת אבשלום וילן. מי שהיה חבר הכנסת שלום שמחון הפך לשר החקלאות ואני לא יודע אם הוא עדיין תומך בחוק או לא.

בשביעי לשלישי התקיים דיון ובסוף הדיון סוכם שחבר הכנסת וילן יציע נוסח משולב לאחר שהוא יישב עם נציגי הארגונים ועם משרד החקלאות. חבר הכנסת וילן העביר ב-11 ביולי לוועדה ולחבר הכנסת פורז מכתב האומר: "בהמשך לסיכום ביננו אני מעביר לידך את חוק הפיקוח על תוצרת אורגנית בכדי שייקבע מועד המשך דיון בוועדה להכנתה לקריאה הראשונה". זהו הנוסח שמונח כאן בפני המוזמנים.

אנשי משרד החקלאות ואני נפגשנו עם חבר הכנסת וילן וביקשנו ממנו שבמקום ההצעה הזו שלו תבוא הצעת חוק ממשלתית שתיקח בחשבון את הרעיון שגלום בהצעה שלו. הצעת החוק הממשלתית הוכנה וזה כבר עבר את כל השלבים של משרד המשפטים.

מה מפריע לנו להכין אותה לקריאה ראשונה ולאחד אותה אחרי קריאה ראשונה?

הגישה שונה לחלוטין.

אם המציע מחליט להמתין לממשלה אז זו זכותו, אבל אם המציע מבקש מאיתנו לדון בהצעתו שהועברה אלינו על ידי המליאה, חובה עלינו להמשיך בהליכים. חבר הכנסת וילן, האם אתה רוצה להמתין להצעה הממשלתית?

אני המתנתי, המתנתי והמתנתי.

ההצעה מוכנה.

הנוסח הזה הוא בדיוק הנוסח המוסכם שהגעתי עם משרד החקלאות לפי המנדט שאתה נתת לי כיו"ר. תחנות המשרדים טוחנות מאוד לאט. ארגון המגדלים האורגנים הוא ארגון שכל אחד מאנשיו הוא טיפוס טיפוס. הם אנשים קשים תרתי משמע. הם עובדי אדמה מעולים, אבל הם מתעקשים על שלהם. כבוד היו"ר, עשיתי אין ספור ישיבות איתם ועם מנכ"לי משרד החקלאות בעבר לגבי פשרות והכל והגענו למשהו. העירה מנהלת הוועדה שאחרי שנקבע הדיון הייתה עוד בקשה שלהם אולי אני יכול להמתין אבל אני אמרתי שזה כבר פורסם. אם נמתין אני חושש שאנחנו נמתין עד בוש. הנתח של החקלאות האורגנית בחקלאות הישראלית הולך וגדל כל שנה וחייבים להסדיר את זה בחוק. אני אמרתי, אני מוכן לעבור קריאה ראשונה, ונראה אחר כך מה קורה עם הממשלה. אנחנו נחכה, אני לא ארוץ. אדוני היושב ראש, כיו"ר הועדה אני מבקש ממך שבקדנציה שלך נגמור את החקיקה בנושא, אחרת נחכה עד בוש.

ההצעה הממשלתית היא שונה בגישה, כי האישורים לפי ההצעה הממשלתית לא ניתנים על ידי ארגון פרטי וזה מאוד חשוב. ההצעה הממשלתית מוכנה. אני חשבתי שהיא הוגשה כבר. האמת, הבוקר אני חשבתי שאני בא לדיון בהצעה הממשלתית. היא ממש מוכנה.

זה הנוסח שלכם עם שתיים שלוש וריאציות, זה הכל.

בנוסח הממשלתי שאני מכיר נכנסו עוד שינויים של משרד המשפטים.

תקדם אותם. אני אחכה חודש, חודשיים, אבל לא שנתיים.

חבר הכנסת וילן, אנחנו בשלב שאם הצעתך תעבור בקריאה ראשונה ובינתיים אכן תבוא ההצעה הממשלתית, אף אם הן שונות זו מזו, בשלב שאחרי קריאה ראשונה אנחנו נוכל למצוא סינתזה בין ההצעות. אנחנו נמצא נוסח שכולנו נוכל לחיות איתו. בואו נתקדם בינתיים בהצעת החוק של חבר הכנסת וילן כאילו אין הצעה ממשלתית.

"ארגון יציג" – זה צריך להיות ארגון ששר החקלאות הכיר בו, לא? מישהו צריך לקבוע שיש לו מספר הכי גדול של אנשים. צריך לכתוב ששר החקלאות קבע את זה.

מר רובין, האם יש לך הערות להגדרה של "ארגון יציג"?

אני מצטער, אני לא מכיר את הנוסח הזה.

גם אני לא מכיר את הנוסח, אבל נתגבר על זה. ארגון יציג זה ארגון ששר החקלאות הכיר בו.

"גוף בקרה" – גוף שאישר המנהל לפי חוק זה" מי זה המנהל? אדם שהשר מינה כמנהל.

בהגדרת "גוף בקרה" כתוב: "... ושתפקידו לבדוק האם נוהל ייצור מתקיים. למה הכוונה כאן?

יש בהגדרה נוהל ייצור.

אני רוצה לשאול את מי שניסח את הצעת החוק למה מתייחסות המילים: "לפי חוק זה" האם זה מתייחס למנהל לפי חוק זה או שאישר לפי חוק זה?

שאישר לפי חוק זה.

"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר", "חוק זה" – לרבות התקנות לפיו". אני לא יודע אם כך עושים את זה.

אין צורך, זה מיותר.

"מכירה" – לרבות שיווק, ייבוא, ייצוא, משלוח, הובלה, אריזה, פרסום או סימון המכוונים למכירה".

לא ברור לי למה הכוונה.

רוצה לומר שמי שהוא משווק, מייבא, מייצא, משלח, או מוביל או אורז ומפרסם, כל אחת מהפעולות האלה נחשבת כפעולת מכירה.

כל השלבים של התהליך חייבים בבקרה.

בהגדרה של "נוהל הייצור" כתוב: "קובץ הדרישות". זה לא "קובץ". למה הכוונה במילים: "...מהקבוע בתקן שקבע השר בתקנות"? תקנים זה בדרך כלל לפי חוק התקנים. אני לא יודעת למה הכוונה כאן? האם הכוונה לאמות מידה או למשהו אחר?

הכוונה לפרמטרים. כלומר, מתי תוצרת חקלאית תיחשב לאורגנית. למשל, אסור לרסס, אסור להשקות במי ביוב.

אמות מידה לקביעת תוצרת חקלאית כתוצרת אורגנית?

כן.

אמות מידה והנחיות.

הוראות ואמות מידה.

בתוך ההוראות יש פרמטרים.

יורם, אני כתבתי את החוק הזה ותאמין לי שאני מכירה את זה. אני יודעת למה התכונתי.

בתור מציע החוק, אני מבקש שמי שכתבה את החוק תסביר לכם במה מדובר.

אני מוכן להקשיב לכולם ובלבד שזה יהיה מהר.

אני לא מציע ש"סמל" יהיה סמל המופיע בתוספת, אלא הסמל יהיה דרך סימון שהשר קבע בתקנות איך הוא יסומן. אם ירצו מחר לשנות את זה יצטרכו לשנות את זה בחקיקה ראשית.

לא, אפשר לקבוע שהשר יהיה רשאי לשנות את התוספת.

אני משאיר את זה לשיקול דעתך, גבירתי היועצת המשפטית.

אז אנחנו מסמיכים את השר לשנות את התוספת.

האם יש לכם כבר את הסמל?

כן.

למה הכוונה בהגדרה של "צמח"?

יש לנו הערה להגדרה של "צמח". אנחנו רואים את החוק הזה כמתאים לתוצרת חקלאית טרייה, פירות וירקות וישנו מנגנון לפיקוח. כאשר מדובר על מוצרי מזון המיוצרים מאותם תוצרת יש צורך במנגנון פיקוח אחר וכבר מדובר בשר אחר. שר הבריאות מופקד על מוצרי מזון ועל שיווק מוצרי מזון ולא משרד החקלאות.

אתם מסכימים לתוצרת טרייה, אבל אתם לא מסכימים לשימורים.

בדיוק.

החוק הזה לא בא להחליף את מה שמשרד הבריאות אמור לעשות בתעשייה של המוצרים. החוק הזה בא להוסיף רק בקטע האורגני.

אבל יש כאן בעיה של תיאום בין משרדים. בין כמה משרדים יצטרך לעבור מי שמשווק תוצרת אורגנית משומרת? ייתכן גם שאמות המידה תהיינה שונות.

יש חלב אורגני ומשרד הבריאות מפקח על הטריות של חלב אורגני. אין פה שום שינוי מהמצב של היום.

זו עוד תחנה.

אבל היא קיימת גם היום.

חלב אורגני זה עדיין תוצרת חקלאית טרייה. ברגע שאתה מדבר על מוצרי חלב אתה בבעיה, כי אתה צריך קווים נפרדים במחלבה עצמה.

אנחנו לא נשלול את הסמכויות של משרד הבריאות. התוצרת האורגנית בנוסף לכל הדברים האחרים במזון, היא גם אורגנית ומקבלת אישור נוסף בהיותה אורגנית. זו עוד תחנה.

אז צריך להוסיף איזשהו סעיף עם אמצע שהוראות חוק זה באות להוסיף.

הן לא גורעות משום חוק אחר או משהו כזה.

אני רואה שיש כאן סעיף שמירת דינים, סעיף 15 האומר: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין", כך שאין עם זה בעיה.

אנחנו עדיין רואים בזה בעיה. יש כללים לגבי הגידולים שמתייחסים למרחקים, לריסוסים וכיווני אוויר זאת כדי להבטיח שלא יהיה קיים מה שאסור שיהיה. אבל החוק הזה מאוד אמורפי מבחינת מהם הכללים שיבטיחו שבהובלה של התוצרת ובקו הייצור במפעל שהכל יהיה נפרד.

אבל זה רק מוסיף ולא גורע. זה רק מכביד ולא מקל כדי שהתוצרת האורגנית תצטרך לעבור עוד כמה מכשולים, זה הכל. מה איכפת לכם?

נניח וישנו מפעל שמייצר ריבות אורגניות. למפעל כזה נכנס מפקח שקיים שם ועכשיו ייכנס עוד מפקח ממשרד ממשלתי אחר?

כן.

אבל הוא אולי ייתן הוראות סותרות.

למשרד שלכם יש אוריינטציה אחת ולמשרד השני יש אוריינטציה אחרת.

אני מבינה שאנחנו משאירים את שימורי הצמחים.

כן.

בואו נדבר על מזון מעובד ולא על שימורים.

כל מה שנקרא מוצר אורגני צריך להיות מפוקח שהוא אכן באמת אורגני.

תוצרת מעובדת לא רק שימורים.

בואו נקבע תוצרת מעובדת המופקת מצמחים.

סליחה, יש התנגדות. איך אפשר לפקח בתוך מפעל על תוצרת אורגנית? מפקחים שלכם הם לא מהנדסי מזון.

הרי זה בנוסף לפיקוח שלכם. נניח שבנוסף לפיקוח שלכם בא משגיח כשרות, כי אתם לא מפקחים על הכשרות. זה בנוסף למה שאתם עושים.

האגף להגנת הצומח מפקח על כל זה.

גם היום זה מפוקח על ידינו.

כבוד היושב ראש, זה לא כל כך פשוט. כל פעם יוצרים תקנים בינלאומיים מאוד מחמירים ומי שלא עומד על הפיקוח, הוא פשוט לא בשוק. אין חוכמות.

רבותיי, בואו נתקדם עם הצעת החוק הזו. הוועדה הזו מאוד עמוסה, אם לא נסיים את הכנתו היום המועד הבא יהיה בעוד חודש וחצי. חבר הכנסת וילן, אתה יודע שאני מאוד בעד הצעת החוק הזו.

"תוצרת אורגנית" – תוצרת חקלאית המיוצרת לפי הוראות חוק זה".

אני לא מוצא פה שום דבר לגבי מה זה "תוצרת אורגנית"? מה צריך לקרות כדי שזה יהיה "תוצרת אורגנית"? זה לב העניין. אני לא מוצא את זה בשום מקום.

עו"ד רובין, תרשום לך את ההערה. אנחנו נגיע לזה בהמשך. אם לא יאמרו לנו, אז לא עשינו כלום.

תוצרת אורגנית זו תוצרת שעומדת בכל התקנים ובכל התהליכים שהוצגו מקודם.

כתבנו שיש נוהל ייצור ואלו התקנים ששאלתם אותנו מה זה.

"תוצרת חקלאית" – צמח או תוצרת מן החי המשמשים למאכל אדם וחי ולשימושם."

"תוצרת מן החי" – מוצרים המופקים מבעלי חיים".

הכוונה במילה "ולשימושם" הייתה לחולצות כותנה.

"תכשיר" – תכשיר המשמש לטיוב הקרקע, להזנה ולהגנה נגד נגעים בצמחים, לריפוי בעלי חיים והגנתם מפני מזיקים טפילים ומחלות".

"תנאי ייצור נאותים"- ייצור תוצרת אורגנית כאשר מתקיים נוהל ייצור ובקרה על יישומו."

הייתה לי בקשה של ארגון המגדלים. הם הציעו לכתוב בזה: ארגון המאגד את רוב היצרנים של תוצרת אורגנים ואשר התאגד לצורך קידום הנושא האורגני.

אבל שר החקלאות צריך לקבוע שזה כך, כי מה יהיה אם יהיו שני ארגונים?

במקום רוב כתבתם מספר גדול, בסדר. אני לוקח את ההערה בחזרה.

סעיף 2 – איסור הטעיה. "לא יציג אדם תוצרת חקלאית כאילו היא תוצרת אורגנית אלא אם היא אכן תוצרת אורגנית ונושאת סמל".

אני הסתכלתי בחוק וראיתי שכנראה מי שמרמה בעניין תוצרת אורגנית רואים את זה כעבירה מינהלית כאילו הונאה במזוזה. לי זה לא נראה. יש פה עניין כלכלי וזו הונאה. אני רוצה מאסר.

כשנגיע לסעיף העונשין, סעיף 13 נדון בזה.

האם סעיף 2 אושר?

כן, ואני קיבלתי את ההערה של מר רובין.

סעיף 3 – שימוש בסמל. "לא יסמן אדם תוצרת אורגנית בסמל, אלא אם כן הוא בעל היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר; ההיתר יכול שיוגבל לתקופה שיקבע המנהל.

אדם כלשהו יכול לא לסמן את התוצרת שלו בסמל, אבל הוא יכול להתיימר שהתוצרת שלו היא אורגנית. אפשר לרמות אנשים ולכתוב תוצרת אורגנית מבלי להשתמש בסמל. כלומר, אפשר לעשות הטעייה בדרך אחרת . האם ברור לפי הנוסח הזה שגם הצגת תוצרת חקלאית כאורגנית גם בלי שימוש לרעה בסמל היא עבירה?

כן, זה לפי סעיף 2, איסור הטעייה.

האם הכוונה כאן בסעיף 3 להסמיך את המנהל לקבוע תנאים להיתר לשאת סמל?

כן.

את המילה "אורגנית" צריך למחוק. צריך לכתוב: לא יסמן אדם תוצרת חקלאית בסמל. כל ההערות שאני מעיר הן הערות שבמקרה אני שם לב אליהן. זה שאני לא מעיר זה לא אומר שזה בסדר מבחינתי.

מר רובין, אני מאוד מצטער. סדר היום של הוועדה הוא קבוע.

סעיף 2 הוא הסעיף הכללי שאסור לרמות. כלומר, אסור להציג תוצרת חקלאית רגילה כתוצרת אורגנית. לגבי הסעיף השני גם לגבי התוצרת האורגנית רק זו המפוקחת והמיוצרת לפי התנאים שהוכתבו, היא תוצרת אורגנית.

אני מציע לאשר בינתיים את הסעיף כך, אנחנו נשפץ אותו אחר כך.

"ההיתר יכול שיוגבל לתקופה שיקבע המנהל". צריך להיות ברור שהמנהל רשאי להתנות את ההיתר בתנאים, לרבות הגבלת התקופה?

כן.

סעיף 4, הגשת בקשה לשימוש בסמל. "בקשה למתן היתר לשימוש בסמל, או לחידושו, תוגש למנהל על גבי טופס שקבע זה ויצורפו אליה: 1) אישור מאת גוף בקרה בדבר קיום תנאי ייצור נאותים; 2) רשימת התוצרת האורגנית."

אנחנו רוצים לשאול, מדוע שההיתר לא יהיה מוגבל מראש לשנה, דבר שיחייב פיקוח כל שנה באופן קבוע? זה גם יגרום שההחלטה לא תהיה בידי המנהל בלבד, אלא שייקבע בחוק מראש שפעם בשנה היצרן או החקלאי יצטרך לבקש אישור.

אנחנו נכתוב: ההיתר יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

תוצרת אורגנית אמורה להיות באיכות הרבה יותר גבוהה ובתנאים הרבה יותר מחמירים מהתנאים האחרים.

מדובר בתקנים בינלאומיים מאוד מאוד קשיחים ומי שלא עובד על פיהם עף מהשוק.

אדוני היושב ראש, אתה אומר שתוקף היתר בכל מקרה לא יעלה על שלוש שנים. אני רק רוצה להזכירך שכל בקשה לחידוש היתר כרוכה גם בתשלום אגרה.

יהיה בלגאן. אם הכל בסדר אז לא צריך.

גם הצרכנים משלמים מחיר הרבה יותר יקר עבור המוצרים האלה ורצוי שיהיה פיקוח מחמיר.

זה עדיין לא אומר שצריך לטרטר את היצרנים אם אין צורך.

יש עליו פיקוח סופר מחמיר.

קבענו שההיתר לא יינתן יותר משלוש שנים. בואו נתקדם.

סעיף 5 – היתר לשימוש בסמל. 5(א) "המנהל ייתן היתר לשימוש בסמל בהתקיים תנאים אלה: (1) הייצור מתנהל בתנאים נאותים להנחת דעתו של המנהל". אני רוצה לשאול, הרי מבקשים מהמבקש לצרף אישור מאת גוף בקרה, האם הוא צריך לעשות משהו מעבר לזה?

לדעתנו כן. הוא קודם כל צריך לבקר שגוף הבקרה הספציפי הזה עובד באמת לפי התנאים שנקבעו.

אלו שני דברים שונים. השאלה היא, האם הוא מבקר את מבקש ההיתר או שהוא מבקר את גוף הבקרה?

את שניהם. גם את מבקש ההיתר, לפחות את תנאי הייצור, וכן את גוף הבקרה. כלומר, שהגוף עומד בתנאים.

איך הוא בודק את מבקש ההיתר?

לפי התנאים שהוא הגיש. הוא צריך להגיש תנאי ייצור, איך הוא מייצר.

אז מה התפקיד של גוף הבקרה? אני מנסה להבין מה היחס בין גוף הבקרה לבין המנהל.

הביקורת היום יומית השוטפת על החקלאי האורגני היא בידי גוף בקרה.

כאשר המנהל מתבקש לתת היתר, האם הוא צריך ללכת או לשלוח מפקחים שלו לכל מבקש היתר כדי לבדוק? נציג האוצר, אני רוצה להביא לתשומת ליבך שמבקשים להקים כאן מנגנון בירוקרטי.

המנגנון הזה קיים ממילא. יש תקן אמריקאי, יש תקן אירופאי שאומץ על ידי האגף להגנת הצומח וגם על ידי המגדלים. כל אחד בודק את עצמו ובודקים אחד את השני. אחד שאפילו בקצת לא עומד בתקן הוא מייד מחוץ לשוק.

האם המנהל נותן את ההיתר לשימוש בסמל לכל מגדל לחוד?

כן.

האם אתם לא רוצים מנגנון שבו הגוף היציג הזה הוא נותן את ההיתרים הספציפיים לפיקוח והמפקח באופן מדגמי יכול לבוא ולראות? אם תטילו את הנטל על משרד החקלאות הוא לא יעמוד בזה.

חבר הכנסת פורז, עלית על מוקש. המגדלים אומרים: תנו לנו לפקח על עצמנו מכיוון שהכל קשוח. משרד החקלאות אומר, ואני חושב שהוא צודק, שזה בלתי אפשרי משום שיש כאן גם עניין של השם של מדינת ישראל וגם עניין של איך אנחנו קובעים את הסטנדרטים הבינלאומיים. הויכוח הגדול בין שני הגופים האלה הוא בשאלה מי יפקח על מי? אני קיבלתי את עמדת משרד החקלאות כי הוא הארגון המייצג של המדינה. עם זאת, המגדלים הם מאוד מקפידים על עצמם. אם מגדל אחד לא עמד בדרישות אז כל תוצרת ישראל עלולה להיפגע. למעשה, יש פה בקרה כפולה ומכופלת וזה ב- built in בעצם העיסוק במוצר הזה.

אתה אומר שזה תהליך שקיים כבר היום.

ועוד איך.

אני שאלתי את השאלה הזו משום שכאשר נגמור את הצעת החוק אנחנו צריכים לקבל את עמדת האוצר לגבי עלויות.

התהליך קיים היום ואנחנו מקווים שחלק ממנו יעבור החוצה. כל הפיקוח נעשה היום על ידי משרד החקלאות. אנחנו מקווים שאפשר יהיה להשתמש בגופי בקרה חיצוניים.

אבל זה לא מה שכתוב פה. לפי החוק המנהל יצטרך לבדוק בעצמו.

לא, רק את גופי הבקרה.

לא זה מה שכתוב. זה בדיוק מה ששאלתי. כתוב: "להנחת דעתו של המנהל", זאת אומרת, שהוא צריך להשתכנע.

רק את התקנים עצמם הוא יצטרך לבדוק. לכל גוף בקרה כזה יש את סטנדרטים של עבודה שלו ועם ההתאמות הקטנות לגבי סטנדרט המינימום שהמשרד קבע. הכוונה היא פה שרק הסטנדרטים הספציפיים האלה של גוף הבקרה ייבדקו, לא החקלאים עצמם.

סליחה, זה לא מה שכתוב.

יש הבדל בין זה שהוא חייב לבדוק כל אחד לחוד ולתת לו היתר ספציפי, לבין זה שהמנהל רשאי באופן מדגמי לעשות בקרה.

אתה חייב לבדוק פה כל מגדל, אין ברירה, אחרת הצרכן יאמר שהמוצר לא בדוק ובצדק. ככה זה גם עובד בכל העולם.

הצרכנים הם שותפים לחברת הפיקוח. זה לא שהחקלאים מפקחים על עצמם.

רבותיי, אני מציע שסעיף 5(א) ינוסח כדלהלן: מגדל יהיה רשאי להשתמש בסמל בהתקיים תנאים אלה: 1) הייצור מתנהל בתנאים נאותים. המילים: "להנחת דעתו של המנהל" יימחקו. 2) קיים הסדר לבקרה שוטפת בידי המנהל.

זה לא מה שהם אומרים. הם רוצים שההיתר לשימוש בסמל יינתן על ידי המנהל והמנהל ייתן את הסמל הזה אחרי שהוא ראה.

אני לא רוצה את זה. זה אומר שהמנהל צריך לבדוק כל חקלאי.

לגבי גוף בקרה יש סטנדרטים בחוק או בתקנות וכל גוף בקרה עושה איזשהי התאמה לסטנדרט הזה לפי התנאים שהוא מציע. את הקטע הזה הוא צריך לבדוק אצל המגדלים. הכוונה היא פה שקודם כל התקן שהגוף בקרה אימץ לעצמו ייבדק בידי המנהל והמנהל יאמר שהתקן הזה הוא אכן מתאים לתנאי הסטנדרט שהוא קבע, וגוף הבקרה עצמו הוא יבדוק את החקלאים בשטח.

רבותיי, אני רוצה להתקדם עם הצעת החוק. המגדל יהיה רשאי להשתמש בסמל בתנאים אלה: הייצור מתנהל בתנאים נאותים, וקיים הסדר בקרה כפי שקבע השר.

יש פה בעיה. תנאי הייצור הנאותים הם חוק של משרד הבריאות.

רבותיי, אם אני אלך לשיטתכם החוק הזה לא ייגמר.

תשאיר את הנוסח הקיים.

אני לא יכול להשאיר את הנוסח הקיים כי הנוסח הקיים מחייב את המנהל לתת אישור לכל חקלאי בנפרד, ואם יהיו כמה אלפים כאלו הוא לא יעמוד בזה.

אבל זה גם היום כך ואין לך ברירה.

אחרי קריאה ראשונה נראה. חבר הכנסת וילן, אין בעיה, הישיבה הבאה תהיה בעוד חודשיים.

אדוני היושב ראש, אתה שלחת אותי לחפש פשרה, אני עבדתי על זה תקופה ארוכה ואני אומר לך שאתה לא תצא מזה בגלל שיש כאן תקנות בינלאומיות ויש פה נציגים להגנת הצומח שיאמרו לך שאתה מפר חוק אחר. בנוסח שאתה אמרת אתה מפר את חוקי הגנת הצומח של מדינת ישראל.

איך אני מפר את חוקי הגנת הצומח של מדינת ישראל?

אין לי זמן להסביר לך אבל זו המשמעות.

כל תוצרת חקלאית שיוצאת ממדינת ישראל חייבת לעבור אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות.

האם אני אמרתי שאני מבטל את זה? לא.

משרד החקלאות אומר שהוא כמשרד החקלאות מסמיך גוף בקרה לבקר את החקלאים ואם הגוף הבקרה הזה נתן אישור אז משרד החקלאות מבחינתו נותן את החותמת שלו על התוצרת הזו. זה מה שקורה היום בפועל.

הנוסח שלי משתלב בדיוק עם מה שאתם אומרים. כתבתי: קיים הסדר בקרה כפי שקבע השר.

אין שום דבר שקובע שבתוך בארץ תהיה בדיקה של חומרי הדברה. בנהלים של היתר השימוש לפחות צריך לחייב את הגוף המפקח על כך שתהיה בדיקה של חומרי הדברה.

אני מנסה לראות האם אני כיוונתי לדעתכם: א) המנהל ייתן היתר לשימוש בסמל בהתקיים תנאים אלו: (1) הייצור מתנהל בתנאים נאותים וניתן לכך אישור של גוף בקרה המקיים הסדר לביקורת שוטפת על התוצרת של המבקש. (2) גוף הבקרה האמור בפסקה (1) פועל בהתאם לאמות המידה שנקבעו.

אין לי בעיה עם הסעיף השני. יש לי בעיה עם הסעיף הראשון. בחוק או בתקנות ייקבעו תנאי מינימום לחקלאות אורגנית. למעשה זוהי מטרת החוק.

השאלה היא, מי עושה את הביקורת על תנאי המינימום האלה ועל תנאי המקסימום. האם המנהל בודק כל מגדל באופן אישי או שגוף הבקרה?

גוף הבקרה.

רבותיי, בואו נתקדם בסעיפי החוק ולאחר קריאה ראשונה נטפל בפירטי הפרטים.

" (ב) סבר המנהל כי אין לתת למבקש היתר לשימוש בסמל, יודיע על כך בכתב למבקש וינמק החלטתו."

כי מן הראוי לשלול. אנחנו דיברנו שאת השימוש בסמל לא המנהל נותן לכל אחד אלא גוף הבקרה. אני לא חושב שיש הסדר משפטי שהמנהל הוא חותמת גומי, שהוא לא בודק כלום. אם הוא צריך היתר לשימוש בסמל הוא צריך לבדוק כל תיק לגופו. האם אתם רוצים את זה? אם לא, הוא צריך להסמיך את גוף הבקרה לתת את הסמל ויש לו אפשרות לשלול אם הסתבר לו שמישהו סטה. זה לא יכול להיעשות בלי שיקול דעת. זה כמו שאני אקח את החותמת שלי ואני אתן את זה למישהו מכם לחתום פה ושם. אי אפשר לעשות דבר כזה. לכן, אני חושב שגוף הבקרה צריך לתת והמנהל עושה פיקוח עליון. הוא בודק גם את גוף הבקרה וגם את המגדלים. אם הוא מגלה שהיה שימוש לרעה באיזשהו מקום הוא שולל את התעודה.

מרים, האם יש לך בעיה עם ההגדרה הזו? זה בסדר מה שחבר הכנסת פורז אמר.

תחשבו על זה עד הקריאה הראשונה.

אם כך: המנהל יהיה רשאי לשלול את ההיתר לשימוש בסמל אם ראה כי גוף הפיקוח אינו פועל כראוי, או המגדל - - -

האם החקלאי אשם שגוף הבקרה הוא לא בסדר? נניח וגוף הבקרה עשה מעשי שחיתות, למה החקלאי אשם בכך?

אז יקימו גוף בקרה אחר.

זה לא טוב להכניס את שני העניינים האלה לסעיף אחד. צריך להפריד את זה לשני סעיפים.

נעשה את זה בשלב יותר מאוחר. בואו נתקדם.

סעיף 6 – ביטול. " המנהל רשאי לבטל היתר שניתן על פי סעיף 5, אם נוכח שהתנאים לקבל ההיתר אינם קיימים יותר, או שבעל ההיתר איננו ממלא אחריהם."

זה צריך להיות גם גוף הבקרה. אפשר לשלול היתר גם מגוף הבקרה שפעל בניגוד למה שצריך לעשות. אם הסתבר שהם נתנו תעודות פיקטיביות אז צריך לסגור את כל העסק הזה. חייב להיות מצב שגוף כזה שקיבל ממנו הסמכה, שוללים ממנו את ההסמכה אם הסתבר שהוא השתמש לרעה בסמכות שניתנה. אתי, צריך לנסח את זה.

זאת אומרת שאתה אומר כך, אם גוף הבקרה סרח יישלל מהמגדל ההיתר לשימוש בסמל רק אם המנהל סבר כי המגדל קיבל מגוף הבקרה היתר שלא כדין.

כן.

סעיף 7 – ערר. "הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף 5 (ב) או 6," כמובן בשינויים שאושרו כאן, "רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו החלטת המנהל."

מר רובין, האם אין לנו טריבונל קיים? האם אנחנו צריכים לייסד פה טריבונל חדש?

למשרד המשפטים יש הערות לכל הקטע המינהלי של ועדות ערר ושל דיני עונשין שעדיין לא נכנסו להצעה הזו.

מר רובין, האם אתה יודע מה הם מציעים?

לא. זה ישנו בידי הלשכה המשפטית שלהם.

למה שזה לא יהיה בבית משפט לעניינים מינהליים?

לא, בית משפט לענייני מינהליים זה אחרי ועדת הערר.

מרים פרויד, האם יש לך כאן את ההערות? האם את רוצה לשנות כאן משהו?

אין לי אותם פה. אני אחזור למשרד ואני אשלח לכם.

אני מציע שאם המנהל רוצה לבטל, אני מציע שזה יהיה ערר בפני מנכ"ל משרד החקלאות או מי שהוא הסמיך.

אתה נותן לו סמכות מעין שיפוטית?

כן, זה כמו ביטול רישיון נהיגה. שר התחבורה מבטל רישיון נהיגה. אני לא רוצה להקים טריבונל.

אבל דווקא פה הם בסדר. הוא אומר שתוך 14 יום אתה מביא את זה לערר. זה הולך צ'יק-צ'אק. נציג אחד הוא נציג המגדלים, נציג שני הוא משרד החקלאות, והשלישי הוא השופט. זה מוסכם על כולם פה.

מוסכם, אבל עליי לא מוסכם להקים עוד טריבונל. לדעתי זה צריך להיות משהו פנימי בתוך משרד החקלאות ומשם לבית משפט.

אני מציע להשאיר את זה בינתיים ככה.

בהתאחדות לכדורגל כאשר כל שבת יש מהומות, יושב השופט אלוני ויש ועדת משמעת. מביאים את העניין וחותכים שם על ימין ועל שמאל ביד ברזל. אותו הדבר עושים פה תוך שבועיים. נניח וישנו מגדל פלוני שהמפקח אמר לו שהתוצרת שלו היא לא בסדר כי הוא מרמה ולכן ביטלו לו את האישור. אותו מגדל טוען שזה לא נכון ותוך 14 יום העניין צריך להתברר. כמה מקרים כאלו יהיו בשנה? חמישה מקרים, עשרה מקרים בשנה? נציג הארגון ונציג משרד החקלאות חותכים וגומרים עניין.

אני באופן כללי נגד טריבונלים לכל נושא ולכל מיני ועדות, אבל אנחנו כרגע נאשר את זה ככה ונעביר את זה הלאה. אחר כך נראה מה קורה. אנחנו נראה גם משרד המשפטים בינתיים יגבש לעצמו בעניין הזה.

הוא גיבש, צריך רק לראות את זה.

הפיקוח הכפול נראה לנו מאוד בעייתי מבחינת חלוקת התפקידים של משרד הבריאות ומשרד החקלאות.

אנחנו פה מוסיפים רק על הקיים. לא גרענו מסמכות שר הבריאות בכלום.

הוספה על הקיים מביאה לכפל. אנחנו כל יום שומעים על כפילויות בפיקוח וייצור מזון זה כן עניין של משרד הבריאות.

אחרי קריאה ראשונה נתייחס לזה. האם את רוצה שאני אטיל עליכם את הנטל לבדוק אם החקלאות היא אורגנית?

לא את החקלאות ולא את הגידולים, אלא התנאים בתוך המפעל.

הכל בא בנוסף.

זה לא רצוי.

יש שתי אפשרויות: או שאני אוסיף שניים או שאני אטיל זאת עליכם. נניח שאני אומר שאני מוציא אתכם ושהמפקח ממשרד החקלאות בודק הכל. האם אתם מסכימים?

לא. אני מדברת רק על מפעלי מזון.

בואו נתקדם, אחרי קריאה ראשונה נדבר על זה.

"סעיף 8(א) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, תוך 30 ימם מיום שהודעה ההחלטה למערער". (ב) הערעור יוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו מתגורר המערער.

יופי.

תחולת חוק בתי דין מינהליים. "בכפוף להוראות סעיפים 7 ו-8, יחולו על ועדת הערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב- 1992.

סעיף 9 - מינוי מפקחים. "השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו לשם ביצוע הפיקח לפי חוק זה; המינוי ייעשה בכתב."

לארגון יש כאן בקשה. צריך סעיף קטן שמגדיר איך ממנים את גוף הבקרה. הם מציעים להפוך את סעיף 9 ל-9(א) ואחר כך להוסיף סעיף 9(ב) שהשר יקבע גופי בקרה ואת הכללים להסמכתם.

גוף בקרה הוגדר בסעיף ההגדרה: "גוף שאישר המנהל לבדוק". אתה הכנסת את זה בסעיף ההגדרות.

כן, נכון.

אני רוצה להעיר הערה לסעיפים 10 עד 13. למשרד החקלאות יש נוסח לגמרי אחר שהכינו אנשי המחלקה הפלילית. אני מציע לאשר את זה כך ואחרי הקריאה הראשונה ידונו על זה.

מרים פרויד, האם את לא מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות?

לא.

האם אין כאן אף אחד מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות? אין.

מאיזה מחלקה הגברת?

אני מהמחלקה לשירותים להגנת הצומח.

האם את משפטנית?

לא, אני כימאית.

סעיף 10 – סמכות מפקח. "(א) היה למפקח יסוד סביר להניח שהדבר דרוש לביצוע של חוק זה, מוסמך הוא – (1) לעצור כל כלי הובלה ולערוך בו חיפוש". אני לא יודעת מה זה "הדרוש לביצועו של חוק זה".

תשאירי את זה ככה.

אדוני היושב ראש, בואו נעבור על הסעיפים כפי שהם ואם אחר כך תהיה להם הצעה חלופית שונה נראה איזו הצעה יותר טובה.

אני מאוד בעד ההצעה, אבל אני לא יכולה לאשר נוסח שהוא לא ברור.

אם הם לא יחכו עד בוש, אני אמתין להם ונאחד את ההצעות.

אל תחכה לשום דבר. לעצור כל כלי הובלה ולערוך בו חיפוש זה בסדר גמור.

"אם הדבר דרוש לביצועו של חוק זה", באופן כללי?

כן.

אם הוא חושד שנעברה עבירה, משהו.

אחרי הקריאה הראשונה אנחנו נצמצם את זה.

אדוני היושב ראש, זוהי הצעה מטעם ועדת הכלכלה.

את כנראה לא יודעת שגם היום לפי כל מועצות הייצור אפשר לעצור משאיות ולבדוק.

בחקיקה המודרנית אנחנו לא נותנים סמכויות - - -

רבותיי, אנחנו מאשרים את סעיף 10 בכפוף לזה שאם יש פה משהו שצריך להכניס בו שינויים משום שזה לא עומד בפסקאות חוק האדם וחירותו, חופש העיסוק והמגנה כרתא אפשר יהיה לשנות את זה. אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית להתאים את הסעיפים. גם לגבי סעיף 11 אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית להכניס סעיפים שאדם צריך לתת אינפורמציה, דוגמאות וכל היתר.

פשוט להתאים את הנוסח לחקיקה המודרנית העכשווית.

וגם לגבי סעיף 12 – טיב הטיפול, גם הוא יותאם לחקיקה המודרנית של תפיסת חפצים וראיות בבית משפט. אנחנו עוברים לסעיף העונשין.

" העובר על הוראה מהוראות חוק זה דינו, ביחיד-קנס כקבוע בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977..."

אני מציע מאסר שנה וכל מה שנובע ממנו. אני חושב שמי שמרמה ולוקח סכומים יותר גבוהים על דבר שהוא לא עשה, אז זה מרמה, ואם אני נותן מאסר שנה זה בזול. זה בעיניי יותר חמור מגניבה בסופרמרקט. מוכרים לאנשים תוצרת רגילה ואומרים להם שמדובר בתוצרת אורגנית וגובים עבור התוצרת הזו 30%-20% יותר. לצרכן אין יכולת לבדוק שאכן מדובר בתוצרת אורגנית.

מה קורה בתאגיד?

כפל.

כפל מאסר?

לא, בתאגיד אם היה מנהל או מנהל פעיל, לפי החקיקה המודרנית.

מאסר שנה או קנס.

כמו הקנס שקבוע פה.

הקנס בסעיף 61(א)(2) הוא שום דבר.

חייב להיות מיליון שקל קנס. מאסר שנה ומיליון שקל קנס. מדובר כאן בעבירת מרמה.

אז אולי נעשה מה שמופיע לעבירת מרמה בחוק העונשין.

בסדר, מה שמופיע על עבירת מרמה בחוק העונשין.

ואז אם זה יהיה בתאגיד נעשה את ההתאמות.

נעשה את ההתאמות וכל עובד, מנהל, מנהל פעיל, שותף, שותף פעיל יהיה אחראי. הכל לפי החקיקה המודרנית.

נניח ואריזה של מוצר אורגני התגלגלה לידיו של מישהו והוא שם בה תוצרת אחרת.

מי שעשה את זה ביצע עבירת מרמה. יש הבדל בין משווק שעשה את זה, מגדל או אדם אחר.

צריכים לכתוב על אלו עבירות בדיוק. אין העובר על הוראה מהוראות חוק זה. יש כאן שיווק, גידול.

בסעיף 13 מוצע עוד עונש לעניין החילוט. "...רשאי בית המשפט בנוסף לכל עונש שיטל, לצוות על חילוט התוצרת שבה נעברה העבירה וחומרי אריזתה או על חילוט דמי מכרם..."

אנחנו מסמיכים שמה שהיום מותר לחלט לפי חוק העונשין במקרה של ביצוע עבירה, מותר גם פה.

צרי לי, אני עושה הפסקה בדיון של חמש דקות. אנחנו נגמור את הצעת החוק היום לקריאה ראשונה.

הישיבה הופסקה בשעה 10:25.

הישיבה חודשה בשעה 10:35.

אנחנו הגענו לסעיף 14. אני מציע לא להיכנס כרגע לזה. אנחנו נאמר שהשר הממונה על ביצוע התקנות וכו'.

יש בעיה אחת עם סעיף 14. במקרה הזה המשרד לא בסדר. לי היה סיכום בפשרה שהם לא הכניסו אותו. בסעיף (1) כתוב: קביעת תקנים לייצור תוצרת אורגנית המיועדת למכירה". אני ביקשתי להוסיף: בהתאם לתקנים בינלאומיים מקובלים ובהתייעצות עם הארגון היציג.

חבר הכנסת וילן, אני מציע כך. אנחנו כרגע נשמיט את כל הפסקאות המשנה. אני רוצה להעביר את זה לקריאה ראשונה כדי שנתחיל להתקדם.

אני מבקש להוסיף פיסקה.

לא, אני לא מכניס אף פיסקה. אני אומר: השר הממונה על ביצוע חוק זה, הוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע, נקודה. אחר כך אם יהיה צורך ויהיה ספק אנחנו - - -

אבל יש דברים שהם לא תקנות ביצוע, הם מעבר לזה. אני מסתכלת למשל על פיסקה (6) קביעת אגרות. אם אתה לא מסמיך מפורשות לקבוע אגרות, אי אפשר לקבוע אותן.

אני משאיר לך את עניין הניסוח. אנחנו מדברים על תקנים מקומיים ובינלאומיים, הסדרת העיבוד, הסדרת התכשירים, קביעת התנאים וכמובן גוף הבקרה, הסדרת הבדיקות, קביעת האגרות וקביעת הזכאות וגמול לחברי הוועדה. אנחנו שבכל זה תהיה הסמכה.

למה הכוונה בפסקה (6) במילים: "וכן להסדיר תשלום וגביית הוצאות שהוציאה המדינה לפי חוק זה"?

אין הסדר.

האם למחוק את זה?

כן.

מחקתי.

מה עם פיסקה (7)?

אנחנו נתאים להם את מה שמקובל בטריבונלים כאלה. למשל, ועדות ערר של מס רכוש של מס שבח. אותו מנגנון שבו מגיע להם שכר, יהיה גם פה.

למה זה עבירה מינהלית?

חלק מהעבירות.

טוב, חלק מהעבירות יהיו עבירות מינהליות.

מה זה חלק? צריך לומר איזה עבירות. אני אמחק את זה בינתיים, כי אני לא יכולה על דעת עצמי להחליט.

אני רק אומר כך, כל הדברים הטכניים הם עבירות מינהליות. ההונאה והסיפור הזה היא עבירה מהותית שיוגש כתב אישום על מרמה. אם הסמל לא יצא לו בדיוק בגודל או הצבע שלו לא כל כך תואם, אז זה יהיה עבירה מינהלית או חובות דיווח או דוחות. אם מדובר במרמה שבה הוצגה תוצרת אורגנית בכחש ובכזב והיא איננה כזאת אז זו עבירה של שנה מאסר כאמור לעיל. טובת הנאה במרמה זה כפוף לסעיף הקודם. כל הדברים הטכניים יכולים להיות עבירה מינהלית.

אני מוכרחה לומר שהחוק הזה כל כך לא מוכן, ולהכין אותו עלול לקחת לי הרבה מאוד זמן.

לכן הוא ממש כשיר לקריאה ראשונה.

אדוני המציע, האם להערכתך יש עלות לחוק לאוצר המדינה? לא. אני מניח שגם למדינה אין עלות. היא תגבה אגרות כנגד זה.

אם אין עלות לא יהיה פיקוח.

תהיה עלות אבל תהיה כנגד זה קביעת אגרות המכסה את העלות. אין הכוונה שזה יהיה מתקציבו של משרד החקלאות.

הרעיון הבסיסי הוא וכך היחידה להגנת הצומח צריכה לפעול בכל התחומים שהיא עוסקת וגם בתחום הזה, ליצור איזשהו מנגנון סגור שמפעיל את המערכת הזו לצורך החוק ואותו לתמחר לפי האגרות. האגרות האלה מוגשות לממונה על הכנסות המדינה באישור אגף התקציבים. אנחנו מפקחים על זה.

ולכן על דעת האוצר אין להצעת החוק עלות תקציבית?

בהנחה שהתמחור נעשה נכון לא צריכה להיות לזה עלות תקציבית. שוב, זה בהנחה שהתמחור נעשה נכון.

וההנחה היא שהשר ייקבע אגרות שמכסות לו את העלות. בשנה הראשונה אולי יהיה אומדן והסתבר שזה עלה על האומדן, אבל בשנה השנייה כבר ידעו יותר.

בשלב זה אני כותבת: אין תוספת תקציבית לאוצר המדינה, נכון?

כן, אין תוספת תקציבית.

סעיף 18- תחילה. "תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."

רבותיי, באווירה אופטימית זו אנחנו מעבירים אותו לקריאה ראשונה.

אני שמעתי את נציג משרד המשפטים ואני מבין שיש כאן עדיין בעיות משפטיות לא פתורות.

הכל פתור לקריאה ראשונה. אני קובע את זה סטטוטורית.

אני מוכן לחכות להערות משרד המשפטים. אני רק מבקש, כבוד היושב ראש, שהן תגענה במהרה לאחר קריאה ראשונה כדי שנוכל לאחד ולצאת לדרך.

חבר הכנסת וילן, מאחר והניסיון שלי שהוא קצת יותר ארוך, הוא שיש שני דברים שקורים עם הצעות חוק פרטיות: לפעמים הן משמשות זרז, ולפעמים הן בסוף מגיעות ליעד הסופי כי הממשלה לא מצליחה להתקדם מטעמים כאלו ואחרים. תקוותי כמוך שהן תהיינה זרז. ובהעדר זרז, זה יהיה החוק.

זה לא יהיה הצעות משרד המשפטים, זה יהיה נוסח ממשלתי.

ברור.

אני רוצה להעיר עוד הערה לגבי נושא התקציב, הנחה נוספת שאני רוצה שתרשם בפרוטוקול, בהנחה שמשאירים את החוק כך כפי שהצעת, שגופי הבקרה הם אלה שמסמיכים את החקלאים ומשרד החקלאות רק מגבה את זה בפיקוח.

זה ברור, אחרת משרד החקלאות צריך מאה עובדים רק כדי ללכת לחממות ולבדוק אם יש ריסוסים.

רבותיי, אין פה אף נציג של הלשכה המשפטית של משרד החקלאות. אני מבקש מנציגי משרד החקלאות שנמצאים פה להעביר את מחאתנו ללשכה המשפטית על כך שבחוק שנוגע למשרד החקלאות לא בא אף נציג של הלשכה המשפטית. אני מאוד מעריך את הרצון הטוב שלכם להתעסק בנושאים של החקיקה, אבל בכל זאת זה לא היה מזיק אם מישהו מהלשכה המשפטית היה בא. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.