פרוטוקולים/כלכלה/4094



2
ועדת הכלכלה
28.11.2001

פרוטוקולים/כלכלה/4094
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ב
6 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 374

מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ג בכסלו התשס"ב (28 בנובמבר 2001), שעה 09:00

הצעת חוק משק החשמל (הגבלת צריכה חינם של חשמל על ידי עובדי חברת
החשמל), התשנ"ט-1999, של חה"כ אברהם פורז.

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
יגאל ביבי
עמיר פרץ

המשרד לתשתיות לאומיות:
אדוארד בלאו - יועץ השר
שמעון שמוניס - ראש מינהל החשמל

גליה תורג'מן - משרד האוצר

אבי ענתבי - סגן מנהל אגף ליחסי עבודה ותנאי שירות
דדי גולן - דובר
נסים חילו

יורם אוברקוביץ - יו"ר
משה לוי
יהודה חיימוביץ
דוד ביטון

נוגה בוטנסקי - ראש לשכת הקשר, ההסתדרות החדשה

לאה ורון

חנה כהן





הצעת חוק משק החשמל (הגבלת צריכת חינם של חשמל
על ידי עובדי חברת החשמל), התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת א' פורז

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק משק החשמל (הגבלת צריכת חינם של חשמל על ידי עובדי חברת החשמל), התשנ"ט-1999. הכנסת אישרה בקריאה מוקדמת את הצעת החוק, בתמיכת הממשלה. אני רוצה לברך על כך את ראש הממשלה ואת שר התשתיות.

בהצעת החוק יש לתקן את הגדרת "השר", שהוא שר התשתיות הלאומיות ולא שר האנרגיה והתשתית.

בעוונותיי, העתקתי את זה מגרסאות קודמות, אז היה שר האנרגיה והתשתית.

בהמשך אני אפנה את תשומת לבכם לדוח שפרסם מבקר המדינה, שבו הוא מותח ביקורת קשה מאוד על התופעה הזאת.

אני חושב שהחוק הזה פועל לטובת עובדי חברת החשמל, לפחות לגבי הרוב. לדעתי רוב העובדים נמצאים בתוך המגבלה של כפל הצריכה הממוצעת, שהיא היום כ-12 אלף קוט"ש לשנה. נניח שרוב העובדים צורכים את סדרי הגודל האלה. וגם אם חורגים קצת ויש שם עוד אלף או אלפיים קילוואט, לא שווה הנזק לתדמית ולשם הרע. הרי בכל הזדמנות שרוצים לנגח את חברת החשמל ואת עובדיה, מייד אומרים "חשמל חינם". אני טוען שלא שווה לציבור העובדים להתעקש על הדבר הזה.

אני מאוד אשמח, בלי להעביר שום חוק, אם יבואו אליי בהמשך הליכי החקיקה ויגידו לי שהעובדים הגיעו להסכם עם ההנהלה, מרצונם ובאופן מוסכם, ואז החוק הזה מיותר. אני חושב שבמצב הנוכחי, שבו הצריכה איננה מוגבלת, למרות שיש איזשהו הסדר שמעל 24 אלף קוט"ש יש איזשהו הסדר שכן משלמים, אבל ההיקף הזה נראה מוגזם לגמרי.

לכן אני סבור שצריך לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לקריאה ראשונה.

לפי דוח מבקר המדינה 11% מהעובדים צורכים עד 5,000 קוט"ש בשנה, שזה פחות מחצי ממה שאני מציע. 9% מהעובדים צורכים בין 5,000 ל-7,000 קוט"ש. 31% צורכים בין 7,000 ל-12,000 קוט"ש. אם אני מחבר את כל האחוזים הללו, אני מגיע לכ-51%. כלומר, למעלה ממחצית עובדי חברת החשמל ממילא צורכים פחות מהאמור בהצעת החוק. הצעת החוק אמורה לפגוע באלה שצורכים הרבה יותר. אלה שצורכים בין 12,000 ל-15,000 קוט"ש, זו קבוצה של 17%, 20% צורכים בין 15,000 ל-20,000. אלה שמשתגעים לגמרי, מעל 20,000 קוט"ש, זה 10% מעובדי החברה.

אני אצטט עוד כמה דברים מהדוח של מבקר המדינה: בדיקה שביצעה החברה בביתו של עובד שצרך יותר מ-25,000 קוט"ש לשנה חשפה את העובדה שלמונה של אותו עובד חובר צרכן נוסף. כמו כן, בעקבות סכסוך שכנים התברר באוגוסט 96', שעובד של החברה חיבר שתי דירות נוספות בבניין שלו למונה החשמל ומהדיירים הוא גבה תשלומים. אחד הגמלאים של חברת החשמל צרך בין 31,000 ל-42,000 קוט"ש לשנה והתברר שבביתו מתגוררים גם בתו ובני משפחתה. מגמלאי אחר גבו רק מחצית מהסכום שהיה מגיע לחברה.

אני חושב שהצעת החוק היא הצעה מוצדקת.

כל המקרים האלה הועברו למבקר על ידי הנהלת החברה. מה שלא כתוב בקטע העיתון שהקראת וכן כתוב בדוח המבקר, הוא מה עשו לאותם עובדים. אותם עובדים היו צריכים לעמוד בפני ועדת משמעת וחלקם כבר לא בחברת החשמל וכמובן כבר לא מקבלים חשמל חינם. חשוב לציין את הדברים הללו.

הסוגיה הזאת של חשמל חינם היא סוגיה פופולרית, כי מתמקדים באחת הקבוצות שכולם אוהבים לשנוא. פיתחו אליהם שנאה, כי במדינת ישראל אוהבים רק עובדים ששורפים צמיגים ושמקבלים שכר מינימום.

אז אתה דואג שיאהבו כמה שיותר.

אני רוצה שגם אלה עם שכר המינימום ישאפו להיות בחברת חשמל ולא שאלה מחברת החשמל יהיו כמו עובדי שכר מינימום. לא רק לאיש פרטי מותר להרוויח. חס וחלילה שעובד בהסכם, שלא קיים רק 53 שנה, אלא הסכם קיבוצי שקיים 75 שנה, ירוויח. כל ההטבות הנאמרות פה לא ניתנו על ידי מדינת ישראל, כי מדינת ישראל רכשה את חברת החשמל עם ההסכמים הקיימים.

לא יעלה על הדעת שעכשיו מדינת ישראל רוצה להתערב בנושא מאוד מאוד חשוב, שנקרא "הסכמי עבודה".

ברגע שאתה מתערב בשכר מינימום, אתה גם מתערב בהסכמי עבודה.

אני לא חושב שאתה צודק.

אתה בעצם אומר שלמרות ההסכם, צריך לשלם יותר. אם אתה מתערב בעובדי קבלני כוח אדם, אתה אומר שלמרות ההסכם צריך לקבל אותם כעובדים קבועים.

חבר הכנסת פורז, החוק הזה הוא בעצם לטובת העובדים, כי הוא מנציח בחוק שמותר להם לקבל חשמל חינם. יכול להיות שהחוק הזה הוא בסופו של דבר לטובת העובדים.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים לגבי מה הוביל לחוק חברות כוח אדם. שיטות העבודה והסדרי העבודה מעוגנים בחוקים של הסכמים קיבוציים. יש כללי משחק אם אדם יכול להיות בן חורין או לא. מאז ומתמיד חקיקה קובעת את המינימום ולא עוסקת מעבר לזה. חקיקה קובעת את הרצפה ומעל הרצפה הזאת נעים להם יחסי העבודה בהתאם למצבו של המפעל ובהתאם למצבה של היחידה העסקית. זה הכלל הצרוף בעניין.



אני אשמח שתקיים כאן בוועדה דיון על הסכמי העבודה על בסיס ההסכמים הקיבוציים ומשמעותם למשק. אתה יודע יפה מאוד שאנחנו אחת המדינות היחידות שיש בהן הפרה של האיזון בין ההגנה על ההון להגנה על העובדים. אם היתה חוקה בישראל, הרי החוק שלך היה מתמוטט אחרי דקה. מזלך שאין חוקה בישראל, מזלך שאין חוק יסוד שמגן על זכויות הפרט ועל זכויות בסיסיות של עובדים שנרכשו. אין הבדל בין להיכנס לך הביתה ולקחת את הדירה או חדר מהבית או לקחת לעובד סעיף בהסכם עבודה. מבחינתי אין הבדל בעיקרון.

לכולנו ברור שמי שניזוק באופן קשה ביותר מכל המסע הזה נגד עובדי חברת החשמל, אלה עובדי חברת חשמל עצמם. לצערי, מרוב נזק הם כבר מתחילים להיות אדישים. כשאתה אומר למישהו מהבוקר עד הערב שהוא שחור, בסוף הוא משלים עם זה שהוא שחור.

אדוני היושב ראש, אני רוצה שתדע שחברת החשמל יכולה להגיע להסכם עם העובדים שלה. הפחד שלי שההסכם הזה יזיק דווקא לעובדים הכי חלשים בחברה, כי אם נניח יחליטו שעלות החשמל לחברה הוא 3%, החברה יכולה להחליט שיכניסו את ה-3% לבסיס השכר. הרי זה ההיגיון הכי טוב – לשקלל מה העלות ולהכניס את זה לבסיס השכר. זו הצעה שהועלתה מספר פעמים. מה שיקרה אז הוא שעובד שמרוויח 30,000, אותה קבוצה של מנהלים בכירים, תרוויח יותר. דרך אגב, בחברת החשמל יש בין עשרה לחמישה עשר אחוז שמרוויחים 4,000 שקל, 3,500 שקל - -

גם 2,650 שקל, שזה שכר המינימום.

למה קיים הפער הזה בחברה?

כי מתערבים בהסכמי העבודה.

וזה עוד לפני החוק.

איך ההסתדרות מסכימה לפער כזה?

אני אומנם "רמבו" גדול, אבל את כל תחלואי 70 שנה אני לא יכול לפתור במכה אחת. הפערים לא נוצרו אצלי. יכולתי להיות אביר על סוס לבן במדינה הזאת אם כל יום הייתי מציג מה קיבלתי, אבל אני סופג בשקט ומשתדל להתמודד עם החובות והמחויבויות יחד עם דאגה לטובת המשק. האיזונים הללו לא פשוטים בכלל.

יחד עם זאת, תארו לכם שהיתה מתקבלת החלטה להכניס את ההטבה הזאת לבסיס השכר. עובד שמשתכר 30 אלף שקל, 3% תוספת היו מכסים לו את החשמל ומשאירים לו גם עודף.

אפשר לתת סכום קצוב לכולם.

עובד שמרוויח 4,000 שקל ומקבל חשמל חינם, בשבילו זה 20% מההכנסה.

אפשר להחליט על סכום קצוב, כלומר הגדול והקטן יקבלו אותו סכום.

אני מכיר את ההתנדבות של כולם על חשבון אחרים. לא ראיתי שחברי הכנסת מתנדבים לוותר על תוספת לשכרם.

רק לפני יומיים הם ויתרו.

אני החבר כנסת היחיד שמימשתי את זה. לא חיכיתי לחקיקה.

רק לפני שבוע הקפיאו את שכר חברי הכנסת.

אתה הרי יודע שלא יקרה כלום בשכר הממוצע ולכן זה לא ישפיע. ראיתי איך התנהגו לפני שנה כשהשכר הממוצע עלה בעשרה אחוז. לא ראיתי אותך תורם שקל. אני תרמתי, כי אני לא מדבר במוסר כפול כמו הרבה חברים שיושבים כאן. את התוספת של 16% תרמתי בשיק למעון לנשים מוכות ולא חיכיתי לשום דבר.

(הפסקה)

עובדי חברת חשמל יודעים שהעניין של חשמל חינם מזיק להם. העניין הפך לנקודה שממקדים אליה את האש וחושפים אותה מעת לעת. לא אחת היתה התלבטות ביני לבין יורם אוברקוביץ אם לא כדאי לגמור את הפרשה הזאת ולהכניס את זה לתוך בסיס השכר. אבל אנחנו יודעים שהכנסה לבסיס השכר מטיבה עם החזקים בתוך ההסכם הקיבוצי ומפלה באופן משמעותי את החלשים.

מדוע שלא תבקשו סכום קצוב לכל עובד, גדול כקטן, עשיר כעני?

כשאתה לוקח עלות ואתה אומר שזה שווה נניח 3% - -

אבל גם אלה שיש להם משכורת של 3,000 שקל יכולים לצרוך כמו אלה שמרוויחים 100,000.

אנחנו מתעקשים למשל על כל מיני סעיפי רווחה שקיימים בהסכמים קיבוציים, כמו למשל מתנה לחגים. כל העובדים משלמים 0.4% דמי חבר לוועד ובמתנה לחג, נניח שמקבלים אלף שקל, העובד שה-0.4 שלו הוא מ-3,000 שקל לא דומה לעובד שה-0.4 שלו הוא מ-20,000 שקל.

מדוע לא תיתנו סכום קצוב לכל אחד, זהה, אחיד?

אני מנסה להסביר לך את העיקרון, שסעיפי רווחה שהם סעיפים שלא קשורים לשכר, הם בדרך כלל סעיפים שמטיבים עם הקבוצות החלשות באותו מפעל. זה כלל, כי החלק היחסי של אותה הטבה אל מול השכר שלו, תמיד יותר גבוה.

אני חושב שמה שצריך לעשות, אם גם יורם אוברקוביץ יסכים לכך, שאנחנו נעשה מאמץ להגיע להסכם קיבוצי עם ההנהלה. אני מציע שהיושב ראש ייתן לנו ארבעה חודשים - -

זה הרבה זמן.

אני מכיר את הנושא ואני יודע שהוא נושא מאוד מסובך. אני מתחייב שב-10 באפריל אני אתייצב בפני הוועדה ואביא הסכמות. אם לא נגיע להסכמות, תלך בדרך החקיקה.

מה תגובת ההנהלה לכך?

אני מבקש להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. אני מבקש להציג את הפאן ההנהלתי או הפאן של המעסיק בתוך כל הסוגיה הזו. סוגיה זו התחילה לפני שנולדתי, למרות גילי המופלג - -

ב-1927.

הרבה לפני שכולנו נולדנו.

הנושא של חשמל חינם זו זכות שהוקנתה לעובדים בדין על ידי המנכ"ל והמייסד הראשון של חברת החשמל, פנחס רוטנברג.

אבל אז לכל אחד היתה נורה של 25 וואט.

אני מחזיק בידי תצהיר של אחד המנכ"לים הקודמים, יעקב פלד, שנדרש לסוגיה הזאת. התצהיר הזה היה בשנת 1984, אבל יעקב פלד היה מנכ"ל בשנות ה-50. הוא אומר: לפעילותו של מר פנחס רוטנברג ז"ל, שהיה מייסדה ומנהלה הכללי של חברת החשמל, היתה העסקת העובדים הטובים ביותר והנהגת תנאי עבודה והטבות שהיו גבוהים ומשופרים במידה ניכרת מאלה שהיו נהוגים במפעלים אחרים באותה עת.

סמוך לאותן שנים גם הוענקה ההטבה הזאת של חשמל חינם. הנושא הזה טופל במהלך השנים, ומציין את זה אותו מנכ"ל, שבשנת 56' נדרש לשאלה הזאת וכבר אז נציגות העובדים הודיעה שהיא לא מוכנה לדבר.

אני אציג את הפאן הזה, כי אני עומד מולם יום-יום על הנקודות האלה. הנקודות שעולות על ידי העובדים הן בעיקר שתיים: א. יש לנו זכות בתוך הסכמי העבודה – וזה לא הסכם בן שנתיים-שלוש או עשר ועשרים. פה מדובר על הסכמים ונוהגים בני שבעים ושמונים שנה – זכות מעוגנת, ואנחנו לא ממהרים לוותר עליה. הם אומרים לי את זה בשיחות פנים מול פנים.

ב. העובדים טוענים על כך שדווקא מתלבשים על העניין של חשמל חינם. הרי אם יעשו סבב בכל מפעל ומפעל במדינת ישראל, במפעלים ההסתדרותיים, בחברות ממשלתיות אחרות, ב"אגד" או במפעלים פרטיים, יראו בעצם שיש הטבות. כל עובד יש לו הטבה.

לא הצענו לבטל, אלא הצענו להגביל.

אז למה לוקחים דווקא את הסקטור הזה ועם תותחי-על מפעילים חוקים וכו'? משהו כאן לא תקין.

לידיעתכם, היו שנים ארוכות שהחשמל המוזל היה נושא פרוץ. כמו שנאמר פה, אפשר היה לצרוך 30 ו-40 אלף קוט"ש לשנה. החבר'ה האלה, שאני לא מייצג אותם, כשהם נדרשו לשאלה הזאת וגם לשאלת התדמית, באו בהחלטה חד צדדית. ניסינו לקיים איתם משא ומתן על כך, אבל הם לא רצו לקיים איתנו משא ומתן, אלא באו בהחלטה חד צדדית להגביל את הצריכה ל-25 אלף קוט"ש. הם באו מיוזמתם והגבילו.

דרך אגב, מספר החורגים מהכמות הזאת הם רק 2.3% מהעובדים, שזה 310 עובדים. זה נתון לפי הדוח של מבקר המדינה.

בכל אופן, המספרים האלה קטנים.

והם משלמים.

אני מבקש להתייחס לאותם קטעי עיתונות שהיושב ראש הקריא.

יש לי את הדוח המלא ורק נעזרתי בעיתון.

גם לנו יש את הדוח המלא. ציין דובר החברה, שעמדנו בקשר עם מבקר המדינה. כל הנתונים שמפורסמים פה הוצאו הרי מתוך נתונים של חברת החשמל, מתוך הדוחות שלנו ומתוך הטיפול שאנחנו עושים במקרים הספציפיים. אני, כמעסיק בחברת החשמל, דוחה ולא מקבל שעל סמך שניים או שלושה מקרים שעלו פה בדוח, מטילים סטיגמה על כלל עובדי חברת החשמל. יש לנו עובדים טובים, מסורים, מפעל רציני. רובנו ככולנו משתמשים בחשמל בתבונה, ואם היו שניים שלושה מקרים, הם "עפו" הביתה. כמובן שכל מה שהם צרכו יותר, גבו מהם את כל מה שמגיע.

אני חושב שאם המבקר מעלה שניים או שלושה מקרים מתוך אוכלוסיה של 14,000 עובדים זכאים, המקרים האלה בטלים בשישים.

לא נוח לי כמעסיק או כמנהל אגף כוח אדם בחברת חשמל ליצור ולהשתית את מערך יחסי העבודה ביני לבין הוועד על בסיס של חוקים. זה לא מתאים לא רק כמעסיק בחברת חשמל, אלא במשק בכלל לא אוהבים את הרעיון הזה שבאים חוקים לכפות, במקום לעשות משאים ומתנים ולגשר על הפערים בשיטה מובהרת ומוסכמת, תוך כדי שיחות וכו'. לפיכך, הרעיון הזה של החוק לא נראה לי. לא נראה לי שצריך להחליף את ההידברות ואת המשא ומתן, גם אם הוא יימשך זמן רב וגם אם צריך לעשות חריש עמוק. לא נוכל לעשות את זה על ידי חוק. זה לא נראה לי סביר, ואת זה אני אפילו אומר כהערכת מומחה.

אנחנו מגיעים עם ארגון העובדים להרבה דברים טובים בהבנה ובוויכוחים. אתם יודעים שהארגון שלנו הוא חזק ומסיבי, ועם כל הכבוד להם איתם אפשר גם להגיע לדברים. שיטה של חוק נראית לי לא טובה.

קצת היסטוריה. אני לא רוצה לגעת בחברי הכנסת. אני מבקש סליחה. הם מודל לא רע בכלל, אבל אני לא רוצה לגעת בזה. יש לי ספר עבה על הטבות במשק. אם היושב ראש רוצה, אני יכול לצלם לו אותו. תמיד אמרתי, ואני אומר גם עכשיו, שאנחנו תמיד נהיה מספר שתיים של המוותרים. תן לנו להיות מספר שתיים ואין שום בעיה בכלל.

מנסים להתמודד איתנו, זה נכון. אנחנו הגענו לכל בית של עובד חברת חשמל. טיפלנו בכל חריג של עובדי חברת חשמל. אין כזה דבר שעובד חרג ולא שילם.

אם היה, הוא טופל.

טופל בקלי קלות. כדאי שגם תדעו שמעמידים אותם לדין משמעתי והם אפילו נקנסים. אם יש כאלה שגם עברו את הגבול, הם הלכו הביתה בקלי קלות. אנחנו לא חוששים לשלוח עובדים הביתה. כדאי שתדעו שזו גם העוצמה של ארגון, שהוא גם יכול לשלוח עובדים הביתה, כאלה שלא מרגישים שהם תורמים למפעל.

לכן, אני שואל אותך, אדוני היושב ראש, לא בפעם הראשונה, למה לך להתעסק איתנו? בכל מקום בעולם, כולל גרמניה, לעובדי חברת חשמל אין בכלל מונים. אז אתה יכול לבדוק אותנו עד כמה שאתה רוצה, אבל שם אין שעונים.

הם לא משלמים בכלל?

לא.

אני חושב שזו סכנה גדולה ביותר שחקיקה תתערב בהסכמי עבודה. זה דבר מאוד מסוכן שעלול להיות חרב פיפיות, זה דבר שעלול להתסיס כל פעם מחדש מגזר אחר. חבר הכנסת עמיר פרץ כיוון בדיוק לעיקר וייצג נכונה את הדברים. לכן אני סבור שצריך להסיר את ההצעה הזאת מסדר היום.

היום אני לא אקיים את ההצבעה - -

כדאי לקבל את הפשרה שהצעתי, כדי שתהיה לנו מוטיבציה להידבר.

לצערי, חבר הכנסת פרץ, אתה רוצה הידברות, אבל נציגי העובדים לא מוכנים. הם אומרים באופן חד משמעי, שמבחינתם הם לא מוכנים לשום דבר.

הם לא אמרו את זה.

בואו נצא מתוך הנחה שוועדת הכלכלה תאשר את החוק לקריאה ראשונה. לאחר התהליך הזה אני מוכן לא להביא את הצעת החוק לדיון במליאה, ולהמתין פרק זמן כלשהו. אני חושב שאם רוצים לגמור, אפשר לגמור תוך חודש. אם לא רוצים לגמור, זה יכול להימשך עוד מאה שנה. אני חושב שטובת עובדי חברת החשמל ולתדמיתם זה להגיע להסכם עם הנהלת החברה ולהגביל את הצריכה ל-12,000 קוט"ש. דיברנו בזמנו גם על הסדר כלשהו שהחברה תתרום. העסק הזה לא אסתיטי.

אני מתכוון להביא במועד קרוב את הצעת החוק להצבעה בוועדה הכלכלה. אם יהיה רוב כדי להעביר את ההצעה למליאה, אני אמתין זמן כלשהו עד לקיום הדיון במליאה, כדי לראות אם אתם מגיעים להסכם. אני חושב שחודש או חודש וחצי זה זמן סביר, מה גם שבחודש הקרוב אנחנו עסוקים עם דברים אחרים. אם תגיעו להבנה – בסדר.

צריך אולי להמתין עד אחרי הבחירות להסתדרות.

לא צריך להמתין לכלום, כי אם אתם רוצים לנהל משא ומתן בעידודו של יושב ראש ההסתדרות, חבר הכנסת פרץ, אני ממש מעודד אתכם לכך. ההצעה הזאת כבר עברה פעם בקריאה מוקדמת והגיעה לוועדת העבודה והרווחה. היא הגיעה גם פעם לוועדת הכלכלה בראשותה של שושנה ארבלי. פעם אחרת היא הגיעה לוועדת העבודה והרווחה כאשר יוסי כץ היה היושב ראש.

אז דובר על הסדר ושיהיה משא ומתן. דרך אגב, אם מדובר על תוספת שכר, לדעתי זה יכול להינתן. אני לא מציע ביטול החשמל חינם. נכון שגם במקומות עבודה אחרים עובדים נהנים מהטבות. באל-על יש טיסות חינם, אבל לא ללא הגבלה. נדמה לי שאפשר פעם בשנה.

על בסיס מקום פנוי, ועכשיו יש הרבה מאוד מקומות פנויים.

גם אם יש מקומות פנויים העובד לא יכול לנסוע יום-יום. יש הגבלה של מספר הטיסות. נדמה לי שלעובד יש כרטיסי טיסה לבני המשפחה רק פעם בשנה. יש עוד מקומות שכנראה יש בהם הטבות לעובדים. יכול להיות שעובדי בזק נהנים משיחות מוזלות וכו', אבל בכל מקרה בכל המקומות זה מוגבל.

זה מנה פלאפל ביום.

אני חושב שתקרה של 12,000 קוט"ש חשמל חינם זה דבר סביר ועל היתר אני מציע שיתנהל משא ומתן בין ההנהלה לבין העובדים. תמצאו איזשהו מודוס שבו הם יסכימו, כמו שהם הסכימו לרדת ל-24,000 קוט"ש מרצונם. אז אני אוריד את הצעת החוק.

אני רוצה להדגיש שלגבי 50% מהעובדים זה בכלל לא נוגע, כי הם צורכים פחות.

הנתונים שיש לך אינם נכונים. היום הצריכה הממוצעת היא כ-8,000 קוט"ש.

לפי זה ל-60% מהעובדים החוק לא מפריע ואולי אפילו ליותר. נשארו כ-30%. לא שווה בשביל זה לעשות חוק?

ההצעה של חבר הכנסת פורז מקובלת. אנחנו נהיה בקשר ונראה מה עושים. חשוב לי לומר שחבר הכנסת פורז עושה את זה, כי הוא מאמין בזה.

כשהוא יושב במטוס, הוא יודע אם זה שיושב לידו משלם? כשהוא שולח את הבן לאוניברסיטה הוא יודע אם זה שלידו משלם?

אתה רוצה להגיד לי שבאל-על מרמים וכולם נוסעים בחינם?

יש לנו ספר עבה של כל ההטבות. אתה רוצה להכניס את המשק לסחרור? לאן אתה רוצה להגיע?

חבר הכנסת עמיר פרץ מייצג גם את עובדי אל-על והוא יודע שיש להם הגבלה על הנסיעות חינם.

זה יהיה כמו אש בשדה קוצים.

יש לנו ניסיון של יום וחצי יותר מאלה שיושבים בוועדות האלה.

אבל לא יכול להיות שכל חצי שנה, כמו שעון, זה יעלה. זה לא יכול להיות, כי זה מגמתי נגד ציבור שלם, שהוא ציבור מסור, עובד ונאמן. לא יכול להיות דבר כזה.

לחבר הכנסת פורז יש את אג'נדה שלו. לכל אחד יש את תפיסת העולם שלו. אנחנו מתנגשים בהרבה דברים, כמו למשל בחוק שכר מינימום שהוא מתנגד לו. זו דמוקרטיה. לזכותו ייאמר שהוא גם איש שפתוח לשמוע. אני לא מקבל את דעותיו והוא לא מקבל את דעותיי וברוך השם הוא מתפרנס מהמריבות איתי ואני מתפרנס מהמריבות איתו. אני מציע שאני אתחיל את ההידברות ואהיה בקשר עם חבר הכנסת פורז, כדי שנתאם בינינו.

תגיד לי את האמת אם זה מתקדם. אם אתה רואה שחוזרים לרוטנברג, נלך עם החוק.

האמת היא שהוא נתן והוא צריך לקחת.

החרדים מאמינים בתחיית המתים, אבל אני לא.

אני פונה לעובדים ולהסתדרות – אם התהליך הזה של הידברות אכן מבשיל, שייעשה כל מאמץ שזה יקרה בקדנציה של שר התשתיות הנוכחי.

תן לנו להשתחרר מהמצב הזה שממשלה מתנגדת והשר שולח את סגנית השר להגיד שהיא בעד.

חבר הכנסת פרץ, יש לי בשורה טובה בשבילך. אני אמור לעשות רוטציה בראשות ועדת הכלכלה בחודש יולי, אז זה צריך להיות בקדנציה שלי.

הצעתי לקיים דיון נוסף ב-15 באפריל.

זה רחוק מדיי. תוך שבועיים תן לי תשובה איפה אתה עומד.

גם אני עסוק. בחודש דצמבר אני אהיה מאוד עסוק, כמו שאתה תהיה מאוד עסוק בחודש זה. קשה לי להאמין שפרט לפגישת הבהרה אחת אוכל לעשות עוד משהו.

אני אביא את זה לדיון בוועדה בתחילת ינואר ואתה תגיד לי אם יש סיכוי. אם יש סיכוי, אני אשמח מאוד שזה יקרה בלי התערבות של חקיקה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.



- - - - - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 10:20