פרוטוקולים/כלכלה/3897



21
ועדת הכלכלה
29/10/2001

פרוטוקולים/כלכלה/3897
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ב
1 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 355
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בחשוון תשס"ב (29 באוקטובר 2001), שעה 10:20

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – העברת בעלות
בזיכיון ושיתוף פעולה בשידורי הרדיו), התש"ס-2000, ח"כ מיכאל קליינר וח"כ נחום לנגנטל

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
מיכאל קליינר
נחום לנגנטל
יגאל ביבי
יצחק גאגולה
איתן כבל
סופה לנדבר
נחמה רונן

ראובן ריבלין שר התקשורת
אורי אולניק מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד דינה עברי-עומר הלשכה המשפטית, משרד התקשורת עו"ד הילה שמיר הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
נאוה בת צור סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד נגה רובינשטיין משרד המשפטים
רביב סובל אגף תקציבים, משרד האוצר
דידי לוינסון ראש מחלקה כלכלית שיווקית ב"גלי צה"ל",
משרד הביטחון
עו"ד חנה מצקביץ יועצת משפטית, רשות השידור
אמנון נדב "קול ישראל"
מוטי אמיר "קול ישראל"
אלון שטרן מנהל מחלקת פרסום, "קשר בראל", נציג
האיגוד הישראלי לפרסום
עו"ד נילי ורקר ראש הלשכה המשפטית, אקו"ם
איריס מיטל דוברת אקו"ם
טליה שטרק הרשות להגבלים עסקיים
כוכי מרדכי מנכ"ל התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
דני נישליס מנכ"ל "רדיו חיפה"
ראובן בסכס רדיו "קול חי"
חנה גרטלר מנכ"ל "רדיו 99"
דוד יוסוב "רדיו דרום"
מארק מאירסון נציג ערוץ NTV בישראל

אתי בנדלר

לאה ורון

דקלה אברבנאל

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – העברת בעלות בזיכיון ושיתוף פעולה בשידורי הרדיו), התש"ס-2000, ח"כ מיכאל קליינר וח"כ נחום לנגנטל

שלום לכולם. אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – העברת בעלות בזיכיון ושיתוף פעולה בשידורי הרדיו).

אסקור סקירה קצרה את מה שהיה עד כה. התקיימו כבר כמה ישיבות ועלו כמה רעיונות. באחת הישיבות התגבש נוסח אחר. כעת אני חוזר לנקודת המוצא. אתחיל לקרוא את ההצעה המקורית.

אני קורא את סעיף 1 להצעת החוק, הנוגעת לתיקון סעיף 34.

האם לחברי הכנסת המציעים יש הצעה לשינוי סעיף זה? אני אינני עוקב אחרי הנוסח של המציעים שנוצר בעקבות השינויים.

בעקבות שיחות עם הרשות השנייה ואיגוד התחנות האזוריות הגענו לנוסח המוסכם עלינו, שני חברי הכנסת, פרט לנקודה אחת או שתיים. הוסכם שההצעה תוגש כך. אני מוסר את העתק הנוסח המתוקן הזה לחברי הוועדה ולמוזמנים.

יש בכנסת דיונים על העברה מקריאה טרומית לקריאה ראשונה, והם בעלי אופי מסוים. כאשר החוק עבר בקריאה ראשונה, דנים בו לקראת קריאה שנייה ושלישית, ואז אופי הדיון אחר. כאן מדובר בדיון לקראת קריאה ראשונה, אולם התנהלו כבר שלוש או ארבע ישיבות. הדיון מתנהל כאילו החוק נדון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

יש הרבה נקודות שעוד לא נפתרו סופית, אבל יהיה לכך מקום לאחר הקריאה הראשונה. אז נלבן כל נושא ונחתור להסכמות. אולם מכיוון שהדיון כאן התקיים כמו לקראת קריאה שנייה ושלישית אני מבקש, על דעת ח"כ לנגנטל, להתייחס לנוסח שאנו מציגים.

יש לי מנהג מגונה: אינני מעביר חוקים לקריאה ראשונה אלא לאחר שהתקיים דיון מקיף בוועדה. אינני מקבל את התזה שיש להעביר את החוק לקריאה ראשונה כמות שהוא, ואחר כך לפתור את כל הבעיות.

אבל נכון שזהו הדיון השלישי או הרביעי, ולכן כדאי להתקדם.

בעקבות הידברויות רבות הגענו להסכמה לעניין תיקון סעיף 35 ואני מבקש לקרוא אותה.

ראשית אני מבקש לשמוע מה מציעים לעניין סעיף 34.

בישיבה שלפני אחרונה שהתקיימה כאן אמר היו"ר שלדעתו יהיה אסתטי יותר להסמיך את המועצה בעניין הנדון בסעיף 34. לכן הצענו תיקון לסעיף 35 ברוח זו, ואני מבקש לקרוא אותו.

"(א) המועצה, בהתחשב בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במגוון סוגי השידורים ואופיים, רשאית להאריך תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו ללא מכרז לשתי תקופות נוספות ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא אחר הוראות חוק זה, התקנות על פיו, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.

המועצה תהיה רשאית להתנות, בתנאים שתקבע, את הארכת תוקפו של הזיכיון כאמור".

זו הייתה הצעתו של יו"ר הוועדה.

נכון, והצלחנו להגיע להסכמה בעניין זה.

אני מבקש לשמוע את תגובת השר להצעה זו.

עליי להיות זהיר מאוד בדבריי. עמדת הממשלה היא להתנגד לכך, וכך גם עמדת ועדת השרים לענייני חוקה. משרד התקשורת נמצא לכן במצב עדין.

אולם לצד החוק קיים גם שלטון העם. יש החושבים שהעם הוא עם הארץ, אבל זה לא נוגע לעניין. נאמר במסכת סוטה: "פני הדור כפני הכלב".

השר היה רוצה שפני העם יהיו כפני כלבו שלו.

אילו הדור היה כמוהו - ובאה ישועה לעמנו.

אני יודע מה כוונת הכנסת על פי ההצבעה בקריאה טרומית, ולכן המשרד יתייחס לנושאים שיידונו כאן, למקרה שההצעה תתקבל. אין לנו הערה לסעיף זה. אם אכן, בניגוד לעמדת הממשלה, הסעיף יתקבל, טוב שיתקבל כך.

אני מבקשת להתנגד לסעיף זה.

אגב, עו"ד רובינשטיין התמנתה לחברה במועצה לכבלים.

הבענו בעבר התנגדות להארכת הזיכיונות בדיעבד. הבעיה הראשונה היא שבשעת מתן הזיכיון לא ידע מי שקיבל אותו, או מי ששקל אם לגשת למכרז, שהזיכיון יוארך. המועמדים ידעו על תנאים מסוימים. איננו טוענים שאי אפשר לשנות כלל תנאים, ואמנם נעשו גם הקלות במהלך השנים.

אם כן ההצעה היא להודיע במליאה שהוועדה מתנגדת להארכת הזיכיון? הרי זה לב החוק. החוק הגיע לוועדה אחרי קריאה טרומית. המליאה רוצה בכך. האם ההצעה היא לא להאריך את הזיכיון? אם כן, זאת עמדת ועדת השרים.

זאת אחת הסיבות המרכזיות שבגינה החליטה הממשלה להתנגד לחוק.

אני מבקשת להסב את תשומת הלב לעובדה שאם הוועדה מקבלת את עמדתה של עו"ד רובינשטיין, ומציעה למליאה להסיר את ההצעה מסדר היום – ואם המליאה איננה מקבלת את ההצעה – רואים בנוסח שעבר בקריאה טרומית כאילו עבר בקריאה ראשונה.

וזה הרי גרוע יותר.

הרי אם החוק יעבור, תרצה עו"ד רובינשטיין שיעבור בנוסח שונה.

הבעיה השנייה בסעיף זה, קשורה לנקודת הזמן הזאת: מספר התדרים כעת מוגבל. משרד התקשורת הסביר זאת בפעם הקודמת.

יש מגבלה של תדרים.

בצרפת יש 2000 תדרים.

כשיהיה רדיו שיעבור דרך הלוויין, היכולת תגדל. התדרים אכן מוגבלים, והשאלה היא כמה תדרים יש.

יש 20 או 30 תחנות פירטיות שאפשר להוריד מהאוויר.

יש 130 תחנות פירטיות.

אם יפנו את התחנות הללו, יהיו תדרים.

אני מזכיר לח"כ קליינר שבהן נכלל גם "ערוץ 7".

הוא חוקי.

אם כן, גם בנקודת הזמן הזאת יש בעיה. אני מבקשת להעלות נקודה שלישית: חוק ההסדרים, מנסה לבצע רפורמה שלמה בנושא זה.

עו"ד רובינשטיין, אל תזכירי את חוק ההסדרים. לא מדברים על החבל בבית התלוי.

ממילא החוק הזה יגיע לוועדה הזאת, אלא אם כן יגיע לוועדת החינוך.

אבל חשוב שהוועדה תדע על מהלך שנעשה במקביל. סעיף ההארכה יכול לעורר בעיות חוקתיות לא מעטות.

לעניין ההערה על חוק ההסדרים – היא הנותנת: ההצעות יאוחדו עם מה שיוצע בחוק ההסדרים.

גם אני מבקשת להגיב לנושא הארכת התקופה. לדעתי אין להעניק פרס למי שהתייחס ליוצרים כאל אסקופה נדרסת והפר זכויות יוצרים.

אבל כתוב בסעיף המתוקן: "ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא אחר הוראות חוק זה".

המועצה צריכה לבדוק זאת, ומי שחייב – ישלם.

יש חובות עבר של שנים ארוכות.

זו התפרצות לדלת פתוחה. יש התייחסות לכך בנוסח החדש.

האם אפשר לבקש שימוע במועצה לפני הארכת הזיכיונות? יש לנו הרבה מה לומר, וזה בנפשם של היוצרים במדינת ישראל.

כתוב כאן "מילא אחר הוראות חוק זה, התקנות על פיו, כללי המועצה ותנאי הזיכיון".

אני מבקש לשנות את הנוסח: במקום "הוראות חוק זה" ייכתב "הוראות החוק". הכוונה למילוי אחר הוראות כל חוק.

התנאי הזה היה כתוב גם בעבר, אבל לא יושם. אי אפשר היה ליישם זאת. כבר שבענו מרורים.

אם ייכתב "הוראות החוק", ולא יפורט חוק ספציפי, יחליטו תמיד להאריך בכל מקרה, גם אם לא מולאו כל ההוראות הרלוונטיות, כי שאר החוקים הכלליים מולאו.

חשוב לזכור שהזיכיונות אמורים לפקוע בעוד שנה. נוצרה אווירה ציבורית שלפיה בעלי הזיכיון חייבים לזכות בהארכה משום שהם נפגעו לאורך השנים. אולם מעולם לא ראיתי שהוגש לוועדה ניתוח מעמיק בנושא זה.

אבל אם אין מחסור אמתי בתדרים – הרי יש 130 תחנות פירטיות – מדוע לא להאריך את הזיכיונות? וגם אם יש 50 תחנות פירטיות ולא 130 נושא התדרים איננו הבעיה.

אפשר להציע את התדרים הללו לתחנות ייעודיות נוספות. זו אחת הבעיות: יש ייעוד לתחנות אחרות, והארכה של הזיכיונות בעצם תשעבד את התדרים לערוצים שהוחלט עליהם בעבר, לפני עשר שנים. אילו הייתה מתבצעת היום חלוקה, היא לא בהכרח הייתה מתבצעת על בסיס תחנות אזוריות. ייתכן שהיו בונים היום תכנית אחרת. בצורה זו משעבדים את העתיד לטובת העבר.

אני מבקש לשאול את היועצת המשפטית האם ברור מתוך הסעיף הזה שגם אם יאריכו את הזיכיונות הקיימים אין זה מניעה שהמועצה תוציא מכרזים על זיכיונות נוספים? זו הרי גם עמדת המציעים.

כמובן, זה גם מופיע בהמשך.

אני מבקש להעיר שלוש הערות. ראשית, לעניין הנושא האחרון שהעלה היו"ר: זה נכון שאפשר להוציא עוד מכרזים, אולם היכולת הזו מוגבלת, כי המשאבים מוגבלים, שלא כמו בטלוויזיה בלוויין – שם אנו מקווים שלא תהיה עוד מניעה טכנית כלשהי לאפשר אין-סוף תחנות כמעט. זה מעביר אותנו למחשבה שמא נעבור למשטר של רשיונות שבו לא יצטרכו להידחק על דלתותיהם של רשויות שונות כדי לקבל רשיון, ודי לגוף אם יעמוד בתנאי סף כדי שיקבל רשיון. אולם זה לא המצב ברדיו. כאן עדיין המשאב מוגבל, וצריך לזכור זאת.

טוב עשו יוזמי החוק שהקפידו הקפדה יתרה בתיקון סעיף 35. התיקון הזה לא קובע שהמכרזים יוארכו באופן אוטומטי, אלא מאפשר למועצה להאריך את הזיכיון על פי שיקול דעתה. וזה מכוון גם למשרד האוצר. אם כן, הנוסח איננו כה בוטה. חברי הכנסת המציעים לא ביקשו להאריך את הזיכיונות לכולם, אלא יש למועצה שיקול דעת. נכון שכשתינתן הארכה לזכיין אחד, יהיה צורך במתן נימוקים מדוע לא לתת לזכיין אחר, ואם לא יימצאו נימוקים – יהיה הכרח לנהוג בשוויוניות.

ההערה השלישית היא בעניין הערת נציגת אקו"ם: ראשית, אני חושב שצריך להקפיד על מילוי התנאים בשלב ההארכה. תפיסה זו צריכה לעמוד לנגד עיניה של כל מועצה – מועצות מאוחדות או מועצות נפרדות. אם איננו עומדים על קיום התנאים, אחר כך יש טרור. מי שמבקש הסדרים, צריך לקיים הסדרים. ההסדר שלפיו יש מחויבויות כלפי אקו"ם צריך להתקיים במלואו. אני מפנה את תשומת הלב לדו"ח מועצת הכבלים שתיאר אי קיום תנאים על ידי קבוצת זכיינים. אולם אני מבקש לפנות גם לאקו"ם: אקו"ם מנהל מונופול וקובע את המחירים. כל מי שרוצה לשדר פונה לאקו"ם, ואין אפשרות לפנות לגורם אחר. הרי אני וח"כ פורז, למשל, איננו יכולים לשיר ואף איננו יכולים למכור שירים. אקו"ם הוא גוף יחיד ומיוחד שקובע את מחיריו. אני מבקש לכן שגם אקו"ם ייכנס למשא ומתן, כדי לקדם את הדברים.

הנושא הזה עומד לפני בית המשפט.

אני מבקשת להעיר על כך. התחנות לא עמדו גם בתנאי הפישור, מאז 1995. זה לא היה שרירותי. ומעבר לכך, עומד לקום בית משפט לתמלוגים, ויש הצעת חוק בנושא שכבר עברה קריאה ראשונה.

אני מציע להקדים רפואה לחוק.

עשינו זאת פעמים רבות, אבל הם עושים אותנו חולים.

אין בכוונתנו לפגוע בזכויות יוצרים אלא להפך. זה קניין כמו כל קניין אחר.

מאחר שקיימנו די ישיבות, ובכל זאת מדובר בהצעת חוק לקריאה ראשונה, אני מבקש לדעת מי מבין חברי הכנסת תומך בתיקון סעיף 35 שלפיו המועצה רשאית להאריך הזיכיון לשתי תקופות נוספות? ארבעה חברי כנסת תומכים. אין מתנגדים. אני נמנע.

אם כן התיקון לסעיף 35 התקבל. אגב, אינני בטוחה שיש צורך למחוק את סעיף 35(ב) אבל נבדוק זאת. זה עניין של ניסוח.

אני מבקש לעבור לסעיף הבא במסמך השינויים שהצגנו, הוא סעיף 41 בסעיף קטן (ג).

אם כן, אני מבינה שההצעה לתקן את סעיף 36 איננה קיימת עוד. יש לעבור לסעיף 5 להצעת החוק.

אנחנו עוברים כעת לתיקון סעיף 41. כל מה שלא מאושר – נזנח.

סעיף קטן (ג) בסעיף 41 נוגע לבעלויות צולבות. זהו נושא סבוך ואין מקום לדון בו כעת.

ראשית אני מבקש לחזור לסעיף 35. למען הסדר לדעתי סעיף קטן (ב) שלו צריך להימחק. זה לא קונסיסטנטי.

נבדוק זאת.

אני מציע שהיועצת המשפטית של הוועדה תחליט על כך. אם היא תחליט שאין צורך למחוק – נקבל את דעתה.

כעת נעבור לסעיף 41, לסעיף קטן (ג) שלו.

סעיף זה דן בכל משתתף במכרז. כפי שידוע לי מדובר בכל סוגי המכרזים.

אולם סעיף קטן (ג) נוגע לרדיו בלבד.

אני קוראת את תחילתו של הסעיף המקורי: "לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי רדיו מי שאין לו אחד מאלה:

1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או הוא בעל זיכיון לשידורים או
שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל עניין בו הוא גם בעל עניין במי מהם והכל במישרין או בעקיפין".

אני רואה שמציעים להחליף את סעיף קטן (ג) בארבע פסקאות במקום בחמש פסקאות.

אני מבקש להבדיל בין ההצעות. מה ההבדל בין הסעיף הנוכחי לסעיף המוצע כעת על ידי המציעים במסמך השינויים?

אני מבהירה שמדובר כאן רק בשידורי רדיו.

מדוע מורידים את המילים "תאגיד שלוב"?

ראשית, אנחנו מפשטים את העניין. הנוסח החדש טוען שמי שאיננו רשאי לקבל זיכיון הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה – וזה כבר קיים בחוק; או שהוא בעל זיכיון אחר לשידורים; או שזהו עיתון.

אני מבקשת להבהיר: היום בעלי היכולת החזקים לא מורשים להיכנס בכלל לרדיו האזורי, כיוון שיש להם החזקות – לפעמים "משורשרות" – בטלוויזיה. אגב, נושא העיתונים נשאר, כי הוא קשור לסעיף אחר. אולם המצב הזה לא ייתכן. למשל, את גד זאבי, שהיה ברדיו חיפה, הברחנו.

הוא היה גוף חזק במעמדו אז.

יש גוף תקשורתי גדול שיש לו 15% ברדיו "קול הים האדום" והברחנו אותו משום שהוא זכה ב"ישראל 10" ושם יש לו רק 10% מהשליטה. זה לא סביר ולא הגיוני.

האם המטרה היא לפרוץ זאת לגמרי?

לא. בסעיפים הבאים מוצבות המגבלות באחוזים – עד כמה בעלי השליטה האלה יכולים להיות מעורבים בקומבינציה של עיתון וטלוויזיה. ההצעה היא שאי אפשר יהיה להגיע ליותר מאשר 30% שליטה בקומבינציה מסוימת.

אם כן, זה סעיף של בעלויות צולבות.

נכון. ואלה סעיפים סבוכים מאוד. מוצע כאן הסדר חדש אולם אינני יודעת מהן משמעויותיו בשלב זה. אינני יודעת מה המשמעות של הורדת המילים "תאגיד שלוב", למשל, או של פסקה 4. היה נוסח מסוים והוא הוצג בוועדה. ורק כעת, הבוקר, מוצג נוסח חדש.

הנוסח הוצג לפני שתי ישיבות.

הוא היה לפני הוועדה בשני הדיונים האחרונים.

מונחת לפני הוועדה הצעה של שני חברי הכנסת, ח"כ שטייניץ וח"כ גוז'נסקי, שמטרתה לטפל בבעלויות הצולבות. לדעתי לא יהיה נכון להיתפס כעת לשאלה זו במסגרת הרדיו האזורי – זו פינה קטנה בנושא.

אני מציע שלא נדון כעת בסעיפים הללו, ונחזור לנושא הבעלויות הצולבות באמצעות החוק ההוא או אחרי קריאה ראשונה.

אבל איננו רוצים שתעלה כאן טענת נושא חדש. לכן אנחנו מבקשים לקבל את מה שהצענו.

צריך להתייחס לארבעת הסעיפים במלואם. בסך הכל בנינו נוסח נוח יותר.

אני מציעה להוסיף פסקה בהצעת החוק, רק כדי שלא תיטען טענת נושא חדש, ולפיו השר, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה, יכול לקבוע כללים בסטייה מהוראות סעיף זה.

נכון.

אני מסכים.

זו הפעם הראשונה שמעבירים את הנושא מחוק ראשי לתקנות.

נכון.

למעשה כך מבטלים את השקיפות – כבר לא יהיה מדובר בחקיקה ראשית, לא יהיה דיון רגיל וכו'.

איננו ערוכים לקבל היום החלטה סופית בנושא סבוך כל כך.

נכון. לכן אני מציע להשאיר את מה שעבר בקריאה טרומית – אני אפילו לא יודע מה עבר שם – ותהיה גם הצהרה שלנו לפרוטוקול שהנושא יידון אחרי קריאה ראשונה.

בנושא הרדיו האזורי אין צורך להקפיד הקפדה יתרה בבעלויות הצולבות. החוק הקיים באמת מטיל הגבלות. נעשו כבר שינויים בחוקים אחרים לגבי משדרים אחרים, אך ברדיו האזורי נשארו ההוראות הקפדניות.

לא אכנס כעת לפרטי ההצעה, אולם התפיסה שצריך ללכת לקראת הרדיו האזורי ולהקל בנושא הבעלויות הצולבות בהחלט מקובלת עלינו.

הנושא הזה עקרוני מאוד. השאלה האם מתייחסים לרדיו האזורי בפני עצמו, ואז המטרה היא לתת שם מרחב לשינוי; או שמתבוננים בנושא מנקודת המבט של אלה שרוצים לחדור לשם כבעלים או כשותפים. לטענתי אם יש עסק טוב – נכנסים אליו. אף אחד לא עושה טובה. אותי מטרידה העובדה שאנחנו כל הזמן עושים הנחות בנושא הבעלויות הצולבות. ההנחות האלה ניתנות למבוססים, לאלה שיכולים לתת כסף.

בעצם הרדיו האזורי יהפוך להיות כמעט ארצי לפי ההצעה.

הרדיו האזורי הוא על אזורי בכל מקרה, כי גלי הרדיו מתפשטים. אפשר לקלוט בירושלים תחנות מהמרכז.

חוק ההסדרים במשק מאפשר סינדיקציה בין תחנות שידור שונות. אם התכנית מעניינת, היא תשודר מדן ועד אילת, ובלבד שלא מדובר בסינדיקציה בין שתי תחנות מתחרות - כלומר, שאנשים לא יתחרו ביניהם על אותו אזור בתל-אביב. הסינדיקציה היא בין אזורים שאינם מתחרים זה בזה.

נושא הרחבת שידורי רדיו "קול חי", למשל, לציבור חרדי, הוא נושא דומה. אולם בג"צ דורש מאתנו לקיים מכרז על רדיו סקטוריאלי שכזה באזור מורחב. רדיו "קול חי" הוא בעל זיכיון אזורי. אנחנו נקיים מכרז על אזור מורחב.

עו"ד רובינשטיין צודקת. במקרה של סינדיקציה, הבעלויות הצולבות עלולות להשפיע.

כעת השתכנעתי עוד יותר לומר את דבריי. בהתחלה הייתה הצעה להקים רדיו אזורי – ואני מברך על כך. אולם אני צופה פני עתיד. לא ירחק היום שהרדיו האזורי יהפוך להיות מרחבי הרבה יותר מאזורי. אינני מתנגד לכך, ואפילו אברך על מגמה כזאת. אבל בכל הנוגע לבעלויות צולבות עלינו להיות זהירים. בסופו של עניין נתעורר ונגלה שיש כמה אנשים ששולטים בכל השוק הזה. ניתנות להם הקלות כדי לאפשר להם לשדר, אבל יום אחד לא נוכל להקשיב עוד למה שאנו אוהבים אלא למה שהאחרים אוהבים.

שידורי "קול ישראל", למשל, מאוד אובייקטיביים.

שאלת הבעלויות הצולבות היא שאלה רצינית, ונצטרך לתת לה פתרון בחקיקה ראשית. לאור זאת נכניס להצעת החוק סעיף בעניין זה, רק למטרה שלא תיטען טענת נושא חדש. היועצת המשפטית תקרא את הנוסח המוצע.

אני קוראת: "השר, בהסכמת המועצה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לקבוע מגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (ג)".

זה מתווסף לסעיף הנוכחי.

אבל זה מתווסף לסעיף 41, לא לסעיף קטן (ג).

לא, זה מתווסף לסעיף קטן (ג).

בסדר.

אני מבהיר שהסעיף הזה לא יעבור כמות שהוא, אלא ישתנה, ונצטרך לשתף כאן גם את חברי הכנסת שטייניץ וגוז'נסקי.

ואנחנו נציע את הצעתנו.

מי בעד לאשר את הסעיף כך? ארבעה הצביעו בעד. אין מתנגדים. אני נמנע.

כעת אנו מבקשים לעבור לסעיף 72 בהצעה.

ההצעה היא להחליף את כל הסעיף.

נכון. ההצעה היא שסעיף קטן (א) בסעיף 72 יוחלף כדלקמן וסעיף קטן (ג) בסעיף זה יבוטל.

במה זה שונה מהמצב הנוכחי?

אנחנו רצינו תחנות ארציות ממש. שר התקשורת אמר שגם אם יוחלט כך, הוא לא יהיה מסוגל לבצע זאת. כך אמר באחת הישיבות הקודמות. לכן פנינו לרשות השנייה, וביקשנו להבין מה כן אפשרי. זה דומה קצת לסינדיקציה שהשר דיבר עליה קודם.

כמו שאני מבין, לב הסעיף הוא הפסקה האמצעית בו: "המועצה רשאית, מזמן לזמן, לשנות מהותית את גבולות אזורי הזיכיון שקבעה, לאחר ששמעה את בעלי הזיכיון הנוגעים בדבר. על שינוי אזור זיכיון כאמור במהלך תקופת הזיכיון לא יחול סעיף 38".

זה מרחיק לכת, נוגד את כל מה שקיים.

אני מבין שהרעיון הוא לקבוע שהמועצה רשאית להרחיב את הגבולות.

לפי הנוסח הזה אפשר לעשות הכול.

נכון, ואף בלי אישור השר או הכנסת.

יש מגבלות שנובעות ממשרד התקשורת. אם אין הקצאת תדרים מתאימה – לא תהיה הרחבה.

אני ממשיך לקרוא את הסעיף המוצע: "בקביעת האזורים, במתן הזיכיון ובשינוי האזורים לרבות במהלך תקופת הזיכיון, תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו, על פי חוק זה, בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במגוון סוגי השידורים ובאופיים".

משמעותו של הסעיף הזה היא למעשה הרחבה של תחום השידורים.

וזאת אחרי שהמכרז כבר קבע תנאים מסוימים.

הסעיף הזה בא למעשה לפתור את הניסיון שנעשה על ידי משרד התקשורת לשנות את מצבו של רדיו "קול חי", שבג"צ התנגד לו.

השאלה היא האם מן הראוי לאפשר זאת באישור שר התקשורת או המועצה, ואף לקבוע דרישה לאישור על ידי ועדת הכלכלה.

אנחנו מסכימים לכך.

יש כאן בעיה נוספת: כשמרחיבים אזור לזכיין אחד, מקפחים זכיין אחר. זה הנושא. אני מבקש לשמוע את העמדות בעניין זה.

אני מבקש להבין: האם בגין מתן האפשרות להרחיב גבולות לא עלולות לעלות טענות מצד אנשים שרצו בעבר להיכנס למכרז ולא עשו זאת? הם יטענו שאילו ידעו שהיקף המכרז יהיה כזה, היו משתתפים במכרז כי המכרז היה רווחי יותר בעיניהם.

זה נכון גם לעניין הארכת משך הזיכיון. זה אותו דבר.

ומצד שני אחרים יכולים גם לטעון שאילו ידעו שלא יחסלו את התחנות הפירטיות, לא היו נכנסים למכרז.

הסעיף יכול ליצור בעיה מסוימת, זו שהצביע עליה ח"כ כבל. יש צורך בוודאות. מי שניגש למכרז צריך לדעת באילו תנאים מדובר, בקווים כלליים. במקרה הספציפי הזה מציעים הרחבה מהותית. אין זו הרחבה סבירה הנובעת משינויים דמוגרפיים שונים. בעצם זהו שינוי של תנאי המכרז בדיעבד. זה עלול להקים טענות משפטיות בעייתיות, ואינני יודעת כיצד החוק הזה יתמודד עמן.

אני מפרסום "קשר בראל" ומופיע כאן מטעם האיגוד הישראלי לפרסום. אנחנו מעוניינים בשמיים פתוחים ככל האפשר. החוק התקבל בשנת 1990. עברו 11 שנים, ובזמן כזה מתחוללים שינויים מהותיים. ההאזנה לרדיו איננה סקטוריאלית, אלא אזורית. אין הבדל בין אנשי נתניה לאנשי ראשון לציון. כיום, מי שגר באזור המרכז יכול להאזין לשמונה, אולי עשר, תחנות. אך מי שאיננו בר מזל, וגר בבאר-שבע, יכול להאזין לשלוש תחנות לכל היותר.

אנחנו מעוניינים בהרחבה גדולה ככל האפשר, כי זה מגדיל את ההוצאה לפרסום. היום, כדי להגיע לקהל כלשהו, צריך לשלם הרבה יותר. ביחס לעולם כמות תחנות הרדיו בארץ – ואין כוונתי לתחנות פירטיות – נמוכה מאוד.

בבריטניה, למשל, המגמה היא אחרת. ויש שם הגבלת תחנות. בלונדון בלבד יש 12 מיליון איש, ויש שם 12 תחנות.

לטענתנו תחנות סקטוריאליות ארציות, המותאמות לגילים ולפילוחים אחרים, יגדילו את ההוצאה לפרסום, גם היעילות הכלכלית תשתפר, ואולי זה אף יתרום לצמצום פערים חברתיים.

בסעיף הזה התחנות חלוקות בדעתן. חלקן רוצות להישאר במתכונת הנוכחית, וחלקן מעוניינות להפוך לארציות. חלק ממנהלי התחנות נמצאים כאן, והם יכולים להציג את עמדתם.

חשוב לי להגיד את דבריי: החשש שלנו הוא שבסופו של דבר הרדיו הארצי יבוא על חשבון הרדיו האזורי. הבעיה העיקרית היא שבסופו של דבר מפרסמים אזוריים, שלא יכולים לפנות לרדיו הארצי בגלל המחיר הגבוה, לא יפרסמו כלל. השוק האזורי בעצם ייעלם. לכן אנחנו מציעים להגביל ההתרחבות, ואולי לחלק את הארץ לאזורים רחבים יותר, אך עדיין להישאר במסגרת אזורית. כך למפרסמים אזוריים תהיה עדיין אפשרות לפרסם – מה שלא יקרה אם התחנות יהיו ארציות.

אני מבקש להעיר שלוש הערות: ראשית, אין ספק שהסעיף הזה נולד בעקבות החלטת בג"צ שלא אפשרה הרחבת שטח הזיכיון של רדיו "קול חי". השאלה היא האם הפתרון שמוצע כאן לא מביא אותנו לאותו מצב – שבית המשפט יפסול את ההליך.

ייתכן שייטענו כאן טענות כבדות.

אנחנו רוצים שתהיה גמישות. אם רואים שהיה כשל מסוים בהגדרת אזור זיכיון של תחנה – חשוב שתהיה אפשרות לשנות זאת ושלא נהיה כבולים למיטת סדום. לכן ייתכן שסעיף כללי, המאפשר להוציא מכרזים ולקבוע כללים לגבי אזורים זיכיון חדשים, יועיל כאן. אבל את זה יש לעשות במסגרת מכרז. הפתרון הזה יביא לכך שאם יהיה אזור זיכיון חדש – תהיה התמודדות.

אני מעורה בכל התהליכים שעבר הרדיו האזורי מראשית התקופה ועד היום. לעניין הטענה שאנשים שהיו מעורבים בעבר במכרז יטענו טענות בעקבות השינוי: זוהי פיקציה. איננו רואים אנשים שמחכים למכרזים. גם אלה שהגישו עתירות לא חזרו אלינו. לדעתי שינוי שנעשה אחרי שבע שנים איננו צריך לקחת בחשבון את השיקול הזה. הטענה הזאת חוזרת ועולה, אבל באמת שאין לה יסוד. ריכזנו את כל הבקשות מאז ימיו הראשונים של הרדיו האזורי. אין ביניהן בקשות מסוג זה, ומעבר לכך – רוב הבקשות הן לתחנות ייעודיות, כמו תחנות ברוסית – שניסינו להפעיל וזה לא הצליח, ועוד.

בג"צ אמר במפורש שאנו צודקים בגישתנו ובצורך בשינויים, וזאת אחרי שהגשנו לו נתונים כלכליים ודמוגרפיים, אולם בג"צ קבע עוד שהסעיף בחוק לא מאפשר לנו לפעול כך. כשהסעיף ישונה, אפשר יהיה לפעול.

בג"צ דיבר על חובת מכרז.

והערה אחרונה: יש כאן כל כך הרבה "מנעולים". אני מפנה לסעיף 23, לתפקידי המועצה. כתוב שם: "תקבע, באישור השר את האזורים לשידורי רדיו כאמור".

אני מייצג כאן ערוץ טלוויזיה, אבל ברצון הייתי עוסק גם ברדיו. אני מייצג את ערוץ NTV בארץ. לדעתי יש כאן סתירה. אני שומע מהשר שיש פריצת דרך בטלוויזיה, ואני מעודד זאת מאוד. אבל כאן זה עולם אחר. נציג "קשר בראל" אמר שחלו שינויים, וגם הרכב האוכלוסייה השתנה. נכון, יש כאן 1.2 מליון עולים. ובגלל הרדיו האזורי אי אפשר לספק להם שום דבר אחר פרט לרדיו רק"ע.

מדוע לא ניגשים למכרז לרדיו ברוסית?

לא היה דבר כזה.

האוכלוסייה הרוסית פזורה בכל הארץ, והרדיו האזורי לא יפתור את הבעיה. יש המון תחנות רוסיות פירטיות שנסגרות ונפתחות מחדש בכל בוקר. רמתן נמוכה, הציוד שלהן מוגבל, חלק מהמגברים שלהן פולשים לכל מיני מקומות. לא ייתכן שהמצב יימשך כך רק בגלל המגבלות של הרדיו האזורי, ומשום שלא צפו התפתחות.

שינוי אזורי הזיכיון הוא הטבה מסוימת. רציתי לשאול האם לא כדאי להכניס גם כאן את אותה הוראה כמו בסעיף 35, לגבי ההכרח למלא אחר הוראות החוק?

זה יהיה כך. ברור.

כל החוק שעומד לפנינו בא כתוצאה מהצרכים שהתפתחו בשטח, כפי שציין נציג "קשר בראל". פעם, כשהרשות השניה הוציאה מכרז לשידור, לא היו לה מתחרים למעט הערוץ הראשון. היום הדברים השתנו. כך גם ברדיו האזורי. אנחנו דנים בהצעת חוק פרטית שנובעת מצרכים שהתעוררו. רוב התחנות האזוריות סבלו מהפסדים אדירים במשך שנים, עד שנענתה הבקשה לאפשר לרדיו אזורי פרסום ארצי. עד אז - ואני מפנה את דבריי לנציגת הממונה על הגבלים עסקיים – לא הצליחה אף אחת מהתחנות האזוריות להתקיים, למעט תחנה אחת או שתיים. בעקבות זאת פתחנו את התחנות לפרסום ארצי, ובאה ישועה לרדיו האזורי; הוא החל להתפתח ואף ניתן מענה לציבור כולו.

היצירה והיכולת להתחרות, והרצון של כל רדיו אזורי לגבות את האפשרויות שלו לפרסום יוצרת תחרות. יצירת גטאות בפרסום לא תוריד את המחירים, אלא דווקא תעלה אותם. כי הרדיו האזורי יוכל לשדר רק באזור שלו. אם תהיה סינדיקציה, יהיו תכניות שבהן יפרסמו מפרסמים מקומיים, ובתכניות אחרות יהיה פרסום ארצי. החיים חזקים מאתנו. צריך לתת לשוק הפתוח לקבוע את המחירים והתחרות.

אנחנו בהחלט רואים בעין חיובית את האפשרות לפתוח רדיו סקטוריאלי, בסקטורים מגובשים: העולים מרוסיה מפוזרים מקצה הארץ ועד קצה, אנו מוצאים אותם בכל מקום – בשעות עצב, לצערנו, ולשמחתנו גם בעתות שמחה. ידוע לי שרדיו באר-שבע מבקש לשדר שעות מיוחדות באזור אשדוד, והוא מנסה לפנות לרדיו הרוסי. צריך לבדוק אם זה אפשרי.

בזמנו, כשרצינו לפתוח רדיו סקטוריאלי לציבור החרדי, המרוכז ברובו בין נתניה לקריית גת, קבע בג"צ שזה בהחלט רצוי אולם יש צורך במכרז לכך. בתחילת הדרך הייתה הצעה מסוימת, לתיקון סעיף 72 והוספת סעיף 74 ובהתאם לתיקון שהוצע אז: "רשאית מועצת הרשות, באישור השר, להטיל על בעל זיכיון לשידורי רדיו לקיים את שידוריו בשני אזורים נוספים".

נאוה בת צור אמרה כעת שבג"צ בעצם בירך על האפשרות לרדיו סקטוריאלי, ושזה היה אפשרי אלא שהחוק לא מאפשר זאת. יש הטוענים, למשל משרד המשפטים, שאם רוצים לשנות את אזורי הזיכיון צריך להביא זאת למכרז. וכמו שאמר ח"כ כבל, ייתכן שאם היו יודעים שאזור הזיכיון של רדיו "קול חי" יהיה רחב כל כך בסופו של דבר, גם אחרים היו ניגשים למכרז. זה בהחלט מצריך מחשבה. אם זאת הפרשנות, ייתכן שהחוק הזה עוקף בג"צ. אני אינני טוען שחוק עוקף בג"צ איננו חוקתי, אך יש הטוענים כך.

הצעת החוק הראשונה הגבילה את האפשרות ושמה מחסומים על שיקול הדעת שהיה כמעט בלתי מוגבל ושכמעט עשה פלסתר את המכרז. זה באמת בעייתי: מסכמים עם מישהו שמדובר על בני ברק, ואחר כך נותנים לו לשדר מדן ועד אילת.

אני מציע להגביל את ההרחבה לשני אזורים נוספים, וזאת אחרי שהאזורים האחרים קיבלו זכות לשימוע וכו'.

אנחנו לקראת הכנה לקריאה ראשונה בלבד. איננו רוצים להכניס את המערכת למיטת סדום, ולדרוש מכרזים על כל דבר קטן.

"המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, להרחיב את גבולות אזורי הזיכיון שקבעה, לאחר ששמעה את בעלי הזיכיון הנוגעים בדבר, וכן כל אדם אחר שלדעתה עלול להיפגע.

ולא תהיה שום מגבלה?

הצעתי שייכתב "מטעמים מיוחדים".

אני מסכים, אבל מבקש להוסיף סיפא להצעה, ולכתוב שהכול בא במגמה להתחשב בתחנות.

אני מקבל את האמור בפסקה 2 של הנוסח המוצע החדש של המציעים אך מחליף את "מזמן לזמן" ב"מטעמים מיוחדים". המשמעות היא שאין זו דרך המלך.

יש בעיה במילה "להרחיב" שהוצעה על ידי היו"ר.

אני לא חושב שאפשר לצמצם אזורים לבעל זיכיון.

יש בהצעה הבלמים והאיזונים הנדרשים.

הכול יידון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

כאמור, לדעתי אין מקום לצמצם את האזורים של בעל הזיכיון.

זה גם לא ייעשה.

אינני יודע, אולי ירצו להתנכל למישהו? אולי ממשלת שמאל תצמצם את רדיו "קול חי" לרחוב אחד בבני ברק?

אולם עדיין קיימת, גם בנוסח המוצע , הבעייתיות שהצבענו עליה קודם.

מצד אחד אנחנו רוצים לחזק את התחנות, אך מצד שני, הרצון שכוחות נוספים ייכנסו נמנע בעצם.

כתבנו כאן "מטעמים מיוחדים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת".

עוד לא השלמתי את שאלתי. כאמור, אני בעד החוק באופן עקרוני. אך יחד עם זאת לדעתי העניין רציני מאוד. נכון שהסעיף הזה מאפשר לתחנות להתחזק. אבל מצד שני, מר מאירסון צודק.

נכון. התדרים שלו ייתפסו כעת.

כבר 12 שנים יש בארץ רק רדיו רוסי ממלכתי. זה כמו במוסקבה. אין שום אפשרות להשמיע דעות אחרות, זרמים אחרים, מוזיקה אחרת. יש 1.2 מיליון עולים. זה גם פוגע בקליטה. ברדיו רק"ע עובדים אותם אנשים מאז שנות השבעים. לא נכנסו כוחות חדשים. הם עובדי מדינה.

זעקתך נשמעה, מר מאירסון.

הביטוי "מטעמים מיוחדים" משמעו שבדרך כלל זה לא יתאפשר, כלומר בדרך כלל יהיה מכרז. אבל לפעמים יש אילוצים. אם תינקט דרך ללא מכרז, הצבנו מולה את כל המכשולים. כתבנו: "מטעמים מיוחדים", "באישור השר", "ובאישור ועדת הכלכלה". אם חברי הכנסת המציעים לא יהיו מרוצים אפשר יהיה לדון בכך אחרי קריאה ראשונה.

מדוע שלא נדון בכך כעת?

אין הסכמה.

אני מבקשת להכניס תוספת לסעיף זה: "אם המועצה מחליטה להרחיב את גבולות הזיכיון היא תהיה רשאית גם לשנות את תנאי הזיכיון ככל שהם נדרשים".

אני מסכים.

מי בעד ההצעה כפי שנוסחה? חמישה הצביעו בעד. אין מתנגדים.

לפני שנעבור לסעיף הבא אני מבקש להתייחס לנושא העלות התקציבית. לדעת המציעים לחוק אין עלות תקציבית.

נכון.

יש בו הכנסה.

אם לנציג האוצר יש עמדה אחרת, אני מבקש שיודיע על כך לוועדה בתוך שבוע.

אבדוק זאת.

אני מבקש להעלות עוד שני "זנבות": משברים וחדשות.

ראשית, מה בנוגע לסעיף 72א? הוא נוגע למגבלות של תאגיד להחזיק במספר זיכיונות לשידורי רדיו.

לא נדון בכך רגע. זה חלק משאלת הבעלויות הצולבות. אני מבהיר כי הנושא יידון בהמשך.

אם כן, ההצעה לתקן את סעיף 72א נמחקת.

אני מקבל זאת. לא נדון כרגע בנושא זה, אולם אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שזה חלק מנושא הבעלויות הצולבות, לדברי עו"ד רובינשטיין, ולכן יידון בהמשך.

מקובל על כולנו שזה יידון בהמשך.

ומה לגבי סעיף 74?

אפשר לדון בנושא זה גם אחר כך. לא תיטען לגביו טענת נושא חדש.

אם כן, ההצעה לתיקון סעיף 74 נמחקת אף היא.

אני מבקשת לחזור בשלב זה להצעה לבטל את סעיף קטן (ג) בסעיף 72 לחוק העיקרי. אני חושבת שהדבר מתחייב מהתיקונים שהוכנסו.

זה נכון.

התיקון יבוצע בהתאם.

נעבור כעת לסעיף 76, לנושא החדשות.

היום, בגלל העבר, התחנות האזוריות ממשיכות לשדר חדשות של "גלי צה"ל" ו"קול ישראל". כבר אמרנו שזאת רעה חולה. הסעיף הזה מאפשר לתחנות להתאחד לצורך הפקת מהדורות שידור משותפות בלי הצורך להקים חברה.

כלומר, הדבר מאפשר לא להביא חדשות מ"גלי צה"ל" או מ"קול ישראל", אלא להקים חברת חדשות המשותפת לכמה בעלי זיכיונות ולשדר חדשות משלהם.

אין מדובר כאן בהקמת חברת חדשות, אלא בשיתוף פעולה. המטרה היא להפעיל את המתכונת הזאת במשך שנה אחת, לניסיון.

השאלה היא מדוע לא לחייב את התחנות להקים חברת חדשות? מדוע לתת להם חופש טוטלי? זה לא מקובל במקומותינו.

נכון. אבל יש כאן כמה בעיות. ראשית, איננו יודעים מה יהיה בעוד שנתיים או שלוש, כשלחלק מהתחנות יסתיימו הזיכיונות. איננו יודעים אם הזיכיון יוארך. זו בעיה להקים חברת חדשות במתכונת של ערוץ 2. זה הסדר כבד. יש כאן 14 בעלי זיכיונות, וכל אחד מושך לכיוון שלו. במצב הנוכחי הם מתקשים להגיע לסיכום המקובל על כולם, ולכן קל וחומר שהקמת חברה עשויה להיות בעיה רצינית. מעבר לכך זהו הסדר לשנה.

כל הסדר לשנה הוא הסדר לתמיד. בחברת החדשות של ערוץ 2 יש נציגים של הרשות השנייה שמאזנים את המגמות. בכל זאת החדשות הן נושא רגיש אצלנו.

הפיקוח של הרשת נמצא כאן. אין מורידים אותו.

נכון, אבל חומה אחת נופלת – ההשתתפות של נציגי הרשות בדירקטוריון של חברת החדשות, כמו בערוץ 2.

נושא החדשות הוא נושא רגיש. כאן רוצים לשנות את כל ההסדר: לא להקים חברת חדשות, לא ליצור הסדרים כמו אלה הקיימים בחברת החדשות בטלוויזיה. אני מבהירה שבחברת החדשות בטלוויזיה יש לרשות 40% ממניות ההצבעה ומהאפשרות למנות דירקטורים. אנחנו מתנגדים להצעה.

האם שידורי החדשות של "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" הם האלטרנטיבה הנכונה?

אני מבקש להציע לחברי הכנסת המציעים שבשלב זה נאשר את האפשרות להקים חברת חדשות בתחנות הרדיו האזוריות.

זה כבר קיים, מאז שנת 1998, בעקבות חוק ההסדרים. עד היום לא קמה חברת חדשות.

מדוע לא קמה חברה כזאת?

בגלל אינטרסים שונים. כל זכיין רוצה להשקיע סכום אחר וכו'. לכן הצענו להקים שותפות, לא חברה, לצורך הפקת חדשות.

איך זה שרדיו "ללא הפסקה", משדר חדשות בכל חצי שעה?

לדעתי זאת הפרה.

אין מדובר בחדשות ארציות אלא במקבצים קצרים. זה נעשה באישורנו ובפיקוחנו. אין זו הפרה.

רוצים להתחרות ב"קול ישראל".

לשם כך צריך חברת חדשות. אם רוצים לתת לכל ערוץ לשדר חדשות ספורדיות – שישדרו. השקפת העולם של משרד התקשורת הייתה תמיד ליברלית. אני אינני מתערב בנושאים הללו, יש משרדים אחרים המופקדים על הפלורליזם. חדשות הן דבר שמצריך תשומת לב. ייתכן מאוד שגם חברי הכנסת המציעים צריכים לחשוב על כך. אם אין חברת חדשות, תעלה שאלה מתי אלה חדשות, ומתי מדובר בהסתה והטפות.

אני מציע לקבל את הצעתו של ח"כ פורז גם לעניין זה.

הנושא הזה בנפשנו. שש שנים אנו משדרים חדשות של "קול ישראל", שבמהלכן משודרים אתרי האינטרנט שלהם והתדרים שלהם.

אתם יכולים להתקשר עם Y-net למשל.

הרמה שם לא גבוהה דיה.

הזכיינים לא רוצים להיכנס למסגרת של חברת חדשות.

אני מעוניין ללכת לקראתם. נאמר כאן שמתכונת של חברת חדשות לא הצליחה, ואני מציע שכרגע נתקן כך את הסעיף: "רשאי לשדר חדשות ותכניות בענייני היום, בנושאים הקשורים לאזור ולתושביו, בהתאם לכללים שתקבע המועצה". ונוסף על כך ננסח המשך שאומר שהמועצה גם רשאית לשלוח נציגים מטעמה למערכת של הגוף הזה, כדי להשתתף בקביעת התכנים.

אבל אין זה תאגיד. לא תהיה להם זכות הצבעה.

זה לא משנה אם זה לא תאגיד. תהיה זכות הצבעה.

ובערוץ החדשות הייעודי יש זכות הצבעה?

מערכת חדשות היא גוף שקובע תכנים. אני רוצה לאפשר בחוק למועצה את האפשרות לשלוח מישהו מטעמה למערכת הזאת, כדי שיהיה שותף לקבלת ההחלטות. פיקוח ציבורי.

איננו מתנגדים לכך.

איך אפשר לקבוע זאת?

הניסוח שאני מציע הוא שהרשות השנייה רשאית לקבוע את המתכונת לשידור שידורי החדשות ובכלל זה לקבוע שיתוף של נציגי הרשות השנייה במערכת של תעשיית החדשות – וזאת בלי שיהיה תאגיד נפרד.

אנחנו מסכימים.

בחוק ההסדרים יש הצעה כוללת שלפיה לא יהיו נציגים של הרשות, אלא נציגי ציבור.

לא ראיתי את חוק ההסדרים והחוק שלפנינו נדון לקראת קריאה ראשונה.

אבל זה בלתי אפשרי. בעצם ההצעה היא להסמיך את הרשות לקבוע כללים. אך אין תאגיד ואין שליטה. אם תהיה זכות הצבעה – זה עניין אחר.

הרשות תקבע כללים.

כללים למה?

הכללים קיימים, יש אתיקה.

אני מבקש מהנוכחים לא לדבר, ומי שידבר יצא.

אני חוזר על ההצעה, היא עדיין איננה מנוסחת היטב: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו רשאית לקבוע כללים לשידור חדשות, לאו דווקא במסגרת חברת חדשות אלא גם בדרך אחרת, ובלבד שבמקרה שתאשר שידור חדשות תיקבע מערכת של חדשות שתוצע על ידי הזכיינים, והיא תהיה רשאית לשלוח מטעמה נציגים.

גם בחברת החדשות של הטלוויזיה בערוץ 2 זה לא קיים.

אני מבקש שמר סובל יצא החוצה.

הרשות השנייה תהיה רשאית לקבוע מערכת של חדשות.

המשך הדברים הוא: שתאושר על ידי המועצה.

נכון. ובהמשך ייכתב: ולשלוח מטעמה נציגים שישתתפו בדיונים ושתהיה להם זכות הצבעה.

מר סובל קורא לכם קומוניסטים. איזו חוצפה!

אני מבקש שגם מר נישליס יצא החוצה. הוא יוכל לנהל שם משא ומתן עם מר סובל.

איך אפשר ככה?

אי אפשר לקיים כך ישיבה.

אני חוזרת על הדברים: הרשות רשאית לשלוח נציגים מטעמה להשתתף בדיונים של אותה מערכת. ותהיה זכות הצבעה.

נכון. עוד לא מדובר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מי בעד תיקון כזה? ארבעה הצביעו בעד. חבר כנסת אחד התנגד - ח"כ כבל.

נכון שזה נשמע רע שהמדינה תשלח נציגים למערכת. אך למרות הכול, אם רוצים פיקוח ציבורי צריך למצוא מבנה שבו משתתפים נציגי ציבור. אם נרצה, נוכל לבטל זאת אחרי הקריאה הראשונה.

אני מבקש להעיר הערה, אחרי שהתקיימה ההצבעה. יש היום עדיין שתי רשויות: הרשות השנייה ורשות הכבלים. הכבלים הוציאו מכרז לערוץ חדשות נוסף בלי פיקוח. כרגע הזכיין מערער לבית המשפט. אין שם שום פיקוח.

שם נקבעו תנאים במכרז.

האם ההצעה של היו"ר לסעיף 76 היא במקום ההצעות של חברי הכנסת המציעים?

כן. זה הסעיף החדש.

אם כן הצעות המציעים במסמך השינויים נמחקות.

לדעתי אין מקום לתת לנציגים זכות הצבעה.

זכות ההצבעה מסבכת.

הנושא יידון אחרי קריאה ראשונה. זה לא יעבור כך בקריאה הסופית.

אנו מבקשים לבטל כמה סעיפים: על פי הצעתנו, הסעיפים העוסקים בוועדות האזוריות יבוטלו. הוועדות לא הוקמו עד היום. הסעיפים הרלוונטיים הם סעיפים 78 עד 80.

אנחנו מאשרים את ביטול הוועדות האזוריות.

כעת אני מתייחס לתיקון סעיף 85. בסעיף קטן (א), לאחר המילים "שרשאי בעל זיכיון" יוסף "לשידורי טלוויזיה".

הסעיף עוסק בביטול מגבלה על זמן פרסום.

אני לא מסכים לכך. נוכל לדון בכך אחר כך.

אקרא כעת את סעיף 85א המוצע: "אין באמור כדי להגביל הקצאת זמן פרסום על ידי בעל זיכיון לשידורי רדיו על פי חוק זה, לצורך שיתוף פעולה או התאגדות לשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת".

אין צורך בזה. מי יטען נושא חדש בעניין זה?

רשות השידור.

הסעיף מופיע מחשש ספק – הוא נוגע לאפשרות של תחנות הרדיו האזוריות למכור פרסומת ארצית. זה מתקן סעיף שאולי איננו ברור.

אנחנו נאשר זאת כרגע. אם יהיה צורך נדון בכך בהמשך.

לא ברור באיזה נושא מתנהל הדיון, מה אושר ומה לא אושר.

העניין ברור לי. נבהיר אותו בהמשך.

מי בעד להעביר את החוק לקריאה ראשונה? חמישה הצביעו בעד. אין מתנגדים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.