פרוטוקולים/כלכלה/3860



2
ועדת הכלכלה
23/10/2001


פרוטוקולים/כלכלה/3860
ירושלים, י"ג בחשון, תשס"ב
30 באוקטובר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בחשוון התשס"א (23 באוקטובר 2001), שעה 10:00

1. צו התעבורה (עבירות קנס, התש"ס – 2000 – שיעורי קנסות (סעיף 3 והתוספת לקנס).
2. תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"א – 2001, בדבר שיטת הניקוד בעבירות תנועה.

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

צבי יוזנט - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה
ד"ר דן לינק - ראש תחום בכיר תשתיות בטיחות ותנועה
משרד התחבורה.
עמיר נאור - מ"מ מנהל הרשות לבטיחות בדרכים
שוקי שדה - מנהל אגף הרישוי המשרד התחבורה
עדי צוקרמן - ראש מחלקת תנועה, משרד התחבורה
עו"ד חוה ראובני - לשכה משפטית, משרד התחבורה
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
אמיר שביט - משרד האוצר
סנ"צ שולמית שמעון - ראש חולית תעבורה מחלקת תנועה,
המשרד לביטחון פנים
דוד בוקר - חבר הנהלת איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
מיכה גולד - חבר הנהלת איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
מוטי פלדמן - מזכיר מועצת המובילים
אבי גולן - ארגון מורי הנהיגה
עו"ד אפרים מגיד - לשכת עורכי הדין
עו"ד רחל אביב - סגן ליועץ המשפטי עיריית ת"א, מרכז השלטון המקומי
רוני אהרונוביץ
אריק סטרוקטוביץ - הסתדרות הנכים

אתי בנדלר

לאה ורון

איה לינצ'בסקי







צו התעבורה (עבירות קנס, התש"ס – 2000 – שיעורי קנסות (סעיף 3 והתוספת לקנס).

אני מתכבד לפתוח את הישיבה הנוספת בנושא צווי התעבורה, עבירות קנס. האם מקובל עליכם שנגמור תחילה את ברירות הקנס ואז נחזור לשיטת הניקוד. הגענו לתקנה 148 א(א) במספר סידורי 192. מה זה פגיעה במכשיר קריאה?

148א(א):"לא יפגע אדם במכשיר קריאה, לא יחבל בו או באביזריו, לא יזיזו ולא ישחיתו בכל צורה שהיא, לא ישתמש בו אלא לצרכים כאמור בתקנה 144". הייתה תקופה שניסו להציב בכבישים מעין לוטומטים כאלה. מעירים פה שבתיקון האחרון של תקנות התעבורה, התקנה הזו בוטלה.

תקנה 148א(א) נמחקת. תקנה 149 – שימוש בתמרור לתעמולה:

149: "לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך, או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד, ובין בצירוף עם כל ציור או דבר אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב ע"י רשות התמרור המרכזית".

האם זה חיקוי של התמרור ו הדבקה על התמרור הקיים.

על התמרור הקיים זו תקנה קודמת שדברנו עליה, מספר 148 "לא יפגע אדם בתמרור או באביזריו".

למשל אם יש לך חנות נעלים, ובחלון הראווה תשים תמרור "עצור! כאן יש מכירה". זה אסור, וגם דברים דומים לזה.

מהי התקנה האוסרת על הדבקת סטיקרים על תמרורים.

יש תקנה על השחתת תמרור.

תקנה מספר 148.

נשאיר את הקנס ב- 100 ₪.

זו הטעיה של הציבור.

כשאני תולה שם רחוב בלונדון בחנות ברחוב אלנבי, מישהו חושב שהוא בלונדון? אם מותר לי להניח, לא הוגשה תביעה לפי הסעיף הזה. אם אני טועה אני אשמח אם תעירו לי על כך. נשאיר את זה 100 ₪. נעבור לתקנה150 על רכב שעשועים. מהי ההגדרה של רכב שעשועים?

אין לזה הגדרה.

הכוונה למכוניות הנעות עם חשמל? תבדקי את ההגדרה.

ההגדרה הכוללת לרכב זה כל מה שמונע בכוח מכני.

קורקינט לא נחשב?

150."לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש", להבדיל ממדרכה," אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31. שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים בכביש או בדרך לא ייחודית למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור, להרחיק את הרכב, להביאו לתחנת המשטרה"

נקבע על זה 100 ₪, יש לי הרגשה שלא הוגש דו"ח מעולם על עבירה כזו.

לעומת זאת כבר היו לוויות.

זה שהורים לפעמים טיפשים ונותנים לילד לעשות שטויות, הוא לא חייב בשביל זה את רכב השעשועים הוא יכול סתם לעשות שטות בכביש.

אבל לא קורקינט עם מנוע חשמלי בכביש.

זה אסור, זה רכב מנועי, יש הרבה דברים בתחום האפור, כמו הכיסאות המתנייעים של הנכים. זה לכאורה רכב מנועי וטעון רישוי מספר ולוחיות.

הנושא של הקלנועית הוא נושא שחיפשתי ולא מצאתי, ישנה אמונה רווחת שמקורה במכתבים שיצאו ממשרד התחבורה בעבר, שזה רכב שלא חייב ברישוי.

משפטית זה רכב מנועי או לא?

משפטית זה עומד בהגדרת רכב מנועי.

יש לזה פטור.

אין לזה פטור, זה לא פורסם ברשומות. דוד יכין פעם כתב מכתב. יש הוראה שכסא גלגלים הוא פטור, וכסא גלגלים לנכה מוגדר כנוסע עד 10 קמ"ש. קלנועיות נכנסו פעם להגדרה הזו, היום קלנועיות נוסעות 13 קמ"ש, אז הם כבר יצאו מההגדרה הזו ולא חל עליהם הפטור של כסא גלגלים, והנושא נשאר לא מוסדר.

אם יורשה לי להעיר הערה, אני אריק סטרוקטביץ מהסתדרות הנכים. הם נוסעים על הכביש לא בגלל שהם נהנים לנסוע על הכביש, אם היו רמפות לעליה למדרכה, כמו באירופה ובארצות הברית לא הייתה בעיה.

גם כשיש רמפה לעליה למדרכה, כזו שמיועדת לעגלות תינוק, אפשר להתהפך על הכלי הזה. הגלגלים קטנים והשיפוע גדול ואם אתה בא לזה מזווית ולא ישר לגמרי, אפשר להתהפך. בעולם ישנה מגמה לעשות יותר שבילי אופניים, ואז, אני מניח שכשמתכננים את שביל האופניים צריך לתכנן אותו שיתאים גם לכלים כאלה.

151. שימוש בדרך שלא כדין: "לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין, ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה, או להפריע את התנועה החופשית. עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין..."- - -

מדובר על אדם שעושה מהמורות בכביש?

זה סעיף שמשרת בעיקר את הסיפור של עבודות בכביש. כאשר אנחנו מדברים על עבודות בכביש, אנחנו מדברים על היתרים הניתנים ע"י משטרת ישראל, ותנאים. יש עבודות שמבוצעות ללא היתר, ויש חריגה מתנאי ההיתר. הסיפור הזה מעוגן בשתי התקנות 151, ו- 152, ואני מציעה לדבר עליהם בחבילה אחת.

נשמע גם את תקנה מספר 152.

אני אסיים את תקנה 151: "עשה בה מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין", כלומר קיבל היתר לעשות כך, "חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מייד אחרי שהסתיים הצורך במעשה. לא יתקין אדם, לא יציב לרוחב הדרך, אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת כבל, חוט ברזל או מחסור אחר כיוצא באלה. הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרות למפעלים, למגרשי חנייה וכניסה למקומות אחרים המאושרים בידי רשות התמרור המרכזית, ולא יחולו על מקומות עבודה או דרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167"

152. "לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה כל דבר העלול לסכן להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבה, או לפגוע בהם באופן אחר. אם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך, נמצא על פי הדרך, יסלק אותו מייד מעל פני הדרך. מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך, או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א), ואין אפשרות סבירה לסלקו מייד, יסמן אותה כאמור בתקנת משנה (ד).

בתקנת משנה (א) ו-(ב) הנחה לרבות פתיחה, (ג) המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או נשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך. הממונה על תיקון הדרך יגדור ויסמן באופן שאותה רשות התמרור, את מום העבודה ואת חומרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות. בזמן תאורה יסמן גם באור צהוב מהבהב אשר ייראה על ידי נוהג הרכב המתקרב ממרחק של 150 מטרים. כמסומן ממקומו החומרים, כאמור בתמרור שמחזירי אור תקניים בכל שטחו, רשאי הממונה על תיקון הדרך, שלא לסמנם באור צהוב מהמבהב כאמור".

הקנס שהוצע על שתי התקנות האלה, כנראה קצת פוספס לגבינו, ואנחנו מבקשים החמרה כאן. זו הדרך היחידה לאכוף כלפי מבצעי עבודות בכביש ללא היתר וכלפי אלה שחורגים.

זו עבירה מאד חמורה בעיני, לפעמים משאירים בור בכביש, זה מאד מסוכן.

גם אנחנו חושבים כך ומבקשים קנס של 1000 ₪ על עבירה זו.

זה כולל גם מדרכות?

זה כולל גם מדרכות.

גם אם מישהו מוציא כסא על המדרכה?

האם אפשר להבדיל בתקנה בין הדברים קלים לדברים החמורים?

אפשר לעשות הבחנה בין מדרכה לכביש.

אם מישהו מוציא כסא למדרכה ומאלץ מישהו לרדת לכביש, זה לא טוב אבל זה לא נורא לעומת מישהו שמשאיר בור בכביש. זו לא אותה רמת חומרה שמישהו חוסם את המדרכה, נניח שהוא פורק רהיטים ומאלץ הולכי רגל לרדת לכביש, אני לא אומר שזה לא חמור, אבל אי אפשר להשוות לאדם שהשאיר בור פתוח.

זה כמו חנייה על מדרכה.

אז מה אתם מציעים?

250 לגבי מדרכה, ו- 1000 על היתר.

אני מוכן ל- 1000 על היתר. לדעתי, מישהו שמשאיר בור או מהמורה או מכשול לא מסומן, בעיקר בלילה, זה יכול להיות קטלני.

153. גרימת נזק לדרך: "לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו, מטענו, אביזריו או ציודו, גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו, בין בשל החזקתו הלקויה, אלא לפי היתר של קצין משטרה".

אלו שני דברים שונים לגמרי, נזק לדרך זה עניין פיזי, והפרעה לתנועה זה סיפור אחר.

למשל רכב שנוסע רק על הג'נטים, הוא הורס את הכביש.

מה אם יש לי פנצ'ר? זה לא הגיוני.

למה זה מאוחד, אלו צריכות להיות שתי תקנות שונות. נסיעה ברכב שגורם נזק פיזי זה סיפור אחד והפרעה לתנועה זה דבר אחר.

להפרעה לתנועה יש תקנה מיוחדת אבל זה באופן שבו אתה נוסע גם ברכב נורמלי, כאן מדובר על רכב לא נורמלי שהמבנה או אופן התנועה בו מפריע לתנועה. למשל, בכתפת כותנה שאתה גורר בה משהו שגורם נזק לכביש ובגללו רכב אחר צריך לברוח או לעקוף אותך. ההגדרה הרגילה של הפרעה לתנועה חלה על רכב פרטי.

אותה כתפת יכולה להיות טובה מאד ולא גורמת נזק לכביש אלא רק מפריעה לתנועה, ויכול להיות רכב אחר שלא מפריע אבל גורם נזק לכביש. אלו שתי דיסיפלינות שונות.

כאן מדובר על נזק לכביש.

יש תקנות ספציפיות לגבי הפרעה לתנועה ולא משתמשים ספציפית בזה. אני אקרא את המשך התקנה:(ב)" לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל ושופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופי גומי".

אז אסור למכוניות כאלה בשום תנאי לנסוע בכביש?

הוא יכול לקבל היתר.

אי אפשר לנסוע באופניים כמו פעם, בלי הצמיג רק על החישוק. מה אתם מציעים על עבירה הזו?

אנחנו מציעים כמו שכתבנו מ- 210 ל- 250 ₪, לא שינוי מהותי. להשאיר את זה כמו שזה.

נשאיר את זה 250 ₪ אם כי מישהו שגורר פח גדול על הכביש זה חמור, אבל אז אולי תעמידו אותו לדין.

154. תיקון רכב בדרך:
(1) "לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.
(2) נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה", אני מניחה שהכוונה לפנצ'ר, או דברים מהסוג הזה, "מותר לתקנו במקום שארע הקלקול ובלבד שלא יגרמו על ידי כך מטרד ו אי נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי, ושהרכב יישאר באותו המקום אך לזמן הדרוש לתיקונו, ולא למעלה מ- 24 שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל במוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.
(3) אדם המתקן רכב, או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון".

אתם אומרים שאדם לא יכול לתקן את המכונית שלו בחניה.

מותר לתקן בדרך רק אם זה ארע תוך כדי נסיעה.

תקראי שוב את הרישא בבקשה:

אנחנו לא רוצים מוסכים ניידים. אם קרה לו פנצ'ר אז הוא יכול לתקן, אבל אם זה מוסכניק חאפר, והוא תופס מקום ומתחיל לתקן מכוניות, את זה אנחנו רוצים למנוע.

250 ₪ זה בסדר.

155. גרימת זיהום על ידי רכב: "לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך, אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן, או חומר דלק, במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכל רכב מסוג זה, או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך, או לפגוע בבטיחות".

ישנה עבירה מקבילה בתחום של איכות הסביבה, ששם יש הבחנה בין סוגי רכבים, והם גם מודדים את זה בצורה יותר מדויקת. העבירה כאן היא בצורה הכי פשוטה של מדידה, שזה לפי עשן שחור, לפי העין. כאן הקבלנו את זה לדרגה הכי נמוכה שם, מפני שכאן זה כולל את המקרה הכי רחב.

זה לא רציני. זה אחת משתיים, או שזו הוכחה חותכה, או לא. אני לא יכול לעמוד ליד אגזוז ושהשוטר יהנהן ויגיד לי כמה העשן מזיק.

אין לך כלי מדידה, והשוטר לא נמצא עם שום כלי מדידה נוסף אתו, לעומת ניידת של המשרד לאיכות הסביבה שנמצאת עם כל הבדיקות שלה. אתה חייב לתת כלי כלשהו בידי השוטר.

איך השוטר יחליט?

בדרך כלל, בנסיבות המקרה הוא מציין מפורשות לגבי העשן, לגבי הריאות.

זה סובייקטיבי.

עבירת סולר ושמן זו עבירה חמורה מאד. לעומת עשן שחור שלא גורם לסכנה.

אתם בכלל רושמים דוחות כאלה?

כן.

למרות שזה בעייתי מבחינת היבט הראיה, אני רוצה שהקנס יהיה 500 ₪.

זה לא יהיה תואם את העבירה של איכות הסביבה.

לפי הערה שנשמעה כאן, אולי אפשר לעשות הבחנה בין חומרים אחרים לבין שמן. שמן וסולר על הכביש זה ממש מסוכן.

גם מיץ עגבניות שנשפך הוא מסוכן.

יש שאלה של פליטת עשן, שהיא לא בהכרח שולית.

אבל בתקנה הזו מתייחסים גם לשמן או חומר דלק וגם לעשן.

נוצר מצב שעל אותה עבירה, אם זה מכוח תקנות התעבורה זה יהיה 500 ₪, ואם זה מכוח איכות הסביבה זה יהיה 250 ₪.

אל תבואו אלי רק עם הקנס, תעשו רוויזיה בתקנה, תמצאו מכשיר מדידה ותראו אם הוא פולט יותר מכך וכך, ותציידו את השוטרים, בטח יש בעולם מכשיר כזה.

זו הבעיה, שאין קשר. עבירה של טפטוף שמן וסולר על הכביש, זו עבירה אולי מהמסוכנות שיכולות להיות בפקודות התעבורה ודוחפים את זה בקטע של זיהום סביבה.

בזה שוטר יכול להבחין, הוא צודק. כשמשאבת סולר או האינג'קטור נוזלים.

מי מתמצא בטכנולוגיה של זה? יכול להיות שמשאבת הסולר תקינה, האגזוז מטפטף סולר על הכביש?

לא.

כל אחד יכול להבין שאם יש מיכל ויש מנוע ויש צינור, אז יכול לנזול באמצע.

שיוודאו שהברזים סגורים כשהמכלית נוסעת, אפשר להקפיד על זה.

על השטויות אל תרשמו ועל דברים רציניים עבירת קנס של 1000 ₪.

אולי כדאי להבחין בין נוזלים הניגרים על הכביש לדברים אחרים.

אני מזמין אתכם לפצל את התקנה. יש צדק בדברים שנאמרו פה, שמן או סולר שנוזלים על הכביש זה מאד חמור כי זה יכול לגרום לתאונה קטלנית. פליטת מזהמים זה סיפור של איכות סביבה, זה לא נעים אבל זה סיפור אחר. תפצלו את התקנה בין פליטת עשן שנניח שנשאיר את זה בסדרי גודל של 500 ₪, לבין נזילה של חומר כזה שנעשה את זה 1000 ₪.

אפשר לעשות את זה עכשיו בצו, על הפרשת גזים ועשן נשאיר את זה 250 ₪, בתיאום עם החקיקה של איכות הסביבה ו- 1000 ₪ על השאר.

אבל למה ברירת קנס על עבירה שגורמת לעשרות נפגעים קשה כל שנה?

היא כבר אושרה בוועדת חוקה. הרבה יותר יעיל 1000 ₪ קנס.
156. חפץ נשרך: "לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות וקבועה מתחתיה ונשרכת מאחוריו". הצענו לזה 250 ₪.

בסדר.

157. מניעת רעש עקב ליקויים:
(1) "לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו, או בסידורו הפגום של מטען שעליו.
(2) לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית, אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה".

מה קורה אם האגזוז שלי השתחרר ומתחיל לעשות רעש, אני לא יכול לנסוע למוסך? זה יהיה 500 ₪. זה למי שחותך לעצמו את האגזוז באופנועים האלה.

158. ספורט בדרך:
(1) "לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים או בתחרויות ספורט, מרוצי אופנים ודומה, אלא אם ניתן לו או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה אתה היתר לכך על ידי קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(2) הוראות תקנה משנה (א) לא יחולו על צבא הגנה לישראל או משטרת ישראל". מרוץ גולני יכול להתקיים.

כלומר, שני חבר'ה שיצאו לנתניה לבושים בבגדי ספורט ואופנים עוברים עבירה לפי תקנה זו?

אדם היוצא לג'וגינג עובר עבירה לפי זה.

אסור לרוץ בשוליים?

דרך זה כולל מדרכה וכולל שוליים.

אז גם אסור לעשות הליכה ספורטיבית במדרכות.

המשטרה לא אוכפת נגד מישהו שהולך הליכה כזו.

זו לא תשובה, לא ייתכן להשאיר נוסח גורף כזה מתוך הנחה שלא אוכפים. תביאו תיקון לתקנה.

אני רוצה לראות תקנה באופן שאומר שלא יעשו את זה אם יש בזה כדי לגרום הפרעה, נניח קבוצה של 100 רוכבי אופניים עולים על הכביש וחוסמים נתיב אז צריך היתר מראש, או נניח עושים את מרתון תל-אביב. אבל הפעילות הספורטיבית של האדם הבודד- - -

דרך כוללת כל מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בה. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.

אפשר להעביר את זה רק לכביש ולא למדרכה?

רק שזה לא יעכב את הצו.

אתם מוכנים לתקן את התקנה?

זה חובה.

תכתבו שזה בהם כדי לגרום הפרעה או סיכון לתנועה. תוסיפי את המילים האלו.

אבל אנחנו לא מתקנים את זה כעת. אולי זו תהיה הזמנה לדין.

100%, שתהיה הזמנה לדין, לא יוזמנו לדין אלא אם כן באמת יש הפרעה.

אני מציע לכם לפצל את התקנה, וכשזה גורם הפרעה אני מוכן לשים קנס יותר גבוה, אבל כשזה סתם אדם שרץ, אי אפשר לעשות מכולם עבריינים, זה לא הגיוני.

אז אני מצמצמת את תחולת הקנס כאן למצבים שזה בגרימת הפרעה או סיכון.

אז זה יהיה 250 ₪.

ואתם פשוט לא תזמינו לדין על כל היתר.

הייתי רוצה לעשות מבחן ולשלוח בקשה להיתר למשטרה יתיר לי לעשות הליכה ספורטיבית במדרכה.

159. נסיעה בירידה: "לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה, אלא כשאחד מהילוכיו מחובר או מופעל", לא בניוטרל.

במקום מחובר, אפשר לכתוב משולב?

אנחנו לא מתקנים את התקנות.

למה לצמצם את זה רק לירידה, זה הולך גם בעליה ובמישור.

מפני שעוד שום דבר רע לא קרה כשעשו את זה בעליה.

בעבר בירידה זה לא שינה כי כל המערכות היו לגמרי מכניות, היום יש את הבוסטר של הבלמים ושום דבר בכלל לא זז כשאתה בעליה.

אנשים עומדים בניוטרל לפני רמזור וזה סיכון בטיחותי, כי אז אין כוח להאיץ אם יש מפגע.

אני מבקש ממך, שהעצות שאתה מקבל מהיועץ המשפטי, יהיו עצות רלוונטיות לדיון ולא עצות שמאריכות אותו סתם.

למי אתה מתכוון? רוני הוא לא היועץ המשפטי.

אני היועצת המשפטית.

סליחה.

אם זה נאמר באירוניה, מר אהרונוביץ הוזמן לפה כמומחה.

אז אולי לבקש מהמוחה שההערות שלו בקשר לעצם התקנה לא יהיו על הזוטות שאין להם שום דבר.

אני מבין שיש לכם יריבות רבת שנים.

אני מאד מכבד את דעותיו, אבל יש כאן דיון שיימשך שעות על שעות, אני מבקש רק להיות ענייניים.

אני אומר לך מהי חובתי. תקנה אחת כזו, יכול להיות שבעקבותיה יוגשו אלפי דוחות בשנה ואלפי ישראלים ישלמו קנסות. חובתי לקבל החלטה בעניין התקנות, ואני מתערב ומשנה פה ושם, אז אני שומע גם עצה מגורם שאיננו ממשרד התחבורה, לא כל התבונה ניתנה לא לי ולא לממשלה, אז אם זה מאריך את הדיון, זה מאריך את הדיון. למשל ההערה על הנזילה של חומר על הכביש שמאד מסוכן, היא לדעתי דבר מאד מועיל וחיוני, אז מכל מלמדי השכלתי גם אם זה ייקח עוד ישיבה. בינתיים יש תקנות והן עובדות בנוסח הישן. בוא נגיד שאם מכל הבעיות שיש לעם ישראל, התקנות האלה יתעכבו עוד חודש זו לא תהיה הבעיה הכי גדולה.

אנחנו בתקנה 159 נסיעה בירידה.

250 ₪ זה בסדר גמור, למרות שאין לכם שום יכולת לאכוף את זה, אלא אם כן יהיה דכומטר בכל מכונית ויידעו שהכנסתי לניוטרל.

160. מילוי דלק: "לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי, ולא יסיר את מכסה פתח המכל, ונוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המכל ולהסיר את פתח המכל –
(1) כל עוד המנוע פועל
(2) כל עוד הרכב נמצא בקרבת ש, עשן או אדם מעשן
(3) אם הרכב הוא אוטובוס או רכב המוביל יותר מ- 11 אנשים, כל עוד יש בו נוסעים". בטיחות בתדלוק.

איך אני יכול לדעת שמישהו מעשן שם בסביבה? 250 ₪ זה בסדר.

למה לא מציבים שלטים שיש לכבות את המנוע כשממלאים דלק? כמעט אין נהג שאני מכירה שיודע על כך.

זה יכול לגרום לפיצוץ, בסולר זה לא יכול לקרות כי סולר אינו מתלקח אבל בנזין כן.

נשאיר את זה 250 ₪.

161. השלכת חפצים מרכב:
(1) "לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.
(2) לא ישליך אדם חבילה, צרור אשפה או פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב".

זה יהיה 500 ₪.

זה צריך כמה שיותר, לכל אלה שזורקים אשפה מהחלונות.

165. שמירת לוחיות זיהוי:
(1) "לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות הזיהוי שעליו הם במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שקל להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אויר נאה –
(1) ברכב בעל ארבע גלגלים יותר ממרחק של 40 מטר לפחות
(2) ברכב אחר ממרחק של 20 מטר לפחות.
(2) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם כן הוא נושא עליו לוחיות זיהוי, סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי הרשות המקומית".

זה בסדר 250 ₪. מה אני עושה אם אני נוסע בבוץ.

אם נכנסת לבוץ אז תנקה אותם אחר כך, מדובר על יום בהיר.
168. "שעות נהיגה ומנוחה", תקנה זו מדברת היא על הגבלת שעות נהיגה של נהגי רכב כבד ברכב ציבורי והיא נכנסת לפרטי פרטים. אדוני רוצה שאקרא את התקנה שעל פני עמוד שלם?

למה לא נעלה את הקנסות פה? הדבר הכי מסוכן בנהיגה בעיני זה שנרדמים על ההגה. כשעושים טעות, אפשר עוד לתקן, אבל כשאתה נרדם, זה מסוכן.

יש בעיה בתקנה הזו ואנחנו מנסים לשנות אותה, ההגדרות בה של מה זה נהיגה ומה זה מנוחה, מסובכים מאד, וזה לא עומד בבית משפט.

הייתם אמורים לשים את המכשירים האלה.

הבעיה לא הייתה לדעת מה הרכב עשה, נהיגה זו נהיגה בפועל או עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי. למשל יש מצב של נהג שמוריד קבוצת מטיילים, הם הלכו לעשות מסלול והוא שוכב מתחת לעץ וישן, האם זו הפסקה בנהיגה או זו לא הפסקה בנהיגה? לפי הניסוח פה זה לא ברור.

אתם צריכים להחליט מה אתם רוצים.

אז עובדים ל תיקון התקנה הזו.

לדעתי ברגע שהאוטו עצר, והוא יכול לנמנם, ובמשאיות כבדות, וראיתי את זה באוטוסטרדות בחו"ל, אפשר לישון מאחורי המושבים ויש חניונים המיועדים לכך.

יש את זה גם בארץ, אבל איפה יש מקום להחנות משאית? אפשר גם בארץ לישון במשאית אבל אין היכן.

המטרה של תקנות היא קודם כל לקבוע את הנורמה, לקבוע אותה באופן ברור ולקבוע סטייה מהנורמה הניתנת להוכחה. אם אלו המלצות, אז חבל על ההמלצות, תעשו תשדיר הסברה ותחלקו פליירים. המטרה היא לקבוע נורמה ברורה. אם יש את המכשיר הזה הנקרא טכוגרף, המודד את השעות בפועל שכלי הרכב נסע על פני תקופת זמן, אז הפסקה צריכה להיות בחוץ. אם יצאת לשעתיים ונמנמת, אז אתה ערני.

הבעיה היא שהגדרת התקנה כוללת בנהיגה גם חלק מההפסקה.

אז זה אבסורד. אתם חוקקתם את התקנה, אז תשנו אותה.

עובדים על זה, זה לא פשוט לנסח את זה.

קחו דוגמא מחו"ל, אני יודע שמישהו ניסח את זה כבר שם. אין טעם לעשות רישומים והכל כשבסוף, כשבאים לאכוף זה נופל בין הכיסאות, ואז לא אוכפים את זה.

הסיטואציה הזו מקובלת בארצנו, מקובלת ולא נחמדת. אנחנו עובדים עכשיו על התקנה ועם כל הכבוד, אני חושב שצריך להחליט שעבירות, על התקנה הזו, גם אחרי שתתוקן, הן שוות 500 ₪ או 750 ₪ או 1000 ₪, ובין כה וכה התקנה המתוקנת תגיע לשולחן הזה, לפי החוק. לכן ני מציע לקבוע את העמדה העקרונית שלנו, ואני מסכים אתך שהתקנות צריכות להעמיד נורמה ברורה, אבל בוודאי שמעת, כי הרי אתה לא חדש בארץ, שיש לנו הרבה מתחכמים בארץ, ולצערי הרב, גם תקנות שתוקנו לכאורה, עם נוסח מאד מדויק, מותקפות השכם וערב על ידי מתחכמים למיניהם.

בנוסח החדש של תקנה 168 נטפל כמיטב יכולתנו וגם נבקש, וביקשנו וקבלנו עזרה מבחוץ בניסוח החדש הזה, וכשהוא ינוסח מתוקן, הוא יגיע לשולחן הזה. אני חושב שכדאי שנחוה את עמדתנו העקרונית על מי שמפר את התקנה הזו, וכולם ביודעין.

אחת הבעיות עם אוטובוסים, שלמעשה אין חניונים, אין מקומות לעצירה בשום מקום ולכן יש בעיה. יש בעיה מאד רחבה עם המונח "מנוחה" אם הוא עומד בנמל 8 שעות ומחכה להעמסה, האם זו מנוחה? האם זו עבודה?, זו בעיה מורכבת.

מה עושים בחו"ל?

בחו"ל התקנה מדברת על הנושא של דיני עבודה, היא אומרת שמותר לו לנסוע מספר שעות ביום, הוא יכול לחרוג מהם, ויש לו סך כל שעות בשבוע.

אני לא מדבר באספקט של דיני עבודה.

אבל זה מה שיש. בחו"ל מדברים גם על דיני עבודה, לא מדברים רק על בטיחות. יש ספר רכב לנהג, הוא כותב כל דבר.

הירדמות בכביש, בעיקר של נהג של רכב כבד, היא דבר הכי מסוכן שיכול להיות. לכן צריך לקבוע נורמות ברורות. עמדתי היא, שנכון שיכול להיות שהוא חיכה 8 שעות בנמל ולא עצם עין, וכבר מהשעה הראשונה שיצא מפתח הנמל הוא הרוס, אבל את זה אנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים לעשות משהו במידה רבה של סבירות, והסבירות אומרת, נמדוד אפשרות של נטו, מרגע שהמנוע עובד, האוטו מתחיל לנסוע ועד שהוא עוצר, וננכה את השעה שהוא עצר בצד, כנראה שאין דרך אחרת. צריך ליצור נורמה ברורה שהפרתה תהיה סנקציה חמורה כי אחרת לא עשינו כלום.

סנקציה חמורה על מי? האם על הנהג, שהוועדה הזו שמעה בהזדמנות אחרת שבעלי חברות מעבידים אותם, או את בעל החברה?

בקשר לנושא הזה, בחוק שירות הובלה זה מתוקן ויש אחריות מוחלטת למנהל המשרד.

תקנת משנה (ב) מדברת גם על מי שבידיו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראת תקנה זו, זאת אומרת שבעל חברת ההובלה חייב לאסור על הנהג.

הפחד שלי הוא שהקנס גבוה מידי, אז בכלל לא ירשמו כלום.

קודם שתהיה נורמה ברורה ויכולים במקביל להגיש הצעה גם לתיקון התקנות האלה על גובה הקנס, אבל בינתיים הנורמה כל כך לא משמעית, כל כך לא ברורה, אני לא חושבת שיש טעם להטיל קנס כל כך גבוה.

זה נמצא גם בהצעה להשבתת רכב, כדי שזו תהיה הרתעה לבעלים, אבל כאן, כל עוד הקנס הוא גם על הנהג, לא נראה שצריך להיות קנס גבוה מידי שהשוטר יירתע מלהטיל אותו.

איך הוא יידע שהנהג נסע את השעות הנוספות?

בעזרת הטכוגרף.

השוטרים שלכם יודעים לפענח טכוגרף?

כן. אין בעיה לקרוא טכוגרף.

זה נכון שאין בעיה לקרוא טכוגרף, אבל יום, על פי התקנות, רק מי שהוסמך כבוחן משטרתי, הוא זה שיכול לפתוח ולבדוק בפועל. כל אותם שוטרי תנועה לא יכולים לעשות זאת.

יש גם סיירים בוחנים, לא רק בוחן ספציפי, והוכשרו למשטרה גם סיירים בוחנים.

עדיין המטרה באיפה להגיע לכל אחד, אז לא רק מי שעבר בוחן או סייר בוחן, אלא צריך לאפשר גם לכל שוטר במשטרת התנועה, לבוא ולהסתכל. ישנה בעיה באכיפה.

אנחנו נאשר כרגע 500 ₪ מתוך ידיעה ברורה שהתקנה הזו, כפי שהיא מנוסחת, היא לא טובה ואנחנו מצפים מכם לתקן את התקנה, לעשות דיפרנציאציה ולנסות לעשות אותה יותר חכמה.

169. האזנה ל"ווקמן": "לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאזניו צמודות אזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי". הבחנו כאן בין נוהג לבין עובר דרך שאינו נוהג.

מה עם דיבורית אישית לטלפון סלולרי?

יש פסיקה של בית משפט עליון שמותר אוזניה אחת.

זה לא הגיוני, מה עם כל אלה שהולכים ספורטיבית עם ווקמן בלילה?

אבל אסור גם לעשות ג'וגינג.

אז הוא יקבל פעמיים קנס.

מדובר על כביש ולא על מדרכה.

מה ההבדל בין אחד שיש לו ווקמן לבין אחד שפותח את הרדיו שלו בכל העוצמה ולא רק שהוא לא שומע כלום, גם כל השכונה לא שומעת כלום.

ההבדל הוא אפשרות של אכיפה.

ההבדל הוא שאחד קל לזהות ואת השני לא. אם נגיד גם שאסור ברדיו בעוצמה גבוהה, איך תדע כמה דציבלים זה היה. אחד קל לתפוס והשני לא, וזו רוח התקנה. כאן מדובר רק על אוזניות, יש הרבה נשים, כמוך, שבאמת רוצים להפסיק את הרעש הזה, ויש דרך בעייתית לאכוף את זה. כאן מדובר באוזניות, ולצערי אנשים שילמו בחייהם על זה שרצו בכביש עם ווקמן, לא שמעו את הרכב ונדרסו.

אני אומר שאדם שרוצה להתאבד, אז זו זכותו.

מה עם זה שדורס אותו?

ומה עם זה שסטה מהדרך כדי לא לפגוע בו, ופוגע בקיר.

זה בסך הכל 100 ₪ על הולך רגל. על הנוהג זה 500 ₪.

הולך רגל יהיה 100 ₪ והנוהג ברכב 250 ₪. מניסיוני, אני רוכב באופניים, עם ווקמן, ושומעים את מה שקורה בחוץ.

אופניים זה לא רכב, מדובר כאילו זה עובר דרך.

לא ראיתי את התופעה הזו קורית, כי אין סיבה. אדם שנוהג במכונית ושומע בסטריאו את הרדיו, בשביל מה שישים אוזניות באוזניים.

כי יש לו דיסק נייד ואין לו רדיו דיסק באוטו.

זה נשאר 100 ₪ להולך רגל ו- 250 ₪ לנהג.

הדבר הכי מסוכן במכונית הוא דיבור בטלפון, זה משול לנהיגה בזמן שכרות, וזה מותר. על זה אין איסור, אבל על ווקמן, שיש נהג אחד בשנה שעושה את זה, בזה מטפלים.

אתה כל כך צודק, אבל אי אפשר היום להחזיר את הגלגל אחורה ולומר שאי אפשר לדבר בטלפון סלולרי במונית.

להעביר את הגלגל קדימה, לא אחורה, ולאסור את הדיבור בטלפון סלולרי.

אתה צודק, ולמרות הכל זו גזירה שהציבור לא יכול לשאת.

הבעיה זה לא הדיבור לא החיוג.

גם הדיבור.

היה טוב אם אפשר היה לעשות שיחה מטלפון סלולרי תתנתק אוטומטית אחרי שתי דקות.

עכשיו אנחנו עוזבים את נורמות ההתנהגות בדרך, עכשיו אנחנו בלימוד נהיגה והפניתי את תשומת ליבו של אבי גולן.
222. לימוד נהיגה ללא אישור רפואי: "לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי, על ידי נהיגת הרכב בדרך, אלא אם נבדק לפי סימן ג לפרק השני וקיבל אישור רפואי לנהיגה"

250 ₪

223. אחריות מורה נהיגה:
(1) לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר, אלא למי שנתמלאו בו הוראות התקנות 221 ו- 222" שעניינם גיל ובדיקות רפואיות.
(2) "לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי העניין, חובשים קסדות מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה". סופה של התקנה:
(3) "מורה נהיגה ברכב בבית ספר, או המדריך אדם בנהיגה, אחראי לקיומן של תקנת אלה בשעת ההוראה על ההדרכה".
הדו"ח של אי ציות לתמרור עצור, הולך למורה לא לתלמיד הנהיגה.

750 ₪, נמשיך הלאה.

230. סמני היכר:
(1) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם צורתם ואופן ציונם על הרכב"

250 ₪ על כל התקנה, נמשיך הלאה.

236. (א) לא יורה אם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי"

בסדר, הלאה.

254 (ג) החזקת רשיון נהיגה.

100 ₪ זה בסדר.

255 (ב) החזקת היתר אחזקה.

זה אותו דבר. יש בכלל היום תופעה של הדרכה בנהיגה.

נדיר.

צריך להתקין בלם, גם בשביל המדריכים? זאת אומרת צריך להתקין את זה.

לא ___ רק בלם.

261 (ב) מדבר על אותו דבר, סימני היכר לגבי רכב בהדרכה.

בסדר.

מתקנה 280, אנחנו נכנסים לפרק עוסק בכלי רכב.
280 (א) עוסק במכונה ניידת "בעלה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע מישור במהירות העולה על 40 ק"מ לשעה, או הרשומה לפי חוק רישום ציוד הנדסי, פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 3 לפקודה, אם:
(2) שם בעליה מענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על דופן הימני או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות...וכו'".

250 ₪ זה בסדר.

295.השימוש ברשיון סחר: "לא ישתמש אדם, ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות בתקנה 293 שצוינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו לוחית זיהוי שנמסו כאמור בתקנה 294". לסוחר מורשה יש שלט "במבחן" רכב שנמצא ברשותו יכול של יהיה לו רישוי ברשיון ויש לו רישוי שלו נייד, כמו רשיון רכב ששייך לסוחר ומשתמש בו באותו רגע.

זה יהיה 1000 ₪ כי זו עבירה בכוונה רעה.

297. יומן נסיעות.

הוא צריך לרשום כל נסיעה, מספיק לזה 250 ₪.

298. איסור הסעה: "המסייע על פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע-
(2) יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם".

500 ₪ זה מספיק בשביל זה.

299. איסור הובלה: "המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען, למעט המטען הדרוש לבדיקת כשרו של הרכב..."

500 ₪ זה מספיק.

300. לוחיות זיהוי ברכב:
(1) רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי, אולם אופנוע, גרר נתמך, אופניים ותלת אופן יישאו לוחות זיהוי אחת שתתוקן מאחורי הרכב.
(2) בלוחיות הזיהוי של הרכב, למעט אופניים ותלת אופניים, יתקיימו התנאים המפורטים בתוספת השלישית.."

500 ₪ למי שנוסע בלי לוחיות זיהוי.

זה הגיוני כי ללוחיות מלוכלכות נתנו 250 ₪.
תקנה 301 (ב) אומרת בדומה למה שהיה לנו קודם, "לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו"

תמיד נקיות?

זה צריך להיות תואם את תקנה 165.

אני מציעה שזה יישאר 250 ₪, בדומה לתקנה הקודמת.

עם 250 ₪ אני חושש שיהיו כאלה שבכוונה יגרמו לזה שלא יוכלו לקרוא את המספר.

זו תקנה אחרת על לוחית לא קריאה. זה לא צריך להיות יותר מ- 250 ₪.

מצב שלוחיות הזיהוי בלתי קריאות מרוב לכלוך, והוא יכול לעבור כל עבירה ואף אחד לא יידע עליו כלום זה חמור מאד. יש פתרון לזה בתקנה אחרת?

יש תקנה אחרת של לוחית לא קריאה, מכל סיבה שהיא. צריכים להחמיר אותה אם היא לא קריאה במזיד.

איך תדע מה זה במזיד? נשאיר את זה 250 ₪.

305. איסור נשיאת סימני היכר אחרים: "לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל לא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור בחלק זה" יש רכבים מסוימים המחויבים בסימון כמו רכב משא, מטען חורג וכו'.

לפי זה, פסים זוהרים זה גם 250 ₪?

הורדנו את זה. בחדשים יש את הפנסים ויש ראות הרבה יותר טובה ולא צריך.

לפני תקופה ארוכה ביקשתי שתעשו מיון של דגמים ישנים ומה כבר אין צורך.

עשינו והורדנו עד כמה שאפשר.

306. תקינות רכב. זה על רכב שנאסר לשימוש.

שהורידו אותו מהכביש והוא ממשיך לנסוע.

על זה 1000 ₪.

זה אמור להיות רכב שנאסר לשימוש לפי תקנה 308.

לא. זה או תקנה 306 או 307, כי 308 (ד) מדבר על נהיגה על רכב שנאסר לשימוש והוא הזמנה לדין.

מה ההבדל בין שניהם?

תקנות 306 ו- 307 מדברות על כלי רכב לא תקינים, הסעיף הראשון, מספר סידורי 225, עוסק ברכב שבגלל זה גם נאסר לשימוש, ו- 226, ברכב לא תקין שלא נאסר לשימוש, שהוא לא במצב שאסור לשימוש.

אם אתה יודע שאין לך בלמים ואתה ממשיך לנסוע ותופסים אותך, זו עבירה, כי ידעת והיית צריך להיכנס למוסך.

אם יום אחד אני נוגע בדוושת הבלמים ואני רואה שהיא מגיעה עד למטה, אני לוחץ שתי לחיצות, מנפח ונוסע עד המוסך, זאת אומרת שעברתי עבירה איומה.

אם חס וחלילה תקרה תאונה.

גם אם לא תקרה.

אם לא תקרה לא יתפסו אותו.

אז מהו הראשון?

רכב שבמצב כזה שנאסר לשימוש.

והשני זה כשאתה יודע בעצמך שהוא לא תקין. תקראי את התקנה.

306. תקינות רכב: "רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו, יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו מכי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש".

למשל בדקו לך את האוטו ומצאו שמשהו לא תקין ואומרים לך ללכת לטפל בזה. עצם העובדה שיש לך מקרה כזה, זה כבר 500 ₪.

תלוי מה.

זה מה שמופיע פה.

לפי זה, גם אם החלון נתקע לך ולא נפתח.

לא, כי כתוב אם זה גורם לנזק או להפרעה. חלון מקולקל לא גורם לשום הפרעה.

אני מבקש לשמוע שום את התקנה בבקשה.

"רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו, יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו מכי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש".

זה רק 250 ₪ .

כאשר הוא לא נאסר לשימוש.

בוודאי.

לפי זה, אם אחת הדלתות לא נפתחת הרכב לא תקין.

אבל זה לא מהווה הפרעה. צריך לעשות הפרדה.

היה צריך להפריד בין תקנה כשהרכב לא תקין באופן שמסכן אחרים.

תקנה 308 (ד) של הורדה מהכביש, היא כבר הזמנה לדין.

צריכה להיות הפרדה בין מצב שבו יש משהו בטיחותי, כמו למשל שהצמיג שחוק לחלוטין, והאוטו נוסע, זו סכנה לציבור והדו"ח צריך להיות אפילו 1000 ₪. אבל כשהצמיג החלק דינו כמו שתא הכפפות שפתחתי לא האיר, זה לא אותו דבר. תעשו הבחנה. אז אמרנו שזה יהיה 250 ₪.

תקנה 314 עוסקת במשקל כולל מותר, רוב העבירות בסעיף הזה הן הזמנה לדין למעט תקנת משנה (ד) שאומרת: "המשקל הכולל המותר של רכב משא, המשקל העצמי שלו והמטען, המורשה על פי רשיון רכב יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג".

לא עוברים טסט בלי זה. 250 ₪ זה מספיק.

335. עוצמת אור בלתי שווה: "פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ, והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 120 ס"מ. האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד, הפנסים המאירים באור מעבר יאירו בעוצמה שווה, הפנסים המאירים באור דרך יאירו בעוצמה שווה. הותקנו ברכב ארבעה פנסי חזית, יהיו שני הפנסים הקיצוניים בצד הרכב פנסים המאירים באור מעבר".

מי אוכף את זה?

אנחנו אוכפים.

כשיש פנסים א-סימטריים, הם עדיין בעוצמה זהה רק הפיזור שונה. 100 ₪ על זה.

341 פנסים אחוריים: "(א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום ואשר ייראה במרחק של 150 מטר לפחות מאחורי הרכב, בזמן תאורה ומזג אוויר נאה, ובלבד שיותקן פנס אחד בכל צד ושהמרחק מפני הקרקע, יהיה כאמור בתקנה 339".

יש תקנה המדברת על שימוש לרעה באור ערפל?

כן, עברנו אותה.

אור קדמי, כשהוא לא מסנוור, הוא נמוך, והשוטרים לא יודעים את ההבדל בין אור קדמי לאור אחורי. אור קדמי הוא מסנוור, אור ערפל קדמי בסך הכל עוזר לנהג מאחר ואין בו יכולת סנוור.

זו בכלל לא צריכה להיות עבירה.

אישרנו את 314 (א)?

כן היא אושרה. מה אומרת תקנה 107?

אורות ערפל, כאמור בתקנות 347 ו- 347 (א), מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף.

מה אתם אומרים על ההגדרה של מר אהרונוביץ שפנסי ערפל קדמיים בסך הכל מאירים נמוך ואין סיבה להשתמש בהם תמיד.

הם מסנוורים מאד. תיקח את כל ה- 206 החדשים שנכנסים את הב.מ.וו ואת היונדאי החדשים. חד משמעית הם פוגעים. הם פוגעים גם כשזה פוגע בך אחורנית, כשהם נוסעים מאחוריך, וקל וחומר כשבאים לפניך. אם אדוני יתחיל לשים לב לזה עד לישיבה הבאה, תראה שאם תתחיל להתמקד בזה זה ימשוך את תשומת ליבו כמה שהם מסנוורים. אין שום צורך, עם עוצמת התאורה שבאים עם פנסי החזית, אין שום צורך בזה.

פנסי ערפל נהוגים בחו"ל במדינות שיש בהם הרבה ערפל, אצלנו בכלל לא קיים המושג הזה, בקושי פעם בשנה בצפת, וזה מיותר לחלוטין.

זה לא נכון, אוני כנראה גר בשפלה ולא בירושלים.

פנס ערפל במהותו, מטבע בנייתו, אמור להאיר נמוך. בערפל אתה לא נוסע עם אור גבוה, לכן לא יכול להיות פנס ערפל שמסנוור. אתה מבלבל בין פנס ערפל לבין אור גבוה. פנס ערפל, ואני מוכן להוכיח את זה בכל בדיקה. שיסדרו משרד התחבורה את הניידת שלהם, ונבוא ונבדוק שפנס ערפל קדמי לא יכול לסנוור.

אני מציע לך לנסוע מול אחד שנוסע עם פנסי ערפל ותראה מה זה.

אפשר לקחת ספר נהג של יבואן ומסתכלים מה הוראות היצרן לגבי פנסי ערפל. אם הנהג יגיד שיפעילו אותו כל הזמן, נפעיל כל הזמן, אם הוא אומר לשים סייגים אז נשים סייגים. בואו נקרא הוראות יצרן קודם.

יש פה בעד ונגד. הבעד טוען שפנסי ערפל נותנים עוד אור לזה שנוהג, הנגד טוענים שאולי זה מסנוור, לאו דווקא חייב לסנוור במובן הזה שזה נכנס לעיניים אלא תאורה מאד חזקה בכביש, כמו שחשוך וגם תאורה נמוכה גורמת לך למצמוץ. אחרי שעורים ממקור אור גדול, יש תקופה מסוימת של הסתגלות, לכן יכול להיות שבגלל זה, לא רוצים שתעבור ממקורות אור חזקים, כי זה אחר כך משפיע על העין.

אני מבקש מכם, אנשי משרד התחבורה, לבדוק מה ההוראות לגבי זה לא מהיצרן, מהגופים- - -

יש רקע היסטורי לזה, בזמנו, לא היו פנסי ערפל מקוריים במכוניות, אנשים היו מתקינם על הטמבון, פנסי ערפל שהיו קונים בחנות לאביזרים, ואז זה היה מאיר לכיוון הירח והיה מסנוור. היום, כשפנסי הערפל הם אינטגרליים, הם לא יכולים לסנוור.

מי נוטל על עצמו לתת לנו עד לישיבה הבאה בדיקה, מה מקובל אצל יצרני הרכב, וגם בארגונים הסטטוטוריים במדינות של יצרני רכב.

אני מציעה לא לדבר על מהותן של התקנות- - -

לא כל יום יש לי הזדמנות לטפל בדברים אלה. מה שמעצבן אותי אלו פנסי ערפל אחוריים.

בהקשר הזה, יש הרבה ניידות שנוסעות באור מהבהב שמסנוור נורא ובלתי אפשרי לנסוע אחריהם שלא במסגרת מרדף.

האורות המהבהבים הם בתקן והם מאושרים.

אני לא יודע מי יצר את התקן, לפעמים אני נוסע אחרי ניידת משטרה והיא מאד מפריעה בלילה. זה נראה מעט טוטליטרי כזה.

כשאני מגיעה לצומת והפנס מהבהב בלילה, ויש במקרה תמרור עצור, אך רכב לא נכנס לצומת, כי הוא רואה את האור המהבהב.

הוא לא נכנס כי הוא לא רואה את הצומת... יש הבדל בין אור של מכונית משטרה או רכב ביטחון שמטרתו שיראו אותו, על זה אין ויכוח כי צריך שיראו אותו. לפעמים העוצמות של הציוד הזה הם פשוט סכנה בטיחותית. אם אתה נוסע אחרי מכונית משטרה, אתה יכול רק לעקוב אחריה.

המקצועיות שלי היא לא בתחום האור המהבהב וכמות האור המהבהב. לא יאשרו לי לשים אור מהבהב שהוא לא תקני.

אני מדבר על פאנל האורות כחול ואדום.

זה נקרא גשר תאורה, והוא תקני.

אני רוצה לדעת אם יש נורמה של עוצמת הפנסים האלה. מי יחזיר לי תשובה בעניין הזה?

יש עוד מטרה לא רק בזמן פעילות שיראו אותם, אלא שיראו אותם כדי שימנעו עבירות.

אבל מדובר על העוצמה של האור, אני מאד שמחה שהיו"ר העלה את זה כי תמיד חשבתי שיש לי בעיה אישית. אני מנסה לדמיין לעצמי התקף אפילפטי, אני לא יודעת מה זה אבל תמיד יש לי תחושה שאני עומדת לקבל כשאני רואה את האורות האלה.

באותו הקשר, הפקחים העירוניים עכשיו מפעילים, לדעתי ללא שום סמכות חוקית, המדים של פקחי תל-אביב זהים לאלה של השוטרים והם גם הרכיבו פנס תאורה על הניידות שלהם והם מפעילים אותו.

הסגן של שוקי, ציון מזרחי, הוציא הנחיה לראש עיריית תל- אביב להסיר את זה, זה לא חוקי. אני מוכן לבדוק, אני מבקש רק שתביאו לי לפי איזה תקנים זה עובד.

אני ממש לא יודעת, אני לא שייכת למחלקת תחבורה.

אדוני היו"ר, לפאנלים החדשים יש וסת, צריך לבקש מהם להשתמש בו לא העצמה הכי גבוהה.

צריך לקבוע לזה תקן, אחרת כל שוטר יכוון איך שהוא רוצה.

צריך להיות שעוצמת הנורה שנמצאת בתוך הדבר הזה תהיה בעוצמה מסוימת כדי שתהיה מספיק חזקה שיראו אותה ומספיק חלש כדי שלא יצאו לך העיניים.

אני מסכים אתך, השוטר בניידת יכול לעשות את זה. הוא פשוט רוצה שיראו אותו.

אנחנו נכתוב מכתב לאחראים.

הגעתי היום לדון בשיטת הניקוד, האם נגיע לזה?

הייתה לנו כוונה טובה להגיע לזה היום, אבל כנראה שלא נגיע לזה, היא תפעל בסופו של דבר.

נאמר לנו, כנראה בטעות, שיהיה דיון על הנושא של חניות לנכים. הבנתי שהיה דיון שסכום הקנס שנקבע הוא 500 ₪. 500 ₪ זה לא ריאלי ולא מספיק לפי דעתי.

אולי לא אוכפים מספיק.

500 ₪ זהו סכום שלא יחנך מספיק. רצינו להעלות את זה לפחות ל- 1500 ₪, או כמו המקסימום שכתוב פה שזה 1000 ₪. אתם לא יודעים מה קורה לנכה שמגיע למקום מסוים, או למשל לבית שלו, ורואה שתפסו לו את החניה.

אני מציע לכם לרכז מאבק, הסידור בוטל למעט בכמה מקרים, חניה בתחנת אוטובוס, חניה ברכב של רכב דיפלומטי, וחנייה במקומות של נכים. פעם אחת יהיה מבצע של עיריות, שבאופן סיסטמטי יסנדלו מכוניות שחנו בחניית נכים.

אבל אם יגררו ויתנו גם קנס של 1000 ₪.

1000 ₪ זה מוגזם, ממילא הגרירה היא בנוסף ל- 500 וזה מגיע כך לכמעט 800 ₪.

האם הוועדה לא מוסמכת לבדוק בנושא של אכיפה?

הוועדה יכולה רק לפנות לגורמים האוכפים, בדרך כלל לרשויות המקומיות או למשטרה.

המשטרה לא מתעסקת עם גרירה, רק בדו"חות.

לא בכל מקום, לקניונים אתם לא מגיעים.

אנחנו לא מגיעים למקומות פרטיים.

מקום שיש בו תמרור חניה לנכים, הוא לא מקום ציבורי?

יש שתי בעיות לגבי הנושא הזה, האחת, מדובר במקומות פרטיים, הבעיה השניה, בדרך כלל התמרורים בקניונים לא מאושרים.

אז נטפל בזה במובן הזה שהתמרורים בקניונים צריכים להיות מאושרים.

הרשויות המקומיות צריכות לטפל בנושא של אישור התמרור, לא משטרת ישראל. גם הטיפול הוא של העיריות וגם האכיפה.

זה מה שאנחנו טוענים, שברוב המקרים שקיים תו נכה, העמוד או הסמל, הוא לא תקני.

איך אנחנו פותרים את הבעיה שבמגרש פרטי, חוקי דיני התנועה לא חלים עליו, אני יכול לנסוע בלי רשיון נהיגה שם?

לא.

למה לא?

כי זו דרך.

אז כן חלים עליו פקודות התעבורה.

אין תמרור. הרשויות המקומיות צריכות לטפל בזה וגם באיפה.

אנחנו נכתוב מכתב ליו"ר מרכז השלטון המקומי, גם אתם תעשו את זה. אני אגיד לו שאנחנו מבקשים, בתיאום עם משרד התחבורה ורשות התמרור המקומית, לעשות סריקה בכל המקומות כמו קניונים ומקומות דומים, שבהם מוצבים תמרורי חניה ולדאוג לזה שתהיה החלטה של רשות התמרור המקומית, שזה יהיה באמת שמור לנכים.

ושהפקחים יהיו שם וייתנו דו"חות.

ובלבד שזה לא מקום פרטי.

אם רשות תמרור מקומית מסמנת את זה , אז יהיו גם דו"חות.

בקניון במבשרת מצאו פתרון לזה, מקומות הנכים הם הכי קרובים לכניסה ומכיוון שבכניסה יש בודק בטחוני, הם צופרים, הוא פותח להם את המחסום והם נכנסים למקום שמיועד רק לנכים.

כי הוא נמצא למטה, אני מדבר למשל על קניון איילון ששם העירייה אומרת שזה לא הם, המשטרה אומרת שזה לא הם, ויש כ- 50 מקומות חניה לנכים שתפוסים רוב הזמן לא על ידי נכים.

אז כמו שאמרתי נכתוב את המכתב, נבקש דיווח, ונשתדל לעזור. הבעיה היא לא גובה הקנס, אם לא אוכפים אז חבל על הזמן, לא יאכפו 200 ₪ ולא 500 ₪.

תודה רבה.

תקנה 342 פנסי בלימה נוספים: (א) רכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו 50 סמ"ק ושנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה משני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור יום במזג אוויר נאה במרחק של..." - -

בסדר, זה מאושר.

342 (ג) "ברכב ששנת ייצורו 1993 או לפניו, מותר להתקין ברכב לא יותר משני פנסי בלימה נוספים על האמור בתקנת משנה (א), אשר אורם אדום"

הכוונה להתקנה באופן ידני על החלון? בסדר.

343 הארת לוחיות זיהוי: (א) לוחית זיהוי אחורית ברכב מנועי תואר באור לבן אשר יאפשר ראייה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה במרחק 20 מטרים לפחות בזמן תאורה ומזג אוויר נאה, ובתנאי שהאור האמור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד". זאת אומרת שלא יסנוור.

למה העליתם את זה פה?

זה בהקבלה ללוחית הנקיה.

בן אדם רגיל לא יודע מתי רואים את הלוחית טוב ומתי לא. זה בדרך כלל לא נעשה בכוונה.

זה יכול להיות 100 ₪.

350 "פנסים נוספים – גרור ונתמך: (א) ברכב וכן בגרור ובנתמך, לא יותקן פנס או מתקן המפיץ אור נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם הרשות המקומית הצהירה על התקנת פנסים נוספים ומתקני תאורה נוספים".

בסדר.

351.מצב פנסים: "הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות פרק זה יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג, הפנסים והאורות המותקנים ברכב יהיו מהסוג כאמור בחלק (ג) בתוספת השניה, הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות פרק זה לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב".

מה עם היצרן טעה?

זה לא יעלה על הכביש.

לדעתי התקנה הזו היא לפני שפורד המציאו את הפס. כל הטענה הזו מגוחכת.

זה מיושן אבל זה לא מפריע לאף אחד.

הפעלה נוחה מתא הנהג?

תמיד יש הפעלה נוחה.

זה אולי לא כל כך נוח לסובב את הידית. אם יצרן מסוים החליט לעשות את זה על התקרה?

אז לא יתנו לזה רשיון בארץ.

אם אתם שואלים אותי, תורידו את המילים האלה "הפעלה נוחה מתא הנהג". איזה קנס אתם מציעים?

הם הציעו להעלות את זה ל- 250 ₪.

בגלל שלא רוצים שיסתירו את הפנסים.

שלא יסתרו שיהיו תקינים ונקיים, זו הייתה הכוונה, לא ההפעלה הנוחה מתא הנהג.

250 ₪ זה קצת הרבה, אין היום תופעה שאנשים נוסעים בכוונה בלי פנסים.

זה לא בלי פנסים, למשל אם אתה מעביר את תכולת הבית שלך, ואתה שם אותו על הפגוש ועל גג האוטו וזה מסתיר את האורות, גם אם אתה שם אופניים מאחור, אי אפשר לראות כלום. אז למה שלא יהיה לזה קנס סביר? אנחנו משדרים פה מסר.

אני לא רוצה שיתפסו אחד שנשרפה לו הנורה וייתנו לו 250 ₪.

זו הסתרה, זה לא מנורה לא תקינה.

אם זה רק הסתרה זה בסדר.

זה גם תקנת משנה (א) הכוללת נורה לא דולקת.

100 ₪ זה מספיק.

356 שמשות: (א) "ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה, שיהיו במצב תקין שיאפשרו ראיה ברורה דרכן"

זה הכל מתואם עם היצרנים? יצרני הרכב קוראים את תקנות התעבורה.

לא מביאים לארץ מה שלא עומד בדרישות.

אז מה הסיפור?

הסיפור הוא שיומיים אחר כך הופכים את זה לשמשות כהות.

התקשרה אלי מישהי מאילת ושאלה למה לא נותנים לה לעבור טסט. לשכן שלה יש שמשות כהות, לה יש חלונות בהירים אז היא הלכה והדביקה.

על חלון שבור רוצים 250 ₪

100 ₪ מספיק, הלאה.

357 מגבים: (א) "ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן רכב בעת יצורו אשר יבטיח ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראיה".

למה כותבים בלשון רבים? יש גם מגב אחד גדול.

מבחינת הפרשנות רבים זה גם יחיד.

100 ₪ זה מספיק.

358 סך שמש: (א) "ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג מפני קרני השמש".

כשהשמש נמוכה ואתה נוסע לכיוון מערב, זה לא עוזר לך.

ב- 90% מהמצבים זה עוזר? זה מספיק. אנחנו לא מושלמים.

בסדר, 100 ₪.

359 פעמון אזהרה ברכב לא מנועי: (ג) "ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד".

מי אוכף את זה? יעצרו ילד שאין לו פעמון על האופניים? אי אפשר לעשות פחות מ- 100 ₪?

100 ₪ זה המינימום.

זה מגוחך. בסדר, 100 ₪.

359 קטנוע-צופר חשמלי: (ד) "באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק, יותקן צופר המופעל בחשמל".

עד 50 סמ"ק עם חשמל והיתר מופעל ידני? איך?

צריך להתחיל עם תקנה 359(א) שקובעת שברכב מנועי שאינו רכב איטי ואינו אופנוע עד 50 סמ"ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים. זה הכלל ועכשיו יש את היוצאים מהכלל, ברכב שאינו מנועי ורכב מנועי עד 50 סמ"ק.

100 ₪.

360. מד מהירות: "ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן מול מושב הנהג מד מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך".

100 ₪ זה מספיק. מעיר לי מר אהרונוביץ, מה אם זה באמצע זה לא מול הנהג. מה זה "מול הנהג"?

תקנה 359(א) במספר סידורי 239 שמתייחסת לתקנה 359 , עברו לתקנה 360 במספר סידורי 240, שאלתי מדוע לא דנו בתקנה 359(א) הדן בזמזם רכב. נראה לי שזה בשל טעות.

זה לא הוכרז כעבירת קנס.

זאת אומרת שצריך להגיש כתב אישום.

זמזם מאחור זו הורדה מהכביש.

בתקנה של מד המהירות תכתבו "בכל רכב יותקן מד מהירות", וזהו. תורידו את המילים "מול עיני הנהג", כי זה מגוחך. בכל אופן זה נשאר 100 ₪.

362. מאפרות: "ברכב מנועי, למעט אוטובוס מונית אופנוע ותלת אופנוע, יותקנו מאפרות במספר מקומות המאפשר את השימוש בהן לכל אדם הנמצא בתוך הרכב מבלי שיצטרך לעזוב את..."- - -

אסור לעשן היום ברכב ציבורי.

ברכב ציבורי לא מחייבים התקנת מאפרות.

אני תומך בתקנה, כך יש לי מקום לשים כסף לחנייה. יש היום השכרת מכוניות ללא מעשנים, כמו בחדרי מלון. 360 מאושר, נמשיך הלאה.

363א. פגוש אחורי: "ברכב משא גרור נתמך ורכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג, יותקן מתקן להגנה מפני התנגשות תת רכבית שיותקן מעל הפגוש האחורי"- - -

250 ₪ זה בסדר אפילו הייתי מעלה את זה ל- 500, זו יכולה להיות תאונה מאד קשה. תעלו את זה ל- 500.

364. מגני בוץ: "ברכב מנועי שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור, יותקנו מגני בוץ אשר מבנם והתקנתם יבטיחו..."- - -

זה 500 ₪, הוא זורק בוץ לכל הכיוונים, זו יכולה להיות גם פגיעה פיזית אם אבן נתקעת בגלגל ונזרקת על מישהו.

ההגדרה של מנעול ביטחון בתקנה 364ב(ב) או (ג) הוא מתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו, הנועל את החיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב". אני מניחה שזה תפקיד של ההגה.

זה האמובילייזר.

זה לא האמובילייזר.

חובה להתקין?

קודם כל קראתי את ההגדרה של מנעול ביטחון, תקנת משנה (ב) או (ג) אומרת "לא יירשם אחרי יום ה- 15 באוגוסט 71 ולא ינוע בדרך רכב פרטי, לרבות אופנוע מונית או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2000 ק"ג, או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים , אלא אם הותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין".

תבדקו את התקנה הזו.

התקנה לא מאושרת, תכתבו כתב אישום.

לא, זה בכלל שטויות. ישנה תקנה שמחייבת מערכת אזעקה להפסיק אחרי כמה זמן?

זה שייך לאיכות הסביבה.

ובאיכות הסביבה חושבים שזה שייך לכם, אני חושב שבכלל צריך לאסור לחלוטין את כל האזעקות. כל מערכות ההגנה צריכות להיות דברים שמנתקים מגעים ללא צעקות. שינתק את הרכב, את הגיר את המנוע, בלי לעשות רעש. אם יש אזעקה פועלת אני אפילו לא מסתכל. זה רק מטרד.

אני מבקש מכם שתהיה תקנה שכל רכב חדש ממועד מסוים ואילך, אסור יהיה להתקין בו מערת אזעקה שמרעישה. כל המערכות חייבות להיות מערכות שמנתקות את הרכב בלי רעש.

בפוליסה הבאה שכל אחד יחדש, במקום להרכיב מערכת אזעקה ב- 1000 ₪, יגידו לך עכשיו תכניס שם משהו שעולה 3000 ₪. זה ישגע את כולם.

יש הרבה קיבעונות, לדעתי, העובדה שהרכב צופר ועושה רעש, זה לא מונע את גניבתו. הדבר היחיד שזה גורם זה מטרד לסביבה. אני מבקש שתכתבי מכתב לשר התחבורה, שאני מבקש ממנו שתותר תקנה שממועד מסוים ואילך, בעתיד הקרוב, אסור יהיה להתקין ברכב מערכת שמגנה עליו מפני גניבה או פריצה ע"י השמעת רעש. המערכת צריכה להיות כזו שתנתק מערכות שימנעו את הגניבה. מצדי שישימו סנדלים על כל גלגל עם מנעולים. אנחנו צריכים, בתהליך הדרגתי ממועד מסוים, לגרום לזה שהדברים האלה יעברו מהעולם.

יש מערכות, הרבה יותר יקרות שמחליפות את המערכות המרעישות. אם מחליטים על קדימה אז מתקינים למכוניות החדשות, לא הקיימות.

בתחום ביטוח החובה, יש מונופול, לא דברנו על זה. ביטוחים האחרים יש בכל זאת תחרות מסוימת, במכוניות יקרות יש חובה לאיתורן.

זו גם בעיה, אין סיבה לזה אם כל המערכות מוגנות, הטענה שלהם היא שגונבים את המפתחות מהבית.

אני רוצה להגיד שהתחרות והשוק יעשו את שלהם. כמו למשל שהביטוחים ישירים הורידו את מחירי הביטוחים המקיפים ומשלמים מאות שקלים פחות. אבל מעבר לזה, אני חושב שאת האזעקות המרעישות ולא מונעים את הגניבה, צריך להעביר מהעולם.

מה שהולך לעתיד זה קל לעשות.

בודאי, אני לא הולך אחורנית להגיד לכולם להשקיע אלפי שקלים בהסתת האזעקה, אם כי רוב המערכות עובדות גם על אזעקה וגם מנתקות. אני מבקש לכתוב מכתב על זה לשר התחבורה.

טכנית, כל המערכות שישנן, שאינן צועקות, הן מערכות ניתוק, אבל הן לא אזעקות נפח, זה למקרה שאתה משאיר דברים באוטו. זה בעצם מתריע שיש גנב שפותח חלון. אזעקות הנפח נועדו במקרה שאתה רוצה ביטוח על דברים שבתוך האוטו, אם לא , לא עושים ביטוח.

בכל דבר יש בעד ונגד. אין טוב בלי רע אין רע בלי טוב. אנחנו צריכים למצוא את נקודת האיזון. הנזקים הנגרמים לציבור ממטרדי הרעש עומדים מול התועלת שאם יגנבו לו פעם את המעיל מהאוטו. עם כל הכבוד, שלא ישאירו במכונית שום דבר בעל רכב, אני אף פעם לא משאיר מסמכים במכונית, ושום דבר יקר ערך.

מערכות שמע מאד יקרות.

אז תבטחי את מערכת השמע.

גם כך מגבילים את הביטוח על מערכות השמע בסכום מסוים.

והיום מערכות השמע הולכות ונהיות זולות יותר. פעם נטפל גם בעבר, אבל בודאי אנחנו צריכים לגרום לכך שממועד מסוים ואילך, התופעה הזו תפסק. לא ייתכן שמגיע יום חורף, קצת רוח, וכל המכוניות מתחילות להרעיש.

אם מדברים בכיוון הזה, יצרניות הרכב עצמם כבר יום בתוך פס הייצור מתקינים הרבה מערכות, ולהם יש גם מערכות משולבות. זה נותן התראה ומפסיק, אבל להגיד שלשנות פס ייצור בהרכבה, תגזור גזירה שאי אפשר יהיה לעמוד בה.

אני לא חושב שבחו"ל זה כך.

תנסה לגרור שם ב.מ.וו מייד הוא יתחיל לצרוח.

הרי לא מדובר במערכות העיקריות של המכוניות. יש אפשרויות שונות, לכל מדינה יש סוגי דלק שונים ועושים התאמה מקומית. עובדה שאצלנו בארץ היה עד 1300 סמ"ק מחיר מוזל, כל מיני דגמים לא הגיעו, רק בשביל ישראל הגיעו 1300, לא היה שום מקום בעולם מנוע כזה חוץ מאשר אצלנו. אז יתאימו גם את זה לשיגעונות שלנו. אני גם אבקש ממך מר יוזנט שתפעיל את השפעתך על השר

ממילא זה יגיע אלי בסוף.

תקנת משנה (ג) אומרת:" רכב, כאמור בתקנת משנה (ב)", אותם סוגי רכב שדברנו עליהם קודם, "ששנת ייצורו לפני 1972 ומשקלו הכולל מותר אינו עולה על 4000 ק"ג, יהיו מצוידים במנעול ביטחון או מכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת".

תמחקי את זה, זה לא מעניינו של הציבור. תמחקו את התקנה. אמנם במשפט הרומי ישנו מושג הנקרא "דסואטוטו", זהו חוק שננטש מחמת אי יישומו והוא מת לבד. אז הגיע הזמן למחוק אותו.

אני צריכה לברר את זה כיוון שוועדת חוקה אישרה את זה כחלק מהצו, אם אפשר למחוק חלק ממנו.

אפשר, תמחקו את התקנה, אני נותן לכם אישור.

אי אפשר. זה הובא בפני הוועדה ולכן אי אפשר למחוק אותה.

אז תלכו לפרוצדורה למחיקתה.

בתקנה הבאה 364(ב), אנחנו עוסקים רק ב- (ב) אבל כתוב "לא ינהג ברכב כאמור לתקנת משנה (א)" שזה, אוטובוס ציבורי בקו שירות, אוטובוס שמשקלו הכולל עולה על 8000 ק"ג, רכב חריג שמשקלו הכולל 16,000 ק"ג או יותר, רכב מסחרי המיועד להובלת חומרים מסוכנים ורכב אחר שמשקלו הכולל המותר ב- 8000 ק"ג עד 15,999 ק"ג. זו רשימת כלי הרכב שחייבים.

בצו אנו מוצאים את הקנס להוראה הבאה: "לא ינהג ברכב כאמור לתקנת משנה(א), אלא אם כן הותקן ברכב טכוגרף תקין הפועל כהלכה ומסמן בכל עת היות הרכב במצב נסיעה את מהירות נסיעתו את זמן הנהיגה. לא יפתח בעל רכב טכוגרף, אלא לאחר" - -

דבר ראשון זה עצם ההתקנה ודבר שני זה ההפעלה התקינה.

השאר זה דברים אלקטרוניים ומכניים.

רק התקנה ותקינותו. 500 ₪ זה נמוך מידי. אני רוצה להעלות ל- 750 ₪.

למה באוטובוס ציבורי לא צריך גם טכוגרף?

365. "מגבה, גלגל חילוף"

יש גם גלגל חילוף קטן אבל יש יצרנים שמצרפים ספריי. מניסיוני, יום אחד שכרתי רכב מחברת השכרת רכב רצינית בגרמניה, זו הייתה מרצדס A class יש לי נוהג שאני בודק כמה דברים מפני שפעם יצאתי דרך ללא גלגל ספר באוטו רגיל , למזלי לא היה לי פנצ'ר, אבל ראיתי בכל אופן שאין גלגל ספר. הם אמרו שלי שבגלל שתא המטען קטן, במקום גלגלי ספר הם נותנים את הספריי, לא בטוח שזה כל כך יעיל.

יש גם תקרים שהספריי לא יעזור.

זה טוב למצבים שנתקע משהו בגלגל.

התקנה אומרת שברכב מנועי הנע על גלגלי גומי, למעט טרקטור, תומך, מכונה ניידת, שר משקלו העצמי עולה על 400 ק"ג יימצאו בכל עת" - - -

גם אופנוע גדול צריך לפי זה? הוא רכב מנועי העולה על 400 ק"ג.

"יימצאו בכל עת מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך, גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור בתקנות", כל הדברים הנחוצים להחלפת גלגל.

כבר שינינו את זה.

בסיטרואן למשל לא צריך מגבה.

100 ₪ זה מספיק.

366. פנס אזהרה: "רכב מנועי אשר משקלו הכולל עולה על 4000 ק"ג וכן אוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחוואי כיוון כאמור בתקנה 70(ב), יימצא בו פנס עזרה מטלטל לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל בסיס שיאפשר עמדו היציבה בדרך ובכל תנאי מזג אויר"

250 ₪ זה סביר.

367. משולש אזהרה: "בגרור, נתמך או רכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה "- - -

זה מאושר.

זה מצוין, רק תיישם את זה כשאתה זקוק לזה, ואחרי 2 דקות זה כבר לא נמצא בדרך.

רצוי לא לשים את זה על השמשה כי לפעמים נמצאים בסיבוב וצריך שיראו את זה.

368. נעלי ביטחון: "ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5000 ק"ג, למעט אוטובוס, יימצאו 2 נעלי ביטחון המאפשרות השארתו של הרכב כשהוא עומד במצב בלימה בכל תנאי דרך"

זה לדעתי מחייב 500 ₪.

אם יותר לי לחזור למשולש, לתקנה 70 האומרת שצריך להשתמש במשולש הזה כשהרכב מתקלקל, יש קנס של 250 ₪ ואתה הורית להוריד את זה ל- 100 ₪.

כל הכבוד ליועצת בנדלר שמוכיחה את חוסר העקביות שלי.

לדעתי זה צריך להיות הפוך וששניהם יהיו 250 ₪ ולא 100 ₪.
370. מטפים: "ברכב מנועי, למעט רכב פרטי, אופנוע ותלת אופנוע, יימצאו מספר מטפים מסוג המפורט בחלק ג' לתוספת השניה..."

בסדר.

אני רוצה לתקן שקוראים לזה מטפה ולא מטף, וברבים מטפים.

תשאל נהג משאית אם יש לו מטפה.

אני מאשר לשנות את זה בהתאם לכללי העברית התקניים.

ובלבד שהקנס יהיה 250 ₪.

370.סל אשפה: "(ב) ברכב מנועי פרטי, רכב פרטי דו שימושי או רכב מסחרי שנרשם אחרי 1 במאי 1980, יותקן סל אשפה מסוג אישרה רשות הרישוי"...

אני מאד מקפיד, אבל יש לי סל אשפה בפגז' ושקית לזריקת זבל מקדימה. 100 ₪.

383א. מחזיר אור: "ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג יותקנו לאורך הדופן האחורי בקצותיו, מן הפינות הנמוכות הקיצוניות ביותר של הדופן, שתי טבלאות שמידותיהן... שיצבעו לסירוגין בפסים..."

הכוונה למחזירי האור. איך התקינה לזה בעולם? זו המצאה שלנו, נכון.

לא כל מה שממציאים פה הוא שלילי.

אבל בימים של חורף גשם עם ראות לקויה, הרי בחו"ל המצב יותר קשה והם לא מבקשים, אז אולי אנחנו מגזימים?

אבל גם בסכי שמש אנחנו לא מגזימים.

אפשר להחליט שמשאית כזו תואר כמו מכונית משטרה.

זה נותן עוד אפקט של בטיחות.

אני טוען שיש תעשיות רכב מפוארות בעולם, כולם רוצים שזה יהיה בטיחותי, אם היצרן ושלטונות הרישוי במדינות הנאורות מסתפקות בזה, אנחנו לא צריכים להוסיף לזה.

מצד שני זה לא מזיק וזה לא קשה לשים ולתחזק.

זה רק עולה עוד כסף, לדעתי זה מיותר.

הערה קטנה בנושא הזה, לי לא אכפת כמה יהיה הקנס, אבל הנושא של מחזירי האור הוא נושא טעון, בזמנו שינינו את זה ממחזירי אור אדומים למחזירי אור אדומים לבנים, זה יצר תופעה שהאור המוחזר הוא לבן. בארצות התרבות שמעבר לים, אין אור אחורי שבצבע לבן, למעט אור רוורס, ואצלנו רק לבן.

מה זאת אומרת רק לבן?

אין החזרה של אור אחורי בצבע לבן, אצלנו זה כמעט רק לבן מפני שהלבן מחזיר פי חמש מאשר האדום.

אבל, עם כל הכבוד לדן לינק, במבדקים של מכון התקנים והטכניון זה מגדיל את האור, השילוב של הלבן והאדום.

אני דברתי על זה שאור לבן הוא לא אור אחורי במדינות התרבות.

אם כך הם עושים רק אדום.

רק אדום או אדום וצהוב או שעושים שחור וצהוב בכל מיני נסיבות אבל לא אדום ולבן. יש בעיה בנושא הזה. בזמנו, ההחלפה מאדום לאדום ולבן הייתה מאד שנויה במחלוקת, אבל עובדה שזה הוחלט.

הערה נוספת, אמרת לגבי יצרי הרכב וחזקה עליהם שהם בעד בטיחות, אני כופר בזה. יצרני הרכב הם בעד מכירת חלפים וכל המרבה הרי זה משובח. אף יצרן רכב לא התקין דבר שלא דרשו ממנו להתקין.

פשוט אין לך מושג על מה אתה מדבר.

לא נאה לדבר כך. אם אני רואה בבריטניה בצרפת או בארצות הברית כלי רכב שיוצרה באותה מדינה, והיא בסטנדרט מסוים של תאורה, ופתאום אני רואה שאצלנו הלכו מעבר לזה אז אני אומר לעצמי שכנראה שבכל זאת יש פה משהו מוגזם. אני לא מדבר על היצרן אלא על שירות התקינה באותה מדינה. אז אנחנו צריכים לעשות תקינה יותר מחמירה מהאירופאים והאמריקניים? זה מה שאני תוהה. אני לא כופר בזה שיצרני הרכב רוצים להרוויח כסף. בכל העולם המשאיות הם בלי פסים זוהרים, רק אצלנו.

רכב יפני שמיוצר בארצות לא עובר פה תקינה, ורכב אמריקאי שמיוצר בארצות הברית כן עובר פה תקינה. תחשוב על זה ואולי תמצא היגיון.

יש רכב בארצות הברית שמיוצר באירופה שעושים בו פנס לא סימטרי? יכול להיכנס רכב בעולם לאמריקה עם פנס לא סימטרי?

זה לא שייך.

אני אומר לך שלא, למרות שזה מאושר במקום אחר. האמריקאים מוכרים רק עם פנסים סימטריים ולא נותנים א-סימטריים.

התקנה מאושרת.

אני רואה בשאר התקנות שרכב פרטי ומונית זה אותו דבר, מחזיר אור לאוטובוס זה אותו דבר , מה עם טרקטורון?

באופנוע וטרקטורון גם חייבים.

383ה. "באופנוע וטרקטורון תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס אדם מחזיר אור שרוחבו... בתלת אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א)".

בסדר, גם טרקטורון, זה ממילא לא עובר טסט אם זה לא כך.

383ו זה אותו דבר לגבי טרקטור ומכונה ניידת.

זה בסדר. סימון גרור ונתמך זה גם אותו דבר כי הסימון צריך להיות תמיד תקין.

383ט. "תקינות סימון: הסימון לפי תקנה383א-ח יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש, ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר.

תקנה 383י אומרת ש"לא ינהג אדם רכב כאמור אלא אם הרכב מסומן כאמור בסימן זה".

זה קצת אבסורד שאי התקנה בכלל והתקנה במצב מלוכלך זה אותו קנס. אבל זה מאושר, נעבור הלאה. הרבה דברים מאלה צריכים להישאר רק בברירת קנס, ללא נקודות.

הויכוח האידיאולוגי יהיה בשיטת הניקוד, עם הפרטים הטכניים נסתדר.

397(א) גביית שכר נסיעה באוטובוס פרטי: "לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות ולבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון ובהתאם לתנאיו".

500 ₪.

405. נקיון אוטובוס בקו שירות: "בעל רשיון קו יבטיח את ניקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור בתקנה 441 , ויבטיח ניקיון סביר של האוטובוס בחוץ. הוראות תקנת משנה(א) יחולו על בעל רשיון רגיל או רשיון פרטי".

אני בעד זה, אבל נניח שמישהו זרק לכלוך אז יעמידו את בעל הרשיון לדין?

הוא צריך לנקות אותו.

אחרי כל נוסע שיורד?

אחרי כל נסיעה.

תעלה לאוטובוס אחרי שקבוצת תלמידים נסעה בו לטיול השנתי ובעל הקו לא ניקה את האוטובוס.

זה מאושר.

411. תלבושת ותו זיהוי לעובדי הרשות: "פורטה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה".

מטרת הזיהוי יותר חשובה.

100 ₪ זה מספיק.

418. שיחת נהג: "נהג לא ישוחח בזמן הנסיעה עם אדם אחר לרבות עם הכרטיסן אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע התפקיד".

100 ₪ זה מספיק.

אין כרטיסנים יותר.

או עם אדם אחר.

אם אני שואלת אותו איך נוסעים לחדרה.

אלא אם היה הדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידו, זו שאלה בקשר לנסיעה.

אתם מגזימים, מדובר על נהג שלקח את החבר שלו יחד אתו וכל הנהיגה הוא לא מפסיק לדבר אתו. אנחנו משדרים מסר.

זה נשאר 100 ₪. אני כל הזמן מדבר באוטו עם חברים שלי, זה יותר בטוח?

זה רכב ציבורי.

420. "איסור מכירת כרטיסים בנסיעה"

אני מאשר מתוך ידיעה שאי אפשר לקיים את זה, ההוראה הזו לא תתקיים, ואם היא תתקיים, זמן הנסיעה יהיה כפול.

422. הפעלת רדיו באוטובוס שירות: "הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלוויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות, הן בנסיעות בינעירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים".

100 ₪.

יש כאן שני חלקים, נניח שהמקלט מופעל, ואחד הנוסעים מבקש לסגור אותו, יש כאן הוראה שמחייבת.

היא מחייבת להשקיט

יש תקנת משנה(ב) "לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו והמכשיר כאמור תוך כדי נהיגה"

100 ₪.

423. "הזדהות לפני נוסע: נוהג, כרטיסן, או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע לפי דרישתו את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו.

500 ₪ אם הוא מסרב להציג תעודה מזהה.

425(ב) "חובות לפני התחלת נסיעה: לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות, ונהג וכרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם:
1. הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס ליד דלת הכניסה או מאחוריו ובזמן תאורה יאירו אותו.
2. יציגו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס.
3. בדקו את תקינות פעולת הפעמון לאות עצירה בתחנה.
4. נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה.
5. דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירת הכרטיסים הדרושים לקו השירות".

יש דבר כזה?

אפילו לא כתוב היעד. על קו 405 כתוב שהוא נוסע לירושלים?

עניין הפטישים לא מצחיק, עד שיש תאונה ואנשים לא יכולים לצאת החוצה ומתלוננים למה יש רק שניים.

הרכב לא עובר טסט בלי כל האביזרים האלה.

אז חובת הנהג לפני התחלת הנסיעה? לבדוק אם המספר נכון, היעד הוא נכון.

הוא צריך להציג את המספר, להאיר אותו, לשים שלט המודיע על מהלך הקו, שאת זה אף פעם לא ראיתי, לבדוק אם פעמון העצירה עובד.

בסדר, 250 ₪, אי אפשר להגיד שאין לכם חוש הומור.

427. "הכרזת תחנות: נהג או כרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה..."

אני לא מאשר את התקנה, תעמידו לדין מי שלא מכריז את התקנה. אם החברה, מטעמים של שירות ציבורי רוצה להכריז על התחנות ורוצה להודיע שיש דיוטי פרי, זה משהו אחר שלא שייך למה שמחייבים תקנות התחבורה.

לכן נתנו את הקנס המינימלי.

לא צריך להיות שום קנס. תגישו בקשות לבתי המשפט.

428. עצירה בתחנות: "(א) לא יעצור נהג האוטובוס אלא בתחנות שצוינו ברשיון קו השירות, אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצוינו ברשיון קו השירות".

250 ₪.

יש המשך: "(ג) בתחנות שלא צוינו כתחנות מיוחדות יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי".

מה זה תחנה מיוחדת?

לתלמידים לנכים.

"(ד) נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת נוסעים באותה תחנה או להעלאת הנוסעים בתחנה אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו".

מאושר.

429. כניסה ויציאה מתחנה: "נהג אוטובוס –
(1) לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי הוא יכול להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון והפרעה לתנועה.
(2) ידאג כי שום מחוון כיוון לא יפעל לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה"

דברנו על זה בנושא אחר. אנחנו צריכים למנוע את התופעה שהאוטובוס לא נכנס לתחנה גם כשהיא פנויה וחוסם נתיב כי הוא יודע שברגע שהוא ייכנס הוא לא יוכל לצאת, כי לא נותנים לו להשתלב.

הבעיה שלי כנהגת, זה ברגע שאני רואה אוטובוס בתחנה אני עוצרת כי אני יודעת שהוא יתפרץ בלי להסתכל בכלל.

הנהגים הישראלים לא נותנים להשתלב בתנועה לאף אחד. האוטובוס, כתוצאה מזה, בהרבה מאד מקרים, פשוט נעמד באמצע הכביש, כי הוא לא רוצה אחר כך להיתקע בתחנה. זה יוצר אחריו פקק עד שהוא גומר, ואז הוא ממשיך.

לא אכפת לי לומר שבעל רכב שרואה אוטובוס שעומד לצאת ייתן לו זכות קדימה. אז ניצור את הנורמה הראויה. מה קורה עם הדבר הזה?

צריך לשאול את ישעיהו רונן.

אני יודע שיגידו שכתוצאה מזה, נהג האוטובוס מתפרץ מבלי לאותת, אבל לדעתי אפשר ליצור גם סיטואציה כזו שזכות היציאה תהיה לו אחרי שהפעיל את המחוון 10 שניות, או שאפשר למצוא משהו דומה. בעיני, חלק מעבירות הבריונות, שלכאורה לא קשורות לתאונות דרכים, זה תרבות נהיגה שבסוף מביאה לתאונות. זאת אומרת שהנהיגה המתחשבת הזהירה האדיבה והלא אגרסיבית, בסוף מאד משתלמת.

יש בעיה שכשנהג, חומסים אותו בכביש ובכל פעם פוגעים בזכות הדרך שלו, הוא מתחיל להתנהג באופן בריוני, הוא פשוט מתחיל להילחם. זה טבע אנושי.

יש מי שפתח את הדרשה בפרשת השבוע "כי תצא", שהפסוק הראשון שלה היא "כי תצא למלחמה עם אויבך" ואמר, זהו הנהג הישראלי.

תקנה 429 מאושרת?

מאושר, אבל אני מבקש לטפל בזה.

435. "אות נסיעה על ידי הכרטיסן: הכרטיסן ייתן את אות הנסיעה לנהג לאחר שנקט אמצעי זהירות כאמור לתקנה 436, לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו...".

100 ₪, אין היום כרטיסנים.

436. "בטחון נוסעים: לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי זהירות הסבירים להבטחת בטחונו של הנוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו..."

מאושר.

437. "מניעת יציאת נוסע בזמן נסיעה: הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת אל האוטובוס ולהיכנס אליו –
(1) בשעה שהאוטובוס נע, אלא אם כן לא הייתה להם אפשרות למונעו" על זה הצענו 500 ₪.
(2) בשעה האוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם יש הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון.

פיצלנו את הסעיפים, יש שתי הוראות שונות שעל אחת הצענו 500 ₪ קנס ועל השניה 250 ₪.

ממתי נהג פותח את הדלת תוך כדי נסיעה? ושלא בתחנה 100 ₪, אם הוא רוצה לפתוח לקשיש?

בשם הרחמנות 100 ₪.

438. "הנעת אוטובוס: לא יניע הנהג את האוטובוס אלא לאחר –
(1) סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו
(2) קבלת האות לכך מהכרטיסן, אם יש כרטיסן.

100 ₪.

439. פתיחת דלתות וסגירתן:
(1) "לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה.
(2) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות.
(3) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס באופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים".

מאושר.

440. הארת האוטובוס: "נהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן תאורה".

בסדר.

441. ניקיון האוטובוס על ידי הנהג:
(1) "נהג הנוסע בקו שצוין ברשיון כבין עירוני יבטיח ניקיון סביר של פנים האוטובוס ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמיות והאחוריות לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של סוף הקו"

מה ההבדל בין התקנה הזו לקודמת?

הקודם היה בעל ההרשאה על הקו, וזה הנהג, אבל זה אותו גובה קנס.

אני בעד אבל לדעתי הוא לא יכול לעמוד בזה.

כאן מדובר על בינעירוני ולא על עירוני.

נניח שנסע לעפולה ועכשיו הוא חוזר לתל-אביב, את רוצה שיטאטא את האוטובוס?

מדובר על שקיות ודברים גדולים.

אני מאשר את זה בהנחה שיהיה קשה לעשות אבל אני לא יכול להגיד משהו נגד שמירת ניקיון.

443. יציאת נהג רק מאוטובוס ריק: "לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת הייעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס".

ואם הוא צריך לרדת ולרשום את השעה שהוא יצא.

אז הוא לא עזב את האוטובוס, האוטובוס בהשגחתו.

בסדר.

448. כניסת נוסעים ויציאתם:
(1) "לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא ייצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה וליציאה לפי העניין, פרט אם הרשה הנהג והכרטיסן כניסה ויציאה של כאמור"

כמו למשל מהחלונות?

(2) " לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו".

על זה 500 ₪, בכלל צריך לחוקק חוק בכנסת שיהיה קנס למי שגונב את התור בכל מקום.

זו בדיוק הסיבה לשאלה מה עושים במדינות המתוקנות, באנגליה לא היית צריך לכתוב תקנה כזו.

בשביל לאכוף את זה יהיה יותר סיכוי אם הקנס יהיה נמוך יותר.

את צודקת. 250 ₪.

452. שיחה עם הנהג והפרעה לו:
(1) "לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן באותה שעה.
(2) הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו.
(3) לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידיו באוטובוס".

כבר דברנו על זה.

דברנו על נהג שמשוחח, עכשיו מדובר על בן אדם שאסור לו לדבר עם הנהג.

100 ₪.

453. הוצאת חלק גוף מהחלון: "לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן יציאה.

צריך לתת פה קנס של יותר מ- 250 ₪.

מאושר 250 ₪.

456. לכלוך האוטובוס:
(1) "לא יירק אדם באוטובוס.
(2) לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא במקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן".

היה פעם שלט "לא לעשן, לא לירוק, ולא לפצח גרעינים".

אחרי שקוראים את זה זו סיבה טובה לא לנסוע באוטובוס.

אושר.

458. השלכת חפצים מאוטובוס:" לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם ולרכוש"

500 ₪.

אני מבקשת שכשאתם עושים רוויזיה תתקנו גם את תקנה 458 "לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ" למה זה צריך להיות אסור רק אם זה עלול לגרום רוגז נזק או סכנה.

למשל, סיגריה מותר לזרוק בכביש רק אם אין שם יער.
459. הגבלות כניסה לאוטובוס: "לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור בתקנה 461, לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ מטען או דבר כלשהו, כאמור בתקנות 462 עד 466". אני לא מבינה למה זה חוזר על עצמו?

בתקנה 461 זה "לא ירשה נהג" וכאן זה הנוסע "לא ייכנס אדם".

בתקנות הבאות יש אנשים שלנהג מותר לאסור על כניסתם לאוטובוס ומטען שמותר לנהג למנוע ממנו להיכנס לאוטובוס. כאן אומרים שאדם כזה שמותר לו למנוע את כניסתו, הוא בעצמו מלכתחילה שלא ייכנס.

בתקנה 461 מדובר על אדם שהוא מופרע בעליל- - -

זה בוטל באחת הישיבות הקודמות.
461. אנשים שאין להסיעם: "לא ירשו נהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם –
(1) שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט שבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח".

אני בעד זה.

בהמשך, אסור לאנשים לעלות בעירום, במצב של שכרות או שהוא מעשן סגריה או מקטרת, שהוא נועל לרגליו מתקן המשמש להחלקה או לגלישה.

בסדר.
462. בעלי חיים:
(1) "לא יסיע נהג באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי חיים, אלא אם גודלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו, ובלבד שהכלבים המוסעים כאמור יישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים.
(2) הוראות תקנה משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור".

למה חייבים על הברכיים? מה עם כלב רועה גרמני? הוא לא יכול לנסוע באוטובוס? מישהו שמן לא יכול לעלות לאוטובוס? זו תקנה אבסורדית. הנהג יעבור עבירה אם הוא מעלה אותו?

אסור לו להעלות אותו.

זאת אומרת שאדם בעל כלב זאב לא יכול לנסוע באוטובוס?

יש אנשים שמפחדים מכלבים וזה מקום ציבורי.

אני מאשר את זה, למרות שזה לא הגיוני. 100 ₪. זה יוצא שמישהו שיש לו כלב זאב והוא לא בעל אמצעים ואין לו מכונית, לא יכול לקחת את הכלב שלו לוטרינר.

אז אפשר לפצל את זה.

אז תפצלו את זה, בלי זמן תעשו 250 ₪ והשאר 100 ₪.

463. הובלת מטען וכדומה באוטובוס: "לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות –
(1) דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים
(2) דבר העלול ללכלך דבר העלול לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים.
(3) גופת אדם או גופת בהמה או חיה"

אולי תתקנו את התקנה הזו עם הגופה? אני לא מאשר כלום.

תקנה 463 לא מאושרת.

מה עם השאר, יש גם מטען , למשל אדם שרוצה לעלות עם דלי צבע בלי מכסה.

אפשר לפצל?

תורידו את העניין של הגופה הצידה.

זה נראה יותר גרוע, "למעט גופת אדם".

על גופה תגישו כתב אישום.

יש גם גופת חיה בסעיף (3), את לא רוצה לאשר גופה של חיה.

מה עם תרנגולת שחוטה? דגים מתים? אני לא מאשר שום קנס, תעמידו אותו לדין פלילי.

תרשמי הודעה לעיתונות, יו"ר הוועדה החליט לא לאשר קנס בשל הסעת גופה באוטובוס.

מה עם (1) ו- (2) על חומרים מלכלכים?

(1) ו- (2) כן מאושרים.

464. מקום של מזוודות :
(1) "לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, ובייחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו".

מאושר.

478 (א)(3) או (4). מקלט טלוויזיה ברכב:
(1) "ברכב בו מותקן מקלט טלוויזיה, יותקן המכשיר כך –
(3)שלא יפריע כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו
(4)שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב."

שהנהג מהאוטו ליד לא יסתכל בטלוויזיה שבתוך האוטובוס.

אין תקנה שאוסרת שהנהג לא יראה טלוויזיה.

זו הזמנה לדין.

בסדר, זה מאושר.

483 פנסים ונורות נוספים: (1) "באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות.

בסדר.

עכשיו אנחנו עוברים למוניות. 488. החזרת רשיון שפקע: " פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו לחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו".

250 ₪ לפחות אם לא יותר, נעשה את זה 750₪, כדי למנוע מהחאפרים לעבוד.

492. רשיון נסיעה מיוחדת:" מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה –
(1) נסיעה מיוחדת
(2) נסיעת שירות ובלבד שהנסיעה האמורה מתבצעת במסגרת תאגיד שהרשות נתנה לו רשיון לגבי אותו קו שירות ושיש בידי נהג המונית אישור בכתב על הנסיעה האמורה מאת התאגיד כאמור.
(3) נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה לפי אישור בכתב של משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור.

נשאיר את זה 250 ₪.

493. רשיון לנסיעת שירות: "מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה –
(1) נסיעת שירות בקו השירות ברשיון ההסעה.
(2) נסיעת שירות בקו שירות שלא צוין ברשיון ההסעה ובלבד שהנסיעה האמורה מתבצעת במסגרת תאגיד בעל רשיון שירות בר-תוקף שניתן לו לפי תקנה 495 לגבי קו השירות האמור.
(3) נסיעה מיוחדת
(4) נסיעת סיור כאמור בתקנה 492 (3)".

494. הפעלת רשיון שירות: "לא יפעיל אדם קו שירות אלא לפי רשיון שירות ובהתאם לתנאיו"

1000 ₪ קנס.

ישנה בעיה משפטית ביחס לתקנה 493 ו- 494, אני מבקשת לשנות ב- 493, זו תקנה היא בעצם הצד השני של המטבע של תקנה 494. זו מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מה מותר לנסוע בה. זה למעשה הצד השני של המטבע של 494.

למונית שירות אסור לעשות ספיישלים?

מותר לה.

אז מה העבירה?

מדובר על מונית שיש לה רשיון לקו שירות מסוים. כתוב שאם היא חלק מתאגיד שניתן לו, למשל חברת מוניות כללית שניתנה לה הרשות לנוסע בקו אחר, אז זאת לא תהיה עבירה אם היא תיסע לפי מה שניתן לה במקור.

250 ₪ זה נראה סביר.

אבל נתנו ל- 494 קנס של 1000 ₪, וזה הצד השני של אותו מטבע, המעשה שהנהג עשה יכול להיכנס בשניהם. דברנו על זה שהעבירה היא בתקנה 494 "לא יפעיל אדם קו שירות אלא לפי רשיון שירות ובהתאם לתנאיו", אם הוא עובר על 493, אז ממילא הוא עובר על 494 ולכן 493 בכלל לא צריך להיות בצו. זה בכלל לא נוסח כעבירה.

אז נמחק את 493 ובזה נפתרה הבעיה.

זה יכול לחול גם על 492.

אז גם 492 נמחק.

500. לוחיות זיהוי במונית:" בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין בה יצוין מספר רשיון המונית וכן שם בעל המונית" אחר כך יש תאור של סוג האותיות, צבע גובה וכו'.

מלבד זה עליו לשים "מתקן בחלק העליון שבין הדלתות מצד שמאל עליו יותקן כרטיס ובו יצוין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטניות" רקע הכרטיס וכו'. "לא ינהג אדם מונית שעליהם לא הותקנו לוחיות אלה".

500 ₪.

504. התנהגות נהג מונית :
(1) "נהג מונית יעזור לנוסע במידת הצורך, בהיכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ופריקתו.
(2) מבלי לגרוע מאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות התקנות"...ופה יש הפניה לכל תקנות האוטובוסים שדברנו עליהם.

יש לי הערה, בתקנה 500 צריך לקחת בחשבון שכתוב באותיות עבריות ולטיניות, ומשרד התחבורה צריך לשקול להכניס גם את השפה הערבית שהיא שפה רשמית במדינת ישראל.

אבל אז צריך לכתוב גם ברוסית.

אבל ערבית זו שפה רשמית בישראל.

זה מעוגן בתקנות, ההערה שלך חשובה והיא נרשמה בפרוטוקול, אבל בפועל צריך לפנות למשרד התחבורה שיפעל בנדון.

זו אמנם שפה רשמית אבל באופן מעשי זה לא חיוני. אני מניח שמוניות שעובדות עם המגזר הערבי כתובות בערבית ולא בעברית. התקנה מאושרת.

506. סלי אשפה במונית: "במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאשרה רשות הרישוי, אחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי".

100 ₪ מספיק לזה.

507. סימון מונית:
(1) "לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט בתוספת הרביעית, או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומה.
(2) סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרד המפקח על התעבורה בירושלים..."

זו מונית מאושרת שלא מופיעה כמפרט, או חאפער?

במונית, בכל מדינה נאורה בעולם, יש סימון שאתה רואה מרחוק אם היא תפוסה או פנויה. בארץ אין. יש להם "כובע" אין שום בעיה לעשות תקנה שהכובע יהיה מואר או כבוי.

אתה צודק.

ומה יהיה ביום?

גם ביום אתה יכול לראות את זה.

יש עניין שידעו ם המונית פנויה או תפוסה.

מה שיש בכובע הירוק אדום, האדום מור להיות התראה של מפגע. כל עוד זה קיים, אי אפר לתת לו תפקיד אחר.

אם המונית נוסעת בלילה והיא תפוסה, האינפורמציה שהיא מונית לא מעניינת אף אחד.

אבל היא אומרת שתפקיד הכובע הוא ביטחוני.

אני לא מדבר על החצי השני של האזעקה, אני מדבר על עצם השלט של המונית.

נניח שמונית תפוסה, לשיטתך צריך לכבות את התאורה לגמרי מפני שזה לא רלוונטי. משמעות האור שבכל זאת קיים, לא הצהוב, הירוק או האדום, זה שהנהג יכול לאותת על מצוקה דווקא בגלל שהיא תפוסה.

אם יש לי שני פנסים, אחד למצוקה ואחד כללי, נניח שהמצוקה יידלק בעת חירום, השני, הכללי, ידלק אם המונית פנויה, אם היא תפוסה הוא יהיה כבוי.

לדבר הזה היה פתרון שהיה לו שילוט מואר על גב המונה.

אבל אין היום מונה, לא רואים אותו יותר.

אז יכול להיות שצריך לחשוב על מערכת אחרת אבל לא לנתק את האור הבטיחותי.

עם מי צריך לדבר על זה?

עם אלכס, הוא אחראי על תחבורה ציבורית.

אני מבקש שתכתבי לו מכתב.

יש תקנה אחרת שמחייבת נהג מונית לא לברר אם לקחת אותי, מה שקורה זה שהוא עוצר, שואל לאן ואז הוא מחליט אם כדאי לו או לא כדאי לו. ברגע שאני אדע שהוא פנוי אז אני אדע גם למה הוא שואל אותי.

לדעתי הוא צודק לחלוטין, ונתקלתי בזה בהרבה מקומות בעולם, שכשהמונית תפוסה, הן עוברות ואתה לא מרים את היד ומאותת לה באופן היסטרי.

ולעומת זאת אם הוא פנוי עליו למלא את תפקידו.

אז אנחנו נכתוב כאמור מכתב בנדון למר אלכס לנגר.

507 מאושר?

פנס המצוקה צריך להישאר, את מדברת על מונית שהיא חוקית אבל לא מסומנת? 250 ₪ יספיק.

אנחנו עוברים להסדרים לגבי נמל התעופה בן גוריון.
516. רשיון שירות בנתב"ג:
(ב)"לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעה מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם לכללים ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי הכללים.
(3) לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב, אלא בהתאם לכללים"
הכללים, אגב, הם אלו כללי רשות שדות התעופה, הסעת נוסעים בנמל התעופה בן גוריון.

רשות שדות התעופה עשתה מכרז נתנה לאיזה חברה שגובה כסף, ולא מוכנה עכשיו לקבל היתר, זה רק גורם לזה שיש הפקעת מחיר במחיר שאתה יוצא מהשדה. אתה יודע שאותה חברה שזכתה שם, מוניות הדר, מסיעה אותך מתל-אביב לשדה ב- 45 ₪ ומהשדה לתל-אביב ב- 90 ₪. זאת מפני שלכיוון אחד, מהשדה החוצה יש להם מונופול, ופנימה אין להם והוא מתחרה עם אחרים. אני לא יודע מה רשות שדות התעופה מקבלת מהם.

היא מקבלת מעשר. נדמה לי כעשרה ₪ על כל רכב. כל יציאה של מונית שהסדרן מוציא מהשדה מלווה בקבלה והוא חייב לתת את הקבלה ביציאה, ויש על זה מעשר.

האם כללי רשות שדות התעופה הסעת נוסעים במוניות בנמל תעופה בן גוריון מאושרות על ידי ועדה כלשהי של הכנסת?

השטח הוא של רשות שדות התעופה והיא יכולה לתקן תקנות בשטח שלה.

היא יכולה לתקן תקנות אבל מדוע ועדת הכלכלה צריכה לאשר את זה?

כרגע אני לא מאשר את התקנה הזו, אני אקיים על זה דיון בהמשך. אני רוצה לדעת האם אין פה מיסוי של הנוסעים במוניות. אם הרשות רוצה לקבוע הסדר, אני רוצה לדעת הם אני שיוצא כל פעם משדה התעופה ומשלם 80 ₪, כשאני יודע שבכיוון ההפוך זה חצי מזה, מה קורה עם זה. לא שמענו את כולם, אנחנו לא יודעים את כל העובדות ואנחנו צריכים לבדוק את זה לכן נקיים על זה דיון.

מה עם תקנה517 איסור שידול במוניות נתב"ג?

אני כרגע לא מאשר את שתי התקנות.

אני מבקשת שלקראת דיון כזה שיתקיים, תבדקו גם את ההיבטים של קביעה של עבירות תעבורה, אי קיום כללים של רשות שדות התעופה, אני לא בטוחה שזה נבדק קודם ושהדבר תקין.

תקנה 569 מתייחסת לתקנה 568, לכן אקרא גם אותה: 568. "לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי הפקודה..." רכב שנכנס לארץ עם רישוי זר לאופן זמני, כל עוד הרשיון הזר שלו בתוקף הוא לא חייב רישוי ישראלי, מכירים ברישוי הזר. "... אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות חלק זה, ונתקיימו כל אלה:
(1) ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מיסים.
(2) בעלו או מי שעל שמו תווית המיסים או בן זוגו נוהגים ברכב ו נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב.
(3) נתקיימו הוראות פקודת הביטוח"

אנחנו מאשרים 12 חודשים לנסוע ברכב , אז אם אין לו ניירות, והוא לא יכול להציג את הניירות מחו"ל, אז 100 ₪ זה כלום.

על תקנה 568 זה הזמנה לדין. תקנה 569, מדברת על להראות את הניירות. כמו תקנה
9(א).

ואם אין לו?

אז אפשר להביא אותו לדין.

250 ₪. גם בתקנה הבאה נעשה 250 ₪.

לתקנה 570 נקבע גם 250 ₪.

מה עם תקנה 9

תקנה 9(א) זו אותה תקנה של הצגת מסמכים.

זה לא אותו דבר מפני שכאן מדובר על רכב הרשום בארץ.

מישהו שבא מחו"ל צריך להיות עם המסמכים אתו, זה שונה לגמרי.

הוא לא רשום בארץ, קשה יותר לאתר את פרטיו.

הנקודה היא שבשני המקרים כשהוא נוהג ללא המסמכים הוא מובא לדין, כשהוא מקבל דו"ח הזמנה לדין והוא מציג את המסמכים שלו, אנחנו עושים הסבה ל- 9(א) או לתקנה הספציפית הזו.

אז תתנו 250 ₪ לתייר הזה שהחליט לבוא לארץ עם מכונית זרה ולא מחזיק את המסמכים עליו. אם הוא שכח אותם, שישלם 250 ₪, פעם אחת נעשה אפליה לטובה לישראלים.

לגבי העמוד האחרון, למעשה לא צריך לדון בו. כי עמוד האחרון מכיל רק לגבי הרשויות המקומיות , תקנות התעבורה שמבוצעות באמצעות חוקי עזר, זה למעשה אומר את זה. יש תקנות תעבורה שנאכפות על ידי המשטרה ועוד תקנות תעבורה. יש כאלה שנאכפות על ידי העירייה דרך חוקי עזר.

מה זאת אומרת דרך חוקי עזר?

רחל תסביר את זה טוב ממני.

יש מערכת חוקי עזר שהותקנה מכוח סעיפים 70 ו- 77 בפקודת התעבורה, 250, 251 בפקודת העיריות. יש רשימת עבירות שמופיעה בתוך חוקי העזר. האכיפה נחלקת ין אכיפה שמתבצעת על ידי המשטרה לפי תקנות תעבורה, לבין אכיפה שמתבצעת בדרך כלל בתוך תחומי הרשויות המקומיות על ידי פקחים שהוסמכו לכך.

חלק ג' של הצו, הגדיר, כמו שהגדיר בחלק א', מה שעשינו עד עכשיו, את כל העבירות שנאכפות על ידי המשטרה, אותו דבר נעשה לגבי עבירות שנאכפות על ידי הרשויות המקומיות, מכוח זה שהן מפורטות בחוקי העזר. זה לא מכסה את כל העבירות שהרשויות המקומיות אוכפות, אבל זה מה שיש כרגע בצד.

הכוונה כמובן שרמות הקנס יהיו זהות, איפה ששיננו את 72 שדנו בו לפני שתי ישיבות, ברור שנצטרך לשנות את זה כאן כדי שתהיה התאמה.

אנחנו חייבים לאשר את זה כדי לאפשר אכיפה לרשות המקומית. אם אנחנו לא מאשרים את זה הרשות המקומית לא יכולה לאכוף את זה?

אם לא מאשרים את זה אז יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת שתשארנה עבירות שקבועות בחוקי העזר ונאכפות על ידי הרשות המקומית כעבירות לא שלימות בגלל שתחסר דרגת הקנס, ולא יהיה סכום. אפשרות שניה, שיווצר מצב של חוסר התאמה. נניח בדוגמא של חניה על מדרכה, שמשטרה אוכפת אותה ב- 250 ₪ והעירייה תצטרך לאכוף אותה במשהו אחר.

יש תקנות תעבורה, בתקנות התעבורה מצדן, יש ברירת קנס. זה משנה מי רשם את הדו"ח? נניח שרשם שוטר או פקח של העירייה, מה השוני?

אם זה מכוח פקודת התעבורה, רק השוטר יכול לרשום דו"ח בשביל שתהיה לפקח סמכות לרשום דו"ח צריך שיהיה לו חוק עזר שאומר את אותו הדבר. למשל איסור חניה על מדרכה, ברגע שזה רק בצו התעבורה והוראות קנס, רק שוטר יכול.

למה אי אפשר לתת לפקחי עירייה אפשרות לרשום דו"חות? למה צריך שיהיה לזה חוק עזר?

זה נכון, האפשרות נכונה היא לתת הסמכה בחוק.

הדרך הנכונה היא לתקן את סעיף 77.

גם פקח עירייה יכול להגיש דו"ח ומשעה שזה ברירת קנס זה ישולם לקופת העירייה.

סעיף 77 לפקודת התעבורה אומר שמועצה של עירייה או של מועצה מקומית, רשאית, בהסכמת שר פנים ושר התחבורה, להתקין בחוקי עזר בלבד, לכן זה חייב להיות לפי נוסח הפקודה כרגע.

איזה עירייה התקינה את חוקי העזר האלה?

כל העיריות, זה המצב היום.

אם העירייה התקינה חוק עזר, מותר לה לקבוע סכום קנס כמה שהיא רוצה?

לא, וזה בדיוק מה שהצו הזה בא לשנות.

כל חוקי עזר שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יהיו בכפוף לכל תקנה שהתקין שר התחבורה בסעיפים 70 – 72.

המצב היום, ואם אנחנו רוצים לשמר אותו ופשוט לשנות אותו בהתאם כאן, הוא שנניח עיריית ירושלים יש לה חוק עזר בדבר חניה על מדרכה. אנחנו לא רוצים מצב שאם השוטר אוכף חניה על מדרכה זה יהיה 100 ₪ ואם העירייה אוכפת את זה זה יהיה 490 ₪.

צריך ליישר קו.

לכן אומרים אם יש חוק עזר שמקביל לצו התעבורה עבור הקנס, גובה הקנס יהיה אותו דבר.

זאת אומרת שאנחנו משווים את שיעורי הקנסות.

בדיוק.

את חייבת לבדוק את העניין המשפטי פה, כדי שנהיה בטוחים שזה מה שאנחנו עושים פה ולא משהו אחר.

יש כאן הפניה למספר התקנות.

מה שעשיתם זה לקחתם את אותם דברים שהם בסמכות העירייה ויישרתם את הקו בהתאם לסמכות כדי שהקנס יהיה תואם.

הגבלנו בעניין הזה את העירייה מבחינת גובה הקנסות.

לגבי תקנות 72, הוועדה אישרה כל מיני- - -

החלקים יהיו זהים. הרעיון הוא שהתקנות בחלק ג' - - -

בזה סיימנו את התקנות, אני לא מאשר אותם באופן סופי, אני רוצה קודם לקיים דיון על שיטת הניקוד ואז נראה באופן סופי אם אין שינויים.

יש בעיה עקרונית עם הנושא של העיריות.

אני מבקשת שיהיה לנו נוסח כמו שאושר, לא לגבי הכל אלא על כל תקנה שיש לגביה שינוי.

ברגע שעירייה פונה לרשום דו"חות, יש לה אינטרס למנוע מקומות חניה, ואז בכל סמטה חשוכה מופיע לך מעבר חציה, שאסור לעמוד 12 מטר לפניו. אם תלך לאורך שדרות נורדאו בתל- אביב תראה שסמטאות ברוחב שבקושי מכונית עוברת אותם, כולן מקווקוות במעברי חציה.

זולת אם נקבע אחרת.

ברגע שיש לעירייה אפשרות, היא צובעת באדום לבן איך שהיא רוצה, מוסיפה מעברי חציה איפה שהיא רוצה וכך היא שוללת מקומות חנייה, גורמת לאנשים לשלם דו"חות ואז יש לה כסף. אם רק למשטרה הייתה סמכות לרשום דו"חות חניה, יכול להיות שהעירייה הייתה מתנהלת אחרת.

רשות תמרור מקומית, זה חד וחלק רק בסמכות העירייה? היא יכולה לצבוע ולעשות כאלה דברים?

בעקבות הדיונים פה נקבע שלא כל דבר יעשו בריכוזיות במשרד התחבורה, אלא להאציל סמכויות לרשויות המקומיות לעשיית ככרות וכו'. כל הטענות כל הזמן היו שהמדינה חונקת את הרשות המקומית ולא נותנת להם שום דבר.

מה אתם עושים נגד עיריית תל-אביב שמתנכלת לאורחים ומחליטה שכל היער צבועה כחול לבן, גם בפאתי העיר, במקומות עם מצוקת חניה ואין סיבה לסמן כחול לבן ולגבות כסף.

היא צריכה לעשות את זה בהתייעצות עם המשטרה. סמכות רשות התמרור המקומית מלווה בהתייעצות עם קצין משטרה.

יש תקנות ספציפיות, 17, 18, 19.

נניח עירייה מסוימת מחליטה לגבות כסף, היא מחליטה, אם יש לך תג של תושב אתה פטור, אתה מסמן במקומות חוקיים במרכז שאין שם מצוקת חניה במשך היום ומעביר אותם מפס לבן שהיו חונים עליו חינם, לכחול לבן שמשלמים כי כל המטרה היא לגבות כסף. זה לא שיקול תעבורתי בכלל. במקומות שיש מצוקת חניה, צריך לגרום שתהיה תחלופה, זה מקובל עלי. במקומות שאין מצוקת חניה, למה לסמן אותם כך?

תקנה 17, 18, 19 אומרת שגם תמרור שהוא ברשות הסמכות של רשות תמרור מקומית, עדיין מכיל בתוכו, מעבר להוראת המסגרת, את רשות התמרור המרכזית, ואת הצורך באישור ויכולת ההתערבות. אז הצגת הדברים כאילו שהרשות המקומית - - -

אני לא מבין את המשפט האחרון. אם עיריית תל-אביב מחליטה לסמן רחובות שלמים בכחול לבן?

היא לא יכולה. כי הסימון כחול לבן הוא לא סימון, הוא תמרור. חלק מהתמרורים הם בסמכות רשות תמרור מקומית וחלק לא. אלה תקנות 17, 18, 19.

חניה זה באישור רשות תמרור מקומית?

התמרור ד' 20, כחול לבן, כן. תקנה 17 אומרת ש"רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו. ניתנה הוראה כאמור בתקנות אלה, רשאית רשות התמרור המקומית..."- - -

זו התערבות בדיעבד. אפשר להגיד להם תשנו. אם אני מבין את התקנה נכון, רשות תמרור מרכזית, או משרד התחבורה, רשאים לבוא לעיריית תל- אביב ולהגיד שאין להם הצדקה לסימון המסוים הזה, ויש לשנותו.

לא רק זה, רשות תמרור מרכזית יכולה להורות לרשות תמרור מקומית לסמן לעשות לפעול וכו' , זו תקנה 17. תקנה 18 שזו חלוקת הסמכויות בים שתי הרשויות התמרור "סמכות רשות תמרור מקומית, זולת אם הורתה רשות תמרור מרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית לאחר התייעצות עם קצין משטרה להציב לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה..." ויש כאן רשימת תמרורים. שוב, זה כפוף לסמכות על של רשות תמרור מרכזית.

מי עוסק בעניין הזה במשרד התחבורה?

הכל אלכס, ונדמה לי שאתה צריך להזמין אותו אליך לדבר על הרבה נושאים.

יש את תקנות התעבורה כפי שקראת אותם, למעשה מדובר ביחסי הכוחות בין משרד התחבורה לבין הרשויות המקומיות. יש מאבק מאד משמעותי שבו רשויות מקומיות תובעות יותר סמכויות, גם בתחום התמרור, שיעבירו אותם אליהם. הצרכים בעניין הזה, גם הדברים שם בסמכות ברורה של אישור מראש של רשות התמרור המרכזית, האישור ניתן כמעט כדבר שבשגרה, אם רשות התמרור המקומית או מי שעומד בראשה, הם מספיק חזקים מול משרד התחבורה. יש את לשון התקנות ויש איך שהדברים עובדים בפועל.

בכל אופן דעתי איננה נוחה לשימוש בתמרור למטרות גביית כסף. אני חושב שבמרכז העיר, ובמקומות שיש בהם מצוקת חניה צריך ליצור תחלופה וליצור מצב שחונים בתשלום. מצד שני, אני לא חושב שבפריפריה יש לזה הצדקה.

איש לא יעודד את פניך שהסימון נעשה רק לגביית כספים.

הם צובעים גם מעברי חניה במקומות שלא צריכים, וכן אדום לבן, אין ברירה, חייבים לעמוד באדום לבן כי אין מקום חניה אחר, וזה הכסף.

יש מקומות שמסמנים יותר מידי.

אני חושבת שנוצרה פה אי הבנה בסיסית ממה שאמר אדון אהרונוביץ. כשמדברים על סימון הכוונה היא לתמרור, אין סימון גרידא.

בסדר, זו הכוונה. בזה סיימנו להיום, אנחנו נעשה דיון נוסף על הדברים האלה. סגן השר אבי יחזקאל פנה אלי לפני שבועיים וביקש ממני להחיש את הדיון בעניין הניקוד. נקבע עכשיו בהקדם דיון בשיטת הניקוד החדשה.

דבר נוסף זה על תחולה. על פי משטרת ישראל שיתחילו לבצע את הצווים, שיתחילו להיכנס לתוקף אחרי 6 חודשים.

אין לי בעיה לאשר את זה כרגע כדי שיתחילו תוך 6 חודשים, השאלה אם אנחנו לא נהיה חייבים בתיקונים אחרי שנדון בשאלת הניקוד.

אתה אומר שבשלב זה אתה לא מאשר את זה. ברגע שזה יאושר יחלו 6 חודשים.

תצטרכו לחכות קצת, יכול להיות אחרי שאשמע יותר על הניקוד, משהו ישתנה, נראה הכל כחבילה אחת. כרגע לא אישרנו שום דבר, ולכשיאושר הצו לאחר הבחינה, תחולתו תהיה תוך ששה חודשים. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00