פרוטוקולים/כלכלה/3921



2
ועדת הכלכלה – 22.10.2001

פרוטוקולים/כלכלה/3921
ירושלים, כ"ב בחשון, תשס"ב
8 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 351
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ב', ה' בחשון התשס"ב, 22.10.2001, בשעה 11:30


ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק החבות בנזיקין של בעלי כלי שיט לנזקי זיהום הים בשמן
התשס"א2000-

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
נחמה רונן

אריה רונה, מנהל מינהל הספנות והנמלים, משרד התחבורה
זאב לשם, סגן מנהל מינהל הספנות והנמלים, משרד התחבורה
עו"ד רננה שחר, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
עו"ד אסתר ארן, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
עו"ד אריה דוידסון, משרד התחבורה
שמעון ליאור, רשות הנמלים והרכבות, משרד התחבורה
זאב לשם, מינהל ספנות ותחבורה, משרד התחבורה
עו"ד בני רובין, משרד המשפטים
יואב ענתבי, אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, משרד האוצר
אמיר שביט, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד ורדית רז, הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות
רני עמור, ראש אגף ים וחופים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד אורלי חורש, הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד הדס פיקסלר, הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
שמואל מלכיס, מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
עו"ד סטוארט פישר, סגן היועץ המשפטי, בתי זיקוק
דבורה סיילס, אדם טבע ודין

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק החבות בנזיקין של בעלי כלי שיט לנזקי זיהום הים בשמן
התשס"א2000-

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.
אנחנו דנים בהצעת חוק החבות בנזיקין של בעלי כלי שיט לנזקי זיהום הים בשמן, התשס"א2000-.

בארגון הספנות הבינלאומי הוקמה קרן לפיצוי
בנזקים של זיהום ים ממכליות. אני מוסר לך את הדוח האחרון של הארגון.

את מי מפצים?

את המדינות ואת כל הגופים שעשויים להיפגע
מזיהום ים בשמן כאשר בארגון חברות בו מדינות – רק מדינה יכולה להיות חברה בארגון - ומטרת הקרן היא לספק פיצוי בגין נזקים בעקבות זיהום ים בשמן ממכליות. זאת אומרת, מדובר רק על שמן עמיד.

זאת אומרת שכל מכלית צריכה לתרום סכום,
משהו מעין פוליסת ביטוח.

נכון. מדובר באמנה שמטפלת בשמן עמיד שנשפך
ממכליות. מקום מושבה של הקרן הוא בלונדון, סמוך לארגון הספנות הבינלאומי, ארגון שישראל חברה בו, והארגון פועל מאז 1978 ונשען בעצם על שתי אמנות: אמנה אחת בה מוגדר מה בעל האונייה חייב לבטח, ואמנה שנייה שנוסדה ב1978- והיא קובעת את המנגנון למתן פיצויים למדינה במידה שקרה האסון הגרוע מכל ומכלית התבקעה או נשפכו כמויות גדולות של שמן.

המדינות מעבירות את הכספים לקרן באופן
שוטף?

כן.

והן אמורות לגבות את הכספים מהאוניות?

לא. הן אמורות לגבות ממקבל השמן במדינה.
זאת אומרת, בעל המטען.
בנושא בעל האונייה טיפלנו. מבלי להיות חברים בארגון, למעלה משנתיים אנחנו מונעים הגעת אוניות שאין להן ביטוח ברמה של הארגון. מיד זאב לשם יאמר לך גם את הסכומים.

אני חושב שהבנתי את העיקרון ולכן אני מציע
שנתחיל לקרוא את הסעיפים ואז נבין יותר. תוך כדי דיון בסעיפים הדברים יתבררו לנו יותר.

לפני שמתחילים בקריאת הסעיפים, יש לי שאלה
עקרונית. הצעת החוק היא מאוד חשובה והיא מאוד חשובה למשרד לאיכות הסביבה שמחכה לה די הרבה שנים, אבל בהזדמנות החגיגית הזאת כשיש הצעת חוק שמסדירה את כל העניין של זיהום הים משמן, אני רוצה לשאול או לנסות להבין, כי לא הבנתי בטרום הדיון, מדוע אי-אפשר כבר להלביש על הצעת החוק הנוכחית גם את זיהום הים מכימיקלים או זיהום ים מגורמים אחרים שנגרמים מכלי שיט. אני לא מדברת על הכנסת כל הגורמים שמזהמים, אבל כלי שיט שגורם זיהום – בין אם זה בגלל שמן או נפט או כימיקלים או כל גורם אחר – למה אי אפשר לכלול את הכל באותה הצעה?

האמנה מטפלת רק בשמן עמיד והדברים האחרים
יבואו בהמשך. אנחנו מדברים על קרן שהיא קיימת ועובדת.

אני מבינה שהחוק מטפל בשמן, אבל אני שואלת
למה אי אפשר להוסיף עוד סעיף או לקבוע בתקנות שיותקנו.

לא יהיה במה לפצות, כך שזה לא יעזור לנו.

אנחנו מדברים על שתי אמנות בינלאומיות
ובאמנות הבינלאומיות האלה חברים נכון להיום 62 מדינות. 62 מדינות לפי כמות היבוא של הדלק מאותן מדינות מקציבות תרומות לקרן בינלאומית.

היא גובה מהגורמים שקונים דלק ובמקרה זה
נניח היא גובה איזשהו היטל מבתי הזיקוק וחברות הנפט והכספים מועברים אחר-כך לקרן הזאת.

זה לא היטל אלא תרומה.
אמנה ראשונה היא אמנה שנוגעת לבעלי האוניות והיא לא נוגעת לבעלי המטענים. האמנה הזו למעשה לא עולה כסף אלא זו אמנה שבאה לקבוע את חבותו בפיצויים של בעל האונייה. האמנה הזו למעשה קובעת פורמט של פוליסת ביטוח וכל בעל אונייה חייב למלא אחר ההוראות האלו.

הוא חייב לבטח את עצמו?

הוא חייב לבטח את עצמו בסכומים ובנהלים.

זאת אומרת שאם האונייה תגרום נזק, יהיה לו
ביטוח שמכסה.

נכון. זו אמנה אחת שקשורה לבעלי האוניות. היות
שהסכום באמנה הזאת או בביטוח הזה הוא מוגבל – הוא מוגבל למשהו בסביבות החמישים מיליון דולרים – ולצערנו הביטוח הזה שאנחנו מדברים עליו הוא ביטוח שאמור לכסות במקרה של קטסטרופה ולא מדובר על עשרה טון שנשפכים בים אלא קטסטרופות לאומיות ברמה גבוהה, לכן באה האמנה השנייה. האמנה השנייה אומרת שאם האמנה הראשונה של בעלי האוניות מפצה או מבטיחה פיצוי עד חמישים מיליון דולר, אנחנו, הקרן, נבטיח פיצוי עד 250 מיליון דולר לאירוע אחד של נזק. כאן מדובר על פיצוי בגין קטסטרופה למדינה. מדינת ישראל נמצאת היום מבחינה גיאוגרפית במקום כזה ששלושים אחוז מתנועת הדלק בעולם כולו עוברת דרך תעלת סואץ ובסביבה שלנו ואם חס וחלילה קורה משהו בפתח תעלת סואץ, אנחנו מקבלים את זה לאורך כל החוף ואפילו לא ננסה לאמוד את הנזקים ומספר מיליוני הדולרים שיעלו לנו כדי לפצות.

על מנת לא להעלות את מחירי ההובלה הימית של טנקרים, כי אומרים בעלי האוניות שאין להם בעיה, ואם רוצים שהם יבטחו במיליארד דולר, הם יבטחו, אבל הפרמיה הזו עולה כך וכך כסף ואת זה הם יוסיפו לדמי ההובלה. לכן באו בעלי המטענים, היבואנים, ואמרו שהם יקימו קרן, הם יוודאו שיהיה להם פיצוי מעבר לפיצוי שהובטח על-ידי בעל האונייה.

אנחנו נקרא את הסעיפים ונתחיל בסעיף 2.

כשנגיע לסעיף שיש בו היזקקות למונחים
שמוגדרים בסעיף 1, נחזור לסעיף 1.

פרק שני: הוראות כלליות.
2. מטרה.
חוק זה בא להסדיר את החבות בנזיקין של בעל כלי שיט עקב זיהום זמן שנגרם מכלי השיט, ואת הפיצוי המשולם בשלו, בהתאם להוראות האמנה ואמנת הקרן.

3. תחולה.
הוראות חוק זה יחולו על נזק זיהום שנגרם בתחום מימי החופין ובתחום מימי האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, גם אם התקרית שגרמה לזיהום התרחשה מחוץ לתחומים האמורים.

יש לנו הגדרה למימי האזור הכלכלי?

זה כתוב באמנה אבל לא כתוב בחוק.

אין לנו אזור כלכלי.

אם כן, איך אתה משתמש בחוק במונח אזור
כלכלי?

קראתי את הצעת החוק וקראתי את המונחים
שמוגדרים בסעיף 1, ולא מצאתי לזה הגדרה.

עד מאתיים מייל מעבר למים הטריטוריאליים.

זו ההגדרה שמוסכמת על כל הגורמים?

זה בתנאי שמדינה מצהירה שהיא קובעת לעצמה.

אני רוצה לומר לכם שאני לא מתכוון להקדיש
עשרות ישיבות ולבזבז את הזמן בדיונים על החוק הזה שהוא דבר די איזוטרי. הוא מאוד חשוב לענף הספנות אולי, אבל כבר אני אומר לכם שהחוק הזה צריך להכיל רבע מהסעיפים שכתובים בו ולדעתי היה צריך להיות בתקנות. יש שיטה שבמקום להעביר דברים לחקיקת משנה, מעבירים לחקיקה ראשית.

האזור הכלכלי, מאחר שלא מוגדר, יש באמנה הגדרה, תגדירו ותאמרו עד תחום של מאתיים מייל מחופי ישראל שלישראל יש אינטרס כלכלי.

או שבמקום לכתוב אזור כלכלי נכתוב מימי
החופין ועד מאתיים מייל מעבר למימי החופין.

אבל תוסיפי משהו לגבי האינטרס הכלכלי.

תביאו לנו הצעה להגדרה.

החוק מאמץ את האמנה ובאמנה מוגדר ונאמר
מאתיים מייל.

האם אפשר להשתמש בהגדרה שאומרת שזה קרה
במקום שחופי ישראל נפגעים?

אתה צריך להגביל במאתיים מיל כי האמנה
מגבילה במאתיים מייל.

אם כן, אנחנו מסכמים שתתווסף ההגדרה
שהאזור הכלכלי של מדינת ישראל הוא מאתיים מייל כפי שקבוע באמנה. ההגדרה צריכה לומר האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל לצורך חוק זה הם עד מאתיים מייל.

הייתי אומר אזור כלכלי בלעדי כמשמעותו
באמנה.

אני לא בטוחה.

נבדוק את זה.

4. סייג לתחולה.
הוראות חוק זה לא יחולו על כללי שיט המופעלים שלא למטרות מסחריות על ידי מדינה שהיא צד לאמנה או על כלי שיט צבאיים של מדינה כאמור.

זה מתוך האמנה?

כן.

אחריות

אחריות בעל כלי שיט.

5. אחריות.
(א) נגרם נזק זיהום, יהיה אחראי לאותו נזק מי שהיה בעל כלי השיט בזמן התקרית.

(ב) היה אותו נזק תוצאה של תקרית שהיא סדרת אירועים, יהיה אחראי לאותו נזק מי שהיה בעל כלי השיט בזמן האירוע הראשון.

נניח שהיו שני אירועים, למה מפילים את כל
התיק על הראשון? יכול להיות שהדבר הראשון היה שריטה באונייה והדבר השני גרם לתביעתה.

אם הייתה שריטה באונייה, הבעלים מכרו את
האונייה למישהו אחר כשידע שהייתה שריטה באונייה. מדובר על אותו כלי שיט ולא על שניים.

נכון. באותו כלי שיט יכולות להיות שתי תאונות
אחת אחרי השנייה. בהתחלה הוא עלה על סלע בגלל הטעות של הנווט בנמל, ובשלב השני רב החובל כבר נכנס לפאניקה ובמקום לנסוע אחורה נסע קדימה. למה הנווט שעשה דבר קטן אחראי על הכל?

צריך לקרוא את המושג תקרית.

המושג תקרית אומר: "אירוע או סדרת אירועים
שמקורם אחד שבהם היה מעורב כלי שיט ואשר גרמו נזק זיהום או אירוע היוצר חשש ממשי ומיידי לגרימת נזק זיהום".

אתה מקבל פיצוי ללא הוכחת עשן. אם אתה הולך
לבתי-המשפט אין לך אמצעים לעצור את הזיהום, אבל כאן אתה יכול לעצור אותו מיד.

זה ברור לגמרי שאם אני יצרתי נזק עם המכונית
שלי ומכרתי אותה, אני חב בנזק אם מכרתי אותה אחרי שיצרתי את הנזק. לכן אני עדיין לא מצליח להבין מה אומר סעיף קטן (ב).

זה דבר שמופיע באמנה.

מצדי תעשו חוק שאנחנו מאמצים את האמנה.

הבעיה ששתי האמנות האלה מאוד מסובכות.

אני לא מוכן להיות חותמת גומי כי אני עכשיו
כנסת ואני צריך לחוקק סעיף. אם זה כדי לאמץ את האמנה, תחוקקו חוק שמאמץ את האמנה.

כיוון שלא מדובר כאן בעשן צריך להדביק את זה
למישהו והקרן משלמת. לכן עד כמה שהבנתי את האמנה, זה מה שנקבע.

את סעיף (ב) אני מוחק כי אין בו צורך. המשפט
הכללי שחל, יחול גם במקרה הזה. אני לא רוצה לשנות כאן את האחריות בנזיקין כי יכול להיות שאני עושה פה דבר בלתי מוצדק. אם זה כתוב באמנה, כתוב באמנה. אני לא חושב שאפשר לומר שאחריות בנזיקין היא על מי שיצר את הדבר הראשון. יכולה להיות תאונת שרשרת כאשר אחד עשה משגה קטן. יש גם עניין של סיבתיות וריחוק הנזק ואני לא אכנס לזה. כרגע אני לא מאשר את סעיף קטן (ב).

אגב, למה אתם לא כותבים שישראל מאמצת את האמנה?

אלה שתי אמנות מאוד מורכבות והיועצת
המשפטית של משרד החוץ חששה שהיא תתקשה להפקיד את המלאכה בידי בתי-המשפט, אם לומר את הדברים בצורה פשוטה.

צריך גם לתת סמכויות לבתי-המשפט.

יש מניעה להכניס משפט שאומר שישראל מאמצת
את האמנה?

אפשר לחוקק חוק שאומר שישראל מאמצת את
האמנה וכן יחולו הוראות נוספות אלה ואלה. אפשר לאמץ ולא להמציא את כל הדבר מחדש.

כרגע סעיף קטן (ב) לא מאושר. אולי יאושר בהמשך, אחרי שאני אשתכנע בנחיצותו.

אני יכול להפנות אותך לסעיף 22.

אבל זה רק לגבי הקרן.

(ג) נגרם נזק זיהום כתוצאה מתקרית שמעורבים בה שני כלי שיט או יותר, ואותו נזק אינו ניתן להפרדה ביניהם באופן סביר, יישאו כל בעלי כלי השיט המעורבים באחריות לאותו נזק יחד ולחוד.

מאושר.

(ד) אחריותו של בעל כלי שיט בשל נזק זיהום שגרם לפגיעה בסביבה, תהיה לפיצוי בגין עלויות אמצעי ניקוי ושיקום סבירים של הסביבה שנפגעה.

מאושר.

מי אמור להחליט מה זה סביר?

בית-המשפט קובע.

באמנה אין הוראות לגבי העניין הזה.

אין.
(ה) בעל כלי שיט לא יהיה אחראי לנזק זיהום אם הוכיח אחד מאלה:

(1) שהנזק נבע מפעילות מלחמתית או מפעילות עוינת, ממלחמת אזרחים, ממרי או תופעת טבע בעלת אופי חריג שלא ניתן למנעה ואין לעמוד בפניה.

(2) שהנזק נגרם בשלמותו על ידי צד שלישי במעשה או מחדל במטרה לגרום נזק.

(3) הנזק נגרם בשלמותו כתוצאה מרשלנות או התנהגות פסולה אחרת של רשות שלטונית או רשות אחרת האחראית לאחזקה או הפעלה של אורות או עזרי ניווט אחרים בעת ביצוע תפקידיה על פי דין.

בסעיף קטן (1) תוסיפי פעולת טרור.

אני מציעה שתבדקו בחוק העונשין כיצד מוגדרת
פעולת טרור ונאמץ את ההגדרה הזאת.

אדוני היושב-ראש, בתקנות מס הכנסה לנזיקין,
לקרן פיצויים, כתוב פעילות עוינת ולקחנו את זה משם. זה כתוב כי אנחנו עכשיו עושים פוליסה לנזקי מלחמה והכנסנו את הנושא של הטרור ופעילות עוינת נופל בקטיגוריית הטרור.

אתה צודק, אבל זה לא פותר את הבעיה כאן. אני
חושב שאם הכוונה שפעולת טרור לא תיחשב כאקט אלא היא כמו פעולה מלחמתית, טוב לכתוב פעולת טרור.

טרור היא לא מילה עברית והשאלה מהי
הטרמינולוגיה שמשתמשים בה בחקיקה שלנו.

פח"ע, פעילות חבלנית עוינת.
מה זאת אומרת בתופעת טבע בעלת אופי שאי-אפשר למנעה? סופה, סערה?

למשל, ושאין לעמוד בפניה.

באזור מסוים בקריבים מתפתחים כל ההוריקנים
שגם מכונים בשמות וכולם במגננה. אם מישהו נכנס לשם, זה חל עליו או לא?

לא. זה צריך להיות קרוב לאזור.

אני חושבת שהכוונה היא שהוא צריך לנקוט ככל
האפשר באמצעים סבירים.

צריך להוריד את המלים "שניתן למנעה".

הסוף יהיה שהקרן לא תכבד את זה ולא תראה
בזה אימוץ.

בסדר. אישרתי את הסעיף. אפשר לכתוב תופעת
טבע בעלת אופי חריג למרות שאנחנו לא יכולים למנוע תופעות טבע בעלות אופי חריג.

(ו) בעל כלי שיט לא יהיה אחראי לנזק זיהום כלפי מי שגרם לנזק, אם יוכיח שהנזק נגרם כולו או חלקו כתוצאה מרשלנות הניזוק או ממעשה או מחדל שלו שנעשו במטרה לגרום נזק.

סעיף 5 אושר למעט פסקה (ב) אלא אם כן ישכנעו
אותי לאשר גם אותה והוספת המילה פעילות חבלנית עוינת.

סימן ב': הגבלת אחריות של בעלי כלי שיט.
6. הגבלת אחריות.
6. בעל כלי שיט רשאי להגביל את אחריותו לנזק זיהום, לכל תקרית, בסכומים כלהלן:

(1) סכום שלא יעלה על 3 מיליון יחידות חישוב אם הנזק נגרם מכלי שיט שתפוסתו אינה עולה על 5,000 טון רשום.

(2) הסכום כאמור בסעיף קטן (1) בתוספת של 420 יחידות חישוב לכל טון רשום שמעל 5,000 טון ראשונים, אם הנזק נגרם מכלי שיט שתפוסתו עולה על 5,000 טון רשום, ובלבד שהסך הכולל לא יעלה על 59.7 מיליון יחידות חישוב.

בסעיף זה "תפוסת כלי שיט" – כמשמעותה באמנה הבינלאומית בדבר מדידת תפוסה משנת 1969.

מה זאת אומרת כלי שיט רשאי להגביל את
אחריותו לנזק זיהום? איך הוא מגביל את אחריותו?

החוק הזה יוצר את המנגנון שברגע שאירע נזק
זיהום, בעל כלי שיט הולך לבית-המשפט ומקים קרן הגבלה שהיא בסכום של תעודת הביטוח שלו כאשר את היתרה משלמת הקרן.

מה זאת אומרת רשאי? איך הוא קובע?

החוק קובע שהוא רשאי.

זה בהתאם לאמנות בינלאומיות כלליות בעניין
הגבלת אחריות של בעלי כלי שיט וזאת פונקציה של גודל האונייה.

איזה סיבה יש לבעל כלי שיט כלשהו לא להשתמש
בסעיף הזה ולהגביל את אחריותו?

הוא ישתמש.

אני רוצה לקבוע שהאחריות לא תפחת ממשהו.

אז הוא לא מכוסה בביטוח. בעל כלי השיט
מבוטח במה שנקרא מועדוני שיפוי שהם קובעים והם עומדים על כך שבעל כלי השיט יגביל את אחריותו בהתאם לאמנות הבינלאומיות.

למה לא נאמר שבעל כלי שיט לא יגביל את
אחריותו לפחות ממשהו? הכוונה שהוא חייב שיהיה לו ביטוח מינימלי.

הסעיף הזה צריך להיות מנוסח מחדש ולומר שאחריותו של בעל כלי שיט לא תפחת ממשהו, ואז הסכום שלא יעלה על וכולי. תעשו סף נמוך שאסור לו להפחית מתחת לזה. הוא לא יכול לגרום לכך שאחריותו תהיה פחותה מהסכומים שאת מונה בסעיפים הקטנים שבסעיף 6.

הוא כן גורם.

הוא יכול גם לא להגביל ולא להשתמש בסעיף
הזה.

החוק רוצה שתהיה חבות מינימלית.

לא. זו לא מטרת הסעיף הזה. מטרת הסעיף הזה
היא שבעל האונייה יודע שאם יש לו פוליסת ביטוח במיליון שקלים, הוא שם את מיליון השקלים בבית-המשפט המחוזי בחיפה והוא יכול לקחת את האונייה שלו ולהמשיך לשוט בימים, אי-אפשר לתבוע אותו, אי-אפשר לעצור אותו, אין צורך בזה. אז בית-המשפט המחוזי בחיפה מחליט מה לעשות עם מיליון השקלים שלו. אם הנזק יותר גבוה ממיליון שקלים, הוא פונה לקרן ועושים השלמה. אם הנזק הוא פחות ממיליון שקלים, מחזירים את היתרה לבעל האונייה.

בסעיף הזה בעל כלי השיט אחראי לזיהום?

אחראי לזיהום.

כלי השיט הוא כלי קטן שאיננו עולה על 5,000
טון. מה האחריות המינימלית שהמדינה רוצה ממנו?

הוא צריך תעודת ביטוח.

השאלה אם הוא חייב לבטח את עצמו בסכום
שלא יפחת מהסכום האמור בפסקה (1).

כלי שיט קטן שנפחו עד 5,000 טון או 4,999 טון
ולכן הוא נופל במסגרת של לא יותר מ5,000-. מה תובעת המדינה ממנו שהוא יעשה?

שיעשה ביטוח בסכומים שנקובים בסעיף 6.

הוא חייב שתהיה לו תעודה על סכום לא פחות
מזה.

נכון. התעודה מאושרת על-ידי המדינה.

למה לא לומר שבעל כלי חייב לעשות תעודת
ביטוח שלא תפחת מסכום מסוים?

מכיוון שאין בזה הגיון. קח לדוגמה אונייה גדולה
שמבטחת על-פי האמנה ב59- מיליוני דולרים כי כך מחויב באמנה, ואותה אונייה גרמה תאונה בסכום של עשרה מיליוני דולרים, כאן הנזק שהאונייה גרמה הוא פחות מסכום הביטוח. אומרים לבעל האונייה שאם הוא רוצה להימנע מהליכים משפטיים ולעכב את האונייה בנמל, שישים את גבול האחריות שלו בבית-המשפט המחוזי ולאחר מכן יוכל לצאת לים.

אונייה שיש לה ביטוח על עשרה מיליוני דולרים גרמה נזק שמוערך במיליון דולרים. כל זמן שלא שולם הביטוח, עוצרים את האונייה בנמל עד שיגמרו את כל ההליכים ויקבלו את הכסף של הביטוח. בעל הכלי מבקש לשחרר אותו מההליכים האלה ומאחר שהוא חייב עשרה מיליוני דולרים, הוא שם ערבות בנקאית בבית-המשפט ומבקש לצאת עם האונייה מחר בבוקר כי הוא צריך להגיע למקום אחר. נותנים לבעל האונייה את האופציה הזאת, קח את האונייה, תשים לנו את קרן ההגבלה שלך וסע לאן שאתה רוצה כי הכסף נמצא אצלנו ואנחנו נחלק אותו לפי כמות הפיצויים הנדרשת. אין שום סיבה להחזיק אותו אבל המדינה נותנת לו כלי להגבלת אחריות כשאומרים לו שאם הוא ישים את הכסף, ייתנו לו לצאת.

אני לא מבינה למה הכוונה. מהאמור אי-אפשר
להבין למה הכוונה.

בסעיף 14 של הביטוח כתוב שלא יוגבל כלי שיט
למעלה מאלפיים טון אלא אם כן בידו פוליסת ביטוח או ערבות בנקאית או מסמך מאת קרן הפיצוי בסכומים הבאים ולאחר מכן באים סעיפים א', ב' ו-ג'. כשאתה אומר שהוא רשאי להגביל, אתה אומר שהוא רשאי להגביל את עצמו על-פי הסכומים של פוליסת הביטוח.

לסכומי המינימום.

בעל כלי שיט רשאי להגביל את אחריותו לסכום
לא יעלה על שלושה מיליון.

תראה את סעיף 7, בעל כלי שיט המבקש להגביל
את אחריותו יגיש בקשה לבית המשפט להקמת קרן הגבלה, הוא יצרף את רשימת התביעות לפיצוי הכפופות להגבלת האחריות ואז בית המשפט יחליט כי אם הוא נותן הגבלה בית-המשפט לא יקבל את זה כי הוא צריך לתת הגבלה ראויה.

יש לו חבות מוגבלת והוא לא רשאי להגביל את
האחריות שלו. יש לו חבות מוגבלת משום שמעבר לסכום הזה משלמת הקרן. חבות בעל האונייה תהיה כך וכך בהתאם לגודל האונייה וכל סכום מעבר לזה תשלם הקרן. מה שאתם עושים הוא שיש לו אחריות בלתי מוגבלת וחבות מוגבלת ובביטוח עושים את זה הרבה. לכן אין פה בעיה של רשאי או לא רשאי אלא הוא מוגבל בחבות.

הוא מוגבל בחבות, אבל כדי שכלי השיט שלו
ימשיך להפליג הוא צריך לעשות את הצעד הזה של הקמת קרן.

תכתבו שבעל האונייה יהיה מוגבל בחבותו ובתנאי
שיש לו קרן להגבלת האחריות בסכומים אלה ואלה.

צריך להיות כתוב שזה לא יפחת ולא שלא יעלה.
אם כתוב שלא יפחת, אני מבין.
אנחנו כרגע קובעים סכום שלא יפחת משלושה מיליון ואתם תבדקו אם עשינו טעות. אם עשינו טעות, תחזרו אלינו.

מה זה שלא יפחת, הוא גם יכול יותר?

בוודאי.

הוא לא יכול יותר.

המדינה צריכה לקבוע סף תחתון.

אני לא יודעת אם מדובר כאן על הגבלת החבות או
הגבלת אחריות. אני חושבת להגביל את חבותו.

אם כן, בפסקה (1) אמרנו במקום אחריותו –
חבותו. אמרנו במקום שלא יעלה – שלא יפחת. גם בפסקה (2) צריך לתקן ולכתוב לא יפחת מ59.7- מיליון יחידות חישוב.

אני מוכרח להתערב כאן ולומר שלא יתכן לומר
שלא יפחת מפני שכאן מדובר על כלי שיט שהם מ5,000- טון ועד 500 אלף טון. איך אתה יכול לומר לו שלא יפחת מ59.7- מיליון?

אחרי שנסיים את הישיבה, אני מבקש מכם לתת
לזה חשיבה נוספת. לי נראה תמיד שבחוק אנחנו צריכים לקבוע רף תחתון של חובת ביטוח.

7. סייג.
על אף האמור בסעיף 6 בעל כלי שיט אינו רשאי להגביל את אחריותו לניזק זיהום אם הוכח שנזק הזיהום נגרם ממעשה או מחדל שלו שנעשו בכוונה לגרום לנזק הזיהום, או אם הזיהום נגרם עקב רשלנותו ביודעו כי הדבר יגרום קרוב לוודאי להתרחשות הנזק.

למשל, התרשלות בבחירות עובדים זו רשלנות?
אם הוא לקח רב חובל שרוב הזמן שיכור?

אם הוא לקח רב-חובל בניגוד לאמנה של הדרכה
והסמכה.

צריכה להיות כוונה לגרום את הנזק ולא מספיקה
ההתרשלות.

כתוב ביודעו כי הדבר יגרום קרוב לוודאי.

מעשה או מחדל שנעשו בכוונה לגרום לנזק
הזיהום.

הסעיף הזה הוא מאוד פרובלמטי. שלוחו של אדם
כמותו. אם אתה מתרשל בבחירת עובדים, אני לא יודע אם דיני הנזיקין הכלליים חלים. אם הוא תאגיד, כל אחד מבעלי המניות היא צריך לדעת? השאלה איך אנחנו משייכים את הידיעה לתאגיד. מי זה בעל כלי השיט?

מי שרשום כבעל כלי השיט.

נניח שמדובר בתאגיד שיש לו מאה בעלי מניות.

יש לו דירקטורים ויש לו מנכ"ל.

לא כתוב נושאי משרה. בעל כלי שיט זה אומר
לרבות נושאי משרה?

מי שרשום כבעל בלי השיט. אם חברת "צים"
רשומה כבעלת כלי השיט, יש לחברה מנכ"ל.

צריך לכתוב נושא משרה בתאגיד.

יש מספר חוקים שמטפלים בבטיחות השיט כאשר
נאמר בעליו, קברניטו, סוכנו.

אם זה תאגיד, את מי אתה טובע?

אני תובע תמיד את מי שמנהל את החברה.

זה לא כתוב.

לא איכפת לי שיהיה כתוב.

אתה יכול לתבוע את מי שאתה רוצה, אבל באופן
משפטי מי שעובד בחברה ואיננו בעל מניות איננו בעל כלי השיט. אם כן נתקן ונכתוב נושא משרה.

סימן ג': קרן להגבלת אחריות.
8. בקשה להקמת קרן על ידי בעל כלי השיט.
בעל כלי שיט המבקש להגביל את חבותו כאמור בסעיף 6, יגיש בקשה לבית-המשפט להקמת קרן הגבלה. בעל כלי השיט יצרף לבקשתו את רשימת התביעות לפיצוי הכפופות להגבלת האחריות הידועות לו אותה שעה, וכן יודיע על כל תביעה נוספת שנודע לו עליה אחרי הגשת הבקשה. סכום הגבלת האחריות ייקבע בשקלים חדשים על פי ערכו של השקל החדש ביחס לזכות המשיכה המיוחדת ביום הקמת הקרן.

בהנחה שאין אינפלציה. אפשר לכתוב שהשר
רשאי לשנות את ההוראה הזאת באיזושהי דרך, אם פתאום הסכום יישחק? אתה כותב כאן הוראות קבועות ומקובעות.

איפה יש לכם את זכות המשיכה?

בהגדרות.

אם אומרים ערכו של השקל ביחס לזכות
המשיכה, צריך לבדוק מהי זכות המשיכה.

אני מבקש שהשר יהיה מוסמך, באישור ועדת
הכלכלה של הכנסת, לקבוע דרכים נוספות לגבי ערכו של השקל.

זכות משיכה מיוחדת כפי שהוגדרה על-ידי קרן
המטבע וכאן נאמר בפירוש שמדובר על-פי ערכו של השקל החדש ביחס לזה.

זה יכול להישחק. תמצאו נוסח שמאפשר לשר.

אולי לבית-המשפט.

תמצאו דרך כדי שאפשר יהיה לעדכן אם צריך כי
אני לא רוצה שהסכום יישחק.

9. בקשה להקמת קרן על-ידי המבטח או
נותן הבטוחה הכספית.
המבטח בעל כלי שיט או מי שהמציא לבעל כלי השיט ערבות בנקאית או בטוחה כספית לכיסוי נזק זיהום ים, רשאי להגיש בקשה להקים קרן כאמור בסעיף 8, ויראו אותה כאילו הוקמה על ידי בעל כלי שיט לכל דבר ועניין. הקמת קרן כאמור לא תגרע מזכותו של תובע להגיש תביעה לפיצוי על נזק זיהום ים נגד בעל כלי השיט.

בסדר. זה ברור שזה מתייחס רק לפיצוי על
הנזקים האלה ושבהזדמנות חגיגית זו אנחנו לא הורסים את דיני הנזיקין?

אני חושבת.

תבדקו אם באיזשהו מקום יש סעיף שמישהו עלול
לחשוב שזה פיצוי שבתחום הספנות ואז בעצם כל פקודת הנזיקין תרד לטמיון. אני רוצה שזה יהיה מוגבל לסיפור הזה של דליפה של שמן.

סעיף 3 מגדיר.

אני רואה גם את הגדרת נזק זיהום ים.

אם תגידו לי שאתם בטוחים ולא עשינו טעות, אין
בעיה.

10. הרשאה להקמת קרן הגבלה.
בית-המשפט ירשה את הקמת הקרן, אם על ידי הפקדת סכום ההגבלה בבית המשפט או ברשות מוסמכת אחרת ואם על ידי המצאת ערבות בנקאית או בטוחה כספית אחרת בגובה סכום ההגבלה.

מה זה הרשות המוסמכת האחרת? מי יקבע?
בית-המשפט יחליט?

לפי קביעת בית-המשפט.

השאלה היא תיאורטית כי המבטח שהוא בעל
אונייה ממציא כתב ערבות.

בלי המילה מוסמכת.

11. עיכוב הליכים אחרי הגשת בקשה
להקמת קרן הגבלה.
בית משפט רשאי, בכל עת אחרי הגשת בקשה להקמת קרן הגבלה, לעכב את הדיון בכל תביעה לפיצוי וכן כל פעולת הוצאה לפועל או הליך משפטי אזרחי אחר נגד בעל כלי שיט אם הוא סבור שעם הקמת קרן ההגבלה היה מקום לעיכוב הדיונים.

12. עיכוב הליכים אחרי הקמת קרן הגבלה.
(א) הקים בעל כלי שיט או מבטח או נותן הבטוחה הכספית קרן הגבלה בהתאם להרשאה לפי סעיף 10, יורה בית המשפט, על פי בקשתו, לעכב את ההוצאה לפועל של פסק דין נגדו בתביעה לפיצוי הכפופה להגבלת האחריות, ובית המשפט רשאי להורות על עיכובו של כל דיון בתביעה כאמור שעדיין לא ניתן בו פסק דין, אם ראה שיש לעשות כן כדי להבטיח את חלוקתה הצודקת של הקרן שהוקמה כאמור.

(ב) לעניין סעיף זה, דין הקמת קרן הגבלה בהתאם לאמנה באחת המדינות המתקשרות באמנה, או במדינה אחרת שלגבי כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה, כדין הקמת קרן לפי סעיף 10, זולת אם הוכח לבית המשפט כי כספי הקרן באותה מדינה אינם עומדים בפועל לרשותם של תובעים בישראל.

יש מדינה אחרת שלגבי כלי שיט הרשומים בה חל
החוק הזה או שהכוונה היא שחלות הוראות האמנה.

בכל מדינה חלות הוראות האמנה.

היא צודקת. הניסוח לא מוצלח. צריך להיות כתוב
חלות הוראות האמנה. צריך לתקן כי ההערה נכונה מאוד.

אני צריכה לבדוק.

תבדקו ותחזרו אלינו אם יש בעיה.

13. מתן הודעה לתובעים.
הוקמה קרן ההגבלה, ייתן בית המשפט הודעה על כך לכל תובע שתביעתו לפיצוי כפופה להגבלת האחריות ועליה הודיע בעל כלי השיט לבית המשפט עד להקמת הקרן, וכן יפרסם הודעה על כך ברשומות ובכל דרך אחרת נוספת שתיראה לו.

ביטוח.
14. חובת ביטוח.
לא יוביל בעל כלי שיט, למעלה מ2,000- טון שמן בצובר כמטען, אלא אם כן בידו פוליסת ביטוח או ערבות בנקאית או מסמך מאת קרן פיצוי בינלאומית (להלן – תעודת ביטוח) שהרשות המוסמכת במדינת הרישום אישרה כי נתקיימו לגביה הדרישות לכיסוי גבולות אחריותו לנזק זיהום לפי סעיף 6.

הגדרת שמן אומרת: "שמן מינרלי פחמימני עמיד
לסוגיו, לרבות שמן גלמי, שמן דלק, שמן דיזל כד ושמן סיכה, בין שנישא כמטען בכלי שיט ובין אם במכלי הדלק של כלי השיט".

זה מה שגורם לקטסטרופה בעולם. כל דלק אחר
מתנדף, כימיקלים נמהלים, אבל אם אתה מסתכל על קטסטרופות עולמיות, זה המקרה ובמקרה הזה מוכרחים לבטח. בים התיכון זה יכול להיות גרוע יותר מאשר בכל ים אחר.

אולי צריך לקרוא גם את הגדרת כלי שיט
שמופיעה בהגדרת שמן ולהסביר אותה.

"כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט)
התש"ך1960-, אשר נבנה או הותאם להוביל שמן כמטען, או שהוא לאחר הובלה כאמור אלא אם כן הוכח שאינו נושא שיירי שמן כמטען".

ואם הובילו שמן כנטען בכלי שיט שלא ניבנה
לצורך כך? כלי שיט שמוביל שיט.

גם אם בהפלגה הקודמת הוא הוביל שמן ועכשיו
הוא נוסע כביכול ריק, אבל נשען לי מטען שמן במכלים שלו. אף פעם לא מצליחים לשאוב את הכל החוצה אלא משהו נשאר כי זה גולמי וכבד.

אין לנו חילוקי דעות. מפריעה לי דווקא הרישא
של ההגדרה הזאת שאומרת "אשר נבנה או הותאם להוביל שמן כמטען". מה איכפת לי למה הוא נבנה?

זה אמור רק לגבי מכלית.

אם כן, צריך להיות שהוא מוביל או שהוביל.

אני חושב שיש כאן כמה מושגים שעלולים לבלבל.
כאן נאמר להלן תעודת ביטוח. אפשר להבין מכאן שמי שמוציא את תעודת הביטוח – ויתקנו אותי אם אני טועה – זו חברת ביטוח.

זה לא משנה. במשפט לפעמים אתה אומר גבר
לרבות אישה אבל זה עדיין לא הופך את האישה לגבר. אתה אומר שכל אחד מסוגי הביטחונות האלה הוא נחשב יחידת ביטוח. ערבות בנקאית, דינה כאילו היא תעודת ביטוח.

כאשר מסתכלים בתוספת בסוף התקנות לגבי
תעודת ביטוח, כאן כתוב מי מאשר ונאמר שמינהל הספנות אמור לאשר את זה. השאלה אם זה לא עלול לבלבל.

נראה בהמשך.

זאת אומרת שכל אחד יכול להוציא תעודת ביטוח.

לא, זה לא אומר כך. נראה בהמשך.
ערבות בנקאית חייבת להיות מבנק כשמישהו מאשר?

הרשות המוסמכת אישרה כי התקיימו לגביה
וכולי. כלומר, לא משנה מי הוציא ובכל מקרה זה עובר אישור של הרשות המוסמכת.

הרשות המוסמכת במדינת הרישום.

נראה לי מינהל הספנות והנמלים.

איפה נאמר שמינהל הספנות והנמלים מאשר?

לא נאמר. זה כתוב אבל זה לא כתוב בחוק.

זה מופיע בטופס.

צריך לכתוב את זה בחוק.

לטופס אין מעמד סטטוטורי. את זה צריך לכתוב
בחקיקה הראשית.

15. תעודת הביטוח.
תעודת הביטוח בכלי שיט ישראלי תהיה בשפות העברית והאנגלית, נוסחה יהיה על פי הקבוע בתוספת והיא תכלול את הפרטים האלה:

(1) שם כלי השיט ונמל הרישום.

(2) שם בעל כלי השיט והמען של מקום עסקיו הראשי.

(3) סוג הביטוח.
(4) שם המבטח או מוציא תעודת הביטוח לפי העניין, ומקום עסקיו הראשי.

(5) תקופת תוקפה של תעודת הביטוח.

(6) אישור הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 14.

16. חובת אחזקת תעודת ביטוח.
(א) לא יפליג כלי שיט ישראלי אלא אם כן מצויה על סיפונו תעודת ביטוח בתוקף ועותק רשמי ממנה מופקד אצל המנהל.

(ב) לא ישיט אדם כלי שיט שאינו ישראלי בתחום מימי החופין של ישראל, אלא אם כן הוא נושא תעודת ביטוח בת תוקף ועותק ממנה מופקד בידי הרשות המוסמכת במדינת הרישום.

(ג) המנהל או מנהל הנמל, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, רשאי לא להורות כניסת כלי שיט שאינו ישראלי לתחום נמל אם אינו נושא תעודת ביטוח בת תוקף, ורשאי הוא למנוע יציאתו של כלי שיט כאמור מתחום הנמל, עד שיוכיח להנחות דעתו כי הוא נושא תעודת ביטוח כאמור.

קצת מצחיק המשפט "מצויה על סיפונו תעודת
ביטוח". אלא אם כן מצויה בידו תעודת ביטוח.

און בורד. זו מילה ימית.

העובדה שהתעודה על הסיפון לא הופכת אותה
לתקפה. אלא אם כן מצויה בו תעודת ביטוי בתוקף.

התעודה חייבת להיות מוצגת באונייה כחלק
מניירות האונייה.

השאלה אם היא חייבת להיות על הסיפון.

על הסיפון ולא בשום מקום אחר.

המפקח שעולה לבדוק, רואה את זה על הסיפון.

הערה לסעיף קטן (ג). כתוב כאן שמנהל מינהל
הספנות או מנהל הנמל רשאים לא להרשות עד שהם בודקים שיש לו את תעודת הביטוח הנחוצה. למדתי לדעת שמינהל הספנות הוא זה שבודק לגבי כל האוניות כי מדובר גם על אוניות שפוקדות את הנמלים וגם את שטח המים הטריטוריאליים. השאלה אם יש צורך ששני גופים במקביל יבדקו אחד אחרי השני.

יש, כי אני מנהל מינהל הספנות והנמלים יכול
לשבת במקום אחד ואני יכול להורות למישהו שיבדוק בימי אילת או בנמל חיפה.

אז זה לא מנהל הנמל אלא זה איש שלך.

לא. זה מנהל הנמל. אני לא רוצה שאתם תברחו
מהאחריות כי האחריות היא של מנהל הנמל כאשר אני לא תמיד הממונה על הנמלים. אני ממונה על חלק מהנמלים ויש מישהו אחר שממונה על חלק מהנמלים. לכן צריך להיות אני והוא.

אני מבקש לשקול שיהיה כתוב מנהל הנמל על-פי
שיקולו.

המנהל הוא מנהל נמל או מי שהסמיך לכך.

מדובר כאן רק על כניסה לנמל או אי-יציאה
מהנמל והשאלה אם אין סמכות לבדוק את העניין הזה במימי החופין של מדינת ישראל. זאת אומרת, אין סמכות לאסור שיט במימי החופין של מדינת ישראל ואין לך סמכות לבדוק אם יש תעודת ביטוח.

יש לי סמכות לפי תקנה אחרת.

אני נותן סמכות למנהל בכל מקום מתחומי
החופין של ישראל, אם הוא מוכן לצאת עם הספינה שלו למי ים ולפגוש את האוניות במים עמוקים.

לגבי "יהיה רשאי למנוע כניסה למימי החופין או
לבדוק". הוא מצא שנכנסה אונייה, הוא רשאי להגיד לה לצאת ממימי החופין?

זו סמכות עצירה.

עצירה לא הוצאה.

אני מניח שיש בחוק אחר משהו שמאפשר
להוציא.

נכון.

ברגע שאנחנו מסמיכים, אנחנו צריכים לכתוב מה
יהיו הסמכויות שלו.

להורות לה לצאת.

הסמכויות לעצירה נמצאות במקום אחר ולא
צריך בחוק הזה להכניס את כל החוקים האחרים.

אני חוזר ואומר שייאמר באופן מפורש שחוק זה
איננו בא לגרוע מהוראות כל דין אחר וכולי.
סוכם שזה נשאר כפי שזה אלא רשאי לא לתת לה להיכנס למימי החופין. הרחבנו את סמכויותיו.

למה הוא רוצה להתנער מאחריות? אתה מנהל
נמל ולכן תקבל את האחריות. מה שיוצא הוא שבסוף אתם אחראים לשום דבר.

17. תוקף תעודת ביטוח.
תעודת הביטוח לא תוכן כבת תוקף אם תכלול הוראות שאינן תואמות פרטים שדווחו למנהל על פי חוק זה, או לרשות מוסמכת של מדינת הרישום של כלי שיט שאינו ישראלי, לפי העניין.

לדעתי לקחו את האמנות וניסו לתרגם חלק
מההוראות לעברית. אני מניחה שרוצים לומר כאן שיראו את מי שנתן את הפרטים שאינם תואמים את התעודה, כמי שאין לו תעודה.

תעודת הביטוח לא תכלול הוראות שאינן תואמות
פרטים שדווחו. אם היא כוללת הוראות, היא בטלה ולא בתוקף.

כן. היא לא תוכר כברת תוקף.

במלים אחרות, יראו אותו כמי שאין לו תעודה
וכמי שאין לו ביטוח.

בסדר. אישרנו. תנסו לנסח את זה קצת אחרת
באופן יותר אלגנטי.

פרק חמישי: תביעות.
18. תביעה לפיצוי.
(א) הרואה עצמו נפגע מנזק זיהום ים שנגרם עקב תקרית, רשאי להגיש על פי הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות האמנה ואמנת הקרן, תביעת פיצויים נגד בעל כלי השיט המעורב בתקרית או נגד מי שסיפק בטוחה או ערובה כספית (להלן – תביעה לפיצוי).

זאת אומרת, בתחום הנזיקין כל אדם יכול
לתבוע.

נזק זיהום ים בדרך כלל הוא לא נזק ישיר לגופו
של אדם, אנחנו חושבים שחשוב מאוד להוסיף כאן את הגופים הירוקים כבעלי מעמד סטטוטורי לתבוע בשם הציבור לפי החוק הזה.

זה נוגד את האמנה.

כל אדם שהתלכלך בזפת או בשמן יכול להגיש
תביעה?

לא על-פי החוק הזה.

כל מי שרואה עצמו ניזוק. ודאי.

אפשר להוסיף הגדרה של זכאות להגשת תובענה.

הלכתי לים, היה לי בגד ים חדש, התלכלכתי
בזפת, אני יכול להגיש תביעה?

בתנאי שאתה יכול לזהות את האירוע ואת
האונייה.

ולהוכיח את הנזק.

אני קודם כל מגיש תביעה. כתבו בעיתון שאונייה
מסוימת הייתה בה תקלה והיא נחבטה בחוף כך שאלף טון דלק זרמו פנימה. כל המתרחצים מחר יכולים להגיש תביעות?

כן.

אתם לא חושבים שראוי לכתוב שמדובר באדם
הרואה עצמו נפגע?

מי שנפגע שיגיש תביעה.

מה זה מי שנפגע? הוא טוען שהוא נפגע.

בתביעת זכות מהותית אתה לא אומר הרואה
עצמו. ברור שהוא גם רואה את עצמו, אבל הזכות המהותית לא באה מזה שהוא רואה את עצמו.

אדם שנפגע מנזק, ואז זה בפירוש מוציא את
הארגונים הירוקים כי הם לא נפגעו.

(ב) תביעה לפיצוי לא תוגש נגד כל אחד

(1) סוכן או עובד של בעל כלי השיט.

(2) אנשי הצוות של כלי השיט.

(3) נתב או אדם אחר המבצע פעילות בעבור כלי השיט.

(4) חוכר, מנהל או מפעיל של כלי השיט.

(5) אדם המבצע פעולות חילוץ בהסכמת בעל כלי השיט או על פי הוראות רשות ציבורית מוסמכת.

(6) אדם הנוקט אמצעים למניעת נזק זיהום או תקרית.

(7) עובד מטעמם של כל אחד מהמפורטים בפסקאות (4), (5) ו-(6).

כל הסעיף הזה הוא על-פי האמנות. האמנות באות לעשות סדר ולא לגרום לכך שיהיו תביעות רבות אלא קבעו שבעל כלי השיט הוא החייב.

אמרנו שהתביעה תהיה גם נגד נושא משרה.

אמרנו שנגדיר מי זה בעל כלי שיט.

אם מדובר בחברת "צים", צריך לראות מי זה
חברת "צים".

לבעל כלי השיט יש פוליסת ביטוח והתביעה
מוגשת נגדו. אם זה כך, למה שאני לא אוכל לתבוע מישהו בגין רשלנות?

אתה יכול לתבוע שלא במסגרת הקרן את מי
שאתה רוצה. אתה יכול לתבוע את הסוכן, את הקברניט ואת רב המלחים אבל לא במסגרת הקרן.

זה בפירוש פגיעה בענייני הנזיקין.

לא. הסעיף הזה מקל והוא לא פוגע.

תביעה לפיצוי לא תוגש נגד אחד מאלה. נראה
שלכל אלה יש כאן חסינות מוחלטת.

אם כן אפשר לומר שתביעה לפיצוי על-פי חוק זה,
לא תוגש נגד כל אלה.

אני מוכן לומר תביעה לפיצוי על-פי חוק זה.

צריך לראות את סעיף 2 לחוק שבא להסדיר את
זה ולדעתי הוא סוגר את העניין.

אם כן, תביעה לפיצוי לפי חוק זה לא תוגש נגד כל
אחד מאלה.

הכוונה היא שמי שמגיש תביעה על-פי חוק זה לא
יוכל לתבוע את האחרים. על-פי חוק זה לא תוכל לתבוע את האנשים האלה וזה לא אותו הדבר.

את האנשים האלה אתה לא יכול לתבוע לפי חוק
זה.

מי שתובע לפי חוק זה, לא יוכל לתבוע את
האנשים האלה.

אם אני רוצה לתבוע את בעל כלי השיט ואני רוצה
להגיש קובלנה פלילית פרטית נגד מישהו אחר.

נתנו לך שתי אופציות. כאן אתה לא צריך להוכיח
אשם ואז אתה תובע לפי חוק זה רק את בעל האונייה ואתה לא רשאי לתבוע את האחרים. אם אתה יכול להוכיח אשם, אתה יכול לתבוע.

למטה כתוב שאם הוא גרם את זה בכוונה, אפשר
להגיש תביעה כפולה.

בכוונה זה משהו אחר. גם לפי חוק הפיצויים
לנזקי תאונות דרכים אתה רשאי לתבוע מי שגרם לתאונה בנזיקין למרות ששם יש איחוד עילה.

שם או שיש לך עילה נגד חברת הביטוח או שיש לך
עילה נגדו.

גם כאן זה כך ולזה הם התכוונו. אני לא יודע מה
יצא להם, אבל לזה הם התכוונו.

אני רוצה שיהיה כתוב לפי חוק זה.

האם התוספת של "פי חוק זה" יתיר לנו כמשרד
לאיכות הסביבה למשל לתבוע לפי הפקודה למניעת זיהום ים ושמן?

לא.

עושים את זה כדי שלא תצטרך לתבוע אף אחד
ותקבל את הכסף.

החוק הזה הוא חוק אזרחי של פיצויים. צריך
להיות ברור שהחוק הזה לא שולל פעילות בתחום הפלילי.

יש סעיף.

הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות כל דין
אחר.
זה אומר שאפשר לתבוע את בעלי כלי השיט רק לפי חוק זה. זאת אומרת שבעל כלי שיט אתה יכול לתבוע רק לפי החוק הזה. כשתבעת אותו את בעל כלי השיט, אתה לא יכול לתבוע את כל האחרים המנויים בסעיפים הקטנים.

אני לא יודע. אני אומר שלפי חוק זה אפשר לתבוע
רק את בעל כלי השיט אם יש עילה. יש עניין בסיכון כפול, אם אתה יכול להגיש שתי תביעות בגין אותה עילה וכל הדינים האלה חלים ואני לא רוצה לפגוע בהם. אני אומר שבעל האונייה, הוא מבוטח, נקודה וכל האחרים לא מבוטחים ועוד נראה מה קורה לגביהם.

בסדר. את בעל האונייה אתה יכול לתבוע רק לפי
חוק זה.

(ג) האמור בסעיף קטן (ב) לא יחול על אחד
מהמפורטים סעיף אם הוא גם בעל כלי השיט או אם נזק הזיהום נגרם ממעשה או מחדל שלו שנעשה בכוונה לגרום לנזק הזיהום, או אם הזיהום נגרם עקב רשלנותו ביודעו כי הדבר יגרום קרוב לוודאי להתרחשות הנזק.

זו כבר לא רשלנות אלא זו פזיזות.

יכול להיות שאני גם וגם. אני הייתי איש צוות
ורשומה כבעלים, אבל כיוון שאני איש צוות אתה לא יכול לתבוע אותי.

זה יכול לקרות רק אם האונייה רשומה על-שמו
של אדם פרטי כי לא יכול להיות שהחברה היא הנווט.

לא יכול להיות דבר כזה?

לא יכול להיות שלאדם פרטי יש מכלית.

אם מישהו באמת נרדם על המשמרת, לפי סעיף
קטן (ג) אפשר לתבוע אותו.

אתם משנים כאן את דיני הנזיקין בתיקונים
עקיפים ואני לא יודע מה המשמעות של זה. אפשר לעשות חוק פשוט האומר שאונייה שבאה מחו"ל ומובילה מטען, צריכה לבטח את עצמה על-מנת שיהיה את מי לתבוע. במקום זה שיניתם כאן את כל דיני הנזיקין.

כל הצעת החוק הזאת משנה את החוק כי היא
מטילה אחריות מוחלטת וזה השינוי בפקודת הנזיקין.

אפשר היה לעשות אחריות מוחלטת לגבי הבעלים
של האונייה ופוליסת הביטוח שלו ולגבי האחרים להשאיר את דיני הנזיקין הכלליים. הרי אדם לא יכול לקבל פעמיים פיצוי על נזק שנגרם לו, כך קובעים דיני הנזיקין הכלליים. לכן יש גם את הזכות לחברת הביטוח לקבל בנעליו את השיבוב.

החשש שלי – מאחר שאני עוד לא יכול להיכנס לעומק – שאנחנו משנים כאן את דיני הנזיקין הכלליים מעבר לנדרש.

אני מבינה שהחוק הזה עבר למשרד המשפטים
והם אמורים לראות אם החוק הזה עולה בקנה אחד עם דיני הנזיקין הכלליים.

אני יכול להראות לך מקרים רבים של חוקים
שמגיעים לכאן ואנשי משרד המשפטים אומרים שהניסוח הוא לא טוב.

לדעתי החוק מתכוון לעשות איחוד עילה למעט
למה שכתוב בסעיף (ג), שזה מי שעושה בכוונה או ברשלנות קרובה לוודאי את הנזק. מצד אחד אתה קובע אחריות מוחלטת ואתה מפשט את ההליכים עבור הניזוקים, אבל מצד שני אתה נותן להם רק נתיב אחד.

אם תהיה תביעה, יהיו פה בעיות פרשנות קשות
מאוד לגבי הניסוחים האלה. אני קורא את הסעיפים ואני לא מבין אותם, סימן שיש פה בעיה ונניח שאני האדם הממוצע. האמור בסעיף קטן (ב) שהתביעה לא תוגש נגד אחד מאלה, לא יחול על אחד המפורטים בסעיף זה גם אם הוא בעל הכלי או אם נגרם וכולי. זה לא ברור. אתם מבינים?

זה פשוט מאוד. בעל כלי השיט לא ייהנה מחסינות
גם אם הוא איש צוות.

בעל כלי השיט הוא אף פעם לא הצוות.

אם הוא גרם לזיהום.

זה אומר שאפשר יהיה לתבוע אותו. לנתב עצמו
אין תעודת ביטוח באופן אישי והוא לא יכול להקים קרן הגבלה. כלומר, הכוונה היא שאת בעל כלי השיט אפשר לתבוע.

צריך לומר שהאמור בסעיף הנ"ל שלא תוגש
תביעה יחול גם על אחד מהמפורטים.

האמור בסעיף קטן (ב) הוא שאסור להגיש תביעה.
האיסור הזה לא יחול אם אחד מהמפורטים כאן בעצמו עשה את הנזק בכוונה או בפזיזות או שהוא בעל כלי השיט.

לפי חוק זה לא תוגש תביעה אבל אפשר לתבוע
על-פי חוק אחר.

הכוונה היא לאיחוד עילה.

נכון אבל צריך להגיד את זה.

אני לא יודעת מה הכוונה ואני לא מדברת על סעיף
קטן (ג) כי חזר כאן הוויכוח לרישא של סעיף קטן (ב) בו אתה החלטת להוסיף תביעה לפי חוק זה לא תוגש. הם אומרים שלא זו הכוונה. הכוונה היא שלא ניתן יהיה להגיש גם לפי חוק אחר.

וגם לא לפי המשפט הפלילי?

תביעה אזרחית.

אם הפיצוי עולה על סכום הביטוח?

יש את הקרן.

אם הנזקים עולים על סכום המבוטח?

יש את הסכום שהוא הגביל.

תשכנעו אותי בישיבה הבאה שצריך להשאיר את
הנוסח הזה.

אם מותר לי להציע שלקראת הישיבה הבאה
תבדקו שוב את ההחלטות. היושב-ראש החליט למשל שזה יהיה תביעה לפיצוי לפי חוק זה וזה הנוסח שעולה לקריאה שנייה ושלישית אלא אם כן תבדקו ותגישו את השגותיכם בכתב לפני כן, אם יסתבר שלא זו הכוונה.

בסדר. אני מאשר את (ג). השאלה איך אפשר
להגיד רשלנות חמורה? אף פעם לא תוכיחו את זה. מה זאת רשלנות שאתה לא יודע? זאת כבר לא רשלנות אלא זה בכוונה.

זו דרגה הכי גבוהה של רשלנות.

אפשר להשתמש במילה עקב רשלנות רבתי?

לא.

אם אני יודע, זו לא רשלנות אלא זו כוונה.

זה נכון בפלילים.

אפשר להגיד עקב רשלנות של סבירות גבוהה
שתגרום לנזק?

אנחנו נבדוק את זה עד הישיבה הבאה.
19. המועד להגשת תביעה לפיצוי.
(א) תביעה לפיצוי לפי סעיף 18 תוגש בתוך שלוש שנים מהיום שבו אירע הנזק.

(ב) בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת תביעה לפיצוי ובלבד שלא יעלה על שש שנים מהיום בו אירע הנזק.

(3) בתביעה לפיצוי בל נזק שנגרם בתקרית שהיא סדרת אירועים יתחיל המועד לעניין הגשת התביעה במועד שבו התרחש האירוע הראשון.


20. חלוקת כספי הקרן
(א) בית המשפט יחלק את כספי הקרן לפי יחס הסכומים שנפסקו לתובעים בתביעה לפיצוי בפסק דין סופי.

(ב) שולם פיצוי על נזק זיהום כתוצאה מתקרית, לפני חלוקת כספי הקרן, יעברו למי ששילם פיצוי כאמור כל הזכויות שהאדם שפוצה על ידו היה נהנה מהם על פי הוראות חוק זה.

(3) הוכיח בעל כלי שיט או אדם אחר כי הוא עשוי לחוב בתשלום מכספי הקרן בתאריך המאוחר מיום חלוקת כספי הקרן, רשאי בית המשפט להורות כי עד לתאריך שיקבעו יופרש מכספי הקרן סכום הולם לכיסוי החבות כאמור.

21. סמכות שיפוט.
בית המשפט יהיה בעל סמכות שיפוט בלעדית בתביעות המוגשות על פי חוק זה.

כתוב איזה בית-משפט?

המחוזי בחיפה.

פרק שישי: הקרן הבינלאומית.
22. הוראות האמנה בדבר הקרן.
הוראות אמנת הקרן, יראו אותן כחלק מהוראות פרק זה.

23. כשרות משפטית של הקרן הבינלאומית.
הקרן הבינלאומית הפועלת על פי הוראות אמנת הקרן מוכרת כאישיות משפטית העשויה לשאת בחובות ולהעניק זכויות ולהיות צד בכל הליך משפטי בתביעות המוגשות על פי חוק זה.

24. היטל השתתפות בקרן הבינלאומית.
(1) בעל מטען או יבואן אשר במשך שנת כספים מייבא מעל 150,000 טון שמן משתתף ישלם היטל השתתפות בקרן הבינלאומית, שייקבע על בסיס כלל חבות מדינת ישראל לקרן הבינלאומית לשנת כספים חלקי כמות שמן משתתף שנתקבל בישראל באותה שנה.

(ב) היטל ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (א) ישולם למנהל והוא יעביר לקרן הבינלאומית.

(ג) שיעור ההיטל, וכן המועדים, הדרכים והתנאים לתשלומו ולהעברתו לקרן הבינלאומית ייקבעו בידי שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ד) בסעיף זה –
"שמן משתתף" – שמן שהתקיים בו אחד מאלה:

(1) יובא דרך הים ונתקבל בנמל או במתקן מסוף בישראל לאחסון.

(2) נתקבל בישראל בנמל או במתקן מסוף כיעד ראשון, לאחר שנפרק במדינה שאינה חברה באמנה בדבר הקרן.

"מתקן מסוף" – אתר המשמש לאחסנת שמן בצובר, המסוגל לקלוט שמן אשר הובל בים, לרבות כל מתקן הממוקם במרחק מן החוף, אך קשור לאתר כאמור.

אני מבקש שהגדרת "שמן משתתף" תעלה
לראשית הסעיף וכך זה יהיה ברור.

יש פה הגבלה כאשר למי שיש עד 150 אלף מביא
את ה150- אלף או פחות, הוא לא צריך לשלם. הרעיון שלנו היה למחוק את ה150- אלף טון.

השאלה למה 150 אלף טון.

לפעמים יש שימוש במונחים. כאן כתוב כל אחד
וזה כולל חברת בת, מונח שלא מופיע בהצעת החוק. יכול להיות מצב שכאן מישהו מקים חברות רבות לאחר שהוא עושה את החישוב אם כדאי לו, ואז הוא יכול להתחמק מזה.

אני מבין שאפשר להערים על-ידי חלוקה לסכומים
קטנים.

אז לא צריך לשלם לקרן.

נניח שמישהו רוצה להתחכם ובאמצעות חברות
בת כל פעם רושם.

זה לא יכול להתקיים כי מגדירים על מי חלים
ה150- אלף טון.

בעל מטען מייבא מעל 150 אלף טון בעצמו או
באמצעות גורם אחר.

אנחנו מעתיקים את מה שכתוב באמנה בסעיף
מספר.

אנחנו נתקן את זה.

צריך להכניס סעיף בו יתייחסו למי שמייבא
באמצעות חברת בת וכל דבר שקשור לזה.

באמנה כתוב שההגדרה תהיה לפי החוק שלנו.

עמדתך התקבלה ואנחנו עכשיו מנסחים סעיף
שאומר שכל דבר שקשור לחברה – דהיינו חברה אחות, חברת בת, חברה באותה שליטה, באותה בעלות וכולי – תיחשב כל הכמות.

זה עדיין לא פותר לי את הבעיה של מספר רב של
מטענים.

תאר לעצמך שמחר אני עוזב את הכנסת ומתחיל
באופן חד-פעמי או פעמים רבות לייבא יותר מ150- אלף טון ואין לי לא חברת בת, לא חברת אחות ולא כלום. אתה רוצה שבמקרה כזה אני אהיה חבר בקרן.

כן. או אפס או משהו בין אפס ל150- אלף טון.

כתוב כאן שזה במשך שנת כספים.

אני לא יודע מה זו שנת כספים. שנת כספים זו
שנה קלנדרית. אפשר להוריד את המילה כספים ולכתוב רק במשך שנה.

לא, זה קצת מסובך. שנת כספים זה ינואר עד
ינואר, אבל כשאתה אומר במשך שנה, נניח שייבאתי פעם ראשונה ב15- במאי, אז יבדקו את ה14- במאי בשנה העוקבת.

אם כן, צריך לכתוב במהלך 12 חודשים.

לא כל 12 חודשים ממועד כלשהו. זה הרעיון, כי
הם רוצים להגביל את זה מינואר עד דצמבר. אם כתוב שנת כספים, השנה היא רק מינואר עד דצמבר ואילו שנה יכולה להיות שנה ממועד כלשהו.

תתקנו ותכתבו שנה קלנדרית.
אומרים כאן שה150- אלף טון מקורו באמנה. אתה רוצה שאני אסטה מהאמנה?

אני רוצה לדעת מדוע אנחנו עושים פחות מ150-
אלף טון. יש נתונים ויש טבלה.

אני לא יודע. האמנה אמרה 150 אלף טון.

האמנה מגדירה בדיוק מי חייב בזה. אנחנו נגדיר
מי זה בעל המטען שחייב.

השאלה היא פשוטה. האם האמנה אומרת שמי
שבמהלך שנה מייבא - ועזבו מתי מתחילה השנה – יותר מ150- אלף טון? האם המקור הוא באמנה או זו החלטה שלכם?

מקורו באמנה.

כלומר, אם מישהו מייבא פחות מ150-, הוא לא
חייב באמנה.

לא חייב.

אני צריכה להשאיר את המושג שנת כספים כדי
שתחול ההגדרה שבחוק הפרשנות.

ואם נכתוב שנה קלנדרית?

זאת הגדרה חדשה.

אנחנו חלק מארגון בינלאומי ואנחנו צריכים
להתאים את עצמנו אליו.

כשאני כותבת שנה, זה לא אומר שנת כספים.

מה קורה עם אדם שייבא כמות מסוימת לראשונה
בדצמבר?

באותה שנה הוא לא יהיה חבר בקרן ושנה לאחר
מכן, אם הוא יביא, הוא יהיה חבר ולכן אני צריכה כאן את שנת הכספים.

כמה מייבאים בתי הזיקוק בשנה?

11 מיליון טון.

אתם מצהירים לפרוטוקול שה150- אלף טון
מקורו באמנה.

כן.

אם כן, נשאיר את זה 150 אלף.

נתקן את ה"אסושייטד פרסון".

אנחנו נצטרך לקיים עוד ישיבה, אבל אנחנו רוצים
היום להעיר את כל ההערות.

מי שמייבא פחות מ150- אלף טון לא חייב
בתשלום.

זה אתם מצהירים לפרוטוקול.

כן.

אם כן, אנחנו מאמצים את דבר האמנה והצעת
הממשלה כפי שתובא בחוק.

יש מנגנון לפיו האמנה אוספת את הכסף. אנחנו
לא רוצים לקחת פרנסה מאף אחד, אבל קיים מנגנון של דיווח בתשלום. ההצעה היא במקום להקים עוד מנגנון, להשתמש באותו מנגנון.

אין כאן מנגנון אלא יש קרן.

אני מדבר על איסוף כסף בארץ והעברתו.

הנהלים לגבי מי אוסף, איך אוסף וכמה אוסף
ייקבעו בתקנות.

ההוא גוף פיסקלי, זה גובה לאוצר המדינה, זה
גובה במטרה להעביר לחו"ל.

יכול להיות אבל צריך להיות תיאום.

אני לא מציע לתת לגוף ממשלתי שיש לו מנגנוני
גביית מסים מטלות נוספות כי הם בקושי מתמודדים עם המטלות שיש להם.

חוץ מזה אנחנו לא רוצים לחשוף את המקורות
ולצורך כך יש חוק חסיון.

25. מסירת הודעה לקרן.
(א) הוגשה תביעה לפי סעיף 18 תימסר הודעה על כך לקרן הבינלאומית באמצעות מנהל הקרן.

(ב) משנמסרה הודעה כדין בדבר פתיחה בהליכים משפטיים על פי חוק זה, רשאית הקרן הבינלאומית להצטרף כצד להליך המשפטי.

(ג) מנהל הקרן הבינלאומית ישמש נציגה החוקי של הקרן לעניין חוק זה.

מנהל הקרן הבינלאומית או מי שהסמיך לכך.

למה אני צריכה לקבוע בחוק הזה מי הוא הנציג
של קרן בינלאומית? למה אני צריכה להתייחס לזה בחוק שלנו?

האמנה דורשת כך.

26. תשלום פיצויים על ידי הקרן
הבינלאומית.
בתביעה לפיצוי בעד נזק זיהום, לפי סעיף 18 אם וכאשר ניתן פסק דין שבו נקבע אחד מאלה:

(1) התובע אינו זכאי לפיצוי על פי הוראות האמנה.

(2) בעל כלי השיט אינו מסוגל לעמוד בנטל הכספי הכרוך בביצוע פסק הדין.

(3) בטוחה כספית שניתנה לפי האמנה איננה מספקת לביצוע פסק הדין שניתן, כולו או חלקו.

(4) סכום הפיצוי שבו חויב בעל כלי השיט או הערב לו גבוה מחבותם על פי האמנה, כפי שזו הוגבלה על ידם.

ישולמו הפיצויים לפי העניין, לתובע או לכל אדם אחר הזכאי על פי פסק הדין לקבלם, מתוך כספי הקרן הבינלאומית, כמפורט בפרק זה, הכל במגבלות, בתנאים, במועדים ועל פי הוראות אמנת הקרן.

אני לא יודעת אם בהתאם לתקנון הקרן הוא זה
שרשאי להסמיך.

אני מאפשר לו להסמיך.
אתם ניסחתם את הסעיף בעברית יוצאת דופן. כנראה תרגמתם ישר מאנגלית וגם שם לפעמים הניסוחים הם איומים. תשנו את הנוסח, קודם ישולמו ואחר-כך היוצאים מהכלל.

27. סייג לחובת פיצוי.
הקרן הבינלאומית לא תהא חייבת בתשלום פיצוי נזק זיהום אם הוכיחה אחד מאלה:

(1) נזק הזיהום נבע מפעילות מלחמתית או מפעילות חבלנית עוינת, ממלחמת אזרחים, ממרי או מתופעת טבע בעלת אופי חריג שלא ניתן למנעה.

(2) התובע אינו יכול להוכיח כי נזק הזיהום נבע מתקרית בה היה מעורב כלי שיט אחד או יותר.

(3) הוכח כי נזק הזיהום נגרם כתוצאה מרשלנות הניזוק או ממעשה או מחדל שלו שנעשו במטרה לגרום נזק.

28. הגבלת סכום הפיצוי.
הסכום הכולל של הפיצוי אשר תשלם הקרן הבינלאומית לפי פרק זה, לגבי כל תקרית יחידה, מוגבל באופן שסך הפיצוי האמור בצירוף סכום הפיצויים ששולם בתביעה לפי האמנה, לא יעלה על 135 מיליון יחידות חישוב.

אגב, זה חוק אקס-טריטוריאלי ואני לא יודע אם
הוא מחייב את הקרן. זה שאני כותב שהקרן הבינלאומית תשלם או לא, הם יכולים לא להתחשב בכך והשאלה אם הם לא משלמים, מה אני עושה להם.

לקרן יש ישות משפטית.

השאלה האם לי בכנסת של ישראל, שאני יושב
כאן מכוח סמכות שניתנה לי על-ידי תושבי מדינת ישראל, יש סמכות לקבוע הוראות חוק שמחייבות קרן שנמצאת בחו"ל לנהוג לפי החוק שלי.

הקרן אמרה הצטרף אלי והנוהל אומר שהיא כבר
שילמה מיליוני דולרים.

השאלה אם זה כבר קיים ממילא ואז כל מה שאני
אומר כאן מיותר כי זה נמצא.

סלח שאני אומר את זה, אבל רק היהודים
חושבים שקרן שהקימו אותה לא תכבד את זה.

בסדר גמור. אני כותב בחוק שהקרן תשלם למרות
שאין לי סמכות. זו שאלה משפטית.

לדעתי זו לא שאלה משפטית. בקרן הזו חברות
מאה מדינות. מאז הקרן הוקמה היא שילמה מיליוני דולרים.

או שלקרן יש תקנון משלה והיא בכל מקרה
תשלם, או שהיא לא תשלם. זה שאני בכנסת כאן קובע שהיא תשלם, זה לא מקור הסמכות שלה. מקור הסמכות שלה הוא מקור אחר. כשאני קובע לה מה היא תשלם, אני לא יודע איך זה יהיה כי או שיש לה תקנון או שאין לה תקנון.

או שאתה קובע בחוק מי יהיה הנציג המוסמך
בקרן.

אין לי סמכות כזאת. זו שאלה משפטית מובהקת.

התשלום הזה הוא לפי הכללים של הקרן והקרן
תשלום. נכון מה שאמרת בהתחלה שאם היא חייבת לפי הכללים שלה, היא תשלם ממילא. אבל לצורך השלמות זה נכתב גם כאן. זה נראה מוזר, אבל יש לנו את הסמכות הבינלאומית לעשות את זה כי זה בהתאם לאמנות של הקרן.

לכן תכתבי בהתאם לאמנה הסכום הכולל של
הפיצוי. כדי שיהיה ברור שאני לא מתיימר לחייב את הקרן בחקיקה של הכנסת אלא אני מאמץ משהו שממילא קיים.

בסעיף 28 סיפא זה לא בהתאם לאמנה. מגבילים
בעצם את הסכום שבית המשפט בארץ מוסמך לפסוק, כי אומרים ששני אלה ביחד לא יעלו על סכום מסוים.

תנסחו את זה באופן שיהיה ברור שהכנסת לא
חרגה מסמכויותיה ולא מתכוונת להחיל הוראות על גופים בינלאומיים בלי שיש לנו סמכות כזאת. תנסחו את זה באיזה אופן שאתם רוצים.

אני יודע שלפני שנה הוחלט להעלות את סכומי
הפיצויים, גם המקסימליים.

העלו את זה עכשיו ל230- ומשהו.

במקום 135 אלף.

עד שכתבנו את זה, זה השתנה.

עד הישיבה הבאה תעדכנו אותנו לגבי מספר
היחידות.

זה עכשיו 235 מיליון.

לא יעלה על מספר יחידות החישוב שנקבעו
באמנה.

29. מניעות.
(א) ניתן פסק דין חלוט בתביעה לפיצוי שנמסרה לגביה הודעה לקרן הבינלאומית, תהא הקרן מנועה מלטעון לגבי העובדות והממצאים שנקבעו בפסק הדין.

(ב) ניתן פסק דין חלוט בתביעה לפיצוי שלא נמסרה לגביה הודעה לקרן הבינלאומית, לא תהא הקרן מנועה מלטעון לגבי העובדות והממצאים שנקבעו בפסק הדין.

יש לי סמכות כזאת?

לפי האמנה.

תאמרו את זה כך שיהיה ברור שלא אני קובע את
זה אלא זה בהתאם לאמנה.

השאלה איפה תחול המניעות. אני יכולה לקבוע
מניעות בפני בית-משפט בארץ.

לא. הכוונה עכשיו היא להליכים לתביעה מהקרן.

אל תיצרו מצב בו אני מחוקק הוראות
אקס-טריטוריאליות שמעמידות אותנו באור מגוחך. אם זה מכוח האמנה, תכתבו שזה בהתאם לאמנה. אם זה בית-משפט בארץ, יש לי סמכות לגבי בתי-משפט בארץ ואני יכול להגביל אותם.

30. זכות חזרה.
(א) לקרן הבינלאומית תהא זכות חזרה אל בעל כלי שיט או הערבים לו בשל כל תשלום ששילמה הקרן על פי פסק דין, החלטה או הסדר שניתנו לפי חוק זה ולפי אמנת הקרן.

(ב) לכל אדם שנשא בתשלום על פי פסק דין, החלטה או הסדר שניתנו לפי חוק זה והאמנה בדבר הקרן, תהא זכות חזרה על הקרן הבינלאומית או על בעל כלי השיט, הערבים או כל אדם אחר.

זה צריך להיות לפי האמנה. לא אני קובע אם יש
את הזכות לחזור. אם יש משהו שנוגע למשפט המקומי, אני מוכן לשנות.

את סעיף 31 משרד המשפטים ביקש לשנות.

שונות.
31. עונשין.
העובר על הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו – שלוש שנות מאסר או קנס בגובה פי ארבעה מהקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.

את זה אנחנו לא יכולים לקבוע בלי לשמוע. נדחה
את זה לישיבה הבאה.

32. ביצוע.
שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

33. תקנות סדרי הדין.
שר המשפטים בהסכמת שר התחבורה יתקין תקנות בדבר סדרי הדין לעניין חוק זה לרבות בקשה להקמת קרן הגבלה, הגשת תביעה לפיצוי, דרכי מסירת הודעות, הגשת תביעה להשלמת פיצוי וערעור.

34. שמירת דינים.
הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות כל דין אחר.

על תעודת הביטוח נעבור בישיבה הבאה. לדעתי
יש לכם הרבה עבודה לעשות לקראת הישיבה הבאה.

אנחנו נעמוד בזה.

אני מבקש שהסדר יהיה כדלקמן: אתם תעבירו
ליועצת המשפטית של הוועדה את הנוסח המעודכן שלכם. אחרי שהנוסח הזה יתקבל כאן, אנחנו נקבע ישיבה נוספת בתקווה שזו תהיה הישיבה בה נוכל לגמור את העניין הזה ולהגיע אתו לקריאה שנייה ושלישית.

אני חושב שיש פה יותר מדי מלים בחוברת הכחולה. צריך היה לעשות משהו מאוד פשוט של אימוץ אמנה ובו כמה סעיפים. אני מכיר את הדינמיקה של חקיקה בממשלה וזה מתחיל קודם כל במשרד הממשלתי הנוגע בדבר כאשר האחרים נגררים.

אני מודה לכם.







הישיבה ננעלה בשעה 13:30