פרוטוקולים/כלכלה/3808



-2-
ועדת ה כלכלה (347)
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/3808
ירושלים, א' בחשון, תשס"ב
18 באוקטובר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 347

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, כ"ט בתשרי התשס"ב (‏16 באוקטובר, 2001), שעה 15:00

1. הודעת מועצת הפירות (ייצור ושיווק) (שינוי התוספת לחוק), התשס"א-2001.

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר

עו"ד תמי מור - לשכה משפטית, משרד החקלאות
ביל שלו - ממונה על מועצות ייצור ומל"ח, מש' החקלאות
רענן בר-נס - מנהל המחלקה החקלאית, מועצת הפירות
עו"ד רונן כהן - יועץ משפטי, מועצת הפירות

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת




הודעת מועצת הפירות (ייצור ושיווק) (שינוי התוספת לחוק), התשס"א-2001

"במהלך השנים פותחו במשרד החקלאות 16 זנים חדשים של פירות. זנים אלו אוקלמו בארץ במטרה להרחיב את מגוון הפירות הקיים בארץ". אתם רוצים מאיתנו לפעול לשם תיקון התוספת לחוק והוספת הזנים החדשים. ההסדר החוקי לגבי הזנים החדשים מוגש לוועדת הכלכלה על דעת משרד המשפטים ומשרד התעשיה והמסחר.

מדובר על סמכויות המועצה בעיקר. זאת אומרת, אחרת מה יכולה המועצה לעשות עם זן זבוטיקבה?

ואם אנחנו לא נאשר את שינוי התוספת, מה יהיה אז המצב?

זה מובא לידיעת הוועדה ולא לאישור.

זה על מנת שיוכלו לקבוע סטנדרטים לאיכות הפרי, לסימון שלו וכדומה.

אנא הסבירו לי, למה יש מדינות האוסרות להכניס פירות טריים לגבולותיהן? בגלל סכנה שיוכנסו זנים חדשים?

בגלל מחלות. יש נושא של הגנת הצומח. כל אחד אחראי על התחום שלו, להגן על הצמחים שנמצאים אצלו. יש מזיקים שאינם קיימים במדינה אחת אך הם קיימים במדינה אחרת.

ואז כשמישהו מביא את הפרי עם המזיק הוא מתחיל להתפשט.

ויכול להרוס ענפים שלמים.

לכן אנחנו מבקשים מתיירים לא להביא פירות מחוץ-לארץ.

בארץ לא מקפידים, אבל אני זוכר שכאשר טסתי עם אשתי לנמל התעופה קנדי, היא לקחה מהמטוס תפוח וביקשו ממנה להשליך אותו.

מחלת ה-Varoa בדבורים הובאה לארץ בדרך כזאת. הובאה צנצנת דבש ממקום מסויים והיא הביאה לכאן את המחלה.

יש דוגמא קלאסית לדבר הזה בהיסטוריה שלנו בענף הפקן. אדם אחד הביא ענף לארץ בשביל לרבות אותו, לעשות ממנו עצים מזן מסויים, והחביא אותו בכיסו. התהליך הנורמלי בדרך כלל הוא שאדם צריך לבוא, להפקיד אותו בידי הגנת הצומח, הם עושים לו את הבדיקות הוויראליות ובדיקת המזיקים, זה עובר את הבדיקה במשך כמה זמן שצריך, כי בכל ענף זה משהו אחר, ואז הוא מקבל אותו. אותו אדם הביא ענף אחד, 3 עלים, החביא את הענף בכיסו והביא איתו כנימה צהובה ש"גמרה" את ענף הפקן בארץ.

אבל יש עדיין פקן בארץ.

יש עדיין, אבל מסחרית קשה מאוד להתמודד עם זה היום. העניין הוא די צולע. כנימה אחת הכניסה את הענף הזה לצרה ענקית.

יש היום מחלה הנקראת "שָרְקָה", שאנחנו נלחמים מלחמת עולם בשביל שלא תבוא לארץ, עושים עבודה קשה מאוד אצל המגדלים שלנו כדי שלא יתפתו לייבא איזה פרי יפה שהם ראו, ואצל האנשים המטיילים בעולם כדי שלא יעשו איזה הרפתקה. אנחנו אומרים לכולם: אתם רוצים לייבא משהו, תביאו אותו, תפקידו אותו, נבדוק אותו ואם הוא טוב - תקבלו אותו.

אבל עד שתבדקו הוא עלול לנבול.

אנחנו יודעים לשמור על זה. יש לנו את המהלכים לצורך זה.

עכשיו נרתמנו לנושא הזה ברצינות. כשאתה בא לניו-זילנד כלבים מריחים לך את המזוודות כדי לאתר חומר צמחי. יש מדינות בהן אתה חותם על הצהרה שלא הבאת איתך חומר צמחי ואוי ואבוי לך ולנשמתך אם תיתפס.

באוסטרליה לא מאפשרים מעבר של חומר צמחי גם בין המדינות השונות שבתוך אוסטרליה.

אני מרכז את הנושא של חומר הריבוי במועצת הפירות ובכלל במדינת ישראל. אחת הסכנות הגדולות ביותר היא שנביא מחלות עם ייבוא הרכב.

רבותי, אני מברך אתכם על כך שפיתחתם זנים חדשים.

מי מפתח? מפתחים את הזנים בבית דגן?

לא רק בבית דגן אלא בכל החוות האיזוריות.

בכל מיני ערוצים. למשל באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. הכל נעשה בשיתוף פעולה של משרד החקלאות, האוניברסיטאות ומועצת הפירות. יש יהודי יקר, ד"ר קובץ' ---

הוועדה רצתה לערוך סיור במקום שבו מפתחים זנים חדשים, כמו עגבניות מרובעות וכדומה. זה מרתק.

תיצרו איתנו קשר טלפוני ואנחנו נערוך לכם סיור ונראה לכם.

וגם ללשכה המשפטית של המשרד.

צריך להבין שלא כל הדברים נמצאים במקום אחד.

האם אנחנו נצטרך ללבוש חליפות מיוחדות?

לא.

אנחנו מודים לכם ומאשרים, ככל שטעון אישורנו. אנחנו מאשרים שזה הובא לידיעת הוועדה.

האמת היא שזה גם אישור.

כאשר אנחנו נעשה את זה מסחרי, נבוא שוב לוועדה כדי לבקש היטלים וכדומה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:12