פרוטוקולים/כלכלה/3758



2
ועדת כלכלה
5.9.2001

פרוטוקולים/כלכלה/3758
ירושלים, ג' בתשרי, תשס"ב
20 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 339
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באלול התשס"א (5 בספטמבר 2001), שעה 9:00

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר

יצחק אשל מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ד"ר דן לינק ראש תחום בכיר תשתיות בטיחות ותנועה
צבי יוזנט סמנכ"ל בכיר תנועה
שוקי שדה מנהל אגף הרישוי
אמיר נאור ראש אגף בכיר מערכות בטיחות
חוה ראובני, עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
יפעת רווה,עו"ד משרד המשפטים
שולמית שמעון אגף תנועה, המשרד לביטחון פנים
פקד רוני לוינגר קצין מדור תביעות את"ן, המשרד לביטחון פנים
דוד בוקר חבר הנהלת אגוד קציני הבטיחות והתעבורה
מיכה גולד אגוד קציני הבטיחות והתעבורה
מוטי פלדמן מזכיר מועצת המובילים
אבי גולן יו"ר ארגון מורי הנהיגה
רן רונקין דובר ארגון מורי הנהיגה
שמואל חיימוביץ נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: 1. תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"א-2001, בדבר שיטת הניקוד בעבירות.
2. צו התעבורה (עבירות קנס), התש"ס-2000 – שיעורי קנסות (סעיף 3 והתוספת לצו).















1. תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"א-2001, בדבר שיטת
הניקוד בעבירות.

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בתקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"א-2001, בדבר שיטת הניקוד בעבירות. מה קורה בשיטת הניקוד שאנחנו לא יודעים?

בישיבה הקודמת אמרו שקודם צריך לגמור את הצו הזה. אני אביא מצגת לפעם הבאה.

תספר לנו בתמצית על השיטה.

אנחנו משנים את דרגות הקנס כך שבמקום 15 יהיה 5.

ולפי זה אתם רוצים לתת נקודות.

עשו פה קורולציה בין חומרת העבירה לבין חומרת הקנס, מה שפעם לא היה. השיטה במהותה תשתנה.

מה זה 10 נקודות?

שכרות, למשל.

10 נקודות זה כשאתה עושה תאונה, כשאתה נוהג בזמן פסילה, כשאתה לא נותן זכות קדימה.

זה דברים שבגינם נתנו פעם 4 נקודות.

כן, אבל זה לא משנה כי השיטה היא אחרת. פעם ב-6 נקודות היית הולך לקורס. היום כשאתה מקבל 12 נקודות, מזמינים אותך לקורס בסיסי. הקורס הבסיסי השתנה. זה לא קורס שאתה לומד, אלא זה אירוע שמנתחים אותו יחד. הקורס הבסיסי הוא לכולם.

מה זאת אומרת הקורס הבסיסי הוא לכולם?

כל מי שעובר 12 נקודות זה קורס נוסף. בשיטה הישנה יש קורס אחד בסיסי שאתה יכול ללכת אליו 100 פעם. השיטה החדשה בנויה על אירועים. לקחנו את רוב העבירות האופייניות ל-12 נקודות. זה הקורס הבסיסי. אחרי זה אתה נכנס לתקופת צבירה של שנתיים, כאשר בשנתיים הללו עוקבים אחריך.

גם עד עכשיו היה שנתיים, לא?

אחרי שנתיים זה נמחק?

בשיטה הנוכחית כן.

מה קורה בשיטה החדשה? הנקודות נמחקות אחרי הקורס?

לא. שנתיים עוקבים אחריך. אם בתוך השנתיים אין לך עבירות אז מוחקים לך.

נניח שעברת את הקורס ובשנתיים הללו היתה לך עוד פעם עבירה.

ב-22 נקודות יש שני קורסים. יש קורס יעודי שהוא קורס לעבירות שנעשות בצומת, ויש קורס לעבירות שנעשות בתחום המהירות, תלוי לפי העבירות שלך. כשאתה מגיע ל-36 נקודות אז יש שלילה אדמיניסטרטיבית של הרשיון.

גם כאן תקופת הצבירה היא שנתיים?

לא, 4 שנים.

לכמה זמן שוללים את הרשיון?

אין עניין של משך זמן. כששוללים את הרשיון, אתה הולך לבדיקות רפואיות, עושה תאוריה ועושה טסט. אתה עובר את כל התהליך מחדש. זה עונש חמור.

הרי כל אחד שנתפס בעבירות האלה עובר את הטסט בקלות רבה.

אני מודיע לך שהרבה לא יעברו תאוריה והרבה לא יעברו את הטסט. זה לא צחוק.

מה, אתה משווה אדם שיש לו עבירות ונוהג כמה שנים לאחד שלומד כמה חודשים?

אנחנו נשמח להחמיר. לא חשבנו שבסיבוב הראשון צריך להחמיר.

השאלה היא אם הטסטר ידע.

תוך זמן לא רב הוא ידע. כשהוא יראה את הפרצוף של האדם הוא כבר ידע. לא נראה הגיוני שאדם קצת יותר מבוגר מגיע ישר לטסט ראשון. אחרי 5 שניות במכונית אתה יודע באיזה נהג מדובר.

אחרי 5 דקות אתה יודע אם הוא טוב או לא טוב. זה עונש די כבד ללכת לרישוי מחדש, לעבור את כל הפרוצדורה.

כל דבר כרוך בתשלום אגרות, אדוני היושב-ראש.

זה לא אומר שהאדם לא יודע לנהוג. אולי צריך לשלול לו את הרשיון לתקופה מסויימת. גם ככה יש תור לטסטים. הבעיה שלהם היא לא המיומנות בנהיגה, זה יותר עניין של שיקול דעת.

כן, אבל אתה הולך לחנך אותו מחדש. אם הוא גמר את ה-36 נקודות, עשינו לו רשיון נהיגה חדש והוא פעם שנייה מגיע ל-36..

מה הרווח בין ה-36 הראשון ל-36 השני? להערכתי, זה לא כתוב בתקנות.

אני מדבר על העיקרון.

אנחנו נדון בזה.

אחרי ה-36 השני אתה לוקח לו את הרשיון ל-3 שנים. פה זה העונש הגדול. הנושא הזה עבר הרבה שרים.

אז הוא ינהג בלי רשיון.

לא.

לא צריך לעשות משהו שהוא לא אפקטיבי.

אחרי ה-36 השני אנחנו שולחים את האדם למכון הרפואי. אם צברת 36 ועוד פעם 36 ועשו לך פעמיים בסיסי ו-4 פעמים יעודי ואתה בכל זאת עוד צובר נקודות, אנחנו שולחים אותך למכון רפואי.

לבדיקה פסיכולוגית?

לבדיקה רפואית ולבדיקה פסיכולוגית. אם הוא נמצא כשיר, הוא עובר את כל התהליך מחדש.

איך אתה מגדיר אדם כפזיז או כחסר אחריות? אפשר לבדוק אם העיניים שלו טובות, אם הוא שומע טוב.

אם הוא לא שומר על חוקים ועל נורמות צריך לראות מה איתו. בשיטה הקיימת אין סנקציה, חוץ מהקורס.

הייתם צריכים במצב מסויים של נקודות לשלול את הרשיון בהדרגתיות, לא ל-3 שנים.

אתה אומר שפעם ראשונה צריך תקופה קצרה ופעם שנייה ארוכה. מה שאנחנו רוצים פה לשדר זה שאדם שעובר עבירות בצורה קבועה ידע שבסוף התהליך לא יהיה לו רשיון.

טוב, הבנו את העיקרון.

השיטה הקיימת פשטה את הרגל, היא לא עובדת.

לא שהיא לא עובדת, היא סתם טרטור. לא יכול להיות שחצי מדינה הולכת לקורס. זה סימן שאי אפשר להבחין בין טובים לרעים. מטרתם של הקורסים הישנים זה לטרטר.

הישנים לא טובים, כבר לא עובדים איתם. בעוד חודש, אגב, גם הבסיסי הקיים יהיה לפי המודל החדש. כשיהיה אירוע, הנהג יראה מה יכול לקרות לו. רוצים להמחיש לאדם מה יקרה לו אם הוא עושה דבר מסויים.

שלילת רשיון לאנשים עם מוגבלות היא ענישה לא פרופורציונאלית כי אין להם חלופה אחרת.

אז שינהגו בזהירות.

הם צריכים לקבל עונש שונה, כי אדם עם מוגבלות לא יכול לנסוע ברכב ציבורי.

האם אדם עם מוגבלות צריך לגרום לעוד מישהו להיות עם מוגבלות?

אנחנו לא מדברים כרגע על זה שצריך להעניש, אבל צריך להעניש באותה פרופורציה.

זה שחצי מדינה הולכת לקורסים מראה שנכשלנו.

והרמה של הקורסים.

אמרתי לך שאישרנו קורס חדש בסיסי וקורס חדש יעודי. המורים עוברים עכשיו הכשרה מיוחדת. טיפלנו בזה כי זה לא מצא חן בעיננו.

יש גם כוונה לאפשר מגרשי הדרכה.

אני באופן אישי די מתקומם. גם לשכת עורכי הדין הסכימה עם דעתי בעניין הזה. נהג שנסע פעמיים 117 בכביש חיפה תל-אביב ועוד פעם התגלגל בעצור, כמו שאמרת, הוא כבר ב-20 נקודות.

לא נכון.

תוכיחי לי אחרת. כשאני נוסע 108 קמ"ש בכביש חיפה-תל-אביב, שגם זה אסור, אז כולם מצפצפים לי כי כולם נוסעים 120. לצבור 36 נקודות ב-4 שנים זה בכלל לא בעיה. אנחנו לא מדברים על עבריינים. בשיטה הקיימת ב-6 נקודות אתה הולך לקורס, ב-12 נקודות פוסלים לך את הרשיון לחודשיים, וב14 נקודות פוסלים לך את הרשיון ל-4 חודשים אדמיניסטרטיביים. בשיטה החדשה הנהג יצטרך לעבור טסט. יש אנשים שעשו 5 טסטים עד שבכלל הצליחו לעבור. יבוא שופט בעבירה האחרונה, שהיא בסך הכל השלישית או הרביעית, ואחרי שישמע את כל הנתונים יחליט שלא פוסלים ויוציא את הנהג עם הארכה על תנאי. אז יבוא הוד מעלתו הפקיד ויתן לו פסילה לצמיתות אלא אם הוא יעבור טסט. זה לא הגיוני. מי שמבין את העניין ויש לו כמה לירות בכיס, יבין שעליו להלחם על כל נקודה על-מנת שלא יאבד את הרשיון שלו. זה כבר לא צחוק.

אנשים יחשבו פעמיים.

זה יגרום לזה שאי אפשר יהיה לדון באותם עבריינים שאוכפים בדרך לא פנויה, שגורמים תאונה עם חבלה של ממש. לדעתי, גם השיטה הנוכחית היא לא מי יודע מה אבל אפשר לחיות איתה.

השיטה הנוכחית היא סתם טרטור.

השיטה הנוכחית מהווה איזו שהיא הרתעה. 14 נקודות לאסוף בשיטה הנוכחית זה קשה, כי יש לך אפשרות למחוק.

בפועל, אנחנו שומעים מנציגי משרד התחבורה שהם מפעילים סנקציה. אם רוצים להגדיל את הקנסות, אפשר להגדיל פי 10, פי 100, ואם רוצים לעשות איזה שהוא מנגנון שאחרי ברירת משפט אחת או שתיים מי שמבקש להשפט יוכל להשפט או לשלם קנס זה אפשרי, אבל העונש צריך להנתן על ידי בית המשפט. כאשר קובעים רשימה של אמצעי תיקון מקצועיים, הדעת נותנת שהרשות המקצועית תבדוק לפי העבירות המיוחסות לו, הנסיבות, כלומר יתאימו לכל אדם את אמצעי התיקון האישיים שלו.

מה אתה מציע? לבטל את שיטת הניקוד?

להקפיא אותה. הם אומרים על עצמם שאין להם שיקול דעת מקצועי, שהשיקול הדעת המקצועי שלהם הוא ברמה של מחשבון כיס. הם טוענים שהם יכולים להתחשב בשיקולים סוציאליים אישיים, כמו להוריד לאדם מסויים שהוא נכה או מטופל בילד נכה. אם עו"ד תעבורתי מקבל נקודות בגלל אי ציות לתמרור, ילמדו אותו מה זה תמרור? מה, ילמדו מהנדס מה זה חגורת בטיחות? אם הוא מצפצף על זה זה בבית המשפט, אין מה ללמד אותו. השופטים בבג"ץ אמרו שאסור להם להכנס לתחום של אם אדם נוסע קמ"ש אחד מעל המותר או 200 קמ"ש מעל המותר.

זה שנותנים לפקידים סמכות של רשות רישוי זאת דרך לקדם פקידים. במקרה הזה הדרג הפקידותי מחליט לבד. אם רוצים לעשות מזה משהו המוני, אז צריך שיהיה בעל מקצוע כרשות רישוי תחת כל עץ רענן. אם אין לכם את הדבר הזה, תקפיאו את השיטה הזאת עד שיהיה לכם. אם אתם בעצמכם רואים בזה סנקציה או הרתעה, תעבירו את זה לבית המשפט. אם הפקודה מדברת על אמצעי תיקון ואתם המפעילים את זה רואים בזה עונש, אתם חורגים מרוח הפקודה ומהסמכות שניתנה לכם.

מר ניר מתווכח על השיטה הקיימת ומנסה לנהל פה, בחדר הזה, את הבג"ץ שלו שתלוי ועומד. הוא אומר שאין לנו תשובה, אבל אנחנו טרם הגשנו את התשובה כי עוד לא הגיע המועד להגיש את התשובה. את כל הטענות שהוא השמיע פה הוא גם השמיע שם. כל הטענות נוגעות לשיטה הקודמת. אנחנו כאן הבאנו שיטה חדשה. אי אפשר לטעון כנגד השיטה הקיימת את הטענות שטוענים כנגד השיטה הישנה. אם הוא אומר שבג"ץ קבעו שאין הבדל בין 1 קמ"ש ל-30 קמ"ש מעל המותר, אז פה יש 3 דרגות..

באיזה מדינות נהוגה שיטת ניקוד דומה לשלנו?

אין דבר כזה בעולם.

יש במדינת קליפורניה בארצות הברית, יש גם בבריטניה.

האם אתם יכולים להביא לנו דוגמאות של שיטות הניקוד הנהוגות במדינות אחרות?

אני חוזר עכשיו מרוסיה. שם יש שיטת ניקוד שונה. שם, אם נהג מקבל נקודות של משאית, חברת הביטוח לא מבטחת את המשאית הזאת ומפטרים את הנהג. אצלנו אין דבר כזה. בוודאי שזה הרבה יותר בריא.

זה הכל מקל. איפה הגזר?

הגזר זה הקורס הבסיסי והקורס היעודי.

זה גזר? זה הכל מקלות.

תעבירו לנו בתמצית את שיטות הניקוד או את השיטות האדמיניסטרטיביות שנהוגות בעולם. אני מתאר לעצמי שבכל מדינה יש משפט פלילי, אפשר להעמיד מישהו לדין. אני רוצה לדעת על האמצעים האדמיניסטרטיביים שנהוגים במקומות שונים. אולי נחכים מנסיון של אחרים. התחושה שלי היא שבשיטה הקודמת היתה רשת שתפסה את כולם, ולמעשה ברגע שתפסת את כולם לא תפסת אף אחד. אתה חייב ליצור שיטה שבה אתה מנפה את אלה המסוכנים, זאת אומרת לא יותר מ-10%. אם עברת את ה-10% סימן שמשהו לקוי בשיטה. לא יכול להיות שמדינה שלמה עבריינית. אם היא כן, אז אתה אבוד.

אם 50% יתפסו ברשת אז משהו לא בסדר בשיטה.

האם יש עבירות בתקנות התעבורה שלא נכנסו, שלא מקבלים בגינן ניקוד?

מעט מאוד. המעט מאוד הן עבירות טכניות.

כי אני, למשל, רואה שאי הפסקת אות אחרי השלמת פעולה מזכה בשתי נקודות. רוב הווינקרים חוזרים אוטומטית, אבל אם משהו מתקלקל..

אבל יש כאלה שנוסעים עם האות כל הזמן, שזה דבר שיכול לשגע אותך.

השאלה היא אם ראוי לתת על זה נקודות.

על זה דווקא צריך לתת נקודות כי זה דבר שיכול לשגע אותך.

השאלה היא אם זה פוגע בבטיחות.

היתה אמירה שפעם ראשונה זה מקרה, פעם שנייה זה צירוף מקרים ופעם שלישית זאת שיטה. ברור לכולם שצריך לעשות איזה שהוא אמצעי שיהיה הרבה יותר חזק ממה שקיים. לכן, לטעמי, השיטה הזאת כפי שהיא קיימת היום שיש את השנתיים ואחר כך מחיקה זה בסדר. יש הרבה מאוד אנשים שמשתכנעים מהקורס הראשון, ואני אומר את זה בתור אחד שמעביר את החומר. בפעם השנייה, שזה צירוף מקרים, אפשר לעשות קורס יעודי בשיטה של אשכולות: מזהים סוג עבירות מסויים של בן-אדם ועושים לו קורס יעודי שאמור לטפל בבעיה שלו. בפעם השלישית, אם הוא חוזר, אפשר לטפל בו בכל האמור.

אנחנו צריכים לזכור שיש לנו כל שנה 500 הרוגים שאנחנו צריכים לטפל בהם ולא להקל ראש. אני שומע פה שמותר לנסוע מהר, מעל המהירות המותרת. אני לא מתווכח כרגע למה בכביש החוף מותר לנסוע X קילומטר, אבל אני לא מבין למה מצדיקים נסיעה ב-117 קמ"ש או ב-108 קמ"ש.

אני אגיד לך למה. המכוניות של היום הן מכוניות מודרניות. אם יש טיפת שיפוע בעליה ואתה לוחץ קצת יותר כדי שזה יחזיק, אז בירידה אתה אוטומטית מוצא את עצמך בעוד 10 או 12 קמ"ש יותר.

אפשר להתווכח איפה אפשר להעלות ואיפה אי אפשר להעלות, אבל לא להסכים שבאופן כללי סביר לעבור על החוק. יש מותר ויש אסור. בוא נתווכח איפה כן להעלות ואיפה לא להעלות בדיון אחר. אם מישהו נוסע 108 קמ"ש בגלל שהוא נוסע בעליה או בירידה אז הוא לא בסדר. מה זו האימרה "אני מתגלגל בעצור"? אם יש לך הוראה לעצור אז מה אתה מתגלגל?

אם 5% מתגלגלים ולא עוצרים אז אתה צודק, אבל אם 50% מתגלגלים אז סימן שמשהו פה דפוק. לא יכול להיות ש50% הם עבריינים. אתה לא חושב כל הזמן על הנהיגה בזמן שאתה נוהג, יש לך גם מחשבות אחרות. חלק מהנהיגה היא אוטומטית. אם אתה נוהג במירוץ, אתה צריך להיות דרוך בכל שנייה כי אחרת אתה עף מהמסלול. בנהיגה רגילה אתה נוהג באופן אוטומטי. אם אתה רואה שהכל פנוי בעצור והתגלגלת זה לא מראה תמיד על כוונה פלילית.

לא עושים לך שום דבר רע, חוץ מאשר זה שאתה משלם את הקנס בגין אותה עבירה וצוברים לך נקודות. אחרי שנתיים מוחקים לך אם אתה לא מבצע עוד עבירות.

בשנתיים האלה אתה נוהג מאות שעות או אלפי שעות. באלפי שעות אתה עושה גם טעויות. השאלה היא אם הטעויות האלה הן חמורות או דברים זנוחים. כשאתה מטפל באותה מידה של חומרה בדברים האמיתיים ובשטויות, אז אתה לא יודע להבחין בין החמור לקל, ובחמור אתה לא מטפל. כל החוכמה, לדעתי, זה לנסות למצוא את הנהגים הבאמת מסוכנים, שהם 10%, ובהם לטפל. ברגע שאתה מטפל ב-50% משהו בשיטה לא עובד.

חשוב לדעת איך נבחרו העבירות. ביקשנו מהמשטרה להביא לנו איזה חתך שמראה איזה עבירות גורמות ליותר תאונות ואיזה עבירות גורמות לפחות תאונות. אפשר להתווכח על עבירה כזאת או אחרת. לדעת גברת בנדלר יש עבירה פחות חשובה, לדעתך אחרת.

זה לא עניין של פחות חשובה או יותר חשובה, השאלה היא עד כמה היא פוגעת בבטיחות.

יש מקומות שיש בהם תמרור עצור כיוון ששדה הראייה חסום, אבל יש מקומות ששדה הראייה הוא די פתוח ולא נוצר שום סיכון. יש נהגים מסוכנים שהנהיגה שלהם על הכביש היא נהיגה אגרסיבית: עוקפים, לא שומרים מרחק. מוקדם או מאוחר הם יהיו מעורבים בתאונה. הם עובדים באפס מקדמי ביטחון. ברגע שיש להם אירוע הכי קטן, בהעדר מקדם ביטחון הם נכנסים במישהו. זה סוג אחד של נהגים, שמאוד חשוב לאתר אותם. סוג אחר של נהגים זה כשהנהג נכנס לחלום, נוהג בצורה אוטומטית ובא אירוע פתאומי, הוא לא מספיק להתעורר ולא מגיב. זה יכול להיות נהג שאכל ארוחת צהריים והוא קצת עייף, או נהג שחושב על דברים אחרים. את הסוג הראשון אפשר איכשהו לאתר, את הסוג השני כמעט ולא ניתן לאתר כי אלה אנשים רגילים שיכולים לנהוג ב-95% מהזמן באופן לגמרי בסדר, אבל ברגע שיגיע להם האירוע הקטן הם לא מתמודדים איתו.

היות והמדינה לא מוצפת בשוטרים, הסיכוי שהוא ייתפס הוא 1 ל-50.

התשתית לא סלחנית אצלינו כי היא מאוד צפופה. אם אתה, נניח, נוסע מלאס-ואגס ללוס-אנג'לס בכביש מהיר ואתה נרדם, רוב הסיכויים שתכנס למדבר. אם אתה עושה את זה אצלינו, תמיד יש מישהו ממול. אפילו באמצע הלילה יש תמיד מישהו ממול. עצם העובדה שאתה נוהג בצפיפות, בתנאי לחץ, בפקקים זה דבר שמכניס אותך לאי שקט. יש מנטליות אגרסיבית במדינה שמתבטאת בכל דבר. כשאתה נכנס למטוס של אל-על, רק המטוס ממריא כולם מטיילים במעברים. בחברות תעופה אחרות אנשים יושבים בשקט. זה סוג הדברים שהוא עניין של חינוך הרבה יותר עמוק מהנושא של תחבורה.

אתה חזרת כמה פעמים על זה שחצי מדינה עושה את הקורס. הולכים לקורסים בשיטת הניקוד מעל 150 אלף בני אדם. זה הכל. זה מתוך 2 מיליון 800 אלף נפש. יש הרבה נהגים שנוהגים אוטומטית וגם מתנהגים אוטומטית. נהג של אוטובוס, למשל, שגמר את הקו שלו, סגר את האוטובוס, הלך הביתה ולא בדק אם ילדה נמצאת שם. זה חלק מההתנהגות האוטומטית.

בפירוש לא.

חלק מהאוטומטי הזה הוא בנפשנו. לצערי הרב, לא תמיד זה שנוהג אוטומטית הוא זה שסובל, לפעמים הוא גורם סבל לאחרים. הנושא הוא רחב מאוד. לא צריך להכנס אליו בהקשר של שיטת הניקוד. שיטת הניקוד לא נטפלת לאנשים שבאופן נדיר עוברים או מורשעים בעבירה, היא נטפלת לאלה שנתפסים הרבה .ברוח הדברים שנאמרו כאן, אם נתפסת הרבה אז גם עברת יותר מאשר אחרים. אני לא רואה משהו פסול בזה. על הפרטים אפשר לדבר.

אתה אומר ש6% או 7% מהנהגים הולכים לקורס בשנה. אני חושב שעל פני השנים לפחות שליש מאוכלוסיית המדינה היתה בקורס.

מה רע בזה?

אין רע בזה אם אתה מחליט שאתה רוצה לחנך, אבל חלק מהקורסים האלה הם מן טרטור כזה. אם זה באמת היה מוסיף מיומנות, אז מילא, אבל אומרים שזה סתם טרטור.

יש לנו עכשיו תגובות מאוד טובות.

אנחנו בינתיים נמשיך עם הנקודות. אני מבטיח לכם שבעניין שיטת הניקוד יש להרבה חברי כנסת דיעה.












2. צו התעבורה (עבירות קנס), התש"ס-2000 – שיעורי
קנסות (סעיף 3 והתוספת לצו).

מר פורז, אומנם הגענו ל-148 אבל אנחנו בכל זאת מבקשים לפתוח דבר שכבר דנו בו. היועץ המשפטי לממשלה גם כתב לך בנושא הזה. מדובר במספר סידורי 98, שזאת תקנה 72(א) (2א).

כתבנו לגבי חניה על מדרכה שלא מפריעה קנס של 100 שקל.

בחוק חניית נכים יש הבחנה בין מקרה של חנייה מפריעה ולא מפריעה. לנכים מותר לחנות על מדרכות בתנאי שזה לא מפריע למעבר של הולכי רגל, לא מסכן וכו'. מספר הנכים שחונים על המדרכות יחסית לכלל הנהגים שחונים על המדרכות הוא מספר קטן, ובכל זאת יש לנו מספר לא קטן של מכתבים שכתבו נכים על כך שהם קיבלו דוח בגלל שהנכה שחנה חשב שזה לא מפריע ואילו הפקח חשב שזה כן מפריע. עם זה אנחנו יכולים להתמודד.

מה, לדעתכם, הנורמה הרצויה?

אם זה יחול על אחרים זה יהיה בלתי אפשרי, מפני שבכל מקרה ומקרה יתחילו להגיד "כן היה 1.30, לא היה, כן הפריע, לא הפריע". זה יהיה בלתי אפשרי. מדובר במאסה מאוד גדולה של אנשים. כיוון שהיה בג"ץ נגד עיריית תל-אביב על כך שהיא לא אוכפת מספיק את נושא החנייה על המדרכה, ושאנשים עם כסאות גלגלים או עוורים לא יכולים לעבור באיזורים שלמים..

אם פקח רושם למישהו דוח על כך שזה כן הפריע, הבן אדם יכול ללכת לבית משפט. הוא הולך?

אז כותבים מכתבים ומנסים לבטל. אנשים מרגישים שנעשה להם עוול כי הם חושבים שזה לא מפריע ובעצם זה כן מפריע.

גם מי שחונה במקום מותר עם שני גלגלים על המדרכה על-מנת לאפשר למכונית האשפה לעבור ביתר קלות עובר עבירה, נכון? השאלה אם אוכפים או לא אוכפים היא שאלה אחרת.

אני חושבת שהאכיפה צריכה להיות גם הגיונית.

בחלק גדול מאוד מרחובות תל-אביב מותרת חנייה משני צידי הרחוב, אבל אם חונים על הכביש אז הרבה מכוניות דופקות את המכוניות החונות במקום מותר רק קצת על המדרכה. מה אני אגיד במקרה כזה? שזה תמיד מותר? שזה תמיד אסור? האם מקומות שחנייה בהם מותרת ואתה חונה עם שני גלגלים על המדרכה זאת עבירה?

טכנית כן.

הטענה שאומרת "את זה לא יאכפו" היא לא טענה.

גם אם אתה אומר שהקנס יהיה של 100 שקל עדיין אתה משאיר את זה עבירה. אם טכנית זאת עבירה, אז זאת עבירה ולא משנה מה גובה הקנס.

האם אני יכול לקבוע שחנייה על מדרכה במקום שהחניה מותרת זה יהיה קנס של..

השאלה היא אם זה מפריע למישהו לעבור במדרכה. אם המדרכה מאוד צרה ואתה מחנה שני גלגלים על המדרכה כדי שלא ידפקו אותך, אתה עדיין חוסם את המעבר.

במקום שהחניה מותרת וחונים על המדרכה, אפשר לחנות עם שני גלגלים כדי לתת עוד 20 סנטימטר ברוחב הכביש, ואפשר לחנות ככה ששלושת רבעי מכונית בפנים וחוסמים את המעבר להולכי רגל. גם את זה וגם את זה ראיתי.

צריך לזכור שרוחב המדרכות בארץ נעשה על פי כל מיני תקנים, כאשר בדרך כלל הקבלנים, העיריות או הרשויות המקומיות מתיישרות עם התקן הכי נמוך. אם מישהו מחנה ב-22:00 בלילה והולך ב6:00 בבוקר יכול להיות שהוא לא מפריע לאף אחד, אבל בזמנים אחרים הוא כן מפריע. אי הנוחיות שלו, שהיא וירטואלית כיוון שהוא לא רוצה שידפקו לו את המראות..

לא בהכרח. לפעמים מכונית הזבל לא עוברת.

אם מכונית האשפה לא יכולה לעבור בגלל שחונים כחוק משני הצדדים, העירייה לא בסדר ואסור לה לאשר דבר כזה. גם למכוניות האשפה יש זכויות והעיריות קשובות לזה. כשאתה חונה על המדרכות אתה מקלקל אותן. גם הרכב הקטן וגם הרכב הגדול, בעיקר הרכב הגדול הורסים את המדרכות. מה שזה עושה לאיכות החיים שלנו זה דבר איום ונורא. כשעוברת אישה עם עגלת ילדים יותר קשה לה, ועם תאומים עוד יותר קשה לה.

ד"ר לינק, אם היינו בפרלמנט השווצרי בברן אז הנאום שלך היה מצויין, אבל אנחנו רחוקים משם כמה אלפי קילומטרים. מה שאתה אומר זה נכון במאת האחוזים, אבל זה לא מתאים לתנאי הארץ ולתושביה.

בכנסת, לפחות, אנחנו יכולים לקבוע את הנורמה, לא להכנע לנורמה.

צריכה להיות איזו שהיא התאמה בין הנורמות המשפטיות שאנחנו קובעים למציאות. באופן עקרוני, העיריות היו צריכות היום, במקומות שניתן, להצר מדרכות כדי לאפשר יותר כביש. נדמה לי שגם עושים את זה פה ושם. חלק גדול מהרחובות האלה נבנו בימי המנדט, בשנים שלאף אחד לא היתה מכונית. אנחנו צריכים לקבוע נורמה בתוך האי-נורמה. אתה חייב לעשות משהו סביר בהתחשב במציאות. במשפט הפלילי יש עבירות בנסיבות מחמירות, שאז התביעה צריכה להחליט.

כשמדובר בעבירת קנס זה צריך להיות הרבה יותר חד-משמעי מאשר עבירה שמובאת לבית המשפט.

אז שהפקח יסתפק ב-100 שקל.

אבל בינתיים הנכה צריך ללכת בכביש בצורה לא בטיחותית.

אם אני מקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה וקובע שכל חניה על מדרכה היא 250 שקל, התוצאה תהיה שגם מי שחונה במקום שמותר, עם שני גלגלים ובמרחק של 20 סנטימטר, בלי להפריע לאף אחד, יצטרך לשלם 250 שקל. זה נראה הגיוני?

נציבות השוויון הוקמה, בין השאר, בגלל שנמצא שיש פגיעה משמעותית בזכויות של יותר מ-10% מהאוכלוסייה שיש לה מוגבלות כזו או אחרת. המדרכות נועדו להולכי רגל. יותר ויותר אנשים מיעדים את המדרכות לחנייה ולדברים אחרים. בהרבה מקומות המדרכות הן צרות. כשחונה רכב על מדרכה צרה, אדם בכסא גלגלים, כדי להמשיך בדרכו, צריך לרדת לכביש ולסכן את חייו. אנשים מוגבלי ראייה ועוורים יתקלו בכל מיני דברים שיש על המדרכה. חייבים להשאיר לפחות מטר 30 פנויים. ניתן לסמן את המקום המותר לחנייה. אפשר לחשוב על זה. יש בעיה של שמירה על החוק במדינת ישראל. צריך למצוא את האיזונים המתאימים.

אתה מייצג פה את הנכים פעמיים: פעם אחת אתה מייצג אותם בתור אלה שנוהגים ברכב ואז אתה כן רוצה לאפשר להם לחנות על המדרכות, ופעם שנייה אתה מייצג אותם כשהם הולכי רגל ואז אתה מתלונן שהמכוניות חוסמות להם את המעבר.

החוק אומר במפורש שצריך להשאיר מעבר לעגלה. החוק קובע קריטריונים מאוד ברורים. החוק לא מאפשר לאדם נכה לחסום את הדרך.

אם היינו קובעים נורמה של השארת מטר 20..

מטר 30.

מאיפה לקחת את זה?

מתקן ישראלי לנגישות בסביבה הבנויה. צריך לאפשר גם מעבר של כיסא גלגלים אחד מול כיסא גלגלים אחר.

כמעט אף מדרכה לא עומדת בנורמה הזאת.

לא מדוייק.

דיזנגוף ובן-יהודה. לאורך המדרכה יש עצים, יש פחי זבל, יש ספסלים, יש תחנות אוטובוס. אנחנו קובעים שחנייה על מדרכה שלא משאירה לפחות 1.20 מטר רוחב למעבר תחשב להפרעה.

אנחנו שלחנו מכתב לוועדה בקשר לחניות נכים ולחניה בתחנות אוטובוס.

מה לא בסדר בתחנות אוטובוס? מה קבענו?

קבענו שחניה בתחנת אוטובוס היא 100 שקל.

חניה בתחנת אוטובוס היא 100 שקל? לא יכול להיות.

מדובר בתקנה 72(א). קבענו 100 שקל באיזור קנס מוגדל דרגה א', ו-250 שקל באיזור קנס מוגדל דרגה ב'.

יכול להיות שלא הייתי מודע לזה. חניה בתחנת אוטובוס זה 100 שקל?

כן.

הקנס יהיה 250, פרט לאיזור קנס מוגדל שזה 500. אחד הדברים שאני רואה זה שאוטובוסים לא נכנסים לתחנות גם כשהתחנה פנויה. למה? כי כשהם נכנסים לתחנה הם לא יכולים לצאת. לדעתי צריך לעשות תקנה האומרת שצריך לתת זכות קדימה לאוטובוס שרוצה לצאת מתחנה. רכב שמסיע ילדים בחו"ל – SCHOOL BUS - אסור לעקוף כאשר הוא מוריד ילדים.

גם בארץ אסור לעקוף.

יש איזו שהיא בעיה עם הדבר הזה? אני לא רוצה להגיד שלאוטובוס יש זכות קדימה, אני רוצה לומר שמוטלת חובה על נהג לאפשר לאוטובוס מאותת לצאת מתחנה.

הסביר פה ישעיהו רונן, שהוא מהנדס תנועה, שזה בלתי אפשרי מבחינת המהירויות להטיל חובה לתת זכות קדימה.

ד"ר לינק, מה אתה אומר?

אני חולק על ישעיהו רונן. הציבור צריך לאפשר לאוטובוסים לצאת. בעבר ניסו לעשות את זה על בסיס וולונטרי, רק שהצרה היתה שהנהג שנכנס לתחנה היה מאותת מרגע הכנסו לתחנה שמאלה, ולפי התקנה הזאת מרגע שמאותתים שמאלה צריך לתת זכות קדימה. יש ניצול לרעה, כמקובל במקומותינו, של התקנה הזאת. שביל הזהב עובר באמצע.

האם זאת עבירה לאותת שלא לצורך?

יש איתות שלא לצורך, אבל זאת לא עבירה. לא כל דבר בעולם צריך להיות עבירה.

כשנוהגים במדינה מתורבתת אז נותנים לך אפשרות להשתלב בתנועה אפילו כשאין לך זכות. כשאתה יוצא ממגרש ואתה נעמד על שפת המדרכה, מישהו כבר עוצר לך ונותן לך להשתלב. יש מקומות שזה קורה.

אני מבקשת לחזור למספרים סידוריים 95,96,97.

אני אפנה למפקח על התעבורה כדי שישקול את הנושא של התקנת תקנה כזאת.

צריך ליצור איזו שהיא נורמה שאומרת שצריך לתת לאוטובוס להשתלב. צריך גם לאכוף את זה שהוא יכנס לתחנה, כי אם התחנה פנויה אין סיבה שהוא יעמוד באמצע הכביש ויעלה נוסעים.

אנחנו איחדנו את מספר סידורי 97 עם מספר סידורי 95 ואת 96 עם 94, כך שלמעשה יש לנו 94,95 ואז קופצים ל-98. בניסוח צריך להיות כתוב במקום "למעט פסקאות 2א ו-16", "למעט פסקאות 2א, 12, ו-16". בין מספר סידורי 98 למספר סידורי 99 תבוא מספר תקנה 72א, 12: "חניה בתחנת אוטובוס ובנתיב תחבורה ציבורית מדרגת קנס ב'", ומספר תקנה 72א,12: "חניה בתחנת אוטובוס ובנתיב תחבורה ציבורית באיזור קנס מוגדל בדרגת קנס ג'".

אנחנו נעשה תקנה לגבי האוטובוס לשנה נסיון כדי לראות את התוצאה.

בבינעירוני זה בלתי אפשרי.

נגביל את זה לדרך עירונית בלבד.

נקודה נוספת במכתבנו נוגעת לגובה הקנס בחניית נכים. בישיבה קודמת קבעתם 500 שקל. לנו נראה שזה לא מספק לאור מה שקורה בשטח. החוצפה הישראלית מרקיעה שחקים.

500 שקל זה מספיק. פנס אזהרה – רכב רחב, מה זה?

"לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא, שאורכו הכולל עם מטען או בלעדיו עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים, אלא אם כן שם אדם הארת פנס.. המפיץ אור צהוב מהבהב".

אושר. 149. הארת גרורים. מה הוא צריך להאיר? את הגרור?

זה אותו דבר.

אושר. אור רכב צידי, מה זה?

"לא ינהג אדם בזמן תאורה עם רכב צידי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס רכב הצידי".

טוב, אושר. הארת רכב למטענים ארוכים, בסדר גמור. אורות מכונות ניידות ונגררות, בסדר גמור. אורות לרכב אחר, מה זה?

"לא יסיע אדם בזמן תאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב הקבוע בצידו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים או מאחור, וכן קבוע מאחוריו בצידו השמאלי מחזיר אור בצבע אדום".

איזה רכב זה? זה לדעתי מתקופת המנדט, כשלרכב היה פנס אחד מאחורה בצד אחד.

אתה צודק.

התקנה הזאת, לדעתי, עבר זמנה.

צריך לבדוק אותה.

מישהו יטען שדי בזה שיש פנס בצד אחד. התקנה הזאת טעונה תיקון כתקנה. תבדקו את זה. בעיקרון אנחנו מסכימים שהקנס הוא 250 שקל.

מדובר על סוס ועגלה, כיוון שכל סוגי כלי הרכב נכנסים לסימן.

יש פרק נפרד..

על סוסים ועגלות?

כן. גם על שיירת גמלים יש תקנות.

מה זה שימוש בזרקור?

"לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום".

זה כדי שלא יסגרו אותך.

בסדר. מה זה פנסי ערפל?

"מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג".

מי שנוסע בלילה עם אור ערפל גורם לסינוור. אתם צריכים, לדעתי, לחנך את הציבור. נדלקת לו איזו שהיא נורה, והוא אפילו לא יודע מה היא אומרת. אני מעלה את זה ל-250 שקל. בעיני זאת עבירה חמורה. אתם צריכים לעשות איזו שהיא פעולת הסברה בנושא.

107(ה).

"לא ישתמש אדם בפנס נסיעה אחורנית אלא בנסיעה אחורנית".

זה אוטומטית.

אלא אם יש תקלה.

בסדר.

108(א).

"לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוצע להולכי רגל... ".

אני מוחה בתוקף על התקנה הזאת. המדרכות לא בנויות כמו שצריך ולכן נכים לא יכולים לעלות עליהן והם חייבים לנסוע עם עגלת הנכים בכביש.

התקנה קיימת, אין מה לעשות. אנחנו צריכים לקבוע את העונש שלה.

למה?

כי התקנה קיימת.

תתן את דעתך לשאלה אם יש לה מקום או אין לה מקום.

אני חושב שאם יש מדרכה אז לא צריך ללכת בכביש.

ואם המדרכה חסומה?

שיטען טענת צורך. חבל לעשות דיון. התקנה קיימת. קנס של 100 שקל זה כלום.

אני מתנגד.

מותר לך להתנגד ולנו מותר לאשר. זה העונש הכי קטן.

אם לא יקבע פה קנס זאת תהיה הזמנה לדין.

בסדר.

לא. אני מאוד מעריך את הגברת בנדלר אבל אני לא חייב לקבל תמיד את עמדתה.

ואם המדרכה חסומה או משהו כזה?

אם המדרכה חסומה לא יעמידו אותו לדין. 109(א).

"ההולך בכביש ילך סמוך לשפתו מצידו השמאלי.."

אושר. 109(ב).

"כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר, חייבים הצועד הראשון והצועד האחרון לצד התנועה לשאת אור נייד המחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר. אחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שאירגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידה".

מה זו קבוצה?

אין הגדרה לקבוצה.

לדעתי לא הועמד אף אחד אף פעם לדין.

הנכדה של פרופ' פולק היא חלק מהסיפור.

אני מניח שזה יותר לצבא או לגופים כאלה. 500 שקל זה קצת מוגזם, לא? נוריד ל-250. 110.

"לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ושאפשר לחצותו בבטיחות. אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם".

מה זה קרבת מקום?

30 מטר.

אוקיי, אושר.

מה עושה נכה בכיסא גלגלים שלא יכול לעבור בגשר בגלל מדרגות?

תגיד לי, מי יעמיד אותו לדין על זה? 111.

"לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך, באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת בשעה שרכב מתקרב אליו.."

בסדר גמור. 112.

ב-112 יש המון עבריינים, לדעתי.

"לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת אלא בתוקף תפקיד רשמי".

גם הטרמפיסט לא צריך לעמוד בכביש. הכביש כולל את המקום שמיועד לנסיעה של כלי הרכב. מי שרוצה לחכות לטרמפ, שיעמוד על השוליים.

בסדר גמור, אושר.

אגב, זה מותר רק לצורך תפקיד רשמי. מה זה תפקיד רשמי?

שוטר.

הסעיף הזה נוגע גם לקבצנים שמסתובבים בכביש?

כן.

אני מציע להעלות את זה ל-250 שקל.

את השהייה בכביש?

כן. אני רוצה שתתחילו להלחם בתופעה של הקבצנים.

אדוני, שיתחילו להלחם בתופעה הזאת במקום שצריך עם 100 שקל. 250 זה בלתי סביר.

צר לי, אבל אני רוצה להעלות את זה ל-250 שקל.

אני אבקש דיון מחדש לאחר מכן.

לא מעמידים לדין חייל ששם רגל אחת על הכביש. צריך לטפל בכל הסחר בכבישים. אני רוצה שהמשטרה תאכוף את כל הסיפור הזה של הרוכלות בין המכוניות. כדי להלחם בזה, צריך להעלות את הקנס ל-250 שקל.

אבל המלחמה ברוכלות היא לא במקום הזה.

אין תקנה אחרת.

התקנה הזאת כוללת כל מקרה של אדם שנמצא על הכביש. זה יכול להיות חייל, רוכל או כל מיני דברים.

כל מקרה שאדם נמצא על הכביש.

על עבירות של הולכי רגל לא עושים יותר מ-100 שקל.

אני רוצה 250 כי אני חושב שצריך להלחם בזה.

הם לא תמיד נמצאים על הכביש, הם יכולים להיות על המדרכה.

הרעיון הוא להלחם במקבצי הנדבות.

כל הרוכלים האלה שמסתובבים בין המכוניות מסכנים את עצמם. הם גם מסיחים את תשומת הלב של הנהגים, כי הם מתחילים לנהל מו"מ, לתת עודף, בינתיים מתחלף הרמזור והם לא זזים. הדרך היחידה שיש בידי כדי להלחם היא להעלות את הקנס ל-250 שקל.

אבל מדובר בילדים קטנים.

אני ראיתי גם מבוגרים. אני אתחיל, אחרי שתהיה תקנה, להטריד את המשטרה בקשר לאכיפה של הדבר הזה.

התקנה קיימת כבר עכשיו.

250 שקל. 113.

"הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו ממוקם מעקה בטיחות בצד הכביש או שטח הפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה.."

בסדר גמור. 114.

"לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה".

נראה לי ש100 שקל זה קנס נמוך מידי. זה צריך להיות 250. הרי לא יעמידו לדין אחד ששם את העציץ לרגע על-מנת לפתוח את הדלת. זה מישהו שהשאיר ארגזים או איזה שהוא מכשול ולא פינה. 117.

"לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות".

בסדר גמור. 119(ב).

"לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או על תלת-אופנוע אלא כשהרגליים נמצאות משני צידי האופנוע או במקום המיועד לכך".

בסדר. העבירה הזאת לא קיימת היום. היא היתה קיימת פעם כאשר נשים לבשו שמלות. 119(ג).

"לא ירכב אדם על אופנוע ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם הוא חובש קסדה".

בסדר. 120.

"נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג, כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צידי האופנוע או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצידי. נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים.."

יש תיקון ב(ג): "בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 176 ו176(א) לא ירכיב על אופנוע או תלת-אופנוע כמותר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רשיון הנהיגה כאמור 18 שנים או אם הוא בעל רשיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות.." זה אושר פה לפני כמה חודשיים.

היה מלווה חודשיים לרכב פרטי. בגלל שאי אפשר שיהיה מלווה לאופנוע, אמרנו שלפחות לא ירכיב בחודשיים הראשונים..

על כל החבילה הזאת הצענו 500 שקל קנס.

אנחנו מדברים על הרכבת אדם לא על מושב מיועד ועל נהג חדש שמרכיב בחודשיים הראשונים. זה נראה לי הגיוני. מה זה הובלת חפצים על אופנוע?

"לא ישים רוכב על אופנוע חבילה או צרור או חפץ העלולים למנוע ממנו שליטה מלאה על רכבו או שהם עולים באורכם על 70 ס"מ או חורגים מחוץ לחלק הקדמי באיזור החלק האחורי ביותר של האופנוע".

בסדר. 122.

"הרוכב על אופנוע או על תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעוקפו או לעבור על פניו כדין".

בסדר. 123(א).

"לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש".

לדעתי מספיק פה 100 שקל. רק עובדים זרים נוסעים בזה היום. 123(ב).

"לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם".

אם אני נעמד על האופניים ומדווש אני עובר עבירה? אני מאשר לכם 100 שקל. 124(א) או (ב).

"הרוכב על אופניים לא ירכיב אדם אלא אם עשויים להיות לפי מספר האנשים האמורים לרכוב עליהם. לא ירכב אדם על אופניים הנהוגים בידי אחר.."

טוב, 100 שקל. 125.

"הוראות תקנות 121 ו122.." מדובר על מטען חורג באופניים.

בסדר. 126.

"הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע ברכב, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר. לא יגרור אדם.."

בסדר. 127.

"הרוכב על אופניים ישמור על רווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו כדי שיספיק לעצור מיד.."

אני צנצנת אם נרשם ב-20 השנים האחרונות דוח בסעיף הזה.

אפשר לא לעשות את זה, אבל אז יצטרכו להזמין עדים.

אתם יכולים מידי פעם לעשות רוויזיה על תקנות שעבר זמנן.

פעם דובר על לעשות איזה שהוא נוסח משולב. 128. "הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות במיוחד בעוברו רכב העומד או בעוברו רכב הנע באותו כיוון".

אושר.

זאת תקנה לא נכונה מבחינה תעבורתית, משום שזה מקטין לנו את הבטיחות של רוכב האופניים. אם הוא רוכב מאוד ימינה ולא שומר על מרחק סביר, אז זורקים אותו.

רוכב אופניים לא אמור לתפוס את הנתיב באמצע.

ואופנוע כן?

אופנוע יכול לנסוע במהירות של כולם. 129.

"לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד, אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל".

נפלא. 130.

"לא ירכב אדם על אופניים אלא אם כן הם מצויידים בכל עת בפעמון, במנגנון בלימה יעיל לעצירה, במחזיר אור מאחורי האופניים"

מאושר. 131.

"הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין".

אני מציע להוריד ל-100. 132.

לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם מאיר קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה למרחק במזג אוויר נאה מרחק 150 מטר לפחות לפני הרכב.."

זה לא יכול להיות. זה צריך להיות 100 שקל.

100 שקל. 136 גם צריך להיות 100 שקל קנס. המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר, במובן הזה שהרבה יותר שטחים מוארים. פעם, בשנות ה-50, כשהיית נוסע בצידי הדרך היתה עלטה מוחלטת, לא ראו את האופניים, לא ראו שום דבר. 137.

"אדם שבבעלותו בעל חיים ימנע אותו מלהעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו. לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה.."

מדובר פה על סוסים?

זה כולל גם גמלים בנגב שהורגים בני אדם.

איך אנחנו מבדילים בתקנה בין חתול או כלב ובין פרה? החיות הגדולות מסכנות את הנוהגים בכביש והכלב מסכן את עצמו. צריך לפצל את התקנה. אני מציע שהתקנה תפוצל כך שעל חיית מחמד יהיה קנס של 100 שקל, ועל פרות וגמלים יהיה קנס של 250 שקל.

כשנתקלים בפרה אחת על הכביש מאוד קשה למצוא את הבעלים שלה.

רבותי, מדובר בעבירה חמורה מאוד שהקנס עליה היה צריך להיות 500 שקל, אבל התחושה שלי היא שאם הסכומים גבוהים מידי אז לא ישלמו שום דבר. אנחנו נשאיר את הקנס לגבי חיות שאינן חיות מחמד 250 שקל ולגבי חיות מחמד 100 שקל. 138.

"לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר, ובלבד שנקט את כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה. המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצד הימני הקיצוני אם יש בכביש מדרכה או בשוליים הימניים שבדרך אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה א. על אף האמור בתקנת משנה א, מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים להוליך אותו בצד השמאלי של הכביש".

בסדר. 139.

"לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא שהם קשורים זה לזה.."

מאושר. 141.

"מתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו ככל אשר על ידו כדי לפנות את הדרך לרכב מנועי".

בסדר גמור. 142.

"המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצידו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים, מלפניו או מאחוריו. לא יוליך אדם ולא יורשה לאדם להוליך עדר בדרך בזמן התאורה אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצידו השמאלי פנס דולק באור לבן.."

250 שקל יספיקו בשביל זה. 143.

הוראות תקנות 21 עד 23, 25 ו-28 מפנות לכל מיני תקנות אחרות של התנהגות בדרך. "..יחולו על אדם המסיע עגלת יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו.."

אנחנו מאשרים את זה. 145(ב).

"אם כלי הרכב המעורבים העומדים במקום אירוע, גורמים או העלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חופשית ומיד לאחר מכן.."

מאושר.

אני מבקשת שתעברו על התקנה הקודמת כי היא בפירוש חלה גם על כסאות גלגלים.

148. "לא יפגע אדם בתמרור או באביזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו".

למה זה רק 500 שקל? זאת עבירה מאוד חמורה.

כל המפלגות עוברות על זה.

צריך להעלות את הסכום. זאת עבירה של כוונה. אני מציע להעלות ל-1000 שקל. אני חושב שהדבקת סטיקרים זה דבר מאוד חמור. אני מודה לכם. המשך יבוא.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10