פרוטוקולים/כלכלה/3736



2
ועדת הכלכלה – 29.8.2001

פרוטוקולים/כלכלה/3736
ירושלים, כ"ג באלול, תשס"א
11 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 336
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ד', י' באלול התשס"א, 29.8.2001, בשעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
מיכאל איתן
מיכאל קליינר

חוה בן-ארי, מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה
אבי גונן, ראש תחום טכני, משרד התחבורה
חיים בלל, ראש תחום סחר יבוא ויצוא, משרד התחבורה
אילן בן-דור, מפקח מוצרי תעבורה, משרד התחבורה
עו"ד שרית זוכוביצקי, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
אמיר שביט, אגף התקציבים, משרד האוצר
זאב ברל, סגן מנהל מינהל הכימיה, משרד התעשייה והמסחר
מרשה הרפז, מנהלת תחום הסכמים מולטי-ליטרליים, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד ליליאן סבג, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה והמסחר
יעקב וכטל, ראש מעבדה, מכון התקנים
שוקי קפלן, ראש המעבדה להידראוליקה, מכון התקנים
כרמית אילן, ראש ענף הרכב, מכון התקנים
לבנת קיזנר, מנהלת תחום בחטיבת הצמיגים, איגוד לשכות המסחר
עופר מלאכי, מנהל תחום בחטיבת הצמיגים, איגוד לשכות המסחר
אלברט קונפידן, מנכ"ל חברת קוגול, איגוד לשכות המסחר
בנימין שטורם, סמנכ"ל תפעול, חברת קוגול, איגוד לשכות המסחר
אברהם כתב, חבר ועד מנהל חטיבת הצמיגים-מכשירי תנועה בע"מ, איגוד לשכות המסחר
דניאל אשר, יבואן צמיגי מישלן, חבר ועד מנהל חטיבת הצמיגים-אשר חברה להפצת צמיגים בע"מ, איגוד לשכות המסחר
דרור משולם, מנהל צמיגי רכב
סיימון סוזן, סמנכ"ל אליאנס
בסאם אסחאק, מנהל שוק ישראל – אליאנס
דוד פלדמן, מנהל טכני – אליאנס
יצחק כספית, רשות ההסתדרות לצרכנות
עודד גינגיס, הממונה על תלונות הציבור
הרצל יאקה, מזכיר תחנות הדלק, ההסתדרות החדשה
יוסף נעים, יו"ר סקציה באיגוד המוסכים, ההסתדרות החדשה
יצחק בן הרואה, מ"מ ראש המעבדה לרכב, הטכניון
ראובן אבן, מנכ"ל איגוד יבואני רכב

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

ס ד ר ה י ו ם
פתיחת שוק יבוא הצמיגים לתחרות

פתיחת שוק יבוא הצמיגים לתחרות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על
סדר יומנו פתיחת שוק יבוא הצמיגים לתחרות.
פנה אליי בשעתו יצחק כספית שאמר לי שבמשך הרבה שנים היה ברשות להגנת הצרכן בהסתדרות וכי יש בעיה בנושא הזה של יבוא הצמיגים. ביקשנו לבדוק כמה דברים והסתבר שאכן יש כמה בעיות.

התחרות בכל ענפי הסחר והשיווק היא תוחלתו
הגדולה של הצרכן המצוי. בתחרות ניטש מאבק עליון על הרייטינג של הצרכנים, המחירים צונחים אז לממדים שפויים וסבירים. כל זאת כמובן לא על חשבון האיכות והבטיחות שהרי אז שכרו של הצרכן יוצא בהפסדו. ממשלות ישראל האחרונות נשאבו למעגל החוגגים לטובת פתיחת השווקים בתחרות בריאה אלא שבין הכרזת הכוונות לבין ההגשמה על-ידי דרגי הביצוע קורה שהדברים משתבשים עד כדי תוצאה הפוכה לפעמים מן המגמה הרשמית המוצהרת, וכך קרה בוועדה שהקים משרד התחבורה במגמת הסרת החסמים ליבוא צמיגים כאשר אחרי דיונים רבים לאורך תקופה ארוכה מאוד הוליד ההר עכבר קטן וחמקני. הסיבות למהפך מפתיע זה הן נושא רב עניין לחקירת מומחים נייטרליים כדי לפענח ולחשוף את המניעים לתוצאה המדאיגה. האם המקור לכך נובע מעוולת בלבלה דעתם של מבצעי החלטת הממשלה לפתיחת השוק לתחרות? או שמא נדחקו פנימה אינטרסים שלא ממין העניין חלילה? האם נעזרו במנטרה של הבטיחות כבפרה קדושה כדי לתרץ את המכשולים הבלתי עבירים שהושחלו לתוך התהליך והמסלול ובכך טורפדה מגמת התחרות?

כאן חשוב לציין ולהדגיש שכולנו, ממש כולנו, דוגלים בהוזלת מחיר הצמיגים אך בשום אופן ופנים לא על חשבון הבטיחות. על כך קיים קונצנזוס מקיר לקיר ללא עוררין, אך כאשר משתמשים בפרה הקדושה הזו של הבטיחות כדי לחייב את המתחרים הפוטנציאלים החדשים בבדיקות מעבדה יקרות ביותר ומיותרות ממש, הרי לא רק שחוסלה פתיחת השוק לתחרות חופשית אלא היא פשוט לא באה לעולם מלכתחילה כאילו רק משל הייתה.

הנימוק המרכזי עליו אני בונה את התזה שלי בתמצית הוא כדלקמן. השוק האירופי המשותף מקיים מערכת תקינה ברמה מתקדמת וגבוהה שהלוואי והייתה עלינו. כל יצרן צמיגים בארצות אירופה השונות שמוכיח עמידה בתקנים המחמירים מקבל היתר לחרות על כל צמיג בשלב ייצורו את האות E, שמשמעותו אירופה. סימן הקוד הזה פותח את שערי ארצות השוק המשותף כולן לאפיקי שיווק חופשיים ופתוחים כאשר אותה E היא אשרת המעבר. הוא הדין בסימן קוד של אותיות DOT, דיפרטמנט אוף טרנספורטיישן, בארצות-הברית. קודים אלה הם ממש הכשר בד"ץ למהדרין.

מדוע אם כן לא יכולים קודים אלה להשביע את רצונם של קברניטי משרד התחבורה? האם אנחנו כאן קתולים יותר מן האפיפיור? והרי מחירי בדיקות המעבדה הנוספות שמשיתים כאן על המנסים להתחרות במונופוליסטים יקרים יותר מאשר מחירי הצמיגים עצמם לפעמים באותה מכולת יבוא. אם מייבאים במכולה אחת למשל מאה צמיגים מעשרה דגמים שונים, חייבים בעשר בדיקות נוספות שכל אחת מהן עולה בסביבות אלפיים דולר ויותר. ברור שאיבדנו בדרך את המוטיבציה לנסות להתחרות וזה הופך לפרסה ולהתחזות אשר מאחוריהן אין שום תוכן ושום סיכוי.

אני קובע כאן חד משמעית שמדיניות הביצוע של החלטת הממשלה על-ידי שמשרד התחבורה טרפדה לחלוטין את הכוונה הטובה ואת התוצאות.

לסיכום אני רוצה להזכיר לכולנו שהצמיג הוא המוצר הבטיחותי ביותר בכל כלי רכב. הדרך לעודד את המשתמש ברכב לשמור את הצמיג במיטבו ומבית יוצר יוקרתי ובמחיר שווה לכל נפש, זה בהוזלתו המהותית. תחרות חופשית בענף זה תוזיל את מחירי הצמיגים לפחות לחצי מחירו היום, או אז לא יתלבט יותר בעל הרכב המשומש והישן, ורובם כאלה כשהם מעל חמש שנים, המוחזק בדרך כלל בידי שכירים קשי יום, הם יחדלו להוסיף טלאי על טלאי ולהזניח עד שחיקתו הגמורה של הצמיג העייף והסדוק, כאשר אחיזת הכביש הופכת לאגדה והתאונות זמינות יותר בפתח.

מחיר נוח וסביר של צמיג חדש ייתן בסופו של דבר את הבטיחות האמיתית והממשית.

אשר לאחריות, המוכר מרכיב את הצמיג והוא חייב לשאת בכל האחריות כלפי הצרכן ואין בלתו. זה יעודד את האינטרס שלו לרכוש יבואנים יציבים ואמינים כדי לפצות על כל פגם בייצור. על כך צריך משרד התחבורה לשקוד, על נוהלי עבודה וכללי סחר שיגנו על בעלי הרכב מפני שרלטנים מזדמנים כולל ניסיונות להתחמק מאחריות בטענות סרק.

אנחנו מודים לך. הבנו את עיקרי הדברים.

החלטת ממשלה הטילה על שר התחבורה לטפל
בנוהלי משרד התחבורה.

החלטת ממשלה מ16- באוגוסט 2000?

ההחלטה הראשונה הייתה מספטמבר 1999 אבל
אחרי כן בשנת 2000 הייתה החלטה נוספת, אבל ההחלטה נשארה כפי שהיא והיא אמרה להטיל על שר התחבורה לתקן את נוהלי משרד התחבורה כך שניתן לייבא צמיגים העומדים בתקן.

מבלי להתנות זאת בקיום קשר ישיר בין היבואן
ליצרן.

ובאופן שאינו מותנה יותר בקיום קשר עם יצרן
הרכב.
זאת אומרת, במצב היום יכול אדם למכור צמיגים בכמויות מסחריות ובתנאי שהוא יתקשר ישירות עם המייצרים.

התיקון היה צריך להיות עד 31 במרץ 2000. אנחנו
שנה וחצי אחרי המועד.

אני אדבר על הקטע של האיחור בתיקון. ברגולציה
החדשה היינו צריכים לבטל את הקשר רק עם היצרן ולפתוח בעצם בפני יבואנים חדשים, בפני היבוא המקביל, יבוא של צמיגים אבל באותם תנאים שיקיימו עמידה בתקן ושייתנו בסופו של דבר למשתמש שתהיה לו אחריות כדי שנוכל אחר-כך למצוא את היבואן שייבא את הצמיג במקרה של פגם סדרתי וכולי.

בתוך התקנות שלנו אנחנו מכריזים על התקנים שמשרד התחבורה מאשר, אנחנו המלצנו על תקנים של העולם הנאור, כפי שאמר אדון כספית, את ה-DOT של ארצות-הברית, את ה-ECE של האו"ם ואת ה-E הקטן של הקהילייה האירופאית המשותפת.

אני רוצה להעיר לעניין הקהילייה האירופאית המשותפת, הייתי עכשיו באירופה ובדקתי את הנושא הזה באופן נרחב. כשאנחנו מדברים על אירופה, והלוואי והיינו חלק מ15- המדינות האלה, המנגנון, הרגולציה של מעבר של סחורות בתוך 15 המדינות לא מתאים למשל ליצרן שרוצה לייבא לתוך השוק מקוריאה או מטייוואן או מכל ארץ אחרת. נכון אמר מר כספית, המעבר של הסחורות במקרה שלנו של צמיגים עם אישור של אחת המדינות האלה, בתוך הגוף הכלכלי הזה שנקרא הקהילייה האירופאית, יש שם מנגנון אחר.

זאת אומרת שגם הם עושים חסמים מפני יבוא
מתחרה.

יש להם חסמים. אני ישבתי ב-TNO, זו אחת
המעבדות הגדולות בהולנד, ישבתי ב-TNV, שזו אחת המעבדות הגדולות בגרמניה, בדקתי ספציפית את העניין כדי לראות איך הם חושפים יבוא ממדינות שהן בעצם לא בתוך הגוש הכלכלי זה.

איך?

הם מתקשרים עם היצרן. היצרן עובר בדיקה של
המוצר שלו. ברגע שהמוצר שלו עבר את הבדיקה אצלם באחת מ16- המעבדות שמאושרות על-ידי הגוף הכלכלי הזה - השוק לא מתעסק עם הדילרים – אפשר להביא אותו באופן חופשי.

אני שואל לגבי העובדות. הטענה של משרד
התחבורה היא שבאירופה נהוג שנעשות בדיקות מול יצרן וכאשר יצרן מקבל אישור הוא יכול להביא אבל כל גורם אחר לא יכול להביא. אני לא יודע אם זה טוב או אם זה רע, יכול להיות זה גרוע, אבל האם עובדתית זה נכון?

עובדתית זה שקר וכזב. אני נציג של דילר הכי
גדול באירופה בשם דנלופ שיושב בבלגיה ומביא צמיגים כאלה מכל העולם לתוך אירופה ומדובר במיליוני צמיגים.

מה זאת אומרת, אין תקינה?

מה שעד עכשיו לא טרחו לספר לך הוא שעל כל
צמיג שעומד בתקן מוטבע עליו תו התקן, הצמיג נבדק באופן פרטני בבית החרושת על-ידי מעבדות ומוטבע עליו כבר תקן התקן שניתן לזיהוי בקלות כאשר אין גם יכולת לזייף אותו. מרגע שהוטבע תו תקן, אין שום בעיה להכניס את זה לאירופה, יהא המקור שלו אשר יהא, בין ישירות על-ידי היצרן ובין באמצעות דילרים.

גברת בן-ארי אמרה בדיוק מה שאתה אומר.

אני כאן ואני יכולה לומר זאת עוד פעם. היצרן
מתחיל את אישורי התקינה מול מעבדות שהקהילייה האירופאית הסמיכה אותן למתן אישורי תקינה. ברגע שהמוצג הזה נכנס וקיבל אישור תקינה, הוא יכול לבוא באופן חופשי.

כפי שאמרתי, התקנים שאנחנו מאמצים בתקנות התעבורה הם תקנים מתקדמים של ה-DOT – הוא של ארצות-הברית, של ECE – שהוא של האו"ם, של EEC – הוא של הקהילייה האירופאית, ושל היפאנים.

מול מה היינו צריכים להתמודד כשהלכנו בכוונה לפתוח את השוק. ראשית, היינו צריכים לוודא שניתן לזהות את מקור הצמיג. היום יש לנו סוכן אחד והסוכן האחד הוא לא לפי מדיניות של משרד התחבורה אלא זו המדיניות של יצרני הצמיגים. אני לא אסרתי על היצרן למנות כאן ששים דילרים אלא זו המדיניות של היצרנים. הבעיה שהיינו צריכים להתמודד אתה קודם כל היא לזהות את המקור של הצמיג כי עכשיו יהיו לנו כמה יבואנים.

איך מזהים שצמיג הוא באמת של יצרן שאושר?

לפני כן, אני אתן דוגמה. לפני כמה חודשים הגיעה
אליי ידיעה דרך הרדיו בדרום כשנאמר שלרכב מסוים התפוצצו צמיגים קדמיים. יצרתי קשר מיידי עם היבואן כי זה היה רכב בתקופת אחריות, כאשר היצרן של הצמיגים הגיע לארץ כי לי יש כתובת אחת.

הסיכוי יותר גדול במקרה של צמיג ישן שכבר עבר
זמנו?

אתה אמרת. אני לא מדברת על צמיגים ישנים.
אני חושבת שזה דיון אחר להכריח אנשים להחליף צמיגים באיזושהי מתודה.

הבעיה העיקרית של התפוצצות צמיגים, לדעתי
היא לאו דווקא צמיג של איזה יצרן שלא עומד בתקן, למרות שיכול להיות מקרה כזה, אבל החלק הבעייתי הם צמיגים ישנים שעבר זמנם.

אני מסכימה אתך.

אני רואה איך בטסטים בודקים את הצמיגים
כאשר בודקים רק את הסוליות.

הבעיה היא קודם כל לקשר את הצמיג עם היבואן
כשיהיו לי הרבה יבואנים. שנית, הייתה לי בעיה לתת למשתמש הסופי אחריות כי אם היום הוא הולך ומחליף צמיג של דנלופ, אם יש בעיה, הוא הולך ישר לדנלופ. היום נצטרך שהצמיגאי בסוף בקצה ייתן את האחריות משום שהוא יקבל את זה מהיבואן ממנו הוא קנה את הצמיג.

בעיה אחרת והחשובה ביותר ועל זה מדובר, ובוא נמקד את הבעיה, הבעיה היא שאנחנו דורשים הוכחה על עמידה בתקן.

ממי ומתי?

לא רק לצמיג אלא כל מוצר תעבורה שהוא
בטיחותי וגם זה שאיננו בטיחותי, בטרם כניסתו לארץ צריך להוכיח שיש עליו סימון של היצרן. במקרה של הצמיג ועוד קבוצה של חלקים צריך להיות סימון של התקינה, ואם זה מעניין אותך יש לי פה חומר שאוכל לתת לך. אחר כך הוא חייב להוכיח בניירת עמידה בתקן של הבאלק הזה של הצמיגים שהוא מביא.

מבחינת הצמיגים – ואני לא רוצה שייראה שאני משתמשת בזה לא נכון – הצמיג הוא החלק שמחבר את הרכב לכביש והוא חלק מאוד בטיחותי, הוא מאוד רגיש, הוא מאוד עם טכנולוגיות מתקדמות ומי שיושב כאן ממשרד המסחר והתעשייה יודע כמה משלוחים של צמיגים אנחנו תופסים ומוציאים מהארץ.

של יצרנים לא מוכרים.

כאלה שהגיעו מארץ אסורה, או שהגיעו עם תקן
לא מתאים וזה מגיע לישראל במקום שיגיע לפינלנד, או שזה הגיע – ויגיד מכון התקנים שהוא ממונה על התקנים – עם זיוף של תקן על גבי הצמיגים.

זיוף? לא היה כזה דבר בעולם.

לא הסתפקנו בסימון אלא דרשנו הוכחה של
עמידה באחד מהתקנים האלה וחובת הוכחה של ניירת, תעודות, בדיקות מעבדה או במקרה שלנו הצבת יוצרים שבכל רגע נתון אני יכולה לפנות אליהם.

נניח שיש יצרני צמיגים שעושים אפליית מחירים
בין מדינות שונות וזה נכון גם לגבי מכוניות. אתה יכול לקנות את אותה מכונית במרקים במדינה אחת שם זה זול יותר מאשר במדינה אחרת. עובדה שהאירופאים לפעמים מסיעים מכוניות. נניח לרגע שיבואן הצמיגים הצרפתי בגלל כל מיני סיבות הצליח להוציא את הצמיג היפני הזה כשהוא עם תקן והכל במחיר מוזל והוא מוכן למכור אותו פה בארץ תוך עקיפתו של היבואן הרשמי של הצמיג, ואני מניח שיש יבואן לצמיגים היפאנים בישראל. איך מזהים?

במקרה זה ההוכחה תהיה שהוא עומד בתקן
היפאני.

מי ייתן לו את הנייר? ממי את רוצה את הנייר?

אני לא אתחיל למצוא כל מיני דרכים לפתור
בעיות שכאלה. אנחנו רוצים לפתוח יבוא מקביל, ולצורך זה אנחנו חייבים לדאוג שתהיה עמידה של המוצר בבטיחות.

בהנחה שקנו באלק של צמיגים יפאנים בצרפת
והיבואן הצרפתי מאשר שאלה צמיגים בטיחותיים.

הוא יביא הוכחה מיפאן? יהיה לו ביד נייר?

לא, הוא לא יביא הוכחה מיפאן. הוא יביא הוכחה
במובן הזה שהוא יגיד שהוא קנה כזו כמות של צמיגים, הנה התקן, הנה הצמיגים.

ואני צריכה להאמין למה שהוא מצהיר?

למה שלא תאמיני?

כך המערכת שלנו פועלת, גם בתקינה של הרכב.

אני יודע. אם את לא מאמינה, את הצמיגים יביא
רק היבואן הרשמי.

לא, זה לא נכון.

אנחנו מברכים על כך שיש אפשרות לפתוח את
השוק ליבוא של צמיגים. אנחנו משווקים ב68- מדינות היום ואנחנו יודעים במה כרוך יבוא ויצוא אבל אנחנו רוצים להצהיר כאן שאם בגרמניה יש 88 מיליון תושבים ואושרו 41 מותגים ליבוא שם, בארץ יש בקושי חמישה וחצי מיליון תושבים ויש נכון לאתמול 107 מותגים שמגיעים ביבוא כאשר מתוכם ארבעים הם אסורים להרכבה במכוניות באירופה. תוסיף על זה דוח של המשטרה שאומר ש26,5- אחוזים מהתאונות הקטלניות בארץ נגרמות על-ידי כשל בצמיגים. אנחנו מציעים לקבוע תקן כמו התקנים שהגברת בן-ארי ציינה ואנחנו מוכנים להעמיד לרשות המחוקקים כאן את מיטב המהנדסים שלנו על-מנת לקבוע תקנים שיאמרו איזה צמיגים ניתן לייבא לארץ ובאיזה רמת בטיחות.

כולם יעברו את הבדיקה הזאת.

כרגע אנחנו רואים ביבוא הצמיגים לארץ מספר
צמיגים שקודם כל נותנים לצרכן להבין שניתן לקבל צמיגים הרבה יותר זולים אבל הוא לא יודע באיזה רמה הצמיגים שהוא קונה.

יש בארץ צמיגים שאסורים במקומות אחרים?

בהחלט.

כי הם לא טובים?

אתה יכול להרכיב אותם על עגלות, על קרוואנים
אבל לא על מכוניות והם נמכרים כאן כצמיגים למכוניות. אנחנו יכולים להעמיד מהנדסים שיכולים להסביר לכם מה זה תקן באירופה ומה זה תקן בארצות-הברית ולפי זה אפשר לפעול בארץ.

מה נתח השוק שלכם בארץ היום? כמה אחוזים
מוכרת אליאנס?

אני חושב שאנחנו כרבע מהשוק. אנחנו לא מכסים
את כל השוק ואין לנו כוונה לעמוד בכל הדרישות לצמיגים בארץ.

רוב התוצרת שלכם היא ליצוא?

כן. אנחנו מייצאים בקרוב למאה מיליון דולר
צמיגים לחו"ל וה-DOT שהזכירו קודם, משרד התחבורה האמריקאי, בדוח השנתי שלו קבע שאין כמעט בעולם ניקוד יותר גבוה לצמיגים של אליאנס שהם באיכות מאוד גבוהה. אני חושב שישנו כאן מישהו שמייצג חברה מאוד מאוד מכובדת ביבוא הצמיגים ונראה לי שהוא יכול להסכים לדברים שאני אומר.

איך עומד מחיר הצמיג שלכם מול היבוא?

אם אנחנו מדברים על האדון הזה שמייבא את
אחד המותגים המפורסמים בעולם, היום יש עיוות בהבנת המחיר ולא רק במוצרים כמו צמיגים אלא גם במוצרים אחרים וזה בגלל יבוא זול.

איך אתה עומד במחירים מול צמיג של מישלן?
אתה יותר זול ממנו?

אני חושב שצריך לשאול את נציג מישלן.

צריך לומר שלפני שהיית בוועדת הכלכלה של
הכנסת, במשך שנים הגנו על אליאנס.

גם על השטיחים של שפירא הגנו.

אז חתמנו על הסכמי הסחר. הם מתחרים בגדול.

אם אני הולך היום להחליף צמיגים ויש לו צמיג
של אליאנס וצמיג של מישלן, אני אשלם יותר על צמיג של מישלן?

כפול.

בדרך כלל המחיר גבוה יותר, אבל לא בהרבה.

אני רוצה להעיר שמתחילת הדיונים בעניין הזה
נוצר הרושם שמר כספית מקבל כסף מסוחרי הצמיגים.

מותר לו.

נכון. אין בעיה.

אם הוא מדווח על זה למס הכנסה ולמע"מ, זה
בסדר גמור.

לגבי התקינה יש לי פה מסמך רשמי כאשר לגבי
כל מדינה ומדינה באירופה נקבעת תקינה עבור אותה מדינה. כנ"ל הדברים לגבי מדינת ישראל למרות שאין פה חובה לעשות את זה.

למה הצמיג שמסופק כאן צריך להיות שונה
מהצמיג שמסופק במקום אחר?

תנאי השימוש הם שונים לגמרי. כשנוסעים בערב
הסעודית או באפריקה, התנאים הם שונים לגמרי ולכן לכל אזור יש צמיגים עם תקינה משלהם והצמיגים שאני מקבל מתאימים - וגם המצאתי מסמכים למשרד התחבורה לגבי סוגים מסוימים של צמיגים – לארץ.

לגבי המחיר. משכתי גם מחירים מהאינטרנט ויש לי גם מחירון רשמי. המחירים בארץ בהרבה מאוד מקרים יותר זולים מאשר במקומות אחרים.

למשל בצרפת.

המחירים דומים. יש לי פה פלט של האינטרנט
מארצות-הברית לדוגמה, שם שוק הצמיגים הגדול והמפותח בעולם ואתה תוכל להשוות עם המחירים שלנו ולראות שהמחירים הם בערך אותם מחירים. כך שהנתונים האלה של פי שניים או פי ארבע, אני לא יודע מאיפה מביאים אותם.

המועצה לצרכנות כתבה לנו שהמצב בו הצרכן
הישראלי משלם עבור צמיג חדש יותר מפי שניים נומינלית ופי ארבע כלכלית.

אלה נתונים שהעלה המחקר של העיתון "בדוק".

שאצלנו מחיר הצמיג הוא כפול. האם אתם
בדקתם מחיר לצרכן במדינות שונות?

השאלה באיזה צמיג מדובר ובאיזו מידה.

אני מניח שהשוו את אותו צמיג. המכוניות שנעות
על כבישי הארץ, חוץ מג'יפ סופה, כולן תוצרת הארץ.

המותגים שמופיעים כאן, אין צמיג אחד שהוא
באותו גודל. זאת אומרת, יש כאן חלק שלא יכול להיות ברשימה.

אני קובע חד-משמעית שהמחירים בארץ מגיעים
לשוק הרבה יותר בזול מאשר באירופה או בכל מקום אחר. כתוצאה מעיוות היסטורי שאני מבין שעומדים לתקן אותו, חייבו אותנו בשעתו לפרסם בין הפנצ'ריות מחירונים לצרכן ונוצרה תחרות בין היבואנים מי ייתן הנחה יותר גדולה לאותה פנצ'ריה כשהוא חייב לגלם את ההנחה הזו במחיר. כך שבסופו של דבר אתה יכול לראות היום בעיתונים אין ספור מודעות שאומרות לך אם תקנה שני צמיגים, תקבל ארבעה, או במקרים אפילו אם תקנה צמיג אחד, תקבל שלושה. למעשה המחיר בפועל הוא שליש או רבע. זו המציאות האמיתית.

אם היו באים ומחייבים אותנו בצורה חד-משמעית לפרסם מחירונים או לא לפרסם בכלל מחירונים ומחייבים את בעלי הפנצ'ריות לפרסם את המחיר שלהם בפנצ'ריה כמו שעושים בסופרמרקט או בכל חנות מכולת, אני ערב לכך שהמחירים היו צונחים.

לדעתי חוק סימון המחירים חל עליהם.

לא חל. אני אומר בפירוש שהחוק איננו חל. אם
היו מחילים את זה עליהם, אני אישית ערב לך שהמחירים היו צונחים לפחות בחמישים אחוזים.

אני לא רוצה לדבר על מחירים אלא על שאלות
שנשאלו קודם.

איך אנחנו פותרים את בעיית התקינה?

אלה הדברים אליהם אני רוצה להתייחס. היות
שיש כאן קונצנזוס שהצמיג הוא פריט בטיחותי ממדרגה ראשונה, כשמגיע צמיג לארץ צריך לוודא מספר דברים:

- דגם הצמיג והיצרן של הצמיג, אלה דגמים ויצרנים מאושרים כאשר במקרה הזה משרד התחבורה מסתמך על אישור של מעבדות בחו"ל וזו זכותו לעשות זאת. דרך אגב, לא בכל מוצר מיובא זה כך אלא לפעמים נדרש אישור רק של מכון התקנים. במקרה הזה משרד התחבורה ללא ספק עשה הקלה כשהוא משתמש גם באישורים של מעבדות בחו"ל.

- צריכה להיות הוכחה שהמוצר תקין ובהמשך אני אתייחס לאיזה הוכחות ואיך בודקים את ההוכחות האלה.

- צריכה להיות מערכת שתדע לטפל בבעיה שנוצרת עם צמיג אחרי שהצמיג כבר הופץ בשטח ונתקלים בזה חדשות לבקרים גם בצמיגים חדשים. לא מזמן קראנו על צמיג שעשו לו רי-קול גדול מאוד לרכב חדש לחלוטין וזה קורה.

הדרישה לסימון של התקן על גבי המוצר היא לא מספיקה כדי להוכיח את הדברים שדיברתי עליהם קודם. מפעם לפעם אצל יצרנים מוכרים ומאושרים קורה שנפסלות סדרות ייצור והן נפסלות בהתאמה למדינה מסוימת או לתקן מסוים אבל הן לא מושמדות אלא הן נמכרות או מיועדות למדינות עולם אחר.

את זה תסביר לי. סדרה פסולה טובה לעולם
השלישי?

כן. בהחלט כן.

היא יכולה להיות טובה לשימושים אחרים.

אולי לעגלות.

אפשר לשים אותם בכלי רכב שנוסעים במהירות
איטית יותר.

דרישה נוספת של התקן והיא דרישה חשובה
מאוד, תאריך הייצור של הצמיג. לפי הסימון של ה-DOT, שזה אחד תקנים שמאושרים בארץ, יש את הסימון של התאריך ואפשר לראות אותו, אבל אם מסמנים ב-E, הסימון של הקהילייה האירופאית, אז אין שום סימון של תאריך. בסימון של E, אם רוצים להוסיף מעבר לדרישת התקן אפשר.

אני הבנתי שעל כל צמיג מסומן התאריך.

לא. על גבי הצמיג יש קוד שלי ולך לא יאמר כלום
אלא אם כן לצמיג יהיו מסמכים נלווים או הצהרת יצרן שתבהיר לנו בדיוק מה עומד מאחורי הצמיג הזה.

לגבי תופעת הזיופים. נכון שעד היום לא היה פיקוח ואני כמכון תקנים לא בדקתי ולא נתקלתי בזיופים, אבל כולנו יודעים ואנחנו נתקלים בזה במוצרים אחרים יותר מורכבים לפעמים מצמיגים שזה הכל עניין של כסף וכי יש זיופים גם של הדברים האלה. לכן אני טוען שאי אפשר להסתמך רק על סימון של E או אי אפשר להסתמך רק על סימון של G אלא צריך שבנוסף לסימון הזה תהיה הוכחה נוספת שיכולה להיות במסמכים דרך אגב. בהחלטות או בהמלצות משרד התחבורה מאפשרים למר משולם להביא דרך הדילר שלו מסמך שמוכיח שהצמיג הזה קשור ליצרן הזה והיצרן הזה עומד מאחורי סדרת הייצור הזאת ונותן לה את האחריות שלה. אם הוא יביא את ההוכחה הזאת במסמכים, יאושר המשלוח שלו לכניסה לארץ. אם הוא לא יוכל להביא את זה במסמכים, תידרש בדיקה מדגמית של המוצרים שבמשלוח כי אחרת אין לך שום יכולת להוכיח שהמוצר עומד בדרישות התקן ואינך יודע מה מסתתר שם.

בניגוד לרוב הנוכחים כאן, אני מעונין שיפתחו את
השוק וייבאו צמיגים.
נציג של אליאנס בא וסיפר שיש למעלה ממאה מותגים במדינת ישראל, בניגוד לאירופה ששם לטענתו יש ארבעים ומשהו מותגים, אבל הוא שכח לספר לכם למה זה קורה ואני אספר לכם. באירופה יש שבעה או שמונה יצרנים מובילים, דוגמת מישלן או גודי או דנלופ ורוב הציבור רוכש את הצמיגים האלה. בארץ הצמיגים האלה הם מאוד מאוד יקרים וחלק גדול מהציבור לא יכול להרשות לעצמו לרכוש אותם ולכן הוא מוצא לעצמו תחליפים זולים.

איך אני יכול לוודא, יש כאן שתי עמדות שהן
מאוד קריטיות לדיון כאן, האם באמת כתוצאה ממדיניות היבואן והיצרן הצרכן הישראלי צריך לשלם מחיר מופקע או שזה נובע בגלל הבעיות שבשיווק מהיצרן ליבואן והלאה.

זו בעיה שמציקה לי הרבה פעמים כחבר כנסת כי באים שני אינטרסנטים כאשר כל אחד הוא מכיוון אחר וכל אחד מציג את העובדות. לכן אני מבקש שתיעשה בדיקה ונקבל את תוצאותיה.

דבריי מגובים במסמכים. אם תואיל לפתוח את
החוברת שהבאתי, תוכל לראות את הנתונים. הוצאתי שלשום מחירים מהאינטרנט והשוויתי אותם למחירי הצמיגים בארץ לפי היבואנים.

אני טוען שבארץ הצמיגים נמכרים בארץ בין פי ארבע לפי חמש מהמחיר בו נמכרים הצמיגים באירופה ויש לי כאן הוכחות מגובות לדברים כאשר יש לי מחירים עם הצעות מחיר מחו"ל ויש לי את המחירון של האדון הזה בארץ. גם אם הוא טוען שיש לקוחות שמוכרים שני צמיגים ונותנים שניים מתנה, ואני לא מכיר דברים כאלה, עדיין המחיר הוא פי שניים מאירופה כי זה נמכר בפי ארבע. גם אם תוריד חצי מהמחיר, עדיין זה פי שניים וזה הרבה מאוד כסף.

היום צמיג של מישלן למכונית עולה בערך 400
שקלים.

יש גם צמיג באלף שקלים. זה תלוי במחירון.

אני לא מדבר על וולבו אלא על מכונית רגילה
משפחתית.

למיצ'ובישי 175, המחירון שלך אומר 500
שקלים.

מכונית משפחתית, מזדה לנטיס.

יש לך מחירון של האדון הזה. 315 שקלים לא
כולל מע"מ ולא כולל הרכבה.

אם אני אביא את הצמיג הזה ביבוא אישי הוא
יימכר ב150- שקלים ויישאר לי עוד רווח.

יש לך כאן הצעת מחיר מחו"ל כשהמחיר הוא 220
שקלים לצרכן וזה אומר חצי מחיר.
לדעתי לא במקרה יושבים כאן הנוכחים אלא שאני לא בא באיצטלא שכל מה שמנחה אותי זה להגן על הצרכן. אני רוצה לעבוד, אני רוצה לקיים את העסק שלי ולעשות זאת כמובן תוך שמירה על בטיחות הצרכן. הם, כל מה שמנחה אותם כאן זה כביכול לשמור על הגנת הצרכן וזה לא נכון ואני לא קונה את זה כי יש להם פה הרבה מאוד מה להפסיד. אני רוצה להביא צמיגים שהם כבר מביאים אותם.

הבעיה שלנו היא לא אם המחיר כפול או לא כי זה
לא ענייננו. אנחנו צריכים לוודא שמי שרוצה לייבא צמיגים, אין לו מכשולים בירוקרטיים מיותרים אלא שהמכשולים שמוצבים הם המכשולים הנכונים. אתה נניח קונה צמיג לא מהיצרן אלא דרך דילרים והשאלה היא האם הדילר לא יכול לתת לך אישור שזה צמיג מסדרה זו וזו שהוא קנה מהיצרן.

לא.

לדילר אסור למכור לך? הוא מפר את ההתחייבות
שלו ליצרן?

לא. הדילר לא מפר שום התחייבות אלא שמדובר
בניגוד אינטרסים במפעל. המפעל לא ייתן לדילר שלי מסמך כזה עבורי כי הוא פוגע בעצמו. אין אף מדינה בעולם שרוצה אישור כזה ולכן יהיה ברור שזה מיועד למדינת ישראל.

דילר בצרפת קנה מיליון צמיגים, האם מותר לו
לתת לך אישור עם אישור היצרן? השאלה אם בארץ זה יהיה טוב או לא.

הוא לא ייתן.

זה לא יהיה טוב.

חוה בן-ארי לא תקבל את זה.

היא אומרת שהיא תקבל. נניח שאני דילר בצרפת,
קניתי מיליון צמיגים ויש לי אישור מ-מישלן, אני כותב לו מכתב ומודיע לו שמתוך הצמיגים שקניתי, מתוך המשלוח הם אלה ואלה, והנה האישור המקורי שנתן לי מישלן. אתם מאשרים את זה?

כן.

מישלן לא ייתן אישור כזה כי רק מדינת ישראל
רוצה אישור כזה.

אני מדבר על הדילר שאומר שהוא מאשר שמכר
לך צמיגים מקוריים של מישלן, צמיגים שהוא קנה אצל מישלן, ומצרף את ההוכחות שהוא קנה מהיבואן.

לא את ההוכחות אלא את הפרטים המזהים.

אני רוצה לברר את הנקודה הזאת. אני צרפתי,
קניתי מ-מישלן מיליון צמיגים, מישלן ייתן לי אישור שקניתי ממנו מיליון צמיגים?

כן.

האם אני יכול לקחת את ההעתק הזה ולכתוב
שמתוך המיליון צמיגים שקניתי ב-מישלן מהסדרה הזאת, אני מכרתי לך מתוכם?

כן.

אם כן, פתרנו את הבעיה.

אני מנהל פנצ'ריה של צמיגי זיתוני בגבעתיים. אני
חבר ועדות במשרד התחבורה ואיגוד המוסכים ובין היתר גם דאגנו להוציא הוראות טיפול לצמיגיות כיצד מתקנים צמיגים והגענו לכך משום שהצמיגים במדינת ישראל מאוד יקרים.

אם אני מסתכל על עשר השנים האחרונות בהן הוצאתי עשרות מכתבים והכל בנושא יבוא הצמיגים, כולל התכתבות רצינית מול חיים בלל שיושב כאן, התחלתי בנושא של אחריות צמיגים. אני לא יכול להביא צמיגים, אז בוא נראה מה קורה עם האחריות. כאשר מגיעים לנושא האחריות לצמיגים, מדינת ישראל, משרד התחבורה נותן אחריות לפי סעיף 19(א) בחוק רק למשך שלושה חודשים או 6,000 קילומטר. היבואן לעומתו נותן אחריות לכל החיים או לארבע שנים או לחמש שנים, אבל יש בעיה כי כאשר יש בעיה בצמיג ויש לו פגם בייצור ואני צריך לפנות ליבואן, ברוב המקרים אין עם מי לדבר.

אם אני לא יכול להביא צמיגים לארץ ואני רוצה לקנות את הצמיגים מדניאל אשר, הוא לא מוכר לי. יש לי תיעוד על כך שצלצלתי אליו כדי לקנות צמיגים אבל הוא לא מוכר. הוא מוכר לי דרך הפנצ'ריה שזה בית הצמיג או דרך מישהו אחר אבל ישירות הוא לא ימכור לי, ואז מה שקורה הוא שאותה פנצ'ריה מקבלת הנחה גבוהה מאוד, אני מקבל הנחה יותר קטנה, וכשבא הלקוח ואני רוצה לעשות לו הנחה גדולה ואני לא יכול כי אני לא קיבלתי, אני הופך להיות שקרן וגנב כי את ההנחה הגדולה הוא יקבל ברגע שהוא יגיע לפנצ'ריה ההיא.

אני לא מעונין לייבא ואין לי את האפשרות לייבא, אבל אני רוצה שהלקוח שנכנס אליי לצמיגיה ואני אומר לו שארבעה צמיגים מהאיכות הטובה ביותר עולים 600 שקלים או 500 שקלים ושלא אצטרך לפתוח לו את המחירון ולומר לו שארבעה צמיגים למכונית שלו עולים אלפיים שקלים כשהוא יודע מראש שאין לו אפשרות לעמוד במחיר הזה. לא סתם היבואנים לארג'ים ונותנים 12 תשלומים ו10- תשלומים אלא שהכל נמצא בתוך המחיר.

בנושא של יבוא צמיגים אנחנו צריכים לחשוב על דבר אחד והוא על טובת הצרכן. אם אני יכול להביא צמיגים כמו שאמרת מכל מקום בעולם בלי אישור המפעל אלא דרך הדילר ומשרד התחבורה יקבל את זה, מה טוב.

משרד האוצר מאוד בעד פתיחת השוק לתחרות
ואנחנו יזמנו את החלטת הממשלה שדיברו עליה בתחילת הדיון. אני חושב שצריך להסתכל על פתיחת היבוא לצמיגים בהיבט קצת יותר כולל כשהוא כולל גם את פתיחת ענף הרכב עצמו ליבוא מקביל וגם את כל נושא פעולות הממונה על ההגבלים העסקיים בנושא הקשר בין היבואן לבין המוסכים.

בשלושת הנושאים האלה שבהקשר הזה שהם מאוד מאוד כבדים וגדולים נעשות פעולות מאוד מרכזיות בהוזלת המחירים לציבור. בסופו של דבר האם אנחנו כן אירופה או לא אירופה וכל הדיון שהיה כאן, זה יביא להוזלה.

איפה עומד מבחינתכם המהלך? אתם מרוצים
מהמצב?

בנושא הצמיגים צריך להסתכל בשתי רמות שונות
של יבוא. יש את היבוא המסיבי הגדול לפי הדוגמה שהבאת קודם לגבי קניית מיליון צמיגים. כשאתה קונה מיליון צמיגים, יש כתובת מסוימת כאשר כאן חוה בן-ארי יכולה להגיע לאותה כתובת. הבעיה המרכזית היא ביבוא של העשרים צמיגים כי עכשיו יש עשרים צמיגים באיזה מחסן.

אבל רק יבוא של עשרים צמיגים מאפשר להוריד
את המחיר של מיליון הצמיגים.

אני לא בטוח. אם המיליון הוא ביבוא מקביל.
בסופו של דבר צריך לעשות כאן את האיזון בין רמת הבטיחות שדורש משרד התחבורה לבין רמת פתיחת השוק לתחרות בלי שום התניות. כל עוד התקנים והכל מוסדר - וכרגע אומרים שלא חייבים בדיקות מעבדה אלא אפשר להציג תעודות ואישורים – לזה אנחנו מסכימים.

אתם עשיתם איזו בדיקה אם יש מרווח?

יש מרווח. לא עשינו את הבדיקה אם המרווח נובע
ממרווחי השיווק בתוך הארץ או שהוא נובע ממרווחי השיווק האחרים, אבל יש מרווח והוא קיים כי אם לא היה מרווח, הם לא היו יושבים כאן.

מרווח יש אבל השאלה אם הוא בלתי סביר.

אפשר לעשות זאת לשנה ולראות אחרי שנה מה
קורה.

כמו שאנחנו בדקנו, האזרח משלם יותר. שוב, אני
לא יודע איפה מרווח השיווק יותר גדול אבל אין ספק שבעצם פתיחת הענף ליבוא מקביל או כל יבוא אחר גם משחרר את נושא השיווק בתוך הארץ כי פשוט יש יותר פריסה גם של דרגות הקמעונאיות בעניין הזה.

ממה שאני לא מרוצה זה מיישום ההחלטות של הוועדה. הוועדה החליטה כבר מזמן על יישום החלטות ואני מקווה שנתייחס לזה בסוף.

מה לא מיושם?

התקנות. הוועדה סיימה את עבודתה מזמן.

מה שאתם החלטתם זה בעצם מה שאני אמרתי
קודם, שאם יש אישור מטעם גורם אמין, צריך לאפשר את היבוא הזה ולא צריך לבקש תעודת מקור מהיצרן.

נכון. אתה תראה את זה בתקנות שיונחו על
שולחנך.

מתי התקנות האלה יונחו?

היינו צריכים לתאם את הצו וכרגע הוא נמצא
במשרד המשפטים.

אתם העברתם למשרד המשפטים?

כן.

אנחנו בשלב מאוד מתקדם. במסגרת חגיגת היבוא
של משרד המסחר והתעשייה אנחנו מיישמים את ההוראות של משרד התחבורה בתיאום עם משרד המשפטים.

מתי צו זה יפורסם?

מכיוון שהצו הזה לא טעון אישור של ועדה, מרגע
שיש לנו את האישור של משרד המשפטים על הנוסח הקיים, אני מניחה שתוך שלושה שבועות זה ייחתם על-ידי השר.

לשם הגילוי הנאות אני רוצה לומר שאני כאן קרוע
בין שני גורמים. מצד אחד נמצא כאן יצחק כספית שהוא תומכי הפוליטי משנים רבות, כאשר מן הצד השני נמצא כאן חבר מנוער ומילדות דניאל אשר שהוא היבואן של צמיגי מישלן וגם עזר לי לא פעם. אני רוצה לומר שבאתי הנה בעקבות הרמת טלפון של דניאל אשר שצלצל אליי ואמר שיש עניין כזה וכזה. שמעתי מה שהוא אמר ובעקבות זה הגעתי לישיבה. את הדברים האלה אני אומר לפני שאני מתייחס לנושא.

חבר כנסת איתן הוא אולי חבר הכנסת היחידי
בארץ שהשפעות זרות לא משפיעות על ההחלטות הפוליטיות האמיצות שלו.

על מנת להוריד את העניין הזה מעל סדר היום,
אני אומר כבר שלהצביע אני לא אצביע בעניין הזה. אני לא רוצה שיבוא אליי צד כזה או אחר בטענה כזו או אחרת.

כחסיד נלהב של עידוד התחרות החופשית בכל תחום ובכל עניין, אני כן רוצה ללבן את העניין ולנסות לקדם אותו בהבנתי ובהבנת הוועדה את הבעיות.

אני אתחיל ואומר איך אני רואה את הדברים מהאמירה של האוצר שיש מרווח. שואלים אותו למה יש מרווח והתשובה שלו אומרת שזה כך משום שעובדה שהם יושבים כאן. יוסף נעים הסביר טוב מאוד למה הוא יושב כאן. הוא אמר שדניאל אשר מסדר אותו, הוא נותן לאיזה חבר'ה בתנאים יותר טובים לשווק את צמיגי מישלן, הוא אומר שהוא רוצה להתפרנס אבל הוא מקבל תנאים לא טובים וכאשר באים אליו אנשים הוא לא יכול למכור להם את הצמיג ולכן הוא בא לכאן, כדי לסדר אותו, את דניאל אשר.

לא, לא באתי בשביל זה.

אם אני הייתי במקום נעים, אני הייתי בא לכאן
לשם זה. הייתי מרים טלפון לדניאל אשר ואומר לו שאם הוא לא יעשה, תתקיים עוד ישיבה. כך אני הייתי עושה, לא אתה, אבל אני כן. בסוף אומרים טובת הצרכן וצריך לשמור על הלקוח כאשר הוא רוצה למכור ארבעה צמיגים במאתיים או ב300- שקלים ואז יהיה מצוין לכולם וכולם יסתדרו.

יש כאן ויכוח מסחרי בראש וראשונה וזה טבעי ואנחנו צריכים ללמוד מהעניין. טובת הצרכן היא גם שהוא לא ייהרג והיום בארצות-הברית בשם טובת הצרכן הזו השלטונות הכריחו יצרן צמיגים, גרמו לו נזק של מיליארדי דולרים, לנשור ומסתבר שנראה כבר כמה אנשים שילמו בחייהם.

35 איש.

184.

את זה הוצאתי מהעיתונות. זה קטע מעיתון
"ידיעות אחרונות" וקראתי לכל בעלי הצמיגים לבוא אליי כדי להחליף את הצמיגים. כאשר יגיעו עשרה יבואנים, לא יהיה דבר כזה.

לא מדובר בצמיגים ישנים.

יש שתי סכנות. יש צמיג חדש לא תקין והוא תקני
אבל יש צמיג ישן בלוי וגמור.

אחד הדברים שהיה מאוד חורה לי זה למצוא
שהיצרנים או היבואנים – אבל בעיקר היצרנים - תופסים את מדינת ישראל כשוק שאפשר למכור לו יותר ביוקר מאשר למקומות אחרים ולהתחלק ברווחים בין היצרנים לבין היבואנים. לא אמרתי מה המצב אלא אמרתי דבר שהיה מאוד חורה לי בתור ישראלי ובתור חבר כנסת והייתי דואג שדבר כזה לא יקרה, אבל עובדתית אני לא יודע מה המצב.

יש כאן דבר נוסף שגם אותו אנחנו צריכים להביא בחשבון. אנחנו מדברים בשם התחרות, אבל אדוני הנכבד, יש תחרות גדולה מאוד בין יצרנים. אם מישלן מוכרים כאן במחיר מופקע ויש את אליאנס שמייצר בארץ שיכול להתחרות, אז הוא ימכור יותר בזול, אלא אם כן יש התארגנות של היצרנים בכל העולם ובאמת אנחנו יכולים לראות בצורה עקבית שתחרות לא פועלת בארץ בגלל שיש איזושהי הסכמה בין היבואנים. אני לא בטוח שדבר כזה קיים כי זה נראה לי קצת מוגזם.

נדמה לי ברגע מסוים כמעט הגענו כאן להבנה כי אני רוצה לומר שבעניין של הבטיחות אני לא מציע לאף אחד מאתנו לזלזל בו ואני מדבר דווקא בשם טובת הצרכן. מצד שני אנחנו כן רוצים שתהיה תחרות ושיהיו מנגנוני בקרה.

אמר יצחק כספית להצעה של משרד התחבורה שאם הם ילכו בכיוון הזה, זה יהיה מקובל עליו. כלומר, אם תצא תעודת מקור מהיצרן שלמשלוח מסוים הוא אחראי והוא נותן אישור שזה המשלוח שיוצר על-פי הספציפיקציות שבדרך כלל מאושרות, אז זה לא משנה כרגע מאיפה באה הסחורה, אם היא באה מהיצרן ישירות או באה מהדילר, כי התעודה צמודה למשלוח והיא מגיעה אתו ואז זה מחייב על-פי התעודה ולא על-פי מי ששלח.

לכאורה הייתה לרגע אחת הסכמה, אבל אז אומר היבוא האלטרנטיבי שהיצרן לא יוציא תעודות כאלה, ואני מאמין שהיצרן לא יוציא תעודות, משום שהיצרן באופן הכי טבעי קשור ליבואן שלו והם עובדים ביחד וזה חלק מההסכמה וזה גם חלק מהשירות שאחר-כך שני הצדדים יכולים לתת וכולי. אנחנו יודעים מה זה המוסד הזה ויודעים שיש בו גם הרבה יתרונות.

אם יבואו באיזשהו תחליף, אפשר ללכת לקראת היבוא, אבל לפתוח את היבוא בצורה שאנחנו נהיה תלויים? אתה צריך להזהיר את עצמך באיזה מקרה אדם יכול להביא לארץ יותר בזול מאדם שקונה במקור. זה יכול להיות אם היה כאן דבר פגום, או שהסחורה יותר ישנה, או שהסחורה היא סוג ב' והיצרן לא רוצה להיות מזוהה איתה ישירות, או שיש גם מקרים נדירים של דילר מסוים שקנה ופשט את הרגל וכולי.

יכול להיות שהיצרן המקורי מוכר לישראל במחיר
יותר גבוה מאשר הוא מוכר למדינות אחרות.

יכול להיות ויכול להיות שגם היבואן לוקח פתאום
מחירים יותר גבוהים, אבל אז נשאלת השאלה שאני שואל אותה, מדוע התחרות בין היצרנים היא לא מספיק טובה כדי להוזיל ולהגן עלינו.

אני חושב שהפשרה הזו אליה הגיעו היא פשרה שמשקפת נכונה את הדברים. אם יכולים לתת לנו ערובה טובה שאכן הדבר מגיע, אני חושב שזה נעשה על-ידי בדיקות ויש מסלול אלטרנטיבי. באים ואומרים שיש מסלול אחד שאומר תביא את תעודת המשלוח עם הסחורה והיא תחייב, והמסלול השני אומר שאם אתה מביא בדרך אחרת, תלך ותעשה את כל הבדיקות שאתה צריך לעשות.

אני נציג יצרן שנקרא בריג'סטון, היצרן הגדול
ביותר בעולם בצמיגים שאני היבואן שלו. אני מצהיר שמהבדיקות שאנחנו עושים, מחירי הצמיגים שאנחנו קונים בארץ מהיצרנים הם הזולים ובין הזולים בעולם ולא בגלל העיניים היפות אלא בגלל שהיצרנים יודעים שיש פה תחרות של ששים-שבעים מותגים. יש פה גם יצרן מקומי ולכן נותנים לנו מחירים על-מנת שנוכל להתחרות אתו בשוק.

אני רוצה לתת דוגמה כמה עולה לי ובכמה אני מוכר. צמיג במידה הכי נמכרת במדינת ישראל, 175 על 13, עולה לי כמאה שקלים, כאשר אני מרוויח עשרים אחוז מלמעלה, אני נותן אחריות, אני נותן ששה תשלומים וכולי.

אתה מוכר את הצמיג בערך ב120- שקלים.

הלקוחות שלי מכריחים אותי לתת הנחה של
ששים אחוז ויותר, כך שאני צריך לקבוע מחיר לצרכן של 320-300 שקלים וזה כשאני מוכר את הצמיג ב120- שקלים. יעידו כאן הפנצ'ריות שקונות את הצמיגים ממני ב120- שקלים. מכריחים אותי להעלות את המחיר כדי שאוכל לתת הנחה יותר גדולה. התחלתי עם 45 אחוז הנחה אבל הגעתי לששים אחוז כאשר המתחרים שלי כבר נותנים הנחה בגובה של 75 אחוזים.

וגם אחרי ההנחה הזו עוד מרוויחים.

אתה טוען שמתח השיווק הוא לא שיבואנים
מרוויחים הרבה אלא בשלב הקמעונאי.

מתח השיווק שלי הוא עשרים אחוזים.

בהנחה שאני רוצה את הצמיג הזה, מה בסוף אני
כצרכן משלם עבור הצמיג שאתה מוכר אותו ב120- שקלים?

אני מוכר את הצמיג ב120- שקלים ואז מה
שקורה הוא שאחד מוכר אותו ב130- שקלים, אחד מוכר אותו ב300- שקלים, כך שזה כמו בסיגריות וכמו בטלוויזיות או בכל מוצר אחר. מכריחים אותי לכתוב בחשבונית מחיר לצרכן.

אתה מפרסם מחיר מחירון?

כן. אני מפרסם מחיר מחירון כזה שאני אוכל לתת
ששים אחוז הנחה.

מה מחירו של צמיג כזה?

300 ומשהו שקלים.

כשאני הולך לפנצ'ריה, כמה הוא גובה ממני?

אסור לו לקחת יותר מ300- שקלים אבל הוא יכול
לקחת פחות.

בדרך כלל מה המחיר של הצמיג?

זה תלוי. זה יכול להיות 180 שקלים, 190 שקלים,
עם הרכבה, כולל עבודה, לא כולל עבודה, יש כאלה שמחייבים עבודה לחוד, יש כאלה שכוללים את העבודה בתוך המחיר. הבעיה היא מחיר לצרכן.

אתה אומר שמתח הרווחים הגדול הוא לא אצל
היבואנים אלא אצל המשווקים.

אני מצהיר. הרווח שלי הוא עשרים אחוז כולל
אחריות שאני נותן.

מותר לפרסם מחיר מומלץ לצרכן?

חייבים.

למה? אולי זה הבלוף הכי גדול?

זה הבלוף הכי גדול.

תמליץ לבטל את זה. יושב כאן הממונה על הסחר
בחלקים.

בזמנו היה פיקוח על המחירים.

אבל היום אין פיקוח.

נכון. היום אין פיקוח על כל המוצרים. צריך
להמליץ לבטל את המחיר לצרכן.

אנחנו בעד.

המחירון שאני מוציא, משווים אותו למחירים
באירופה כי הוא מנופח בצורה כזאת שאני יכול לתת ששים אחוז ויותר הנחה. אז משווים אותו למחירים באירופה ואומרים שהמחירים בארץ יותר גבוהים מאשר באירופה. תבדקו את המחיר נטו ותראו שאני יותר זול מכל אירופה ואני עוד משלם מכס.

אני חושב שכל הדברים שדיברנו כאן הועלו
בוועדה אבל לצערי הרב חלק מהדברים, כולל המחירים וכולל דברים נוספים, לא הוצגו ולא נתמכו על-ידי מסמכים. הפתרון אליו הגיע הוועדה, כפי שנאמר, הוא לא הכי טוב בעולם אולי אבל הוא יותר טוב מהמצב שקיים היום וכאן אנחנו מבקשים להאיץ ככל האפשר לבצע אותו.

אני לא יכול להתייחס לנושא של בלעדיות או לא
אבל אתייחס רק לנושא הבטיחות. במקצועי אני מהנדס ובנקודה מסוימת עסקתי ביבוא של צמיגים מיוחדים לצה"ל ולמטרות מיוחדות וזה הדבר שמטריד אותי בנושא הזה. אתה יכול להשיג בעולם עודפים של צבאות שונים שמשתמשים במה שנקרא רכב לבן, אתה יכול להשיג ציוד גנוב, אתה יכול להשיג צמיגים שנמצאו באיזשהו מקום אחרי שזרקו אותם והם חדשים לגמרי באריזתם המקורית אבל הם פשוט התיישנו, ולנו במדינת ישראל לא תהיה אפשרות לראות אם זה הצמיג הנכון.

מזה הרבה מאוד שנים בלגיה ידועה כספקית הגדולה ביותר לארצות העולם השלישי מכל מיני מקורות כאשר חלק גדול מהדילרים לא מייבאים ממקום אחד אלא מכל מיני מקומות וגם הם עצמם לא יודעים מה מקור המוצר.

לצערי הרב אנחנו נהפוך לחלק מהמדינות שההתייחסות אליה היא כאל מדינת העולם השלישי. האם זה מה שאנחנו רוצים לעשות? או אנחנו רוצים להבטיח שנקבל איכות? הוויכוח שלי כרגע הוא לא עם היבואן הזה או האחר, אלא הוויכוח כרגע הוא איך נמצא את הדרך להבטיח את נושא הבטיחות.

אם מחיר הצמיג ימשיך להיות 300 שקלים
במקום 150 שקלים, יש סיכוי שלא יחליפו אותו אלא ייסעו עם צמיג בלוי ומשומש.

אם לא יהיה הצורך לפרסם את המחירון לצרכן,
אני מניח שהמחירים ירדו.

בין היתר אני עוסק בבדיקות ובמתקנים של
צמיגים במשך 35 שנה וקצת מפריע לי שמדברים כל כך הרבה על מחירים כאשר מאותו צמיג אפשר להביא רמות שונות של טיב מוצר. בבדיקות שאנחנו עושים – ואנחנו עושים בדיקות גם ליצרנים האלה וגם לכל מיני מוצרים שמגיעים לארץ, כי אם מגיע איזשהו מוצר זול לארץ אנחנו רוצים לדעת למה הוא זול – אני מודיע לכם שצמיגים חדשים נכשלים ומקבלים תוצאות נמוכות ואני מדבר על צמיגים עם תקן. חמור מכך, אתה יכול לרשום על הצמיג DOT כי היצרן האמריקאי הוא לא בדיוק היצרן האירופאי למשל ואף אחד לא בודק אותך אלא הבדיקה היא רק בארצות-הברית אבל לא בישראל. בישראל אין בכלל אכיפה של המוצר. זאת אומרת, כל אחד שהוא לא נציג של היצרן, מי שהיצרן עומד מאחוריו, יכול להביא לארץ – גם אולי בלי כוונה – מוצר והמוצר הזה לא יהיה טוב.

אנחנו נתקלנו בהרבה מאוד צמיגים והופתענו מכך שלא עמדו בתקן ואני אומר לכם שוב שהתקן הזה הוא נמוך. אנחנו באליאנס קבענו לעצמנו שאנחנו עושים הרבה יותר מעבר לתקן כאשר כל צמיג שצריך לקבוע אם הוא טוב או לא טוב, הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מהתקן.

אבל התקן הוא תקן אירופאי ואמריקאי.

נכון, אבל התקנים האלה נקבעו בשנות ה60-
ובשנות ה70- כשהיום יש צמיגים הרבה יותר טובים. צמיג שעומד ברמה של התקן הוא צמיג מתחת לבינוני. צריך לדעת שמבחינה בטיחותית אנחנו מפספסים בגדול.

הייתי יושב-ראש הוועדה להסרת החסמים.
במסגרת הוועדה לא מצאנו שום עדות שהצליחה להצביע על כך שיש הבדלים, כפי שנאמר כאן, של פי שניים ופי ארבע במחירים בין ישראל לארצות-הברית.

למה? אם אני קונה צמיג ב400- שקלים כשייבאו
אותו לארץ ב110- שקלים?

לא מחיר במחירון אלא מחיר המכירה לפנצ'ריה.

זאת אומרת, אתה אומר שרווח היבואנים הוא
סביר.

אני לא אומר שהוא סביר אבל אני אומר שלא
מצאתי הבדלים.
הלכתי לאוטו-דיפו שמוכר תחום רחב של צמיגים, ראיתי שאתה יכול לקנות צמיג בטוח של תוצר ידוע ב250- שקלים וצמיג בטוח של תוצר פחות ידוע ב150- שקלים. לרשות הצרכן יש אפשרות לקנות למשל שני סוגי צמיגים ששניהם בטוחים אלא פשוט הנשואה של צמיג היא אחד יותר מאשר השנייה. לצרכן יש שיקול דעת לקנות צמיג זול או יקר. אם זאת מונית, בהחלט הוא ירצה צמיג עם נשואה גדולה יותר, אבל אם זה בן-אדם פרטי שנוסע 15 אלף קילומטר, יכול להיות שירצה צמיג זול יותר ויש בארץ צמיגים זולים.

אנחנו פתחנו את השוק כך שהוא יותר פתוח מאשר באירופה ובארצות-הברית. כשהתקינה האירופאית מתירה כניסת צמיג מיצרן מקומי או מחו"ל, בתוך התקן הסימון הוא דף אחד מתוך 300 עמודים. היצרן מחויב בפיקוח של מעבדות בתהליך הייצור כך שהצמיג הראשון, המאה והאלף יהיה כל הזמן באותה רמה ובאותה רמת בטיחות, והוא חייב לשלוח דגמים. השוק עצמו, המעבדות לוקחות מהפנצ'ריות דגמים של הצמיג ובודקות אותו ובתקן כתוב שאם מוצאים צמיג לא טוב, חייבים לקחת הכל בחזרה. זאת אומרת, יש תהליך של בקרה של השוק.

הסימון הוא אמצעי אחד מתוך התקן. לו היינו מתירים רק את הסימון ולא היינו אומרים שדורשים דקומנטציה לניירת, מה היה קורה? לפני שנה וחצי היו עודפים בשוק הפרסי כאשר המון צמיגים הגיעו דרך בלגיה שזה המרכז העולמי. אדון מישלן רצה להביא צמיגים שמהווים עודפים. יש את הצמיגים של פיירסטון כשמיליונים מסתובבים בשוק ומגיעים לעולם השלישי ולאסיה. אם היה להם סימון, כולם היו מגיעים לארץ וכולם צמיגים חדשים. כל הזמן בעולם מסתובבים עודפי צמיגים שמורכבים מכמה חלקים כאשר מדובר בעודפים בטריות ועודפים בתקן.

כולם מדברים כאן על חשיבות הבטיחות בדרכים.
אני יבואן של מותג קלבר שגם הוא שייך לקונצרן מישלן.

זה מיוצר באותו מקום אלא תחת שם שונה.

כן. אנחנו מתחרים. כמעט כל שבוע – ואני מוכן
להביא את כל ההעתקים אנחנו מקבלים – אנחנו מקבלים הודעות על צמיג מסוים שייצורו נעצר על-ידי המחלקה הטכנית ומספר הצמיגים הוא מספר מדויק ואנחנו מתבקשים לאסוף את כל הצמיגים האלה.

זה שיש DOT על הצמיג, הוא תו תקן על כל הסדרה אבל היצרנים היום מאוד רגישים בגלל מה שקרה עם פיירסטון עמדה בפני תביעה בגובה של מיליארדי דולרים. אנחנו מקבלים כל יום הודעה לגבי צמיגים, עצירת מכירתם עד להודעה חדשה, וכאשר מקבלים את ההודעה החדשה היא יכולה להיות על מכירה או הוספת אותם הצמיגים. כל צמיג שנמכר היום על-ידי היצרנים ישירות אלינו או דרך גופים שאושרו על-ידי היצרנים, הם יודעים בדיוק את הכמות שנשלחה לארץ ואני מוכן להעמיד לרשות הוועדה, אם אדוני ירצה, מסמכים שמראים את הכמות שנשלחה לנו.

גם אתה מפרסם מחירון שהוא הרבה יותר גבוה
כדי לאפשר הנחה?

יש היום חובה לפרסם מחירון לצרכן.

גם אתה מפרסם מחירון שהוא בערך כפליים וחצי
מהמחיר שאתה מוכר לפנצ'ריה?

היום כללי השוק מכתיבים לנו את התנאים.

זה אולי סוד מסחרי שאתה לא רוצה לחשוף אותו,
אבל אותו צמיג של קלבר לפי המחירון עולה 400 שקלים אם אני הולך לקנות אותו?

בסביבות 300 ומשהו שקלים במחירון כשאני
מוכר אותו לפנצ'ריה ב125-120- שקלים.

התמונה ברורה לנו ולכן אין טעם להמשיך ולגלגל
את העניין.

לפני שאתה מסכם, עוד הערה אחת. בחוש שלי,
מאחר שכולם היו כאן בחזית של היבואנים והיצרנים, והמאה שקלים מול 300 שקלים שזאת עובדה שהונחה על השולחן, נדמה לי שלא היה כאן מישהו מצד אלה שקונים במאה שקלים כדי שיאזן את התמונה. בחוש שלי אני מרגיש שתמורת הפער הגדול במחיר שללא ספק הוא מוגזם, הם גם עושים עוד משהו באמצע. יוצא שהם קונים ב120- ומוכרים ב300- שקלים, אבל מה הם עושים תמורת המכירה הזאת כי הם לא רק מחזיקים חנות ומוכרים.

הם מחזיקים מחסנים. הם שכחו לומר שלארץ
מותר להביא צמיגים עד עשרה חודשים וסוג א' בלבד.

השאלה שלי אחרת. אני רוצה שתנסה להסביר לי
בדקה כנציג הפנצ'ריות. אתם קונים ב120- שקלים ואיך זה קורה שכולכם מצליחים להחזיק את השוק ברמה של 300 שקלים.

זו טעות כי אנחנו לא מחזיקים. אנחנו קונים את
הצמיג ב120-100- שקלים כאשר במחירון הוא מופיע במחיר של 450-400 שקלים למכוניות משפחתיות.

לא על המשפחתיות אני שואל.

כדי למכור אני מוכר בחמישים אחוז הנחה. אני
מרוויח ארבעים-חמישים שקלים על צמיג.

הם אומרים שהם מוכרים ב120- שקלים ואף אחד
לא ערער על זה וכולם מודים בזה.

זה לא נכון.

הם מוכרים ב120- שקלים, אומר מר נעים שהוא
מרוויח ארבעים-חמישים שקלים, כך שאנחנו מגיעים ל180- שקלים, אבל אתה כנציג הצרכנים אומר שמשלמים 300 שקלים עבור צמיג. אני שואל איך זה קורה.

האיש הזה נתן לך מחיר של מידה אחת של
צמיגים מתוך מאה שהוא מביא. זוהי דוגמה שהיא לא מאפיינת.

לקחנו דוגמה של צמיג הכי שכיח.

לא, הוא לא הכי שכיח. אני לא מסכים עם זה כי
זה לא נכון.

אני יודע מה אתה רוצה לענות לי, אבל אם אתה
תענה לי מה שאתה רוצה, אני כבר הבנתי את העניין. כל אחד ייקח לו את הדוגמה שלו. זה יבחר מתוך המחירון את הצמיג שבו יש מתח רווחים הכי גבוה וזה יבחר את הכי נמוך. זה שהוא בחר את הכי נמוך, זה ברור לי, אבל הוא אמר ואף אחד לא הכחיש את זה שהצמיג שהוא נתן הוא צמיג נפוץ מאוד.

אני מכחיש.

אני רוצה שנגיע לפחות בינינו להסכמה שאם
באמת השוק מתנהג בצורה כזאת שיש מחיר של 400 שקלים ובפועל מוכרים ב200- שקלים כי אתה נותן חמישים אחוז הנחה, אז שלפחות אנחנו כמחוקקים נהיה רגועים ונדע שהטענה שזה פי ארבע יותר יקר מאירופה היא לא נכונה. אם אתה לוקח את ה400- שקלים ומשווה את זה, זה לא נכון.

בפופולרי כולנו לא מרוויחים. בצמיג אחד מתוך
מאה צמיגים, כולנו לא מרוויחים, אבל בשאר הצמיגים הוא מוכר אותו במחיר של פי שניים-שלושה מהמחיר ונותן הנחה.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו עובדים למעשה
מול משרד התחבורה ואנחנו מסכמים את הדיון בשני דברים. ראשית, אתם מבטלים את המחיר המומלץ לצרכן ואין יותר מחירונים.

זאת לא סמכות שלה.

אני לא יודע. אני פונה לנציגי הממשלה.

צריך לחול גם צו הצגת מחירים.

לדעתי צריך קודם כל לבטל את המחיר המומלץ
ובמקביל לבקש סימון מחירים של צמיגים כאשר כל אחד מהם לחוד וכל אחד במקום שלו מפרסם. הפרסום לא יהיה על-ידי היבואן אלא אתה תקבע בחנות שלך.

לגבי היבוא. אני מבקש מכם שתמצאו את הדרך הבאה: כאשר מישהו באירופה, דילר, קנה צמיגים שעברו את תו התקינה והם בסדר שם ויש לו תעודה המעידה על כך, והדילר מאשר שהוא מכר ליבואן ישראלי מתוך המלאי הזה חלק מהצמיגים ואתם משוכנעים שזה לא בלוף ואין פה רמאות – לא אם אתם חושדים שזו רמאות או המסמכים מזויפים – אין סיבה במקרים האלה לבקש תעודה ישירה מהיצרן.

אם לדילר יש מסמכים שמאשרים שהצמיג הזה הוא טוב, אתם לא צריכים לבקש בדיקות נוספות אלא אם כן יש לכם חשד שמשהו פה רקוב. אם הכל נקי ומדובר בסוחר צמיגים גדול מאירופה כשאין לכם ספק שזה מהמלאי הנכון, אין סיבה לעשות בדיקות. ככל שטעון תיקון צווים וחקיקת משנה, תעשו את החקיקה הזאת.

מיד עם סיום פגרת הכנסת אנחנו נקיים ישיבה נוספת ואני כבר אומר לכם שהיא תתקיים במחצית השנייה של חודש אוקטובר, ואז נבקש מכם דיווח על ביצוע הדברים האלה.

אין ויכוח על הפתיחה באופן הזה. אם יגלגלו
לידינו תעודה באמצעות הדילר שהמשלוח עונה, אין לי בעיה.

בתנאי שאין ספק לגבי המקור.

נניח שאני דילר גדול בצרפת, קניתי מקלבר או
ממישלן מיליון צמיגים וקיבלתי תעודת איכות, תו תקן וכולי וכעת אני מחליט למכור לכספית. אני מודיע למר כספית שמתוך המיליון שקניתי, רצ"ב התעודה, אני מוכר לו חמישים אלף שהם מאושרים וטובים. אם אין ספק באוטנטיות, אתה לא צריך יותר. אם יש ספק והוא חושב שמשהו לא בסדר, אז תיערך בדיקה.

יגלגל הסוכן הצרפתי לידינו את התעודה שהוא
קיבל מהיצרן.

מאה אחוז.

במקרה שלא תהיה שום הוכחה ותעודה, ניתן לו
אופציה לעשות בדיקה.

תגיע המכולה, הוא ייקח צמיג אחד לבדיקה.

אנחנו לא נסתפק רק בסימון.

לכם מותר לבדוק אם הצמיגים בסדר. אתם
צריכים להקל באותם מקרים שצריך להקל וכשאין לכם ספק. באותם מקרים שיש לכם ספק, אולי התעודה מזויפת, הדילר לא קיים, לא נמכר, הצמיגים היו מיועדים לבנגלדש וכולי, האיש יכול להביא מכולה, תיקחו צמיג או שניים באופן מדגמי לבדיקה. אם זה יעבור את הבדיקה של גוף התקינה, תאשרו את זה.

תודה רבה לכם. הישיבה הבאה תתקיים באמצע-סוף אוקטובר כאשר עד אז נשמע ממשרד התחבורה.

אני מודה לכם.






הישיבה ננעלה בשעה 11:50