פרוטוקולים/כלכלה/3687



-2-
ועדת הכלכלה (335)
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/3687
ירושלים, י"א באלול, תשס"א
30 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 335

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום רביעי, ג' באלול התשס"א (‏22 באוגוסט, 2001), שעה 14:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
יגאל ביבי
איתן כבל

אבי ירושלמי - מנהל אגף פיתוח, משרד התחבורה
עו"ד מלי סיטון - היועצת המשפטית, משרד התחבורה
אמיר שביט - אגף התקציבים, משרד האוצר
שאול רותם - מ"מ מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות
אבשלום פלבר - סמנכ"ל כלכלה וכספים, רשות נמלים ורכבות
צבי פלדה - יו"ר ועדת סחר חוץ, התאחדות התעשיינים
יונתן שטיבל - מנהל לוגיסטיקה ב"רותם", ומנהל חברת נגב סטאר, חברות השינוע הימי של כי"ל, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים
משה נחום - מנהל אגף סחר חוץ, התאחדות התעשיינים
יוסי אריה - מנהל אגף הכימיה והפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים
איתן רפפורט - נשיא לשכת הספנות
אתי אשד - דוברת לשכת הספנות
איל מלמוד - יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית
גלי גבאי - איגוד המשתמשים בהובלה ימית
דב מרום - מנכ"ל לשכת המסחר חיפה, איגוד המשתמשים בהובלה ימית
עו"ד גד נשיץ - איגוד המשתמשים בהובלה ימית
בני סרוסי - איגוד המשתמשים בהובלה ימית
גבי בן-הרוש - יו"ר מועצת המובילים
דני מורגנשטרן

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. העברת כספי רשות הנמלים והרכבות לתקציב המדינה.




העברת כספי רשות הנמלים והרכבות לתקציב המדינה

רבותי, שלום לכולכם. צר לי על האיחור. היה לנו דיון ארוך יחד עם ועדת הכספים בנושא התיירות.

כינסתי את הישיבה לאור המגמה, שראיתי אותה בהצעת חוק שהוגשה לקריאה ראשונה לכנסת, לקחת מכספי רשות הנמלים ולהעביר לקופת המדינה. הייתי פעם מאוד תמים וחשבתי לתומי שמקימים רשויות כמשק סגור כדי שמצד אחד יהיה להן הוצאות, מצד אחד יהיה להן הכנסות והן גם יפתחו את אותו תחום, בדיוק כדי למנוע מקרה שבו הכסף נכנס לקופה ונלקח על-ידי האוצר. הרי היו כבר ימים שהנמלים היו מחלקה במשרד התחבורה. בשביל זה מקימים רשויות, כדי לתת להן עצמאות. ופתאום אני מגלה שהממשלה רוצה לקחת מרשות הנמלים והרכבות לא פחות ולא יותר 350 מיליון שקל.

אדוני, נציג משרד האוצר, תתחיל אתה.

חובה להתחיל מבעיות התקציב של המדינה. סביב זה אתם יודעים שהיתה הפחתה אחידה בכל משרדי הממשלה והפחתה נוספת בכל מיני מקומות אחרים.

באיזה מקומות אחרים? האם יש עוד רשויות ציבוריות שאתם לוקחים מהן כסף? למשל, האם אתה לוקח כסף מרשות השידור, או מרשות שדות התעופה, או מרשות הגנים?

תסדר להם אגרת רציף ואחר-כך תוכל להוריד. אז יהיה.

בעקבות הסערה שקמה סביב העניין הזה הגענו להסדר עם מועצת הרשות, האומר שמצד אחד אנחנו ניקח 350 מיליון שקל, ומצד שני אנחנו נפחית את שיעורי התמלוגים שהרשות משלמת למדינה החל משנת 2003.

מה סכום התמלוגים שהרשות שילמה למדינה בשנים עברו?

180 מיליון שקל.

ולכמה אתם רוצים להפחית אחרי שנת 2003?

אנחנו מפחיתים ב-50 מיליון שקל לשנה.

בקיצור, אתם רוצים הלוואה.

ללא ריבית והצמדה.

האם באופן משפטי, בהנחה אפילו שאתם רוצים לאכוף על הרשות לתת לכם הלוואה, האם זה לא יותר אלגנטי מאשר לעשות את זה ככה? אם האוצר צריך כסף, תגיעו להסדר.

אנחנו הגענו להסדר.

אבל אתם עדיין רוצים להוריד כרגע 350 מיליון שקל?

כן, והחל משנת 2003 אנחנו מחזירים 50 מיליון שקל לשנה, כביכול לעולמים.

עד הצעת החוק הבאה.

איפה זה יהיה מעוגן? זה יהיה מעוגן בהסכם כתוב?

קודם כל, זה מעוגן בהסכם. ודבר שני, זה יהיה בחקיקה.

מה קורה עם המיליארדים שלקחתם כבר?

אתה נכנס לכל ההיסטוריה?

יכול להיות בכלל שקין רצח את הבל, אבל לא ניכנס לזה. אנחנו לא עוסקים בארכיאולוגיה עכשיו. מי מרשות הנמלים יכול להסביר מה ההשפעה של זה על הפיתוח, על ההשקעות, על התפעול השוטף? אולי זה בכלל כסף שעומד בקופה כמו נרות חנוכה ואפשר לתת את זה בקלות?

אז שיחזירו את זה למשתמשים.

דבר אחד חייב להיות ברור מהרגע הראשון, ש-350 מיליון השקלים האלה לא היו מיותרים מעולם ברשות הנמלים.

אני עוד לא ראיתי אדם שיגיד שיש לו כסף מיותר. עכשיו תספר לנו, אחרי שלוקחים מכם את 350 מיליון השקלים, במה זה פוגע מעשית לגבי מה שיקרה ברשות הנמלים מיום שתתחילו להעביר את הכסף?

נכון מה שנאמר פה, שאנחנו הגענו בסופו של דבר להסדר. הוא התקבל נוכח הערכות המצב של הגופים השונים, במסגרת משרד התחבורה ואחרים, לגבי היכולת למנוע את הדבר הזה. לטעמנו התפיסה שעומדת מאחורי זה היתה ונותרה פסולה.

לגופו של עניין, לגבי השאלה שהעלית, 350 מיליון שקל הם חלק מתוך יתרות שיש לרשות הנמלים והרכבות, על-פי תוכנית ההשקעות שהרשות הגישה לממשלה ומבצעת בעת הזאת. רק על בסיס פרוייקטים שכבר אושרו על-ידי הממשלה, שצריכה לאשר את תקציב הפיתוח של הרשות, יש תוכנית השקעות של 4.5 מיליארד שקל, שכרוכה נכון להיום - לפני הורדת 350 מיליון השקלים - בגיוס אשראי של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל.

גיוס האשראי אמור היה להתחיל לקראת סוף שנת 2002. אם אנחנו נצטרך להעביר 350 מיליון שקל אז הוא בוודאי יתחיל בתחילת שנת 2002.

הנזק האבסולוטי, אם לא היה ההסדר שמחזיר לנו את הכסף בעתיד, היה בעצם זה שהיינו צריכים לקחת כסף נוסף, להעמיס על המבנה הפיננסי של הרשות ועל רמת התעריפים, או על קצב ההורדה שהרשות יכולה ליזום בתעריפיה, ולהעביר אותו לאוצר המדינה. כיוון שעכשיו, בהסכמה עם משרד האוצר, זה הפך בעקרון לעסקה פיננסית, זה אומר שאנחנו נקבל את הכסף בעתיד.

במלים אחרות, אתה הופך לקבלן בשירות המדינה.

אם אתה מדבר על נזק ישיר, יכול להיות שבתווך יהיו עוד שני נזקים. אחד מהם, אין ספק שרשות הנמלים תגייס כסף יקר יותר ממה שתוכל לגייס ממשלת ישראל בעצמה, למרות שיש לנו רייטינג לא רע.

כשאתה לוקח הלוואה בבנק ואתה בעלים של נמל, אתה תשלם יותר מאשר הממשלה עצמה?

כן. תקציב הממשלה עדיין נחשב לבטחון הכי גדול.

הייתי עכשיו בארגנטינה ושם לא אמרו לי כך.

כנראה שיש ממשלות ויש ממשלות. ניקח נכון להיום את חברת החשמל, שגייסה בערך 2% יותר מאשר מגייסת הממשלה, אבל יש לה היקף חוב גדול.

כלומר, דבר ראשון, מחיר הגיוס שלנו יותר גבוה מזה של הממשלה. דבר שני, כיוון שההסדרים שלנו לגבי הפרעון של הסכום הזה על-ידי המדינה בחזרה, במחיר הנחות מסויימות על ריבית באינפלציה מסויימת, ועל בסיס ההנחה שיהיה החזר הלוואה כביכול - כך אמר נציג האוצר: שעל פני שנים כביכול יחזור הסכום ---

אם זה יהיה מעוגן בחוק אז למה "כביכול"?

אני רק מצטט את דברי נציג האוצר. הוא אמר "כביכול". אני מקווה שזה לא יהיה כביכול.

זה יהיה בחקיקה ראשית.

כידוע, היא נתונה לשינויים. בהנחה שהדברים האלה לא יחזרו על עצמם, אם חישבנו נכון את הריביות אז לא נצא ניזוקים באופן ישיר לפי ההסדר החדש שהתקבל.

כלומר, תוכנית הפיתוח לא תיפגע וגם לא יפגע התפעול השוטף. למעשה אם ההסדר הזה מתבצע, אתם הופכים להיות מסייעים למדינה בגיוס האשראי. אתם נותנים את הכסף, אחר-כך מגייסים אותו באשראי ואחר-כך פורעים אותו בהלוואה. אם זה כך, זה נראה פחות עצוב ממה שחשבתי.

לטעמנו, זה לא מהדרכים ההגיוניות ביותר כדי להכניס כסף לממשלה. מבחינת המבנה של התאגיד ודרך הטיפול בו, זה שנכנסים בחקיקה ראשית בתוך חוק שהסדיר מערכת שלמה, שמורכבת מהכנסות והוצאות, משיקולים, הנחיות וכיוונים, ויום אחד עושים תיקון אגרסיבי של החוק, שולפים כסף, מחזירים כסף - זה דבר עקום ומנוגד לרוח החוק.

אני קצת היתממתי כשאמרתי שאני לא מכיר דוגמאות כאלה. לרשות השידור פעם לקחו כמדומני.

רק ניסו. בסוף לא לקחו. לרשות הנמלים בהחלט לקחו.

אני פעם בסוף באיזה חוק ביטלתי את החוב, כי הם במילא לא שילמו.

אם זה יעבור, האם זה יצטרך לבוא לוועדת הכלכלה? בחוק ההסדרים?

למה שמחר לא יהיה חוק הסדרים חדש ואז ---

באחד מחוקי ההסדרים החליטו לקחת מכל מיני רשויות שפועלות על-פי דין. מכל אחת מהן לקחו סכום כסף מסויים. חלק לא שילמו. מה יעשו אם נניח רשות לא תעביר את הכסף? אז יעשו עיקולים?

יש כאן מצב אבסורדי. חלומה של כל מערכת ממשלתית הוא להיהפך להיות רשות. מי שבא מתוך המערכת הזאת יודע את המאבקים של מע"צ ושל גופים אחרים שכל הזמן נלחמים ונאבקים כדי שתהיה להם עצמאות.

אבל בתנאי שיש להם מקורות הכנסה עצמיים. אתה יכול להפוך את מע"צ לרשות אם יש לה כבישי אגרה.

אני לא נכנס עכשיו לשאלה איך מקימים רשות, מי כן יקים ומי לא יקים. אני מדבר ברמה העקרונית. כעת יגישו הצעת חוק האומרת שהכל מוסדר. אם מחר או מחרתיים חס וחלילה שוב תיווצר מצוקה יתכן שיעשו הצעת חוק חדשה ויביאו אותה במסגרת חוק ההסדרים, או במסגרת כזאת או אחרת. מר אבשלום פלבר מכיר את זה, הוא היה פעם שם. הוא מספר לנו שהכל בסדר---

אבל הוא חושש.

אחרי תקופה מסויימת התנאים משתנים ואז יתכן שייאלצו להביא הצעת חוק שמשנה את הצעת החוק הקודמת.

חבר הכנסת כבל, בואו נהיה הגונים. אם חלילה המשק ייקלע למיתון עמוק, אז גם תוכנית הפיתוח אינה נחוצה עוד משום שהכל בנוי על כך שיש היקף גדול של סחורות יצוא-יבוא. זה שנתב"ג 2000 כרגע לא גמור, זה לא אסון כל-כך גדול כי התיירות ירדה.

זה לא נכון. יש על כך ויכוח. דווקא בתקופה כזאת יהיו כלכלנים שיאמרו לך שזה דווקא הזמן להשקיע בתשתיות.

ולזה נועד הכסף.

אני לא מבין בכלל את הממשלה. אני כבר מזמן טוען שאין לנו ממשלה.

כאשר המפד"ל לא נמצאת בממשלה - אז אין ממשלה. אם אתם תיכנסו, העסק ייראה אחרת לגמרי.

אבל אין שם מקום אפילו בעמידה ...

נחזור לרשות הנמלים והרכבות. אני לא מבין למה הממשלה צריכה חוק בכלל. אם אני הייתי ראש ממשלה או שר האוצר היום הייתי משקיע 200 מיליון שקל נוספים ברכבות. הייתי דואג שהרשות תעביר לרכבות - הרי זה המנדט שלה - לפיתוח. למה צריך לעשות עיסקה סיבובית כזאת, לקחת 350 מיליון שקל מכם ולהעביר את זה לרכבת? זה כסף של הרשות.

זה כסף ייעודי שנועד למטרה ספציפית, לפיתוח.

לפיתוח תשתית רכבות ונמלים.

הכסף הגיע מהיטל דמי רציף.

אני מבין שזה רשות הנמלים והרכבות. אם הממשלה היתה רוצה לשנות את החוק היא היתה צריכה להגיד שתפקידה של רשות הרכבות והנמלים לתת תשתית לרכבות ולפתח את הרכבת, ואז היו עושים את זה. זה היה צעד הגיוני שגם ציבורית היה מופיע יותר יפה. אבל לקחת את הכסף מפה, לעשות חוק חדש ולקחת, לשבש את כל העולם? אני לא מבין את הממשלה, אני לא מבין את ההגיון שלה, אני לא מבין את השכל שלה.

אתה אומר לי שזה הנמלים. אני אומר, חלק מהנמלים זה גם הרכבות, שמביאות את הציוד וכן הלאה. לכן אני נגד החוק. אני אתנגד לכך בכל תוקף, עם הכוח המועט שיש לי, 5 מנדטים. אולי חבר הכנסת פורז יצטרף עם 6 המנדטים שלו ועוד כמה חברים ואז נשנה את זה ולא ניתן לממשלה לעשות את הדבר הזה, כי זה תקדים מסוכן מאוד.

חבר הכנסת ביבי, המתמטיקה שלך מאוד מוזרה. 5 מנדטים שלך ו-6 מנדטים שלך - זה 11. מה הלאה?

ו-12 מנדטים של מרצ וכן עריקים.
אני מתנגד לחוק הזה. אם זה יבוא לוועדת הכלכלה אז גם היושב-ראש יכול לפעול. הוא הרי חזק לא רק בגיאוגרפיה אלא גם בדברים האלה.

זה לא יבוא לפה אלא לוועדת הכספים.

אני נגד השיטה הזאת. אני חושב שאם הקמנו רשות, שייתנו לה לעבוד. יש לה תקציב, המדינה לוקחת מס הכנסה, לוקחת את החלק שלה, היא לוקחת תמלוגים והכל. אי אפשר שכל סדרי העבודה וכל התכנון לטווח ארוך ישתבשו.

אני אדבר בשם הייצוא בכלל ובשם התעשייה בפרט.

אימרו לי, האם הנמלים עכשיו מתפקדים כראוי?

פחות או יותר.

הפיטורים האלה כבר נגמרו? זה בגלל שאין מטענים, או בגלל ש---. כלומר, האניות לא ממתינות יותר בחוץ?

נמל חיפה מתפקד טוב.

זה לא מדוייק.

אגב, נמל אילת חי מהדגים שהוא מגדל ומספינות הקזינו. זה הפרנסה שלו.

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אולי זה ישמע קצת מוזר אבל אנחנו לא באנו לבקש כלום. בדרך כלל כשבאים לוועדות בכנסת, באים לבקש. אנחנו לא באנו לבקש. אנחנו כיבואנים וכיצואנים משלמים דמי רציף בתור היטל. נוסף על כך שאנחנו משלמים עבור השירות שנותנים לנו, על העמסה, פריקה, הובלה וכולי, אנחנו משלמים גם היטל דמי רציף, כלשונו וכרוחו. ההיטל הזה נועד לפיתוח תשתית הנמלים. אנחנו הארץ השניה בעולם שיש בה את הדבר הזה, כמו בקפריסין הקרובה אלינו. כנראה שלמדנו את זה מהם.

היום כשאני קונה כרטיס לרכבת אין לי היטל דמי פסים, אבל החליטו בנמלים שהייבוא והייצוא יעזרו לפיתוח הנמלים, על מנת למנוע צפיפות, לקבל שירות יותר טוב, להוזיל את מחיר השירות וכולי. העלות לתעשייה היא בייבוא 1.1% ובייצוא 0.2%.

כמה זה בשנה?

בשנה זה מגיע ל-750 מיליון שקל. בעבר כבר לקחו לנו. הדוגמא הכי טובה, כשיש פיגור כלשהו בנמלים מי שמשלם את העלות הזאת זה הייבוא והייצוא. היטל דמי צפיפות אנחנו משלמים. כלומר, פעם אחת לוקחים לנו את הכסף על מנת לתת לנו שירות יותר טוב, פעם שניה לוקחים את הכסף וכתוצאה מזה יש צפיפות ועלינו לשלם על כך.

אתם יודעים שאין קורלציה בין היכולת של הנמל לבין התפקוד שלו. הנמל יכול להיות מצויין אבל התפקוד רע מאוד, מסיבות אחרות, ואז אתה משלם דמי צפיפות.

אני אגיע לזה.

היטל דמי רציף נוגד כל הסכם מסחרי כלכלי שיש לנו: את ההסכם עם השוק האירופאי המשותף, את הסכם הסחר החופשי עם ארצות-הברית ואת ההסכם עם ה-WTO. אנחנו לא נעשה את זה אבל בוודאי יהיה מישהו שילחש לאוזניה של ארצות-הברית או של מישהו אחר ומכיוון שכל העניין הזה הוא לא חוקי אנחנו נעמוד בפני סנקציות וכל מיני דברים אחרים, מה שבוודאי הייצוא שלנו לא צריך.

האם הרשות לא יכולה פשוט להעלות את יתר התשלומים ולהכליל את זה בפנים?

בוודאי שכך יעשו, ואז הם ייראו כל-כך מגוחכים. גם היום עלות השימוש במכולה, העמסה או פריקה, היא בערך כפול מהעלות בכל נמל. גם יחסית לנמל היקר ביותר, בצרפת, שם הנמלים הם בין היקרים בעולם. אנחנו עולים אפילו על צרפת במונחים מוחלטים, גם בלי דמי הרציף.

אחרי שרשות הנמלים כבר התייעלה, והיום יחסית לעבר הם באמת יעילים, עדיין עלות השימוש של הייבוא והייצוא היא יחסית גבוהה מאשר בעולם. כמובן שזה פוגע ברווחיות הייצוא ובעיקר בכושר הייצוא שלנו.

אי-ביצוע התוכנית הוא למעשה היטל של מס הכנסה. אם אני כיצואן צריך לשלם 0.75% מעלות הייצוא, ולפעמים זה כל הרווח, בבקשה, שיבוא האוצר ויגיד: רבותי, אנחנו מטילים על הייצוא מס הכנסה נוסף. אם זה יעבור בחקיקה - רבותי, אנחנו שומרי חוק, נמלא אחר החוק ונשלם. אבל היום האוצר עושה את זה כמס הכנסה בצורה עקיפה אך קורא לזה דמי רציף, אחרי שהוא לקח כבר מעל למיליארד שקל ושכח להחזיר. שבשבילו היום הרשות היא דבר מצויין: זה בנק שהוא לא צריך לשלם לו ריבית והוא לא צריך לבקש ערבויות לקבלת הכסף. הוא יכול לתת הבטחה בחוק ההסדרים בשנת 2001, כאשר יתכן שבשנת 2002 יבוא חוק הסדרים שיבטל את חוק ההסדרים הנוכחי. כיצואנים וכיבואנים עלינו לומר שהתעשייה סובלת ותמשיך לסבול.

בנוסף לכך, כפי שאמר חבר הכנסת איתן כבל, היום פיתוח תשתיות הוא הפרמטר הראשון. אנחנו צריכים לחשוב על כך שיהיה גידול בייבוא ובייצוא. אם אנחנו נשאיר את המצב כפי שהוא, דהיינו לא יהיו כספים לצורך פיתוח הנמלים - הרציפים כפי שהם היום לא יענו על הצרכים. אנחנו ננציח את אי-היעילות של הנמלים. זה יפגע בכושר הייצוא. אני גם לא רואה שאכן יקום נמל השלום, או נמל 2000, שרוצים להקים, שבגללו פרצה השביתה (ובוודאי זה גם לא יעבור).

לכן, רבותי, אם התעשייה והתעסוקה יקרה לכם, קחו בחשבון, כל 50,000 דולר זה עובד ישיר נוסף ועוד עובד בלתי ישיר. קחו בחשבון שתוספת ייצוא של 50,000 דולר תורמת למדינה באופן מיידי שני מקומות עבודה. אם ירד הייצוא בחצי השנה הראשונה של שנת 2001 בסדר גודל 2.5-3 מיליארד דולר, אתם רואים את זה בנתונים של האבטלה.

אני מנהל חברת הספנות של כימיקלים לישראל שנקראת "נגב סטאר" ואני מדבר גם בתור משתמש. כמדומני אנחנו המשתמש הגדול ביותר של רשות הנמלים. אנחנו משנעים עבור חברות כי"ל 6 מיליון טון לשנה.

מה שקורה פה הוא באמת סקנדל. מעבר לטיעון שנאמר כאן, שלוקחים מהרשות לאוצר המדינה ומחזירים בצורה כזאת או אחרת, וגם אין בטחון שזה יוחזר, יש גם בעיה באריתמטיקה. לוקחים 350 מיליון שקל ומחזירים במשך 7 שנים וללא רבית.

זה לא נכון. הסברתי שעשינו הסדר אחר. אנחנו מפחיתים את התמלוגים. באותו יום שיחוקק החוק לגבי ה-350 מיליון שקל, במקביל יחוקק גם חוק לגבי הפחתת התמלוגים מ-11% ל-8%. המשמעות של זה היא יותר מ-50 מיליון שקל לשנה. זה לא ל-7 שנים.

ואיפה הרבית?

אם תהוון את הסכום הזה תגיע ללמעלה מ-400 מיליון שקל. תהוון אותו ברבית סבירה ותאמין לי שאתה תגיע ליותר מזה.

אך עדיין העקרון נשאר.

מעבר לכל העניין הזה של 350 מיליון שקל השאלה היא למה בכלל לוקחים מרשות הנמלים 11%, שעכשיו מורידים את זה ל-8%? למה לוקחים את התמלוגים? לוקחים גם 350 מיליון שקל וגם תמלוגים.

אתה שואל למה המדינה לוקחת תמלוגים בכלל? כי היא העמידה לרשות רשות הנמלים בשעתו, אני מניח, את כל המתקנים. גם בזק משלמת תמלוגים. כל מי שקיבל קונסציה מהמדינה משלם לה תמלוגים.

אבל לא בהיקף כזה של 11%.

לא נפתור את הבעיה הזאת כעת.

לא ניכנס עכשיו לשאלה ההיסטורית מאיפה זה התחיל. רשות הנמלים היא משנות ה-60. נדמה לי שלסקוב עוד היה המייסד שלה.

התחושה היא שאנחנו כמשתמשים משלמים לבד לרשות הנמלים סדר גודל של 15 מיליון דולר בשנה. בעצם חלקו של הכסף הזה עובר למדינת ישראל בצורה כזאת או אחרת - והגדירו את זה כמס, או משהו כזה. אני משלם את זה בשביל לקבל את השירות.

זאת הטענה שלכם, שעל-ידי זה יש פגיעה בשירות. לא לוקחים ישירות ממך.

אבל אני חלק מזה. אני נפגע מזה. יש לנו ויכוחים עם רשות הנמלים לגבי גובה הסכומים שהם לוקחים ואנחנו מנהלים איתם משאים ומתנים, אבל אנחנו בהחלט מצפים לשירות. ביד השניה לוקחים 350 מיליון שקל. אני לא יודע איך זה מוחזר ומה יוחזר. בסופו של דבר אני כמשתמש, שצורך תשתיות רבות, נפגע מהעניין הזה.

אני חושב שההתנגדות שלנו, המחאה שלנו היא בעיקר לגבי השיטה, שפתאום רשות הנמלים הפכה להיות איזה גוף שהוא ספק פיננסי למדינת ישראל. רשות הנמלים היא גוף שפועל על-פי חוק. חוק רשות הנמלים מכתיב בדיוק מה היא חייבת לעשות ובאיזה צורה היא צריכה לעשות את זה. החוק אומר שהיא צריכה להפעיל את נמליה באופן עצמאי, מכספיה שלה. הכספים שהיא גובה הם לצרכי התפעול ולצרכי הפיתוח. ברגע שהממשלה החליטה לגבות כסף, באיזה צורה שלא תהיה - בהסכמות, בהסכמות של כיפוף ידיים, או ללא הסכמות ---

בואו נהיה קצת יותר ישרים. האזעקה קמה כאשר לא ידענו שזה יחזור. לכאורה פה נאמר: 'לוקחים. שלום.' בעקבות החקיקה הזאת והמהומה שקמה בעקבותיה בא ההסדר. אי אפשר להתייחס לזה פתאום כאילו לא קרה כלום.

ההסדר מייפה אבל יש כאן שיטה שפועלת בניגוד לחוק רשות הנמלים.

יש חוק חדש שמתקן את חוק רשות הנמלים.

עד החוק הבא.

והחוק הבא יתקן את החוק שלפניו.

אני רוצה להניח, לאור העובדה שאם החוק הזה יחוקק יהיה מעוגן גם הדבר השני, שהכנסת לא תמהר לבטל הסדר שהיה מוסכם בחקיקה ולהגיד: את הכסף לקחנו, עכשיו תשכחו מההחזר. אני מניח שזה יתקיים בדרך כלשהי, למרות שאין בטחון במאה אחוז בשום דבר. וכי יש לך בטחון שלא יעלו מחר את מס הכנסה, או שלא יטילו איזה היטל בטחון? כבר היו מקרים.

אם יש פה תיקו, כשלוקחים 350 מיליון שקל ומחזירים 350 מיליון שקל, לכאורה, אז למה לעשות את זה?

הבעיה היא שהוא צריך את 350 מיליון השקלים האלה היום.

האם רשות הנמלים היא בנק?

שילמנו כסף למטרה מסויימת, לשיפור הנמלים. תנו לנו את השירות הטוב.

הבנו. אבל גם לא קל להיות שר אוצר.

טוען נציג האוצר שיש מלחמה. כבר היו מלחמות במדינת ישראל ומדינת ישראל ידעה איך לגבות כסף כשהיתה צריכה בזמן מלחמה. אז פונים לכל האזרחים ולוקחים מכל אחד קצת על מנת לענות על הצרכים. פה נטפלו לרשות הנמלים. היא הרשות היחידה במדינת ישראל שגובים ממנה כספים בצורה בלתי חוקית, ולכן גם הלכנו לבג"ץ בעניין הזה ואני מקווה שהוא יאמר את דברו.

הכספים האלה הם כספי המשתמשים. הם מיועדים לתת שירות למשתמשים. אנחנו יודעים טוב מאוד מה השירות שאנחנו מקבלים. הכסף שהשקענו - כולל בעלי המטענים ובעלי חברות הספנות - הושקע על מנת שאנחנו נראה עתיד יותר טוב בנמלים. אנחנו מצפים לראות את זה בשנים הקרובות. כמו שאמר מר אבשלום פלבר, הדברים האלה יכולים לפגוע הן בתזרים המזומנים של הרשות והן בקושי שלה לגבות כספים מהשוק החופשי, מכיוון שמי ילך לתת הלוואות לרשות, אפילו רשות כמו רשות הנמלים, אם יודעים שכל רגע הממשלה יכולה להיכנס לכיס שלה ולהוציא ממנה כסף? איזה מין בטחון יש בדברים האלה?

אנחנו חושבים שיש כאן פעולה שהיא לא חוקית. יכולים לייפות אותה בכל מיני הסדרים אבל זה נוגד את החוק שהממשלה עצמה קבעה אותו.

יש פה איזה משחק מלים ועיוות של עובדות. הממשלה מצהירה שהולכים לעשות כל מיני תשתיות, ותשתיות, ותשתיות, ופה מדובר על סופר-תשתיות: זה פיתוח רציפים, פיתוח תעסוקה - ואנחנו זוכרים פה מאבקים, איך ההסתדרות לא מקבלת עובדים בימי אבטלה. זאת אומרת, הנושא הזה עולה מיום ליום ויש פה סתירה לכל מה שהממשלה מצהירה.

כנציג המובילים אני רוצה לומר - אתם, המשתמשים, עם כל הכבוד, משלמים מס רציף והכל. אני מתייצב בנמלים עם ציוד בסדר גודל של 8,000 משאיות ביום, בשלושת הנמלים, בסדר גודל כספי של 4 מיליארד שקל. אני משלם את המחיר יום-יום. אני מלווה את הנמלים האלה מעל ל-20 שנים.

אני מציע לאוצר, עם כל המשחקים של 'ניקח מפה ונחזיר מפה', לפני שבועיים ישבו איתנו נציגי הרכבת בוועדת הכספים של הכנסת. הרכבת מובילה בסך הכל 5% מהמטענים המדינה, אנחנו מובילים 95%, אך משום מה הרכבת מסובסדת ב-60 מיליון שקל בשנה מהאוצר, ואתם הולכים להשקיע עכשיו עוד 160 מיליון שקל באשדוד באיזה רמזור לרכבת. הנה הכסף. אז למה משלמים את זה? בשביל מה?

זה הובלת נוסעים.

צריך לפתח את הובלת הנוסעים ברכבות, כפי שנהוג בכל העולם. אבל אני לא מדבר על נוסעים. אני מדבר על מטענים. ידוע לנו שהרכבת מפסידה כסף, 70 מיליון שקל בשנה. אולי ניקח את הכסף הזה לטבת דברים אחרים. יש פה משחק מלים. בכל הנושא של עצירת הפיתוח אנחנו משלמים את המחיר.

אגב, דיברת על הצפיפות בנמלים. נכון שיש ירידה בפעילות אבל אנחנו מדברים על המצב הקיים נכון להיום. אנחנו בפיגור של 10 שנים. אני מלווה את הדברים האלה הרבה שנים. אסור לגעת בכסף הזה, חבל.

אני מייצג את איגוד המשתמשים בהובלה הימית ואת לשכת הספנות.

נקודת המוצא בכל העניין הזה היתה שלוקחים כסף ולא מחזירים. בא בג"ץ שאנחנו הגשנו בשל הנושאים האלה ואני בהחלט צריך להיות כן, כמו שאמר היושב-ראש, ולומר שיש שיפור, כי באיזה אופן הכסף חוזר.

הדברים הערכיים עליהם דיבר מר רפפורט הם הדברים המרכזיים לדעתי. זה שהיום לוקחים ואחר-כך מתקנים ומעוותים את החוק - על-ידי החוק הזה בעצם שוברים את העקרון של המשק הסגור של רשות הנמלים - לזה בעצם אתה, אדוני היושב-ראש, התייחסת ואלה הם לדעתי ממש דברי אלוהים חיים. התקדים הזה הוא תקדים מסוכן.

אני לא נכנס כרגע להתחשבנות. אין לי כל ספק שההחזר איננו שקול לעומת הלקיחה. יש פה חוסר שוויוניות בולט, מפני שברשות הנמלים בעצם אלה כספים של המשתמשים. בסופו של דבר מי שנפגע זה המשתמשים, דהיינו: הייבוא והייצוא. כלומר, בסך הכל משק המדינה נפגע.

מסבירים לנו שזו שעת חירום, אבל צריכה להיות שוויוניות. ישנם הרבה מאוד גופים, רשויות אוטונומיות שאינן נכללות בהסדר הזה. לטעמי מן הראוי היה לכלול אותן ואז ה-350 מיליון שקל היו יורדים בצורה משמעותית. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני לא בטוח שמבחינה ערכית תיקון חוק הוא הדרך הנאותה. אני במובן מסויים רואה בסיפוק שהודות לעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק והודות לרוח שקמה בעקבות זה חל תיקון. אין ספק שחל שיפור, צריכים להיות כנים בעניין הזה. בסופו של דבר ההסדר שמגיעים אליו כאן צריך להיות מעוגן בהסדר בפני בית-המשפט, בנוסף לחוק, על מנת למנוע שמחר יהיה חוק הסדרים חדש. זה הכל.

אבל גם אם יהיה הסדר בבית-המשפט זה לא מונע מחוק לתקן את ההסדר.

זה בכל אופן יוצר נדבך נוסף.

הוא מתכוון לכך שמישהו יתבייש.

אולי.

אני יושב-ראש איגוד המשתמשים. אמנם את רוב הדברים אמר מר גד נשיץ. קודם כל, המחשבה שהיום אין צורך בפיתוח כי הנמלים בסדר - בין היתר בגלל המצב הכלכלי של מדינת ישראל - היא לא נכונה. היום נמל אשדוד סובל מצפיפות של בין 10-14 אוניות הממתינות בחוץ. כלומר גם במצב הכלכלי הקיים היום עדיין יש אוניות שממתינות לעגון ולפרוק.

למה באשדוד צפוף ובחיפה לא?

בגלל בעיה של ידיים עובדות.

מה שאני לא אגיד, זה לא יצא טוב. מסתבר שיש שוני בין העובדים החיפאים לבין העובדים האשדודים בנמלים.

זה יחזיר אותנו לדיון שהתקיים כאן לפני מספר חודשים. אנחנו היינו בסרט הזה. אמנם ראינו רק קטעים מהסרט אבל בעקרון אנחנו מכירים את העלילה.

צריך לזכור למה רשות הנמלים קמה בכלל. רשות הנמלים קמה לפי דרישה של הבנק העולמי שאמר: אני לא רוצה שזה יהיה גוף ממשלתי, אני רוצה את ההפרדה הזאת, אני רוצה משק נפרד כך שלא יוכלו לשים את היד בכיס של רשות הנמלים ולקחת משם כסף כל אימת שרוצים. זה לא מס. אלה כספים שכל אחד מאיתנו, אם בייבוא ואם בייצוא, שם כדי שהנמל יתפתח, כדי שלא נהיה במצב של צפיפות.

אותם מיליארד שקלים שבתחילת העשור הקודם לקחה ממשלת ישראל בתרגיל של חבר הכנסת רמון, שהיה אז חבר כנסת צעיר, שווים היום כ-4.5 מיליארד שקל. לולא הכסף נלקח, רשות הנמלים לא היתה צריכה להוסיף ולגייס אף אגורה היום בפיתוח נמל היובל ונמל כרמל. זאת המשמעות. צריך להבין את זה. היום ממשיכים בדרך הזאת. גם אז הגשנו בג"ץ ועשינו איזה תהליך של ירידה באגרת הרציף כדי שהעודפים המטורפים האלה לא ישארו ברשות הנמלים ואז עיניים חמדניות יקחו אותם. הפעם הגשנו את הבג"ץ גם כדי ---

הבג"ץ שלכם לדעתי היה מאוד אפקטיבי. הוא היה אחד הבג"צים הכי מוצלחים בתולדות העמים. בעתירה אחת לבית-המשפט להציל 350 מיליון שקל - זה בג"ץ לא רע.

אני חושב שהממשלה יכולה להואיל וצאת החוצה לאן שהיא צריכה כדי לגייס את הכסף שלה. אני חושב שהסקטור העסקי, ואתם בתוכו, יודעים לגייס כסף יותר זול מאשר רשות ממשלתית, אבל שהממשלה תלך ותעשה את זה. זה לא ענייננו. הכסף הוא של הסקטור העסקי והוא מיועד למטרה מסויימת.

יש כנראה גם הבדל מבחינת גרעון, אם לוקחים הלוואה או שלוקחים את זה בצורה כזאת. הלוואה ישירה של המדינה - זה הגדרת גרעון. בעקרון אפשר גם לקחת מהציבור את ההלוואה. מה הבעיה להנפיק אגרות חוב מיועדות (מה שכל הזמן ניסו לברוח ממנו)?

אבל לזה מתנגד בנק ישראל.

מעבר לעניין החשבונאי עצמו יש פה כנראה גם יתרונות בתחום הזה.

זה כסף זול וזמין.

מהותית אין הבדל.

כנראה זה לא נחשב להלוואה.

דווקא במובן הטכני זה לא נחשב גרעון.

יש פה פגיעה בהכנסה עתידית.

במובן הטכני, לקחת הלוואה זה יותר בעייתי מאשר לקחת בצורה כזאת.

וזה מקטין את הגרעון.

אתה צודק בהסבר הטכני. מה שעושים פה הוא פשוט לשעבד הכנסות עתידיות. יש דרכים נוספות לעשות את זה ולא על חשבון כספים מיועדים, שנועדו לבעיה כואבת שמלווה אותנו למעלה מ-30 שנה. אנחנו תמיד רצים אחרי רציפים, משלמים על זה הון כסף, ומשק המדינה משלם.

אם היה שמץ של בעלות פרטית בנמלים, זה לא היה יכול לקרות, כי אז היו אומרים שזה פגיעה בחוק היסוד, פגיעה בקניין וכן הלאה. כלומר, אי אפשר לעשות את זה לבזק כי יש שם כבר קצת בעלי מניות פרטיים, וחלק גם מונפק שם.

יש שם גם מנכ"ל "משוגע" שלא ייתן.

גם אף אחד מרשות הנמלים לא מתנדב לתת את הכסף, אבל ברגע שזה מול המדינה אז זה כביכול מכיס לכיס.

המספנות בחיפה מוכנות להפעיל את הרציף שלהן לייבוא ולייצוא אבל יש התנגדות חריפה ביותר.

זה מוקש אחר.

מישהו אמר שאם היו יודעים שבמספנות אפשר גם להפעיל רציף ולא רק מספנה, המדינה היתה לוקחת הרבה יותר כסף מהמספנות.

מי שהיה נקלע לחדר הזה היה חושב שזה על איזה פלנטה אחרת ולא במדינת ישראל. אני קורא לדיון הזה: הפוך על הפוך, ועקום על עקום. לרשות הנמלים היום אין זכות קיום כמו שהיא נראית, כולנו יודעים את זה. אתם כבר שכחתם את הקטע מעיתון "הארץ" מ-1.8 שהוכרז ---

מר מורגנשטרן, את מי אתה מייצג בדיון הזה?

את עצמי. החזקתי במשך 8 שנים את תיק הספנות, הנמלים והרכבות במשרד התחבורה. האמיני לי, אני קצת מבין בנושא.

אגב, מר אבשלום פלבר היושב כאן, בתפקידו הקודם מינה צוות של מומחים בלתי תלויים - מר ארנון גפני, מר איזי .... ועבדכם הנאמן - כדי שייבחן ויבדוק את נושא הנמלים ויגיש המלצות לממשלה. ההמלצות שלנו נגנזו משום שלממשלת ישראל אין האומץ לעשות את מה שצריך לעשות.
לא נשמע דבר כזה בעולם שרשות נמלים אחראית גם על הים, גם על הרציפים, גם על העובדים, על הכל. היום כבר אין דבר כזה. למה כל איגודי המשתמשים, התעשיינים, היצואנים והיבואנים לא מזכירים את זה?

חברים יקרים, היום צריך להפריט את רשות הנמלים לרשות נמל אשדוד ורשות נמל חיפה, שתתחרינה זו בזו.

מר מורגנשטרן, תביא הסכמה של חבר הכנסת עמיר פרץ ואנחנו נבצע את זה.

אני אומר מה צריך לעשות. מה שעושים כאן זה הפוך על עקום. הרי אגרת הרציף לא צריכה בכלל להיות קיימת. מבנה האגרות של רשות הנמלים הוא עקום משום שהאגרות הן גרעוניות עדיין. למרות שכבר כמה פעמים ב-20 השנים האחרונות ניסו לתקן אותן, הן עדיין גרעוניות. כלומר, במתן השירות הרשות לא גובה את מלוא העלות ואז היא זקוקה לאגרה משלימה - זה לא היטל, זה אגרה משלימה - שנקראת "אגרת רציף" והיא משלימה את הגרעונות. כתוצאה מכך אין לה תמריץ להיות יעילה במתן של כל שירות ושירות וגם אין לה תמריץ להפריט אותו.

אני רוצה לשאול את הנוכחים כאן שאלה. אתם דיברתם על נמל אשדוד. ירדו מנמל אשדוד 4.2 מיליון טון פחם, שעכשיו נפרקים בנמל אשקלון ישירות. איפה הפוטנציאל הזה? מי צריך היום את נמל היובל? אני מודיע כאן שהוא מיותר. גם נמל היובל וגם נמל הכרמל מיותרים. אני תמה על מר אבשלום פלבר ידידי, שלא אישר למספנות ישראל עד היום להפעיל את 1,150 המטרים של הרציפים שלהם לפריקת מטענים.

אתה יודע למה? כי ביום שיאשרו, אלה יהיו 1,100 המטרים היחידים לפריקת מטענים.

וגם זה לא.

זה סקנדל שלא נראה במדינה מתוקנת. צריך היה להעיף ראשים על דבר כזה. מדוע לבנות נמלים כשיש פוטנציאל עודף בנמל חיפה ובנמל אשדוד?

יכול להיות שאתה צודק אבל זה לא נושא הדיון כעת.

זה בדיוק הנושא. אדוני היושב-ראש, כדאי שתכין דיון מקיף על הנושא הזה ותשמע את כל הצדדים. זאת הבעיה. הבעיה היא לא ה-350 מיליון שקל. אמרתי, הפוך על הפוך ועקום על עקום.

אתה מדבר על מדינה נורמלית. אנחנו לא נורמליים. המיליונים הולכים לש"ס.

אולי הכסף הזה הולך לעבור לחוק משפחות ברוכות ילדים.

כשאנחנו בתעשייה הכימית הולכים להקים מיזמים או להקים קווי ייצור, אנחנו משווים את ישראל למקומות בעולם המערבי. אחת מאבני הנגף העיקריות להקמת מפעלים בישראל היא התשתית. התשתית בארץ לא מתאימה לתעשייה בשנות האלפיים. זה רכבות, זה נמלים, זה חשמל וזה מים.

אנחנו רואים בשנים האחרונות שינויים כלשהם בכיוון של הפרטת התשתית. לכן אנחנו מאוד תמהים על מה שקורה כעת בנמלים. בואו לא ניכנס כאן לאופוריה. השנה עוד פעם יתעכבו מטענים, אנחנו נהיה תקועים עוד פעם על הרציפים ונבזבז שעות רבות בוויכוחים עם השלטונות מי צריך לשלם את אגרות ההמתנה. אנחנו רואים ששוב הולכים בשיטה עקומה, כשהמדינה לוקחת 350 מיליון שקל והכנסת מבזבזת את זמנה והולכת לחוקק חוק שיחזיר במעגל את הכסף הזה. אני כבר עתיר נסיון ואכזבות בדברים האלה. אתה יודע כמה שעות אדם מבזבז על הכספים האלה?

בסופו של דבר אנחנו כתעשיינים בעוד שנה נגיע ונעמוד עם המטענים שלנו, ניילל ונבכה אך בסופו של דבר כאשר אנחנו נצטרך להחליט איפה להקים את המיזם הבא תהיה לנו דילמה פחות גדולה. אני רוצה להגיד לכם שחל שיפור גדול מאוד בספרד, בהולנד, בארצות-הברית, בקנדה, בכל המדינות האלה יש שיפור עצום בשנים האחרונות בתשתיות.

כל מה שאנחנו מבקשים מממשלת ישראל, שתעזור לנו בדברים האלה, לגבי התשתיות של ישראל. אני לא רוצה להיכנס לדברים הפרטניים כעת.

רבותי, אנחנו מגיעים לסוף הדיון ואני רוצה לסכם את הדברים.

ועדת הכלכלה לא רואה בעין יפה את הפטנטים האלה, של הצורך של המדינה ללכת לגופים סטטוטוריים, שבאופן בסיסי צריך להיות להם משק כספים סגור, ולקחת מהם סכומים לטובת אוצר המדינה. לא כחילוט הכסף, לא כלקיחה חד-צדדית, וגם לא כהלוואה. הדבר הזה כעקרון הוא לא נכון משום שהוא מונע תכנון לטווח ארוך של הגופים האלה, כי הם אף פעם לא יודעים כמה כסף יעמוד לרשותם.

יש כאן עוד בעיה, ואתם צריכים להבין אותה, שזה מעודד את בזבוז הכסף. בשעתו כאשר מר יוחנן צנגן היה ברשות השידור והוא ראה את המצב העלוב של האולפנים, הוא החליט שהם צריכים לעבור למקום אחר. הוא התחיל לאט-לאט לאסוף כסף בקופת רשת השידור כדי שיוכלו אי פעם לעבור. אחרי שהוא כבר חסך זמן רב פתאום לקחו לו את כל הכסף. זה יוצר בתוך הגופים האלה תחושה שהכסף צריך להתבזבז. הכי טוב שלא יראו בקופה כלום ואז האוצר לא יתערב.

זה במקרה שאנחנו לא מחזירים את ההלוואה.

נכון. אני אומר שבאופן חינוכי מה שאתם עושים - הרי אתם לא הצעתם מלכתחילה הלוואה. רק אחרי שהתחיל הלחץ אמרתם: טוב, נחזיר. הרעיון המקורי שלכם היה לקחת ולהגיד: ביי, ביי. אני לא יודע למה התכוונתם. אני לא קורא צפונות לב של אף אחד. עובדה שבהצעת החוק לא דובר על החזרה. כך הגשתם את זה לכנסת. התוצאה היא שבכל אחת מן הרשויות האלה - רשות שדות התעופה, רשות הנמלים והרכבות, רשות השידור, רשות הגנים הלאומיים - עושים חשבון: אוי ואבוי, רק שלא יהיה כסף בקופה מכיוון שאז מייד האוצר יראה את העודף ובהזדמנות חגיגית ראשונה כשתהיה צרה צרורה הם יקחו את הכסף. לכן, האקט הזה הוא לא אקט חינוכי לגבי גופים שאתם רוצים שיתנהלו ביעילות, יחסכו ויכניסו את הכסף להשקעות. אתם יוצרים פה תמריץ מאוד לא חינוכי.

אבל מה לעשות, אנחנו צריכים להתייחס למציאות ולומר שבין כל הרעות, העובדה שנמצא מנגנון להחזרת הכסף כמובן משפרת בהרבה את המצב. כמובן שאנחנו בכנסת נצטרך לדאוג לכך שמנגנון החזרת הכסף יהיה כתוב בצורה מפורשת בחוק, בצורה הכי ברורה, כדי שאף אחד לא יחשוב שהכסף הזה הלך למישהו.

לגבי הבעיות של הנמלים, אנחנו נדרשנו לזה במהלך השנה האחרונה מספר פעמים, עוד לפני פרוץ האינתיפדה. יש שם בעיות קשות מאוד, על אף כל השיפור שחל בנמלים. שמענו פה למשל שיום אחד היתה שמחה משפחתית באחד הנמלים וכל העובדים נטשו את עבודתם והלכו לחגוג כשאוניות עגנו בלב ים, וכל יום המתנה של אוניה זה הון עתק. היו דברים נוראיים.

צודק מר מורגנשטרן, שאם אפשר היה לפרק את רשות הנמלים ולהפוך כל נמל לגוף נפרד, לפחות את שני הנמלים הגדולים, וכל אחד מהם היה יכול להתחרות במחיר, אז היינו יוצרים מימד כלשהו של תחרותיות. ואם היה לנו קצת יותר שקט עם הפלשתינאים ונמל עזה היה מתפתח, גם הוא יכול היה להיות אולי חלופה תחרותית. זה היה כמובן הרבה יותר טוב. אבל אני לא רואה שזה הולך לקרות.

אני כבר בוגר בית-הספר הגבוה לנמל היובל וראיתי את ההסתדרות ואת חבר הכנסת עמיר פרץ, ואפילו את היעדר הנכונות לומר לנו בצורה אמיתית שמשבשים את העבודה כדי שאנחנו נוריד את העניין הזה של נמל היובל בשיטת B.O.T כי לא רוצים B.O.T ולא מוכנים שיהיה B.O.T גם אם יבטיחו שזכויותיהם של העובדים הוותיקים לא יפגעו. חבר הכנסת עמיר פרץ אמר שאם יראו שאפשר ב-B.O.T, שהוא קורא לו "שכר עבדים", אז זה ישליך כמובן על הנמלים האחרים.

בסופו של דבר אני לא יודע אם הישיבה שנקבעה פה, או המחאה, או הבג"ץ, או כל הדברים כאחד, תרמו לכך שהכסף יחזור. אני בכל אופן רוצה לברך על כך שהכסף חוזר. אני חושב שחשוב מאוד שהכסף יחזור, גם כאקט חינוכי. אנחנו נמשיך לעקוב אחר העניין הזה ונשמח להושיט כל סיוע כדי שנמלי ישראל יתפקדו בצורה הטובה ביותר וייתנו שירות טוב ככל האפשר למשתמשים.


הישיבה ננעלה בשעה 14:55