פרוטוקולים/כלכלה/3560



2
ועדת הכלכלה
23.7.2001

פרוטוקולים/כלכלה/3560
ירושלים, כ' באב, תשס"א
9 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 325
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' באב התשס"א (23 ביולי 2001), שעה 12:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
מיכאל איתן
יגאל ביבי
יצחק גאגולה
יצחק וקנין
אחמד טיבי

אורי אולניק - משרד התקשורת, מנכ"ל
עו"ד הילה שמיר - משרד התקשורת, לשכה משפטית
אמיר לוי - משרד האוצר, רכז תקשורת אגף תקציבים
עו"ד דורית ענבר - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין
עו"ד יורם מוקדי - המועצה לשידורי כבלים ולווין, מנהל המינהלת להסדרת
השידורים לציבור
ליאור שטרום - המועצה לשידורי כבלים ולווין, עוזר ליו"ר
בני איינהורן - סגן נשיא בכיר דיסקונט השקעות
עו"ד מוריאל מוטלון YES
מיכל רפאלי-כדורי - סמנכ"ל YES
יורם חטב - איגוד שחקני המסך
איל מלובן - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

לאה ורון

אסתר מימון

תקנות הבזק (זיכיונות) (תיקון מס'...), התשס"א-2001 בדבר מועד ההודעה על החלטת השר בשאלת הארכת תוקפם של הזיכיונות.


תקנות הבזק (זיכיונות) (תיקון מס'...), התשס"א-2001
בדבר מועד ההודעה על החלטת השר בשאלת הארכת תוקפם של הזיכיונות

רבותי, על סדר-יומנו תקנות הבזק (זיכיונות) (תיקון מס'...), התשס"א-2001. אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, בבקשה.

האמת היא שאני מרגיש בוועדה הזאת, אחרי כל החודשים האחרונים שאנחנו מבלים כאן, כמו בבית. אנחנו פה בדיון לצורך בקשה של שר התקשורת מיושב-ראש הוועדה לאשר תיקון קל הנוגע ללוחות-זמנים של קבלת החלטת השר בנוגע להארכת הזיכיון של חברות הכבלים, על-פי תקנות הבזק (זיכיונות).

כידוע, בימים אלה עמלה הוועדה רבות על תיקון חקיקה, שהופך את משטר הרישוי ממשטר של זיכיונות למשטר של רשיונות. הזיכיונות המוקדמים ביותר של חברות הכבלים עתידים לפוג לאחר 12 שנה מיום נתינתם – הזיכיונות הראשונים ניתנו ב-1990 – דהיינו, יש מספר אזורים שלגביהם תום תקופת הזיכיון היא בשנת 2002, אבל התקנות מסדירות גם את מועד קבלת החלטת השר באשר להארכת הזיכיונות.

לפני מספר חודשים היינו כאן בדיון דומה שנגע לקבלת החלטת השר, והיינו מאוד אופטימיים. סברנו שעוד לפני תום עבודת הכנסת בתקופה הזאת כבר נהיה במצב שהחוק יעבור ולא נצטרך לבוא ולבקש הארכת מועד נוספת.

באותו דיון, המועד שהיה נקוב, היה 31 ביולי. והנה, אנחנו ניצבים שבוע לפני תום אותו מועד, ואין ברצונו של השר להכריע כעת בסוגיה הזאת, בשים לב למוטיבציה הרצינית שיש לו שנעבור למשטר החדש.

באמור לעיל אין כדי לרוקן מתוכן את המחויבות שהיתה לחברות הכבלים למלא אחר הוראות הזיכיונות ברבות השנים. ואכן, בתוך תיקון החקיקה, שהוועדה שוקדת עליו, מצויה הוראה שאומרת למועצה לשקול, במסגרת קבלת הרשיון הכללי לשידורים מחברות הכבלים, את הנושא של חובות העבר של חברות הכבלים. דהיינו, סוגיות כגון השקעה בהפקות מקור, שנבדקו על-ידי המועצה, ומיד יושבת-ראש המועצה או מנכ"ל המינהלת יוכלו לפרט, שעמלו במהלך החודשים האחרונים לבדוק את הסוגיה, כפי שאף גורמי המשרד האחרים עמלו לבדוק מחויבויות אחרות של חברות הכבלים, על-פי הוראות הזיכיון שלהם.

אין אנו רוצים להימצא במצב שבו תינתן החלטה של השר, ועל כן אנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה להאריך את המועד להחלטת השר. ביקשנו את יום 31 באוקטובר. זה עדיין מצוי במסגרת שנת 2001. אנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה.

המשמעות של ההצעה של משרד התקשורת מתייתר כמובן אם החוק עובר, ואם חברות הכבלים בוחרות ללכת במסלול של רשיון, ולא של זיכיון, אין לזה שום משמעות. אם זה היה המצב, לנו לא היתה שום בעיה.

עם זאת, יש לנו חשש קל שיקרה אחת משתיים, או שמאיזו סיבה הצעת החוק תתעכב, ואז לא יהיה מנוס מלקיים דיון בעניין, או שחברות הכבלים משום מה יחליטו לא ללכת למסלול של רשיון, שהחוק מאפשר, אלא למסלול של הזיכיון שיש ברשותם. ואם הן ילכו למסלול הזיכיון שיש ברשותם, מן הסתם, אני מניח, שהן יבקשו לנצל את התקנות האלה ולבקש הארכת זיכיון של ארבע שנים, וגם במקרה הזה, המועצה והשר יידרשו לבחון אם הן עמדו בתנאים.

לכן, העניין לא פשוט כל כך, כי יכול לקרות מצב שבעצם, מנימוק פרוצדורלי שהצעת החוק לא עברה או משהו דומה לזה, אנחנו נותנים לבעל הזיכיון הארכת זיכיון מבלי שמילאנו אחרי מה שכתוב בתקנון ובתקנות. לכן העמדה הבסיסית שלנו היתה, וכאן היינו קצת חלוקים עם משרד התקשורת, שאין מקום לתקן את התקנות כמו שהם הציעו.

עם זאת, אנחנו מבינים את המצב, שיכול להיות שהצעת החוק תעבור, ובסבירות גבוהה אנחנו מניחים שהכבלים, בסוף, כן יבקשו רשיון שידורים. לכן מה שנראה לי, למרות שאני לא אוהב את ההארכה הזאת, כי זאת בעצם הארכה בלי שנבחן לגופה, אז אפשר, במקסימום שבמקסימום, לתת הארכה לחודש ימים, ועד אז, אם הצעת החוק עוברת השבוע למליאה, ממילא זה מתייתר, ואז זה לא משנה אם כתוב חודש או 31 ימים.

הוועדה צריכה לדון בתקנות האלה בעוד יומיים, אחרי שנדע אם הצעת החוק עברה או לא.

עוד יומיים נהיה בפגרה עמוקה.

התקנות האלה מאפשרות עכשיו לחברות הכבלים לא להיזקק לחוק עד אוקטובר. אני לא יודעת אם זה האינטרס שלהם, אני לא אומרת שזה האינטרס שלהם.

זו לא בעיה שלהם, זו בעיה של השר. השר לא יכול להחליט.

בעוד יומיים עובר החוק או לא עובר, ואם הוא עובר, החיים נראים אחרת.

אם הוא לא עובר, השר לא מסוגל להחליט בימים הקרובים. אם את אוהבת את זה, או לא, זה המצב. השר, מתוך המתנה לחוק, חשב - נשמע את זה, אני מניח, מאנשי המועצה לכבלים – אולי גם בצדק חשב, שחבל להקדיש מאמץ גדול על עבודה שאולי לא יהיה בה צורך, אז הוא חיכה, בצדק אולי חיכה, לראות מה יהיה גורל החוק. נניח שאנחנו לא מאשרים את התקנות האלה, הוא לא מסוגל להחליט, והשר מפר את החוק. בתור איש האופוזיציה אני דואג לכבודם של השרים ולממשלה.

חשבנו לגבי הארכת הזיכיונות. לנו באופן עקרוני אין התנגדות לגבי הארכת הזיכיונות, רק שיש לנו בקשה אחת.

פורום היוצרים מבקש למצוא, היה והחוק, חס וחלילה, לא יעבור מחרתיים, בבקשת הזיכיונות האלה, שתצוין מחויבות לשלושה החודשים האלה שמבקשים את הארכת הזיכיונות, שבסוף שלושה החודשים יושם על השולחן גם דוח חובות העבר של חברות הכבלים.

לפני שהשר יקבל החלטה אם הוא מאריך או לא, הוא יצטרך לקבל מהגורמים במשרדו והמועצה לכבלים דין וחשבון אם הם ראויים להארכה, אם לאו. הבעיה היא, שהיום הדוחות לא מוכנים, והשר לא כשיר לקבל החלטה.

אנחנו מודעים לזה, ולכן אנחנו מבקשים, שבבקשה הבאה שתופיע על השולחן הזה אצלך בוועדה, תופיע בקשה עם דוח חובות העבר.

רבותי חברי הכנסת, אני לא יודע אם התרכזתם בעניין, לכן אני רוצה להסביר, כדי שהעניין יהיה ברור. מתוך המתנה לחוק, השר החליט לא להטיל על משרדו להתעסק בדבר שאולי לא יהיה בו צורך. אם חברות הכבלים יחליטו לעבור למשטר רשיונות, אז כל הסיפור אם הן היו זכאיות, או לא זכאיות, הן עמדו בקפידה, לא עמדו בקפידה, הופך בלתי-רלוונטי, ולכן חבל להקדיש זמן של עבודה של עובדי מדינה.

זה לא מדויק, כי בהצעת החוק יש סעיף שאומר שאם הם יקבלו רשיון שידורים, זה יינתן בשים לב לחובות העבר.

אחרי שחתמתם הסכם כספי - - -

זה לא קשור לכסף. יש פריסה.

זה דבר קטן בתוך העסק הזה.

אבל זה מה שהמועצה עושה.

בין המכלול הגדול של הארכת זיכיונות לבין הקטע הקטן הזה - - -

התמורה לא רלוונטית אם הם נשארים במשטר הקיים.

הגברת ענבר, מה המצב?

הבקשה להארכת זיכיונות הכבלים, אחת משתיים, או שהיא תהיה רלוונטית כי החוק לא יעבור, וצריך יהיה לדון בה, ואז צריך השר גם להיוועץ במועצה, שהיא אגב מוכנה, וגם בעובדי משרדו, וגם לשקול בדעתו. השיקול הוא מאוד כבד, הוא מאוד מורכב, הוא מאוד מסובך. הוא מורכב מהרבה מאוד פרמטרים של כל פעילותן של חברות הכבלים לאורך עשר שנים ויותר. הדבר הזה, להערכתי, השר לא ערוך לו. זו בקשה שצריך לשקול אותה בכובד ראש, והיא מאוד מורכבת, וכן, צריך לנמק אותה היטב. זה לא משהו שאפשר לעשות בחטף, זו לא תשובה של כן ולא, זו תשובה מאוד מורכבת.
לכן, ממילא, לשר נדרש זמן לעשות את זה, והוא לא מסוגל לעשות זאת עד סוף החודש הזה. הוא צריך לקבל החלטה עד סוף החודש הזה, שזה עוד שבוע, לפני שהמועצה דנה בזה. אני לא בטוחה שגמרו לעשות את כל העבודות שנדרשות במשרד, ודאי וודאי שהשר לא שקל את דעתו, והפרוצדורה, כפי שהיא קבועה בתקנות, התקנות עצמן אינן מאפשרות ארכה. זאת אומרת, אין פרוצדורה של ארכה בתקנות. הוא מחויב לתת החלטה עד סוף החודש הזה, עוד שבוע, ולוח-הזמנים הזה לא סביר.

כנראה כולם היו אופטימיים מדי, והיתה הרגשה שהדבר הזה הולך להיגמר, אבל הוא נשרך עוד קצת. בכל מקרה, בין אם יצטרכו לדון בשאלה הזאת, וידונו בה, ובין אם לא יצטרכו לדון בה, שאז יצטרכו לדון בשאלות שנוגעות להארכת הזיכיון. זאת אומרת, יצטרכו לבדוק מה הם עשו ומה הם לא עשו, יצטרכו לבדוק אם הם הפרו או לא הפרו. למה יצטרכו לבדוק? כי בתיקון החוק נקבע, שכדי לתת להם או לחברות קשורות אליהם רשיונות שידור, גם אם עוברים לרשיונות, צריך ממילא לדון ולקבוע תנאים, בהתאם להפרות שהם עשו בעבר. זאת אומרת, הדברים האלה לא יורדים לטמיון, הדיונים הללו, והנתונים הללו, ממילא צריכים לצאת, וממילא יצאו בחודשים הקרובים. בכל מקרה הם יצאו.

לכן אני מציעה, מטעמים פרקטיים, לתת את הארכה הזאת, כי כך או כך, בכל אחת משתי האופציות, בין אם ידונו בהארכת הזיכיונות ובין אם ידונו במעבר לרשיונות, שזה דורש הכנת תקנות לרשיונות וקביעת תנאי הרשיונות והנפקת הרשיונות עצמם, וכל דבר שעושים פעם בשנה לוקח קצת יותר זמן, ממילא יידרשו לשר ולמועצה עוד מספר חודשים, וממילא יש לנו חופשה, פגרה וחגים באמצע. כל מה שנדרש זו לא ארכה של שנה וחצי, גם לא של שנה. מתבקשת בקשה להארכה לשלושה חודשים בלבד, והדבר הזה נדרש כך או כך, בין אם החוק יעבור ביום רביעי ובין אם הוא לא יעבור, כי גם אם הוא לא יעבור, השר, יידרש לו עוד מעט זמן.

אני אומרת לכם, ויודע את זה אמיר לוי, שהוא נציג האוצר במועצה, שממילא למועצה יש החלטה שאם החוק הזה לא עובר, אני לא זוכרת את התאריכים שקבענו שם, אבל לקראת סוף הקיץ ותחילת ספטמבר, אנחנו ממילא מתחילים לדון. קבענו לעצמנו שאנחנו מתחילים לדון, כך או כך. כך, שממילא, הארכה הזאת היא לא איזו ארכה משמעותית. הולכים לדון בזה. על הדבר הזה עובדים במועצה כבר חודשים ארוכים באינטנסיביות רבה מאוד. הממצאים כבר נשלחו לחברות הכבלים, כבר קיבלנו אתמול, נדמה לי, תגובות של חברות הכבלים. זה לא שלא נעשה דבר, זה לא שיושבים בחיבוק ידיים וזה לא שנותנים איזה יתרון או משהו בעל ערך, לעניות דעתי, גם לא ערך כלכלי, או משהו שאפשר למדוד, לחברות הכבלים. מתבקשת כאן הארכה טכנית שנובעת מסיטואציה מאוד ייחודית.

שמעתי את שני הצדדים והשתכנעתי ממה שנאמר כאן.

אני רוצה לדבר מהיכן שכואב לי ולהסביר מה היה קורה. אנחנו מדברים בעולם שבו אין חוק. אם אין חוק, אם היה מתקיים השימוע, והוא היה מתקיים מיד, הייתי בא ומבקש מהמועצה, קודם כול לבקש מהכבלים שהם ירדו מחמישה ימים.

מה זה שייך לעניין?

יש לי במה, היתה אמורה להיות לי במה, היא היתה צריכה לסיים את הדיון שלה בשבוע הבא. בבמה הזאת היתה לי זכות לגיטימית לבוא ולבקש הסבר לנושא שחשוב לי. המשרד הבטיח, והכבלים עצמם יודעים שבספטמבר ההסדר מסתיים. או שהוועדה תחליט לדחות את העניין, תדחה את זה לחודש, או שלפחות תבקש מהכבלים את ההצהרה שלהם שהם יורדים מהנושא של חמישה ימים.

הוא לא רוצה לתת הצהרה כזאת.

מה קורה אם לא עובר החוק?

כשקיבלתם את הזיכיון מישהו הבטיח לכם שיעבור חוק?

איננו מביעים הסתייגותנו מהדחייה לסוף אוקטובר, ובלבד שאכן יתקיימו הדברים שדיבר עליהם איל מלובן.

אותה בדיקה של חובות העבר, שתקבל פומבי עד סוף אוקטובר.

זה שיקול דעת של השר. אין לו חובה לקיים את הבדיקה.

רבותי, אם החוק לא עובר מחר או לא עובר השבוע, השר זקוק לתקופה הזאת, אחרת הוא ייכנס להפרה. אני, כמובן, יכול להכניס את השר להפרות חוק ולהכניס את המערכת לבלגן.

מר פורז, מה קורה אם חס וחלילה החוק לא עובר? מה לגבי חובות העבר והזיכיון?

המועצה לכבלים תצטרך לתת את הדעת לכל הפרות העבר.

האם בסמכות המועצה לחייב את הכבלים, במידה ויש הארכת זיכיון?

עכשיו הגיעה עת התשובות. ברור לי לגמרי שאין מנוס מאישור התקנות האלה, כי גם אם לא נאשר אותן, השר לא יכול לעמוד במועדים הקודמים, הוא לא יכול, בתוך שבוע, לתת החלטה מנומקת שתעמוד בביקורת משפטית, ונכניס אותו סתם למצב של הפרת חוק, ואין טעם בזה. מבקשים מאתנו דחייה של שלושה חודשים, ובמהלך התקופה הזאת יתברר אם חוק הבזק עבר או לא עבר, ואם יסתבר שהוא לא עבר, השר יצטרך באופן מאוד אינטנסיבי להתחיל להתעסק בעניין הזה. במשך התקופה הזאת הוא גם ידע אם חברות הכבלים רוצות לעבור למשטר הרשיונות, וגם זה ישנה את אופי העבודה והפרמטרים. מכל הטעמים האלה, אין מנוס, אלא לאשר את התקנות.

אני מציע שהוועדה תחליט, שהיה והצעת החוק לא עוברת במליאה, זאת הפעם האחרונה שאנחנו דנים בסוגיה.

אין לי סמכות לכבול את עצמי. אני יכול להחליט לעצמי שבפעם הבאה אני לא אאשר.

היינו בסרט הזה לפני שלושה חודשים.

אין לי סמכות חוקית לקבוע, שאם תבוא בקשה, אני לא אדון בה.

אני מסכים אתך, אבל לפחות שרוח ההחלטה תהיה כזאת.

אם החוק יעבור, העסק משתנה לגמרי, אם זה לא יעבור, זו גם לא אשמת השר. משרד התקשורת עשה מאמץ גדול כדי שהחוק הזה יעבור. אם הוא נתקע כרגע, זה לא באשמתם, זה באשמתנו, חברי הכנסת.

רבותי, מי בעד אישור? מי מתנגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד 3
נגד – אין
נמנעים – 2
תקנות הבזק (זיכיונות) (תיקון מס'...), התשס"א-2001
בדבר מועד ההודעה על החלטת השר בשאלת הארכת תוקפם של הזיכיונות אושרו.

אנחנו מאשרים את התקנות. המשך יבוא.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40