פרוטוקולים/כלכלה/3466




2
ועדת הכלכלה
17/07/2001

פרוטוקולים/כלכלה/3466
ירושלים, ו' באב, תשס"א
26 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 320
מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת
יום שלישי, כ"ו בתמוז תשס"א (17 ביולי 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: אברהם פורז – יו"ר
נחום לנגנטל
מיכאל קליינר

אורי אולניק מנכ"ל משרד התקשורת
שמואל שם-טוב מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
נאווה בת צור שטראוס סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד תמר מירז הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד יעל מלם יפה הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד טל אופק הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד כוכי מרדכי מנכ"ל התאחדות הרדיו האזורי
אמיר לוי רכז תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד נגה רובינשטיין משרד המשפטים
מיכל לוצקי מתמחה, הכנסת

אתי בנדלר

לאה ורון

דקלה אברבנאל

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – העברת בעלות בזיכיון ושיתוף פעולה בשידורי הרדיו) התש"ס2000-, ח"כ מיכאל קליינר ונחום לנגנטל


הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – העברת בעלות בזיכיון ושיתוף פעולה
בשידורי הרדיו) התש"ס2000-, ח"כ מיכאל קליינר ונחום לנגנטל

שלום לכולם. בשלב זה אדבר רק עם שני חברי הכנסת המציעים.

עד כה התקיימו בנושא הזה שתי ישיבות. בישיבה הראשונה נפרשה לפנינו יריעה רחבה של הנושאים. חשבנו שאנחנו עומדים להתערב בשאלת שידורי הפרסומת ברשות השנייה וברשות השידור. בישיבה האחרונה הופיעו כאן נציגים של הרשות השנייה ושל רשות השידור. אמנם הם לא התמצאו מאוד בפרטי הסוגייה, אבל אי אפשר לקבוע לגוף את מי לשלוח.

ההסכמה שהושגה בוועדה הייתה, כמו שאני מבין, שעומדים לעשות תיקון מצומצם יותר. ראשית, לאפשר למועצת הרשות השנייה להאריך את הזיכיונות הנוספים לתקופה של ארבע שנים מעבר לתקופה שיש להם לגביה סמכות ממילא. שנית, כדי למנוע טענה שעל ידי הארכת הזיכיונות נשללת אפשרות למתחרים חדשים להיכנס - אנחנו מבקשים שיוציאו ארבעה מכרזים נוספים בתקופה של תוך שלוש שנים, אם יש שחקנים נוספים בשטח שרוצים שידורי רדיו. שלישית, ביקשנו שהוועד המנהל של רשות השידור יקבע זמן מרבי לשידורי פרסומת לרבות תשדירי חסות – גם לגבי רשתות הרדיו של רשות השידור וגם לגבי גלי צה"ל, מתוך הכרה שחוק רשות השידור מכפיף את השידורים של גלי צה"ל לפיקוח הציבורי של רשות השידור.

נכון, לפי סעיף 48 לחוק.

טרחתי והכנתי נוסח שכולל את כל אלה, והוא מונח לפני הנוכחים. אם הוא מקובל על חברי הכנסת אפשר להביאו לקריאה ראשונה, ולהמשיך לדון אחר כך. אם חברי הכנסת רוצים להכניס שינויים מעבר למה שסיכמנו, צריך לפתוח את העניין: להזמין גורמים שונים וכו'. אז אין סיכוי להעביר לקריאה ראשונה כעת.

אפשר בהחלט לראות את הדברים כפי שראה אותם יו"ר הוועדה. הגשנו הצעת חוק שהסדירה נקודות רבות. היו"ר הזמין לשני הדיונים הקודמים גורמים רבים מאוד. היו התייחסויות לחלק מן הנקודות שבהצעת החוק – אלה הנקודות הבעייתיות יותר; היו נקודות שלא התייחסו אליהן כי הן מוסכמות על כולן; והיו כאלה שלא התייחסו אליהן כי הן לא עניינו את הגורמים שהוזמנו למעט עו"ד בת צור שטראוס, שכתבה מכתב ארוך אל ח"כ לנגנטל ואליי, עם הסתייגויות לכל מיני סעיפים.

היו לה הסתייגויות להצעה שמונחת כאן?

לא, להצעת החוק כפי שעברה בקריאה טרומית. כל שאר הגורמים לא התייחסו לסעיפים אחרים מעבר לאלה שהיו"ר נגע בהם בישיבה.

בעיניי כל יתר הסעיפים היו מובנים מאליהם, כי איש לא התנגד להם בישיבה. ולכן נראה היה לי נכון שהם יידונו רק בשלב שאחרי הקריאה הראשונה. אך אז נוצרה בעיה כי עו"ד בת צור התייחסה כמעט לכל הסעיפים. התנהל משא ומתן עם עו"ד בת צור, ושנינו, ח"כ לנגנטל ואני, השתתפנו בו. היה גם דין ודברים עם תחנות הרדיו האזוריות – עם עו"ד מרדכי. הגענו לפשרות בין החברות לבין עצמן, ובינינו לבין עו"ד בת צור, ובין עו"ד בת צור לרדיו האזורי. כך הגענו לנוסח הזה.

לדעתי צריך להוסיף למה שסוכם את הבקשה להסדיר את מה שאמור בסעיף 3 להצעת היו"ר – הפרסומות. ידענו שהיו"ר יוסיף זאת. והדבר הנוסף הוא להגיע לנוסחה מוסכמת בנושא סוג ההערכה. אני מבין שהפער הוא רק בניסוח ולא בפרקטיקה.

חשבתי להציע כאן את מה שהצענו גם לחלק מחברות הרדיו שעדיין לא הסכימו ביניהן על נושא הגדלת האזורים: כתבנו "שינויים מהותיים" – ולא כמו שאחרים רוצים "ארצי". בעינינו זוהי פשרה שהושגה כדי להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה, והדיון האמתי יהיה אחר כך.

לא אכפת לי גם לאמץ את הצעת היו"ר. אך היא "רזה" מאוד, ואין בה זכר לחלק מהנושאים שהיו בהצעה שעברה בקריאה טרומית. ולכן החשש הוא שאם נרצה להרחיב את ההצעה של היו"ר ולהגיע עד להצעה שלנו, עלולה להיות בעיה – כי יטענו כנגדנו לנושא חדש. מצד שני, מההצעה שניסחה עו"ד בת צור תמיד נוכל להגיע להצעה של היו"ר. לכן אני מבקש מהיו"ר להעביר לקריאה ראשונה את הנוסח של עו"ד בת צור.

בהנהגת היו"ר מעבירים הרבה הצעות פרטיות בשלב טרומי, ותמיד היו"ר אומר שהוא מתקן את הבעיה הבסיסית בשלב הזה, ואת הדיון המשמעותי יותר ינהל אחרי קריאה ראשונה. אני מזכיר שכאן יש בעיה עוד יותר גדולה. כל הזמן אומרים שייתכן שתגיע הצעה ממשלתית בנושא. מנהלת הוועדה יעצה לי להזדרז, כי אחרת נימצא מאחור. לדאבוני, מבחינה פרוצדורלית, לא יקרה כלום במושב הזה – עם כל הרצון של היו"ר לקדם את הדבר.

אם נגמור את הנוסח היום, זה יֵרד לפרסום.

אבל זה לא יעבור במושב הזה.

נכון. מיד אחרי הפגרה יהיה דיון. אבל לפחות ננסח ונדפיס את החומר. אתה יודע כמה זמן נדרש להעביר לקריאה ראשונה, ח"כ לנגנטל?

אני יודע, נדרשים שלושה חודשים.

אבל אפשר להכין את ההצעה גם בשבוע הבא.

קבועים לוועדה נושאים אחרים לשבוע הבא.

אבל הגענו להסכמות. לא נדרש זמן לכך רב.

לכן אני מציע להגיש את ההצעה הרחבה ביותר לקריאה ראשונה – להוציא שני נושאים: התנגדותו של שר התקשורת בהופעתו לפני הוועדה לתת תדרים, והבהרתו שאין לו תדרים בכל מקרה. דבריו היו נחרצים ביותר בנושא זה. ולכן אני מציע להוריד כל מה שקשור בכך בהצעתנו, כדי לא להתעמת עם שר התקשורת.

הנושא השני, שהעלה היו"ר, והוא היה כלול בהצעתנו הוא הגבלת הפרסומת. לדעתי את זה יש להוסיף. את כל השאר צריך להביא כמות שהם פחות או יותר, תוך הודעה שלנו, המציעים והיו"ר, שאין בכך משום נקיטת עמדה שכך הדברים יעברו בקריאה שנייה ושלישית. אחר כך נוכל לקנות לעצמנו את האפשרות לדון. אם עד אז הממשלה תחליט שהיא מביאה הצעה משלה בנושאים אלה, נוכל להתאחד עמה – כמו שנעשה בחוק הבזק. וכך נוכל להיות באותו מצב.

אם הממשלה לא תהיה מסוגלת להביא הצעה, כי בין המשרדים עצמם יש חילוקי דעות, גם זה כמו בחוק הבזק – נמשיך להתקדם בהצעה שאישרנו ואז נחליט מה מורידים.

לדעתי אין זו שיטת חקיקה ראויה - לפסוח על שלב הקריאה המוקדמת ולהפוך אותו לאקט טכני לגמרי.

הרי אפשר להחליט שהקריאה המוקדמת לא קיימת ושממילא אחרי קריאה ראשונה אפשר לעשות הכל. אני משתדל, ואני חושב שזאת מגמת תקנון הכנסת, שבשלב הקריאה המוקדמת אמנם אין להיכנס עד הפרט האחרון – אבל צריך לכוון את הכיוון באופן כללי. אי אפשר להעביר אוטומטית את כל מה שהיה בקריאה המוקדמת.

היו כאן שתי ישיבות.

דווקא כאן היה תהליך.

כולם התאחדו סביב הנושא, חוץ ממשרד המשפטים שהתנגד.

למשרד המשפטים יש התנגדות מוחלטת לכל נושא הארכת זיכיונות ומכרזים בגלל התחרות. אם רוצים, נוסף על כך, לאפשר גם הרחבת תחום הזיכיון – זו עוד בעיה.

אמרתי שאני מוכן להסכים שאין לעשות זאת.

אם כן, פרט להארכת הזיכיונות ולהגבלת הפרסומת בערוצים המתחרים, מה עוד חסר בהצעת החוק שלי?

חסר כאן נושא הבעלויות.

הכוונה לבעלויות צולבות.

אלה לא בעלויות צולבות. הגדרת תדרים חסרה כאן, ועוד הרבה נושאים. אני מציע לברוח מהנושא. אם לא – אני מבקש לקיים דיון בנושא, ולא להעלות את הצעת היו"ר. אם תעלה ההצעה של היו"ר כמות שהיא, כל ניסיון לחזור להצעה המקורית או להצעתה של עו"ד בת צור לא יצלח. כי כל דבר כזה יוכל להיחשב נושא חדש.

אם כן אתם מעדיפים, גם במחיר של עיכוב, להגיש את ההצעה הרחבה יותר?

בכל מקרה העניין לא יסתיים במושב הזה.

אני לא אומר זאת אבל מקובל עליי שיהיה עיכוב לצורך כך. השבתי כך גם ליו"ר בשיחת הטלפון בינינו אתמול.

וזאת אלא אם כן היו"ר יאמר שהדיון בנושא ייגמר גם בשלושה חודשים בפגרה. אך חבל לעשות זאת כך.

ולא לחצנו.

בשלב הזה, וכמעט בכל השלבים, אתם, חברי הכנסת המציעים, בעלי הבית של הצעת החוק. אינני מתכוון לפעול בניגוד לעמדתכם ולדעתכם. אם לדעתכם ההצעה שמונחת כאן מצומצמת מדי, ועדיף, במחיר של עיכוב, להרחיבה, זו זכותכם. נכון שממילא היא לא תעבור בקריאה ראשונה לפני הפגרה.

לא היה שום דיון בנושא זה.

היה דיון. משרד המשפטים הסביר לנו את עמדתו לעניין כל הסעיפים, משרד התקשורת הסביר את עמדתו. השר רצה להופיע לפני הוועדה, ואף הופיע כאן.

איך אפשר לומר שהנושא לא נדון? הבסיס לשני הדיונים כאן היה ההצעה שעברה בקריאה טרומית.

אני לא מוכן לקבל קבלה על היותי אידיוט. אולי חושבים עליי שאני כזה בגלל פרצופי – זה לא אכפת לי. אבל הרי היה כאן דיון ארוך בוועדה, וביקשו שלא נקבל החלטות כי השר רוצה להופיע כאן.

אני יכול לתת לח"כ לנגנטל החלטת ועדה שהוא איננו אידיוט.

זה לא יעזור.

דבריי לא הובנו.

את ההצעה הטרומית ראית, מר אולניק? אני מוכן להעביר את ההצעה הטרומית לקריאה ראשונה.

כנראה שהייתה כאן אי הבנה. היא ניתנת לתיקון. המציעים חושבים שההצעה כפי שהיא מנוסחת כיום מצומצמת מדי. הם חוששים מטענות נושא חדש, ורוצים להרחיב את ההצעה ולהוסיף נושאים נוספים, שהיו כלולים בהצעה המקורית. זאת זכותם.

לפיכך, מאחר שהיום לא הזמנו את הגורמים השונים, אלא רק מוזמנים לצורכי ניסוח, בשלב זה אני מודיע לחברי הכנסת המציעים שאשתדל לקיים בנושא ישיבה במועד קרוב, ולפתור לא רק את הבעיות שעלו כאן אלא גם לדון בנושא בהיבט הרחב יותר. נזמין את כל הגורמים. אם יהיה זמן לכך לפני הפגרה, אעשה זאת.

הנוסח שהכנו הוא ריכוך של ההצעה שעברה בקריאה טרומית. מנכ"ל משרד התקשורת אומר שלא ראה אותו. היו שני דיונים בהצעה הטרומית. אם היינו מציעים להעביר את ההצעה הטרומית כפי שהיא – האם זה היה אפשרי?

לא דנו בשאלת פטור מדמי זיכיון ותשלומים, אין נתונים על כך.

אני גם לא רוצה בזה.

אבל זה מה שכתוב כאן.

זה לא משנה. אני מדבר על הצעת החוק שלנו, עליה דיברנו ועברנו סעיף סעיף, נכון?

על זה לא דיברנו.

זה פיליבסטר. בתחילה שר התקשורת ביקש להופיע ואף הופיע, וכעת המנכ"ל לא ידע שהיה דיון. איש לא ידע מאומה.

אני מצהיר כאן שלדעתי צריך לעזור לתחנות הרדיו האזוריות. לדעתי זה פרויקט חשוב.

בנובמבר השנה חלק מהתחנות כבר מסיימות. אנחנו לא נגיע לקריאה ראשונה בנובמבר.

הניחו יותר מדי מקלות בגלגלים לנושא הזה.

זה לא נכון שהתאריך הוא נובמבר. יש עוד יותר משנה עד אז. הסיום הוא בנובמבר 2002.

כרגע יש תחנות שרק משמיעות מוזיקה.

השקענו בנושא הזה יותר ממה שמקובל בהצעה לקריאה טרומית. ישבנו עם נציגי הרשות, הגענו לנוסח, עבדנו.

גם לקראת קריאה ראשונה אני עובר כל סעיפי ההצעה. כאן לא קראנו שום סעיף. חשבתי שיש בינינו הסכמה, לא הבנתי נכון את הדברים. אני מתנצל, ייתכן שגרמתי כאן עוול. בקרוב תתקיים ישיבה נוספת בנושא. ניקח את ההצעה המקורית, נעבור על כל סעיפיה, נמיין אותה, נשמע הערות ונעבירה לקריאה ראשונה. ואם יהיה לנו מוצר מוגמר לקראת קריאה ראשונה – מה טוב, לקראת קריאה שנייה ושלישית הכל יתקדם מהר.

בשלב זה אני מודיע לחברי הכנסת המציעים שיתקיים הליך נוסף בוועדה. נחזור לנוסח המקורי שאושר בקריאה המוקדמת, נדון בכל סעיפיו ונשמע עמדות.

אפשר לעבור על הנוסח המוצע.

לא נדון בנוסח המתוקן שנמצא לפנינו. זה לא מעניין אותי.

בסדר, עוד נקבע במה יש לדון.

מנהלת הוועדה תזמין את כל הגורמים לישיבה נוספת. יוזמנו גם אנשי רשות השידור, אנשי גלי צה"ל ועוד. אשתדל לקבוע ישיבה נוספת בהקדם.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.