פרוטוקולים/כלכלה/3237




2
ועדת הכלכלה
12.06.2001

פרוטוקולים/כלכלה/3237
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"א
14 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 294
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בסיון התשס"א (12 ביוני 2001), שעה 09:00

חברי הוועדה: נחמה רונן – מ"מ היו"ר
נחום לנגנטל

ד"ר עודד ניר - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
עו"ד מיכל סגן-כהן - משרד החקלאות
יהודה רותם - מנהל משאבי אנוש ומינהל, המועצה לענף הלול
ד"ר הרברט זינר - מנהל היחידה הוטרינרית, משרד הבריאות
ערן טמיר - מתמחה בלשכה המשפטית

לאה ורון

סיגל גורדון

תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה), התשס"א-2001.




תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה), התשס"א-2001

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה), יש לנו את נוסח התקנות, אבקש מעורכת דין מכיל סגן-כהן, שתיתן סקירה כללית על ההרחבה של התקנות.

שר החקלאות מוסמך להתקין תקנות על פי פקודת מחלות בעלי חיים. בתוקף הסמכות הזאת הוא התקין את תקנות מחלות בעלי חיים, האבסת בעלי חיים, תשנ"ו-1996. עקב הזמן שחלף היו כמה תקלות והשירותים הוטרינריים הגיעו למסקנה שצריך לשנותן. שר החקלאות ביקש לאשר את התקנות, התקנות טעונות אישור ועדת הכלכלה ומי שמפר אותן צפוי לענישה שקבועה בתקנות מחלות בעלי חיים.

מה אומרת הענישה?

הענישה אומרת למעשה שני דברים, האחד, נושא של קנס אזרחי, זו בעצם לא ענישה במובן הפלילי של העניין אלא קנס כספי שמטילים על מי שמפר את ההוראה. הסכום הכספי מחולק לשני מישורים, האחד, הפרות קלות – קנס של 9,600 שקלים, והפרות קשות, למשל, יבוא בניגוד להוראות הפקודה – קנס של 49,600 שקל.

מי אוכף זאת?

יחידת הפיצוח של משרד החקלאות. היחידה הזאת היא בעצם הזרוע הפיקוחית של השירותים הווטרינריים, מעבר לזה, הם נעזרים בגופים נוספים שיש להם סמכויות, אבל הזרוע העיקרית היא יחידת הפיצוח.

על פי התקנות החדשות, העבירה נחשבת כעבירה קלה או קשה?

לפי דעתי זה נכנס תחת העבירות הרגילות, עבירות עם קנס של 9,600 שקל.

הדבר השני, ישנו סעיף עונשין שאומר כך: העובר על פקודה זו או על הוראות ביצוע דינו מאסר שנה. בנוסף, ישנה אכיפה כלכלית נוספת שניתן לחלק את הדברים שבהם נעברה העבירה.

מישהו כבר הגיש פעם תביעה כנגד או הייתה איזה שהיא חקירה בגין עבירה כזאת?

בתקנות האלה ובמתכונתן הקודמת, לפי דעתי עדיין לא היו העמדות לדין. לגבי תקנות אחרות בפקודת מחלות בעלי חיים, יש לנו תובע במשרד שהוא מגיש תביעות והפרה בעניין מחלות בעלי חיים. אם מדובר בהפרה של הפקודה או בהפרה של חוקים אחרים, הפרקליטות מטפלת בזה. הנושא של העיצומים הכספיים, לדעתי היום זה צריך לעמוד על למעלה מ-24 מיליוני שקלים שצריך לגבות מאוצר המדינה והם אמורים להיגבות באמצעות המרכז לקביעת קנסות והוצאות. הייתה בעיה עד שהוסיפו למרכז את הסמכות לגבות את הקנסות על פי הפקודה, זה הוסדר לפני למעלה מחצי שנה.

תני לנו דוגמה לסוג העבירה על פקודת מחלות בעלי חיים.

הקלה ביותר, הובלה ללא היתר. כאשר נחקק חוק יישום ההסדר עם הפלסטינים, אחת הדרכים להקל על הפיקוח הייתה הוראה, שכל מי שמוביל בעל חיים שמוגדר בתקנות, חייב לקבל אישור וחייב לשאת תוויות שהוא מוביל בעלי חיים. אדם שנתפס מוביל ברכב שלא נבדק ולא אושר שלושה ראשי צאן, צפוי לשלם קנס של 9,600 שקל.

כמה זמן עומדים ותלויים החובות הללו?

הרבה זמן.

שנים?

הפקודה תוקנה בתשנ"ה, כלומר, ב-1995, זמן ההתארגנות היה כשנה. כלומר, הקנסות עומדים מאז שנת 1996 ועד היום.

למעשה את אומרת, שמשנת 1996 ועד היום יש קנסות שעומדים ועדיין לא נגבו.

הנושא בא על פתרונו השנה.

עכשיו כשיש מישהו שתפקידו לגבות כסף.

הבעיה הייתה, כדי לגבות כספים צריך אמצעי אכיפה ברורים, צריך כוח אדם, צוות, כלים, רכבים, מדובר בהיערכות שלמה. ברגע שקיבלו סוף סוף את דעתנו, פנינו הרבה מאוד פעמים וביקשנו להחיל את הקנסות על הפקודה, ברגע שקיבלו את זה ויצאו לדרך עם זה, אני מקווה שלא יהיו בעיות. אני מניחה שזה מהווה כוח הרתעה עצום.

התקנות הקיימות הותקנו ב-1996, זאת הייתה השנה שבה לראשונה נראה קשר אפשרי בין מחלת הפרה המשוגעת בבקר לבין המחלה שהופיעה בקרב בני אדם, זה למעשה היה המניע לתיקון התקנות אז.

התקנות הישנות נתנו מענה לשתי בעיות, האחת שהיא בעיה די ייחודית במשק הישראלי, האבסת בעלי חיים בזבלים, בעיקר זבל עופות. התקנות הקודמות באו להסדיר את הנושא הזה, שזה לא יינתן לבעלי חיים לפני השחיטה ושלא יינתן לבעלי חיים שנותנים חלב. למעשה זו הייתה מטרת התקנות.

התחום השני, בעקבות הנושא של הפרה המשוגעת, התקנה באה להסדיר, שלא יותר להאביס מעלי גירה בקמחים של יונקים. רמת הידע שהייתה ב-1996 באה לענות על המצב כמו שהוא נראה אז. בינתיים חלו הרבה התפתחויות, אחת מהן היא כמובן ההתפתחות עם הפרה המשוגעת, כל ההתפתחות שחלה בייחוד באירופה. הדבר השני שהוא מוטיבציה לתיקון התקנות הללו, מה שהיה בזמנו משבר הדיוקסין, נגע בעיקר בעופות, תוצאה של זיהום סביבתי, זה היה זיהום של חומרי גלם. שני הדברים הללו הביאו אותנו למחשבה, שהתקנות הקודמות כבר לא עונות על הצרכים ולכן שינינו את התקנות.

במה עוסקות התקנות? בשלושה היבטים – האחד, הסדרת הזבלים בצורה שונה. היום אנחנו אוסרים איסור גורף להזנה בזבל שמקורו ביונקים. הסיבה לכך, שלא ברור לנו האם מחלת הפרה המשוגעת עוברת בזבל או לא עוברת בזבל. בסופו של דבר, הזבל הוא חומר סיכון מאוד גבוה. לכן, גם בעופות וגם בבקר, כיום יש איסור גורף בהזנה בזבלי יונקים.

הנושא השני שייך לבקר, בנושא הזה הגבלנו את החלבון, איסור האבסת חלבון מהחי לכל הבקר, למעט חריגים שהם מוסדרים בצורה ברורה, שהם לא חלבונים אבל עשוי להיות בהם זיהום מחלבון. לכן אנחנו מסדירים, שלא יהיה חלבון בוודאות. זה בא לענות בעיקר על בעיית הפרה המשוגעת.

לגבי משק העופות, פה אנחנו מכניסים אלמנט חדש שנכנס באירופה, למעשה בארץ הוא כבר מופעל וגם נגזר מהעובדה שאנחנו צריכים לייצא לאירופה ואנחנו צריכים לעמוד בתנאים שהאירופאים דורשים, וזה שאסור להאביס עופות גם בקמחים של יונקים אבל גם בקמחים שנעשים מפגרים של עופות. זה מצריך מהפכה שלמה במשחטות, שיש בעיה של פינוי - - -

מה עם המשרפה?

נכון, יש בעיה של משרפה, יש בעיה של מכוני פסדים, שהם לא יכולים לקבל יותר פגרים. החוק נותן לזה מענה.

הענף קיבל את כל השינויים די בהסכמה ולכן גם לא הופיעו כאן אנשים להביע התנגדות, זה נעשה בהסכמה תוך דיונים אתם.

אנחנו כל הזמן מדברים בהיבט הפרה המשוגעת ומה יכול להיגרם כתוצאה מהאבסה בקמחים של פסדים, אבל אני שואלת, על איזה עוד מחלות מדובר פה, מה יכול להיגרם, ציינת שלא מדובר רק בפרה המשוגעת, צריך לתת תשובה הרבה יותר גורפת למניעה של מחלות אחרות. מה הסיכונים האחרים שבהם מדובר?

אני אתייחס לקמחים שמוצאם מיונקים. למעשה, לנו היום לא ידוע על מחלות אחרות. פרט למחלות מאותה קבוצה של הפרה המשוגעת, יש מחלות נוספות בעיקר בצאן, שהיום מדברים בהם הרבה יותר חזק. מה שקרה עם הפרה המשוגעת הדליק אור אדום. למעשה הוא אומר, שבמדינות שמצבן הכלכלי הוא שפיר לא צריכים לקחת את הסיכון הזה וצריך לחסן בהדרגה את תופעת הקניבליזם שיש במעלות גירה. זאת אומרת, שפרה או כבשה מעלת גירה לא צריכה לאכול מרכיב שנוצר מהחי, זו התיאוריה שמובילה. היום, למשל בגידולים אורגניים, זה כבר ייכנס כנורמה. בגידולים הלא אורגניים, זה דברים שנכנסים בהדרגה בהתאם לבעייתיות ובהתאם למחיר הכלכלי. אחת הסיבות שבארץ ההוצאה של הקמחים האלה היא רפת החלב לא היוותה בעיה כלכלית, מכיוון שהכמות שהשתמשו בה הייתה קטנה, יש לזה תחליפים שמבחינה כלכלית לא הורע הצד הכלכלי ולכן הוא גם לא עורר בעיה.

יש לנו רק בעיה אחת עם זבל עופות, בהחלט היינו רוצים לראות גם את זבל העופות יוצא, אבל לזבל העופות יש משקל כפול בארץ. ראשית, יש לו ערך כלכלי רב מאוד, בעיקר בגידול עגלות ובבקר לבשר. יש לנו גם בעיה מאוד חמורה באיכות הסביבה, 100 אלף טון שאם לא היינו משתמשים בהם להאבסה, היה צריך לעשות אתם משהו. יש בעיה של קבירת כל הדברים האלה. בעקבות מחלות כמו הפרה המשוגעת, מה שהיה פעם מקובל כדבר בטוח של קבירת פסולת, היום כבר הולכים על שריפה. גם לשריפה יש בעיה.

נכון, אבל המשרפה הייתה אמורה לתת פתרון.

אצלנו אין בעיה מפני שאנחנו שורפים מעט, אבל כאשר באנגליה למשל התחילו לשרוף, זה עורר בעיות דומות לבעיית הדיוקסין, שהאוויר מזדהם וזה משפיע בצורה עקיפה. השורה התחתונה, שלא ירחק היום והארצות המפותחות לא תוכלנה לגדל בעלי חיים באינטנסיביות, זה בעצם מה שייקרה. היות וישראל כנראה לא מדינה מפותחת וגם לא מגדלת כל כך בעלי חיים באינטנסיביות, אנחנו קצת רחוקים מזה.

אנחנו מברכים על התקנות.

אנחנו כבר מיישמים את התקנות.

אתה יכול לספר בעניין המשרפות?

מ-1 בינואר התחלנו להפעיל משרפה מרכזית שנמצאת בבעלות משותפת של עין-המפרץ על ידי יזם פרטי, נמצאת לא רחוק מעכו. אין ספק שזה היווה מהפך. במקביל אנחנו עובדים היום על משרפה ניידת שזה מאוד חשוב. הניסיון הראשון שהיה לפני שבוע הסתיים בהצלחה מאוד גדולה, בבקר היא מבצעת ביצועים הרבה יותר טובים מאשר המשרפה הניידת. זה נושא חשוב מאוד מפני שבשנים האחרונות, מאז 1990 לא הייתה לנו בעיה שהיינו צריכים להשמיד כמויות גדולות של בקר.

כל הפסדים של הבקר וחלב היום בארץ הולכים למשרפה בעכו.

החקלאים מפנים?

לא החקלאים, יש חוזה שבו בעל המשרפה מפנה בצורה מסודרת את כל הפגרים מגיל שישה חודשים בטוח. למה מגיל שישה חודשים בטוח? מעל גיל שישה חודשים החקלאי מפוצה על הפגר. יש שרשרת שלמה שמבטיחה, שהוא לא יקבל את הפיצוי אם הפגר לא מגיע. זה העלה אותנו בדרגה נוספת מול אירופה, שלמעשה מסוף שנה שעברה אנחנו לא מבצעים שחיתות דחק בבהמות שנשחטות במשק כאשר חצי מהן מתות. זה תורם הרבה מאוד. לכן, הנושא הזה סגור.

נושא שאינו סגור סופית הוא פינוי של פגרים של בקר לבשר. מחוסר מערכת ביטוחית מתאימה, הנושא לא מכוסה והבקר נקבר היום באתרים.

או שנקבר או שרואים אותו בואדיות.

לא נתכחש שרואים אותו בואדיות, אבל זה מחולק לאזורים מסוימים ולמועצות. באחריות המועצה לפנות.

אנחנו עוסקים היום גם בעופות, לא כל המועצות מפנות בצורה נכונה וזה מכביד עלינו מאוד מבחינת הפצת מחלות בעלי חיים.

השר לאיכות הסביבה מנסה למצוא פתרונות בנושא פינוי למשרפות, לא נמצא פתרון שיהיה גם כלכלי וגם ישים. אין ספק שזאת בעיה. "השורה התחתונה", ברור לכולם היום שאי אפשר לקבור בלי כללים מאוד נוקשים, המשרפה היא פתרון, אבל גם פה אנחנו לא יכולים לשנע עוף חולה מדן ועד אילת או מאילת ועד עכו, זה מאוד יקר, לכן המשרפה הניידת צריכה לתת את הפתרון.

בקשר לפרה המשוגעת – המצב בישראל הוא, שחרף בדיקות שאנחנו עושים, עוד לא מצאנו את המחלה. אני אומר, שאין צורך לדאוג, אבל יחד עם זאת, אנחנו מאוד דואגים מפני שברור לנו היום, שלא יכול להיות שבישראל תהיה התפרצות של מחלת הפרה המשוגעת. אי אפשר במאה אחוז ודאות לומר, שאין פרה אחת או שתיים בשנה שיש להן את המחלה. על אף כל המאמצים שנעשו על ידי קודמי כבר במשך עשר שנים, נעשו כל מיני פעולות שבדיעבד היום אנחנו מבינים, שהרמטית זה לא נסגר. החל מ-1 בינואר אנחנו מבצעים בדיקות מאוד אינטנסיביות למוחות של פרות על מנת לגלות את המחלה ואנחנו לא מצליחים לגלות.

בקרב השכנים הפלסטינים שלנו זה נמצא?

לא ידוע לנו כמובן שיש זאת בקרב השכנים הפלסטינים, אבל הסיכוי שיהיה להם הוא קטן מאוד מפני שהמחלה הזאת היא מחלה של המשק המודרני, סופר מודרני, זה לא ייקרה במשקי בדואים או בירדן, זה ייקרה במדינות עם משקי חלב מאוד אינטנסיביים, קרי, מתקנים עם מיחזור.

אותה חגורה שמגינה עלינו היא בעצם משותפת לנו ולפלסטינים, הם לא יכולים להכניס שום דבר עד שאנחנו לא מכניסים, כלומר, לא משם תיפתח הרעה במקרה הזה. סך הכל הזמן עובד לטובתנו, ככל שהזמן עובר ולא גילינו מקרה, הסיכוי שנגלה מקרה כזה הוא קטן, אבל אם נצטרך, נבוא לוועדת הכלכלה ונבקש 60 מיליון שקל כדי להתמודד עם הבעיה ברגע שזה יתגלה.

לפני שנאשר את התקנות אני רוצה לקרוא אותן: "תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה), התשס"א-2001 –

בתוקף סמכותי לפי סעיף 22 לפקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה-1985, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק יסוד: הממשלה ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"זבל" – חומר המכיל פרש עופות או יונקים (MANURE).

"חולבת" – עז או רחלה, מעל גיל שנה, או פרה מעל גיל שנתיים, יצרניות חלב לצריכת אדם.

"יונקים" – בעלי חיים ממשפחת היונקים.

"פגרי עופות" – גוויות עופות, למעט אלה שנשחטו כדין לפי תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960 או כל חלק מהם.

"מפעל" – מקום שבו מפיקים מוצרים למאכל בעלי חיים מגוויות של בעלי חיים.


איסור האבסה 2. (א) לא יאביס אדם עופות המשמשים לייצור מאכל אדם –

(1) בחלבון וקמחים שהופקו –
(1) מיונקים, למעט חלבון המצוי בחלב ובמוצריו ובדיקלציום פוספט.
(2) מעופות ומדגים, אלא אם כן המפעל שבו הופקו אושר בידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
(3) מפגרי עופות.

(2) בזבל יונקים.

(2) לא יאביס אדם יונקים המשמשים לייצור מאכל לאדם –

(1) בחלבון וקמחים שהופקו מבעלי חיים, למעט חלבון המצוי בחלב ובמוצריו ובדיקלציום פוספט.
(2) בזבל יונקים.
(3) בזבל עופות –
(1) חולבות.
(2) יונקים אחרים ב-15 הימים שלפני שחיטתם.


ביטול 3. תקנות מחלות בעלי חיים (האבסת בעלי חיים), התשנ"ו – 1996 בטלות.

תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום?

אנחנו ממליצים למחוק את סעיף התחילה. תחילתן של התקנות תהיינה עם פרסומן ברשומות.

בסדר. אני מעמידה להצבעה את התקנות, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

התקנות אושרו. אני מאוד מודה לכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 09:35.