פרוטוקולים/כלכלה/3211
2
ועדת הכלכלה
5/6/2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 290
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"א (5 ביוני 2001), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 05/06/2001
תכנית החניה החדשה של עירית תל-אביב
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
מיכאל קליינר
מוזמנים
¶
משה טיומקין - ראש רשות התחבורה והחניה, עירית תל-אביב
שלמה פלדמן - מנהל אגף התנועה
רונן ישעיהו - מנהל בכיר תכנון תחבורתי, משרד התחבורה.
סנ"צ אורי צ'רסקי - קצין אגף תנועה ת"א, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ירון שרון - מהנדס אגף תנועה ת"א, המשרד לביטחון פנים
אהרון נהרי - רכז פעילות מוניציפלית, התאחדות המלאכה
והתעשייה
עו"ד יוסי ברג - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות
חני מונין - הרשות להגנת הצרכן
עו"ד בתיה מילר - הרשות להגנת הצרכן
מוטי שפירא - מנכ"ל להב, לשכת ארגוני העצמאיים
היו"ר אברהם פורז
¶
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. זימנתי את הישיבה בעקבות פניות שהיו אלי בנושא תכנית החניה החדשה של עירית תל- אביב. בעיקר טענות של אנשים שאינם תושבי תל-אביב על כך שהולכים למרר להם את החיים. באתי בדברים עם ראש עירית תל-אביב, רק חשבתי שאנחנו צריכים לעשות על זה דיון, לשמוע את הדברים בצורה מוסמכת ביותר וגם להביע את דעתנו.
משה טיומקין
¶
בוקר טוב, אני חבר מועצת העיר תל- אביב, ראש רשות התחבורה תנועה וחניה של תל-אביב יפו. חשוב מאד להדגיש גם את יפו. תחילה מספר נתוני יסוד כדי להבין את העניין. תל-אביב יפו היא מרכז המטרופולין של מדינת ישראל. לתל-אביב נכנסים כל יום בממוצע כ- 450,000 כלי רכב מחוץ לתל-אביב.
משה טיומקין
¶
חוץ מהתושבים. בתל-אביב מועסקים 325,000 עובדים. אלה הנתונים הפיזיים, מי שרוצה לדעת לפי תמ"א 5 , שזו תכנית מתאר ארצית ב- 2010, בעוד עשור, אם היום בגוש שבין נתניה לאשדוד יש חצי מיליון מכוניות פרטיות ברשות התושבים, בעוד 10 שנים לפי התחזית יהיו 1,150,000. זה יותר מאשר מכפיל את עצמו. בזמן שהאוכלוסיה תגדל בסביבות 25%. זה לא עומד בשום יחס.
משה טיומקין
¶
רמת המינוע היום היא בסביבות 200, 210 כלי רכב ל- 1000 תושבים, וזה לפי המפקד שהיה ב- 1995.
רונן ישעיהו
¶
זה קצת מוגזם, הנפוץ הוא בין 400 ל- 420 בערים הגדולות באירופה. רמת המינוע האמריקאית עברה את ה- 700. בהתלבטות הארוכה לגבי מדיניות הישראלית לאן אנו שואפים להגיע, התבייתנו על רמת המינוע האירופית, לא נהיה אמריקה. לכן בראיה ארוכת הטווח, אנו מסתכלים קדימה כאשר ההנחה היא שאנחנו בטווח הארוך, נגיע גם למשהו בין 400 ל- 440.
רונן ישעיהו
¶
תלוי איפה, בגבעתיים או ברמת השרון זה עבר את ה- 300, בבת-ים זה קצת פחות. במטרופולין גוש דן, לא בדקתי את זה אבל זה בערך 270.
משה טיומקין
¶
הנתון שיש לנו הוא ממפקד 95 שזה היה 210 בתל-אביב ונראה לי שהתקדם. נוסיף לזה שכל שנה מצטרפים לכבישי ישראל כ- 80,000 כלי רכב.
משה טיומקין
¶
בכל אופן אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שהביקוש הוא הרבה יותר מיכולת ההיצע שלנו בתנאים אלה. מה ההיצע שיש לעיריית תל-אביב? אני מדבר בעיקר על האזור הבעייתי שזה ירקון בצפון ורחוב סלאמה בדרום, הים במערב ונתיבי איילון במזרח. בוא נאמר ששם זה עיקר הבעיה. צפונה ודרומה לזה כמעט שאין בעיה.
משה טיומקין
¶
אני מדבר יחסית. הצעקה קמה סביב הנושא של הפס הלבן, נגיע לזה, כי זה לא נוגע לזה אלא למרכז תל-אביב. לנו יש, אותו שטח שציינתי, יש לנו 50,000 מקומות חניה פרטיים בתוך בתים, 50,000 מקומות חניה חניונים ציבוריים ובכלל בחניונים, 30,000 מקומות חניה ברחוב. זה מה שיש פיזית.
מתוך ה- 30,000 היום, מעל ל- 20,000 זה כחול לבן מקדמא דנא, זה מצב סטטי כבר הרבה מאד שנים וכ- 10,000 פס לבן, שמתוך ה- 10,000, 2000 זה חניה עם שני גלגלים על המדרכות והיום יש החלטה של הבג"צ להוריד אותה. העיקרון הוא שהמדרכות להולכי רגל והכביש למכוניות.
היו"ר אברהם פורז
¶
יש לי שאלה לך, לפני כמה חודשים עיריית תל-אביב שיפצה את רחוב אלכסנדר ינאי בתל-אביב, שאמא שלי גרה שם. היא סללה מחדש את הכביש והחליפה את כל המדרכות. לא הצרו את המדרכות, אפילו לא בסנטימטר והתוצאה היא שמבחינת החניה, אם רוצים לחנות בשני הצדדים, בצד אחד חייבים לחנות על המדרכה.
היו"ר אברהם פורז
¶
לדעתי רוחב המדרכה היה מאפשר להצר אותה. יש קטע במדרכה שאמנם הוא יפה, אבל הוא למעשה טוב רק לחניה כי יש כל 10 מטרים עץ. אם אתה רוצה ללכת על הקטע של המדרכה ואין מכוניות, אתה הולך בזיגזג ועוקף את העצים, אז אף אחד לא הולך שם. אם כבר עושים דבר כזה, אז למה לא הרחיבו את הכביש? אם כבר מתירים לחנות על המדרכה, למה לבנות מדרכה חדשה ולהתיר לחנות עליה , תרחיב מעט את הכביש.
שלמה פלדמן
¶
המדיניות היא להרחיב בכל הרחובות שאנו משפצים, אנחנו מרחיבים את הכבישים. באלכסנדר ינאי תושבי הרחוב ירדו והתנגדו לחלוטין שנעשה שינוי כלשהו ולכן השאירו להם את רחוב כמו שהוא. בכל הרחובות האחרים הפעולה הזו בוצעה.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני רוצה לומר לך שזה קצת מוזר בעיני כי עם כל הכבוד אין נציגות לתושבי הרחוב, זה לא איזה גוף מוכר. יש מועצת עיר, יש פרנסי העיר והם צריכים להחליט. בטח ירדו שם כמה אנשים שאין להם מכוניות ואמרו לא לעשות. התוצאה האבסורדית היא שעדיין חונים משני הצדדים, עדיין אותו חלק טריטוריאלי לא זמין להולכי הרגל, כי המכוניות חונות, אבל בגלל שהמכוניות חונות על הכביש, עדיין אי אפשר לחנות משני הצדדים.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני חושב שבעידן המודרני, בגלל הגדלת רמת המינוע, יש מקומות שאפשר להצר את מדרכה כדי לאפשר מעבר סביר, ודווקא במקומות של מדרכה צרה, כאסח לגבי מי שחנה עליה. אבל להרחיב את הכביש, זה נפלא גם לכל מיני כאלה שמכוונים פרונטים, זה גם מקצר את אורך הצמיג ועוד דברים.
משה טיומקין
¶
תרשה לי לחזור לעניין העיקרי, החלטנו, בגלל מדיניות, גם של משרד התחבורה וגם של עיריית תל-אביב, ואני רוצה להדגיש שהמדיניות היא החשובה כי לאורה למעשה אנו הולכים בקו מסוים. דבר ראשון אנחנו צריכים לעודד את התחבורה הציבורית. כמות כלי הרכב הפרטית שנכנסת לתוך העיר היא כזו שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי להקטין אותה. בכלל בראיה קדימה שהמספרים האלה הולכים וגדלים.
דבר שני, אנחנו מעודדים מאד, מה שאנו קוראים "חנה וסע", לעצור את התנועה בחניונים בכניסות העיר. באופן ספציפי אנו מדברים על שלושה חניונים גדולים. אחד שכבר פועל במלוא הקצב והוא חניון ארלוזורוב ליד הרכבת.
משה טיומקין
¶
החניון השני הוא חניון רידינג ואנחנו מדברים על פיתוח חניון מכיוון יפו בת-ים, כשאנחנו מדברים על חניון שכל אחד בסביבות 1000 מקומות חניה ושטלים למרכז העיר במחיר כרטיס החניה במשך כל היום. תסע הלוך וחזור לאן שאתה צריך העיקר שהמכונית שלך תיכנס ותחנה בחניון.
כל נושא הרכבת נמצא בפיתוח. בשביל לתת את העוצמות, היום מגיעים ברכבת ישראל כ- 40,000 נוסעים, רכבת ארלוזורוב בחודש אחד מביאה כ- 550,000 נוסעים, תחנת רכבת עזריאלי, או השלום, כ- 500,000 נוסעים. תחנת האוניברסיטה שפתחנו אותה רק באוקטובר שנה שעברה כ- 1800-2000 נוסעים ביום. אנחנו עומדים לפתוח בסוף השנה את תחנת הרכבת ההגנה, היא תביא כ- 8,000 נוסעים ביום. אלה אלפים רבים מאד שהתחלופה להם זה מכוניות. כל איש כזה זה פחות מכוניות לתוך תל-אביב.
דן מסיע ביום בתוך תל-אביב כ- 490,000 – 500,000 נוסעים. יש לנו ויכוח קשה עם דן, יש בכלל בעיה עם התחבורה הציבורית עם כל מה שקשור למונופול של התחבורה הציבורית אבל אלו ויכוחים במישור אחר. אנחנו חושבים שהתחבורה הציבורית זה חלק מהתשובה, כולל החניונים של "חנה וסע" אני לא מדבר על הסעת המונים שתהיה מתי שתהיה ברכבת התחתית שבשלב זה עובדים על הקו האדום.
היו"ר אברהם פורז
¶
אגב, בתוך העיר לא צריך לנסוע אוטובוס מפרקי. אם הם נתקעים בצומת אז הם חוסמים לגמרי, ודבר שני, התדירות של אוטובוס מפרקי הוא פחות מאשר אוטובוס רגיל. בתוך העיר צריך להיות מצב שכל שתי דקות יש מיניבוס ולא כל חצי שעה אוטובוס מפרקי.
רונן ישעיהו
¶
אני יכול להסביר לך למה אתה טועה. אתה לא טועה במשאלות הלב, אתה טועה ביישום שלהם. האפשרות הזו כמו שאתה אומר, לא קיימת משום שאנחנו מדברים על כמויות. כמויות הנוסעים שמבקשים להיכנס לתל-אביב בתחבורה ציבורית מבת ים חולון מצד אחד ומפתח תקווה מצד שני, הם כאלה שאי אפשר לספק את הביקוש אפילו לא במפרקיים.
היו"ר אברהם פורז
¶
אז שייסעו ברכבת הרי אוטובוס מפרקי כזה, משום שיש בו הרבה נוסעים, הטענה שבתחנות אתה עומד יותר.
רונן ישעיהו
¶
בסך הכל אם אתה עושה את חישובי הקיבולת כמה אנשים יכולים להביא ביחידת זמן נתונה מבת- או מפתח תקווה לתל-אביב...
מיכאל קליינר
¶
כמות הזמן שאובד בגלל פקקים כי אוטובוס מפרקי אחד שנתקע בצומת שמתחיל ליצור פקק בכל הכיוונים, כמות הנזק היא כל כך גדולה שעדיף שיחכו עוד קצת וייסעו לא באוטובוס מפרקי.
משה טיומקין
¶
יש לנו ויכוחים גם עם משרד התחבורה וגם עם דן, שאנחנו רוצים לפחות להוציא את המפרקיים משכונות מגורים ולהוציא אותם לפחות מאזורים הצפופים של המקומות הצרים, זה אחד הויכוחים שיש לנו.
רונן ישעיהו
¶
אני רוצה להסביר את הנקודה הזו. כמות הנזק, שאתה קורא לה גדולה, אני לא יודע מה זה גדול ומה זה קטן. זה דורש חישוב מפורט כמותי, כמה אנשים אני מסוגל להביא ביחידת זמן נתונה מבת-ים לתל-אביב.
רונן ישעיהו
¶
זה נכון. אם אני אפרק את זה להרבה מיניבוסים, אז הנזק, אם אתה מחשב את זה מקצועית על בסיס קיבולות רמזור וקיבולות נתיב וקיבולות רחוב וכל הפעיליות האחרות, משוקלל בשורה התחתונה התצורה היעילה, והקיבולת היעילה ביותר מתקבלת דווקא במפרקיים. זה היתרון למשל של רכבות משום שהן מביאות מספר קרונות של 70 מטר אורך, ודוחפים כמות גדולה של אנשים בבת אחת, אחרת תיקח את המוניות הקטנות הבריטיות ותנסה להביא את פתח תקווה לתל-אביב עם מוניות בריטיות.
משה טיומקין
¶
בנושא הזה יש לנו ויכוח מקצועי מאד נוקב על המיקס הזה של צירים ראשיים, צירים צדדיים. אפשר למצוא את השילובים ויש היום גם ועדה מקצועית, לצערי הרב זה זז מאד לאט, שצריכה לבחון את כל הנושא הזה כולל רה-ארגון של התחבורה הציבורית בכלל. מה שהיה נכון לפני שנים, בוודאי צריך להתאם את עצמו לתנאים המשתנים, וזה בהחלט נושא לויכוח.
אני חוזר לנושא החניה, נושא הדיון שלנו. אנחנו בדעה שהחניה שישנה ברחוב היא חניה לא ליום מלא למי שבא בבוקר, שם את האוטו וחונה לכל היום. זו חניה לא לנותני השירות, אלא למקבלי השירות, למי שבא לחצי שעה שעה, צריך לחנות, לגמור את העסקים שלו ולנסוע למקום אחר. לכן החלטנו לבטל את הפס הלבן שאפשר חניה יומיומית ליום שלם ללא תשלום.
נוכחנו לדעת שמי שחונה בפס לבן חונה הרבה מאד שעות, ומי שחונה בפס כחול לבן, חונה הרבה פחות שעות, ועל ידי זה תהיה לנו תחלופה הרבה יותר גדולה של חניה. על המצאי הקיים, נוסיף הרבה יותר מקומות חניה וניתן שירות יותר טוב לציבור שמגיע מתל-אביב בשביל לקבל שירותים ולא לאנשים שדרך קבע עובדים בתל-אביב, שמים את האוטו וחונים ליום שלם. כל הויכוח , וחשוב לציין הוא על 8,000 מקומות חניה מה שהיום הוא פס לבן.
אני רוצה לציין שהפס הלבן הוא פטנט תל-אביבי, זה פטנט שלא קיים כמעט בשום מקום אחר. זה גם לא קיים בספר החוקים של מדינת ישראל. בספר החוקים יש כחול לבן ואדום לבן. זה פטנט תל-אביבי לפני שנים החליטו כפי שהחליטו, בעיקר בגלל בעיית דיירים. הרעיון היה לאפשר לדיירים חניה בלעדית בלילה. עם השנים הדברים התפתחו והשתנו. דרך אגב, בשינוי הזה איננו פוגעים בתושבי תל-אביב שגרים בשכונות. מי שיש לו תו אזורי ומותר לו לחנות הוא חונה ומי שהייתה לו עדיפות בלילה, יש לו גם היום, בהבדל אחד, זה לא על המדרכה זה על שלט.
מיכאל קליינר
¶
זה גרם לבלבול גדול מאד מכיוון שהרבה אנשים באו, ראו כחול לבן, שמו כרטיס חניה וקבלו רפורט על הכרטיס חניה. הרי הוא לא הסתכל בדיוק על השלט.
משה טיומקין
¶
אנחנו בתקופת הסתגלות, ואם זו תהיה הבעיה, אז נפתור אותה. פרסמנו שלטים שמדגישים את העניין הזה, בתמרורים וכו'. משעה מסוימת זה רק לתושבים.
מיכאל קליינר
¶
אדם שמתרגל לחנות כמה שנים כחול לבן יודע שצריך כרטיס חניה ובפס לבן הוא יודע שמ- 17:00 אסור לו לחנות בשום תנאי. במקרה חניתי ברחוב שמשני הצדדים זה כחול לבן, אם הייתי יודע הייתי חונה בצד השני, אבל חניתי בצד הזה שפעם היה לבן.
משה טיומקין
¶
רצינו לצמצם את כמות הצבעים. יש צבעים שמקובלים במדינת ישראל ומקובלים גם בעולם הגדול, זה כחול לבן ואדום לבן, הם מופיעים גם בספר החוקים. אם מוסיפים עוד צבעים זה רק יכול לבלבל. אני מסכים אתך שיש פה בעיה.
משה טיומקין
¶
פרסמנו גם בכלי התקשורת, יש גם תהליך של הסתגלות, בוודאי שאם אנשים רגילים שנים אז יש בעיה, אבל היא בעיה זמנית, היא לא מהות העניין. אני רוצה לציין עוד דבר, עיריית תל-אביב במקביל עושה מספר פעולות בשביל לסייע לנושא החניה. אנו פועלים היום על מספר חניונים תת קרקעיים, אנחנו מקדמים בקצב מהיר את החניון התת-קרקעי מתחת לכיכר רבין, הוא נמצא בוועדה המחוזית. כ- 1400 מקומות חניה עומדים להיות בכיכר רבין.
משה טיומקין
¶
כ- 1500 מקומות חניה מתחת לבימה שיגלוש גם מתחת לשדרות רוטשילד. אנחנו באמצע בניה של חניון תת קרקעי בגן לונדון של 500 מקומות חניה. את זה כבר התחילו לבנות. אנחנו מדברים על חניון בבוגרשוב של כמה מקומות חניה. ישנו ומתן עם ועד ההורים בבית הספר עירוני ד', שמתחת עירוני ד' ייבנה גם כן חניון של כמה מאות מקומות חניה. זאת אומרת שבמקביל אנו פועלים גם להוסיף מקומות חניה. בחניון הארבעה, להוסיף קומה שניה, וזה כבר בתהליכים של תחילת ביצוע, בחניון ___הוספנו קומה שניה, משתדלים במקביל להוסיף מצאי של חניה. כל הויכוח הוא בסופו של דבר על איזונים. זו הנקודה הבסיסית הרי אתה לא יכול לשנות מציאות קיימת.
היו"ר אברהם פורז
¶
אם אתה מוסיף בכל האזורים האלה שהיו לבנים פתאום אתה הופך אותם לכחול לבן ואנשים לא חונים, פתאום יהיה לך עודף עצום של מקומות חניה. אם כל אלה שהרתעת אותם, לא יבואו יותר.
שלמה פלדמן
¶
הכוונה היא, שבמרכז העיר המסחר והשירותים יוצאים לפריפריה. חלק מזה בגלל שיש מצוקת חניה וקשה להיכנס לעיר, אכן זה בא לטובת מקבלי השירותים, שתהיה להם נגישות נוחה ואז תהיה גם תחלופה והמקום חניה מנוצל יותר טוב. אנחנו אומרים שחלק מזה זה לטובת התושבים. תושב שלא בא בשעה 17:00 שאז זה פס לבן, אלא גם אם הוא חוזר לביתו קודם, יהיו לו כמה מקומות חניה.
היו"ר אברהם פורז
¶
השאלה אם לא הלכתם פה רחוק מידי. יכול להיות היה צריך בשלב ראשון לבטל נניח 1000 מקומות חניה ולהעביר אותם, לעשות את זה באופן הדרגתי.
מיכאל קליינר
¶
אני רוצה להגיד איפה הבעיה האמיתית. הקושי האמיתי הוא בזה שאתה סגרת לאפס, זו בעיה של הרבה אנשים שהם לא תל-אביבים כמוך וכמוני. יש למישהו קיוסק בשכונת מגורים והוא בא כל יום לתל-אביב ופעם הוא הולך על כחול לבן ופעם הוא הולך....אז הוא יודע שכמה פעמים הוא בא בבוקר ויש לו מזל והוא תופס את המקום הזה כי מדובר באזורים שבהם בבוקר התושבים יוצאים, ואז הוא בא ותופס את זה לכמה שעות. יש לו עסק, אז לא היה לו הרבה אבל לפחות היה לו את הסיכוי מידי פעם כן למצוא חניה. עכשיו אתה אומר לו ללכת ל"חנה וסע"?
משה טיומקין
¶
זה לאיש חוץ. הוא יכול לשים שלושה בבת אחת. במקביל חשוב לציין, וזה ייתן אולי חלק מהתשובה, אנחנו נמצאים בגמר מבצע שנתחיל בו בשיווק מסיבי והוא של ה"איזי פארק". זה כרטיס אלקטרוני שבמקום לקנות את הכרטיסים שכולם מתרגזים עליהם, שלא תמיד זה נמצא בהישג יד ולפעמים אתה שם פתק של שעה כי זה המינימום וחנית רק רבע שעה, אתה מרגיש עצמך כפרייר.
משה טיומקין
¶
אני מסכים אתך ולכן אנחנו רוצים לשנות את המצב שיגרום לכמה דברים: דבר ראשון, אדם יקנה שעון אלקטרוני כזה לשנה שלמה ויהיה לו שקט, הוא יהיה תמיד אתו. דבר שני, הוא לא צריך לרוץ אחרי כרטיסים, דבר שלישי הוא ישלם עבור חניית אמת. הוא חנה רבע שעה, ישלם עבור רבע שעה, חנה שעה ורבע ישלם עבור שעה ורבע. היום אם שמת לשעה וחזרת אחרי שעה ורבע, חטפת דו"ח.
משה טיומקין
¶
זו בעיה עקרונית כלל ארצית, בסוף רציתי להעלות את נושא המחיר, כי המחיר עד היום הוא מחיר אחיד בכל הארץ. זה יאפשר דבר נוסף, במקביל אנחנו עושים מבצע של החלפת התווים האזוריים והולכים לשתול צ'יפ אלקטרוני בתו האזורי שיאפשר עבוד יותר יעילה של הפיקוח. היום המפקח בא, צריך להקליד את המספר, כך זה יהיה כמו ברקוד של סופר שהוא יקלוט את מספר האוטו ואז יראה אם זה אוטו גנוב, או אם הוא זכאי באמת לחנות.
משה טיומקין
¶
אנחנו מדברים כרגע על תל-אביב. אנחנו הולכים להרחיב את היריעה הזו שזה בהחלט רק יתרום לתהליך הזה כך שלדעתי כל הויכוח יצטמצם לקטע מסוים, צריך לראות את התמונה היותר רחבה. אנחנו מדברים גם על נושא של אכיפה יותר יעילה, אנחנו מדברים על צינטור צירים מה שאנו עושים באבן גבירול.
משה טיומקין
¶
בבוקר פנימה ואחרי צהרים החוצה. אנחנו מדברים על רשת שבילי אופניים של 80 ק"מ בתל-אביב בשלב זה בכל השרות ששיפצנו כבר שתלנו אותם. הראיה היא הרבה יותר רחבה.
היו"ר אברהם פורז
¶
זה טוב בהולנד ששם 5 מעלות בקיץ ו- 2 מעלות בחורף. ב- 30 מעלת לנסוע לעבודה באופנים זה לא ריאלי. אפשר לראות את השלט החדש שהעירייה הכינה במקום הפס הלבן. כתוב P באנגלית, "ח" בעברית, החניה מ 17:00 עד 09:00 לבעלי תו חניה אזורי מספר...בלבד- - -
משה טיומקין
¶
בנוסף לשלט הזה, מתחת לכל השלטים כתוב, "מדיניות חניה חדשה". שלט נוסף כדי להבדיל אותו מהשלטים האחרים, כך שאין מקום לבלבול.
מיכאל קליינר
¶
אני אגיד לך מה אדם עושה, הוא עוצר את האוטו, הולך וקורא את זה ואחרי זה הוא מצלצל לעורך דין שלו שיסביר לו במה מדובר.
משה טיומקין
¶
הכנתי גם חוברת עם קצת נתונים על תל-אביב כדי לתת את ההסבר היותר רחב, אז בסוף הדיון אפשר לעיין בזה.
רונן ישעיהו
¶
על מה שד"ר טיומקין הסביר, אני חושב שיש לנו המון נושאים שאנו רואים את הדברים עין בעין וגם בנושא התחבורה הציבורית. בפורום הזה אני רוצה לשלוף צימוק אחד ולראות אם אפשר לטפל בו, זה נושא הפטריוטיזם של עיריית תל-אביב. עיריית תל-אביב נותנת לתושבים שלה הנחות והעדפות, אנשי צהלה שגרים במרחק חצי שעה נסיעה, יש להם עדיפות על אנשי גבעתיים שנמצאים במרחק של שלוש דקות נסיעה. זה מפני שהם ברשות אחרת. זה לא רק בעניין הזה, זה בהרבה היבטים, אני חושב שהגיע הזמן לעבור ממבנה של שיקולים או חשיבה מוניציפלית של עירייה למבנה של מטרופולין. בעניין הזה אנחנו לא ממש באותה דעה.
היו"ר אברהם פורז
¶
אתה היית רוצה שהוא יבטל לגמרי את ההנחה לתושבי תל-אביב? הרי תושב תל-אביב בכחול לבן לא באזורו חייב לשים תו.
רונן ישעיהו
¶
הייתי מנסח את זה אחרת, הייתי רוצה יחס שווה לאנשי המטרופולין לאו דווקא העדפה, שזו מילה יפה כנגד אפליה, בין רמת גן לאנשי ארלוזורוב, לי זה לא סביר. לתת יחס שווה לכל תושבי המטרופולין. זה לא משנה לי אם הוא בא מצהלה, רמת השרון או גבעתיים. מפני שהתנועה במטרופולין היא תנועה אחת יחידה, היא לא יכולה להיגזר ולא להיקבע לפי גבולות מוניציפליים מזמן הבריטים מתי שקבעו אותם.
מיכאל קליינר
¶
אני חושב שאתה צודק, אני רק מכיר טכניקה אחת להשיג את זה, עיריית גג. אבל לזה כל העיריות מסביב לתל-אביב לא יסכימו.
רונן ישעיהו
¶
תרשה לי לתפוס אותך במילה. לצורך עיריית גג, שזה לדעתי הרעיון טוב ביותר שאפשר להציע, זה דורש חקיקה, ואני לא צריך להסביר יותר, חקיקה זה במגרש שלכם.
מיכאל קליינר
¶
האחרון שניסה להשיג את זה בטוב היה יהושע רבינוביץ' וכדי להקל על החששות של חולון רמת גן, הוא אפילו הציע לחלק את תל-אביב לשלושה חלקים, יפו המרכז ועבר הירקון כדי שלא יהיה חלק דומיננטי.
רונן ישעיהו
¶
היום מערכת היחסים היא מאד מורכבת, אני אומר את זה ואנשי עיריית תל-אביב לא שומעים את זה בפעם הראשונה ממני, יש חששות הדדיים ברמה גבוהה, ומדברים שנאמרים מאחורי הקלעים זה עוד יותר גרוע. לכן, אם אתה מעלה את רעיון עיריית הגג, אני אשלח לך פרחים כל יום.
רונן ישעיהו
¶
לאו דווקא, עיריית תל-אביב נהנית הנאה מרובה מזה שבתחומה נמצא המרכז המטרופוליני. תראה כמה ארנונה למסחר משלמים לעירית תל-אביב וכמה לעיריית גבעתיים. לעיריית גבעתיים כלום, הם רק ישנים שם. זה לא חד ערכי.
מיכאל קליינר
¶
דווקא בעניין הזה, בניגוד לעניין של נפחי תנועה, הרמתי ידיים, את הנושא הזה בדקתי כשהייתי חבר מועצת עיריית תל-אביב, כמעט לפני 30 שנה. מבחינת הוצאות, אין בכלל השוואה, מאד כדאי לשלם מיסים בעיר שינה, וליהנות מתל-אביב.
היו"ר אברהם פורז
¶
לי יש שאלה אחרת אליך, ראיתי במקומות שונים בעולם, שהחניה היא לא באמצעות כרטיסים אלא הולכת בצורה מאד פשוטה עם לוטמטים כאלה שעומדים כך כמה מטרים שמים בהם כסף, מוציאים פתק ושמים על האוטו.
היו"ר אברהם פורז
¶
שם יש מחיר דיפרנציאלי לזמן החניה, אם אתה ליד אוקספורד סטריט, או שאתה באיזה פרבר. למה אצלנו המחיר אחיד?
רונן ישעיהו
¶
היה תיקון לפקודת התעבורה, לפני כשנה שמתיר ומאפשר התקנה או שימוש בכרטיסי חניה ארציים. שם הטכנולוגיה של אותו כרטיס מאפשרת מחיר דיפרנציאלי שהחניה במרכז עפולה לא תהיה כמו החניה במרכז רמת גן. על ידי זה שאתה מקיש את הקוד של האזור- - -
היו"ר אברהם פורז
¶
זה נכון שיש יתרון באחידות, אבל למה עיריית תל-אביב לא תוציא כרטיס חניה שמיועד לאזורים פריפריאליים יותר, לא ממש במרכז, נניח כרטיס שיהיה מראש לשלוש שעות ויהיה במחיר זול יותר מאשר חניה ליד דיזינגוף.
רונן ישעיהו
¶
חוקי העזר העירוני העמדת רכב וחניתו, מחייבים אישור שרי הפנים והתחבורה לתעריפי החניה, אבל האישור הזה ניתן באופן אוטומטי ואין בעיה אתו.
משה טיומקין
¶
אם תהיה חניה וישלמו מחיר אמיתי, זה פותר במידה מסוימת את הבעיה הזו. אם חניתי 20 דקות שילמתי עבור 20 דקות ולא עבור שעה.
היו"ר אברהם פורז
¶
בין חניה בפס לבן בחינם לגמרי לבין מחיר מלא של 5 ₪ לשעה צריך להיות משהו באמצע, בעיקר באזורים של ביקוש גדול, במקומות שאתה מתרחק לפריפריה וזה עדיין באזורי ביקוש ואתה רוצה לגבות, אין הצדקה לגבות 5 ₪ לשעה, שם אתם צריכים להוציא כרטיס שיהיה ליותר שעות ובפחות כסף.
מיכאל קליינר
¶
אני חוזר ואומר מהי הבעיה האמיתית. יש בעיה אחת שאני רוצה להתמקד בה יש פה המצוקה הגדולה שיצר השוני במדיניות. זה אותו אדם שיש לו את העסק הקטן וכמו שאמרת הוא בכל זאת משלם ארנונה לעיריית תל-אביב יותר גבוהה מאחרים, והוא לא ילך ל"חנה וסע". עד היום זה יצא לו פעם לבן פעם חול לבן, פעם חנה יותר רחוק, 20 ימים בחודש. אבל אם היום הוא יצטרך לשלם נניח 10 שעות ולפעמים זה יותר, כפול 5 ₪, זה 50 ₪, וזה כפול למעלה מ- 20 יום בחודש, העונש של ה- 1000 שקל.
היו"ר אברהם פורז
¶
ונניח שהוא עובד בחנות, הוא יסגור את החנות וילך למכונית להחליף את הכרטיס? לכן צריכים להיות כרטיסים במקומות כאלה לתקופות יותר ארוכות ויותר זולים. בין 0 ל- 5 ₪ צריך להיות משהו באמצע.
מיכאל קליינר
¶
ויש אזורים שבהם אין באמת חניון קרוב, למשל אזור אמצע רוטשילד, אין שם חניונים בטווח של קילומטרים, כלומר גם אין לו אפשרות.
היו"ר אברהם פורז
¶
אם אתה לוקח את רחוב פנקס שדרות נורדאו וכל האזור הזה צפונה, אין אף חניון בתשלום ובצדק כי אין שם מצוקה. אז נניח שיש לך משהו שם, אז אתה צריך להחליף כרטיס חניה כל שעה או כל שלוש שעות ותמיד אתה מפספס.
שלמה פלדמן
¶
יש פה שני דברים, אחד, אזורי הפריפריה הופכים ל"חנה וסע" למעשה. מי שצריך שדרות נורדאו ודרומה אז הוא חונה צפונה ואז כל האזור ההוא נסתם באופן אוטומטי. דבר שני, יש עדיין בעיה איך לשלט ולפרסם. כמו שאתם רואים, השילוט הזה הוא קצת לא ברור, להתחיל לשלט אזורים, יש לנו בעיה.
היו"ר אברהם פורז
¶
נניח לרגע שתחליטו שבאזורים הפריפריאליים האלה, במקום לעבור מלבן ישר לכחול לבן מלא, אתם עוברים לכחול לבן במחיר מופחת. מי שישים לך כרטיס כחול לבן מלא, כמו שאני יכול בתור תושב תל-אביב, אני שם כרטיס רגיל. אבל במקומות האלה, לעשות כרטיסים במחיר מופחת ולכתוב שהחניה במחיר מופחת. אם יש לך כרטיס במחיר מופחת נהנית, אם לא, תשלם מחיר מלא. לדעתי, כרטיס החניה במקומות האלה צריך להיות מראש לחמש או ארבע שעות במחיר מוזל.
היו"ר אברהם פורז
¶
חוק העזר, עם כל הכבוד זה לא עשרת הדברות. חוק עזר ניתן לשינוי. הקו הוא נכון אבל לדעתי הלכתם בקיצוניות מוגזמת לכיוון ההפוך.
משה טיומקין
¶
אסור לשכוח שהויכוח הוא על 8,000 מקומות חניה, צריך למקד את זה וזה חלק מהמצאי. זה פשוט לא נכון עניינית.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני רוצה לומר לך דבר נוסף, אם תרצה תיכנס לזה, אני בטוח שאתם במצב של אי גביית קנסות בסכומים של עשרות מיליונים. אני חושב שמצב זה שבו אתה מצד אחד רושם רפורטים בלי סוף, מצד שני אתה לא יכול לאכוף את זה, זה גם חינוך רע לאזרחים. אתה יוצר מצב שאתה מכריח את מישהו לעבור עבירה, אחר כך הוא כועס על כל המערכת, אומר שעושים לו את החיים בלתי אפשריים, הוא לא משלם את הרפורט, לך אין כלים להתמודד עם זה, לכן צריך גם לאכוף, מי שכבר קיבל דו"ח צריך לגרום לזה שזה ישולם, אבל לעשות את החיים נסבלים.
יוסי ברג
¶
יש לנו עוד שלושה נושאים, הכי חשוב לדעתי, הוא פחות קשור לכאן. עבר מר טיומקין על מגוון נושאים, על הביקוש, על היעדר היצע, על התחבורה הציבורית וההסעה ההמונית, ואמר שאי אפשר לשנות מציאות קיימת, ושהתמונה הרבה היותר רחבה. אני מסכים אבל לא מסכים. מה שהעירייה מנסה לעשות זה למתוח את הבגד המכווץ במקום לארוג עוד אריג וזה למרות שהילד הולך וגדל. ראינו 2.2, 2.7.
יוסי ברג
¶
הוא אומר שהוא בונה חניונים אבל זה טיפה בים, פה 1400, פה 1500, פה 500. אנחנו רוצים לתת מקום להצעה למקום נוסף לבניית חניונים, ואנחנו מבקשים לפחות שישבו עליה. הרעיון הוא כזה, יש לא מעט מגרשים פרטיים לבניה פרטית שעדיין לא נוצלו. הם הולכים ונבנים עם השנים. אפשר מבחינה חוקית, בדקנו את זה ויש לנו חוות דעת, להכריז שבכל בניין כזה- - -
יוסי ברג
¶
אפשר לעשות בזה שימוש. ממשיכים להיבנות בניינים וזו בכיה לדורות כי מגרשים כאלה שהיום אפשר עוד לקבוע שיעשה בהם שימוש, עוד 10, 20, 30 שנה הם כבר יהיו בנויים ואז אי אפשר יהיה לעשות זאת.
משה טיומקין
¶
מדיניות מדינת ישראל, שבה לידי ביטוי באמצעות משרד תחבורה זה להפחית תקני חניה. יש היום דיונים אינטנסיוויים במועצה הארצית ובוועדה המחוזית להוריד תקני חניה כדי למנוע כניסת רכב לתוך העיר.
משה טיומקין
¶
יש לנו ויכוח קשה מאד כי אני בדיוק בדעתך, השאלה היא מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. רוצים כבר היום להוריד תקני חניה לאורך צירים כמו שהם, או ריבויי תחבורה ציבורית או ששם יעבור קו האדום וכן הלאה. בעתיד, לצמצם עוד יותר. לא דברתי על איכות חיים או על אקולוגיה ועל מה שגורמים כלי הרכב, ולא דברתי על הירוקים ועל הצעקות של תושבי העיר , הסיפור הוא הרבה יותר רחב ממה שרואים. יש כאלה שאומרים מה פתאום אתם עושים חניון מתחת לכיכר רבין, בשביל להכניס עוד 1400 מכוניות? מה פתאום חניון מתחת לכיכר הבימה, בשביל להכניס עוד? אנחנו רוצים שתוציאו את המכוניות האלה מהעיר. ידוע ש- 300 איש מתים כל שנה מבעיה של זיהום אוויר.
היו"ר אברהם פורז
¶
לכל אחד ברור שבטרם יש תחבורה ציבורית זמינה, אם יזם ינסה למכור היום בניין שאין לו פתרון לחניה, הוא לא ימכור את המשרדים ולא ישכיר את המשרדים ואולי יוכל אחר כך לעשות אולם שמחות וגם זה לא.קודם כל צריכה להיות תחבורה זמינה ואז אתה יכול להגיד את זה, ברגע תהיה תחבורה ציבורית זמינה, נניח בקו רכבת תחתית, מי שירצה להיתקע בפקק במכונית, בבקשה שיעמוד בפקק, זו בעיה שלו.
משה טיומקין
¶
חניה זה דבר שלא עומד בפני עצמו או בזכות עצמו או למען עצמו. חניה הוא קצה נסיעה. לכן מה שקדם לחניה זה להגיע אליה. המצב בעבר היה שעל הכבישים היו רכבים מספיק והניצול שלהם היה ככה ככה והייתה בעיה למצוא בקצה הדרך חניה. היום המצב התהפך, כמות החניה הזמינה, עם כל המצוקה, היא יותר גדולה ממה שרשת הרחובות יכולה לספק קיבולת להגיע אליה.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני לחלוטין לא מסכים אתך. אני אגיד לך למה? אם לא הייתה חניה פרועה ברחובות ולא היו חוסמים את הצירים והיית אכיפה של פתיחת צירי תנועה, לא הייתה בעיה. במקום להוציא את כלי הרכב שחוסמים את התנועה, אתה רוצה למנוע חניה. אני אומר לזכותה של עיריית תל-אביב, מה שהם עושים ברחוב אבן גבירול תל-אביב,כל רשות מקומית יכולה ללמוד מזה. אם אתה רוצה שציר יהיה פתוח אז שיהיה פתוח. קל כמה צירים, תאסור בהם את עצירה, תגרור מכוניות ותאפשר למכוניות לזרום.
מיכאל קליינר
¶
אני רוצה לומר משהו בסוגריים, היום קרה דבר במקרה לגמרי, משפצים את רחוב יהודה לוי, וכשמשפצים לא מספיקים לצבוע את המדרכות, אז בצד שמאל של יהודה הלוי אין תמרור ויש מדרכה רגילה בלי שום סימון ואז באופן ספונטני אין שום מניעה חוקית לחנות שם מצד שמאל מלינקולן והלאה וכך הקלו את המצוקה בכל האזור, רק בטח עוד מעט תבואו ותצבעו את זה.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני רוצה להגיד לך מר רונן, היום אם תבנה במרכז תל-אביב בניין בלי חניה ותרצה למכור את המשרדים או להשכיר אותם הבניין יהיה ריק. לא תמכור שום דבר.
יוסי ברג
¶
הנקודה הועלתה אבל לא הובהרה. אם עירייה בעצמה אומרת שהיא בונה כי צריך, אז לפחות לא תבנה בכיכר רבין או במקומות האלה כי אם היא תגרום לכך שהמגרשים הפרטיים ייבנו, אז במגרשים הציבוריים היא תוכל לבנות בעתיד. אם היא עכשיו בונה במגרשים ציבוריים, הפרטיים, בעוד 20 שנה כבר לא יהיו זמינים.
בתיה מילר
¶
אני רוצה להתייחס לבעיה של תושבי תל-אביב. השתמע פה כאילו הפס הלבן איפשר חניית חינם לכל מי שנכנס לתל-אביב. אני חושבת שעובדתית זה לא נכון. הפס הלבן נתן חניה חינם לתושב תל-אביב.
בתיה מילר
¶
בחלק מהמקומות כתוב בתמרורים שהחניה הזו מותרת לבעלי תו אזורי מסוים בלבד. מ- 17:00 זה למי שגר באזור. אני גרה בצפון תל-אביב, אם אני רוצה להיכנס למרכז תל-אביב ויש פס לבן, בהרבה מקומות היו תמרורים שזה נועד לבעלי תווי חניה אזוריים.
בתיה מילר
¶
הפס הלבן הזה הופך היום להיות כחול לבן זאת אומרת שלפחות בחלק מהמקומות יש הרעה משמעותית לתושבי תל-אביב, שעד עכשיו יכלו לחנות בחינם וממחר עם תשלום.
היו"ר אברהם פורז
¶
אדם שגר בצפון תל-אביב ייכנס למרכז תל-אביב ואם הוא יחנה בכחול לבן הוא צריך לשלם 50%.
בתיה מילר
¶
זה היה קודם לבן והיום זה כחול לבן. עשינו סקר לפני כמה חודשים בקשר לשביעות רצון של תושבים שמשלמים ארנונות מאד גבוהות. תל-אביב היא בין הערים הכי יקרות בארנונה.
בתיה מילר
¶
היא מקום רביעי. בסקר שביעות רצון, התוצאה הייתה ששביעות הרצון של תושבי תל-אביב היא מאד נמוכה, הם משלמים ארנונה מאד גבוהה וכשליש מהם הצביעו על בעיות חניה קשות גם היום. אני אומרת שמשמעות הדבר הזה לא יגרום לכך שיהיו יותר מקומות חניה, אלא שפשוט תושבי תל-אביב שהייתה להם איזשהי פריבילגיה לגבי אותם מקומות, יצטרכו לשלם, זו המשמעות.
דבר נוסף, אותו אזרח שכבר רוצה לשמור על החוק ומחפש את כרטיסי החניה האלה, צריך לכתת את רגליו בין עשרות מקומות עד שהוא מוצא. עשינו סקר, בדקנו ב- 14 מקומות ברחובות ראשיים, הן בפיצוציות, הן בקיוסקים. מבין 66 מקומות פוטנציאליים, קיוסקים, פיצוציות דוכני עיתונים, שאדם סבור ששם הוא יכול למצוא את זה, בכל מקום חמישי הוא מצא את זה, את אומרת עד שהוא מוצא את זה, הוא מקבל בינתיים איזה דו"ח במקום שהוא חונה. אם אתם רוצים שאנשים יחנו כחוק אז לפחות תדאגו שנושא התווים יהיה זמין.
חני מונין
¶
אחד מבעל הקיוסקים אמר שיש קבלן שהעירייה כנראה נותנת לו את האפשרות לחלק את הכרטיסים, המפיץ, והוא מחייב את המוכרים לקנות ממנו בכמות מאד גדולה שכנראה לא משתלמת להם. יכול להיות שזו הבעיה, אבל לנו הצרכנים זה לא משנה בדיוק מה הבעיה- - -
משה טיומקין
¶
התשובה היא שעשינו הסכם עם הנהלת מפעל הפיס שכל דוכן פיס ימכור את הכרטיסים האלה, זה מצב עכשווי, יכול להיות שעד שעשו את הסקר זה עוד לא היה.
משה טיומקין
¶
כל רשת בתי הדואר מוכרים את זה, וברגע שנצא במבצע של "איזי פארק" אני אציע לכל תושבי תל-אביב לקנות את זה, אנו ניתן גם הנחות נוספות בניגוד למדיניות משרד התחבורה שרוצה שנפחית בהנחות לתושבי תל-אביב, נפתור להם את הבעיה שיהיה להם גם כדאי לקנות ולא יצטרכו לרוץ אחרי פתקאות ויהיה להם את זה לכל השנה, בטווח של חודש אנחנו נצא עם העניים הזה.
מוטי שפירא
¶
מוטי שפירא מנכ"ל לשכת העצמאיים, אני לא יודע מה היה השיקול של ההחלטה החד פעמית הזו, למרות שאמרת אותה, להכניס לעיר יותר כאלה שבאים למשך זמן קצר במקום אלה שבאים לחנות למשך יום. קודם כל השאלה היא מה ההשפעה של זה על התחבורה בתל-אביב, לפי דעתי זה יגביר באופן משמעותי את מספר הכניסות.
מוטי שפירא
¶
אני לא יודע מהם שעות השיא המוגדרות, אבל שעות השיא זה רוב הזמן בתל-אביב. השאלה המרכזית שגם הוצגה פה, היא שהנושא הזה פוגע בכל אותם אנשים שנותנים שירות לצרכנים. אותם עצמאיים שמשלמים ארנונה, ואנחנו מדברים פה על דלתא של 3,500 קומות חניה על הפסים הלבנים שהפכו פתאום להיות כחול לבן. 10,000 זה הפוטנציאל, אבל עשו פה אלמיניציה ויצא שיש כ- 3,500 מקומות כאלה זמינים, אני לא יודע מה יצא בסוף גם עם עובדי עירייה שייכנסו למקומות האלה, קראנו טוב את החומר הזה, שאמנם זה נשמע רכילותי, אבל בסוף זה יהיה.
בשורה התחתונה, עצמאיים, שנותנים את השירות לתושבי העיר, לא מסוגלים, כפי שאמרת, לעבור את השינוי המיידי הזה אם אין תכניות. מכיוון שכל התכניות שנאמרו כאן, קראתי עליהם, על ה"איזי פארק" למשל, והכל נשמע בסדר גמור, אבל אנחנו מכירים את קצב ההתקדמות והקידום. יש תכניות , תשתיות עירוניות ממלכתיות במדינת ישראל, זה מהיום לעוד הרבה שנים.
לפי דעתי, הדבר הזה פשוט לא נכון, זה מעשה חד צדדי שלא נותן מענה מסודר לא לאלו ולא לאלו, ואי אפשר לעשות את זה בלי ללוות את זה בכמה צעדים מקימים. או כפי שאמרת, חבר הכנסת פורז, אולי להקל בחניה באזורים מסוימים, לאלו שכרגע הפוטנציאל הזה נלקח מהם. אנחנו יודעים שגם החניונים זה לא עסק כל כך פשוט יש שם השתוללות לא קטנה, הם גובים הרבה כסף.
היו"ר אברהם פורז
¶
אין מנוס. הטלת פיקוח על מחירי חניה, אפשר שתגיע לחניון, הוא יהיה מלא לגמרי, תהיה מוכן לשלם כל סכום בשביל מקום חניה. הדרך היחידה שיהיה לך מקום זה העלאת המחיר, כך שזה נהיה יותר ויותר מרתיע. לכן בצדק, ככל שאתה מתקרב למרכז העיר ולמקומות עם יותר ביקוש, המחירים עולים, אין מה לעשות.
מוטי שפירא
¶
בשורה תחתונה, מה שיצא מהמהלך הזה, ואין לי משהו נגד עיריית תל-אביב, הוא שיהיה מצב כזה שעל תכניות ארוכות הטווח ימשיכו לפעול ואנחנו נשב עוד הרבה שנים לדון בהם, אנחנו יודעים איך הדברים מתקדמים. בטווח הקצר פשוט אנשים נפגעים ללא מענה, הדלתא יחסית קטנה של מקומות חניה לאנשים שנותנים שירות לצרכנים רבים מצד אחד, ולאנשים שמשלמים ארנונה.
מילא אם היו אלה חאפרים, זה אנשים שמשלמים ארנונה, והם משלמים דרך אגב פעמיים, כי חלק מהם גרים בנתניה, משלמים גם בנתניה ארנונה, באים לתל-אביב משלמים שוב ארנונה ולא מקבלים שום שירות. אז או שיחליטו שמי שמשלם ארנונה , והוא בעל עסק שנותן שירות לתושבי העיר, או למי שבא מבחוץ, דינו כדין תושב העיר, החלטה קשה, אני יודע, הכל פה תיאורטי.
משה טיומקין
¶
מר שפירא, אני דואג לקליינטים של הסוחר, שתהיה להם אפשרות לחנות לקנות סחורה וללכת הביתה. לא לסוחר, שימצא לעצמו פתרון חניה או נסיעה בתחבורה ציבורית.
מוטי שפירא
¶
זה שאני יושב היום בלשכת העצמאיים זה לא אומר שפתאום אני נגד הכוחות, אני גם בעד צנחנים, והם יכולים לבוא וגם להם יש אותם שירותים כמו שיש לבעלי עסקים, גם להם יש "איזי גו" יש להם את הרכבת המרחפת ואת כל הדברים, יש להם את אותם פתרונות. אנחנו לא מדברים שיש כאלה שיש להם פתרון וכאלו שאין להם פתרון, יש לשתי האוכלוסיות את הפתרון, גם לאלו שבאים מבחוץ לקבל שירות, וגם לאלו שנותנים את השירות.
הפתרון הזה נמצא לכולם, כל הנקודה היא החניה הזמינה, וצודק ד"ר טיומקין שהגדיר את זה מהתחלה, הייתה החלטה שאפשר להתווכח עליה, האם היא נכונה להחליט שהפסים לבנים, הדלתא שמתפנית מהפסים הלבנים הולכת לטובת הלקוחות שבאים לטווח קצר, או אנשים שבאים לקבל את הסחורה. אני חושב שללא ליווי של העניין הזה באיזשהי דרך, צעד במהירות כזו, למרות שנאמר שהוא נעשה בהדרגתיות, הוא צעד שגם מבחינה ציבורית מעלה בצדק זעם של הרבה אנשים וזה לא משנה אם זה מהנדס או משרד אדריכלים, סוחר קטן או איש תעשיות.
לאנשים בבת אחת המציאות משתנה ובלי שיהיה שום פתרון לצד זה כי פתרונות שהוצעו נכונים לשני הצדדים גם ללקוח וגם למוכר. אי לכך, לפי דעתי, אני חושב שיו"ר הוועדה צודק בקו החשיבה הזה, חייבים ללוות צעד כזה, זו דלתא יחסית קטנה, מסך כל מקומות חניה בתל-אביב, מצד שני זה פותח להרבה צרכנים. לפי דעתי אסור להחליט החלטה חד צדדית שלא משנה איפה שמוכרים. צריך לקבל החלטה שזה הולך ביחד.
ירון שרון
¶
לא, אנחנו פסיביים לחלוטין. בקטע הזה, אין השלכות על עבודת המשטרה בכל הנושא הזה, ואם בשורה תחתונה יגיעו לדילול של כלי רכב על הכביש אז- - -
היו"ר אברהם פורז
¶
אני רוצה לסכם את הדיון בדברים הבאים, אנחנו בגדול לא מתנגדים למדיניות שאומרת שבמקומות שיש בהם מחסור במקומות חניה צריך לשלם על חניה כדי לווסת בין ההיצע ובין הביקוש, על זה אין ויכוח. אבל דעתי היא שנעשה פה צעד חריף מידי במכה אחת של מעבר מ- 0 לחניה ל- 5 שקלים לשעה, אני חושב שהצעד הזה חריף מידי. התוצאה תהיה או שאנשים יחנו ויתחילו להצטבר לכם דוחות ואני לא רוצה לשאול עכשיו איך אוכפים את זה כי יודע שזו בעיה, או שבמקום כלשהו תיווצר גם מגמה לברוח מתל-אביב.
אני חושב שתל-אביב בקרב מול רמת גן בבורסת היהלומים הפסידה קרב גדול, אני אומר את זה בתור תל-אביבי. לתל-אביב יש עניין שיהיו בה עסקים ושתישאר מרכז מטרופוליני. היום בעידן החדש, דברים זזים להרצליה ולכל מיני מקומות בינעירוניים, או לראש העין.
היו"ר אברהם פורז
¶
אני לא יודע מה יהיה עוד 5 שנים, אני אומר לכם במצב של היום זה לא לטובת תל-אביב להבריח את בעלי העסקים ובעלי המקצועות החופשיים. לכן הייתי מבקש בשם הוועדה, תביאו לדיון אצלכם, ליצור בשלב הביניים, לגבי המקומות היו בעבר פס לבן, והפכתם אותם היום לכחול לבן, ליצור כרטיס חניה מוזל לקומות האלה בלבד, שהחניה תהיה גם לטווח ארוך יותר .
מצד אחד עצם העובדה שאתה משלם נותנת איסנטים לא לבוא, נעשה דבר אלטרנטיבי, אבל גם לא יוצרת מצד שני את המעבר הקיצוני הזה, ודבר שני, אני מוכן לעזור לעיריית תל-אביב ככל שצריך, שתוכלו להעלות את מחיר החניה במקומות הביקוש מעבר ל- 5 ₪. אני חושב שם בתוך חניון זה 15 ₪ לשעה, ובשפת המדרכה ביציאה מהחניון זה 5 ₪, גם זה פספוס. אבל לזה אולי כרגע צריך חוק עזר או משהו אחר, לעשות מחיר מוזל זה בידכם.
בכלל הניסיון שראיתי, שמחירי החניה, גם הציבוריים גם במדחנים וגם בכל מיני אלמנטים פועלים לפי היצע וביקוש במקומות שהביקוש יותר נמוך, המחיר יותר זול. בקשתי קודם כל מהעירייה ליצור פתרון לתקופת הביניים, לתת חניה באותם מקומות שהיו לבנים חניה לטווח ארוך יותר במחיר מופחת. במקביל לפעול להעלאת המחיר באזורי הביקוש מעבר ל- 5 ₪ לשעה.
דבר שלישי, אני אשמח לקבל מכם מכתב מה הבעיות שאתם נתקלים בהם בגביית ובאכיפת הקנסות ומה לדעתכם הכנסת צריכה לעשות כדי לאשר לכם לגבות את הקנסות. בדיון שהיה פה בוועדת החוקה, מסתבר שיש בארץ עשרות אלפי אנשים נוהגים בכלל בלי רשיון נהיגה כי הם לא שילמו דוחות חניה או שהם נוהגים בלי רשיון נהיגה, זה גם מצב אבסורדי.
היו"ר אברהם פורז
¶
70,000 איש נוסעים ללא רשיון נהיגה במדינה, זה מצב אבסורדי. אני מאד חושש מזה שכל אלה שחנו בלבן ימשיכו לחנות וכל יום ערימת הדוחות תלך ותתפח, גביה לא תהיה ויהיה הסדר חובות וזה אחד ששילם פי שתיים.
אני מסכם את הדיון:
א. אני מוכן לעזור לכם להעלות את המחיר במקומות המבוקשים.
ב. אני מבקש מכם לאלתר ליצור פתרון ביניים במחיר חניה מוזל
ג. להעביר לוועדה פה בכנסת מה הייתם מציעים, מערכות שיאפשרו לכם לגבות את הקנסות,
אני חושב שזה חרפה למדינה שבה מוטל קנס כחוק והאדם לא משלם.
תודה לכולכם הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:10