פרוטוקולים/כלכלה/3140




2
ועדת הכלכלה
15.5.2001

פרוטוקולים/כלכלה/3140
ירושלים, י"ג בסיון, תשס"א
4 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 285
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ב באייר התשס"א (15 במאי 2001), שעה 9:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
יגאל ביבי
יצחק גאגולה

ציון בוריה - המפקח על בתי ספר לנהיגה, משרד התחבורה
שמעון ולנסקי - סגן בכיר מנהלת אגף רכב, משרד התחבורה
רונן ישעיהו - מנהל אגף תשתיות ופיתוח, משרד התחבורה
אבישי מיכאלי - אחראי חומרים מסוכנים, משרד התחבורה
חוה ראובני - לשכה משפטית, משרד התחבורה
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
סנ"צ שולמית שמעון - ראש חוליית תעבורה מחלקת התנועה,
המשרד לביטחון פנים
אברהם פריד - יו"ר ארגון המוניות, מועצת המובילים
מוטי פלדמן - מועצת המובילים
אבי גולן - יו"ר ארגון מורי הנהיגה
עו"ד שלי וייל - משנה ליועץ משפטי, עיריית תל-אביב
שלמה שביט - מנהל אכיפת חוקי תנועה וחניה,
עיריית תל-אביב

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר מרימוביץ

צו התעבורה (עבירות קנס), התש"ס-2000 – שיעורי קנסות (סעיף 3 והתוספת לצו).


צו התעבורה (עבירות קנס), התש"ס-2000 – שיעורי קנסות (סעיף 3 והתוספת לצו)

אני פותח את הישיבה. אנחנו דנים בצו התעבורה (עבירות קנס), התש"ס 2000 – שיעור קנסות. במאמר מוסגר אני רוצה להגיד לכם, שבמחשבה שנייה, הגדלה מוגזמת של הקנסות תביא לעומס על בתי המשפט, כי אנשים יבקשו להישפט. אם סכומי הקנסות יהיו נמוכים, אנשים יאמרו שמדובר למשל ב-50 שקל וישלמו, אבל אם יהיה מדובר בסכומים גדולים, אנשים יבקשו להישפט ולא תצאו מזה.

יש 15 עבירות בסך הכל, שהקנסות הגבוהים של 750 ו-1,000 שקל מוטלים עליהן.

גם 500 שקל זה לא מעט.

וגם לגבי הקנסות של 500 שקל - על פי ההצעה שאנחנו הגשנו לפני השינויים שעשו פה בוועדה - היו בסך הכל 67 עבירות.

בסך הכל?! 67 עבירות! אם הייתם אומרים שבסך הכל מדובר בשלוש עבירות, אני מבין, אבל בסך הכל 67 עבירות?

בסך הכל.

האם החמרתם את הקנס ב-15 עבירות?

בזמנו, כשהפכנו את עבירת אור אדום לברירת משפט, היה מדובר על סכום של 1,000 שקל קנס. לפני כן, היתה התניה של קנס בין 250 ל-500 שקל, ופתאום כמות אדירה של דוחות הזמנה לדין על אור אדום הפכה להיות 1,000 שקל קנס. אנחנו חששנו שכמות הבקשות להישפט תהיה ב"פיק" כלפי מעלה.

בטח שלא.

אבל כמות הבקשות להישפט לא עלתה ב"פיק" כלפי מעלה, למרות שסכום הקנס מאד מאד עלה.

יש הבדל. מי שפעם היה רגיל לקבל הזמנה למשפט ופחד משלילת רשיון מיידית, היה נאנח אנחת רווחה כשמדובר רק בקנס, כי זאת הקלה. לעומת זאת, זאת אופרה אחרת לגמרי לגבי מי שהיה רגיל לשלם 180 שקל בגלל עבירת דרכים רגילה ופתאום עכשיו הקנס עלה ל-500 שקל.

כשמישהו מבצע חלק מהעבירות, הוא לא אומר: אם אסע באין כניסה, מדובר רק ב-250 שקל וזה לא נורא, אבל אם הקנס הוא 500 שקל – לא אסע באין כניסה. זה לא השיקול. לא גובה הקנס הוא השיקול, כי אם אתה יודע שאתה נתפס, גם אם מדובר בקנס של 100 שקל, אתה לא נכנס באין כניסה לדוגמה. בסיטואציה הזאת, מישהו שלא שם לב שהוא עובר עבירה ושוב מקבל קנס של 500 שקל, כאשר מדובר בעבירות גבוליות – אם הוא לא בטוח שהקנס הוגן, הוא יכול לבקש להישפט.

מה כמות הבקשות באחוזים להישפט היום? אנחנו מדברים על 1.8% או 1.9%.

קודם כל, אני באמת לא מציע לאף אחד להישפט, כי אחרי שאתה בא לבית משפט לתעבורה, אתה מצטער על הרגע שהחלטת לא לשלם, ואני אומר את זה עם כל ההערכה למערכת המשפטית.

האם הכנתם את התקנות שאישרנו ואת הסכומים בצורה מרוכזת?

לא נייר סופי.

תשתדלי להכין אותו, כי אני רוצה לעבור עליו עוד פעם, ולראות האם אבקש דיון חוזר על דבר אחד או שניים.

מול הקיים?

כן. חלק מהעבירות האלה הן עבירות שנעשו בשוגג, כמו: סטייה מנתיב, איתותים. האמת היא שהבעייתיות בעבירות התנועה היא שאחוז הגילוי הוא מאד נמוך.

אי אפשר להציב שוטר שיצפה על כל עבירות התנועה.

לדעתי, גם כשנהג מבצע עבירות שנעשות במזיד, הוא בודק טוב מאד האם נמצא שוטר בסביבה, למשל: כשרוצים לעשות פרסה במקום אסור. מי שלא אידיוט מוחלט, קודם כל מסתכל טוב מאד האם לא נמצא שוטר בסביבה, ואז עובר את העבירה.

זאת עבירה שנעשתה בכוונה מוחלטת.

אבל מה שמרתיע אותו זה לא הקנס. היעדרותו של השוטר זאת הבעיה. תאמיני לי שמי שעומד לעבור עבירה לא רוצה לשלם גם 100 שקל, ואפילו לא 50 שקל.

אחד הדברים שנהגים גם מפחדים ממנו זה נקודות, לפעמים גם יותר מעבירת קנס.

נכון, ומייד נגיע לזה. אבל בסופו של דבר מגיעים לנהיגה מונעת אנשים שנניח נתפסו פעמיים בנהיגה במהירות מופרזת, ולמשל בכביש ירושלים-תל-אביב נסעו במקום 100 קמ"ש 110 קמ"ש.

זהירות גם מה-10% האלה, כי לא בכל מהירות מדובר ב-10%. כשעוברים את ה-100 קמ"ש, ה-10% האלה גדלים.

אני יודע. אם יש ירידה וקצת לא שמים לב, עולים למהירות של 115 קמ"ש, ודי בזה שבאותה שנייה שוטר עוצר אותך ושולח אותך לקורס נהיגה, שם מרצים על מה שאתם רוצים.

לכן אנחנו מחכים לקבוע שיטת ניקוד חדשה.

אני בעצם שובר פה את כללי המשחק, כי אני אמור לא להסכים אתך, אבל אני חושב שאתה צודק מאד. המערכת נדרשת לשדר חומרה. אחד האמצעים לשדר חומרה כולל לא רק קנסות, אלא גם נקודות ועונשים מהסוג של ה"טרטור" של הקורס הזה. מדובר על שידור החומרה שבדבר, ואולי באמצעות זה - בייצור נורמות, או איזה שהם כללי נימוס מינימליים.

שים לב שכללי הנימוס בסלון כשיושבים אנשים, הם שונים לגמרי מהכללים שאנחנו נוהגים לפיהם כשאנחנו על הכביש. איך משפרים את המצב? אני לא חושב שמישהו יודע איך, אבל אנחנו יורים באוויר, וזה חלק משידור החומרה שבדבר.

חלק מהעבירות נעשות כתוצאה מהתנהגות אגרסיבית. האם ההתנהגות האגרסיבית לא מתבטאת כשאתה עומד בתור לקופה?

אותי אף פעם לא עקף מישהו בתור לקופה, אבל לעומת זאת בכביש עוקפים אותי מכל הכיוונים.

אני חושבת שהבקשה שקיבלת "לקבל תמונה", לפני שהתקנות מאושרות סופית, היא מאד נכונה, כי בסופו של דבר אנחנו דנים בכל עבירה לחוד, ואין לנו תמונה כוללת שתעזור לנו לראות האם יש איזושהי קוהרנטיות במה שאושר.

הרי אנשים לא רוצים לשלם גם 250 שקל. לא מדובר באנשים שמבצעים עבירה בגלל שהם אומרים שמדובר בקנס נמוך, וזאת גם בעיה אם השוטר מוותר על הקנס. לשוטר שרושם את הדוח "יש ביד" 500 שקל, וזה כבר מתחיל להיות משמעותי.

אגב, צו עבירות קנס הותקן בדצמבר 1996, כאשר העדכון שהיה בו לא התייחס לכל המדרג של 15 דרגות קנס, אלא הוא שינה והכניס את הקנסות של ה-1,000 שקל וה-750 שקל. הוא לא דיבר על כל הצו כולו. העדכון של הצו כולו היה הרבה הרבה לפני כן. נדמה לי, שהעדכון של הצו עצמו התבצע או בשנת 1994 או בשנת 1990, כך שכשאנחנו דיברנו על 40, על 75 ועל 190 שקל. אלה סכומים שנקבעו עוד בסביבות שנת 1990.

אני מסכים אתך ש-40 שקל זה "סתם". רוב הקנסות צריכים לנוע בין 100 ל-250 שקל. מקרים חריגים צריכים להגיע ל-500 שקל.

מה עם גביית הקנסות? האם אנשים משלמים?

יש עכשיו פיילוט במרכז לגביית קנסות של 5,000 קנסות. המגמה היא שכל קנסות התעבורה יעברו למרכז לגביית קנסות.

מה קורה כיום?

מי שלא משלם קנס, יש לו עיכוב של רשיון נהיגה.

אבל רשיון נהיגה מחדשים אחת לחמש שנים, אז אני יכול חמש שנים לא לשלם את הקנס.

יש עם זה בעיה.

זה גם אבסורד שהקנס מכפיל את עצמו.

זה היה בתקופת האינפלציה, כאשר הכסף היה מאבד את הערך. היום מספיקה ריבית רגילה.

הכפל הוא בשיטת המאפיה.

אבל אני אגיד לך מה ההבדל, במאפיה אתה משלם, ופה לא...

יחד עם ההצעה לביטול כפל קנס, יש גם הצעה של חזקת הרשעה, שתיצור מצב שבגלל הקנס עצמו – גם אם הוא לא שולם – האיש ייחשב כמורשע, ואז ניתן יהיה לטפל בנהגים רצידיביסטים וכן לנקוט באמצעי תיקון.

אני לא יכול להשלים עם מצב שבו רק הפריירים משלמים את הקנסות שהוטלו עליהם. אני גם מגדיל את הקנסות, ואחרי שהגדלתי אותם, אותה אוכלוסייה תשלם אותם. בסוף ייווצר מצב שתהיה אוכלוסייה אחת שמשלמת, גם לאחר שהגדלנו את הקנסות, ואוכלוסייה אחרת "דופקת" את המערכת ולא משלמת לא את הקנסות של 100 שקל ולא של ה-1,000 שקל.

האם בגלל שמערכת לא עובדת בסנכרון מלא ואין לך תוצאה סופית, לא תטפל בחומרה של הדברים? האם לא תדגיש את המקומות שבאמת יש מקום להדגיש?

התפקיד שלי כפרלמנטר זה לפקח על פעולות הממשלה. אני לא יכול לראות, אלא תמונה כוללת. אם באה הממשלה ואומרת: אתה תעלה את הקנסות על עבירות תעבורה, ולאחר שאשאל את הממשלה כמה אנשים משלמים את הקנסות, יתברר שרק חצי מהאנשים משלמים, יוצא שאני מחמיר לגבי האנשים ההגונים שמשלמים את הקנסות, והאחרים מרוויחים עוד יותר וחוסכים עוד יותר.

בסופו של דבר כולם משלמים, כי ברגע שמישהו לא יכול לקבל את רשיון הנהיגה שלו, הוא נוסע ללא רשיון ונתפס נוהג ללא רשיון בתוקף, ואז הוא מגיע לבתי משפט ומתחרט.

ואז הוא מבקש חנינה. 3,000 איש בשנה מבקשים חנינה.

אני רוצה לדעת ממי אפשר לקבל סקירה מדויקת על מצב גביית הקנסות בתחומי התעבורה. מי האיש שיכול להגיד לנו האם יש רק דין, או שיש גם אכיפה?

חלק מהנתונים הם בידי משטרת ישראל.

מי מטפל בזה במשטרה?

המחלקה שלי.

האם את אמורה לדעת את הפרטים?

אני לא אמורה לדעת בפרטי פרטים.

אני רוצה לדעת בגדול את התמונה של הקנסות לעומת הגבייה בשנה.

יש לי נתונים, אבל לא כאן. נמצאים כאן הנתונים שביקשת בפעם הקודמת.

אני מבקש ממך שבישיבה הבאה תבואי עם הנתונים האלה. אנחנו צריכים גם לדאוג לזה שאם כבר יש קנס – שישלמו, אחרת מה עשינו? אני לא רוצה שהאזרחים ההגונים ירגישו פריירים.

לפניך הנתונים שביקשת על האכיפה.

מה המספרים האלה? האם זה מספר הדוחות?

כן, זאת כמות הדוחות שנרשמה. הנתונים האלה הם לגבי ינואר-דצמבר 2000 עם דיוק של 90%, כי לא גמרנו עדיין להקליד את הנתונים. לצערי הרב, אני יכולה להגיד שהדיוק פה הוא ב-90% ולא ב-100%.

האם נרשמו 128,000 דוחות על חגורות בטיחות? מה זה המספרים האלה?

כן, למה זה מפליא אותך? המשטרה כותבת כ-1,000,000 ומשהו דוחות לשנה. מתוכם, הדוחות על מהירות - שהם תמיד נושא לביקורת - משמשים בין 10% ל-12% בסך הכל.

מדובר על 27,000.

אז המספר עכשיו עלה.

זה לא עבר את ה-20%.

אבל תשימו לב שזה הדבר הקל ביותר לאכיפה, ולכן זו התוצאה.

אני אעבור על זה. אני מאד מודה לכם על הנתונים.

מה זה שימוש בדרך שלא כחוק? האם הכוונה היא לנסיעה בשוליים?

אנחנו ריכזנו את הנתונים לפי קבוצות. אם תרצו פירוט מלא, גם את זה אני אעשה.

אלה ראשי פרקים.

יש לי גם פירוט לפי סעיפים.

האם יש היום חובת חגירה במושב האחורי?

זאת שאלה ששאלת אותי בישיבה הקודמת, ואני אמרתי לך שכשאנחנו רואים שמישהו לא חגור מאחור, אנחנו רושמים דוח. קשה לראות את זה. בתוך העיר רואים יותר, ומחוץ לעיר רושמים פחות דוחות.

מה זה הגה בלתי תקין?

אלה פגמים מכאניים.

זאת עבירה שבטח מגלים אותה, אחרי שמעלים את המכונית על מתקן.

יש סייר בוחן שעובר הכשרה ספציפית, והוא מסוגל לעשות את זה גם בלי להעלות את המכונית על מתקן.

איך יכול להיות הגה לא תקין, כשהרכב צריך לעבור פעם בשנה טסט?

הוא השתחרר, אחרי שנסע בדרכי עפר, על כורכר או בבורות.

אבל כל כך הרבה דוחות?

כן, בגלל אי תקינות רכב.

לאיזה קטגוריה נכנס הנושא של שימוש בפלאפון נייד ללא דיבורית?

נדמה לי שהוא נכנס לעבירות שונות.

הבעיה המרכזית היא שמיליון ורבע דוחות אלה הם טיפה בים. כמות שוטרי התנועה היא גדולה מאד, וזה ייבול דל לעומת מה שאפשר היה לעשות. זה מה שמוריד את הסיכוי להיתפס, כפי שהסברת קודם, שמתוך 100,000,000 העבירות שמתבצעות, נתפסות רק 1,000,000 עבירות. טוב, לא ביום אחד נבנה את רומא.

עד שיתקיים עוד פעם דיון בכנסת על הנושא הזה יכולות לעבור כמה שנים טובות, אז באיזשהו מקום, אני לא יכול להגיד שהבאים אחריי יעשו סדר. זה תפקידי, עד כמה שאני יכול, ואני לא תמיד יכול.

בתור מנהלת ועדת המשנה של מאבק בתאונות דרכים של חבר הכנסת לנגנטל, אני חייבת להגיד שהוא ניהל על העניין הזה כבר שלושה או ארבעה דיונים. הוא דן בגביית קנסות ובעבירות.

אנחנו הגענו בפעם שעברה עד מספר סידורי 86, קרי: מספר תקנה 67(א).

אנחנו התחלנו מתקנות התעבורה, ואת הפקודה שכחנו. יש שני סעיפים מפקודת התעבורה.

זה מופיע בדף הראשון, עבירות לפי פקודת התעבורה. זה סעיף 1 לתוספת.

את מדברת על עבירות לפי פקודת התעבורה. אתם רוצים להטיל קנס של 250 שקל כשרשיון הרכב פקע עד שישה חודשים, וגם להטיל 250 שקל כשרשיון הנהיגה פקע עד שישה חודשים מיום פקיעתו, ומה אחר כך?

הזמנה לדין.

על נהיגה בלי רשיון?

לא, זה ברגע שרשיון הנהיגה פקע מעל לשישה חודשים, או רשיון הרכב פקע מעל לשישה חודשים. יש הבדל בין נהיגה ללא רשיון בכלל ובין רשיון שפקע.

אנחנו מדברים על פקיעת רשיון, אבל לא על נהיגה ללא רשיון, או כשהרשיון נפסל, זאת אומרת שכאן מדובר בעבירה טכנית.

היא על הגבול, משום שכשאת מדברת על מצב שרשיון רכב פקע, גם יכול להיות מצב שהנהג לא עשה את הטסט.

רשיון הרכב יותר בעייתי מהנהג, מכיוון שיכול להיות שהרכב לא תקין.

גם הנהג הוא בעייתי. יש נסיבות שהחידוש עשוי להיות מותנה בתנאים, למשל: קשישים – בבדיקות רפואיות, ונהגים חדשים שעברו עבירות מסוימות – במבחנים.

בסדר, 250 שקל זה נראה סביר.

אם כך, אנחנו אומרים בפקודת התעבורה שכשפקיעת רשיון הרכב ופקיעת רשיון הנהיגה עד שישה חודשים, מדובר בקנס של 250 שקל.

אבל תשים לב שלגבי רשיון הנהיגה אתה יותר מאשר מכפיל את הקנס.

אבל אם רשיון הנהיגה פקע, למשל, בגלל שלא שילמו דוחות?

הרבה מאד פעמים אנשים עברו כתובת ולא הגיע להם טופס החידוש.

250 שקל זה סביר.

מספר סידורי 86 אושר – 500 שקל. צריך לחזור לעניין של השימוש בטלפון נייד על ידי מורי הנהיגה.

בדיון אחר הצענו תקנות אחרות. פה אנחנו מתייחסים למצב קיים, שבו אין איסור. בתקנות אחרות הוצע להטיל על זה איסור. נודע לי ממנהלת הוועדה, שזה אכן אושר בוועדה לפני ארבע שנים בערך, אבל זה לא פורסם. כנראה שהשר החליט בסופו של דבר לא לחתום על זה.

האם אתם רוצים לבדוק את זה, ולהשאיר את זה לדיון הבא?

זה לא בצו הזה.

אני יודעת שלא. זה בתקנות התעבורה תיקון מס' 7.

במחשבה שנייה, עניין הולכי רגל במעבר חציה למשל, יכול להביא למשפטים רבים. אם הולך הרגל עומד על המדרכה ולא יורד לכביש, הנהג צריך לשלם 500 שקל אם לא נתן לו זכות קדימה.

אם הולך הרגל לא ירד לכביש והוא עומד על המדרכה, זו בכלל לא עבירה.

אז איך הנהג יודע מתי לתת את זכות הקדימה?

כשהולך הרגל מוריד רגל לכביש.

הוא קודם כל רוצה שיעצרו, ואז הוא יירד לכביש.

יש כאן שני מדרגים: אחד שנקבע בצו עבירות קנס, והמדרג השני שקיים בצו עבירות קנס בנסיבות מחמירות, שמפרסם ראש מחלקת התנועה בהסכמת שר המשפטים. העבירה הזאת של נסיבות מחמירות כלולה בצו עבירות קנס בנסיבות מחמירות ומוגשת עליה הזמנה לדין.

אחד – שהולך רגל הוריד את הרגל במעבר חציה ולא קיבל את זכות הקדימה, כי חובה על הנהג להאט ולתת זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה. במצב הראשון לא קרה שום דבר להולך הרגל, אבל עדיין חובת הנהג היתה לתת לו זכות קדימה. המצב השני - כשלהולך הרגל קרה משהו, והוא נאלץ לסגת אחורה או לרוץ קדימה כדי להימנע מפגיעה. זה מצב של אי מתן זכות קדימה, וזה מגיע לבית משפט.

לפעמים יש מצבים שבהם נהג נוהג בכביש רחב, והולך הרגל עוד לא התחיל לחצות את מעבר החצייה ורק הניח חצי כף רגל על הכביש. נראה לי שקנס של 500 שקל במצבים כאלה יהיה אחד המקרים שבגללם יתקיימו משפטים.

בין יתר התפקידים שלי, אני גם צריכה לראות את התהליך עצמו וגם להעביר את המסר לשוטרים. אני מנחה את השוטרים.

גם 250 שקל זה לא מעט כסף.

אני לא מדברת כרגע על הנושא של הקנס. המסר שמתגבש פה של חומרת הדברים ודרך העברתם, גם מועבר בניואנסים הקטנים לשוטרים עצמם. אני אספר לך מה שאני שואבת מהשטח לכאן.

אתם לא הוועדה לאנרגיה אטומית, ולא מדובר במקרה בו אנשים מספרים לי על הכור הגרעיני ואני לא יודע על מה מדובר. מעבר לכל מה שאתם אומרים, כולנו מסתובבים בכבישים ונוהגים.

הנושא של תאונות הולכי רגל זה אחד מסוגי התאונות הכי נבזיות באזורים העירוניים, קודם כל מפני שהן מהוות כמעט 50% מסך התאונות באזורים העירוניים, ושנית – מכיוון שהחומרה היא מהגבוהות ביותר. פגיעה בהולך רכב היא בדרך כלל בתחום שבין פצוע קשה להרוג. כמעט שאין תאונות קלות, כשמדובר בתאונות הולכי רגל.

עיקר הנפגעים הם קשישים וילדים. איך אתה מגן עליהם? אם תפלח את הולכי הרגל שנפגעים, אתה תראה ששני הפלחים הגדולים נמצאים בקצוות הגילאים, זאת אומרת: בגילאי 4-8 וגילאי 66+. חיילים ואנשים בטווח גילאים שבין שני הפלחים מסתדרים. איך אתה מגן עליהם? אף אחד לא דואג להם.

אני אגיד לך מה אני חושב. בנסיבות חמורות צריך להיות כתב אישום, ובנסיבות קלות קנס של 250 שקל.

בנסיבות חמורות זה כתב אישום.

יש מקרים שהעבירה היא לגמרי טכנית. אני למשל כהולך רגל לא כופה את זכות הקדימה שלי, למרות שהיא קיימת. אני לא ארד לכביש, שיש בו תנועה יחסית דלילה ונוסעים בו יחסית מהר, ואחליט שעכשיו אני עובר ושהנהגים יבלמו בחריקת בלמים.

אגב, עושים את זה. חלק לא מבוטל של האזרחים עושה את זה.

נניח שבמקרה כזה לא יכול להיות ויכוח, שהרי ברגע שהולך רגל יורד לכביש זאת זכות אבסולוטית, אבל אני לא רוצה שיהיו מצבים שכל העניין הזה יתקדם מעט ומייד יוטל קנס של 500 שקל.

מצד שני תרשו לי לייצג את נקודת הראות של הולך הרגל. יש לי תפיסה שתקנות התעבורה עשו איזושהי חלוקה מרחבית, מה מיועד למי. אני חושבת שהמסר שצריך לצאת מפה זה שאנחנו מתכוונים לזה ברצינות. אם מדברים על הולך רגל שקופץ לכביש, צריך לדעת שלפעמים אם הולך הרגל לא יקפוץ לכביש, הוא לעולם לא יחצה את הכביש עד לשעה 1:00 בלילה כשהתנועה תהיה דלילה יותר.

האם אפשר לתקן שתי תקנות: האחת שמדברת על אי מתן זכות קדימה, ובשנייה ייאמר "בנסיבות שקופחה זכותו של הולך הרגל"?

היום מצב כזה כבר קיים.

יש נסיבות מחמירות?

יש נסיבות מחמירות. נסיבות מחמירות נשארות הזמנה לדין.

אם אני לא טועה, תמיד שמורה הזכות לא לתת ברירת קנס, אלא לבקש להישפט.

עד כמה שאני זוכרת, גם היום זה 500 שקל.

לפי מיטב ידיעתי, גם היום אפשר להגיד שאין ברירת קנס, אלא משפט. הייתי מציע שנתקן שתי תקנות: אחת שאומרת שעל אי כיבוד זכות קדימה "רגילה" יוטל קנס של 250 שקל, ובנסיבות מחמירות - 750 שקל, ואם השוטר חושב שצריך לזמן למשפט, יהיה משפט.

למונח "נסיבות מחמירות" יש משמעות חוקית.

לא, בנסיבות שיש בהן משום סיכון הולך הרגל.

הולך הרגל הוא חסר אונים. אנחנו חייבים לשדר את חומרת העבירה.

מתפקידי להציע לכם דברים. אני מציע שעל אי מתן זכות קדימה יוטל קנס של 250 שקל, ועל אי מתן זכות קדימה בנסיבות שיש בהן כדי לסכן את הולך הרגל יוטל קנס של 750 שקל.

ההנחה היא שבכל מקרה אלה נסיבות שיש בהן כדי לסכן את הולך הרגל.

לא, זה לא נכון. זה כמו לא לעצור באור אדום, כשברור שהצומת פנוי ואין אף אחד שני קילומטר מכל צד.

אבל אתה לא יודע זאת.

כשיש ראות טובה.

אין דבר כזה. כשהנהג נוהג, הוא לא מסוגל לדעת זאת. בדיעבד אתה יכול לדעת זאת, אבל לא תוך כדי נהיגה.

איך אתה פותר בעיה של צומת לא מרומזר? אתה אומר: תן זכות קדימה, ואז תעבור. אז בואו נתייחס לרמזור בשעה 2:00 בלילה בדיוק באותה נורמה.

ואכן בתנאים מסוימים, הצומת הלא מרומזר שעדיין הנימוס מספיק לו, כבר לא עוזר, קודם כל בגלל שאין נימוס, ושנית בגלל שאין לנהג יכולת פיסיולוגית לשפוט, ושם הפרופורציות של אי הבנה מגיעות לשיעור כזה שאי אפשר להשתלט עליו. אז נולד הרמזור, וזה עובד.

תאמין לי שלפעמים באמצע הלילה אני מגיע לרמזור, יש ראות מצוינת לכל הכיוונים, ואני סתם עומד ברמזור, כי אין אף אחד. תאמין לי שבלי להיות סופרמן או טייס של חיל האוויר, אני רואה לכל הכיוונים ואין אף מכונית, ואני האידיוט היחיד שעומד שם.

זה לא בנוי עליך. זה בנוי על 2.7 מיליון נהגים מכל הגילאים, שגם יכולים להיות עייפים.

שחלקם עיוורים...

יכולת הניתוח של הנהג היא די תיאורטית.

בניגוד לעבירה הזאת של צומת שאתה יכול לעבור אותו גם אם אין שום סיכון מעשי בגלל שאין אף אחד שעובר באזור, בעבירה של הולך רגל אין בכלל עבירה אם הולך הרגל עוד לא התחיל לחצות את הכביש.

אדוני היושב ראש, כדי שנדע על מה מדובר, לא מדובר כאן סתם על מתן זכות קדימה, או על האטה לפני מעבר חציה לראות שמא יירד הולך הרגל לכביש. אולי כדאי שאקרא את התקנה שעליה מדובר. כותרת השוליים היא "הולכי רגל במעבר חציה": "נוהג המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החצייה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך." זאת אומרת שלא מדובר כאן סתם על מתן זכות קדימה, אלא על כך שהולכי הרגל כבר נמצאים במעבר חציה, והנהג לא מאפשר להם להשלים את החצייה.

האם אין תקנה שאומרת שאם אני מתקרב למעבר חציה ורואה הולך רגל שעומד בכביש, אני צריך לעצור ולתת לו זכות קדימה?

אין שום תקנה אחרת.

אם כך, הוא חייב להתחיל לחצות את מעבר החצייה.

רק צריכים לתת לו להשלים את החצייה בבטחה.

אם כך, אני מסכים שהקנס שיוטל יהיה 500 שקל.

אנחנו עוברים למספר סידורי 87.

מה זה כביש חסום חלקית?

זאת סצינה מחיי היום יום כשנשאר רק מסלול אחד, ואז רכבים משני המסלולים מנסים להתגנב לאותו מסלול. התקנה אומרת: "כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה ייתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו."

בסדר, 250 שקל.

אנחנו עוברים למספר סידורי 88 – איסור עצירה וחניה בדרך מהירה ובינעירונית.

"הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך, בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה." מדובר באחת הבעיות בדרכים שאינן עירוניות, כשמשאירים רכב.

אני מבין כשמדובר ברכב שהשאירו אותו, אבל מה לגבי מישהו שעוצר בשוליים לרגע?

כי הילד צריך להתפנות. כביכול העבירה היא עבירה קפידה, וכאן את משאירה את זה לשיקול דעתו של השוטר.

יש הבדל בין חניה לבין עצירה. עצירה כדי להתפנות זו לא חניה. בואו נקבע איסור חניה.

תקנה משנה (ב) אומרת: "הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –

(1) העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;
(2) פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;
(3) ביצוע עבודות ציבוריות" וכו'.

לא כל כך ברור מה זאת תקנה (ג).

"בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב" וכו'.

זה מתוך הנחה ששוטרים גם יפעילו שיקול דעת.

דרך אגב, גם אם נהג עוצר ומדבר בפלאפון בצד, השוטר בדרך כלל מבקש ממנו לסיים מהר את השיחה ולהמשיך בנסיעה. אני אומר זאת מניסיון.

אבל לא רק זה. תקנת משנה (ב) איננה חלה על דרך מהירה, זאת אומרת שאם רוצים לעצור דווקא בדרך מהירה – אם אני מבינה נכון, ותקני אותי אם אני טועה – אסור לעצור.

מותר לעצור.

לא בדרך מהירה.

בתקנה (ה) כתוב: "הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו".

זה משהו אחר.

יש הנחה שבדרך מהירה יש סכנה לעצור.

בדרך ירושלים-תל-אביב אסור לך לעצור לשום מטרה שהיא.

גם לא להתפלל מנחה?

משער הגיא זאת לא דרך מהירה, ויש מקומות שאפשר לעצור שם.

כי הירידה מהדרך והעלייה לדרך הם מסוכנות מאד.

אמנם המדינה שלנו קטנה והכבישים שלה צרים, אבל אין מקומות כמו בחוץ לארץ שיש בהם מעין אי, שמאפשר לך ללכת לשירותים.

המרחק בין מחלפים הוא קטן.

יש תחנות דלק.

קנס של 250 שקל על עצירה בדרך מהירה זה הגיוני.

אם כך, אני צריך לשלם כל יום 250 שקל. כל מי שנוסע בכביש ירושלים-תל-אביב רואה כל הזמן מכוניות של החבר'ה שמתפללים מנחה עוצרות בשוליים.

זה מאד מסוכן.

אתה כל הזמן רואה שאחרי שיוצאים מהפקק בתל-אביב, יש אנשים שנאלצים לעצור באמצע הדרך כדי להקיא או לעשות דברים אחרים. אני לא חושב שזה גורם לתאונות. אני לא ראיתי בהרבה מדינות בעולם שוליים כמו שיש אצלנו, במקום שיקצו עוד נתיב בשוליים האלה ומפרצי חניה כמו שרואים בכל העולם. לדעתי, מע"צ אצלנו לא מתפקד כמו שצריך. לדעתי, בכביש ירושלים-תל-אביב היו צריכים להיות שלושה נתיבים, ובכל מאה מטר מפרץ חניה.

אנחנו נסענו בכבישים מהירים בכל העולם. אצלנו מגזימים בשוליים. בשוליים האלה אתה יכול להתפלל מנחה. לדעתי, זה נתיב מבוזבז. עדיף שיהיו שלושה נתיבים. אם אדם עוצר בנתיב בכביש חיפה-ירושלים כדי לשטוף את הפנסים, אם הילד שלו מקיא, או שהוא רוצה להתפלל מנחה, לא יקרה דבר. לדעתי, לא צריך להטיל קנס על אדם שעוצר לצרכים מסוימים, כי יש שוליים רחבים.

האיסור קיים. השאלה היא רק מה יהיה העונש עליו. האם כל מקרה כזה יהפוך לכתב אישום, או שנקבע עבירת קנס?

העבירה קיימת, ואנחנו רק צריכים לקבוע את גובה הקנס. אפשר לקבוע 100 שקל.

קודם כל אנחנו מאד גאים בשוליים שלנו, שהם טובים יותר.

זה בזבוז משאבים. שלושה נתיבים היו חוסכים את הפקקים.

זה מבטא תכנון סלחני, כשלא יכול להיות שכל טעות קטנה של נהג ישר תעיף אותו לגדר.

אז כל העולם טועה?

לא, בכל העולם בדרכים המהירות באמת יש שוליים באותו רוחב. יש דרכים אזוריות, פנימיות, חקלאיות ומקומיות, ששם באמת השוליים "נמוכים", וגם אצלנו כך, גם אצלנו אין שוליים בכל מקום. אבל בדרך ייצוגית שהיא גולת הכותרת שלנו היום, כמו כביש מספר 1, או בעתיד כביש מספר 6, זה לא יכול להיות.

שלושה נתיבים עדיפים על שוליים כאלה.

נישאר עם חילוקי הדעות, אבל העצירה בשוליים היא סכנה. אכן היו תאונות – ותעיד על כך נציגת המשטרה – של אנשים שירדו מהכביש מהסיבות המוצדקות ביותר בעולם ונדרסו, אז אתה אומר שזה בסדר? זה לא בסדר, ואנחנו מנסים למנוע אותן. מה זה חשוב שהסיבה מוצדקת? אז בגלל זה צריך להיהרג? אנחנו מנסים למנוע את המצב.

אם הנהג צריך להתפנות והוא ממשיך לנהוג, זה יכול להיות יותר מסוכן.

הכבישים אצלנו הם לא כל כך ארוכים. החלק של האוטוסטרדה הוא לא כל כך ארוך.

האם יש דרגה בין 100 ל-250 שקל? אין.

אני מציע קנס של 100 שקל.

החלק של האוטוסטרדה גם בכביש ירושלים-תל-אביב הוא ברובו לא אוטוסטרדה, כלומר: משער הגיא עד ירושלים זאת לא אוטוסטרדה, ויש שם מקומות רבים שאפשר לעצור בהם. יש חלק אחד שהוא כביש מהיר. מדובר בנסיעה של חצי שעה או שלושת רבעי שעה, ובחלק הזה זאת פשוט סכנת נפשות לעצור, גם אם הסיבה מוצדקת.

מתי מותר לעצור? רק בגלל קלקול?

כן, וגם אז צריך לפנות את הרכב בהקדם האפשרי, כדי שלא יהווה מפגע.

אם יש קלקול, מה אפשר לעשות?

האם הדין הזה חל גם על מי שעוצר את הנהגים בגלל מהירות נסיעתם דווקא באוטוסטרדה הזאת? למה קיבלתי שם קנס של 750 שקל? האם המשטרה צריכה לשמור חוק, או רק אנחנו?

לא, השאלה היא האם לשוטר מותר להחנות על השוליים.

כן, לצורך ביצוע התפקיד שלו - ותסתכל בתקנה 32 - אם אין דרך אחרת לבצעו.

האם הרכב של השוטר לא מסכן את התנועה?

חשוב להדגיש דבר אחד. השוטר לא מגיע לכל מקום שהוא רוצה להגיע ומחנה שם את רכבו. במקום שבו הוא עוצר, בדרך כלל הוא ימצא ישורת.

את מדברת עם מי שעצרו אותו באמצע האוטוסטרדה בלי שום ישורת, במקום שמטילים 250 שקל קנס.

אבל השוטר עשה זאת לצורך אכיפת החוק.

מה זאת אומרת אכיפת החוק? אבל האם מה שהוא עושה לא מסכן את האזרחים? הרכב של השוטר לא מסכן אף אחד, והרכב של מי שמתפלל מנחה כן מסכן? חבר הכנסת פורז, האם אתה מבין את האבסורד? כשהרכב של השוטר חונה בשוליים ועוצר עוד שניים-שלושה רכבים, הוא לא גורם לתאונה, אבל כשאדם עומד בצורה מבוקרת בשוליים ומתפלל מנחה זה מסוכן...

אז לא יאכפו את החוק בדרך מהירה?

תעשו מפרצים מיוחדים.

ואז כולם יידעו איפה נמצא השוטר.

מה זה משנה, אבל אתם אומרים שעצירה בשוליים גורמת לתאונות. האם רכב של שוטר לא גורם לתאונות? אני לא מבין את ההגיון.

ההגיון אומר שזה מסוכן, אבל אי אפשר להפוך את הדרך המהירה לאזור חסין מאכיפת חוק.

אם זה מסוכן, זה מסוכן גם לשוטר.

אז לא נאכוף את החוק גם בדרכים מהירות?

חסרים מקומות? תהיה מצלמה שתצלם.

נוריד את הסכום ל-100 שקל, לפי הצעתו של חבר הכנסת ביבי. אם זה יותר חמור, תגישו כתב אישום.

אנחנו מתייחסים גם לצו הקודם, ובצו הקודם אנחנו מדברים על 165 שקלים. אם אתה מוריד את הסכום ל-100 שקלים, אתה כאילו מקל בכלל מחומרת העבירה.

האם את יכולה לקבוע שתי דרגות של קנס, ולהוסיף גם נסיבות שיש בהן סכנה?

בתקנה אין הבחנה, היא קובעת איסור אחד.

אנחנו מפחיתים את הקנס ל-100 שקל ברירת קנס, ומותר במקרים חמורים להגיש כתב אישום.

זה 60% מהסכום שהיה קיים.

לא נורא, זאת לא עבירה כל כך חמורה.

יכול להיות, אבל אם מסתכלים על כל הצו, יוצא שעבירות חניה הן יותר חמורות.

בכנסת יש גם תהליך דמוקרטי של הצבעה. אין פה רוב ל-250 שקל, מה לעשות? גם אם אני אהיה בעד, חבר הכנסת ביבי יהיה נגד, ואין רוב. לכן אני מצטרף לדעתו, ואנחנו קובעים 100 שקל.

תקנה 40(א) שאומרת: לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו, אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. אתם בצו עצמו, במספרים סידוריים 45 ו-46, עשיתם הבחנה בין סטייה מנתיב תוך כדי הפרעה וסטייה מנתיב תוך כדי סיכון.

זה כתוב בתקנה עצמה.

אז תתקנו את התקנה, מה קרה?

תתקנו את התקנה, ותבואו עם תיקון התקנה. האם התקנה היא עשרת הדיברות?

השתלבות בתנועה תוך כדי גרימת הפרעה ותוך כדי גרימת סיכון זה אותו דבר. זה מספר סידורי 84 ו-85.

שם גם כן לא קבענו 100 שקל גם במקרה הקל.

אנחנו עוברים למספר סידורי 89. מה זה חניית גרור ורחב למעט באזור קנס מוגדל? האם ההתייחסות היא לרכב חונה בניגוד לתמרור אין חניה?

"לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו בדרך אם –

(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3)."

זאת אומרת שיוצאים מתוך הנחה, שרכב שהוא רחב מאד – למעלה מ-2.50 מטר – הוא מעצם הגדרתו מפריע לתנועה.

זה חל גם על משאית, לא?

רוחב של משאית הוא 2.55 מטר.

ומשאית רגילה לא?

לא.

זה בגלל שמדובר ברכב רחב ובולט.

יש טור של מכוניות חונות, והרכב הזה רחב פי שניים.

זאת אומרת שבמקום שמותר להחנות כלי רכב רגילים, רכב כזה אסור להחנות.

רכבים כאלה גם תופסים יותר מנתיב בדרך כלל.

אבל צריך להיות תמרור, לא?

לא, בעלי רכב כזה יודעים שאסור להם להחנות ברחוב רגיל. אי אפשר לעבור בסמטה רגילה עם רכב כזה ולהחנות שם את הרכב.

גם לא כל אחד נוהג ברכבים כאלה, אלא אנשי מקצוע.

250 שקל זה בסדר לגבי מספר סידורי 89. במספר סידורי 90 מדובר על אותו דבר רק באזור קנס מוגדל.

מקומות שהוכרזו בתמרור כקנס מוגדל.

למה זה משנה?

יש מקומות שבהם אנחנו מגדילים את הקנסות.

חומרת הנזק היא אחרת. קנס מוגדל מבטא את חומרת הנזק.

במקום שנקבע כאזור קנס מוגדל זה מפריע יותר. בסדר, אז מספר סידורי 90 מאושר.

אני רוצה להסתייג מכך. יש רשויות שמנצלות את המצב ומציבות תמרור ב29, כי יש להן עניין שיחנו במקומות אחרים. עשתה את זה רשות הנמלים באזור חיפה.

לנו אין שיקול דעת איפה יוצבו התמרורים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהתמרור יוצב כדין וכראוי. אתה יכול להגיד שהציבו תמרור לנכים ושאין נכים באזור.

רבותיי, מדובר באזור קנס מוגדל וגם בנהגים מקצועיים שאמורים לדעת איפה מותר להחנות. כלי רכב כבדים כאלה לא צריכים להחנות ברחובות הערים, אלא במקומות מיוחדים.

מספר סידורי 91 – עצירה לשם רוכלות.

זה "גזלן".

"לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצדי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור."

אלה מוכרי הפרחים והתותים לאורך הדרכים.

אבל זה לא שייך, עדיין מדובר במישהו עם רכב.

מדובר רק על מישהו עם רכב, כי כאשר הוא עומד שם עם רכב, גם הוא תופס חלק מהדרך.

אבל לדעתי התקנה מוגזמת. אתם צריכים לרשום שאסור לעשות זאת בכביש, אבל כן במקום שמיועד לכך.

רשום מפורשות: "לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצדי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור."

במילים אחרים, אם הוא רוצה להעמיד את רכבו באמצע שדה ירוק, הוא לא יכול.

על הכביש הוא לא יכול.

אם הוא עומד בשדה שלו, כמו שאתה אומר, אז הוא עומד.

אבל לפי זה אסור.

כתוב כאן "ולא ישאירנו עומד לצדי דרך". כשמדברים על צדי דרך, מדברים על השול.

האם זה ברור לגמרי שאם הוא באמצע שדה, אין לו בעיה?

זה לא מעניין אותנו.

מדובר רק בדרכים בינעירוניות ולא בדרך עירונית, נכון?

מדובר בדרך שאינה עירונית.

מבחינת תקנות התעבורה, אתה יכול לעמוד על יד מדרכה באמצע העיר ולמכור. אולי מדובר בעבירת רוכלות לפי חוקי העזר, אבל לא בעבירת תעבורה. 250 שקל זה הגיוני.

אנחנו עוברים למספר סידורי 92, סימון רכב שהתקלקל. 100 שקל מספיק. אף אחד לא שם משולש, ואם אתה שם אותו, גונבים אותו אחרי דקה.

אנחנו עוברים למספר סידורי 93, חניה ועצירה בהפרעה. קראי את התקנה בבקשה, יפעת רווה.

"לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –

(1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;
(2) שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך."

250 שקל זה קנס הוגן.

עכשיו אנחנו עוברים למספר סידורי 94, כשהקנס הראשון הוא 100 שקל.

למעשה, יש לנו כאן מדרג שלם של עבירות חניה. תקנה 72(א) עוסקת באיסורי חניה, אז אנחנו ניסינו לפצל אותה.

מר רונן, האם אתה מודע למה שעיריית תל-אביב עושה לאחרונה בעניין סימון כל המדרכות בכחול-לבן?

לפי חוק העזר העירוני.

מה המדיניות החדשה בתל-אביב לגבי סימון המדרכות?

מה שהיה לפני כן פס לבן – שעד השעה 17:00 היה מותר להחנות לידו - היום הפך להיות כחול-לבן, שהוא למעשה חניה מוסדרת.

למה?

זאת ההחלטה שהתקבלה במדיניות החניה. זה לא נכון לגבי כל השכונות. מדובר רק על מרכז העיר, על המקומות הבעייתיים. במקומות שיש בהם מצוקת חניה וצריכה להיות חניה מתחלפת, אחת הבעיות היא החניה שלא מתחלפת שם.

זה לא בכל העיר.

לא, לא בכל העיר. עד עכשיו היתה חניה חופשית עד השעה 17:00.

לפי הפרסומים, היה נדמה שכל הפסים הלבנים מבוטלים וכולם הופכים לכחול-לבן. האם זה קורה בכל העיר, או שרק במרכזה?

הפס הלבן נועד לתושבים בערב, במקום שהוא לא אזור בילוי.

אבל מה קורה בערב? המקום כבר לא שמור לתושבים בערב, נכון?

הוא שמור לתושבים. ביום המקום בתשלום, ובערב הוא שמור לתושבים.

ואיך אורח יחנה?

הוא לא יחנה.

זה לא נכון. הוא יחנה בתשלום, זה הכל. זה לא שהוא לא יחנה.

זאת אומרת שאני בשעה 22:00 אצטרך לדאוג לכרטיס, אם אני מחנה ליד פס כחול-לבן?

לא, אם מדובר בפס כחול-לבן הישן, עד השעה 19:00.

יש באזורים המסחריים תופעה שבעלי החנויות באים מוקדם ותופסים את מקומות החניה, ואז אין מקום לקליינטים. כתוצאה מרצון העירייה לעורר את הפעילות המסחרית, זה אומר גם להזמין קליינטורה. טענתם של עובדי העירייה היא שאי אפשר גם לתפוס את המקומות וגם לקטר אחר כך שקליינטים לא באים, ולכן הם אומרים: לכו מפה למקום אחר.

לאיפה ילכו? לאן ילכו?

לא יודע, שיבואו באוטובוס. זאת המדיניות של העירייה, ואני לא מהעירייה.

זה לא שהם יבואו באוטובוס. יש חנה וסע ותוספת גדולה מאד ומשמעותית של חניונים.

הרעיון הוא לחמם קצת את הפעילות המסחרית.

יוצאים מתוך הנחה שהעירייה יודעת יותר טוב מה טוב לסוחרים מאשר הפעילות המסחרית שלהם, ואני חולק על זה. הלוואי שהעירייה תדע מה שטוב לה, היא לא צריכה לדאוג למסחר. לדעתי, זאת רק שיטה לגבות עוד כסף מחניה, ואין בזה שום דבר מעבר לזה.

עד עכשיו אנחנו רואים שזה מוכיח את עצמו.

אם היו עושים זאת פה ושם במקום אחד או שניים – מילא, אבל זאת מדיניות כוללת.

יש גם החמרה בצד ה-LOCAL פטריוטיזם. באים אנשי רמת-גן, למשל, וחונים בתל-אביב. מה יש להם לעשות בתל-אביב?...

אני במקרה תושב תל-אביב, ולי יש אינטרס לא להיות מנותק מכל החברים שלי. אני רוצה שיבואו אליי. זה לא מספיק שיש לי מקום חניה, אז מה?

לא, ביום אתה יכול להזמין אותם.

אבל פס חניה לבן בערב היה שמור לתושבי האזור בלבד.

הוא נשאר.

אבל אתם הופכים אותו לכחול-לבן.

לתושבים מותר להחנות. לאנשי רמת-גן אסור להחנות שם.

יש תמרור מיוחד, שכתוב עליו: הסדרי חניה חדשים. ביום זה פס כחול-לבן, לכאורה חניה מוסדרת, ובערב הוא נועד לתושבים בלבד. באותו מקום בצד השני יש פס כחול-לבן ישן, וזו חניה עד 19:00 בערב, לפי חוק העזר העירוני.

ושם האורחים יכולים להחנות?

אני לא יודע האם נחשפת פעם למערכת היחסים הקשה בין הרשויות בתוך המטרופולין. יש מלחמה מתמדת, במיוחד בצד הזה שאני נחשף אליו, של הסדרי התנועה, למשל: כל אחד אוסר חניית משאיות באזור הגבול, כדי שהמשאיות יחנו בצד השני. כל אחד רוצה שהחניה בשטח שלו תהיה יותר יקרה. יש כל מיני פטנטים מהסוג הזה, וזה אחד מהם, אין מה לעשות.

אני דווקא חושב שלאורחים זה הרבה יותר טוב. אורח בדרך כלל לא מוצא אף פעם מקום חניה. היום אתה מגיע לאזור שינקין ומוצא אזור חניה. שווה לשים את הכמה שקלים האלה.

מדובר במערכת יחסים מתוחה ואנטגוניסטית, ואם אתה רוצה שאני אדבר יפה, קוראים לזה LOCAL פטריוטיזם. אותו דבר קורה בגבעתיים. תראה את היחסים בין בני-ברק לרמת-גן. רחוב ביאליק – חציו ברמת-גן וחציו בגבעתיים. יש מרכז בקרת רמזורים בתל-אביב, למשל. אנחנו מממנים אותו, והתנאי המרכזי והראשי היה שהוא יהיה מטרופוליני, אחרת לנהל הסדרי תנועה במטרופולין עם גבולות כאלה זה בלתי אפשרי. בהתחלה אמרו "כן", ועכשיו אומרים: מה פתאום!

איגוד ערים ורמזורים...

אם זה היה אפשרי... אני לא מסוגל לייצר את זה. אני עכשיו שופך את מה שבלבי, אבל אולי אתם יכולים לעשות משהו.

אני אלך לדבר עם רון חולדאי בעניין הזה. אני חושב שיש איזה אטרף בצביעה האובססיבית הזאת, היא מוגזמת.

אגב, האם בתל-אביב זה קבלן שעושה את הדוחות?

לא, אלה פקחי העירייה. אם ימאיסו את החיים על אלה שמשלמים ארנונה בשיעורים מאד ניכרים על העסקים, זה לא יהיה דבר טוב. לדעתי, זו טעות. לא צריך להכביד גם על בעלי חנויות. לבעל החנות ממררים כל הזמן את החיים. אין לו מקום חניה ומטילים עליו קנסות, כאשר בחלק מהמקומות האלטרנטיבה של חניון לא קיימת – היא קיימת, אבל היא רחוקה והיא תיאורטית.

אגב, זה כמובן יעלה את מחיר החניונים, או שיגיע קבלן שיעשה מנוי לבעלי החנויות ויעבור בין המכוניות שלהם ויחליף להם את הכרטיסים כל שעה וחצי. אסור להכביד יותר מדי על בעלי העסקים. אגב, יש כל מיני עסקים שיכולים לצאת מתל-אביב ולעבור לאזורים אחרים. זה לא מן התבונה.

אותן חנויות היום הן אולי פתוחות, אבל אין אפשרות להחנות לידן. כממונה על האכיפה, אני רואה את הבעיה.

אין דבר כזה. אם אי אפשר להחנות ולא באים קונים, החנות תיסגר. מה אכפת לך איך הקונים מגיעים? האם אתה נהיית אפוטרופוס? עובדה שהם מגיעים. אם לא היו באים קונים, בעל החנות היה סוגר את החנות. אין חנות שפתוחה לשם שמים.

בואו נגיד שקשה להגיע לשם, והיום אתה מגיע לשם, וזה הבדל גדול. עכשיו זה נראה קשה, אבל לדעתי יתרגלו לזה, וזה הרבה יותר טוב.

אני לא בטוח שאתם צודקים.

צריך לראות איך זה יתבצע.

כמה מקומות אתם עומדים להעביר מלבן לכחול-לבן?

אולי פחות מ-7,000. אני לא כל כך מעודכן בדיוק במספרים.

כמה מקומות חניה מוסדרים יש בתחום של רחוב ארלוזורוב בתור גבול צפוני ודרך פתח-תקווה יפו-תל-אביב בתור גבול דרומי?

יש כ-30,000 מקומות, אם תעבור הלאה מיפו-תל-אביב עד שכונת פלורנטין ועד סלמה ועוד קצת, וזה כולל את האוניברסיטה.

האם אתה מדבר על מקומות חניה מוסדרים?

כן, מסומנים בכחול-לבן ולבן. יש עכשיו תוספת של חניון בכניסה. אלפי כלי רכב נכנסים לשם.

אתה יודע איזו הכנסה אדירה יש להם? תעשה חשבון, זה יכול להגיע ל-150,000,000-200,000,000 שקל.

זה לא מגיע לסכום כזה, כי יש תושבים שחונים בחינם.

אז לאיזה סכום זה מגיע? ל-100,000,000 שקל?

אל תגיד בכלל את המספר הזה.

לדעתי יש הגזמה במה שאתם עושים.

גם המחיר יקר מאד. זה עולה 3.5 שקלים לשעה.

כמה העלות לשעה?

תושב, למעשה, יכול להחנות חינם.

רק באזור שלו.

האזורים הם רחבים מאד.

מה זה עוזר לאחד שגר ברמת-אביב ועובד במרכז תל-אביב?

אז מוצאים לו פתרון.

איזה פתרון? חצי מחיר?

בוחנים פתרון לנושא.

ובכל זאת, כמה זה עולה לשעה?

נדמה לי ש-4.40 או 4.50 שקלים.

האם מי שגר נניח בהדר יוסף ויש לו חנות ברחוב בן-יהודה, יקבל תו של אזור בן-יהודה?

לא, הוא צריך לגור שם.

האם המדיניות הזאת הונהגה אחרי שנערכו בדיקה או מחקר, או שיום אחד מישהו התעורר ואמר: נעניש את הזרים?

זה נעשה אחרי מחקר ובדיקה. זו מדיניות.

אם הייתי בעל חנות במרכז העיר, הייתי רושם את הכתובת שלי במרכז, וכך לא הייתי משלם כסף.

לא כדאי לך, כי תשלם פי שמונה ארנונה. הארנונה בבן-יהודה-דיזינגוף היא הרבה יותר גבוהה מאשר בהדר יוסף.

אתה צריך להצהיר שאתה גר שם.

אני יכול להגיד לכם שדעתי אינה נוחה מהעניין. אני אדבר עם רון חולדאי, ואראה האם אפשר לעשות משהו בנידון. אני חושב שזה פספוס. אם זה היה נעשה באופן מתון פה ושם בכמה מאות מקומות – ניחא, אבל לדעתי זה פראי לעשות זאת כמדיניות גורפת.

אנחנו הגענו למספר סידורי 94, שמתחיל לעסוק באיסורי חניה.

אני רוצה להסביר כמה סעיפים בבת אחת. אנחנו ניסינו לעשות כאן איזושהי חלוקה פנימית. יש כאן שלוש דרגות חומרה שונות, כאשר בראש ובראשונה הוצאנו מהכלל שני איסורי חניה ספציפיים: חניה על המדרכה ומקום שמיועד לנכה עם כסא גלגלים. אלה פסקאות 2א ו-16, שכל פעם אתה רואה שכתוב שם למעט. לאלה הצענו חניה על מדרכה – 250 שקל, ומי שאיננו נכה וחונה במקום מיועד לנכה – 500 שקל.

לגבי היתר, חילקנו גם שלוש דרגות חומרה, כאשר מדובר בשני איסורים: יש איסור עצירה ויש איסור חניה. לגבי איסור עצירה, קבענו שתי דרגות: באזור רגיל ובאזור קנס מוגדל. עצירה באזור רגיל 100 שקל, ועצירה באזור קנס מוגדל 250 שקל. לגבי חניה אותו דבר, קבענו חניה אסורה באזור רגיל וחניה אסורה באזור קנס מוגדל.

את יודעת שאין אצלנו שום הבחנה אמיתית בין אין עצירה לאין חניה. אתן לכם דוגמה קטנה, כדי להמחיש את האבסורד. בנמל התעופה בן-גוריון במקום שבו באים נוסעים שיוצאים מהארץ, הכל מסומן באדום-לבן, במילים אחרות, אף אחד לא יכול לעצור כדי להוריד נוסעים.

לא, יש שם שלט המתיר העלאת והורדת נוסעים.

אז זה לא אומר שאין עצירה, אלא שאין חניה.

אני אגיד לך איפה הטריק פה. אל"ף, אתה צודק, זה טיפשי, אבל יש בזה גם הגיון לפעמים. ההגיון אומר שהקנס על איסור עצירה הוא גבוה יותר מאשר על איסור חניה. זה נקרא לשלב את הטוב עם המועיל.

אם לא ראיתי את התמרור, אני כל פעם עברתי עבירה.

יש שלט שמתיר העלאת והורדת נוסעים.

זה אבסורד שאין עצירה, למעט העלאת והורדת נוסעים – אז יש עצירה. היה צריך להיות תמרור "אין חניה".

לוח התמרורים מתיר את ההסדר הזה, אז אנחנו משתמשים בו.

אין אישור להמתנה. אתה לא ממתין כדי להעלות או להוריד את הנוסעים. אתה עושה את הפעולה הזאת ברצף, ואתה משחרר את המקום, כדי לאפשר גם לאחרים לעשות את הפעולה ברצף.

אז היה צריך להיות תמרור מיוחד, שאומר: אין חניה, למעט העלאת והורדת נוסעים.

יש כזה תמרור – ב28, אבל הקנס על אי ציות לו הוא נמוך. האם אתה מוכן להעלות את הקנס על אין חניה?

אני מוכן, תלוי במקום. בואו נתקדם. אין אפשרות להחנות על המדרכה?

קנס מוגדל לא חל על מדרכה.

בואו נעבור על הדברים באופן פרטני. מספר סידורי 94, תקנה 72(א), דנה באיסור חניה למעט באזור קנס מוגדל.

אתם אומרים שהקנס על חניה במדרכה הוא 250 שקל, ואני אביא לכם דוגמה שקיבלתי 360 שקל.

זה בדיוק מה שזה בא לפתור. אנחנו מכירים את הבעיה.

זה לא מקובל עליי. אני הולך להביא את הרפורט.

במקום שיש בו "סתם" איסור חניה – הקנס הוא 100 שקל. במקום שאין בו חניה וזה אזור קנס מוגדל, מדובר בקנס של 250 שקל. מדובר באזור שנקבע על ידי רשות מקומית כאזור קנס מוגדל, למשל: בירושלים זה מרכז העיר ורחוב קינג ג'ורג'.

באיסורי חניה ועצירה יש דרגות שונות, שנגזרות מן החומרה ומן הנזק שנגרם. יש מקומות שאסור להחנות בהם בגלל תקנה 72(א), למשל: בכניסה לחצר. במקרה כזה אתה אומר: בסדר, מי שחנה יגיע ויזיז את הרכב, לא נורא.

יש עכשיו איסורי חניה לאורך רחוב, כדי לאפשר נסיעה בנתיב, ואם מישהו חנה שם זה בסדר ואפשר לחיות עם זה, אבל יש מקומות שברגע שמישהו עוצר, נוצר פקק מאחוריו. במקומות כאלה אנחנו מציבים תמרור של אין עצירה. יש מקומות שיש בהם מסחר ואנשים בכל זאת עוצרים, ולכן קובעים קנס מוגדל, וגם זה לא עוזר. עכשיו יש אזורי גרירה, זאת אומרת: לא מחכים עד שישלמו את הרפורט, אלא מייד גוררים את הרכב. עיריית ירושלים ניסתה פעם את התרגיל עם נעילת הגלגלים.

גם עיריית תל-אביב.

מה עושים על-ידי נעילת הגלגלים? תוקעים את הרכב, ולכן ירדו מזה. באחת הישיבות לפני שנה, אמרו שצריך להציב שלט, ובו ייכתב: רכב חונה יפוצץ, אבל זה לא התקבל.

קודם כל, אני רוצה להגיד לכם שאני חושב שסנדול זה דבר נפלא. אם היו מסנדלים רכבים במקומות שהם לא מפריעים לתנועה ואם היו יודעים איפה מסנדלים, זה היה מרתיע מאד לאורך זמן. הבעיה היא שהכנסת באקט פופוליסטי יוצא דופן, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר הרב בא-גד, ביטלה את הסנדול.

ביטלו בחוק את האפשרות לסנדל, למעט שלושה או ארבעה מקרים שאני אישרתי, אבל לצערי גם במקרים האלה לא מסנדלים – אחד מהם זה בתחנת אוטובוס.

זה לא כלכלי, אז אין מי שיעשה את זה.

אתה יודע מה? אם היו נותנים למישהו אחד בעיר לסנדל רק במקומות האלה, היתה לו פרנסה.

זה לא כלכלי.

אם פעם אחת יסנדלו אותך, יותר לא תחנה שם, וזה נכון גם לגבי כל החברים שלך.

גם לא צריך שאת תסונדלי בעצמך, מספיק שאת רואה רכב מסונדל שם. אגב, הסנדלים צריכים להיות צבועים בגדול ובצורה יפה, כדי שיראו אותם.

אז עדיין קנס על חניה הוא נמוך יותר מאשר על עצירה.

כן, מפני שההנחה היא שמראש עצירה מפריעה יותר לתנועה.

כי עצירה כלולה בתוך איסור חניה.

השארנו קנס של 100 שקלים במספר סידורי 94. אחר כך הגדלנו את הקנס במקום שיש בו איסור חניה באזור קנס מוגדל מ-165, 130 ו-85 ל-250 שקל. האם אנחנו לא יכולים לקבוע פה איזו דרגת ביניים?

רק או 100 שקל או 250 שקל.

עברנו למדרגה הבאה. התחלנו במדרגה הנמוכה ביותר, ואנחנו במדרגה השנייה.

אלא אם כן תחליטו בכל זאת על עוד שדרוג אחד.

זו קפיצה גדולה מדי לחניה. ממילא אין נקודות, לא תהיה בעיה עם הנקודות. אתם רוצים קורלאציה בין סכומי הקנסות לנקודות.

לא תהיה משמעות לאזור קנס מוגדל.

אני רוצה להטיל קנס של 150 שקל.

אין מדרג של 150 שקל.

אתם מציעים שלא יהיה מדרג, זה לא שאין. ההצעה שלכם היא שלא יהיה מדרג.

אני מביא לכם דוגמה מוחשית של קנס מעיריית תל-אביב על סך 360 שקל. כתוב שהקנס הוא בגלל חניה על מדרכה.

נכון, היתה עם זה בעיה. עוד לא הגענו לסעיף הזה.

לגבי תקנה 72(ב), אנחנו קובעים רק 150 שקל באזור קנס מוגדל.

אתה קבעת עוד דרגה. יש חמש דרגות, ועכשיו יהיו שש.

עוד לא קבעת דרגה כזאת, אתה צריך לקבוע אותה.

אז אנחנו נקבע אותה. 150 שקל זה מספיק, לא צריך להגזים.

אנחנו צריכים להביא את זה שוב לאישור השרים.

צריך להעביר את זה שוב לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אז תעבירו את זה, כי הקפיצה מ-100 שקל ל-250 שקל נראית לי מוגזמת. אלה עבירות מאד רווחות.

תקבע או 100 שקל או 250 שקל, אחרת שוב יהיה הליך עם ועדת החוקה, חוק ומשפט.

נצטרך לעשות בגלל הסעיף הזה את כל התהליך מההתחלה, כלומר: להביא את זה שוב לאישור שני שרים ולוועדת חוקה, חוק ומשפט.

בואו נראה מה אנחנו עושים עם שאר הדברים, כי פה הקפיצות גדולות מדי. מה זאת תקנה 72(א), למעט פסקאות 2א ו-16? האם היא דנה באיסור עצירה?

כן, מטילים איסור עצירה, ולא רק איסור חניה, והופכים אותו לאיסור חמור יותר שלא רק להחנות, אלא גם לעצור במקומות שיש בהם הפרעה גדולה יותר לתנועה.

האם כתוב "הפרעה לתנועה"?

זה דבר שקיים, זה לא דבר שמשנים אותו מבחינה עקרונית. משנים רק את גובה הקנס.

ההנחה היא שבכל מקום שיש לך תמרור של איסור עצירה, העצירה מפריעה לתנועה.

זה מפריע יותר מאשר רק איסור חניה.

צריך לגרום לאנשים להפסיק לעצור את הרכב בכל מיני מקומות ולתקוע את כל התנועה.

אז את יודעת מה? ששוטר ייתן לנהג כזה דוח על הפרעה לתנועה.

שיידע שמדובר ב- 500 שקל.

העיקר שהעירייה תקבל עוד קצת כסף, זה הכל.

הכסף הזה לא הולך לעיריות.

הוא עובר לעיריות. המשטרה כמעט לא אוכפת חניה. אם נגרמת הפרעה לתנועה, אפשר להגיש דוח על הפרעה לתנועה. זה גם יהיה על סך 150 שקל, וקנס מוגדל יהיה 250 שקל.

אין דרגה כזאת, ועדת החוקה, חוק ומשפט צריכה לקבוע אותה.

השאלה היא האם זה שווה לעבור שוב את כל המסלול, בגלל עוד מדרג אחד.

עבירות החניה הן מאד נפוצות, ובהיקפים מאד גדולים. מדובר בעשרות מיליונים של קנסות בשנה.

זה הקנס הנפוץ ביותר.

אם אני חושב שמשהו לא נכון, אני לא אכנע רק בגלל שצריך לחזור לאיזו ועדה ומישהו צריך לחתום. למה אני נמצא פה? אם אני חושב שמשהו לא נכון, אני אעצור אותו ונלך לוועדה.

קודם כל, עיריית תל-אביב עושה דבר נכון – בבקרים ברחוב אבן-גבירול בכל 300 מטר עומד פקח, ואף אחד לא עוצר את הרכב.

זה נקרא הציר המהיר.

נדמה לי שזה עובד עד השעה 9:00 בבוקר. מה עושות עיריות אחרות? הן לא מציבות פקחים, ולא אכפת להן שיש פקק. לא משתדלים באמת לפנות את הציר, או להעמיד פקח שיגיד לאנשים לא לעמוד במקומות מסוימים, אחרת יינתן להם דוח. לא גוררים מכוניות, ואם גוררים מכוניות, מחפשים את המקום שהכי קל לגרור באיזו סמטה צדדית שבה הרכב לא מפריע לאף אחד.

זו שיטה לצאת ידי חובה. מצדי, שיבוא שוטר ויגיש דוח על הפרעה לתנועה. אם החניה מפריעה לתנועה, הוא גם יגיש דוח על הפרעה לתנועה והוא יוזמן למשפט.

אבל התנועה היא די מורכבת. אתה צריך להוכיח בדוח שהרכב שנסע בנתיב הזה היה חייב לסטות מהנתיב שלו.

מה הבעיה? אם יש נתיב שאין בו עצירה והנהג חנה בו, מה צריך יותר מזה? הוא עצר בנתיב שאין בו עצירה וקיבל דוח.

אבל בדרך כלל מדובר בנתיב שחונים בו. באבן-גבירול מותר להחנות משעה 9:00.

אני רוצה להביא דוגמה אישית. הגעתי לתל-אביב, ושלושה חניונים היו מלאים. לאחר שהסתובבתי באזור, ראיתי אי תנועה רחב וגדול, שם חנו מכוניות רבות. חניתי שם, מכיוון שלא ראיתי אף שלט שאוסר חניה. קיבלתי דוח על סך 360 שקלים – למה?

באמת היתה בעיה עם הרשויות המקומיות, שאוכפות את העבירה של חניה במדרכה באמצעות חוק שמירת הניקיון, במקום באמצעות חוק העזר.

אתה יודע מי היה שר התחבורה עד לפני שנה וחצי? שאול יהלום. אתה יודע מי היה לפניו? יצחק לוי.

אני לא משלם את הדוח הזה.

אמנם בעבר בג"צ לא פסל את זה, אבל אנחנו במשרד המשפטים חושבים שזה לא נכון לאכוף את העבירה של חניה על המדרכה באמצעות חוק שמירת הניקיון. כתבנו הנחיה לעיריות. הסיבה שהעיריות נתנו קנסות בגובה כזה היא שהקנס היום הוא 70 שקל, וזה קנס שנראה להם מאד נמוך, ולכן הן ניסו לעקוף את גובה הקנס באמצעות חקיקה אחרת.

אנחנו הכנו הנחיה, שאנחנו נפיץ אותה ברגע שיאושר הצו הזה, ושלפיה ניתן זמן מסוים לרשויות המקומיות לערוך שינוי ולחוקק חוק עזר. זאת לא רק עיריית תל-אביב, אלא גם רמת-גן ועוד כמה רשויות מקומיות, שמשתמשות בשמירת הניקיון. פה אנחנו הצענו קנס על סך 250 שקל, שהוא קנס סביר, וגם ההפרש בינו לבין 360 שקל הוא לא כל כך גדול. מרגע שיאושר הקנס הזה של 250 שקל, אנחנו נוציא את ההנחיה הזאת, וניתן לעיריות תקופה מסוימת שבה הן יצטרכו לערוך שינוי ולחוקק חוק עזר.

איך את ממשרד המשפטים מאפשרת לעירייה למכור לי קמח במקום ביצים? זו לא שמירת הניקיון, זאת חניה. כתוב לי כאן שמירת הניקיון.

יש חוק עזר, שאומר שאסור לשים מכשול על המדרכה, זאת אומרת: שאסור לזרוק דברים על המדרכה, אבל בית המשפט פסל זאת.

הוא פסל את זה, בגלל שזאת היתה עבירה מנהלית, אבל דווקא בית המשפט לא פסל את עצם העובדה שהם השתמשו בחוק שמירת הניקיון. עדיין אנחנו כמשרד המשפטים חושבים שזה לא נכון, ובגלל זה אנחנו ממתינים לאישור כאן. אני מקווה שהיום יאשרו את גובה הקנס של 250 שקל, ואז אנחנו נוציא הנחיה.

תאמין לי שחצי שעה חיפשתי חניון מסודר. עיריית תל-אביב לא דואגת לי; שתדאג שיהיו חניונים בעזרת הכסף שהיא גובה.

בכל עיר גדולה בעולם יש מצוקת חניה. אין בעיה שתמיד יהיה לך מקום חניה. אם יעלו את מחיר החניה ל-20 שקלים לשעה, לדוגמה, אתה תראה שיהיו יותר מקומות חניה. לכן אני נגד פיקוח על מחירי החניה, כי לדעתי זה ייצור ביקוש. אני לא רוצה להגיע לחניון, וגם אם אני מוכן לשלם כל סכום בעד החניה, אין בו מקומות חניה.

בעיניי, הדוגמה של עיריית תל-אביב ברחוב אבן-גבירול רק מוכיחה את כשלון הרשויות בכל נושא החניה. לא מעמידים פקחים כדי להרתיע וכדי לגרש את הנהגים, אלא מחכים שיחנו רכבים ואז רושמים דוחות. זאת לא השיטה. רחוב אבן-גבירול בתל-אביב בין השעות 7:00 ל-9:00 הוא דוגמה למה שעירייה יכולה לעשות כדי שלא תהיה הפרעה לתנועה.

אבל על מה אתה מדבר? הפקחים הולכים לפי האחוזים.

זה עוד קיים? זה היה פעם, שנתנו להם בונוסים לפי מספר הדוחות.

המצב הוא לא רק כפי שאתה מתאר. מה שאתה מתאר זה נכון, אבל זה בניסוח קצת עדין. למעט שלוש העיריות הגדולות שיש להן אגפי תנועה עם אנשי מקצוע, כשאתה יורד שכבה אחת מתחת לשלוש הגדולות, אתה נופל נפילה חזקה מאד. יש בורות מקצועית בעניין מבחינת מי שמנהל אותו, למשל: אותו אדם מטפל גם בביוב וגם בתנועה. אז יש לו רשיון נהיגה, אז מה? אם אתה מצרף את זה לחוסר ידע וחוסר יכולת להפעיל ראש גדול ומדיניות כפי שאתה מציין, זאת התוצאה.

אם היו מעמידים פחות שוטרים שיחפשו עבירות מהירות – אני אומר פחות, אני לא אומר מורידים לאפס – ויותר שוטרים בצמתים ובמקומות מרכזיים בעיר וגם במקומות שיש בהם איסור חניה, אנשים לא היו עומדים במקומות שאין בהם חניה ברגע שהיו רואים שוטרים.

כשרואים את הפקח, לא עומדים כבר במקום שאסור להחנות.

התחושה שלי היא שאומרים שהעובדה שיש הפרעה לתנועה כבר לא מעניינת אותנו, ושהנהגים ישברו את הראש. זה הפך למסחטת מסים. אין שום ניסיון להרתיע ואין שום ניסיון לפנות את הצירים, ועובדה שכשרוצים שלא תהיה חניה בלתי חוקית ברחוב אבן-גבירול, מצליחים. אין שם בכלל קנסות, הפקחים האלה "עובדים על ריק" ולא מביאים בשעות האלה אפילו דוח אחד. גם אם המערכת חושבת שאנחנו נהפוך פה לחותמת גומי למסחטת מסים, לא נעשה את זה.

השאלה היא מה כן.

אני אגיד לך – גם גרירה וגם רביזיה מוחלטת על כל האיסורים בכל אותם מקומות שהחניה לא ממש מפריעה.

אני יכול לגלות לך שאת זה אנחנו עושים.

בכל מקום שהחניה לא מפריעה, תן להחנות עם שני גלגלים על המדרכה.

זה המצב.

זה לא מספיק.

מפני שזה שיקול דעת של רשות.

הדבר היחיד שעומד באפשרותי כרגע זה לא לתת קנסות מוגזמים. לדעתי, אם המשטרה היתה באמת רוצה להקל גם בתוך הערים על עומס התנועה ולטפל באיסור חניה בלתי חוקית שמפריעה לתנועה, היא היתה צריכה ליצור אכיפה. אני לא מדבר על פקח עירוני שעובר במקום, אלא על שוטר שמסתובב במקום, ומזהיר את הנהג עוד לפני שהוא מספיק לצאת מהרכב, דבר שלא נעשה. למה אני לא רואה שוטרים שרושמים דוחות על חסימת צמתים?

מאד קשה לתכנן איפה הנהג יעבור עבירה ולהציב שם שוטר.

הוא צודק. יש אנשים שחוסמים את הצומת ומעכבים את כל התנועה, ואין שם אף פעם שוטר.

אגב, הוזכרו פה דוחות להולכי רגל, רמזור אדום זו המלצה.

לא נכון.

זו עבירה מאד נפוצה. אם אתה חושב שבתור הולך רגל אני עומד באור אדום כשאין אף רכב, אתה טועה.

ברוב המדינות בעולם רמזור אדום למכוניות זו המלצה. באיטליה כולם נוסעים באדום.

הוא מחייב, אבל אין על זה אכיפה. אלה שני דברים שונים.

אני נסעתי באיטליה עם נהג מונית, שכל הזמן נסע באדום.

מר רונן, למה אצלנו בארץ אי אפשר לפנות ימינה באור אדום, אם הכביש פנוי? בטח תגיד לי שהסיבה היא המנטליות של הנהג הישראלי.

יש שתי שאלות שתמיד שואלים אנשים שחוזרים מחוץ לארץ: למה אי אפשר לפנות ימינה ושמאלה באדום?

לא, שמאלה זה בעייתי.

למה זה בעייתי?

בגלל שאנחנו עם דבילי.

אז עכשיו אני אשאל אותך, עד היכן מגיע גבול הדביליות.

תבטלו את האיסור לפנות ימינה באור אדום כשהצומת ריק, כדי שהתנועה תזרום.

אם אתה רוצה שהפנייה ימינה תתממש, זה אומר שאני צריך להקצות את הנתיב הימני לפנייה ימינה. בדרך כלל, אצלנו הנתיב הימני מיועד להמשיך ישר ולפנייה ימינה. אם אני אקצה את הנתיב הימני רק לפנייה ימינה, אפגע בעצמי מבחינת הקיבולת.

אני אפגע בהולכי הרגל, מפני שכאשר אני עומד בפנייה לימין, הולכי הרגל באים משמאלי ומוסתרים מאיזושהי סיבה. האינטראקציה הזאת לא יכולה להתקבל, מפני שהולך הרגל עובר את הכביש בירוק, ואז הוא פוגש מישהו שפנה ימינה. הדברים אמורים במיוחד לגבי קשישים ולגבי ילדים, שלא יודעים לעשות את כל הניתוח הזה.

גם בחלק מהמקומות באירופה וגם בארצות-הברית, הספרות המקצועית מדווחת על גידול בתאונות, אבל שם אומרים: מה לעשות, הציבור רוצה זאת, והוא מוכן לשלם את המחיר, אז שיהיה כך.

ואם אין רמזור, אין הולכי רגל?

מה הקשר? להולך רגל צריך לתת זכות קדימה, והנהג ייתן לו זכות קדימה.

מר רונן ישעיהו, אני רוצה להציע לך לקחת שני צמתים במדינה ולכתוב שם: ניסוי – הפנייה מותרת ימינה באור אדום.

מה תגיד להולכי הרגל שייפגעו?

ואם אין רמזור?

ההנחה שלי היא שלא כל הגויים מטומטמים עד האחרון שבהם, ואנחנו לא הכי חכמים.

הם לא מטומטמים, אבל הם מוכנים לשלם את המחיר.

לא נכון.

הם יודעים שזה עניין של חינוך, ושלהתיר פנייה ימינה באור אדום זה עדיין לא אומר שאתה יכול להשתגע. אני מציע לכם לקחת שניים-שלושה רמזורים ולעשות ניסוי. תציבו שם שלט: הפנייה ימינה באור אדום מותרת – ניסוי לפניך. תציבו מצלמות בצומת הזה.

אני אגיד לך מה כן עשינו. לא עשינו את מה שאתה מציע, אבל עשינו משהו אחר, אם שמת לב למשולש ולפנייה החופשית.

זה מצוין, וזה בסדר גמור.

קודם כל זה מצוין מבחינת התנועה, ושם אנו מוצאים את אחוז תאונות הדריסה הנמוך ביותר בכל צירופי המעברים. למה שאני אעשה משהו אחר שהוא פחות טוב?

כי יש מקומות שאין בהם שטח ואין מקום, בערים. במקום שאתה יכול לעשות את זה – זה הכי טוב.

אני אעשה גול עצמי גם מבחינת הפגיעה בהולכי הרגל. אין לי נתיבים אחרים, מאיפה אביא אותם?

קבל את הצעתי בדבר אחד, תעשו ניסוי בשניים-שלושה צמתים במשך שנה.

את אותו הדבר הציעו לי ביחס לפניות שמאלה, ושאלו אותי למה אני מרובע כזה.

האם היום מוטל קנס על מי שפונה ימינה באור אדום?

פנייה ימינה באור אדום דינה כאי ציות לרמזור.

רונן ישעיהו, מה זה מפריע לך שאוכל לפנות ימינה באור אדום, אם אני נמצא בצומת שאין בו אף אחד בלילה?

אם אין אף אחד, תיסע גם ישר.

ישר לא.

למה?

כי אם תיסע ישר באור אדום יש לך הרבה נקודות קונפליקט, וימינה - אין לך. גם מורי הנהיגה מתחילים בפניות ימינה.

מה קורה עם חניה על המדרכה?

אנחנו מציעים דרגה ב' – קנס על סך 250 שקל.

האם יש הבחנה בין חניה על המדרכה שמפריעה לתנועת הולכי רגל לבין חניה שלא מפריעה?

התקנה לא מבחינה בין שני הדברים.

התקנה מנוסחת באופן כזה, שאם אתה חונה במקום שלא הוסדר, זו עבירה מוחלטת קפידה, עבירה שחל עליה קנס. גם אם אתה חונה במדרכה במקום שבו מותר להחנות, זו עבירה, אם לא השארת מעבר להולכי רגל. ההבחנה שעליה אתה מדבר חלה רק לגבי מקום מסודר.

לא.

זה מה שכתוב.

קודם כל, יש מקומות שהחניה בהם מותרת ואתה עומד עם שני גלגלים על המדרכה, כי אתה רוצה להשאיר יותר מקום בכביש. האם זאת בכלל עבירה?

יש תמרור.

ואם אין תמרור?

אם אין תמרור, זו עבירה.

כן, אבל לא רושמים בגלל זה דוחות. יש באמת בעיה, אם מישהו חונה כחוק ואחר כך מכונית זבל לא יכולה לעבור בכביש, אז מה עשינו?

זה לא נכון רק לגבי מכונית זבל.

גם היציאה מהחניה קשה. יש מכוניות ש"משפשפות" רכבים אחרים כשהן יוצאות מחניה.

אם מחנים את הרכב על המדרכה במקום שאסור להחנות בו על המדרכה, אבל אין חסימת המדרכה, כי המדרכה היא רחבה וכל העבירה היא בכך שנעמדים עם שני גלגלים על המדרכה, אני חושב שצריך להטיל קנס יותר נמוך מאשר במקרה שהמדרכה נחסמה ומחייבת הולכי רגל לרדת לכביש.

זה קיים היום גם לגבי מקום מוסדר.

אבל אז יש מישהו שבודק אינדיבידואלית את המקום ומסמן פסים על המדרכה ומציב תמרור.

בהרבה מאד מקומות זה לא מוסדר, יש פס כחול-לבן וכו', ללא סימונים עד איפה מותר להחנות וכו'.

האם הפרדת הקנסות לא מחייבת קודם יצירת שתי תקנות נפרדות?

כן.

אבל היום אין. בואו נדבר כשיהיו.

הוגש בג"צ מוצדק על-ידי עיריית תל-אביב על חוסר האכיפה, ועל כך שאנשים נכים בכיסאות גלגלים לא יכולים לעבור במקומות כאלה. אם תשאיר את שיקול הדעת לנהגים, הם בקושי ישאירו מקום על המדרכה.

מה לעשות, נתקלתם באדם שלא רוצה לקחת את התקנות ורק להתעסק עם ה-100 או ה-250 שקל.

אם אין ברכב הראשון שחונה על המדרכה מפגע רציני מפני שעדיין נשאר מספיק שטח, מה קורה אחר כך? אחרי רבע שעה מגיע רכב שני ואחר כך רכב שלישי, והנה פתאום ישנם ארבעה כלי רכב שחוסמים את המדרכה. האם כל אחד יקבל לפי זה תעריף אחר?

זה נדיר.

לא נכון.

אני מדבר על מי שחסם סופית.

אבל איך אתה תדע מי בא אחרון או ראשון?

המקרה הזה שבו יש מדרכות ברוחב המדרכות של שאנז אליזה, כשחונים ארבעה כלי רכב על המדרכה והאחרון חוסם את המעבר להולכי רגל, קיים רק בשאנז אליזה. איפה יש מדרכות כאלה בכלל בארץ? יש מקומות שבהם המדרכה היא לפעמים מאד רחבה, ואז חונים צמוד לבית, אם אין חנויות, וזה לא מפריע לאף אחד.

אני מציע שתהיה התקנה הרגילה של חניה על המדרכה, ותקנה אחרת שיש בה כדי ליצור הפרעה של ממש להולכי רגל.

מכיוון שנתנו אולטימטום לעיריית תל-אביב לצורך - -

אז תתקנו את התקנה. תקנות התעבורה הן באישור שר התחבורה. אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה.

הישיבה הופסקה בשעה 10:55

הישיבה התחדשה בשעה 11:25

אני מחדש את הישיבה.

חבר הכנסת פורז, בהפסקה היה לנו זמן לחשוב עוד קצת על הנושא. בדקנו האם אמנם נכונה צעקתו של חבר הכנסת, שמרגיש כמו חותמת גומי. גילינו במבט מהיר ששינית משהו כמו רבע מהתקנות.

המחמאות האלה לא יעזרו לכם...

אבל יש לנו הצעת פשרה.

לדעתי, זו הצעת פשרה יפה.

הצעת הפשרה תחסוך לנו את הצורך לעכב את הצו הזה בעוד חודשים ולשנות את האיזון עם תוספת דרגה. ההצעה שלנו אומרת כך: לאחד מספרים סידוריים 96 עם 94 ו-97 עם 95, לאמור שלא יהיה הבדל בין עצירה או חניה. כל העצירות והחניות האסורות באזור שהוא לא קנס מוגדל יהיו בדרגה א' על סך 100 שקל. על כל העצירות והחניות האסורות באזור קנס מוגדל יוטל קנס על סך 250 שקל, ובמקום ארבעה סעיפים יהיו לנו כאן רק שניים.

אני מאד מאד תומכת בהצעה. ההנחה היא שבאזור קנס מוגדל אתה באמת גורם להפרעה בתנועה.

בסדר, זה מקובל עליי.

כדי לשחרר חניה אסורה במרכזי הערים, צריך להציב שוטרים ופקחים כגורם מרתיע, ולא לאפשר למכוניות לעמוד אפילו דקה במקום שהחניה בו אסורה. אגב, זה קורה בנתב"ג.

לזה אין פתרון ולא יהיה בעתיד הנראה לעין. אין לזה מספיק כוח אדם.

במקום אותו שוטר שעומד בכביש תל-אביב-ירושלים עם האקדח הזה, אפשר להוציא דחליל עם אקדח כדי להרתיע, ולהעמיד את אותו שוטר במרכז העיר ולכוון את התנועה. תאמין לי שזה היה עושה שירות גדול יותר לציבור.

האם אתה רוצה שאני אקצין את הניסוח? זאת לא בעיה כשהשוטר עומד עם האקדח, אלא כששלוש ניידות עומדות בצדי הכביש ושוטרים מחליפים חוויות. זה מה שמציק לי.

תחזרו למספר סידורי 98 – חניה על מדרכה.

אתם חייבים לפצל את התקנה הזאת לחניה על מדרכה פר סה, שבעיניי הקנס עליה צריך להיות 100 שקל, לבין חניה על מדרכה שמהווה גורם מפריע, ואתם תמצאו את הנוסח המתאים.

אנחנו נחזור עם זה לישיבה הבאה.

יש מקומות שהחניה על המדרכה לא מפריעה, אבל בגלל שטכנית הרכב באמת עמד על המדרכה, צריך לשלם קנס. פעם ראיתי שרושמים דוחות חניה על מדרכה ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב בקטע שמנורדאו צפונה. יש שם כמה בניינים שיש להם קולונדה ואין חנויות. הרכב עמד קילומטר משפת הכביש. אני לא יודע מי רשם את הדוחות – אולי העירייה.

במקרים כאלה זאת העירייה.

אמרנו שאתם מפצלים את התקנה של חניה על המדרכה ל-100 שקל, ו-250 שקל כשהחניה מפריעה להולכי רגל.

מה זאת אומרת מקום לנכה – כיסא גלגלים? האם לא מדובר בכל מקום ששמור לנכה?

תו הנכה המשולש הרגיל הוא תו שמתיר לחנות ב"איסורים", כאילו אין לו חניה מיועדת בכבישים. יש תמרור כזה של חניה לנכה על כיסא גלגלים.

נכים נחלקים לשניים, לצורך זה. קודם כל, בכל המקרים מדובר על נכי רגליים ולא על נכות אחרת, והם נחלקים בגדול לשניים: לנכים הכבדים שיש להם 100% נכות והם בדרך כלל גם יושבים בכיסא, והם מקבלים את התו עם כיסא הגלגלים. הוראתו חמורה יותר, והקנס במקרה זה חמור יותר לגבי מי שחונה במקום חניה כזה.

הקבוצה השנייה של הנכים הם נכים בדרך כלל מ-60% ומטה. מדובר באנשים שהולכים בעזרת מקל ויש להם רמות שונות של קושי. הם מקבלים משולש. הם לא מקבלים את תו הנכה הגדול, ובמקרה זה לא מוטל קנס על מי שחונה במקום כזה.

למעשה, הרשויות המקומיות מייעדות להם, על פי בקשה, מקומות חניה ספציפיים.

מה לגבי מקום חניה לנכה שכתוב בו: מקום שמור לרכב נכה מספר כך וכך?

לפי חוקי עזר עירוניים, העירייה נותנת הקצאה מיוחדת, ואז מדובר בהפרה של הסדר.

תקנות התעבורה מכירות רק בכיסא הגלגלים.

אבל יש גם חוק חנייה לנכים - -

אני מבין, נותנים לנכה מקום חניה כמעט בכל מקום, ואפילו אם יפריע לתנועה.

למעט הפרעה לתנועה, וזה רשום מפורשות בחוק הנכים.

הוא למשל יכול להחנות על המדרכה, אם הוא לא מפריע להולכי רגל.

יש שם קריטריונים מאד מאד ברורים, מתי נכה יכול לחרוג.

אני יודע למה הכוונה. צריך לנהוג כך לגבי הנכים, מתוך הנחה שאין ABUSE. אבל למה אין תקנת תעבורה, שאוסרת חנייה במקום חניה ששמור לרכב נכה?

יש תקנת תעבורה.

למעשה, חנית במקום אסור ללא חומרה מיוחדת.

אבל יש הבדל בין זה לבין הנכה שהקצו לו את המקום הזה כי הוא נכה והוא בא הביתה ותפסו לו את מקום החניה. בעיניי, זה דבר חמור.

הדבר הזה כרגע לא מטופל בתקנות התעבורה.

למה? מה קרה?

יש כל מיני דברים שמטופלים בתקנות התעבורה, ואולי לא היו צריכים להיות מטופלים.

מה לא מטופל?

זאת לא עבירה, אם מישהו חונה במקום חניה ששמור לנכה.

לא, זאת בדרך כלל עבירה על חוק עזר עירוני, משום שגם העירייה הציבה תמרורים אפורים עם נקודות בתוכם. המשטרה לא מבצעת אכיפה, כי אלה תמרורים עירוניים.

למה?

כי אלה לא תמרורים על פי פקודת התעבורה והתקנות שלה.

אז תתקנו את זה.

האם אתה רוצה לדעת את האמת שמאחורי הסיפור? לצערנו, כמות הנכים אצלנו היא גדולה מאד. נכי צה"ל ואחרים שמצבם קשה, קיבלו את התו עם כיסא הגלגלים וכל תשומת הלב מופנית לעזור להם. ישנה הקבוצה השנייה שהם המתקשים בהליכה. מדרך הטבע, כשהכמויות הן כל כך גדולות, אומרים לך במרכז הערים: אין מקומות. כשאתה בא לנציגי ועדת התנועה העירונית, הם מתחילים לגמגם, כי אין להם מקומות. מדרך הטבע מתחיל סינון, ובוחרים את המקרים הקשים.

משעה שכבר כתוב במקום חניה: המקום שמור לרכב נכה מספר כך וכך, לא אמורים להחנות שם, לא? אבל כשהנכה הזה מגיע הביתה, הוא יכול שלא למצוא מקום חניה.

לכן אוכפים את זה באמצעות חוק העזר העירוני.

אבל הקנס הוא 70 שקל.

אישרנו עכשיו קנס על סך 100 שקלים.

למה שלא יהיה לזה הסדר בתקנות התעבורה?

יש הסדר.

לא, לגבי בחינת הכללים האלה.

אני שוב אומר לך שאי אפשר לטפל בכולם, ושאין במרכזי הערים מספיק מקומות חניה.

אני לא מתווכח אתך האם צריך להציב את התמרור או לא, והאם להקצות לנכה מסוים מקום חניה או לא, אלא אני מדבר על מה שקורה שעה שכבר ניתן לו המקום וכבר יש שלט.

אבל זה נעשה היום. אם אני אחשוב שמישהו ראוי למקום חניה, יוצב שם תמרור עם כיסא גלגלים.

האכיפה על ידי פקחי המשטרה היא אותה אכיפה. דרגות הקנס שהם נותנים הן אותן דרגות קנס. ברגע שמדובר באדם שמבצע חניה אסורה לפי חוקי העזר, הוא יקבל את אותו קנס בדרגה א', וגם אם זה יהיה בתקנות התעבורה הוא יקבל את אותו קנס בדרגה א', כלומר: קנס על סך 100 שקלים. פרקטית, זה לא משנה. הרי המשטרה ממילא לא עוסקת בחניה במרכזי הערים.

אין מספיק מקומות חניה. אתה יכול לשבת בוועדת התנועה העירונית – והיה לי הכבוד לשבת ברוב הוועדות – ולקבל 20-25 בקשות בישיבה, וכל הבקשות נוגעות לאותו ריבוע של מרכז העיר.

אבל אנחנו מדברים על דבר אחר, ואומרים שמשעה שהעירייה כבר הקצתה מקום חניה לנכה, שוטר לא יוכל לתת דוח לנהג אחר שיחנה במקום המיועד.

שוטר לא, אבל הפקח העירוני יכול.

זאת עבירה על חוק עזר. בצו אנחנו דואגים לכך שלא יהיה מצב שאם שוטר מגיע תתקבל דרגת קנס אחת, ואם פקח מגיע תתקבל דרגת קנס אחרת.

אבל האם זה ברור שבמקומות החניה האלה הקנס לא יהיה 500 שקל?

אנחנו מציעים להטיל את הקנס של 500 שקל רק על מי שמחנה במקום חניה של נכים קשים, ועל מי שמחנה במקום חניה של הנכים הפחות קשים יוטל קנס של 100 שקל, כי מדובר באיסור חניה רגיל.

יש איזושהי תקנה שלא מאפשרת להחנות במקום שמיועד לרכב מסוים, והיום הקנס על עבירה כזאת הוא 190 שקל. בדרך כלל מדובר במקומות חניה של שגרירויות וכיוצא בזה. מדובר על חניה שסומנה כחניה לרכב מיוחד.

מאיפה אתה "לוקח" את זה?

האם יש לכם פה חנ"א – חוברת נוסחי אישום עבירות תנועה?

חנ"א זה נוסחי אישום.

שם אני זוכר איפה זה נמצא.

רבותיי, אני רוצה להגיד את דעתי. לגבי מקום של נכה ששמור לו מקום חניה על ידי תמרור, זה בסדר שיוטל קנס של 500 שקל על מי שחונה במקום כזה. לגבי מקומות חניה של נכים רגילים, צריכים להטיל קנס של 250 שקל. אם זה רק בסמכות חוק עזר, צריך להיות ברור שזה סכום הקנס שם.

אבל איך אתה יכול להכריח את העיריות?

אז בואו נקבע תקנה, ובה יהיה כתוב: מקום חניה שניתן כחניה לנכים - -

יכול להיות שמה שאתה עושה זה בסדר, אבל המשמעות של זה צריכה להיות ברורה. אתה בעצם מאחד את כל סוגי הנכים למיניהם.

לא.

זאת המשמעות, ואתה גוזר גזירה שווה.

אתה אומר לי שיש הבדל בין מי שיש לו תמרור כיסא גלגלים לבין אחד שיש לו שלוש נקודות. אתה יודע מה? יש חניון בסופרמרקט, וליד הכניסה לסופרמרקט יש כמה מקומות חניה, שמסומן עליהם "חניה לנכים". מה קורה אם אחנה שם?

לפי התקנות, רשאים לתת לך רפורט על חניה במקום של נכה.

האם הקנס יהיה על סך 500 שקל?

כן.

אז זה לא הגיוני.

בעיניי כן. אי אפשר לגרום לבחור עם כיסא גלגלים להחנות בצד המרוחק של החניון ולגלגל את עצמו למעלית.

זה לא משנה, אפשר להשתמש במקרה של החניה הזאת כתמרור ד17, שאומר שהחניה מוגבלת לרכב מסוים.

אתה מערבב בין הדברים.

צריכה להיות תקנה או שצריך להיות תמרור - בשונה מכיסא הגלגלים לנכים הקשים - שמקום החניה שמור לנכה רגיל. חניה במקום כזה צריכה להיחשב גם כעבירה של המדינה, מעבר לחוקי עזר. צריכה להיות האחדה וצריך להיות אותו סכום של קנס בכל המדינה, כדי שלא ייווצר מצב שבכל רשות מקומית יוטל סכום שונה.

בפקודת התעבורה מסמיכים בצורה גורפת את הרשויות המקומיות לנהל את הסדרי החניה בעיר. זאת מדיניות. בין השאר הם קובעים את הקנסות, איפה משלמים, מה הסכום, וגם את הקצאת המקומות לנכים.

אבל למה ששוטר לא יוכל לרשום דוח כזה? אם שוטר יגיע לסופרמרקט ויראה שחונים במקום חניה שמיועד לנכה, למה שלא יוכל לרשום דוח כזה?

הוא יכול לרשום דוח, למה שלא יוכל לרשום דוח?

כי זה לא הגיוני שבמקומות שיש בהם עשרה מקומות חניה לנכים, יהפכו את כל המקומות למקומות חניה שיש להם סימון של כיסא גלגלים.

זה עניין אחר. זה שיקול הדעת של מי שעשה את זה.

צריך להיות הבדל בין שלוש נקודות לבין כיסא גלגלים.

אז קבענו הבדל.

קיים הבדל. ההבדל קיים בחוק חניה לנכים, משום שגם החוק עצמו מתיר לנכים להחנות במקומות חניה שאסור להם להחנות. אני חושבת שמרוב הצפה של תמרורים, בסוף באמת לא יישארו מקומות חניה גם לנכים.

את מתווכחת אתי על דבר אחד, ואני אומר דבר אחר. אני מדבר על מצב בו העירייה הציבה תמרור, ובו כתוב: מקום זה שמור לרכב נכה מספר כך וכך – האם אנחנו נשאיר את העניין רק לעיריות, וכל עירייה תקבע איזה קנס שהיא רוצה?

מה רע בזה? כל עירייה קובעת מה הקנס על חניה רגילה וקובעת איפה תהיה החניה, כמה פקחים יהיו, ובאיזה שעות מדובר.

האם מגיעים לפה נציגי כל העיריות?

כשהופכים את זה לעבירת קנס, זה מגיע לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

כל עירייה לחוד?

כל עירייה לחוד.

האם ועדת החוקה, חוק ומשפט מאשרת זאת לכל עירייה לחוד?

כן, כל חוק עזר הוא עצמאי.

קבעו את זה בין הוועדות, כדי שאף פעם לא תהיה התאמה בין הרשויות לבין משרד התחבורה.

יש בזה הגיון, מפני שלא יכול להיות שהמחירים בקריית שמונה יהיו כמו בבת-ים, זה לא אותו דבר.

רבותיי, אני נכנע לכם, אבל אני חושב שהקנס על חניה רגילה במקום ששמור לנכה צריך להיות 250 שקל ולא 100 שקל, ועכשיו תעשו מה שאתם רוצים.

בכל אופן, פה אושר הקנס של 500 שקל.

מה זה חניית אוטובוס בדרך?

"לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת."

בסדר – מוסכם על קנס על סך 250 שקל.

האם אותו דבר חל לגבי חניית רכב מעל 10 טון?

זה אותו הגיון.

אם כך, לגבי חניית רכב מעל 10 טון מאושר קנס על סך 250 שקל.

מה לגבי חניית רכב לא בשימוש/למכירה? האם אסור להעמיד בכביש רכב שלא בשימוש?

"לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע."

אני רואה הרבה מכוניות שיש בהן שלט, ובו כתוב "למכירה". האם זאת עבירה?

פורמלית, מותר לנסוע עם שלט כזה, אבל אתה צריך להוריד אותו כשאתה חונה. לא כתוב כאן "לא ייסע", אלא "לא יחנה".

קודם כל תתקנו את התקנה.

תיקנו. לפני חצי שנה קיימנו דיון בעניין.

בינתיים נקבע קנס על סך 100 שקל.

הגיוני.

אגב, כולם עושים את זה, מה רע בזה?

התקנה תוקנה, על מנת שהיא תחול על סוחרי רכב ולא על איש פרטי.

קנס על סך 100 שקל זה מספיק.

מה לגבי אבטחת רכב חונה?

שולמית שמעון, תקראי את התקנה, כי היא כוללת הרבה תקנות משנה והרבה איסורים.

"(א) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.

(ב) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע."

(ב)(1) על אף האמור בתקנה משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כל כלי אחר המחובר לרכב ומופעל רק באמצעות מנוף, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע וכו'.

"(ג) נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע, אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.

(ד) רכב שחובה לשאת בו נעלי ביטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב, נהגו גם את נעלי הביטחון מתחת לגלגלים האחוריים." כל זאת כדי למנוע תזוזה של הרכב.

קנס של 250 שקל מספיק. אגב, זו בכלל לא עבירה שקיימת. אף פעם לא תגלי את העבירה, אלא רק אחרי שהמכונית תתחיל להתדרדר. איך שוטר יידע על קיום העבירה?

כשהרכב מונע, למשל, והנהג עוזב את הרכב.

כשאני נוסע עם אשתי ואני נוהג והיא לידי, אם אני פתאום מרגיש עייפות ומציע לה להתחלף אתי בנהיגה, האם את חושבת שאני מכבה את המנוע, מוציא את המפתח, יוצא מצד שני ומבטיח שהיא תיכנס? אני חושב שקנס של 250 שקל מספיק.

מה המדד של הקנסות היום? איך אתה קובע 250 שקל או 300 שקל?

במקום הרבה מאד דרגות שהיו עד עכשיו, אושרו בסך הכל חמש דרגות של חניה, כאשר הדרגה הנמוכה ביותר היא 100 ואחריה 250 שקל.

מספר סידורי 104 – אני מבין שמותרת חנייה סמוך לשפת הכביש עד למרחק של 40 סנטימטר. קנס על סך 100 שקל זה בסדר גמור.

אגב, זו העבירה היחידה שהקנס עליה היה גם בסיבוב הקודם בדרגה א'.

ולמרות הכל הקנס היה 40 שקל.

למרות שהעבירה הזאת כוללת עוד כל מיני אלמנטים. לגבי נהגים שלא יודעים להחנות את הרכב בצורה ישרה, זו גם עבירה.

חניית רכב חומרים מסוכנים באזור מגורים. קנס על סך 250 שקל זה בסדר.

מה זה אומר נסיעה בתוך הרכב?

לא לנסוע עם הראש בחוץ. חובה לנסוע כשכל הגוף בתוך הרכב.

"(א) לא ייסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.

(ב) הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב."

יושב ראש הוועדה הרי מאד דואג לבעלי החיים, אז אני מניחה שהאיסור הזה חל גם עליהם.

כתוב פה "לא יניח לאדם לנסוע בו".

אבל תקנת משנה (ב) מדברת על נוסע, לאו דווקא על אדם.

בעקרון, האם זאת עבירה אם אני שם יד על החלון?

עקרונית כן, כי זה מסוכן.

הבעיה היא עם הילדים שקופצים מהחלון בטיולים ובהסעות.

אני רוצה להעיר לגבי הנושא של חניית רכב המוביל חומרים מסוכנים. אנחנו מייחסים אותה חשיבות וקובעים את אותו סכום קנס, ולדעתי זה בכלל לא ריאלי. חונות היום מכליות דלק
עם חומרים מסוכנים ומכלי גז ליד בתים. אני חושב שסכום הקנס צריך להיות 500 שקל לפחות.

זאת הצעה של הממשלה.

אני יודע שזאת הצעה של הממשלה.

עזוב. אנחנו עוברים לבטיחות בפתיחת דלתות רכב.

"(א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך."

בעיניי, צריך לתת דוחות על דבר כזה.

זה מסובך להוכיח את העבירה.

"(ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע."

בסדר, קנס של 250 שקל הוא סביר.

אנחנו עוברים לדון בעלייה וירידה מהרכב.

"לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו...אלא –

(1) כשהרכב עומד;
(2) מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;
(3) מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;
(4) במקום המיועד לעלייה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה."

האם מי שיושב מאחוריי יכול לצאת מהדלת שמאחוריי?

אם אתה חונה בצד ימין – לא.

כל אחד צריך לצאת מהצד של המדרכה, והחריג היחיד הוא שאם אתה חונה בצד שמאל, מי שיושב ליד הנהג לא צריך לטפס מעל להגה.

אבל האם הנהג עצמו יכול לצאת מהדלת שלו?

זה לא מתייחס לנהג.

"למעט הנוהג".

קנס על סך 100 שקל מספיק.

מה לגבי הסעה לצד הנהג?

"(א) נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר."

לגבי המשפט "או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני", יכול תייר להיכנס לארץ עם רכב כזה.

"(ב) רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר."

במילים אחרות, במקרה בו מכונית מיועדת לשני נוסעים מקדימה ויש נוסע נוסף, אתם רוצים להטיל קנס על סך 500 שקל. זה קצת מוגזם, 250 שקל זה מספיק.

תקנה 83 - אי התקנת שלט "ילדים" ואי הסרת שלט "ילדים". קנס של 500 שקל בגלל זה? 100 שקל מספיק.

לשתי העבירות?

כן, מה קרה?

מה זה מפריע אם לא הוסר השלט "ילדים"?

אין לזה שום משמעות. אני מבין שבארצות-הברית יש BUS SCHOOL והוא עוצר בתחנה ואסור לעקוף אותו. האם לאוטובוס שיוצא מתחנה ורוצה להשתלב חזרה בתנועה יש זכות קדימה?

לא.

למה אתם לא מתקינים תקנה כזאת?

מפני שאין שום סיכוי שמישהו ייתן לו זכות קדימה.

זאת לא תשובה.

אני לא יכול להתקין תקנות שאין שום סיכוי שיבצעו אותן בשטח. אני רק יוצר קונפליקט.

יש פה שתי בעיות מצטלבות, שאת שתיהן אפשר לפתור. מאחר שלאוטובוס אין זכות קדימה ביציאה, הוא בכלל לא נכנס לתחנה. פעמים רבות הוא פשוט נשאר בנתיב המרכזי וחוסם את כל התנועה.

על זה קיים איסור, ואת זה לא אוכפים.

אני גם יכול להבין את נהג האוטובוס, כי אם הוא נכנס לתחנה, הוא לא ייצא ממנה. מצד אחד, אם הוא לא נכנס לתחנה זו עבירה, ומצד שני צריך לתת לו זכות קדימה ולאפשר לו להשתלב בתנועה, כאשר הוא מאותת ביציאה מהתחנה.

אבל זה לא יכול להיות, מפני שאם אני נמצא במהירויות מסוימות – בעיקר במהירויות הגבוהות – אני צריך מרחקי תגובה של 150 מטר, ומה אם אני נמצא 30 מטר לפניו והוא התחיל לאותת?

ואם אתה מגלה מעבר חצייה, איך אתה עוצר?

עובדה היא שלא עוצרים, כי יש תאונות במעברי חציה.

אני טוען דבר מאד פשוט - ואתה יודע שאני צודק – שצריך לתת לאוטובוס שיוצא מתחנה זכות קדימה כשהוא מאותת. אם אתה רואה אוטובוס מאותת, אתה צריך לעצור ולתת לו להשתלב בתנועה.

אבל מתי הוא מתחיל לאותת? כשהוא נכנס לתחנה, הוא מתחיל לאותת שהוא יוצא.

מאחר שלא נותנים לנהג אוטובוס להשתלב בתנועה, הוא גם לא נכנס לתחנה אלא נשאר באמצע הכביש.

כמי שמוביל מדיניות של בטיחות בתחבורה הציבורית, העניין הזה מאד קוסם לנו. יותר ממך אני רוצה לתת לנהג האוטובוס את הכבוד ואת העדיפות, אבל זה בלתי אפשרי פיסיקלית, מפני שאין אפשרות לחייב מישהו שנוסע במהירות של 60, 70, 80 ו-90 קמ"ש לתת לו זכות קדימה.

אני מדבר רק על דרך עירונית.

בדרך עירונית הוא לא צריך את זה. הוא צריך את זה במהירויות הגבוהות.

לא נותנים לו להשתלב בתנועה.

בדרך עירונית אין שום בעיה. הוא תמיד יותר גדול ויותר חזק מכולם.

זה לא נכון, כי בחלק מהמקרים לא נותנים לו להשתלב. גם נהג האוטובוס לא רוצה להיות מעורב בתאונה, מה אכפת לך?

מה זאת אומרת מה אכפת לי? ייכנסו בו. הוא אמור לעצור במרחק שהוא קצר מזמן תגובה ועצירה, דבר בלתי אפשרי.

למה בארצות-הברית זה אפשרי שיהיה BUS SCHOOL שמוריד את התלמידים, ואז נדלקים אורות האוטובוס, כולם עוצרים ואיש לא עוקף אותו? למה שם זה אפשרי? האם גנטית הם אחרים?

השוני הוא ברמת הציות ובמשמעת.

אז בואו נחנך את העם.

אני לא אעשה ניסויים על חשבון מישהו. אין לי אומץ לעשות ניסוי שאני יודע את התוצאה שלו, ושיהיו X, Y, או Z נפגעים.

איזה נפגעים, אם אתה מחליט שלאוטובוס יש זכות קדימה? במקרה הגרוע ביותר לא יתנו לו זכות קדימה.

אני יכול להחליט דברים רבים, אבל השאלה היא האם יש לזה ישימות פיסיקלית בשטח, כך שיהיה שילוב של הרצון לציית ושל היכולת של רכב לעצור בזמן שהוא פחות מזמן התגובה.

אני רואה לא פעם שלא נותנים לאוטובוס להשתלב בתנועה. בואו קודם כל נקבע את הנורמה הזאת.

לא יכול להיות שאוטובוס ייצא מהתחנה כאשר זכות הקדימה היא שלו ויתעלם ממה שקורה. לא יכול להיות שיהיה 15 מטר מאחוריו מישהו שאמור לתת לו זכות קדימה, ופיסיקלית הוא לא יכול לתת לו זכות קדימה. אז מה הוא יעשה? או שהוא ייכנס בו, או שהוא ייכנס ב"שכן" שלו. אני לא יכול ליצור מצב כזה רק בגלל שהוא נשמע נחמד ברמת הניסוח.

אבל גם נהג האוטובוס יודע - -

מה הוא יודע? אם הוא יודע שזכות הקדימה היא שלו, הוא יפרוץ. למה קיימת זכות קדימה? כדי שימתין? לא, גם היום הוא ממתין. אם אתן לו זכות קדימה, זה כדי שלא ימתין. אם אני מאפשר לו לצפצף על כולם, זאת תהיה התוצאה. הפיסיקה לא מאפשרת את המצב.

שאלת לגבי ארצות-הברית. בארצות-הברית לא עושים את זה בכל מקום, אלא בשכונות מגורים שם המהירות מוגבלת מראש ל-30 קמ"ש, אבל כאשר מדובר בכביש שנוסעים בו 70 קמ"ש ומעלה, אתה לא מסוגל לעשות זאת. זה אפילו לא עניין של רצון טוב.

דרך אגב, זכות קדימה לאוטובוס ביציאה מתחנה לא קיימת בשום מקום בעולם, אפילו לא בארצות-הברית בקווי שירות, אלא רק ב-BUS SCHOOLS, כאשר הם נמצאים בתוך שכונת המגורים.

אבל נהגי האוטובוסים לא נכנסים לתחנות.

אז הם לא נכנסים לתחנות. אני מוכן לסבול את זה.

למה שכל פעם התנועה תתעכב, עד שכל הנוסעים ירדו?

האם אתה מעדיף שהאוטובוס ייצא מהתחנה, והרכב שאחריו ייכנס בו? ה-TRADE-OFF הוא מאד ברור ומאד אכזרי. אי אפשר לעשות חשבון כזה – אני לא יכול. אני בטוח שהרכב שנוסע אחרי האוטובוס ייכנס בו.

רק בתוך העיר.

אבל נהג האוטובוס לא צריך זכות קדימה בעיר.

לפעמים כל התנועה פקוקה וגם לא נותנים לו להשתלב בתנועה.

אז מה זה יעזור לו? גם ככה הוא לא יכול להשתלב.

יש מצבים שבהם כל הנהגים נוסעים 10-15 קמ"ש, אבל לא נותנים לנהג האוטובוס להיכנס.

אף זכות קדימה לא פותחת פקק. זה מזכיר לי את הוויכוחים שאני שומע לפעמים בעיריות, כאשר אומרים לי: הוא לא נתן זכות קדימה, אז בואו נציב פה תמרור עצור, כי לא רואים דבר בצומת. האם אחרי שתציב תמרור עצור יהיה שדה ראייה בצומת? אומרים לי: לא, אבל שיהיה, כדי שלא יגידו שאני אשם. אז אני שואל: האם הבעיה זה אתה, או התאונה? אז מתחיל הגמגום, ויש סבב של שאלות טיפשיות כאלה.

מה לא לעשות אני כבר יודע. עכשיו תגיד לי מה אפשר לעשות כדי להקל על אוטובוס לצאת מחניה.

נת"צים. בשבוע שעבר ניסיתי לשכנע אותך להגדיל את הקנס על נסיעה בנת"צ, ואתה לא הסכמת – בסדר, אבל אין הרבה אמצעים מעבר לנימוס.

איך עושים את זה?

אני כבר קיטרתי לך הבוקר שאני לא יודע איך. כל התחום הזה הוא אחד התחומים הכי כפויי טובה, כי אתה יודע בדיוק איפה התרחשה התאונה ומי נפגע בה, אבל לעולם לא תדע איזה תאונות מנעת ומי לא נפגע כתוצאה ממה שעשית, ולכן כשאני עומד בסיטואציה כזאת ששואלים מה עשית ומה לא עשית, אין לי שום אפשרות להוכיח מה עשיתי. אני כן אמור לעמוד פנים אל פנים מול אותם דברים שבכל זאת קרו, ואין הצלחה במאה אחוז.

בואו נתקדם הלאה – מה זה התקני ריסון לילדים.

כיסא בטיחות.

האם מוטל קנס על מי שנוסע עם ילד בלי כיסא בטיחות?

"לא יסיע אדם במושב הקדמי של רכב מנועי ילד שטרם מלאו לו 14 שנים אלא אם כן הילד רתום בהתקן ריסון המתאים לגילו או למשקלו."

התקן ריסון שווה גם לחגורת בטיחות. אחד מהתקני הריסון זה חגורת בטיחות.

כלומר, זה איסור נסיעה של ילד מתחת לגיל 14 במושב הקדמי?

כן. שנית, מדובר על ילד מתחת לגיל ארבע במושב האחורי בלי התקן ריסון.

בסדר, הקנס על עבירה כזאת יהיה רק 100 שקל. אם הורים רוצים לסכן את הילדים, שיסכנו אותם.

אני חושבת שהמדינה צריכה להגן על הילדים.

תסלחי לי, עם כל הכבוד, תחנכו את ההורים שזה מסוכן לילד ושההורים ידאגו להם.

יש הורים שנוסעים גם אם הילד עומד לידם. אני כבר ראיתי אדם נוהג עם הילד על הברכיים שלו.

יש גם הורים שנותנים לילד שלהם לשתות פרתיון. זאת לא בעיה שלכם. צריך לחנך את ההורים שזה מסוכן לילד שלהם, ושזה לא מסוכן לציבור הכללי. אם אדם רוצה לסכן את הילד שלו, שיסכן אותו. הקנס לא ירתיע את המבוגרים מלבצע את העבירה הזאת.

אני חושבת שצריך לעשות הבחנה בין להגיד למבוגר "אתה בחרת לעשות זאת לעצמך", לעומת להגיד לו "אתה בחרת לעשות זאת לילדך". אני חושבת שלמדינה יש אחריות על הילדים, כי הם לא יכולים להגן על עצמם.

מה שירתיע זה לא העונש.

מה הקנס שאושר על אי חגירת חגורה?

זה אותו הדבר, כי אם הילד הוא בגיל 14 או 15 ואין עליו חגורת בטיחות, לדעתי ההתייחסות צריכה להיות זהה, וקנס של 100 שקל הוא נמוך מאד. אתה משדר כאן מסר, שאתה בעצם אומר לנסוע בלי חגורות בטיחות. כשאנחנו מדברים על קנס של 100 שקל, אנחנו מדברים על עבירות טכניות, כמו העבירה שלא שמו שלט בחוץ.

הקנס צריך להיות גבוה מהקנס שמוטל על מבוגרים, כי לגבי מבוגרים אפשר להגיד שאנחנו לא רוצים להיות פטרנליסטים לחיים של אחרים, אבל אם מדובר בהורים שהם לא מספיק אחראים לילדיהם, שלפחות ישלמו.

אני לא מאמין שזה מה שירתיע.

אם פעם אחת הם ישלמו, זה ירתיע.

בסדר, שכנעתם אותי להשאיר את הקנס על סך 250 שקל.

האם הכוונה בחובת חגורות בטיחות היא לסכום קנס זהה גם על אי חגירה מקדימה וגם מאחורה?

נכון.

זה נראה לי קנס מוגזם של 250 שקל על אי חגירת חגורת בטיחות במושב האחורי. האם גם בעיר יש חובת חגורת בטיחות במושב האחורי?

כן, רק שקשה יותר לאכוף אותה.

חובת החגורות היא אבסולוטית כיום, מלבד ברכבים הישנים מאד.

הבעיה היא שמה שמאד מטריד אותי בנושא של חגורות בטיחות זה, שבנוסף לכך שמטילים קנס על מי שאיננו חוגר חגורת בטיחות, מטילים חובה או קנס גם על הנהג להיות אחראי לכל הנוסעים האחרים, גם אם הם בגירים.

אנחנו נקבע קנס של 250 שקל על חגירת חגורת בטיחות במושבים הקדמיים, ובמושבים האחוריים – 100 שקל.

והאם אתה משאיר את האחריות שתחול גם על הנהג לגבי מי שיושב לצדו, גם אם הוא בגיר?

כן, למעט מונית. אפשר להוריד מהרכב את מי שלא מסכים לחגור חגורת בטיחות.

מה זה מספר נוסעים?

תקנה 84 מציינת לגבי כל סוגי הרכב את כמות הנוסעים ברכב.

למשל שבמושב האחורי מסיעים שלושה נוסעים?

לא כתובה הגבלה על מספר הנוסעים ברכב פרטי.

בטח שכתובה.

לא, זה כתוב בביטוח שלך.

מספר הנוסעים במושב הקדמי רשום לך, אבל לא במושב האחורי.

האם מספר הנוסעים רשום ברשיון הרכב?

לא, רק מספר הנוסעים ליד הנהג. הכלל הוא רק כמספר המקומות ברכב.

האם זאת שאלת ביטוח?

כן.

חובת החגירה היא בהתאם לכמות החגורות.

אני אגיד לך מה אני עושה באופן אישי, מכיוון שאני נוסעת עם ארבעה ילדים במושב האחורי. אני חוגרת שני ילדים בחגורה אחת, בחגורת כתפיים.

האם זה מותר?

זה לא אסור, וכולם יושבים על הספסל. חובת החגירה היא כמספר החגורות, ומספר הנוסעים כמספר המקומות. כמה שמצליחים לשבת על הספסל, זה בסדר.

אם כך, צריך לרשום רק את מספר הנוסעים במושב הקדמי.

לא, יש סוגי רכב שרשום לגביהם מפורשות - -

בסדר, אז נקבע קנס על סך 250 שקל.

מה זה הכשרה להסעת קבוצת ילדים?

בתקנה 84(ה) נרשם: "ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר...אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי."

בסדר, קנס על סך 250 שקל זה מספיק.

מה זה תנאי הסעה בשכר?

כאן אנחנו מדברים על נושא מאד מאד כאוב של הסעת נוסעים בשכר. התקנה אומרת: "לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצוינים לצדו בטור ב'".

האם זאת מלחמה בחאפרים?

בדיוק, וזו מלחמה מאד מאד קשה.

וכלכלית.

משרד התחבורה העמיד אפילו תקציב למשטרת התנועה לצורך המלחמה הכלכלית הזאת, כדי לאכוף את הנושא הזה. זו בעיה מאד מאד כאובה. כשאנחנו הגענו לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדי לדבר על כל הנושא הזה של ההיסעים והחאפרים, שאלו אותנו מה ההצעה שלנו בדרגות הקנס האלה, ואנחנו אמרנו להם 1,000 שקלים, והמשכנו אליכם.

אבל, לדעתי, זה כולל גם מונית שלא צמודה לאזור, לא?

לא, בשום פנים ואופן לא. מדובר בהסעה בשכר - -

זאת אומרת שזאת מונית פיראטית - -

ואז אין למשל ביטוח ואין קצין בטיחות.

בסדר, הקנס אושר.

מה זה אופן הטענת מטען?

בתקנה 85(א)(1) כתוב: לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו, ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו - -

בסדר, קנס על סך 250 שקל זה בסדר.

אנחנו עוברים לגובה מטען מקסימלי.

בתקנה 85(א)(2) רשומים סוגי רכב ממשקל מסוים וגובהם, לדוגמה: "שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על – 2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג". מדובר במרכז הכובד ובבטיחות של הרכב, דבר המשפיע על יציבות הרכב, ולכן הקנס עלה ל-500 שקל.

לא תמיד.

זה מאד משפיע.

לפעמים מדובר בקרטונים.

לעתים מובילים חבילות חציר, שמעלות את מרכז הכובד של הרכב. משקלן מועט, אבל הרכב יכול להתהפך.

מה לגבי אי הסתרה על ידי מטען?

הסיבה היא בדרך כלל חסימת שדה ראייה. כתוב: שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ומצדדיו, ולא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר.

בסדר. אנחנו עוברים לחיזוק מטען.

בתקנה 85(א)(4) כתוב: "המטען, מכסו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת רוח". זו אחת העבירות הבעייתיות ביותר.

בסדר, מטען יכול ליפול בדרך, וזה מסוכן.

אבל מה קורה, אם תוך כדי נסיעה התרופפו המטען ומכסו, למרות שדאגתי לקשור את המטען? מדי פעם אני צריך לעצור בצדי הדרך ולחזק את הקשירה, אבל אין לי היכן.

אז מה אתה רוצה?

אני רוצה שיהיה מקום לחזק את קשירת המטען.

תחנת דלק.

אי אפשר להטיל על אדם עונש, או להשית עליו קנס, כאשר אין לו אפשרות אחרת לעצור ולחזק את קשירת המטען. הבעיה היא שהמדינה דואגת לדבר אחד, אבל לא נותנת פתרון לדבר שני.

אם עוצרים את הרכב ורואים שהמטען מתנדנד ולא יציב, זאת עבירה. זאת לא עבירה מוחלטת, כי אתה יכול להתווכח האם המטען קשור מספיק טוב או לא. אני מאמין שרק במקרים חריגים מדובר בדוחות כאלה. הרי שוטר לא יתחיל לבדוק את החיבורים. זה בסדר. בואו נתקדם.

סעיף 85(א)(5) מתייחס גם לנושא של משקל רכב ועומס יתר. גם בצו הקודם דובר על מדרג, הכולל: קנס של 500 שקלים על חריגה עד 10%, וקנס של 1,000 שקל לגבי חריגה מ-10% ועד 24.99%. בחבילה אחת אנחנו מדברים על תקנה 85(א)(5) עם פיצול לשניים, כשמדובר על הזמנה לדין במקרה של משקל כולל של הרכב, שמגיע מעל ל-25% מעל המותר.

אני בעד, כי זה גורם לשחיקה גדולה של הכבישים.

לא רק, גם של הרכב. זה מאד מסוכן.

אם נגרמת שחיקה ברכב, זאת בעיה של הנהג.

לא, זה פוגע בבלמים.

ככל שהמשקל גדל, זה מאריך את טווח הבלימה. מעבר לזה, זה גם שוחק את הכבישים.

מה זה גובה מטען בתפזורת?

למשל רכב המוביל חצץ.

כדי שלא יהיה הר נוסף מעל לארגז.

גם מכוסה.

בסדר, סכום הקנס מאושר.

עבירה של מטען ארוך בהיעדר סימון, זאת אומרת: כשאין סימון שיש במכונית מטען ארוך.

כשאין משולש בסוף העמוד שבולט החוצה.

הסכום סביר. מה זאת אומרת מטען ארוך בהיעדר היתר?

זה מטען חריג שהוא מעל למטר.

כשרוחב המטען עולה על 3.40 מטר - חובה להובילו רק בהיתר קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

האם המשחן זאת דוגמה טובה?

המשחן זה מטען ארוך של 20 מטר.

המשחן היה דוגמה קיצונית לעניין הזה.

500 שקל נראה סכום סביר.

"ליווי רכב טעון" – הכוונה היא כשאין רכב מלווה.

הובלת משחן בלי ליווי.

מה זה "הובלת מכולות"?

"לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה...ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב...לפי הוראות תקנה זו."

צריך לשים לב שיש שני סוגים של מכולות: יש מכולה ימית, ויש מכולה רגילה.

האם אי אפשר לשים מכולה בארגז מטען של משאית?

לא, המסה של המכולה היא יותר גדולה - -

אנחנו עוברים ל"הובלת ארגז מתחלף".

כתוב: "לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף...".

מה זה ארגז מתחלף?

"מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת".

בסדר, הסכום מאושר.

מה קורה עם הובלת חומר נשפך?

"לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב –
(1) מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;
(2) פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו".

על עבירה כזאת אני רוצה שיוטל קנס על סך 500 שקל. זאת עבירה מאד שכיחה, שעם מעט רצון טוב אפשר למנוע אותה.

והיא גם נבזית.

נכון, זו גם עבירה שבקלות ניתן למנוע אותה, והיא עבירה עם מנס ראה. תעלו את הקנס ל-500 שקל.

האם הכוונה של "הובלת חומרים מסוכנים", היא להובלת חומרים מסוכנים בלי היתר?

כמובן. בתקנה 87 כתוב: "(א) לא יוביל אדם שאינו משרד הובלה ולא ירשה לאחר להוביל ברכב חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:

(1) כמות החומר המסוכן המובל אינה עולה על המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;
(2) החומר המסוכן על פי המראה החיצוני של האריזה ארוז ומסומן בהתאם להוראות התקנות הבינלאומיות.

(ב) לא יוביל משרד הובלה חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו הוראות הפרק הרביעי."

קנס על סך 750 שקל זה מספיק. אני לא רוצה שיתחילו לבוא אליכם לבית המשפט.

אני חושב שצריך להטיל קנס על סך 2,000 שקל, כי 1,000 שקל זה סכום נמוך מדי. מדובר באנשים שמובילים חומר מסוכן, שלא עברו הכשרה ואין להם רכב מתאים.

מאחר שעדיין לא תוקן סעיף 25 לפקודת התעבורה, אלא הוא נמצא על שולחנה של הכנסת עצמה לצורכי תיקון, עדיין אי אפשר בחוק שירותי הובלה להביא לדין בבית משפט שלום תעבורה. אחרי שיהיה ניתן להביא לדין בבית משפט שלום תעבורה, או לקבוע לצד זה עבירה בצו עבירות קנס, יהיה מקום להכניס את זה כאן.

כי היום זה פשוט לא תואם.

התיקון לחוק הועבר בשבוע שעבר ממליאת הכנסת לוועדת הכנסת.

הוא עבר כבר?

הוא עבר את הקריאה הראשונה.

את זה אני יודעת.

בואו נתקדם. אישרנו 750 שקל.

האם הכוונה ב"סימון מטען חורג" לשלט "מטען חורג"?

כן, בתקנה 88 כתוב: "סימון קצה של מטען חורג".

מה לגבי "משולשי סימון"?

כבר הוזכר קודם משולש.

לא, הוזכר משולש בחניה.

מה אומרת התקנה?

"המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג' בתוספת השנייה ויוחזקו תמיד במצב נקי."

תקנה 88(א) ו-(ב) מחייבת לשים את המשולשים, ותקנה 88(ג) מחייבת משולשים נקיים דווקא, כדי שיחזירו אור וכו', כי אם הם מלוכלכים למשל, הם לא מחזירים אור בלילה.

קנס על סך 100 שקל זה בסדר.

מה זה גרירת רכב מנועי?

"90(א) רכב מנועי...הנגרר על ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר".

אסור להשתמש בחבל, נכון?

נכון.

למה?

כי אין לך בלמים.

מה זאת אומרת אין לך בלמים?

אם אין לך מנוע, אין לך בלמים.

המוט נועד לכך שהרכב הנגרר לא ייכנס בגורר בשעת עצירה.

אבל לפעמים אין ברירה. אם אין ברירה, צריך לשלם 250 שקל.

או לבקש להישפט.

אולי גרירה היא יותר זולה. קנס על סך 100 שקל מספיק. זו עבירה מאד שכיחה, ולפעמים מבצעים אותה בגלל שאין ברירה.

זו הפחתת הקנס לעומת הקיים.

לא נורא, 100 שקל זה מספיק. אם לרכב מאחור יש בעיה עם המנוע והוא נגרר עם חבל של כמה מטרים ונוסעים לאט מאד, לא יקרה כלום אם הנהג ברכב השני יבלום.

הוא לא יכול לבלום, כי אם אין לו מנוע, אין לו בלמים.

קודם כל יש HANDBRAKE, שהוא ידני לגמרי. שנית, גם כשיש מגבר בלם, הוא עובד בלחיצה חזקה.

אתה צריך ללחוץ חזק מאד, ואם אתה בתנועה, קשה מאד לבלום.

ש עוד חלקים לתקנה, וזה היה רק החלק הראשון.

אז תטילו קנס של 100 שקל על תקנה 90(א). מה לגבי 90(ב)?

"(ב) על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין...".

גם על זה צריך להטיל קנס על סך 100 שקל.

"(ג) על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט...".

גם על זה הקנס צריך להיות 100 שקל.

"(ד) לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים, פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר."

גם כאן הקנס צריך להיות 100 שקל.

זה מאד מסוכן.

לפעמים אין ברירה, כי מכונית נתקעת, ומישהו בא עם חבל וגורר אותה. זה בסדר גמור. אלה לא הבעיות שלנו. לא עושים את זה מתוך הנאה, אלא עושים את זה במקרי חירום.

אבל אתה לוקח ילד שאין לו רשיון נהיגה ואתה נותן לו לנהוג ברכב הנגרר.

האם הילד נוהג או לא?

רשום מפורשות בתקנה (ד): "לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים, פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר."

אם את מאפשר לילד שאין לו רשיון נהיגה להיות ברכב הנגרר, הילד עבר עבירה של נהיגה בלי רשיון.

האם כל אדם שיש לו רשיון נהיגה יודע לנהוג ברכב שהוא נגרר? זה יוצר בעיה, ואני מדברת כרגע על העניין הבטיחותי.

לפעמים קורה מצב שמכונית נתקעת במקום כלשהו, בא חבר של הנהג, מחלץ את המכונית וגורר אותה עד לכביש מסוים. בואו לא נגזים. כל אחד היה מעדיף שיבוא גרר מסודר שיש לו שלטים מסודרים, אבל לפעמים הגרר לא בא ואין ברירה, ולכן עושים איזו פעולת חילוץ. לא עושים את זה כדבר שבשגרה.

אבל זה דבר שיש בו סיכון.

אני לא אומר לא לתת בכלל דוח, אבל 100 שקל יספיקו.

"(ז) ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת-משנה (ד)."

בסדר, 100 שקל. יכול נהג להיתקע פתאום באיזה כביש צדדי, כשאף אחד לא מגיע לחלצו במשך שעות, וכשהוא מצלצל ל"מ.מ.ס.י", אומרים לו שיגיעו רק מחר בבוקר. אז גוררים את הרכב לאיזו פינה, כדי שלא יגנבו ולא יפרקו את הרכב בלילה.

אבל כאשר הגרירה לא מבוצעת בבטחה, היא מהווה סיכון. אני מדברת על הסעיף הבא שהוא נפרד, סעיף 90(ו) – גרירה בבטחה.

"90(ו) לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה."

בסדר, 250 שקל. מה זה אומר בבטחה?

זה אומר שאדם גורר רכב על ידי רכב אחר בצורה לא בטוחה, כך שהרכב יכול להשתחרר בכביש.

שזאת תהיה הבעיה של המשטרה. מדובר במקרה חירום, כאשר קרתה תקלה ואין ברירה אחרת.

אני רוצה להבין, האם זאת עבירה שלא היה עליה לפני כן קנס?

הקנס עליה היה 130 שקל.

איסורי גרירה מתייחסים לסוגי כלי רכב, משקלם ולשאלה איזה כלי רכב הם רשאים לגרור.

כבר מדובר בגרירה מקצועית, לא?

לא בהכרח. "91(א) לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי."

הקנס יישאר כפי שהוצע, על סך 250 שקל.

האם כל הנהגים שקונים לעצמם גוררים ומתקינים עליהם סירות - דבר שרואים אותו הרבה מאד על הכביש – נוהגים כחוק?

זה חוקי לגמרי.

ובלבד שיש לרכב הגורר וו גרירה, ורשום שהוא קיבל היתר. זה שינוי מבנה לרכב.

תקנה מספר 92(ב) או (ד), הדנה באופן גרירה, מאושרת. אנחנו עוברים לתקנה מספר 92(ג) – גרור יחיד.

גרור יחיד מתייחס לגרירה של רכב אחד.

אין לגרור יותר מרכב אחד, אלא לפי היתר מרשות הרישוי.

בסדר.

האם ב"זכות קדימה לרכב ביטחון" הכוונה היא שכאשר יש רכב ביטחון, צריך לעצור בצד?

יש כאלה שתופסים עליו טרמפ.

250 שקל זה בסדר גמור. מה לגבי "הולכי רגל – זכות קדימה לרכב ביטחון"?

גם הולך רגל צריך לתת זכות קדימה לרכב ביטחון.

בסדר, 100 שקל.

"שמירת מרחק מרכב ביטחון" – זה אומר שאסור לרכב "לטוס" אחרי רכב הביטחון.

יש כאלה שתופסים טרמפ אחריו, וזה המצב הכי גרוע.

בסדר גמור, 250 שקל זה בסדר.

"סירנה" ופנס מהבהב – לפי הצורך.

זה לגבי רכב ביטחון.

אפשר להפעיל את ה"סירנה" ואת הפנס המהבהב רק שצריך.

כשאמבולנס בדרכו חזרה, הוא לא צריך לנסוע עם ה"סירנה".

אני רק רוצה להפנות את תשומת לבך לעניין תקנה 93(ב). האיסור שם הוא לא סתם לא לתפוס טרמפ על רכב הביטחון, אלא התקנה מדברת על "לא ינהג אדם רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו". צריכים למדוד שיש לפחות מאה מטר, ואם יש תשעים מטר זו כבר עבירה.

אי אפשר למדוד את זה. זה קשה ליישום, אלא אם כן מישהו חסם בכוונה את רכב הביטחון.

מדובר רק במקרים הבוטים.

מדובר רק במקרים הבוטים. אנחנו עוברים לאורות רכב.

זו תקנה 96. כאן אנחנו נכנסים לפרק חדש, שנקרא אורות, ובו כתוב: "לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה." זו העבירה הקלאסית, כשאין מצב של אורות בכלל.

מה הדין לגבי נהג מכונית פרטית, כשאורות הדרך נשרפו אבל יש אורות מעבר בעיר?

הוא נוסע בלי אורות.

הקנס הוא 250 שקל.

100 שקל זה מספיק , כי מה את רוצה שהוא יעשה אם נשרפה לו המנורה?

שיחכה לבוקר, אז יוכל לנסוע בלי אורות.

האם את יודעת להחליף נורה?

לא.

אני יודעת.

והאם יש לך נורה רזרבית?

תמיד.

את אחד מל"ו צדיקים.

יש איזושהי גרסה, שאם שוטר תופס נהג שנוסע בלי אורות, הוא לא ייתן לו דוח אם יש לו נורות רזרביות ברכב.

הקנס צריך להיות 100 שקל.

לא מדובר רק בזה. מדובר במצב של מערכת האורות כולה.

תעמידו לדין את מי שנוסע בלי אורות, ואת מי שאין לו בכלל אורות ושהם גם אף פעם לא פעלו.

אבל אנחנו לא מדברים על זה.

אני מדבר על מישהו שאיזושהי נורה שלו לא תקינה.

מדובר על כל מערכת האורות.

התקנה מדברת על אור בודד.

כשמדובר כאן על מערכת אורות, לא מדובר על מצב של זמן תאורה, אלא בכל זמן שהוא. זאת התקנה הכללית, שמתייחסת לכלל מערכת האורות, ולא לאיזשהו פנס בודד שהוא לא תקין.

אז תראי לנו את התקנה, שמדברת על פנס בודד.

האם את יכולה לתת לי את ההבחנה בין פנס אחד שלא עובד לבין האורות בכלל?

בואו נעשה סדר בדברים. האמת היא שאף אחד מאתנו לא יודע - -

זה מה שאני שואלת, האם יש תקנה אחרת לגבי פנס בודד.

אבל מצד שני, אני חושב שההשלכה של העניין חשובה, לדוגמה: כשאתה נוסע בלילה עם אור אחד.

לא מדובר רק על הלילה.

לא חשוב, אבל הבעיה היא בלילה, כשמישהו נוסע באור יחיד. אז הבדיחה הישנה של הגשש נעשית רלוונטית – האם אפשר להבחין בין משאית לשני אופנועים? זה דבר נבזי ביותר. יש אנשים שלפעמים הראייה שלהם לא הכי טובה בלילה, וכאשר הם מתפתים לעקוף, התוצאה היא די חמורה.

אם מדובר על מישהו שנוסע מאחור, גם אם האור לא עובד, יש מחזירי אור.

לא, אני מדבר רק מישהו מקדימה. ההשלכה של זה היא קשה.

האם יש סעיף שאומר "לא ינהג אדם ברכב אם הוא לא תקין" , וזה יכול להתייחס גם לאורות?

לא, אבל אם נשרפה נורה באמצע הדרך?

ההנחיה והמדיניות – וזו מדיניות כתובה – לגבי נורה שנשרפה באמצע הדרך, היא לאפשר לנהג להחליף את הנורה.

ואם הוא לא יודע להחליף אותה ואין לו נורה? ל-75% מהאנשים אין נורה רזרבית, וגם אם יש להם, הם לא יודעים להחליף אותה.

למרות אי הנעימות שבדבר, עדיף שאותו נהג יעצור את הרכב מאשר ייסע במצב כזה.

מספיק קנס של 100 שקל. זו לא עבירה שצריך לתת בגללה קנס של יותר מ-100 שקל. אותו דבר לגבי הארת לוחית זיהוי בזמן תאורה. אגב, נדמה לי שהלוחית מחזירה אור, לפי התקן.

תקנה 97 מחולקת לסעיפי משנה.

אני יודע, הקנס יישאר 100 שקל בכל סעיפי המשנה. הארת לוחית זיהוי – 100 שקל.

מה לגבי הארה בדרך עירונית באור דרך?

"בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את אור הדרך שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי."

בקיצור, הכוונה היא שאסור לסנוור עם אורות גבוהים.

זה דבר מאד חמור.

מדובר על אורות גבוהים בדרך עירונית.

למה יש הפרדה בין דרך עירונית לדרך לא עירונית?

בדרך בינעירונית העבירה היא עוד יותר חמורה, לא?

בדרך בינעירונית יש יותר נסיבות שמותר להדליק אורות גבוהים.

זאת אומרת שבדרך עירונית חל איסור מוחלט על אורות דרך, אלא אם כן הדרך לא מוארת.

אני חוששת שיש לנו קצת ערבוב כאן בנושא של תקנה 97. אם אפשר, אבקש לדלג כרגע על תקנה 97 ולחזור אליה בצורה מסודרת יותר בישיבה הבאה, כי אני חוששת שאני הולכת "לאבד" כאן הרבה דברים שהם מאד מהותיים.

תקנה 97 מתייחסת בתקנות המשנה שלה לכמה תקנות. היא מדברת על "לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת." אנחנו בוחנים פה רק את נושא לוחית הזיהוי, כאשר בעבר היה מוטל קנס על העבירה הזאת.

גם עכשיו יוטל קנס של 100 שקל. אנשים לא סתם נוסעים בלי אורות.

זה לא העניין. יש בעיה עם רכב ללא אורות בזמן תאורה. אנחנו נבצע פיצול בין לוחית זיהוי ובין אורות אחרים.

זה בדיוק הפיצול שיש פה – תקנה 97(ב) חלה למעט לגבי לוחית זיהוי, לעומת תקנה 97(א) שחלה על לוחית הזיהוי וכל יתר האורות.

לא, יש הבדל בין נהג מכונית שנוסע בלי אורות בכלל כי אין אורות ברכבו, למשל: משהו התקלקל במערכת האורות והיה קצר. זה סיפור אחד, לעומת מקרים אחרים, כאשר אחד הפנסים – הימני או השמאלי - לא עובד, לדוגמה. אם אתם רוצים לעשות פיצול, אני מוכן לעשות זאת.

אנחנו יצרנו את הפיצול הזה בדרך הבאה: בתקנה 96 דובר באופן כללי לגבי כל מערכת האורות. בתקנה 96 כתוב: "לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה." זה מתייחס לכל זמן שהוא, לאו דווקא לזמן תאורה. זאת אומרת, שאם בשעות היום נתקלתי בפנס כלשהו שלא עובד, יש לי בעיה. אמרת שהקנס על עבירה כזאת יהיה 100 שקל, ועברנו הלאה.

בתקנה 97 יש שני מדרגים: "לא ינהג אדם ברכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת." אמרנו שהקנס שיוטל על נהג שכל הפנסים של מכוניתו לא מאירים - הוא 250 שקל, ועל לוחית זיהוי אחורית – 100 שקל.

במובן הזה, מספיק שפנס אחד לא עובד, והקנס יהיה 250 שקל. תנסחו אחרת את התקנה.

אם האורות האחוריים לא עובדים, איך תדע שיש רכב לפניך בלילה?

אתה מדבר על זמן תאורה.

יש הבדל בין מישהו שיש לו תקלה רצינית וכל האורות ברכבו לא עובדים – ואפילו אם מדובר בכך שכל האורות האחוריים לא עובדים – והוא יוצא לדרך מתוך ידיעה שאין לו אורות, לבין מישהו שתוך כדי נסיעתו אחד הפנסים הפסיק לעבוד, והוא אפילו לא יודע על כך. בעיר עצמה יש תאורה מספיק חזקה, ולכן יכול להיות שהנהג אפילו לא שם לב שאחד הפנסים ברכבו לא עובד. בגלל שהדרך מתל-אביב לירושלים מוארת, למשל, קשה לדעת אם אחד מפנסי החזית לא עובד.

הארה בדרך עירונית מופיעה בנפרד.

בסדר, אני מדבר על נסיעה מתל-אביב לירושלים.

בין אם מדובר בדרך עירונית ובין אם מדובר בדרך בינעירונית, קורה שפנס נשרף, אפילו תוך כדי נהיגה, ואת לא מודעת לזה, עד שמישהו לא מעיר לך.

בדרך בינעירונית את שמה לב לזה. את מדברת על זמן תאורה.

האם נסעת פעם מתל-אביב לירושלים?

כל יום אני נוסעת בכביש הזה.

בנהיגה ובלילה?

כן.

האם תוכלי לדעת האם פנס אחד עובד או לא?

אני יכולה להגיד.

לא נכון, משום שרוב הדרך מוארת.

טוב, את עוסקת בתנועה במשטרה. יש אחוז אחד – אולי שניים - באוכלוסייה כמוך.

זה לא מוצדק להוריד את הקנס ל-100 שקלים, לעניות דעתי.

מה קורה בכביש לאילת? כאן לא תהיה לך תשובה טובה.

תהיה לי תשובה טובה.

כביש חיפה-תל-אביב חשוך לחלוטין.

הנהגים לא נוסעים בלי אורות, בגלל שהם אוהבים לנסוע בלי אורות.

אף אחד בכלל לא אוהב לעשות עבירות...

יש פסק דין ידוע בעניין האיסורים המוחלטים, והיה תקדים עם פנס כזה. אלה עבירות טכניות של איסור מוחלט, שאין לך שליטה עליהן. אלה לא עבירות שמבוצעות בכוונה, ולכן לדעתי, קנס של 100 שקל מספיק כדי להרתיע. הרי אף אחד לא יגיד: אם הקנס המוטל הוא 100 שקל, אני אסע בלי אורות, ואם הקנס המוטל יהיה 250 שקל, אז אני אעצור את הרכב.

השאלה היא, האם באמת אין מקום להבחין בין מקרה שרק פנס אחד לא עובד לבין המקרה שכל האורות לא עובדים.

אבל אז אפשר לטעון שהרכב לא תקין. הקנס הוא 100 שקל.

בקטע הזה קיים גם הנושא של אופנועים ללא תאורה.

בסדר, יש להם מחזירי אור.

וגם הנושא של אורות חורף.

כשחייבים לנסוע באוטוסטרדה בחורף עם אורות, גם ביום שמש?! זה גם דבר דבילי. מה ההבדל בין אוגוסט עם שמש ומרץ עם שמש?

רצו שהמועדים יהיו ברורים, כדי שעניין אורות החורף לא יהיה נתון לשיקול דעת הנהג.

בסקנדינביה או באנגליה יש 30 ימי שמש בשנה. ברוב החורף יש ימי שמש אצלנו, ואני מרגיש כמו אידיוט כשאני נוסע עם פנסים ביום שמש בחורף.

יש כאן תקנת משנה (ג), ובה כתוב: "לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר...". האם תקנה 97(ג) לא כלולה כאן?

היא כלולה יחד במספר סידורי 143. כתוב שם שרכב שרחבו הכולל הוא מעל ל-210 ס"מ – צריך שיהיה בו נוסף לאורות הקדמיים גם פנסי רוחב. האם הקנס כאן הוא גם 100 שקלים, אם אין פנסי רוחב אלה?

כן, 100 שקל.

מדובר על משאיות.

הרי אחרת הן לא יעברו טסט.

אבל עוברת שנה בין טסט לטסט.

האם הנהג ישבור את הפנסים בשנה הזאת?

דווקא רכב כזה הוא כל הזמן בדרכים. מספיק שמישהו ייתקל ברכב בקצהו החיצוני .

אין תאורה חיצונית, אין פנסים ברכב המתקרב?! 100 שקל זה בסדר.

זה לגבי מספר סידורי 144. לגבי מספר סידורי 145 – האם הקנס על איסור סנוור נשאר 250 שקל?

מדובר על הארה בדרך עירונית באור דרך. לדעתי, הקנס לא צריך להיות גבוה מ-100 שקל. לפעמים נהגים לא שמים לב שהם נכנסים לעיר, ובמקרה הם ממשיכים לנסוע עם אור גבוה. הסכנה האמיתית היא רק בדרך בינעירונית, שם הסנוור הוא מסוכן.
לגבי עמעום אורות – קנס על סך 250 שקל הוא בסדר גמור. מדובר על דרך בינעירונית, נכון? כן.

מספר סידורי 147 – הארת רכב עומד.

"לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –

(1) ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צדי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;
(2) ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;
(3) ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור."

קנס של 250 שקל זה בסדר.

האם מדובר על דרך עירונית?

על כל דרך.

אם כך, כשאתה חונה את הרכב, אתה צריך להשאיר אותו עם אורות.

בחלק הדרך המיועד לתנועה.

ואם אני חונה בצדי הדרך? אני חייב אורות חניה.

אתה יודע למה הכוונה.

בסדר, אבל זה מה שאומרת התקנה.

הגענו למספר סידורי 147.

רבותיי, אנחנו נעשה עכשיו הפסקה, ותקבלו הודעה על מועד חדש לפגישה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45