פרוטוקולים/כלכלה/2969




2
ועדת הכלכלה – 27.3.2001

פרוטוקולים/כלכלה/2969
ירושלים, כ"ד בניסן, תשס"א
17 באפריל, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 273
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ג', ג' בניסן התשס"א, 27.3.2001, בשעה10:30

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז

יצחק בן-דוד, סמנכ"ל לייצור, משרד החקלאות
ד"ר חגי אלמגור, ממונה לפי חוק צער בעלי חיים, שירותים וטרינריים, משרד החקלאות
עו"ד מיכל סגן-כהן, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד החקלאות
ד"ר אלי ברמן, שירותים וטרינריים, משרד החקלאות
יצחק טובלי, מנכ"ל המועצה לענף הלל
יהודה רותם, מנהל שלוחת אווזים, המועצה לענף הלול
עו"ד תומר מנור, יועץ משפטי, המועצה לענף הלול
רותי פוגטש, המועצה לענף הלול
צחי דותן, ממונה צער בעלי חיים, המשרד לאיכות הסביבה
שרון קרני, המשרד לאיכות הסביבה
רפ"ק שאול מימון, המשרד לביטחון פנים
עו"ד בני רובין, משרד המשפטים
אתי אלטמן, דוברת תנו לחיות לחיות
עו"ד יקב סודרי, תנו לחיות לחיות
יעל ארקין, תנו לחיות לחיות
עו"ד אסף מרקס, עמותה למען החתול
עו"ד מרדכי אהרן, עמותה למען החתול
יוסי וולפסון, אנונימוס
ד"ר דגנית בן-דב, אגודת צער בלי חיים בישראל
גדי ויטנר, אגודת צער בעלי חיים בישראל
הילדה פרידשטיין, אגודת צער בעלי חיים בישראל
קלמן פרידשטיין, אגודת צער בעלי חיים בישראל
אברהם פנקס, חי משק
ד"ר עדן פוגל, סגן יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
ד"ר גיורא היימן, ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
ד"ר סמדר טל, ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
ד"ר דורון יקיר, ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
ד"ר חווי צרפתי, ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
ד"ר שלמה שנקלר, ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים
בניהו מנדל, מזכיר ארגון מגדלי עופות
חני מונין, הרשות להגנת הצרכן
ד"ר גדי גבריהו, מומחה להתנהגות ממשק של עופות משק

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

ס ד ר ה י ו ם
טיפול מועצת הלול בתרנגולות מטילות בוגרות


טיפול מועצת הלול בתרנגולות מטילות בוגרות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.
ראיתי את הכתבה שהופיעה בכלבוטק לפני כעשרה ימים ושם נראה דבר שנראה כעבירה פלילית חמורה. אתם יודעים שבתחום הזה של בעלי חיים ומהו סבל, יש דברים שהם בתחום האפור, אבל יש דברים שהם ברורים לגמרי והם מהווים עבירה פלילית חמורה. אני לא יודע מי מכם ראה את הכתבה, אבל אני ביקשתי שיטפלו שם במה שקרה שם במישור הפלילי כי לדעתי זו פשוט עבירה שצריך להעמיד בגינה אנשים לדין. מעבר לזה, קשה לי להאמין שזה מקרה חד-פעמי אלא יש תחושה שזו כנראה שיטת טיפול רווחת, כי כל מה שראינו זה רק דבר שחשף בפנינו את המציאות.

לכן אנחנו מקיימים את הדיון. אנחנו הוועדה שאחראית על משרד החקלאות וגם על מועצת הלול, ואנחנו מדי פעם מתבקשים לאשר מכסות ובקשות נוספות שמבקשת מועצת הלול, ואני חושב שיש לנו גם אחריות שמועצת הלול, המגדלים וכל מי שעוסק בתחום הזה יטפלו בנושאים האלה לפי החוק. אני לא רוצה לומר היבטים נוספים, אבל הייתי רוצה שהחוק יקוים ולא תהיה התעללות מיותרת.

אני מבקש קודם כל ממך, דוקטור חגי אלמגור, שאחראי על צער בעלי חיים במשרד החקלאות לומר לנו מה אתה יכול לספר לנו.

אני חושב שצריך להסתכל על העניין הזה בשתי
נקודות נפרדות.

אתה ראית את הכתבה?

ראיתי חלק מהכתבה אבל שגרירה טובה שלי,
בתי, ראתה את הכתבה במלואה.

יש לי אותה, כך שאם תרצה אותה, אני יכול לתת
לך אותה.

דברים שהיו שם או דברים אחרים שהם בגדר
עבירה על החוק ייחקרו ונחקרים. לגופו של עניין, הוגשו שתי תלונות במשטרה בנפרד ממה שאתה מזכיר כדי לבדוק את העדויות שנראו בשידור ואני הצטרפתי לאחת מהתלונות האלה. כך שגם אנחנו למעשה הגשנו תלונה במשטרה על העבירות שנעשו שם וזה נמצא בחקירה.

צריך לשאול לגופו של עניין איך יש לסיים את חייהן של מטילות שהגיעו לסוף דרכן באופן שיעלה בקנה אחד עם החוק וימנע התעללות בבעלי חיים.

ישנו קובץ של תקנות לאופן המתת בעלי חיים שנגזר מחוק צער בעלי חיים שנמצא בסיום הכנתו. אולי היועצת המשפטית תרחיב על זה את הדיבור אחר כך. הקובץ הזה קובע כללים ברורים להמתת בעלי חיים, לרבות השאלה מי מוסמך להמית בעלי חיים ובאיזה אופן, מי מאשר אופן המתה ובתוך התקנות יש אופן המתה מותרים לסוגים שונים של בעלי חיים לרבות עופות.

מי שאחראי לקבוע את הנהלים או לגייס את האנשים שיעשו את הדבר הזה, יפקח שזה ייעשה בהתאם לתקנות.

כדי לקבוע את התקנות הוקמה ועדה שאני עמדתי בראשה – ועדה בת חמישה חברים - והיא סיימה את עבודתה. יש אופן המתה מסודר וקבוע לעניין עופות. אני יכול לקרוא מתוך נוסח התקנות מספר אופני המתה מותרים להמתת עופות.

1. נקיעת צוואר, מה שנקרא מליקה.

2. המתה בפחמן דו-חמצני.

3. המתה בהזרקה של חומרי הרדמה כפי שמקובל בחיות אחרות.

4. הימום והמתה בזרם חשמלי.

לא מדובר על שחיטה כשרה אלא על המתה
אחרת.

כל עניין המתת בעלי חיים לצורך מאכל אדם זה
מחוץ לענייננו. בתקנות יש פרק שמסביר מה המשמעות והפרשנות של הדבר הזה. השחיטה מותרת גם לפי התקנות האלה וזאת כדי למנוע את הקונפליקט המיותר, מה עוד שיש מצבים שזו השיטה המקובלת.

אגב, במסמכים שקיימים בעולם הרחב, המתת תרנגולות בזרם חשמלי נחשבת לשיטה התקינה ביותר מכל הבחינות שבוחנים את השאלה הזאת, גם לעניין צער בעלי חיים אבל גם לעניינים אחרים. יכול להיות שזה הפתרון שצריך ללכת עליו. ישנו מתקן שנמצא בפיתוח, עד כמה שאני יכול לשפוט בשלבי פיתוח אחרונים, במכון להנדסה חקלאית שממית עופות בזרם חשמלי וזה אחד הכיוונים. ישנם מתקנים תעשייתיים בעולם שאפשר לרכוש אותם ולהעמיד אותם לרשות המערכת.

מה השיטה הנהוגה בעולם, בחשמל?

לא, המתה ב-CO2 היא אולי מקובלת יותר, אבל
צריך לראות מה מתאים לכאן.
יש עוד נקודה אחת והיא מה עושים מחר בבוקר. ודאי ידברו על זה מועצת הלול, אבל אני מבין שבעקבות מה שנוצר, העובדות האלה נחשפו, אותם קבלנים שעסקו במלאכה פוטרו והקבלנים החדשים שגויסו לא עומדים במה שמצופה מהם ונכון לעכשיו, לרגע זה, אין המתה של עופות.

אם כן, אין המתה של עופות בשום דרך מסודרת.

אותם קבלנים שעסקו עד עכשיו, אילו הם היו
עובדים לפי התנאים שכתובים בחוזה העבודה שלהם, לא היה נגרם סבל בכלל כי שם כתוב שהם צריכים להמית אותם ובוודאי לא להוביל אותם בדרך בה הם הובלו.

מה נאמר בהסכם?

הם היו צריכים להוביל אותם לשחיטה.

זאת אומרת, הם היו צריכים להוביל אותם
בכלובים רגילים לשחיטה. זה מה שהיה כתוב בהסכם שלהם.

אנחנו יכולים להעמיד לרשות האחראים לעניין
את התקנות שכתבנו וכמובן את הדרישה שבכל מצב אחר לא יתעללו בחיות.

אני מצטרף לדעתך שהדברים שהוצגו בתקופה האחרונה לעניין המתת המטילות, אני חושב שמאז שאני בתפקיד זו העבירה הבוטה ביותר שראיתי על חוק צער בעלי חיים, לקפוץ עליהם ולמעוך אותם. זאת התעללות בעליל.

זה לא שטח אפור.

זה לא אפור. זה אדום ושחור.

הדברים האלה מתרחשים ואני לא מבין למה
מתפלאים, מיתממים ומגלגלים עיניים. אני מזמין את חגי אלמגור לנסוע אתי לגליל וללא מאמץ יתר נצפה במראות דומים. התרנגולות מיועדות להגיע למשחטה, מדובר במטילות בסוף דרכן וכולנו מצפים שיוציאו אותן כמו שצריך להוציא תרנגולות ויעמיסו אותן בצפיפות ראויה ושזה לא ייעשה באופן אכזרי. אנחנו מציעים בחוברת שחילקנו כאן, עד שההמתה לא תיעשה ליד הלול והמטילות האלה יסבלו כמה שפחות, הסבל ומה שראינו בכלבוטק יימשך.

זאת אומרת, אתם מציעים המתה ליד הלול.

בהחלט.

במתקן חשמלי.

במתקן חשמלי או בכל מתקן אחר. אין שום גוף
במדינת ישראל שעוסק ברווחה וההתנהגות של המטילות במדינת ישראל. יש תקנות שאנשים כותבים בהן צורות שונות ומשונות של המתה שנעשית במרחק שלוש שעות מהלול ולזה אין שום ערך. כל עוד צריך לשים את המטילות האלה בתוך כלובים והן נמצאות שם צפופות, מוצאות על-ידי פועלים, ודאי שייגרם להן סבל. כל מי שמצוי בשטח יודע שזה לא יכול להיראות יותר טוב מהתמונות שראינו. ההמתה חייבת להיעשות במהירות, ליד שטח הלול, וכמה שיותר מהר.

המתקן החשמלי הזה שאתם מדברים עליו הוא
נייד?

מתקן נייד שאפשר להעביר אותו מחווה לחווה.
הלולים במדינת ישראל הם בהיקפים של בין אלף לאלפיים תרנגולות. אפשר להמית לול כזה – לצערי – תוך שעה-שעתיים ואפשר להתקדם עם המתקן הזה ללול נוסף. לא צריך לגרום לכך שתרנגולות יועמסו בתוך כלובים וייחנקו.

דוקטור אלמגור, מה אתם אומרים על ההצעה
הזאת? יש לכם מניעה שההמתה תיעשה במקום ליד הלול?

לא רק שאין לי התנגדות לזה אלא הוועדה
שעסקה בתקנות המתת בעלי חיים המליצה לכלול בתקנות את הדרישה שהמתת מטילות בסוף דרכן תיעשה בתחום מקום אחזקתן, אם זה משק או מקום אחר. אני מבין ממועצת הלול ומהאנשים שעוסקים בזה שזה לא כל כך פשוט. אם זה לא כל כך פשוט, זה לא אומר שאי-אפשר לעשות את זה. אני מסכים שמבחינת רווחת בעלי החיים זה עדיף מפני שהובלתן של עופות שממילא לחלק גדול מהן יש ערך כלכלי מאוד נמוך, אם לא ערך כלכלי שלילי, יהיה קשה לדרוש שהן יובלו בתנאים נאותים. לכן ההמתה שלהם במקום סוף חייהם, זה הדבר הראוי ביותר. אם אפשר לעשות את זה, אני כמובן אתמוך בזה.

להתעללויות האלה יש תיעוד במכתבים
והתכתבויות במשך שש שנים. יש תקנות יוצאות מן הכלל של המועצה לענף הלול והן אומרות להוביל לא יותר משמונה מטילות בכלוב, לא יותר מ120- בכלוב מתכת גדול, ואלה תקנות שאנחנו פעלנו כדי שיופעלו וקיבלנו אותן בשמחה. מה שקורה הוא שאף אחד לא מפקח על הדברים האלה.

כשישבתי עם אנשי ענף הלול נאמר לי שהם לא יכולים לשים מפקחים על כל מוביל. במשרד החקלאות יש יחידה שאמורה לפקח על הדברים האלה וזה התפקיד שלה. היחידה הזו הייתה צריכה להעמיד כעשרים מובילים לדין פלילי. אם היא לא ידעה, לשם מה היא קיימת? אם היא ידעה, זה עוד יותר גרוע כי היא לא דיווחה. יש לי הרגשה שאנשים שם פוחדים, ולא סתם אני אומר זאת.

המועצה לענף הלול הקציבה תקציב כדי לפתח את מתקן ההמתה ליד הלול. כלומר, יש לה איזושהי מודעות. אני רק חושש שהמודעות הזו נובעת הרבה מאוד משיקולים כלכליים. כאשר מדובר בהובלה בתפזורת, זורקים את כולם במרחב, בוודאי שזה יותר זול.

תרנגולת שמומתת בזרם חשמל – וניסינו את זה במכון להנדסה חקלאית אתו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, כמו עם מתקן האפרוחים שעוד מעט ייכנס לעבודה – מתה כל שתי שניות כאשר כל שאר ההמתות הן הרבה יותר קשות, הרבה יותר מסובכות, הרבה פחות אמינות וגם גורמות סבל לבעלי החיים.

אני רוצה לסכם את דבריי במבט לעתיד. אני חושב שנכון להעמיד לדין משום שמישהו צריך לתת את הדין. אני לא עוסק בזה אלא אני עוסק במבט לעתיד, מה יהיה מחר ומה יהיה בעוד שנה. צריך כאן להקים איזושהי קרן למען חיות המשק כשבקרן הזו צריכים להיות שותפים כל הגורמים השותפים כמו המועצה לענף הלול, משרד החקלאות והמשרד לאיכות הסביבה שלשמחתי קצת נותן אבל מעט מדיי. אפשר היה לפתח דברים תוך שנה במקום תוך חמש שנים, אבל הם נותנים קצת כסף כי יש להם קצת. צריכים להקים קרן כזאת של שלושת הגופים ושבקרן הזו יהיה בין 300 ל450- אלף שקלים לשנה ואז אפשר יהיה לעשות מהפכות. הקרן הזו תבוא לעמותה למען חיות משק, ואנחנו הוכחנו את עצמנו שאנחנו הכי זולים כי אנחנו עובדים בהתנדבות והעבודה היא מקצועית ואנחנו הוכחנו את עצמנו מבחינת התוצאות. ברגע שזה קרן למען חיות המשק, היא תפעל למען חיות המשק, כך שבשנה הבאה אפשר יהיה לבנות עוד מתקן וכך הלאה בשנים הבאות.

יש שני דברים שחשוב לנו שיעלו בדיון הזה.
הכותרת של הדיון מתייחסת לסוף דרכן של התרנגולות המטילות, אבל כמו שאנחנו רואים את זה, ולפחות לפי עדויות שיש לנו, זה רק ביטוי לאיזושהי זילות מתמשכת בכל הטיפול באותן תרנגולות מטילות, לא רק בסוף דרכן אלא גם במהלך חייהן ובכל מה שנוגע לתנאי אחזקתן בלולים כשדרך אגב לפני כחודש הייתה על זה כתבה מזעזעת בעיתון "הארץ" של נירה רוסו והתיאורים פשוט מצמררים.

מעבר לזה, אני חושב שההתייחסות למטילות או לחיות המשק היא איזושהי נגזרת לאיזושהי התייחסות כללית שמקלה ראש מאוד בערך החיים של בעלי חיים. זה מוצא ביטוי במישורים שונים ומשונים שנוגעים לבעלי חיים בישראל, והבעיה העיקרית היא שלא יוצא מסר מרשויות השלטון וממוסדות אכיפת החוק בנוגע ליחס הראוי לבעלי חיים. כל עוד לא יעבור מסר כזה, כולל הרחבת חקיקה – כי חוק צער בעלי חיים קובע תחומים שהם תחומים אפורים מדיי וגם הפרשנויות שנותנים בפרקליטות המדינה לחוק צער בעלי חיים הן פרשנויות שלצערנו מאפשרות מעשים של פגיעה בבעלי חיים – אנחנו נוכל לקיים דיון כזה כל שבוע, כל פעם לגבי ענף אחר של בעלי חיים.

אתה יודע שגם ארגון למען בעלי חיים יכול להגיש
תביעה.

על-מנת שארגונים למען בעלי חיים יוכלו לעשות
זאת, הם צריכים שיהיו להם משאבים שיאפשרו להם ומהצד השני הם צריכים גם שתהיה הכרה והטמעה ברשויות המדינה, כמו למשל בתי-משפט, שהם יקבלו ויבינו את זה. לארגון למען בעלי חיים לכאורה יש כוח חוקי, אבל המדינה היא זו שצריכה לקחת את המושכות לידיים בעניין הזה והיא זו שצריכה לאכוף את הדברים האלה. אני לא מדבר על המשטרה כי המשטרה עושה עבודה מצוינת בעניין הזה, המודעות במשטרה עלתה בצורה בלתי רגילה בנושא של טיפול בבעלי חיים אבל הכשל לדעתנו מתחיל מרמת הטיפול המשפטי של פרקליטות המדינה ומטה.

אפשר לערער.

נכון, אבל אז זה נסחב, אז אתה מגיע לבג"ץ ובג"ץ
אומר לך שהוא לא מתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה אלא במקרים חריגים ובלתי סבירים.

הוא סוגר תיקים?

כן. חוסר עניין לציבור ואנשים שהורגים בעלי
חיים מתוך מניעים פולחניים ודתיים ואז אתה מוצא את עצמך באיזשהו מעגל שוטה, שכמה שאתה חושב שהעניין הוא לא בסדר, כולם מושכים את ידם מהעניין.

אני חושב שבניגוד לדיון שהתקיים בוועדה
המקבילה בנושא פיטום אווזים, פה אין חילוקי דעות בין כל הגורמים המעורבים לגבי הדרך הנאותה לפנות מהלולים מטילות בסוף דרכן הכלכלית. כולם מודים שהיה פה איזשהו כשל בכל מה שקשור לפיקוח על ההסכמים שמועצת הלול חתמה עם כמה קבלנים.

יכול להיות שהמחיר של ייצור הוא כל כך נמוך
וזה לא מאפשר להם להרוויח.

הם ידעו בדיוק על מה הם חתמו. עד כמה שאני
הבנתי, בלי שראיתי את ההסכמים עם הקבלנים לפינוי המטילות - ואני מציע שאנשי מועצת הלול יפרטו בהמשך - כללו את כל ההוראות שמתחייבות מהתקנות שעדיין לא בתוקף בחוק צער בעלי חיים לנושא הזה של הובלת מטילות. הם לא קיימו את ההסכמים וכמו שצוין הפיקוח על יישום ההסכם לא בוצע כהלכה. לכן אני מציע שאנשי מועצת הלול יפרטו יותר בנושא כי הם היו הגורמים האחראיים להסדר.

בפירוש יש כוונה של כל הגורמים – משרד החקלאות מצד הממונה על חוק צער בעלי חיים, מועצת הלול ואני חושב שגם המגדלים – לקיים את כל ההוראות הנדרשות בנושא הזה, למצוא את הפתרון האופטימלי, בין אם זו תהיה המתה בצורת שוק חשמלי בפתח הלולים או פתרון אחר שקצת דנו בו הבוקר, או הובלה על-פי התקנות של חוק צער בעלי חיים למשחטה, לעיבוד תעשייתי כלשהו או להובלה אחר-כך למכון.

לכן אני מקווה שבעתיד נמצא את הדרך האופטימלית מבלי שמישהו יערער על הרצון הטוב של כל הגורמים במערכת.

אני רוצה שאנשים ידעו שיש שלושה מיליון עופות
שצריך לשנות בשנה וזו כמות מאוד מאוד גדולה.
המועצה כפופה למכרזים. כאשר היא בוחרת קבלן לביצוע העבודה, היא צריכה לקיים מכרז. אם היא צריכה לקיים מכרז, אנחנו קובעים קריטריונים במכרז פחות או יותר בבחירת המציע ובבחירת הזוכה והקריטריונים באים על-מנת לאמוד את היכולת של הפונה לעמוד בכל הקריטריונים האלה שאנחנו קבענו והיכולת הזו היא קשה מאוד.

לשם הדוגמה. במכרז שערכנו כעת, ההפרש בין ההצעה הזולה ביותר והיקרה ביותר – כשההצעה היקרה הייתה על-ידי מציע שהציע שיטה מאוד מתקדמת – היה 1.60 שקל. זאת אומרת, הזול הציע ששים אגורות והיקר הציע 1.90 שקל. אם נכפיל את זה במספר המטילות, אנחנו מגיעים להפרש של שלושה-ארבעה מיליוני שקלים. את הסכום הזה באיזו שיטה שלא נעשה, צריך איכשהו לממן. המועצה היא גוף שממומן על-ידי המגדלים ועל-ידי החקלאים.

אתם קובעים את הרף והרף צריך להיות שעושים
את זה כך וכך ולא עושים אחרת.

אנחנו קבענו רף מאוד ברור.

אבל אתה לא יכול לומר אתה הצבת רף אבל אתה
יודע שהוא לא יקיים אותו כי הוא לא יכול לעמוד במחיר.

ההערכה המקצועית שלנו הייתה – המציע הקודם
קיבל 55 אגורות, אותו אחד שצוין בכתבה - שזה מחיר שאפשר לעמוד בו ועוד להרוויח אלא הקבלן רצה להרוויח יותר. קח את המספר וקח את מספר הפינויים, ותראה אין שום אפשרות סבירה לפקח על כל פינוי של מטילות כשהוא מתבצע.

אני חושב שלומר שאי-אפשר לפקח על כל פינוי זה
נכון, אבל מה שיוצא הוא שאתם בגדול לא יודעים מה קורה. גם המגדלים נמצאים בשטח. הקבלן הרי לא בא בלילה ועושה את הפעולה במחתרת. המגדל הוא שותף לעסק הזה והוא יכול לראות שהעופות האלה נזרקים לתוך קונטיינר. אני חושב שכל מי שעובר שם בסביבה רואה את זה. באופן איזוטרי יכולה פה ושם לקרות תקלה, אבל כשאתה מפנה שלושה מיליון עופות, לא יכול להיות שמי ששותף לזה לא יודע אלא אם כן הוא עושה חשבון שהוא יחסוך כך וכך אגורות והדבר לא מעניין אותו.

אני חושב שהמועצה פיקחה ברמה שהיא יכולה
לפקח, ברמת האמצעים שהיא יכולה לפקח. לא פעם שאלתי ונאמר לי שזה מתנהל לפי המכרז, לפי הקריטריונים שקבענו, והתשובה הייתה שפחות או יותר בשנתיים-שלוש האחרונות זה מתנהל כהלכה. הנושא הזה התעורר כבר לפני שש שנים.

אני רוצה לומר לך את עמדתי האישית. אני לא
מאמין שהמועצה לא יכולה שלא לפקח שהדברים ייעשו לפי הקריטריונים כולל סטיות פה ושם. בגדול אתם והאנשים שעובדים אתכם, המגדלים, צריכים להיות מודעים למה שקורה. אם אתם לא תוודאו ביצוע ותסתתרו תחת העניין הזה שנתנו לקבלן, עשינו מכרז ויותר לא מעניין אותנו, אני מבטיח לך שאנחנו נפתח נגדכם מלחמת חורמה. אני קודם כל אפעיל פה את כל הכלים שעומדים לרשותי בוועדה כדי לסכל כל ניסיון למכסות וכל הדברים האלה. שנית, אנחנו נקרא לציבור להטיל חרם צרכני, לא לקנות עופות, לומר שאתם מגדלים עופות בתנאי סבל, ואז תראו איך המכירות שלכם יורדות. לא במאה אחוז, אבל הן ירדו בעשרים-שלושים אחוזים. תאמינו לי שאנשים יכולים לא לאכול בשר עוף במשך חודש וגם לא ביצים. אם תפתחו במלחמה נגד הציבור, נגד ציבור שאוהב בעלי חיים - יש פה הרבה אנשים שעוסקים בהגנה על בעלי חיים והם לא צמחוניים אלא אוכלים בשר עוף – אם לא תדאגו לאכיפה, אני אומר לכם שאנחנו ננהל נגדכם מלחמת חורמה. אני מבטיח לכם שבחרם צרכנים נוריד לכם את המכירות לחצי ואחר-כך תבואו על ארבע. אני לא רוצה להגיע לזה.

אני אומר לך שאני באופן אישי לא מאמין שבגדול לא יודעים מה קורה. פה ושם יכולים לומר שלא יודעים, זה נכון, אבל עם כל הכבוד מי שיש לו לול ויש לו תרנגולות ששירתו אותו, באותו לילה שהיא מפונית, שהוא יקום, יבוא למקום ויבדוק שהוציאו אותן לכלובים ולא לקונטיינר. זה הדבר המינימלי שהוא צריך לעשות. התרנגולת הזו שירתה אותו שנתיים, הטילה מאות ביצים עבורו וזו חובתו כלפיה.

אני חושב שהפתרון הוא על-ידי הקמת מסגרת
תקציבית שתאפשר סחיבת גורמים יותר ממוסדים ורציניים שיעסקו במלאכה הזאת.

כשגוף ממשלתי או גוף פרטי מזמין עבודה, יש
סטנדרט. אתה חייב לוודא שהסטנדרט שלך מתבצע. הסטנדרט שלך הוא פינויים, אסור שיהיו יותר מעשר מטילות בכלוב, המגדל שהוא השלוח שלכם, עם כל הכבוד צריך לקום בלילה כשעושים את הפינוי ולוודא שהקבלן הזה עושה מה שעליו התחייבה המועצה. זו חובתו של המגדל. אם יש אחד שעשה את זה, קודם כל תזרקו אותו ושנית, אנחנו נעמיד אותו גם לדין פלילי. יכולה להיות התחלקות, כי כאשר מדובר בשלושה מיליון יכול להיות אחוז קטן של מקרים כאלה, אבל התחושה של רבים בציבור היא שהחלק הגדול של המקרים הוא כזה, שמה שראינו בתקנה לא היה יוצא מהכלל אלא זה הכלל.

אתה צודק בדבריך. אני לא אומר זאת בגלל
האיומים שאיימת במפורש או במרומז אלא אנחנו לקחנו על עצמנו שהדבר הזה לא יקרה. אנחנו לא פחות מזועזעים מכם ממה שקרה ולא התכוונו שזה יקרה. עשינו את כל המהלכים שחשבנו לנכון לעשותם ושהם מתחייבים בתיאום עם צער בעלי חיים ואיכות הסביבה כדי שפינוי המטילות ייעשה בצורה הכי נאותה ובכלים שעומדים לרשותנו. אנחנו נעמוד בתנאי המכרז אבל אנחנו נבקר. אנחנו נדאג שהתקופה הזאת תיעלם ותרד למינימום.

אתה מסכים אתי שהפיקוח הכי טוב הוא שהמגדל
חייב להיות בעת הפינוי?

אני מסכים אתך ואנחנו נפנה למגדלים ונאמר
להם. קיבלנו תלונות בעבר וטיפלנו בהן. אנחנו נטפל בזה. לא פחות מכם אנחנו מעונינים שזה יתבצע על הצד הטוב ביותר.

אני רוצה להביא כמה נתונים שהורדתי מאתר
מועצת הלול.
בשנת 2000 ייצרו בישראל יותר מ326- מיליון ביצים עודפות. בהערכה שמרנית המספר הזה אומר שהיו בערך מיליון של תרנגולות שהוחזקו בכלובים הצרים האלה שנאסרים בהדרגה באירופה והוחזקו בכלובים האלה סתם. זה אומר שבערך חצי מיליון אפרוחים זכרים הושמדו בשנה הזאת, ואנחנו יודעים איך הם הושמדו, והם הושמדו סתם כי אין לזה שום ערך כלכלי וגם חצי מיליון תרנגולות מטילות סיימו את חייהן בצורה שראינו בכלבוטק וסיימו סתם.

המועצה לענף הלול מנסה לקנות מכסות מאנשים, מוכנה לשלם לאנשים שלא ייצרו ביצים, משלמים לאנשים שימיתו את התרנגולות מוקדם. בערך רבע מהביצים שמייצרים בישראל, מייצרים אותם כעודפים.

מה קורה עם הביצים שלא מוכרים?

מנסים למכור אותם במחירים נמוכים.

העודפים נבעו מעודפים עונתיים שהיו בקיץ עקב
ירידת הצריכה. עכשיו אין עודפים ואנחנו מייבאים אותן. עד לפני שנה היו הברחות מהאוטונומיה, אבל אני לא יודע אם הביצים המוברחות מהאוטונומיה שגורמות לעודפים הן יותר בריאותיות ואיכותיות ומטופלות מאשר הביצים אצלנו. הנתונים הם נתונים, אבל צריך לשים אותם בקונטקסט הנכון.

הנתונים האלה הם מדוח מבקרת המדינה משנת
1995 שהתייחסה לנושא הזה של העודפים. הבעיה הזאת היא בעיה רבת שנים ולא בעיה מקומית של השנה שעברה. בשנה קודמת היה גם עודף מאוד גדול והוא גדל עוד יותר בשנת 2000. הענף הוא ענף שזוכה לתמיכות ממשלתיות. רק במסגרת חוק הגליל הוא מקבל השנה כמעט 69 מיליון שקלים שזה מתחלק רק לפטמים ולא רק לביצים. זאת אומרת, יש פה איזושהי בעיה שאין סיבה להחזיק את התרנגולות בצורת הסבל הזאת אם בכלל אף אחד לא רוצה את התוצרת שלהן.

זה סיפור אחר כי אני מניח שלא היו מגדלים כדי
לא לדעת מה לעשות אחר-כך עם הביצים.

זו דרך לפרנס את המגדלים. את המגדלים אפשר
לפרנס באמצעות תשלומי העברה או בדרכים אחרות ולא צריך לערב בזה את התרנגולות.

אני נמצא כאן כנציג הסתדרות הרופאים
הווטרינריים. העברנו ביניכם מכתב שאני מבקש להקריא אותו.

"הסתדרות הרופאים הווטרינריים דנה בנושא המתת מטילות בוגרות אשר הוצגה בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק בשבוע שעבר. על הרופאים הווטרינריים מוטלת חובה להפחית את סבלם של בעלי החיים ולפיכך מסתייגת הסתדרות הרופאים הווטרינריים מהמראות והמעשים כפי שהוצגו בתוכנית שכנראה משקפים את המציאות.

עמדת הסתדרות הרופאים הווטרינריים היא לקרוא ליישום מיידי של חוקי צער בעלי חיים ולהורות לגורמים המתאימים לחקור את הפרשה עד תומה ולחייב את הגורמים האחראיים להחיל חוקים אלה לאלתר.

יש להמית את המטילות הבוגרות בדרכים נורמליות כפי שנהוג במדינות המערב".

גז וחשמל?

למילה גז יש קונוטציה, אבל אין שום בעיה לא בגז
ולא בחשמל.

אכן נעשו עבירות והעניין מטופל. חגי אמר שבזמן
הקרוב יוצגו תקנות ואני מקווה שהן יתקבלו. השאלה היא מה קורה בטווח הביניים, מהיום בבוקר או מאתמול עד לקבלת התקנות. מועצת הלול דיברה על זה שהיא מוכנה לתקן את כל מה שנעשה, אבל השאלה מה עומד לקרות מחר בבוקר. אני מבין שיש דרך וכי הקבלן צריך להביא את העופות למשחטה ולשחוט אותן שם. זו הדרך. השאלה אם זה ישים ואם אפשר לעמוד בזה.

האם נפתחה חקירה בעקבות הכתבה?

פתחנו בחקירה ונפתח תיק, אבל באופן כללי אני
יכול לומר לך שהנושא הזה הוא לא נושא חדש וכי הגיעו אלינו עשרות תלונות בנושא. התלונות שהיה בהן חומר ראיות כמו צילום, עדות של מישהו, עדות ישירה, המלצנו להעמיד לדין.

הוגש נגד מישהו כתב אישום?

אני המלצתי להעמיד לדין בתיק שטיפלתי
וחקרתי גם את יחידת הביצוע שהייתה נוכחת בעת פינוי המטילות בגלל עודף מטילות ברמת רזיאל. אני אבדוק מה קורה עם התיק הזה.

גם התלונה כפי שהתבטאה בכתבה תיחקר עד הסוף ומי שביצע עבירה יועמד לדין, אבל כאמור הנושא הוא לא חדש.

אם מישהו היה יושב בבית-סוהר כמה חודשים,
זה היה מרתיע. באיזשהו מקום לענישה יש שתי מטרות כאשר האחת היא להרתיע את זה שעושה, אבל ברגע שזה מתפרסם שמישהו נענש, אנשים נזהרים. הדברים האלה לא חדשים והשאלה איפה אנחנו עומדים עם התביעה.

אני אבדוק היכן נמצא התיק וגם נזרז את
ההליכים אתו.

אתה מדבר על התיק של כלבוטק?

לא. על מקרה שקרה לפני כן. את המקרה כפי
שהובא בכלבוטק אנחנו חוקרים.

יש ראיות ברורות. אנשים צולמו ורואים את
פניהם. זה תועד כך שזה לא בעיה.

האנשים שצולמו, כולם יעמדו לדין.

חשוב שתעשו את זה כמה שיותר מהר.

דיברת על ענישה ואני אכן חושבת שענישה היא
חלק חשוב אבל הגברת המודעות הציבורית זה החלק הכי חשוב כי מי שמניע את הגלגלים הם הצרכנים שיושבים בסוף השרשרת. בנושא הענישה עושה רושם שאנחנו הולכים לחזור על סינדרום ה-ש.ג. קשה לי מאוד להאמין שהמגדלים בעלי המשקים לא ידעו איך מפונות התרנגולות, קשה לי מאוד להאמין שבמועצת הלול לא ידעו איך מפונות התרנגולות. מסתובבת כאן חוברת של העמותה למען חיות משק עם צילומים של כתבות מהעיתון מהשנים 1995, 1996, 1998, והדברים חוזרים על עצמם וחוזרים על עצמם כל הזמן. לבוא ולהעניש את הפועל – ורובם היו פועלים זרים – על זה שהוא קפץ על התרנגולות כי זה מה שהקבלן אמר לו, כי זה הקבלן שהציע את ההצעה הזולה ביותר, כי ההצעה היקרה הייתה תוספת של שני שקלים לתרנגולת – שלפי חשבון מהיר יוצא לי בערך בין רבע לחצי אגורה לביצה ואם יעלו את המחיר בסכום זה, זה יכסה את המחיר של המתה הומנית – נראה לי שלבוא ולדבר על הענשה של הפועל, זה לא בסדר.

כמו שאמרת, יכול להיות חרם צרכני. אלינו פנו
מספר צרכנים שחלקם צמחונים וחלקם לא. אני לא חושבת שצריך לחכות לציבור אלא אנחנו צריכים להסתכל על אירופה ולראות מה הם עושים בתחום הזה ולא רק בנושא ההמתה אלא בנושא גידול החיות, ואיך הם שומרים על חוק צער בעלי חיים אצלם, איזו רפורמה הם עושים בתחום. אני חושבת שכדאי לחקות אותם בנושא כי יש הרבה צעדים והחלטות שהם מיישמים בצורה הדרגתית מזה מספר שנים ושם פועלים ביחד עם ענף הלול וענפים אחרים של בעלי החיים.

במאמר מוסגר אני רוצה לומר שחוק בעל צערי
חיים אושר ב1994-. שר החקלאות היה אמור להתקין תקנות לגבי סדרה ארוכה של דברים אבל התקנות לא הותקנו. בין היתר התקנות היו צריכות להיות בנושא תנאי אחזקה של בעלי חיים, לרבות בעלי חיים בחקלאות, בין היתר למשל עניין של גידול, מה רמת הצפיפות, הובלה וכולי. כאמור, לדאבוני הרב התקנות לא הותקנו במשך שנים למרות הבטחות שניתנו לי. לפני שנתיים הגשתי עתירה לבג"ץ על כך שהתקנות לא מותקנות. התקיים דיון אחד והעתירה נדחתה שוב ושוב כשמשרד החקלאות מציג מדי פעם התקדמות מסוימת בתקנות של קרקסים, תקנות פיטום אווזים, תקנות של חיתוך ברקמה חיה ואני מניח שבקרוב גם יגיעו התקנות בעקבות הוועדה של יוסי וולפסון בנושא הובלה ואולי התקנות של חגי אלמגור בעניין המתה. ברור לגמרי שתנאי ההחזקה גם בחקלאות, ולא רק בחנויות לחיות מחמד, הם דבר עיקרי ואני העברתי לדוקטור חגי אלמגור חומר שבוודאי קיבלת גם ממקורות אחרים.

שלחתי אליך דירקטיבות של הקהילה האירופאית, מתוך הנחה שתוך איזשהו פרק זמן התקנות יותקנו משום שלהערכתי המדינה לא יכולה לזכות בעתירה הזאת בבג"ץ ואני אומר זאת עכשיו כמשפטן. כשבשנת 1994 עבר חוק ואנחנו בשנת 2001 ובמשך שבע שנים כל סדרת התקנות לא הותקנה, לא יכול לבוא משרד החקלאות ולומר שאין כסף. מאחר שהמשיב הוא לא חגי אלמגור ואפילו לא עודד ניר אלא המשיב הוא שר החקלאות, ומי שנמצא כאן בכנסת ורואה את התקציב, זה לא המשרד הכי קטן במדינה מבחינת המשאבים, אז המשרד הזה יכול למצוא את המקורות כדי לאפשר את הפעולה הזו של התקנת התקנות. התקנות חשובות כי גם אם אנחנו לא יכולים לומר למגדלים היום שממחר בבוקר יעברו למשטר חדש, אנחנו יכולים לומר מה אנחנו רוצים שיהיה בעתיד לגבי כל לול חדש שנבנה ולגבי כל דבר חדש שנעשה וזה אמור גם לגבי רפתות. אנחנו רוצים במשך תקופה ליישר קו עם סטנדרטים הרבה יותר מתקדמים.

פניתי לשר הנוכחי, בירכתי אותו על מינויו וביקשתי ממנו עוד קצת משאבים כדי שתוכל לעשות את העבודה ואתה קיבלת את העתק המכתב שכתבתי לו.

יש פה איזשהו קו מנחה שמאפיין כמה מהדוברים
כשכולם שואלים מה יהיה מחר ואני רוצה להסתייג מהאמירה הזאת. עצם העובדה שאין תקנות ולא התקינו אותן, ככל שתהיה מצערת, לא יוצרת מצב בו אנחנו נמצאים בוואקום חקיקתי. נראה לי שאין מחלוקת על כך שבוצעו עבירות פליליות ונראה לי שההתייחסות של מועצת הלול לעניין הזה היא קצת בעייתית. מצד אחד אומר לנו מר מנור שהם לא פחות מזועזעים, אבל מצד שני הוא אומר שכבר היו תלונות בעבר שטופלו אבל מסתבר שלא טופלו מספיק טוב. אני סבור שרק אם העניין הזה ייבדק בצורה יסודית כדי לדעת איך דבר כזה קורה, מי כן ידע ומי לא ידע, רק כך אנחנו יכולים לוודא שהזילות שעורך-דין סודרי דיבר עליה כלפי חיים של בעלי חיים – ואנחנו נתקלים בזילות כזו לצערנו לא רק בעניין של תרנגולות – לא תימשך.

נקודה נוספת שרציתי להתייחס אליה. הייתה כאן איזושהי אמירה שאני באופן אישי הייתי המום אבל אף אחד לא הגיב כשהיא נאמרה. אומר עורך-הדין של מועצת הלול שמועצת הלול משמידה שלושה מיליון עופות בשנה, והוא כמובן קורא לזה מפנה.

זה כנראה חוץ מפטם.

חוץ מפטם וחוץ מאפרוחים, אנחנו מדברים על
מיליוני בעלי חיים שמומתים כדבר שבשגרה בצורה כזאת או אחרת, וראינו איך. לצער כולנו מה שכולנו ראינו זה לא היוצא מן הכלל. את "הצידוק" אנחנו מכפילים ב1.30- שקל במקום ב30- או ב40- או ב50- אגורות. אני חושב שדבר כזה לא יעלה על הדעת. אני חושב שציבור צרכני הביצים צריך לספוג את העלות הזאת, צריך לגלגל אותה עליו. עם כל הכבוד לבעיות שאני יכול להבין אותן של שוק חופשי ושל הברחות של ביצים מהאוטונומיה, אנחנו לא יכולים לתת לזה יד ולומר שאם זה עולה 1.60 שקל, אנחנו נוותר בפן המוסרי, החינוכי והאנושי הזה ונלך על האפשרות הזולה יותר.

אני חושב שגלגול העלויות האלה על הצרכן באמצעות המגדלים זו חובה שלנו ואני חושב שצריך לעשות כל דבר כדי לקדם את העניין הזה באמצעים של חקיקה ראשית, חקיקה משנית או כל מה שצריך.

אתה אומר שאף אחד לא הגיב לאמירה נאמרה
כאן, אבל אני רוצה להזכיר לך שגברת בן-דב עשתה מיד תחשיב כמה זה צריך לעלות לצרכן והגיעה למסקנה שלפחות כצרכן זה נשמע סכום קטן.

לגופו של עניין. אני כאן על תקן של נציג התרנגולות וכנציג התרנגולות אני מבקש להגיד שכמה שחשובה החקירה, האכיפה, העמדה לדין וענישה, אבל הדבר הכי חשוב זה שמחר בבוקר יתחילו כבר לפנות מטילות, כי לידיעת הציבור נכון לרגע זה לא מפנים אותן בכלל אלא הן תקועות בלולים ובמקומות מסוימים אולי מקבלות אוכל, כך לפחות אני שומע מהאחראים על הדבר. הקבלן הקודם פוטר והקבלן החדש לא עובד כמו שצריך ולכן כרגע לא מפנים מטילות.

כשמפנים את הפטם לשחיטה מפנים אותו בתנאים
יותר טובים כי אם לא הוא ייפסל בזמן השחיטה ויהיה טריפה. למה אי-אפשר לפנות באותם כלובים גם את התרנגולות המטילות?

אני מניח שאפשר, אבל מה שאני רוצה לומר נוגע
לעניין הפרקטי. מכאן צריכה לצאת קריאה שיתחילו לפנות את המטילות וצריך לתת לאנשי מועצת הלול לומר איך הם מתכוונים לעשות זאת.

אני לפחות מייחס הרבה מאוד חשיבות למה שאמר כאן מנכ"ל מועצת הלול ואני חושב שזה לא הוגן לא לתת לדברים שהוא אמר את הכבוד הראוי להם. אומר מנכ"ל מועצת הלול שהם לוקחים את זה לתשומת ליבם וכי מרגע זה הדבר לא ייקרה. אני חושב שכל אמירה שלא נותנת לדברים האלה את מלוא הכבוד שלהם, היא אמירה שהיא לא לטובת בעלי החיים.

את המטילות אמורים היו לפנות ויפנו בדיוק
באותה שיטה ובאותה צורה שמפנים עופות. זאת השיטה ובינתיים אין לנו שיטה אחרת. המכונה שמדובר עליה היא עדיין לא מוכנה. כשהיא תהיה, אנחנו נשתמש בה, אבל כרגע לא מפנים מאחר שהקבלן החדש טרם הספיק להתארגן והקבלן הקודם פוטר. לכן אנחנו נמצאים כאן במצב שהוא מצב קשה, והוא מאוד קשה לחקלאים כי בצד אחד עומדות פרגיות שצריכות להיכנס ומצד שני אי-אפשר להוציא את המטילות שצריכות לצאת.

אנחנו היחידים מכל אלה שיושבים כאן שגם עשו משהו, גם לגבי המכונה. אנחנו ראינו את החשיבות בכך. במשך חמש שנים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה בנושא הזה של פינוי מטילות. אף אחד מאתנו כשנכנס לפני שבע או שמונה שנים לא ידע בדיוק איך אוכלים את זה כי לפני כן פינו אותן בצורה שונה לחלוטין. הגיעו למסקנה שצריך לתת כאן איזושהי תשובה לחקלאים ולנושאים שכאן מדברים עליהם. אז נכון שגם אנחנו למדנו על בשרנו איך צריך לבצע את זה ונכון שבדרך היו גם תקלות, אבל מי שלא עושה לא טועה. גם אנחנו טעינו, המפנים טעו, ניסינו לשפר ומשנה לשנה שיפרנו. מה שראיתם בכתבה זו תקלה חריגה, זה שקלול של כל מיני דברים שחשבנו שהם כבר לא קיימים. אנחנו אלה שהפסקנו מיידית, אנחנו אלה שהיום צריכים לתת את התשובה לחקלאים שמחפשים את הפתרונות ולא בגלל הכסף לא מפנים את המטילות אלא בגלל לוגיסטיקה וכל מיני דברים אחרים.

היות שמי שזכה במכרז נפסל, צריכים לצאת
עכשיו במכרז חדש ואני מבקש שלוועדת המכרזים יוכנס גם נציג העמותה למען בעלי חיים כדי שיהיה גם איש ציבור ולא רק אתם.

כאשר יש לכם בעיות של פיקוח, אנחנו מוכנים, עם כיסוי הוצאות בלבד, להיכנס לזה. אנחנו הכי זולים כי אתם לא תמצאו מישהו שיעשה זאת בהתנדבות. עם כיסוי הוצאות אנחנו מוכנים יחד אתכם לפקח על הדברים האלה.

רבים מאתנו עובדים כאן עם חקלאים. אני
דיברתי רק שלשום עם חקלאי, ובדיוק כמו שאתה אמרת קודם מדובר בחקלאים שמתפרנסים מהתרנגולות והמראה הזה שהם ראו בכלבוטק ציער אותם מאוד מאוד והם לא אוהבים את זה. בארצות-הברית מפנים 300 מיליון תרנגולות או 250 מיליון תרנגולות ולא שלושה מיליון. אולי כדאי לשלוח מישהו לארצות-הברית כדי שילמד איך זה נעשה שם.

אני לא בטוח ששם זה נעשה יותר טוב.

לדעתי צריך לשלוח מישהו שיעשה סיור בכמה
מדינות באירופה ובארצות-הברית, יחזור עם דוח ויאמר איך פועלים שם וזאת כדי שלא נמציא את הגלגל.

אני שואל כמה כסף מקצה מועצת הלול לפתרון העניין כדי שלא יהיה פועל אחד שעובד ובעוד שנה נראה איזשהו מתקן כשבסך הכל הוא אב-טיפוס שייכנס להפעלה בשנת 2005. אני שואל כמה כסף בכלל מקצה מועצת הלול בנושא רווחת תרנגולות במדינת ישראל.

אנחנו נשקיע כל סכום שיידרש כדי לעשות את
הדברים כהלכה.

אני רוצה להביא את הדיון הזה לידי סיכום. אני
חושב שהדברים ששמענו מאנשי מועצת הלול הם מאוד מעודדים. כי הם אומרים שהייתה תקלה וכי הם מוכנים לתקן את התקלה. אני באמת אומר לכם שאני יושב פה בכיסא הזה והעניין הזה חשוב לי. גם אם זה לא היה חשוב לי, החוק אומר את זה. אני מקווה שזה חשוב גם לכם. אני חושב שהמגדלים חייבים להיות המפקחים שלכם בשטח. הם מתפרנסים מהעופות האלה והם גם לא רוצים לקומם את הציבור. היום בעולם קיימת הבעיה של הפרה המשוגעת ואחר-כך מחלת הפה והטלפיים ואם יצא שם רע לענף הלול, אתם תמצאו יותר ויותר אנשים שעלולים לעשות צעדים של חרם צרכני וזה לא טוב לכם.

לכן הפיקוח צריך להיות שלכם כשכל אחד מהמגדלים מוודא שהפינוי נעשה. אני חושב שמה שנאמר כאן, שהפינוי נעשה כמו לגבי פטם שמובל למשחטה בתנאים של כלוב בצפיפות מתקבלת על הדעת, זה הדבר הנכון לעשות והשחיטה צריכה להיות כמו כל שחיטה אחרת עד שיימצא המתקן. אתה יודע אבי פנקס שאני עושה כל מאמץ כדי שהמשרד לאיכות הסביבה יקצה לכם סכום כספי אבל גם להם אין ואני יודע איזה בעיות יש להם מול האוצר. אתה מקבל סיוע מהמועצה בעניין המתקן?

מעט.

רב-פקד מימון, אתם חייבים לוודא העמדה לדין
של מי שעובר על החוק. כאן אין לכם שיקול דעת ומי שעובר על החוק, צריך לעמוד לדין. אסור שיהיה חוק שהוא קיים באופן תיאורטי אלא חוק שבאמת באותם מקרים קשים שיש התעללות, האנשים יועמדו לדין. תבדוק מה קורה בדברים האלה, ואם אתם צריכים את הסיוע שלי, אני מוכן לעזור.

אנחנו כתבנו למועצת הלול ואני אקריא את

"בהתייחס למכתבכם, במכרז שפורסם לפינוי מטילות, אנו שמים דגש מיוחד על נושא צער בעלי חיים כאשר במכרז מפורטת כמות העופות שניתן להכניס לכל כלוב. כמו כן אנו מדגישים את החשיבות שאנו רואים בשמירה על החוק ובטיפול נאות בעופות במהלך הפינוי מהלולים".

אני אומר שאנחנו שמים פסיק ולא נקודה. בעוד
זמן מה אני אזמן אתכם לישיבה נוספת, בסביבות חודש מאי, ועד אז אני אשמח לשמוע מכם על ההתקדמות שחלה ועל זה שאתם באמת מוודאים שמה שאמרתם כאן ומה שהצהרתם אכן מתקיים.

אני מודה לכם.




הישיבה ננעלה בשעה 11:45