פרוטוקולים/כלכלה/2838



2
ועדת הכלכלה
07.03.2001

פרוטוקולים/כלכלה/2838
ירושלים, י"ח באדר, תשס"א
13 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 259
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ב באדר התשס"א, 07.03.2001, שעה 08:30

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
מיכאל נודלמן

עו"ד מירון הכהן - יועץ משפטי, משרד התעשיה והמסחר
תמר פינקוס - משרד התעשיה והמסחר
סמדר אהרוני - משרד התעשיה והמסחר
עו"ד אורית איטח - משרד התעשיה והמסחר
צביה דורי - מנהלת מינהל סחר פנים, משרד התמ"ס
עו"ד אירית טירי - משרד התעשיה והמסחר
אמיר קדר - משרד התעשיה והמסחר
עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ס
עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים
לימור ברוכים - משרד המשפטים
שרית צדקה - משרד המשפטים
אורן גלעד - משרד האוצר
עו"ד צביה בלאו - לשכה משפטית, משרד התחבורה
דפנה עין-דור - אגף תכ"ל – כלכלנית בכירה, משרד התחבורה
יורם שפירא - רא"ג מסחר ונכסים, רשות שדות התעופה
עו"ד אלי מונתג - יועץ משפטי, בנק ישראל
אהובה גנור - מנהלת אגף שירותי תיירות, משרד התיירות
עו"ד מירי חושן - סגנית היועץ המשפטי, משרד התיירות
יעל מזרחי - רשות משמרת מסיעי תיירים ומסחר תיירותי משרד התיירות
יוסי פתאל - מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
אביעד ויסולי - קו חם לצרכ"ן – יו"ר
עו"ד ירון לוינסון - הרשות להגנת הצרכן
משה פרסקי - מנכ"ל בורסת היהלומים
אדם בוכמן - מנהל אגף כלכלה, התאחדות הקבלנים והבונים
עו"ד אסף רזיאל - פנל חברות התעופה הזרות
יורם גלאון - סמנכ"ל בכיר לכספים, אל-על
יעקב עובדיה - מזכיר חברת אל-על
עו"ד דן יערי - יועץ משפטי, סמנכ"ל ומזכיר חברת ארקיע
אורי מילר - סמנכ"ל כספים, חברת ארקיע
אופיר קרני - מנהל פיתוח עסקי, חברת ארקיע

אתי בנדלר

לאה ורון

הילה לוי

1. הצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס-2000 – של חבר הכנסת מיכאל נודלמן
2. הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21)
(פרסום והצגת מחירים)
1.
הצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס- 2000

2. הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21)(פרסום והצגת מחירים)

בוקר טוב, הישיבה נפתחת ועל סדר יומנו הצגת חוק הצגת מחירים של חבר הכנסת נודלמן. אנשי התמ"ס, מה ההצעה המחודשת שלכם? איפה אנחנו עומדים? אני רוצה להמשיך במקום שבו סיימנו בפעם שעברה.

דיברנו באופן כללי על בעלות מקרקעין לעניין ההגדרה של המחיר הכולל בסעיף 17א. הוטל על התאחדות הקבלנים לשלוח נוסח מוצע, אבל לצערי לא קיבלנו את זה.

כשאנחנו מדברים על הצגת מחירי טובין חשוב להדגיש שמדובר על פרסום המחיר. אנחנו מדברים על מצרך ואם אתה שם תווית מחיר על בית, תשים עליו תווית מחיר בשקלים של המחיר הכולל. הבעיה התעוררה לגבי כרטיס טיסה והעלה את זה משרד התחבורה. יש להם בעיה עם תקנות של יט"א, ושם יש נוסח קבוע לכרטיסי טיסה בכל העולם.

באנגליה מוכרים כרטיסי טיסה בדולרים?

המכירה גם בארץ היא בשקלים. אני לא מדבר על המכירה אלא על מה שמופיע על כרטיס הטיסה עצמו. אחרי שבדקנו את העניין, להשקפתנו כרטיס הטיסה הוא איננו מצרך והוא גם לא השירות. השירות הוא הטיסה שאתה מקבל מחברת התעופה. כרטיס הטיסה הוא בסך הכל תעודה שמעידה על הזכות שלך לקבל את השירות הזה, ולכן, מבחינתנו, הוא לא מוגדר בכלל כפרסום ואנחנו לא רואים איתו בעיה. אני מזכיר לפרוטוקול שסיכמנו גם עם משרד התחבורה שאנחנו נוציא להם מכתב ברוח זו, כך שלדעתי הבעיה הזאת נפתרה.

אני לא בטוחה שהסכם ביניכם בדבר פרשנות החוק יחייב את בית המשפט שעה שצרכן יתבע. אני מציעה להבהיר את זה.

אני אומר לכם ממה החשש שלי. החשש שלי הוא בדיוק מהמצב שבו אם זה יופיע בחוק, יפרסמו את זה לא לגבי כרטיס הטיסה גופו אלא גם לגבי הפרסום של מחיר הכרטיס ועם זה יש לי בעיה כי אני רוצה שהפרסום יהיה בשקלים. זה שמופיע על כרטיס הטיסה עצמו מחיר בדולרים פחות מטריד אותי, כי זאת בעיניי תעודה ולא פרסום, אבל הפרסום עצמו חייב להיות בשקלים.

אני מציע שנתקדם סעיף סעיף ואני מבין שהנייר שמונח לפניי הוא הוורסיה האחרונה וזה משקף את עמדתכם.

נכון.

אם כך, תקרא את הסעיפים.

"2. אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא: הצגת מחירי טובין" ואנחנו מבקשים להכניס גםאת המילה "ושירותים". זאת הערה טכנית שהעירו לנו והיא נכונה.

17א.(א) "בסעיפים 17א רבתי עד סעיף 17ג רבתי, "המחיר הכולל" – מחיר הכולל את כל המיסים לרבות מס ערך מוסף".

למה צריך להוסיף את המילים: "לרבות מס ערך מוסף" אם זה כולל את כל המיסים?

זאת המגמה העיקרית של הסעיף.

יש בעיה עם העניין הזה ולמען הסר ספק.

אם כתוב שזה כולל את כל המיסים, מדוע להוסיף גם את זה?

הייתי בכל זאת מכניס את זה לתוספת הדגשה. זה ברחל בתך הקטנה.

אנחנו נשקול את זה בשלב הניסוח, אם יש צורך.

כשכותבים: את כל המיסים, נראה לי שזה מיותר.

אני ממשיך: "אגרות או תשלומי חובה, החלים על נכס או על שירות אליהם מתייחס המחיר".

"אליהם מתייחס המחיר" זה בעצם של הטובין כמו של השירות. הם יכולים להגיד שהמחיר מתייחס רק לרכיב מסוים בתוך הטובין ולכן יתייחסו באופן יחסי למיסים.

יש לכם נוסח יותר טוב?

אנחנו נשפץ אחר כך את הנוסח. הכוונה צריכה להיות ברורה, שלא יוכלו על ידי ההגדרה הזאת לברוח מחלק מהמחיר.

יש כאן בעצם דרישה כפולה. קודם כל מדובר על מס שחל על מחיר הנכס וחל על הצרכן ודבר נוסף שהוא נגבה על ידי העוסק. כלומר, זה לא מס ששולחים אותך לשלם במקום אחר כמו מס רכישה, לדוגמה. אותו אתה לא משלם לקבלן אלא ישירות למס רכוש.

רק אתמול היה לנו פה ויכוח על שאלת מס נמל בשדה התעופה וחברות התעופה רצו לצאת מזה. הן אמרו: למה שנגבה בכלל? נשלח כל אחד מהנוסעים שישלם מס נמל לבד. הן עושות היום שירות לנוסע והיית צריך לראות את הפנים של אנשי רשות שדות התעופה, כשאמרו להם שהם יצטרכו לגבות את המס.

אדוני היה זה שהעלה את זה באחת הישיבות הקודמות. מה שקורה היום הוא שבחלק גדול מהפרסומים בעיתונים לגבי טיסות, מופיע מחיר שהוא בעצם חצי מהמחיר שאותו אתה נדרש לשלם בסופו של דבר, כי הוא מופיע בלי שום מיסים, מחיר עירום. על התופעה הזאת יש המון תלונות ובעינינו זה דבר מאד מטעה.

השאלה היא רק אחת: האם כתוצאה מהחקיקה הזאת לא ניצור תמריץ שלילי לאי גביה? זאת אומרת שכל מיני גורמים שרוצים להוזיל את המחירים יגידו: אני מפסיק לגבות את זה. אין חובה על סוכן נסיעות ועל חברת תעופה לגבות את מס הנמל.

יש באפר, יש אפשרות לשר התעשיה והמסחר לפטור כאשר הוא מוצא לנכון. ודאי שיכול להיות מצב שבו סוכן נסיעות ישלח אותי לחמישה או שישה גורמים לשלם את המיסים. סוכן נסיעות שיעשה את זה, לדעתי, מהר מאד ייצא מהעסקים. הבעיה שלי היא עם אותם סוכנים שכן גובים את זה אבל לא מפרסמים את זה.

רבותי, מה העמדה לגבי העובדה שכל מה שחייבים לגבות חייבים גם לפרסם?

אנחנו לא רוצים לגבות מיסים ואנחנו בדרך לבית המשפט בעניין הזה יחד עם חברות התעופה. רבים קונים מאיתנו בתשלומים ואנחנו נותנים אשראי גם על המיסים. אתה רוצה עכשיו שאנחנו נגבה בשקלים משהו שאנחנו משלמים בדולרים. בעצם אתה מפיל את זה עליי, על סוכן הנסיעות. בסך הכל אני צריך לקחת את המס ממך ולהעביר את זה לחברת התעופה שמעבירה את זה לרשות. אתה רוצה עכשיו שכל הסיכון בנושא של פערים בין מטבעות ייפול עליי ואתה מקבל ממני גם אשראי. הדבר הזה הוא בלתי סביר. אם המיסים, כמו כרטיסי הטיסה, היו נקובים בשקלים ומשולמים בשקלים, המודל שאמרת בהתחלה הוא נפלא אבל הוא לא קיים במציאות. אתה רוצה שבתעודה יהיה כתוב בדולרים אבל במציאות ישלמו בשקלים. זה לא האינטרנט והחיים אלא החיים בכלל. אתה מכיר עוד מקרה כזה? אתה מכיר עוד עסקה כזאת?

את הבעיה אנחנו מבינים. מה הפתרון? איך גורמים לזה שהלקוח לא יראה מחיר אחד שכתוב בעיתון ואחר כך יהיו כתובים לו חמישים דברים נוספים?

לחייב אותנו לפרסם במודעה. היו פה ויכוחים על גודל האותיות במודעה ובעיניי זה זניח, אבל צריך לחייב אותנו לפרסם את כל הסכומים שקשורים בחבילה. אם מחיר החבילה הוא מאה דולר והוא לא כולל העברות, מיסי נמל וכו', צריך לנקוב גם בסכומים וכך המידע יהיה גלוי.

בדרך כלל זה כתוב, אבל באותיות קטנות מאד.

זה כתוב, אבל לא כתובים הסכומים הנוספים.

אתה מציע לפרט את הסכומים?

כן. אמרו שגודל האותיות הוא גם לא סביר, אבל אנחנו נצטרך להוסיף בתוך המודעות את כל הסכומים שרלוונטים לחבילה. זה מקובל עלינו ומבחינתנו זה גם עושה סדר בשוק כי אי אפשר יהיה להגיד שטיסה עולה רק מאה דולר והתוספות 150 דולר. את זה אנחנו מקבלים וממילא יש גם עניין של גילוי נאות. הנושא של תעודה בדולרים ותשלום בשקלים – הרי מישהו הולך לשלם את זה ובסופו של דבר נצטרך לייקר את המוצר ולא תהיה ברירה אחרת.

הקונספציה שאומרת שכשאתה מפרסם מחיר הוא כולל את כל התוספות ולא שאתה מפרסם מחיר ולצידו רשימה ארוכה מאד של כל התוספות ואני צריך לשבת ולעשות חישובים, היא בעצם הבריח התיכון של כל הצעת החוק.

הרי בעצם אין כזה דבר חבילת תיור.

אם אתה מוכר לי כרטיס בנפרד ומלון בנפרד, אין לי בעיה. ברגע שאתה מוכר לי את זה כחבילה – טיסה פלוס מלון פלוס רכב שכור – מבחינתי זאת חבילה. אין לי בעיה שתפרט את המחירים בחשבונית שאתה מוציא, אבל בפרסום, אם אתה מוכר לי את זה כחבילה ואני יכול לרכוש את זה אך ורק כחבילה ולא כמרכיבים בודדים, אני רוצה את המחיר המלא של זה. אני לא רוצה להסתובב כל היום עם מחשב כיס ולעשות חישובים בכמה אתה בעצם מוכר לי וכמה אתה גובה על כל תוספת יחסית למתחרים שלך. אני רוצה לדעת מה הוא המחיר שאתה מציע לי בחבילת התיור הזאת.

מחיר של מה?

אתה מציע לי חבילת תיור למקום מסוים עם מלון בדרגה שלושה כוכבים.

מה זה מלון בדרגת שלושה כוכבים? אתה יודע כמה מחירים יש רק לזה? יש לי ריבוע קטן בעיתון ואני לא יכול לקחת משבצת לכל בית מלון. אני מבין שאדוני עוד לא מכר בחייו, הוא רק מנסח.

מר פתאל? למה הסגנון הזה?

אני מתנצל. כשאנחנו מפרסמים אנחנו רוצים להגיד שחבילה ליעד מסוים עולה בערך מחיר מסוים. אין מחיר אחד, כל אחד יכול לבחור בית מלון אחר ואין כזה דבר מוצר אחד שמפרסמים אותו. בחבילת סוף שבוע ללונדון, למשל, יש כמעט מאה מחירים שונים.

אם כך איך אתה מפרסם מחיר לחבילת תיירות?

מקובל שיהיה כתוב שיש חבילה ואת כל המחירים שמסביבה.

מר פתאל, אני רוצה להגיד לך את עמדתי בעניין הזה. מה שאתה אומר נותן טעם, אבל בחיים אנחנו צריכים לבחור בין אלטרנטיבות ולכל אלטרנטיבה יש יתרונות וחסרונות. החסרון הגדול באלטרנטיבה שלך הוא שבסך הכל היא נותנת תמונה מטעה של המוצר, משום שהרבה אנשים לא קוראים את האותיות הקטנות, לא שמים לב ולא עושים את החשבון. נכון שזה מעורר קושי, אבל בסך הכל באיזון אני חושב שהכף נוטה לצידם. אני לא מתעלם ממה שאתם אומרים, אבל באיזון אני חושב שאין ברירה אלא ללכת לעניין הזה.

לדעתי זה יטעה את המחיר. הלא אנחנו נשים בחלון מוצרים שלא קיימים בשביל שיתקשרו אלינו. נכתוב שיש חבילה ללונדון שעולה 200 דולר. יתקשרו כולם ונגיד: בדיוק בית המלון הזה אזל. הרי אני חייב לפרסם כדי שיתקשרו אליי.

אם יש לי מיקסר באלף שקל והמלאי נגמר, עכשיו או שיש לי אחד יותר יקר או שאין לי כלום. מה לעשות?

אתם תגרמו לכך שהפרסום יהיה מטעה יותר מבחינת הצרכנים. הרי אי אפשר להמציא את הגלגל ואיפה בעולם יש חוק כזה?

מר פתאל, יושב כאן עורך דין אלן זיסבלט ממשרד המשפטים ואחרי הדיון הוא יכול להראות לך הרבה מאד דוגמאות לזה.

אני מצטרף לדברים שלו כחברת תעופה, שאי אפשר להתחיל לפרסם ויש מאות מוצרים לאותו יעד, יש מאות מוצרים שהחבילה מורכבת מהם.

אם החבילה היא בווריאנטים.

עשרות וריאנטים.

אתה יכול להגיד: מלון דרגה א' או מלון דרגה ג', אבל אם אתה מציע את זה כחבילה ....

אי אפשר. יש עוד שני ארגומנטים. אנחנו צריכים לשלם להם עמלה על כל המחיר הכולל. את ההפרש בין העמלה האמיתית לבין העמלה של המחיר הכולל אני אטיל על הצרכן.

בסדר, תטיל.

זה מייקר את העסק.

אתה גובה מהצרכן את המקסימום שאתה יכול. יש תחרות ואתה לא תוכל לגבות את זה.

עוד משהו אחד, לפעמים חושבים במדינה שאין עולם מסביבנו. אנחנו צריכים להגיש בקשות למשרדי יט"א, למשרדי מינהלי התעופה האזרחית בארץ ובעולם ולכל המדינות שאנחנו נוסעים. איזה מחיר נגיש? את המחיר שרימינו?

שם או פה?

גם שם וגם פה, זה אותו הדבר.

באנגליה לפי החוק האנגלי.

מר פורז, אני לא יכול להגיש שני מחירים.

אם נעשה כמו אנגליה זה יהיה בסדר?

באנגליה תפרסם לפי החוק האנגלי.

אנחנו הולכים לעצור את הגלגל שאחרים כבר מזמן המציאו ושכחו איך להשתמש בו.

מר יערי ומר פתאל, יש חברה אחת שבאופן קבוע מייצגת מחירים כוללים בעיתון. כל יום היא מופיעה בעיתון ושמה פלייט פור לס. איך הם מתמודדים עם העניין הזה?כתוב שם בפירוש שהמחיר כולל את כל המיסים וההוצאות.

זה מקובל עלינו. יותר מזה, אמרנו שמי שלא יכתוב את המחיר הכולל, שיפרט את המחירים. אין לנו ויכוח בעניין הזה. יש דבר שנקרא שירות נקוב ואתם תגרמו בפועל לכך שהמודעות יהיו יותר גרועות ממה שהן היום. מה שאתם אומרים הוא לא מעשי ואני לא אומר את זה בשביל להתחמק.

אני אסביר את זה גם כשאני אביא את החוק. לדעתי אין מניעה, כשהחבילה היא מפוצלת, לפצל אותה למרכיביה במובן זה שאתה יכול להגיד: החבילה הבסיסית היא כך וכך, תוספת למלון ארבעה כוכבים כך וכך, תוספת לטיול פנורמי כך וכך וכו' וגם אומרים החל מ-.

בתנאי שבמחיר הנקוב הבסיסי אפשר יהיה להזמין את החבילה שאתה מציע.

אני מאשר את כל מה שאמרו חבריי הקודמים, זה לקוח מהמציאות ממש. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לדבר נוסף. מתפתח ספורט לאומי חדש ששמו תביעה יצוגית. עכשיו יש אנשים שגילו את מטמון הזהב הזה בעולם התעופה והתיירות וחברת אל-על עומדת היום מול מספר תביעות יצוגיות, שהן ממש עורבא פרח, אבל הן גורמות לבזבוז אנרגיה וזמן שאי אפשר לתאר. אני רוצה להפנות את תשומת ליבך לכך שהפרסום שמוצע כאן הוא מטמון בלתי נדלה לתביעות הייצוגיות הבאות. אי אפשר יהיה לפרסם דבר שיהיה כליל השלמות, כפי שיהיה כתוב בחוק. מכיוון שההצעה שמוצעת כאן לא תתבטא בחיים בפועל כי היא לא אפשרית, בסדק הזה ייכנסו כל שני וחמישי ותהיה תעסוקה קונסטרוקטיבית לעם ישראל. זה לא טוב לצרכן, הצרכן יקבל פרסום לא נכון והכרטיס יעלה לו יותר. מר יערי אמר שכתוצא מזה הצרכן ישלם יותר ואדוני אמר לו שיש תחרות בשוק, אבל אני מודיע לך בשם המתחרה שכולם יעשו בדיוק אותו הדבר. אם אני צריך לשלם יותר עמלה, הצרכן ישלם את זה. הרשו לי להגיד שאני מרגיש שאתם לא נותנים משקל מספיק לידע המקצועי של האנשים, שעוסקים בדבר הזה הלכה למעשה והדברים עומדים בניגוד לנוסח שהוצע.

תעבור לסעיף 2.

מכיוון שאולי בכל זאת עלולים לפספס משהו מבחינת ההשלכות, אני מציעה שייכתב שהשר יוכל לפטור מיסים או רכיבים אחרים מהצגתם.

אני אומר באופן הכי ברור, שצריך להיות סעיף שאומר שבמקרים מסוימים בהם השר משתכנע שצריך לאפשר פרסום בדרך אחרת, לא יצטרכו לבוא הנה.

השר הנוגע לדבר.

ההנחה היא שתיירות היא תעשיה.

יש פה שלושה משרדים: משרד התיירות, משרד התחבורה ומשרד המסחר והתעשיה.

שר התמ"ס לא מעניין אותו תעופה ותיירות?

יש משהו ויכול להיות שלנושא הזה בלבד צריך שזה יהיה השר הממונה על ביצוע החוק הזה בהתייעצות עם שר הממונה על ביצועו של חוק מסוים.

לא, לא, בשום אופן. השר רשאי לפטור, יפנו אליו והוא ישתכנע שזה נכון.

יש לי הערה. הכותרת היא הצגת מחיר טובין וברור שטובין זה לא נדל"ן, אבל בגוף הסעיף כתוב: אותם נכסים.

אנחנו נשנה את זה.

נכס הוא הכי רחב והוא כולל מקרקעין וכו'. אם אנחנו רוצים שזה יחול על טובין, צריך להיות כתוב טובין.

אדוני הזכיר קודם וזה מתקשר גם לדבריו של מר פתאל, שבמידה ויש חבילה שניתן לרכוש רק כביבים בודדים ממנה, שם באמת ניתן לפרט את זה כתוספת. אגב, זאת גם הסיפא של סעיף קטן א, שעוד לא הספקתי לקרוא, שאומר שהסכום נגבה על ידי העוסק מבלי שניתנת לצרכן אפשרות ממשית לוותר עליו במסגרת העסקה. זאת אומרת שאם זאת עסקת חבילה שאני יכול לרכוש רק רכיבים ממנה, אז זה ברור וזה לא חל.

ברור שהסעיף מאפשר את זה?

כן.

אומרים לך: אתה חייב לפרט את המינימום, את האקסטרות אתה לא חייב לפרט. זה כמו שתבוא לבית מלון ויגידו לך: אתה חייב לקחת חדר ללילה ואם אחר כך אתה לא רוצה ארוחת בוקר, אתה לא חייב.

לא הבנתי, האם מחליפים נכס בטובין?

אנחנו ננסח את זה וההערה שלכם נרשמה. הנקודה היא שאתה לא רוצה שעל כל בית או כל דירה שאתה בונה, תצטרך לשים תווית מחיר על הדלת. כרגע זה חל על טובין בלבד וזה לא כולל דירות, זאת אומרת שהיום אתה לא צריך לשים פתקית מחיר על הדלת של הדירה שאתה מוכר. אני מקבל את ההערה שצריך להיות גם נכס, אבל הבעיה היא שנכס כולל גם טובין.

אני מדברת כרגע רק על ההגדרה: "החלים על נכס או על שירות". אתה רוצה נכס שכולל מקרקעין וכולל אגרות חוב?

כן.

זאת הגדרה מאד רחבה.

לעומת זאת סעיף קטן ב מתייחס אך ורק לטובין.

אני רואה מה יקרה בפועל.

אתם תתגברו על זה, אני מבטיח לכם.

אנחנו נתגבר, הצרכנים לא.

אנחנו ממשיכים. נפלה הכרעה, אתם לא אוהבים אותה, מה לעשות?

(ב) "עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את המחיר הכולל בלבד". כאן מדובר על טובין בלבד.

כמובן שאנחנו מדברים לעניין המחיר ומותר לו להציג דברים אחרים.

(ג) "הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על טובין המוצגים לראווה, בין בחלון ראווה ובין שלא בחלון ראווה, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין או טובין דומים להם, מוצעים למכירה לצרכן".

יש לי הערה לנושא הזה. במשרד התיירות קיים צו שעל השולחן כבר יש שינוי שלו לתקנות, ביטול הצו מכוח חוק הפיקוח, שמתייחס לחנויות המומלצות לתיירים. אלה אותן חנויות שיש עליהן את הסמל של המרגלים ותייר שקונה שם יודע שהוא מקבל פטור. יחידת הבקורת שלנו בודקת את החנויות האלה, הן צריכות להיות ברמה מסוימת ולא כל חנות מקבלת את התעודה הזאת. ביקשנו שיוסדר הנושא של הצגת הפריטים, כאשר אנחנו מדברים על תכשיטים ופרוות, ענפי היצוא העיקריים של ישראל. ביקשנו שיהיה פטור מחובת הצגת מחירים בשקלים, בעיקר בנושא התכשיטים, מכיוון שמחיר התכשיט משתנה מידי יום בהתאם לבורסת הזהב בעולם. הצורף או המוכר שוקל את הטבעת ועושה את התחשיב שלו ויש לו קודים של משקל וכו'.

באיזה מונחים זה משתנה?

של מחיר הזהב העולמי.

המחיר משתנה דולרית, נכון?

כן.

אם כך ממילא הוא משנה את הפתק כל יום מכיוון שהמחיר נקוב בדולרים.

לא. אצלו יכול להיות סימון על הטבעת שזה המחיר פר משקל. הוא בודק את מחיר הדולר לאותו יום ומכפיל את זה במשקל.

זה שמחיר הזהב עולה ויורד מול הדולר, זה לא פותר את הבעיה.

הדרישה ממנו להציג את המחיר בשקלים...

עוד לא הגענו לסעיף הזה.

המשמעות היא שבכל יום הוא יצטרך לשנות את המחיר.

הוא צריך מידי יום לעדכן את המחיר בדולרים או לא? היחס בין השקל לדולר נשאר אותו הדבר. מה שמשתנה זה המחיר שבין שני אלה לבין דבר אחר. ממילא אם הוא צריך לעדכן את המחיר בדולרים, הוא גם יעדכן את המחיר בשקלים. רק אם יש אינפלציה מטורפת של השקל יש סיבה לעשות דולריזציה, אבל אם אין אינפלציה ולפי שעה אין, לשמחתנו, הוא יעדכן את המחיר. הרי נרצה לאפשר גם הצגת מחיר במט"ח במקביל ולא יהיה איסור על זה, כמו כל הקהילה האירופית שמפרסמת במטבע המקומי פלוס אירו.

אם יהיה מותר לפרסם במטבע חוץ, אני אשמח.

ראיתם שבכל מקום באירופה מוצג מחיר במטבע מקומי פלוס מחיר באירו? מה הבעיה לפרסם בארץ שקלים פלוס דולרים?

סליחה, אדוני מאשר שבחוק הזה נכניס אישור להצגה כפולה? אם זה כך אני רגועה לגמרי.

אני כבר אומר לכם שעמדתי היא שצריך לפרסם את המחיר בשקלים ואין מניעה לפרסם במקביל את המחיר במטבע חוץ אחר. אם מישהו רוצה לפרסם ביינים, שיפרסם ביינים.

בחוק שלי זה היה.

יש תיירים שלא מבינים מה זה שקל וזה בסדר. הצעתי היא שאפשר יהיה לפרסם בנוסף גם את המחיר במטבע חוץ כלשהו, לאו דווקא דולרים.

אני מציע לדחות את הדיון בנושא הזה לסעיף 17 ב רבתי כי שם זה מופיע. הערה לגב' חושן, היום יש לנו צו, לפי חוק הפיקוח, שהוציא שר התעשיה והמסחר לגבי פטורים מחובת סימון. אחד הסעיפים שמופיעים שם ובו יש פטור הוא לגבי טובין שנמכרים לצרכן מאחורי הדלפק. במיוחד אם מדובר בתכשיטי זהב יקרים, לא ראיתי הרבה מקומות שבהם הם מוצגים כמו בסופרמרקט, שכל מי שרוצה עובר עם עגלה ולוקח ובדרך כלל זה מוצג מאחורי דלפק. גם כאן הכוונה היא להשאיר את המשטר כמו שהוא היום מבחינת הפטורים.

מה שלא מוצג לראווה, אין חובה להציג מחיר. אתה יכול לשלוף את זה מהמגירה ולהגיד: זה המחיר.

מה אומר המונח "מאחורי דלפק"? בחנות תכשיטים פדני, למשל, זה מוצג לראווה.

מה שמוצג לראווה חייב להיות עם מחיר. מאחורי זכוכית שמים תווית קטנה שקשורה לצמיד או לשרשרת ועליה המחיר. אין בעיה לכתוב: אלף דולר ו-4,000 שקל.

ואם יש פיחות מה יקבע?

המחיר בשקלים קובע.

(ד). "הצגת המחיר על גבי הטובין תהיה במקום הנראה לעין, בספרות ברורות, קריאות ובאופן המאפשר לכל אדם לדעת את מחירם.

מחירם הכולל.

לא צריך לכתוב: "לכל אדם".

(ה). "השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת –

1. לקבוע סוגי טובין שלגביהם תהיה חובה להציג בנוסף למחיר הכולל, גם את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח של הטובין לפי השיטה המטרית, הכל כפי שייקבע בצו".

למה דווקא לפי השיטה המטרית?

אנחנו לא רוצים לעבור לפאונד.

למה לכתוב לפי השיטה המטרית? אולי לא חשבנו על משהו? אני לא רוצה להסתבך. אני נותן לכם שיקול דעת, חופש.

2. "לקבוע כי חובת הצגת המחיר לפי סעיף זה תחול על טובין המוצגים למכירה במהלך עסק גם למי שאינו צרכן." כאן מדובר על חריג. מכיוון שאנחנו מדברים כאן על חוק הגנת הצרכן וחוק זה חל אך ורק על עסקאות שבין עוסק לבין צרכן, כאשר הכוונה היא לאדם שקונה נכס לשימושו האישי, ביתי או משפחתי, זה לא חל בין עסקים לבין עצמם אלא אם השר חייב את זה בצו. זה נועד להתגבר על בעיה שגם בה נתקלנו, שעסקים שטוענים שהם עסקים סיטונאיים למרות שהם מוכרים גם לצרכנים. מכיוון שהם מגדירים את עצמם כעסקים סיטונאיים, הם טוענים שהם פטורים ...

איך מוגדר בחוק צרכן?

מי שקונה נכס או מקבל שירות מעושה במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי.

אתם מדברים כאן על מי שמוכר ציוד משרדי, לדוגמה, שקונים אותו גם אנשים פרטיים וגם עסקים.

לא רק זה. יש המון מכולות שכתוב עליהן "בסיטונאות" ולמעשה הן מוכרות לכל אדם.

האם לא צריך לכתוב הוראה שאומרת שבית עסק שמוכר גם לצרכנים וגם למי שאינם צרכנים, יפרסם במתכונת - -

זה יהיה בצו.

אם אחד מחליט שהוא מוכר חלקי חילוף, למשל, רק למוסכים, אין לי בעיה איתו, אבל אם הוא מחליט שהוא מוכר גם לאנשים פרטיים, חל עליו כאילו היה ...

אתה רוצה להכניס את זה ככלל ולא כחריג.

נכון. אם יש מחסן שמוכר בסיטונות ופעם בכמה זמן בא לקוח בודד וקנה שם משהו, אפשר להתעלם מזה כי זה זניח, אבל מי שדרך שגרה מוכר גם לצרכנים, יחול עליו דין גם אם הוא מוכר למי שאינו צרכן.

אם אני מנסה לגבש את הדברים שאדוני אמר עכשיו לסעיף הייתי אומר כך: חובת הצגת המחיר לפי סעיף זה תחול על טובין המוצגים למכירה במהלך עסק לצרכן וגם למי שאינו צרכן.

הייתי מציעה להוסיף את המילים: אלא אם כן פטר אותם השר.

אני מציע סעיף כללי שבו השר, באישור הוועדה, יכול לעשות מה שהוא רוצה. יכול להיות שיתעוררו פה קשיים שהוא ירצה לפתור.

יש סעיף כזה. היועצת המשפטית של הוועדה טוענת שהוא לא רחב דיו ואני מציע לדון בו כשנגיע אליו.

לדעתי זה צריך להיות רחב כי אנחנו לא יכולים תמיד לצפות את כל מה שיקרה ושלא ניקלע למצב שבו קשרנו לעצמנו את הידיים סתם.

בהצעת החוק של חבר הכנסת נודלמן היה סעיף שאמר: "שר משרי הממשלה שהסדרת העיסוק במסחר וכו' בתחום אחריותו, רשאי לקבוע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת כי הוראות חוק זה לא יחולו על אותו מוצר". אנחנו מציעים להכניס את זה גם לחוק הגנת הצרכן.

הצעת החוק של חבר הכנסת נודלמן עמדה כהצעת חוק שעומדת בפני עצמה ואז בעצם לא היה שר אחד שאחראי עליה. ברגע שהחלטנו, וזה על דעתו של חבר הכנסת נודלמן, להכניס את זה לחוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הצרכן הוא ת"פ של שר התעשיה והמסחר ולכן הוא השר היחיד שרלוונטי לעניין הזה.

למה זה מייתר חובת התייעצות עם שר אחר? עורכת הדין אתי בנדלר הציעה התייעצות.

אתם הצעתם שהשר הנוגע לדבר עובר ישר אלינו לוועדה, לא התייעצות עם שר התמ"ס.

בוודאי שלא, כי הוא לא יכול לשנות חוק שלא לו. אנחנו שתינו מבקשות התייעצות. במקרים של תעופה צריך להתייעץ עם שר התחבורה וכו'. אדוני אומר שתעופה זה תעשיה, וזה נכון אבל - -

יכול להיות שזה אבסורד אבל לי עדיף שהשר הנוגע בדבר תהיה לו סמכות לפטור באישור הוועדה ואני לא רוצה את כל ההתייעצויות האלה. ההתייעצויות האלה הן מקור לשיתוק.

אתה לא יכול להכניס בחוק, ששר התמ"ס ממונה על ביצועו, סמכות בלעדית לשר אחר.

זה נראה עקום אבל עדיף לי שהשר הנוגע בדבר יהיה רשאי לפטור בצו באישורנו ויבוא ישר לפה ויגיד: אני מגן על התיירות, על התעופה וכו', מאשר תהיה התייעצות שנתיים בין הפקידים עד שזה בכלל יגיע הנה.

אדוני, מבחינת הממשלה אני חושבת שזה לא ראוי ששר אחד ממונה על ביצועו של חוק מסוים ושר אחר הוא שיחליט איך להחליט באותו חוק.

אבל לחוק יש השלכות על תחום הפעולה של משרדים אחרים.

לכן צריך את ההתייעצות. השר האחר לא רואה את ההשלכה על נושאים אחרים.

הוא רואה.

אבל זה מלאכותי להגיד שתיירות רלוונטית לנושא של תעשיה ומסחר.

אדוני, אם היו מתייעצים בנושא של סוכני הנסיעות והייתי יודעת מהסיפור הזה והייתי מדברת איתם, בהחלט היו משכנעים אותם כמו שאת ההגדרה של סוכני הנסיעות עשינו ביחד.

אני רוצה להצטרף לדעתה של היועצת המשפטית של הוועדה. אני חושב שהעקרון הוא ששר
התעשיה והמסחר אחראי על הגנת הצרכן. הגנת הצרכן הוא נושא שמקיף את כל הענפים במשק ולא רק לגבי הצגת מחירים. אם נפתח את הפתח הזה למתן פטורים מחוק הגנת הצרכן לכל מיני ענפים, מחר יבוא שר החקלאות, שמייצג את האינטרסים החקלאיים, ויפטור מהוראות חוק הגנת הצרכן.

אני חושב שזאת אמירה חזקה מדי, ששר החקלאות מייצג את האינטרסים החקלאיים.

אני לא הרחקתי לכת עד כדי כך, אבל אני חושב שבהחלט תפקידו של שר החקלאות הוא לייצג את האינטרסים של החקלאות, זה התפקיד שלו.

אני חושב ששר מופקד על הנושאים הקשורים למשרדו והוא קרוב לנושאים האלה יותר משרים אחרים, אולי גם יותר רגיש אליהם, ולכן צריך למצוא איזשהו מנגנון שיישם את זה.

התייעצות.

קבענו חובת סימון ועכשיו אתה רוצה להוציא מתוך זה.

"תקנות לפי חוק זה, שמתייתרים לעניין נכסים או שירותים שבשטח פעולתו של משרד ממשרדי הממשלה, יותקנו" מי זה יותקנו? על ידי השר. אני קוראת מחוק הגנת הצרכן.

השר הנוגע בדבר יכול לפנות לשר התעשיה והמסחר ולהגיד לו: אני מבקש ממך להתקין תקנות כאלה והוא ימשוך אותו שלוש שנים.

זאת אומרת שמי שממונה על התקנות הוא שר התעשיה והמסחר וייתכן שאפשר להחליף את הסדר, כך שלעניין זה מי שיוכל לפטור מהוראות סעיף זה יהיה השר הממונה על הביצוע בשטח בהתייעצות עם שר התעשיה והמסחר.

אדוני, אני חושב שזה תקדים רע מאד כי הוא ישמש פתח...

אתה כבר מביע אי אמון בשרי הממשלה עוד בטרם נבחרו.

לא דיברתי על שרי הממשלה, דיברתי על לוביסטים.

זה עלול להיות בעייתי כי אנחנו יושבים עם משרד התעשיה והמסחר וזה המקום היחיד שאמור, לכאורה, לבוא ולהגן על הצרכנים. אינטרסים של תעשיינים, גם הם נמצאים במשרד התעשיה והמסחר.

שר התיירות הוא השר של חברות התעופה או השר של התיירים?

הוא השר של התיירים ואני רוצה שהוא יהיה גם השר של הצרכנים.

במדינה מסודרת הייתי נותן יד למה שאתם אומרים, אבל לצערי הנסיון שלנו מלמד שהדברים האלה לא עובדים טוב. כל ההתייעצויות האלה מצבן רע ולכן אני אומר את דעתי, ששר שזה בתחום משרדו, בהתייעצות עם שר התעשיה והמסחר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יכול לתת פטור. אני רוצה שהגורם המניע והדוחף יהיה השר שזה בתחום משרדו ושוועת הנאנקים מגיעה לאזניו.

התקדים הזה כל כך מסוכן, אדוני.

מר הכהן, אתם אנשים מבוגרים.

זה לא חוק עוקף בג"צ אלא חוק עוקף בג"צ.

שר התעשיה והמסחר כן מעורב בהתייעצות ויש ועדת כלכלה של הכנסת, שהיא אירגון הצרכנים הכי גדול. אנחנו מייצגים את הציבור שגם טס, גם אוכל וגם שותה ואפילו את העוסקים שמוכרים משהו, גם הם צריכים להתפרנס.

בהחלט. אנחנו משרד התעשיה והמסחר ואנחנו מייצגים אותם.

מר הכהן, אני אדם משתדל ואת העולם האידאלי כבר נטשתי מזמן. בעולם אידאלי תקנה כזאת לא היתה צריכה להיות, אבל מאחר שאני יודע איך דברים עובדים במציאות של ישראל, אני חייב למצוא פתרון פרקטי, פרגמטי ומעשי ולכן אני רוצה לתת לשר, שזה בתחום משרדו ויש לו אינטרס כי הוא חושב שנוצרה בעיה, להיות הגורם המניע. אתם חולקים עלי? זכותכם. אין לי מונופול לתבונה. תעשו מה שאתם רוצים, תגישו הסתייגות, אתם יכולים למשוך את החוק. תתייעצו עם השר.

אדוני, אני לא חושב שאנחנו חיים כאן בעולם אידאלי, אבל אני חושב שברירת המחדל שצריכה להיות היא לא שהשר הממונה על החוק הוא זה שיקבע בהתייעצות אלא להיפך, ששר התעשיה והמסחר יקבע בהתייעצות עם השר הממונה.

תגישו הסתייגות בהתאם לזה.

יש מדינות שבהן יש שר צרכנות ממש באופן נפרד, שהוא נטול השפעה מכל העניין.

אנחנו ממשיכים.

17ב. (א) "לא יציע עוסק, לא יפרסם ולא יציג מחיר של נכסים או של שירותים, אלא אם כן הוא המחיר הכולל והוא נקוב במטבע ישראלי בלבד".

אני רוצה לכתוב שאין באמור לעיל כדי למנוע את זכותו של עוסק לפרסם את המחיר גם במטבע חוץ.

אני מוכן לקבל את ההצעה של אדוני בתנאי שמקבלים את התיקון של חבר הכנסת נודלמן, שאמר שכאשר יש שני מחירים, מה שקובע הוא המחיר בשקלים.

אין לי בעיה עם זה. אמרו לי שבהרבה חנויות בבנקוק המחירים מוצגים בעברית. מה קרה? הם התאהבו בארץ הקודש? לא, יש הרבה תיירים ישראלים והם כותבים להם את המחיר גם בשקלים.

אני אוסיף סעיף שאומר שאין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הצגת מחיר או שירותים גם במטבע חוץ ובלבד שהמחיר הקובע לצורך מכירה יהיה המחיר הכולל הנקוב בשקלים.

הייתי באיטליה ושם המחיר במרקים גרמנים בהמון מוצרים, למרות שזאת איטליה. בא תייר גרמני ורוצה להבין היכן הוא עומד.

אדוני היושב ראש, מכיוון שעורך דין הכהן חושש מאד שזה עלול לשבש את עולם ההצמדות למטבע חוץ, אני רוצה לוודא שאין בהוראה זאת כדי למנוע גם הצגת מחיר כולל בשקלים והצמדתו, אם כך מוסכם על הצדדים, למטבע חוץ. אם אני כותבת שהמחיר הוא מאה שקל, המחיר צמוד לשער הדולר הידוע ביום זה וזה.

זה הפוך ממה שאתה אומר.

אתה תצטרך לכתוב שהמחיר צמוד לשער הדולר שביום זה וזה היה 4.2 וכו'.

בסדר, שיכתבו.

הקבלנים יכולים לעבוד רק כך וכך הם עובדים. אתה רוצה שקבלנים יכתבו: 400 אלף שקל או מאה אלף דולר? זה לא מה שהתכוונתם.

חייבים לאפשר הצמדה למטבע חוץ.

אם הוא מפרסם בעיתון ולמחרת יבוא קונה, הוא יגיד לו שהמחיר עלה? בתי מלון וסוכני נסיעות עובדים בשיטה הזאת.

אנחנו קונים את החדר בחו"ל.

כשאני מזמין מלון באנגליה, למה לא אומרים לי שבאותו יום הדולר מול הפאונד עלה?

אבל אתה מדבר על השקל. אם אתה מדבר על הערך הדולרי אין בעיה.

הפרסום הדולרי הוא אקט פרסומי שבא להקל על לקוח זר להבין מה משמעות המחיר, נותן לו תרגום של המחיר. זה לא המחיר, המחיר הוא בשקלים וזה מתורגם. אם אני מזמין מלון בצרפת ונניח שבאותו יום שער הפרנק מול הדולר השתנה, משתנה לי מחיר המלון? למה לא אומרים את זה בצרפת או באנגליה?

אבל מול השקל הוא משתנה.

אם אני מזמין מקום בצרפת ב-500 פרנק, זה מה שאני אשלם. מה קרה בינתיים ביחס בין הפרנק הצרפתי לדולר, לאירו או ליין? זה לא מעניין.

אני קונה היום חדר בצרפת ואני צריך לפרסם היום מודעה בעיתון. בשקלים, נכון להיום, המחיר הוא מאה שקל. ביום שאתה נכנס אליי למשרד ומזמין את החדר בפועל המחיר הוא כבר 105 שקל או 90 שקל. אתה מציע לי עכשיו למכור חדרים עם עסקת - -

סוכן אמריקני מניו-יורק סיטי ששולח קבוצת תיירים לאירופה והמחיר נקוב במטבע אירופי, מה הוא עושה כשמשתנה שער הדולר מול המטבע האירופי?

הוא קונה את החדר בבית המלון במטבע מוסכם מראש עם הספק שלו ומפרסם באותו מטבע לקהל שלו.

באמריקה תראה פרסום בפרנקים?

רבותי, אין מחירים בשקלים באירופה, למרות שאנחנו מעצמה.

בפרנקים יש?

יש מחירים בפרנקים צרפתיים ויש בדויטש מארק ויש בדולרים. האירופים עוד לא מכירים בעצמתנו הכלכלית ואין להם בלוח התעריפים שלהם מחירים בשקלים. כשאני קונה חדר בלונדון אני יכול לקנות אותו בדויטש מארק, בפרנק צרפתי או שוויצרי או בדולרים אבל לא בשקלים. אני צריך לפרסם לך את המחיר, מה לעשות? הרי אני חותם חוזה לרכישת החדר במטבע חוץ, מה אני עושה עכשיו עם פרסום החדר? אני חייב לפרסם אותו בשקלים. אני חייב להכניס אלמנט של הגנה לתוך כל חדר.

לא מפריע לי שייכתב במודעה שהמחיר מבוסס על מחיר דולרי של כך וכך שקלים לדולר. ככל שתהיה עליה בדולר, המחיר יעלה בהתאם.

אתם אומרים לנו כך: תפרסמו מחיר בשקלים, תציינו לאיזה שער דולר הצמדתם את זה ואגב, אני יכול לבחור כל שער.

אני אגיד לך מה הלוגיקה של זה. אם אני בא באותו יום שבו פרסמת ואני משלם לך את המחיר הנקוב בשקלים, מבחינתי סיימתי. תעשה עם הכסף שלי מה שאתה רוצה, השערים לא מעניינים אותי וכו'. אם אני בא אחרי כמה ימים ובמקרה עלו השערים, אני אצטרך להוסיף. הפרסום נכון לאותו יום.

מבחינה פרקטית הצרכנים יאכלו אותה. הפרקטיקה של החיים, וזה לא רק עניין של אינטרסנטיות, היא שאנחנו רוכשים שירותי תיירות בחו"ל במטבע חוץ, אלה החיים. שימו לב שכל הדוגמאות הן מנושא התיירות או הטיסה ולדעתי צריך להחריג את העניין הזה.

מה אתם אומרים, רבותי, לגבי מוצר או שירות של חו"ל שנמסר בחו"ל ואפשר יהיה למכור אותו במטבע חוץ?

זה מופיע בתוספת.

רבותי, מוצר או שירות שנמסר בחו"ל, אפשר למכור אותו במטבע חוץ.

זה מופיע בתוספת של הפטורים שאנחנו מציעים.

לדעתי ברגע שעברת את בקורת הדרכונים, זה יכול להיות במטבע חוץ.

בג"צ הכריע נגד זה והוא קבע שזה בארץ.

הנוסח צריך להיות, גב' בנדלר, שלגבי מוצר או שירות שאמור להימסר או להיות מסופק בחו"ל, אפשר לנקוב מחיר במטבע חוץ.

לרבות טיסה לחו"ל.

אני לא יודע איפה מסופקת טיסה. מה היא עמדת משרד התיירות לגבי כרטיסי הטיסה? מה אתם חושבים?

אנחנו באותה דיעה.

שצריך לאפשר מחיר בדולרים?

כן.

הטענה היא שהטיסה גם מסופקת בחו"ל חוץ מטיסה לאילת.

גם על זה יש כרגע תביעה יצוגית. אתה עולה על הטיסה בארץ.

חמש דקות ראשונות אתה טס בארץ.

מה שקובע זה היכן אתה נכנס לטיסה ולא היכן אתה יורד ממנה.

אמנת ורשה מתחילה אחרי הגייט.

אני חושב שזה שירות שמסופק בארץ.

אדוני כבר קבע בישיבה קודמת את הנושא הזה. אנחנו חוזרים אליו?

אני כבר לא זוכר מה כתוב בתוספת, אבל נושא התיירות, באמת באופן אובייקטיבי, זה עניין של מטבעות בינלאומיים והרבה יותר חשוב זה העניין של הטעיית הצרכן. הרבה יותר מפריע לי שלא כותבים את כל הדברים. בחו"ל אתה חייב לכלול את כל הדברים שהספק יחייב אותך.

בארצות הברית לא מפרסמים מיסים.

נכון, אבל זה רק בארצות הברית.

התופעה הזאת, שהיא די מקובלת היום, שכתוב 199 דולר למילנו ובסוף מתברר שאתה משלם כפליים כי יש דמי רישום ומיסים, אני מבטיח לך שבאנגליה היו אומרים שזה מזעזע.

במאזן בין טובת הצרכן לחברות התעופה, אני מעדיף שלגבי מוצר שמסופק בחו"ל לרבות טיסה שתחילתה בישראל, אני מעדיף את טובת הצרכן.

לא הבנתי את ההחלטה, אדוני. ממה אתה פוטר אותם, מהחובה להציג מחיר כולל או מהחובה לפרסמו בשקלים?

הוא חייב להציג מחיר כולל אבל הוא יכול להציג אותו במטבע חוץ. לדעתי לא תהיה להם ברירה ואם הם רוצים להציג במטבע חוץ, לתרגם גם את מס הנמל ודמי הרישום לדולרים ולתת את כל המחיר בחבילה דולרית.

סליחה, יש להבהיר שמדובר במחירי תעופה וספנות.

לגבי שירותים הניתנים בחו"ל או לגבי דבר שבו מרבית השירות ניתן בחו"ל.

אנחנו מסתבכים כאן בהגדרות ולא הייתי עושה את זה. זה בעייתי.

לא אכפת לי שייכתב לרבות כרטיסי נסיעה שתחילתה בישראל וסופה במדינה אחרת.

לרבות הובלות מטענים.

מה אתם אומרים לגבי הובלת מטענים? זה נושא צרכני?

הרי הרחבתם את תחולת החוק מעבר לצרכנים רגילים, ואם יתנו לזה פרשנות רחבה, הובלת מטענים כן תחול למרות שזה בין עוסק לעוסק על פי רוב.

לא, לא. דיברנו על חנות כמו אופיס דיפו, למשל, שחלק גדול מהקונים שם הם עוסקים אבל גם אדם פרטי יכול לקנות שם יומן משרדי או עטים וכו' והיא חנות. לא דיברנו על מי שעוסק בתובלה.

היות שהאינטרס שלי פה הוא מצומצם ואם נכליל למען הסר ספק - - -

רבותי, זה יהיה בנאום שלי במליאת הכנסת, שאנחנו מתכוונים לחנות שמוכרת גם לעוסקים ולא מדובר באדם שעוסק בהובלת מטענים ופעם אחת בא מישהו פרטי וביקש ממנו להעביר מזוודה או מכולה. מדובר במישהו שזה עסקו השגרתי.

אגב, זה מופיע בחוק כי בעצם ההרחבה שעשינו לגבי עסקים שמוכרים בין לעוסקים ובין לצרכנים, מתייחסת אך ורק לחובת הצגת מחיר על גבי הטובין, סעיף 17א רבתי ולא לגבי שירותים.

אני מבקש עוד שאלה אחת לגבי סימון מחירים בתשלומים. הרבה מאד עוסקים מסמנים 356 כפול 12 ועוד 42. הצרכן, כשהוא רואה אותו, יודע כמה זה עולה?

מדובר בתשלומים.

לא רק בתשלומים אלא מכירה לשיעורין. הסימון צריך לכתוב את המחיר בסכום כולל.

הנוסח הזה עונה על הבעיה? יש בעיה לכתוב 36 כפול 12? זה מטעה את הצרכן?

מבחינתנו כן ואנחנו נוקטים הליכים. אנחנו לא מצליחים להשתלט על כל אלה שכותבים את זה כך.

האם מותר לכתוב כך ולא לכתוב מחיר סופי?

אתה לא צריך להיות גאון באריתמטיקה בשביל לדעת מה המחיר שאתה קונה בו מצרך.

מכיוון שאני שומעת שאתם מצויים עכשיו בהליכי תביעות נגד כאלה שהפרו את זה, לא הייתי מציעה היום לשנות את החוק.

אני ממשיך. 17ב. (ב) "על אף הוראות סעיפים 17א רבתי עד 17ג רבתי רשאי עוסק במשך שבעה ימים מיום שהוגדל או שהופחת שיעורם של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החלים על המכירה, שלא לכלול את שיעור ההגדלה או ההפחתה במחיר שהוצג, בתנאי שציין באופן בולט במקום העסק כי המחירים אינם כוללים את השיעור המוגדל או המופחת". זה כדי לאפשר לעסקים תקופת היערכות.

המחירים מוטבעים על כל המצרכים והעוסק מוסיף בשלט גדול שהמחירים אינם כוללים הפחתה בשיעור של 12% במע"מ.

אתה נותן לו שבעה ימים לסמן ולהתארגן.

כן. (ג). "השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כללים בדבר אופן שונה לפרסום ולהצגה של מחירי נכסים או שירותים".

טיפלנו בזה. אמרנו שהשר וכן שר שבתחום משרדו רשאים וכו'. אם זה שר אחר, זה בהתייעצות.

רבותי, אנחנו נפסיק ברגע זה ואת יתרת החוק נשלים ביום רביעי הקרוב, שהוא יום הצרכן הבינלאומי. חבר הכנסת נודלמן, אתה רוצה לומר משהו?

אני מעדיף שביום הצרכן זה היה עולה למליאה, אבל אני רואה שזה בלתי אפשרי.

אנחנו לא נספיק אבל באותו יום נגמור את זה וגם זה משהו. ביום רביעי הבא תתקיים ישיבה בנושא.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.