פרוטוקולים/כלכלה/2861



2
ועדת כלכלה
6.3.2001

פרוטוקולים/כלכלה/2861
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 258
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א באדר התשס"א (6 במרץ 2001), שעה 12:30

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
יצחק גאגולה
אילן גילאון
ויצמן שירי

אריה בן-אריה מ"מ ראש מנהל תעופה אזרחית, משרד התחבורה
שלמה אליישר מנהל אגף תכ"ל, משרד התחבורה
צביה בלאו, עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
אבי קוסטליץ,עו"ד מנכ"ל רשות שדות התעופה
צביקה שלום יו"ר רשות שדות התעופה
יואב אורן עוזר לאחראי מסופי גבול, רשות שדות התעופה
ד"ר גדי רובין יועץ משפטי, רשות שדות התעופה
חגי זמיר רא"ג תקבולים, רשות שדות התעופה
יורם שפירא ראש אגף מסחר ונכסים, רשות שדות התעופה
ישראל בן-חיים מנהל נתב"ג
אמיר שביט אגף תקציבים, משרד האוצר
שלמה שש מנהל מינהל הדלק, המשרד לתשתיות לאומיות
שאול חזן מנכ"ל שרותי תעופה בע"מ
יגאל גילמן מנהל מינהל, שירותי תעופה בע"מ
ישראל יניב מנכ"ל חברת דו-אנרגיה
זאב סער מנכ"ל שביט ובניו תעשיות
משה ארז מנכ"ל חברת סונול ישראל בע"מ
נתן להב סמנכ"ל סחר, חברת סונול ישראל בע"מ
אסף רזיאל, עו"ד פנל חבות התעופה הזרות
דן יערי, עו"ד יועץ משפטי, חברת ארקיע
שלמה חנאל משנה למנכ"ל חברת ארקיע
יוסי רביב מנכ"ל חברת בת, חברת ארקיע
אורי מילר סמנכ"ל כספים, חברת ארקיע
יעקב עובדיה מזכיר חברת אל על
גבי אסרף יו"ר מרחב לוד-רמלה בהסתדרות
ויקטור ביטון ועד עובדי שירותי תעופה
יוסי בן ישי ועד עובדי שירותי תעופה
רפי קטאשווילי ועד עובדי שירותי תעופה

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: 1. מכרז למפעיל שני של שירותי התדלוק בנתב"ג.
2. תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשס"א-‏2001.
3. התשלומים והאגרות שגובה רשות שדות התעופה.




1. מכרז למפעיל שני של שירותי התדלוק בנתב"ג.

הנושא על סדר יומנו: המכרז למפעיל השני של שירותי התדלוק בנמל התעופה. אדוני מנכ"ל הרשות, מה קורה?

אני לא זוכר את התאריך המדוייק, אבל נדמה לי שישבתי פה לפני שנה וחצי והתחייבתי שיצא מכרז, ואכן יצא ביולי שנה שעברה המכרז. היו בו את כל ההגדרות ואת כל הפרמטרים לתחרות. כפי שידוע לחלק מהאנשים או לכולם, פסלנו שתי הצעות בוועדת המכרזים. שתי ההצעות עתרו לבית המשפט. כרגע זה נמצא בצו מניעה, ולכן אנחנו לא יכולים להחליט.

לגבי המשך הליכי המכרז?

כן.

אז למה היתה שביתה?

זה צריך לשאול את חברת שירותי תעופה. בתנאי המכרז קבענו שלא יוכרז על הזוכה לפני תאריך מסויים, שהוא לפי מיטב זכרוני 1 במרץ.

מה, שוועדת המכרזים תשמור את זה בבטן?

זה נותן חצי שנה להערכות, כלומר שכניסת המפעיל תהיה בספטמבר. זה היה הסיכום על דעת מנכ"ל משרד התחבורה, על דעתנו ועל דעת חברת שירותי תעופה. כרגע זה עומד בצו מניעה. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר.

מה קורה בהליך המשפטי? מתי בית המשפט יחליט?

אני לא יודע.

האם היתה לכם הנחיה ממשרד התחבורה איך לפעול בעניין הזה? קראתי באיזה שהוא מקום שמנכ"ל משרד התחבורה התערב.

לא. אצלינו זה עבר את האישורים המקובלים – הנהלה, מועצה. הוא לא יכול לתת הנחיות, הוא יכול לבקש כמה דברים.

ביקש?

לא ממני.

אני מקווה שהרשות לא פתחה את המעטפות כי יש עדיין צו מניעה. אחת מהחברות לפחות –חברת סונול – זכתה בתביעה.

היא זכתה בתביעה?

השופט קיבל את תביעתה של סונול.

אני מייצג את החברה השנייה שעניינה עדיין נדון בבית המשפט.

האם לאור העובדה שכבר נתנו לחברה אחת אפשרות להשתתף המכרז פתוח מחדש?

לא, צו המניעה בתוקף.

קודם פתחנו את המעטפות הכלליות.

מה זה המעטפות הכלליות?

המעטפות הכלליות אומרות מי הקבוצה, נותנות תצהיר על בעלי מניות ונותנות תצהיר על עמידה בתנאי סף.

למה חברת סונול נפסלה על הסף?

חברת סונול נפסלה וגם הקבוצה של חברת גרניט הכרמל נפסלה.

הקבוצות עברו את השלב הבסיסי?

הן לא עברו את השלב הבסיסי. פתחנו את המעטפות. הערבות הבנקאית שלהן היתה תקינה. על פניו המסמכים שלהן היו כאלה שאי אפשר היה לפסול אותן על הסף. יש עדיין הליך שבו אנחנו צריכים לבקש מהן הבהרות.

למה גרניט הכרמל נפסלה?

מכיוון שהיה פגם בערבות הבנקאית שלהן לדעת ועדת המכרזים. זה הלך לבית המשפט והשופט חשב שוועדת המכרזים טעתה.

למה נפסלה שביט מרקורי?

גם שם היה פגם בערבות הבנקאית. זה עדיין בבית המשפט.

האם במכרז נאמר שיהיה מפעיל אחד נוסף? למה לא יכולים להיות עוד שניים נוספים?

היו שני טעמים: טעמים תפעוליים, וטעמים כלכליים. הטעמים התפעוליים זה הכנסת עוד גורמים שפועלים בתוך השטח האווירי, והטעמים הכלכלים זה לפני שמכניסים את הגורם השלישי צריך לראות איך השוק מסתדר מבחינה כלכלית. השוק לא נסגר רק לשני גורמים.

איפה עומד ההליך המשפטי לגבי הגורם השלישי?

צו המניעה ניתן על ידי הגורם השלישי ולא על ידי הגורם השני. חברת גרניט לא קיבלה צו מניעה. מי שקיבל את צו המניעה להפסקת תהליכי המכרז היתה דווקא חברת מרקורי שביט. הם עצרו לנו את המכרז.

נניח ומצאתם פגם בערבות, אתם יכולים לבקש מהם לתקן, לא?

הם חייבים לקבל אישור של בית משפט לכזה דבר.

לפי דיני המכרזים, כמו שאנחנו מבינים אותם היום וכמו שמפרש אותם בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לא ניתן לתקן פגם בערבות בנקאית כי זה נחשב פגם מהותי. לא חשבנו כך בתיקים קודמים, ואנחנו נמצאים בערעור בבית המשפט העליון על הסוגייה העקרונית הזאת. מרגע שקיבלנו פסיקה כזאת במחוזי אנחנו הולכים לפיה.

ומתי יהיה פסק הדין לגבי הערבות של חברת מרקורי?

זה עניין של מספר שבועות.

לאור הפסיקה בתיק של גרניט הכרמל, אני מציע שרשות שדות התעופה תבחן מחדש את ההחלטה שלה לגבי הערבות שלי. יכול להיות שהם ימצאו שבמקרה שלי הם יכולים לשגת ממה שהיה, דבר שיחסוך להם הוצאות בית משפט. אני מציע שישקלו שנית את האפשרות לתקן את הערבות. אם שני המתמודדים האחרים במכרז – גרניט הכרמל ודור אנרגיה - לא מתנגדים אז אולי אפשר לעשות את זה.

אני רוצה להתייחס לחשש שבא לידי ביטוי בעתונות.

אתה מסכים, אגב, שכל השלושה יהיו בפנים?

אני חושב שזה נושא משפטי. כיוון שאנחנו במצב שלא נפסלנו..

בוא נניח שהם יתקנו את הערבות והמבחן יהיה מבחן המחיר.

אני לא חושב שסביר לדרוש ממני לוותר על יתרון מסויים שיש..

אוקיי, אתה לא מוכן.

אנחנו מוטרדים מאוד, כיוון שעל פי העתונות הובטח לעובדי שירותי תעופה דחייה בהליך של קידום המכרז על רקע הפסקת השביתה. דחיות נוספות בהליך הזה יכולות לגרום לבעיות קשות.

בינתיים אתה עוזר לזה שזה יידחה.

אני מקווה שלא תהיה הבטחה של משרד התחבורה שהולכים לדחות את התהליכים.

יש התחייבות של מנכ"ל משרד התחבורה לעובדי שירותי תעופה לדחות את פתיחת המכרז בעוד 3 חודשים, וזאת מתוך כוונה לבחון אפשרות שנציגות העובדים תשתתף במכרז הזה. על בסיס זה שהמכרז נדחה חזרנו לעבודה.

יש מכתב כזה?

יש מכתב של סלמן.

זה מכתב שהגיע אליכם?

הגיע אלינו ואל רשות שדות התעופה. אם פותחים את המכרז לחברות נוספות אנחנו גם רוצים להיות שותפים.

אתם רוצים לפתוח חברה שלכם?

כן.

מי שניזוק בינתיים בצורה בלתי רגילה אלו חברות התעופה. אם בן ציון סלמן לא יוכל לקיים את הבטחתו, בעוד שלושה חודשים אנחנו צפויים לשביתה דומה. אדוני היושב-ראש, זה מאות אלפי דולרים לנו ומיליוני דולרים לידידי מאל-על. ראיתי בעיתון שאייר-קנדה מגיש תביעה על 10 מיליון דולר. זה אובדן של נוסעים, אובדן של לקוחות, אובדן של מוניטין. אנחנו חסרי אונים.

הנזק הכספי שנגרם לחברות התעופה הזרות הוא נזק אדיר. כל נחיתה והמראה נוספת זה נזק אדיר בהוצאות הישירות של הטיסה ובהוצאות של נוסעים שצריכים לטוס טיסות המשך. יש גם אספקט בטיחותי בכל הדבר הזה. לפי כללי הבטיחות אפשר לתדלק מטוס שיושבים עליו נוסעים, אבל זה רק במקרה של יוצא מהכלל.

בכמה, אם בכלל, תדלוק בארץ יותר יקר מתדלוק במדינות אחרות? הטענה העיקרית היא שהמונופול הזה גרם לזה שמחירי התדלוק בארץ הרבה יותר יקרים מאשר במקומות אחרים.

אין לי כרגע את המספרים. אני יכול לבדוק את זה ולחזור אליך.

בארץ קיימת אפליה במחירי התדלוק. אל-על מקבלת את זה בזול. ככל שהכמות הולכת וקטנה משלמים יותר. דבר כזה לא קיים בעולם. בעולם יש מצב שבו משלמים עבור מינימום תדלוק. אם מתדלקים 2000 ליטר יש סכום קבוע. מעבר לזה, על כל גלון שמתדלקים לוקחים X סנטים. בארץ המחיר כפול ממה שקיים בעולם.

במה זה עוזר לי כנוסע?

אנחנו עוזרים לך בכך שאנחנו עוזרים לתחרות. התחרות מוזילה מחירים, משפרת שירות.

האם הכרטיס יעלה פחות? אם זה לא עוזר לי ואתם מכניסים לסכנה קיומית 120 משפחות, אז לא מעניין אותי גרניט הנגב, דור אנרגיה.

חבר הכנסת גילאון, כשפתחו את שוק השמיים לתחרות מתל-אביב לאילת לחברה נוספת, העמידו בסכנה 1300 משפחות. לא קרה שום דבר, מכיוון שאתה משתדל להיות יותר טוב, יותר זול. זה יוריד את מחירי הטיסה כי נוכל להתחרות עם חברות זרות שמתדלקות במקום אחר במחיר יותר זול. זה לא רק בשטח הזה, זה בהרבה שטחים.

מחירי הדלק עולים ויורדים. הם היו לפני כשנה 38 סנט לגלון, ולפני כחודש דולר לגלון. התחרות יכולה להועיל רק אם היא תיצור ביקושים נוספים. כשפתחו את התעופה הפנים ארצית השוק גדל ב-30%. לא ימכרו ליטר אחד יותר גם אם יתנו אותו בחינם בנמל התעופה בן גוריון. הביקוש קשיח. התחרות הזאת תיצור כפילויות, כי היא תיצור עודף של עובדים, עודף של ניהול.

הטענה כלפיך היא שהמחירים שמשלמים לחברה שלך הם מוגזמים.

המחירים בנמל תעופה בן גוריון גם של התדלוק וגם של שירותים אחרים הם הרבה יותר יקרים מאשר באירופה. יש לזה הרבה מאוד סיבות: השדה הזה פתוח 24 שעות ביממה, יש מערכות של הסכמי שכר שמאורגנים הרבה מאוד שנים ועוד. גם באיטליה יש שביתות וגם בצרפת יש שביתות. שביתות הן הליך לגיטימי וחוקי במדינת ישראל.

אני חושב שהתחרות הזאת תביא לירידת מחירי הטיסה. כל הדברים שהצגת קודם גורמים לזה שמחירי שירותי תעופה גבוהים ביחס לעולם. אני מציע שנוציא את המכרז ונראה מה קורה. אם יש מונופול טבעי שצריך להווצר, הוא יווצר בכל מקרה.

המחירים ברשות מפוקחים החל משנת 1997. להערכתנו הם גבוהים. בנוסף לכך יש דמי מעבר שנגבים על ידי הרשות.

מה זה דמי מעבר?

אם אמרת שלום שילמת כסף.

האם התשלום הוא לחברת שירותי תעופה?

אייר קנדה משלמת יותר.

בכמה יותר?

אנחנו הצענו בזמנו לקחת 5 שדות תעופה מקבילים באירופה, אבל הם לא היו מוכנים. אני חושב, כמו שאמר האוצר, שהתחרות כן תפתח את השוק.

האם מישהו יודע את המחירים לאירופה בחודשי הקיץ? האם זה בגלל מחירי הדלק? היום המחיר יותר נמוך לאירופה, בקיץ הוא יותר גבוה. למה זה? זה בגלל הדלק? אם ייכנס מפעיל נוסף, זה לא אומר שהעלויות שלי ירדו. אני מציע לאוצר לבדוק את הנתונים.

שייכנס מפעיל נוסף, חברת שירותי תעופה תתרסק כי יקלטו עובדי קבלן מכל מיני מקומות. זה מה שיקרה.

נוצר פה רושם כאילו מפעילים את הנושא הזה של תדלוק המטוסים איזה 2000 איש. ביום שבת 4 עובדים מתדלקים את כל המטוסים שנוחתים וממריאים משדה התעופה. ביום חול יש 7 עובדים שמתדלקים את המטוסים שממריאים ונוחתים. לאן תכניסו עוד חברה?

הגברת בלאו, את מכירה את המכתב של מנכ"ל משרד התחבורה לחבר הכנסת עמיר פרץ?

לא נאמר לי כלום בנושא זה.

בתוקף איזה סמכות פונה מנכ"ל משרד התחבורה ומתחייב ליושב-ראש ההסתדרות? על פני הדברים נראה לי שזאת חריגה מוחלטת מסמכות. מנכ"ל משרד התחבורה לא אמור להתערב בדבר כזה. הוא אמור לתת לרשות שדות התעופה לטפל בזה מול העובדים.

המנכ"ל שלנו פנה לאבי קוסטליץ וביקש ממנו לדחות ב-3 חודשים את מועד בחירת..

מה יקרה ב-3 החודשים האלה?

הסיכום הקודם היה שהמסלול יהיה כפי שהוא קיים היום.

מה זה המסלול שקיים היום? מה מטרת הדחייה?

המנכ"ל פנה במכתב לגבי אסרף..

מה המטרה של ההתערבות שלו?

הוא רוצה ארכה של 3 חודשים למועד פירסום הזכיין.

ומה הארכה הזאת תתן?

לתת לנו סיכוי להכנס.

איך? אם הם לא מבטלים את המכרז אתם לא יכולים להגיש הצעה.

השביתה האחרונה הביאה נזקים לאל-על בהיקף של כמיליון דולר.

מה עשיתם בתקופת השביתה? תדלקתם בחו"ל?

רוב הטיסות תודלקו כאן לא דרך הצנרת שקיימת בשדה אלא בעזרת מכליות שהביאו את הדלק משם.

זה אתם ישירות, או החברה?

אנחנו.

האם חברת תעופה זרה יכולה לעשות את אותו הדבר? רק לאל-על אפשרתם את הדבר הזה?

יש להן קצת ציוד.

אם מדברים על ההוצאות הישירות של התדלוק, אנחנו מדברים על 6 סנט לגלון לשירותי תעופה.

אל-על משלמת 2 סנט.

ארקיע משלמת 6 סנט. כשהדלק רק עובר בצינור ולא שוהה שם אפילו דקה זה כבר מגיע ל16 סנט.

אתה רחוק מהמספרים.

התחייבתי בפני חבר הכנסת עמיר פרץ לקיים דיון נוסף. ממה שאני מבין כרגע, ההליכים המשפטייים חייבים להמשך. אני מביע תמיהה על התערבותו של מנכ"ל משרד התחבורה מול ההסתדרות. אני לא חושב שזה תפקידו להכנס לדברים כאלה. לדעתי, כשיש בעיה ברשות עצמאית, היא זאת שצריכה לטפל בבעיה בלי מעורבות של גורם חיצוני. העניין הזה של מפעיל נוסף זה לא דבר חדש. זה נכון שכל אחד שיש לו מונופול טוב לו עם המונופול. אני יכול להבין את החברה ואת העובדים שלה, כי הם עלולים להפגע מכניסת מפעיל נוסף. אני מבין שהם שובתים, כי זכותם לשבות, אבל גם זכותו של המעסיק להפעיל צעדים נגדיים. מה שמשרד התחבורה עושה ומה שאתם עושים אלה דברים מאוד פרובלמטיים. אני לא חושב שיש הצדקה שחברות תעופה שנלחמות על הנוסע, על המחירים ישלמו על הדלק יותר מאשר משלמים במקומות אחרים.

אני תמה על כך שסלמן התערב. אני רוצה להביע תמיהה על כל המהלך כולו. החשש שלי, בסופו של דבר, הוא שכתוצאה מהמהלך הזה נוציא קבוצה גדולה של משפחות. אם דיברת על השביתה, אז יש צורך לומר למה פרצה השביתה.

חבל שלא התייעצנו איתך כשהכניסו מפעיל נוסף לאילת. בדיוק מה שאומרים פה אמרנו כשהכניסו מפעיל נוסף לאילת.

האם באיזה שהוא שלב נלקח בחשבון מה יהיה הפתרון לאנשים האלה כאשר עוברים למפעיל נוסף? האם מישהו חשב על כך שהם יעבדו אצל המפעיל השני?

חבר הכנסת גילאון, אני מציע שמי שיזכה כמפעיל נוסף יקח את העובדים האלה.

אם בכוחה של ועדת הכלכלה לעכב את זה, לדחות את זה, זה מה שהיא צריכה לעשות.

מכיוון שהתחייבתי בפני חבר הכנסת עמיר פרץ לא לסיים את הדיון היום, אנחנו לא נסיים אותו היום. ממילא אנחנו צריכים לחכות לתוצאות ההליכים המשפטיים.


2. תקנות רשות שדות התעופה (אגרות) (תיקון), התשס"א-2001

תקנה 20 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות) מטילה כיום על בעל כלי טיס שלא שילם את האגרות במועד לשלם בריבית פיגורים עוד 2% לחודש. מטרת התיקון שמבקשת רשות שדות התעופה היא להקטין את ריבית הפיגורים מ-2% לחצי אחוז.

אני בעד שישלמו, אבל זה לא נראה מוגזם?

אנחנו באים פה ביוזמה לטובת חברות התעופה. הריבית האפקטיבית השנתית של בנק הפועלים היא 15.4%.

אסור שזה יהיה פחות מאשר הבנקים, כי אחרת לא ישלמו.

זה שנתיים עומד על סדר היום.

התקנות הגיעו לוועדה בדצמבר.

לא בגלל הוועדה.

אני חושב שבתנאים האלה טיפה עונש זה מוצדק, ולכן נאשר את החצי אחוז הזה.















3. התשלומים והאגרות שגובה רשות שדות התעופה.

מי יכול להסביר לנו על שיטת ההצמדות והאגרות?

אנחנו מדברים על מסופי הגבול. מסופי הגבול מתחלקים לשתי קבוצות: מסופי הגבול שיש לנו הסכמים עם הרשות הפלסטינית שההצמדה תהיה בדולרים, ומסופי הגבול שהמחיר נקבע בשקל. בערבה היתה בקשה להוריד את אגרת המעבר לפועלים ירדנים.

מה שמטריד אותנו זה השיטה שבה זה נעשה.

כאשר הבקשה היתה מונחת על שולחן הוועדה, הדולר היה שווה 4 שקלים, וכשזה הוצג הדולר היה שווה 3 שקלים. 2 דולר היו פעם 6 ולאחר מכן 8. בהנחה שקראתם את המכתב..

מר קוסטליץ, לא קראו את המכתב כי המכתב הגיע אתמול וחסרו לו הנספחים. אנחנו הודענו היום שאנחנו מבקשים לצרף את הנספחים א',ב' ו-ג', אבל עד לרגע זה לא קיבלנו אותם.

זאת תקלה טכנית. אנחנו עושים כרגע עבודה פנימית אצלינו על כל נושא האגרות. מה שברור וחשוב הוא שאנחנו חייבים הצמדה. נכון שיכולה להיות הצמדה שקלית.

עוד בתקופתו של אבי יחזקאל כיושב-ראש ועדה הועלתה בעיה, שיתכן שיש בה ממש ויתכן שאין בה ממש, שנובעת מלשונו של סעיף 29 לחוק רשות שדות התעופה, שקובע: "הרשות רשאית להציע לשר התחבורה תקנות בדבר תעריפי אגרות שישתלמו לה או לאחרים בעד השימוש בשדות התעופה של הרשות ובמתקנים שבהם ועל השירותים שנותנים בהם היא או אחרים, ובדבר סידרי גבייתם ותשלומם.." נאמר גם שתעריפי האגרות יכולים להיות כוללים ומסווגים לפי סיווג כלשהו. בסעיף קטן (ד) נאמר: "האמור בסעיף זה לא יתפרש כגורע מסמכות הרשות לתת שירות ולקבוע בעודו תשלום אף אם לא נקבעה לאותו שירות בתקנות, והוא כשאין חובה על פי חיקוק ליתן אותו שירות". היו פה גורמים שטענו שהרשות במקום לקבוע אגרות לסוגי שירותים שונים שהיא מחוייבת לתת, היא קובעת אותם כתשלומים. ברגע שזה תשלומים זה לא מפוקח לא על ידי הממשלה ולא על ידי ועדת הכלכלה. אז התבקשה הרשות להמציא רשימה של כל סוגי האגרות והתשלומים שהיא גובה.

האגרות מנויות בחוק.

מה שמנוי בחוק אנחנו יודעים. יש דברים שהם לא מנויים בחוק.

זאת הרשימה.

יש גם רשימה של תשלומים?

גם מה שהוא לא באגרות.

היות והם לא מבקשים לפרוץ את מכסת האגרות או את גובה האגרות, הם בסך הכל מבקשים את נושא ההצמדה..

את זה פתרנו.

הם התחייבו להעביר לך את כל רשימת..

הם התחייבו מזמן.

אם הם לא יעבירו לנו את הרשימה, לא יהיה שום דיון בשום נושא שקשור לרשות שדות התעופה.

אנחנו מוכנים להעביר עכשיו.

לגבי הרשימה אני מקווה שהיא סוף סוף תגיע. המועצה לצרכנות פנתה אלינו וטענה שאת גביית אגרת הנוסע, שהיא נקובה דולרית, אתם ממשיכים לעשות על פי שער הדולר הגבוה במחירה במזומנים ולא על פי השער היציג. הם טוענים שזה לא בסדר כלפי הנוסעים.

הגבייה של 13 דולר לאגרת נוסע היא בהתאם לכתוב בתקנות, כלומר על פי שער הדולר היציג שמפרסם בנק ישראל. מעולם לא היתה סטייה ולו בסנט אחד מהדולר היציג.

אגרת הנוסע לא נגבית על ידי רשות שדות התעופה, היא נגבית על ידי סוכני הנסיעות. סוכני הנסיעות גובים באותו שער שהם גובים את מחיר הכרטיס.

האם כשקונים כרטיס דרך סוכן נסיעות הסוכן מעביר לך את הכסף ואתה מעביר לרשות?

הוא מעביר לי את הכסף ואני מעביר אותו בדולרים לרשות.

לפי איזה שער הוא מעביר לך?

הוא מעביר לי לפי השער הגבוה.

אתם גובים את מחיר הכרטיס ואת מס הנמל לפי השער הגבוה. אתה מעביר לרשות לפי יציג או לפי גבוה?

אני מעביר דולרים.

אז הוא לא מעביר לכם יציג.

ישנן שתי תביעות ייצוגיות נגד חברות התעופה, נגד הרשות ונגד משרד התחבורה שעומדות ותלויות בבית המשפט.

לגבי השערים, סוכני הנסיעות מעבירים לחברות התעופה את הכסף לפי שער העברות המחאות, לא לפי שער מזומן ולא לפי שער אחר. מה שסוכני הנסיעות גובים מהנוסעים זה לא עניינן של חברות התעופה.

למה? אתה גובה את מס הנמל על פי השער הגבוה ומשלם לרשות לפי השער הגבוה.

אנחנו משלמים בדולר ירוק.

אם אתה נותן לו דולר ירוק אז זה לפי השער הגבוה. אתה לא קונה דולר ביציג. יש שער יציג שהוא בין קניה למכירה, ויש שער קניית מט"ח שהוא נע אבל יותר גבוה מהיציג. אם הנוסע משלם לך לפי השער הדולרי הגבוה ואתה מעביר אותו לרשות שדות התעופה, אז אתה לא גובה לפי היציג.

אנחנו גובים על פי השער היציג. ביום שהוגשו התביעות היצוגיות לבתי המשפט, התחילו חברות התעופה להעביר דולרים. חברת אל-על לאורך שנים רבות העבירה שקלים לפי השער היציג. באותו יום שהוגשו התביעות היצוגיות הם התחילו להעביר דולר כנגד דולר.

ברגע שקיבלת מהם דולר ירוק, לא יציג, קיבלת יותר מאשר ערך הדולר היציג.

לא, כי אני מוכר אותו בשער נמוך מזה. אני מפסיד כסף.

במילים אחרות: אתה לא רוצה דולר, אתה רוצה שקלים.

מדברים בשברי אחוז. הסכומים שמדברים עליהם הם מאוד זניחים, כי מדובר על 13 דולר.

המועצה הישראלית לצרכנות טרחה לכתוב מכתב, אנשים הגישו תביעות ייצוגיות. על פני השנים זה מיליונים של דולרים.

גם לא. יכול להיות שהעיוות הוא לא בפעילות השוטפת אלא בתקנות.

אתה רוצה לגבות יותר מהנוסע. אתם עובדים למען הבנקים.

איך מעבירים את הכסף לרשות? במזוודה עם ירוק? עובדים בהעברות בנקאיות.

תעבירו את זה שקלית. את מחיר הכרטיס תעביר דולרית, ואת מס הנמל תעביר שקלית.

מדובר על 13 דולר מתוך חבילת נופש שעולה 1000 או 2000 דולר.

בתורכיה היא עולה פחות.

אנשים משלמים לסוכני הנסיעות או לחברות התעופה בכרטיס אשראי ב-12 תשלומים שקליים לפעמים. אי אפשר להפריד את ה-13 דולר מתוך החבילה הגדולה.

כשאני קונה כרטיס בחברת תעופה אני בסוף משלם בשקלים. אפשר לחשב לי את הקטע של הכרטיס לפי השער הגבוה, ואת הקטע של מס הנמל לחשב לפי השער הנמוך ואז לחבר ביניהם.

כשסוכן נסיעות פושט את הרגל, רשות שדות התעופה מקבלת את ה-13 דולר. מי שמממן את זה זה הסוכן או חברת התעופה.

מר עובדיה, מה אתם בחברת אל-על רוצים לעשות? האם אתם יכולים לבקש מסוכני הנסיעות לגבות את אגרת הנמל לפי יציג, ואתם תעבירו שקלים לרשות?

בהרבה מדינות בעולם הגבייה לא נעשית לא על ידי הסוכן אלא על ידי הרשות. סוכני הנסיעות וחברות התעופה נותנות להם את השירות הזה חינם.

ארגון התעופה הבינלאומי ביקש, התחנן שמס נמל לא ייגבה בשדה התעופה, שזה לא יהיה חלק ממחיר הכרטיס.

אני חושב שחברות התעופה הפועלות בארץ צריכות לגבות את מס הנמל לפי השער היציג ולהעביר אותו לרשות שדות התעופה בשקלים. צריך להפריד את זה מהעניין הדולרי של הכרטיס. זה נכון שהחיסכון לא יהיה גדול, כי על 13 דולר ההפרש בין היציג ובין הגבוה יכול להתבטא בחצי שקל.

אני מציע שישנו את התקנה והשער יהיה אותו שער שגובה סוכן הנסיעות, שגובה חברת התעופה.

אנחנו לא רוצים לפגוע בכם, כי כל האגרות – אגרת נחיתה, אגרת פיקוח אווירי – נגבות בשער גבוה. בתקנות צריך שיהיה שער אחד.

יחסית לנמלי התעופה בעולם אנחנו במקום די טוב באמצע. זה לא מסוג הדברים שנכפה עליכם. תשקלו אם אתם לא רוצים לטובת ציבור הנוסעים לעשות את זה. אני מאוד מבקש ממך, מר קוסטליץ, שתענה לפניית המועצה לצרכנות שאתה לא אשם בזה, ומי שמרוויח בסופו של דבר זה הבנק.

משרד התחבורה באמצעות ראש מינהל התעופה האזרחי הוציא הנחיה לכל חברות התעופה להקפיד על גביית אגרת נוסע יוצא לפי השער היציג בלבד.

רבותי, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00