פרוטוקולים/כלכלה/2848
2
ועדת כלכלה
6.3.2001
פרוטוקולים/כלכלה/2848
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א באדר התשס"א (6 במרץ 2001), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 06/03/2001
תקנות סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה), התש"ס-2000; . תקנות התעבורה (תיקון), התשס"א-2000 בדבר איסור הרכבת נוסע על אופנוע; תקנות התעבורה (תיקון מס' 6), התש"ס-2000 בדבר הגדרה לאמבולנס, הרחבת סמכויות רשויות התמרור המקומיות, הסעת ילדים באוטובוס, עדכון רשות הרישוי על שינוי כתובת, שירות לנסיעה מיוחדת ורשיון לנסיעת שירות.; תקנות התעבורה (תיקון מס' 8), התשנ"ג-1993 (תיקון), התשס"א-2000; תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התש"ס-2000 בדבר רשיונות נהיגה
פרוטוקול
חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
יגאל ביבי
נחום לנגנטל
אבי גונן תחום טכני אגף הרכב, משרד התחבורה
עדה וייס, עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
צבי יוזנט סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה
רונן ישעיהו מנהל אגף תשתיות ופיתוח, משרד התחבורה
חוה ראובני לשכה משפטית
רפ"ק אירית מור מדור תאונות דרכים, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ שולמית שמעון ראש חוליית תעבורה מחלקת התנועה
אמיר שביט אגף תקציבים, משרד האוצר
רג'ין יהודה-כלף,עו"ד מכס
ד"ר יצחק ברלוביץ ראש שירותי רפואה, משרד הבריאות
שלום פריינטה ממונה על אמבולנסים, משרד הבריאות
שי אילן, עו"ד משרד הבריאות
יפעת רווה, עו"ד משרד המשפטים
גבריאל אל-חייני קצין בטיחות בתעבורה בירושלים, מגן דוד אדום
נתנאל רוטנברג מנהל מחלקת רכב ותחבורה, מגן דוד אדום
אהרון פנחס משרד הביטחון
רוברט נויפלד יועץ משפטי באט"ל
סמי כספי משרד הביטחון
מרים גראני-רוזנב לשכה משפטית, משרד החינוך
שוש ימין מנהלת אגף והצטיידות, משרד החינוך
אהובה גנור מנהלת אגף שירותי תיירות, משרד התיירות
תקוה נוימן איגוד הצרכנים
מוטי פלדמן מזכיר מועצת המובילים
סא"ל יצחק גורביץ רע"ן כלכלה, נציג מתאם הפעולות בשטחים
עמיחי בן-דרור מרכז השלטון המקומי
נעה בן-אריה מרכז השלטון המקומי
נאוה מקובסקי,עו"ד "קרנית"
מקסים רקוב משרד ראש הממשלה
ד"ר פרץ סגל משרד המשפטים
יפעת שפרכר
נושא: 1. תקנות סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה), התש"ס-2000.
2. תקנות התעבורה (תיקון), התשס"א-2000 בדבר איסור הרכבת נוסע על אופנוע.
3. תקנות התעבורה (תיקון מס' 6), התש"ס-2000 בדבר הגדרה לאמבולנס, הרחבת סמכויות רשויות התמרור המקומיות, הסעת ילדים באוטובוס, עדכון רשות הרישוי על שינוי כתובת, שירות לנסיעה מיוחדת ורשיון לנסיעת שירות.
4. תקנות התעבורה (תיקון מס' 8), התשנ"ג-1993 (תיקון), התשס"א-2000.
5. תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התש"ס-2000 בדבר רשיונות נהיגה.
1. תקנות סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה), התש"ס-2000
תקנות סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה), התש"ס-2000. האם החוק הוא הוראת שעה?
בתקנה 7(ד) שינינו את הנוסח. הנוסח המתוקן: "בעל מוסך יוודא כי המבקש הוא בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, לפי תעודה מזהה ואם בעל הרכב הרשום הוא תאגיד – לפי ייפוי כח שנתן התאגיד למגיש הבקשה לפעול בשמו ולפי תעודה מזהה של מיופה הכח."
תקנה 10 (א) (6). הנוסח המתוקן הוא: "היה המבקש מבטח, או מסר למסמן הצהרה בכתב כי מילא אחר הוראות סעיף 3(א)(1) לחוק."
בתקנה 21(א) שינינו את הנוסח: "בעל מוסך ידווח למי שקבע המנהל, אחת לחודש, את הפרטים הבאים מתוך רישומיו כמפורט להלן:" לשר אין סמכות לקבוע למי ידווחו אלא רק למנהל.
לא מדובר כאן על זה שהוא ידווח למנהל אלא למי שקבע המנהל. השאלה היא אם המנהל לא יכול לומר "אני מבקש שבכל מקרה תודיעו לא', ב', ג', ד' ו-ה'".
אנחנו ניתן לו שיקול דעת מתוך הנחה שזה פקיד בכיר במשרד התחבורה. הוא לא יתן הוראה לדווח ל-50 מקומות. למה דווקא בדואר רשום? למסור את זה אישית לא טוב? צריך לתקן את זה, הגברת וייס, כך שזה יהיה במסירה אישית או בדואר רשום.
נוסח תיקון לתקנה 22(א): "נגנב חלק משומש ממי שעיסוקו בהרכבת חלקים משומשים, פירוקם או במסחר בהם, ידווח על כך, באמצעות הטלפון, למי שקבע המנהל תוך 24 שעות מעת היוודע לו דבר הגניבה; מי שקיבל דיווח כאמור ימסור למסמן את פרטי הדיווח מיד עם קבלתו."
נוסח מתוקן לסעיף 23: "מסמן רשאי לגבות תשלום בעד הסימון בסכום שלא יעלה על הסכום שקבע השר לפי סעיף 14(ב) לחוק." החוק קובע שזה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לכן לא צריך לחזור על זה בתקנות.
רבותי, אנחנו מאשרים את התקנות על תיקוניהן כפי שנאמר לעיל, ומאחלים לכם נסיעה טובה ובטוחה בלי גניבות.
כל עוד אין לכם סכומים אתם לא יכולים להתחיל להפעיל את התקנות. תבדקי את העניין הזה. זה היה מיום פירסומן?
זה לא היה מיום פירסומן.
2. תקנות התעבורה (תיקון), התשס"א-2000 בדבר איסור הרכבת נוסע
על אופנוע.
"..לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רשיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רשיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר." מי שהוא מתחת לגיל 18 לא יכול להרכיב בכלל, ונהג חדש לא יכול להרכיב חודשיים. אנחנו מאשרים בזה את תקנות התעבורה (תיקון), בדבר איסור הרכבת נוסע על אופנוע.
3. תקנות התעבורה (תיקון מס' 6), התש"ס-2000 בדבר הגדרה
לאמבולנס, הרחבת סמכויות רשויות התמרור המקומיות, הסעת
ילדים באוטובוס, עדכון רשות הרישוי על שינוי כתובת, שירות
לנסיעה מיוחדת ורשיון לנסיעת שירות.
"אמבולנס" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואיים בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משר הבריאות או מטעמו".
הם לא רוצים שזה יהיה מיניבוס. צריך להוסיף "או רכב להסעת בעלי חיים חולים או פצועים". נוסיף הגדרה נוספת: "אמבולנס לבעלי חיים" – אמבולנס... לפי אישור של משרד החקלאות.
תהיה הגדרה נוספת: "אמבולנס לבעלי חיים" – כלי רכב המיועד לפי מבנהו להובלת בעלי חיים חולים או פצועים, ואשר לגביו ניתן אישור מאת מנהל משרד החקלאות".
(2) בהגדרת "רכב בטחון", אחרי "של מגן דוד אדום" יבוא "או שניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו."
שתי ההגדרות שאנחנו מדברים עליהן באות לעגן בחקיקה את מה שמתבצע בלי סמכות חוקית מזה עשרות שנים. למשרד הבריאות יש קריטריונים מקצועיים רפואיים איזה רכב מתאים להיות אמבולנס ואיזה רכב מתאים להיות אמבולנס טיפול נמרץ. זה קשור לציוד, לאבזור, למוקד קשר וכיוצא בזה. בהתאם הם נותנים לרשות הרישוי שרושמת אותם המלצה לאמבולנס רגיל שלא מקבל סטטוס של רכב ביטחון, לא יכול להפעיל סירנה, או המלצה לאמבולנס טיפול נמרץ שמקבל סטטוס של רכב ביטחון. אלה נרשם להם ברשיון הרכב שהם רכב ביטחון, כלומר הם רשאים להתקין סירנה ופנס מהבהב לפי תקנות התעבורה.
יש לו הגדרה נפרדת. לגבי תיקון תקנה 178, כיום יש לנו היתר לנהיגת אמבולנס של מגן דוד אדום ואין רשיון נהיגה מתאים לאמבולנס שהוא לא של מגן דוד אדום. הרעיון הוא להשמיט את המילים "של מגן דוד אדום".
חשוב מאוד להדגיש את נושא ההיתר ממשרד הבריאות שמתייחס להיותו רכב ביטחון. גם בהגדרה הראשונה וגם בהגדרה השנייה יש אישור. צריך להגדיר מה מהותו של האישור כפי שמופיע בהגדרה של רכב ביטחון.
לנו יש בעיה עם התקנות הללו, כי הן מטילות עלינו חובה מבלי לתת לנו אפשרות לבצע אותה. אין לנו שום מערכת של פיקוח או בקרה שתוכל לעמוד במטלה שהתקנות הללו מטילות עלינו. מדובר כרגע על כ-400 אמבולנסים. אם נרצה לתת אישור כמו שצריך, לפקח כמו שצריך אנחנו צריכים אמצעים. אחת הדרכים היא להטיל על זה אגרה, ושהאגרה הזאת תממן את אותה פעילות שאנחנו צריכים לעשות. כל פעילות אחרת במצב הזה היא להטיל עלינו משימה שבשמיכה המאוד מאוד מתוחה שאנחנו נמצאים בה היא פשוט בלתי אפשרית.
זאת טענה מעניינת אבל היא לא לעניינינו. אני לא בודק אף פעם אם יש כיסוי תקציבי או לא. אני מניח שברגע שהמטלה תוטל תמצא הדרך.
במסגרת ההתמודדות שלכם מול גורמי האוצר וכל האחרים, תגידו שהטילו עליכם מטלה בהתאם לתקנות הללו.
ההערה לגבי המילה "או" לא מסתדרת כל כך עם הדברים, משום שרכב ביטחון מוגדר היום כרכב של מגן דוד אדום שמה שמוצע להוסיף לגביו זה את המילים "או שניתן לגביו אישור".
תקנה 18 לתקנות התעבורה נתנה סמכות לרשות תמרור מקומית. אנחנו מבקשים בתקנה 18(ב) להרחיב את הסמכויות של רשויות תמרור מקומיות, ולאפשר להן הצבת תמרורים וקביעת תמרורים ללא הסכמה של רשות תמרור מרכזית, למעט תמרורים שעוסקים בתחבורה ציבורית – תחנות, אוטובוסים, מוניות.
עד היום זה היה ברשות תמרור מרכזית? תני לי דוגמה של תמרור שאתם רוצים להעביר לרשות תמרור מקומית.
רשות תמרור מקומית זה מי שרשות תמרור מרכזית מסמיכה אותו להיות רשות תמרור מקומית. מדובר בכל ראשי הרשויות המקומיות, מהנדסים, מע"צ.
זאת אומרת שכל הסדרי התנועה שהיום נמצאים בתחום רשות מקומית, למעט כל הקשור בתחבורה ציבורית, יהיו בסמכותה של רשות תמרור מקומית?
אנחנו מבקשים לתקן את תקנה 84(ז). בעקבות תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מינה שר התחבורה ועדה לבדיקת הסעת ילדים באוטובוס. התקנה מאפשרת כיום הסעה באוטובוס עד 70 נוסעים כאשר יושבים 3 ילדים עד גיל 14 באותו ספסל. בעקבות הוועדה הוחלט לצמצם את האפשרות הזאת, ולאסור להסיע 3 ילדים במושבים מסויימים באוטובוס. מדובר על מושבים מאחורי הנהג, על מושבים שאחרי שתי הדלתות ועל המושבים האחרונים שבסוף האוטובוס.
היום כתוב שהכתובת היא הכתובת האחרונה שמסר האדם בבקשה למתן או חידוש רשיון. בפועל אנשים לא באים לעדכן כתובות. רשות הרישוי נסמכת על הכתובות במרשם האוכלוסין, ששם יש חובה סטטוטורית.
אתם מציעים שהכתובת תהיה במאגר נתוני הנהגים במשרד התחבורה. למיטב ידיעתי המונח הזה איננו מוגדר. אני לא יודעת ממה מורכב מאגר נתוני הנהגים במשרד התחבורה. מצד אחד אתם אומרים שהכוונה היא לסמוך על הנתונים של מרשם האוכלוסין, ומצד שני תקנה 13 מחייבת כל אדם לעדכן אתכם בפרטים שלו. נניח שאני ילדה טוב ואני באה ומעדכנת אתכם ולא את משרד הפנים.
יש להם מאגר נתונים ממוחשב שמסתמך על הכתובת האחרונה שנמסרה, או על כתובת שהגיעה ממקור אחר. חובתו של בעל הרכב לוודא שהכתובת הנכונה תהיה במאגר. הוא לא דאג לזה, הוא התרשל, שלחו את זה למקום שהוא לא קיבל, זאת בעיה שלו.
מהו מאגר נתוני הנהגים במשרד התחבורה? אתם משתמשים במונח לא מוגדר. אינני יודעת מאיפה הוא צץ ומה הוא כולל. אם תגדירו שזה מאגר המבוסס על נתונים שנהגים מסרו לכם או משרד הפנים מסר לכם ואתם משתמשים תמיד בנתון האחרון, הכל מצויין ויפה. אם אני, למשל, מעדכנת אתכם בהתאם לחובה שאתם מטילים עלי בתקנה 13, ואתם לא שולחים לכתובת שעדכנתי אתכם אלא לכתובת אחרת לפי מה שיש במשרד הפנים, שאותו לא עדכנתי, יראו בזה מסירה?
אנחנו נכתוב "מאגר הנתונים הממוחשב מטעם משרד התחבורה המבוסס על נתונים המצויים בידי משרד התחבורה..
אני מבקשת שתכלל בתקנות הגדרה של מאגר נתוני נהגים כך שזה תמיד יהיה המידע האחרון שהתקבל ממקור מוסמך שהעביר את המידע.
כיועצת משפטית של הוועדה אני מביעה את דעתי שיש כאן חריגה מסמכות. אדוני יחליט מה שהוא רוצה.
"מאגר הנתונים הממוחשב" – מאגר נתונים ממוחשב המתנהל במשרד התחבורה לגבי נתוני נהגים.
לפי מה שאתה אומר, אם יש טעות במשרד התחבורה זה לא מעניין אף אחד כי כתוב בחוק שזה מאגר הנתונים.
זה לא נכון. אם מישהו הלך ודיווח ומשום מה זה לא נקלט במחשב, משרד התחבורה לא יעניש אותו על כך. הם יבטלו לו אם הוא דיווח. הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, כי בדרך כלל הדברים נעשים במערכות on line.
בעניין של עבירות קנס כתוב במפורש בחוק "אלא אם כן יש טעות שיסודה ברשויות המדינה". קורה שיש טעויות, ולכן רק את ההסתייגות הזאת אני מבקשת להוסיף.
זה צריך להיות ברור בנוסח שאם האדם מילא את חובתו, דיווח והמשרד לא קלט, לא יעמידו אותו לדין.
אנחנו נוסיף "אלא אם כן יש טעות שמקורה ברשויות המדינה". בעיני אדם צריך לדווח גם למשרד התחבורה, גם למשרד הפנים, גם לרשות השידור וגם לעירייה. אם הוא לא דיווח לכל המקומות, מצידי שיאכל אותה.
אם דיווחת למשרד הפנים, לא דיווחת לתחבורה ואת כביכול גרה בשתי כתובות, זאת בעיה שלך. אני רוצה שאזרחים יהיו ממושמעים.
אני מבקשת להביא לידיעת הממונה על חקיקת המשנה, שהיושב-ראש אישר את התקנה אבל לדעת היועצת המשפטית של הוועדה יש כאן חריגה מסמכות.
הבעיה היא שאנחנו מדברים על מספר מאגרים – מאגר נהגים, מאגר רכב. כשאדם משנה כתובת במאגר נהגים, מאגר הרכב לא מתעדכן באופן אוטומטי. אנחנו נשענים על הקבצים של משרד התחבורה. אלינו מגיעה הטענה "אם עדכנתי את קובץ הנהגים, למה נשלח לי הדוח בקובץ רכש"? אני צריכה להתמודד כל פעם מול קבצים אחרים.
אין לנו מערכות כל כך משוכללות שיודעות הכל. אם למשרד התחבורה יהיה בעתיד מערכת כזאת חכמה שיכולה לעדכן בו זמנית, בסדר, אבל כל עוד יש את המערכות היותר פרימיטיביות, הוא יצטרך לדווח לכל אחד בנפרד.
כי אנשים הקימו קווי שירות פיראטים. לפי התקנות היום מי שהיה רשום עד 1993 רשאי להמשיך ולהסיע בזוטובוס בנסיעות מיוחדות אם יש לו רשיון לזה. אנחנו מבקשים היום לתקן את התקנה כך שיהיה אסור להסיע נוסעים בזוטובוס בנסיעות מיוחדות.
מה יקרה אם אחד שיש לו קו שירות ביום יעשה ספיישלים בלילות? מה האסון הלאומי? התקנה לא מאושרת. אדם שקיבל רשיון למונית יכול לעשות מה שהוא רוצה. תפסיקו עם הדבר הזה. אני מבקש משר התחבורה החדש לקיים דיון בעודף הרגולציה בענף המוניות.
אפשר לבטל לזוטובוסים קווים, כלומר לעשות את הכל מסודר. מה הבעיה שאחד שקיבל קו שירות יעשה נסיעות ספיישל?
תגידו לשר התחבורה החדש שיש בקשה מטעם הוועדה שיקיים על זה דיון. כרגע תשאירו את המצב הנוכחי. אחרי שתקיימו דיון עם השר תחזרו אלינו. אתם לא מסבירים למה נהג הזוטובוס לא יכול לעשות ספיישל בלילה.
אני רוצה לחזור לתקנה 84. העיקרון שיושבים שלושה ילדים במושב באוטובוס זה עיקרון שכל אנשי הבטיחות אומרים שהוא נורא ואיום.
בגלל שסעיף ההסעות במשרד החינוך מוגבל, באו ואמרו: "אנחנו נעשה דברים לא בטיחותיים כי זה חוסך הרבה כסף לקופת המדינה". זאת היתה הטענה של אגף התקציבים.
תקנה 461 לתקנות התעבורה קובעת שנהג לא יסיע נוסע מעורער בנפשו. אנחנו מבקשים למחוק את התקנה הזאת.
האם ניתן לעשות תחילה קצת יותר מאוחרת על-מנת לאפשר לרשויות התמרור המקומיות להתארגן בהתאם?
מדובר על כל רשות תמרור מקומית שקיבלה הסמכה לכך מרשות התמרור המרכזית, לא על כל רשויות התמרור המקומיות. אני חושבת שזה יהיה לטובתכם אם זה יחול מיום הפירסום.
האם בכתב ההסמכה מודיעים לרשות תמרור מקומית: "את מוסמכת לבצע פעולות אלה ואינך מוסמכת לבצע פעולות אחרות, או שמא משניתנת הסמכה לרשות כרשות תמרור מקומית היא מוסמכת לעשות את כל הפעולות שרשות תמרור מוסמכת לעשות?
כל מומחי הבטיחות הם נגד העניין של 3 ילדים בספסל. ביום שיתקינו חגורות בטיחות באוטובוסים, לא יהיו 3 חגורות בטיחות במושב אחד.
חבר הכנסת לנגנטל, אם לא מאשרים את התקנה, אז ממשיכים לשבת שלושה בספסל בלי מגבלה. ככה לפחות ממזערים את הנזק.
חבר הכנסת לנגנטל, אני חייב לחשוב על ההיבט הכספי של הדבר הזה. אם זה יעלה את תקציבי ההסעה..
מדובר על הבטיחות של הילדים. אם ההסעה לא מלאה, איכשהו מסתדרים, אבל אם ההסעה מלאה, ה' ירחם.
ברגע שלילד קטן אין מקום ישיבה אז הוא מסתובב, משתולל. זה מה שקורה בהסעות. יש פציעות אין סופיות. היו לנו השנה 10 ילדים הרוגים בהסעות.
חבר הכנסת לנגנטל, התקנה הולכת בכיוון הנכון. אם לא נאשר אותה, נשארת התקנה הקודמת שהיא עוד יותר גרועה. אני מציע שתיזום דיון בוועדת המשנה לעניין בטיחות בדרכים בנושא הסעת ילדים.
"הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, אלא אם כן הנהג עדכן את משרד הרישוי בכתובתו החדשה".
האם כשאדם מעדכן את משרד הפנים בכתובת מסויימת ולא מעדכן את משרד התחבורה, אוטומטית זה מחייב את משרד התחבורה להתעדכן? אני לא בטוח.
אנחנו עושים את זה ממילא. אנחנו כיום אחת לשבועיים או חודש מקבלים קובץ ממשרד הפנים עם עדכוני כתובות, עם עדכוני פטירות.
אדוני היושב-ראש, האם מה שהוחלט זה שזה יהיה לפי הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין אלא אם עדכן הנהג את משרד הרישוי בכתובת אחרת?
תיקון מס' 5 בא להחליף את ההוראות הקיימות בעניין המרת רשיון נהיגה זר. זה בעקבות פסק דין שניתן בבית המשפט העליון לפני כמה שנים.
216(א) "רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רשיון נהיגה שבידו רשיון נהיגה זר כמשמעותו בתקנה 562, שהוא בר תוקף, שדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות בתקנות 176 עד 187 – רשיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה הזר שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;"
הוא יכול לנהוג עד שנה ברשיון הלאומי שלו בתנאי שהגיל מתאים. אחרי שנה הוא חייב לעבור לרשיון ישראלי.
(2) "עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 201;" למה בדיקות רפואיות? שהוא לא
עוור?
גברת וייס, תעשו תקנה שיהיה שיקול דעת. במקרים שיש חשד לבריאותו אפשר לשלוח אותו לבדיקה. אל תעשו את זה כללי. לא צריך לשלוח כל עולה חדש לבדיקה.
אל תעשו עודף בירוקרטיה. לעולה חדש שהגיע עם רשיון לאופנוע מחו"ל, נהג שנה פה אתם רוצים לעשות מבחן שליטה?
התחילו עם מבחני השליטה בשנת 1994 כאשר נואשו מלבדוק רשיונות נהיגה מזוייפים. אמרו: לא משנה לנו איך הוא השיג את הרשיון, אנחנו נבדוק אם הוא יודע לנהוג".
אחרי שהוא נכשל 3 פעמים במבחן שליטה הוא הולך לטסט רגיל. אנחנו נותנים לו את הצ'אנס. אני חושב שחסכנו פה בירוקרטיה.
אבל אם הרשיון שלו מזוייף ,הוא לא יודע לנהוג, מה אני אעשה איתו? עובדה היא שאין על זה צעקות.
אתה מתעלל בציבור גדול של עולים שנהגו בארץ מוצאם. עם הרשיון הלאומי שלו הוא יכול היה לנהוג שנה ולהרוג את כולם, עכשיו אתה מבקש ממנו מבחן שליטה.
זה ברוב העולם כך. כשאתה בא בתור תייר אתה יכול לנהוג עם הרשיון שלך. גם כשאתה נוסע לצרפת אתה יכול לנהוג שנה ברשיון הישראלי. אחרי שנה אתה צריך להמיר אותו לרשיון צרפתי.
אתה לא יכול לעשות את זה אוטומטית. אנחנו גם הגדרנו מה זה מבחן שליטה. זה לא 35 דקות, זה 10 דקות. זה פשוט לראות שהוא לא שקרן.
יש גם עניין כלכלי. יש כאלה שבאים עם רשיון מחו"ל לא בגלל שהם רוצים לנהוג איתו אלא כדי לקנות רכב בפטור ממסים.
רבותי, אני מבקש שתביאו לישיבה הבאה את מי שממונה על העניין, כי אני רוצה לדעת כמה מבחני שליטה נעשים בשנה.
משעה שאדם יכול לנהוג בארץ עם הרשיון הזר שנה, לעשות לו מבחן שליטה בתום שנה זה מגוחך.
גם בארצות הברית וגם באנגליה אתה יכול לנהוג עד שנה עם הרשיון הלאומי שלך. הרשיון הישראלי הוא לא דבר שניתן באופן אוטומטי כתוצאה מזה שאתה בא.
אני מוכן לגבי עובדים זרים ולגבי תיירים שזה כן יהיה. אני רוצה קליטת עליה קלה במדינה. אני לא רוצה שאדם שנהג ברוסיה, יש לו רשיון נהיגה יצטרך לעבור תהליך של השפלה.
רבותי, אני מוכרח לקבל נתונים. מי שהולך להיות נהג מקצועי צריך לעבור את זה, זה בסדר. (ד) זה בסדר.
"איזור" – איזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום, העבירות בשטחים המוחזקים.." יש היום הגדרות אחרות לאיזור בעקבות הסכם הביניים. אנחנו מבקשים לקבוע הגדרה חדשה. אנחנו מפרידים את חלק ט לשני חלקים: חלק ט, וחלק ט1.
"מי שאינו תושב ישראל ובידו רשיון נהיגה זר בר תוקף יראו אותו כבעל רשיון נהיגה בר תוקף בישראל, בדרגה המקבילה לדרגת רשיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה.."
אוקיי, הלאה. למה אפשרתם רק שישה חודשים לאזרח ישראלי או תושב ישראל? אני מבקש שזה יהיה שנה.
משום שהן נכנסות לפרק הבא. אנחנו מבקשים להוסיף "בתקנה 564(1) לתקנות העיקריות – במקום תקנה 567ב(3) יבוא 578א(א)".
הנוסח של 578 גורף מידי. אם יווצר מצב, למשל, שהרשות מחליטה שרשיון הנהיגה לא יהיה בערבית, לפי מה שמופיע פה אנחנו צריכים לקבל את המצב הזה. למעשה, ייכנס לפה נהג פלסטיני והשוטר לא ידע אם יש תוקף או אין תוקף לרשיון. כנ"ל יכול לקרות לגבי הרשיונות של הרכב.
המשמעות של הדבר תהיה שאם הוא לא יבוא עם רשיון באנגלית יראו את זה כאילו הרשיון לא בר תוקף. אנחנו לא רוצים שזה יהיה המצב, כי התוצאה תהיה שהוא נוסע בישראל ללא רשיון. לא זאת הכוונה. אם רוצים לקבוע את ההוראות המינהליות על הפלסטינים, צריך לקבוע את זה בהוראה מפורשת שאומרת "רשיונות של פלסטינים לישראל יהיו מותנים בא',ב',ג'".
אנחנו היינו ממליצים לא לקשור את התקנה הזאת לסוגייה של הסכם הביניים. יכול להווצר מצב של אי בהירות משפטית לגבי הסכם הביניים. בסופו של דבר אם זה לא תקף אז כל ההוראה לא תהיה תקפה. בנוסף צריך לתת סמכות לשר התחבורה להפעיל שיקול דעת בנושא הזה, כי לפי ההוראה הזאת אין סמכות לשר התחבורה לשנות הוראות.
רבותי, אני חושב שהפתרון צריך להיות שתושבי האיזור יוכלו לנהוג בישראל בהתאם לכללים שקובע שר התחבורה.
הכללים צריכים להיות כך: א. יש לו רשיון בר תוקף שהוצא על ידי הרשות הפלסטינית. ב. לרשיון יש תרגום לאנגלית או לעברית. זה לא צריך להיות מבוסס על הסכם הביניים אלא כהוראה בפני עצמה.
אבל גם פה יש בעיה, כי מראש אתה קובע שרשיון בר תוקף יכול לקבל ילד בן 16 ברשות אם אין שם הגבלת גיל.
אני מכיר את הרשות היום, אני לא יודע מה יקרה בעוד מספר חודשים. ככלל הם עומדים בסטנדרטים. בגלל שהקשרים שלנו איתם מתמעטים, אנחנו לא יכולים לדעת אם הם עוברים את הטסטים כמו שצריך.
אנחנו לא נלך, לדעתי, על התנערות מוחלטת מההסכם שנחתם. אני מציע שהתקנה תהיה שתושב זה וזה, שיש לו רשיון זה וזה מטעם הרשות הפלסטינית יהיה רשאי..
היום התוצאה היא שהמשטרה לא יכולה לרשום דוחות ולא מקבלים פיצויים, כי רואים את אותם נהגים כאילו הם חסרי רשיונות בר תוקף. אנחנו רוצים להסדיר את המצב הקיים כמו שהוא. ההצעה שלנו היא להסדיר את זה רטרואקטיבית, כי זה מצב שקיים מאז הסכם עזה ויריחו, כלומר נוסעים בפועל בישראל עם רשיונות ורכבים פלסטיניים.
וקרנית משלמת? נניח שנפגעתי בתאונת דרכים על ידי משאית פלסטינית מהשטחים, ואני מגלה שחברת הביטוח היא בשכם, מה אני אמור לעשות?
סעיף 12ד(1) לחוק הפלת"ד נותן לזה פתרון. אם חברה פלסטינית לא התגוננה, או התגוננה וחדלה להתגונן, קרנית נכנסת לתמונה בפרוצדורה מסויימת שהסעיף קבע אותו, משלמת, והמדינה מחזירה ומתקזזת עם הרשות.
אתה צריך לחשוב מה יקרה אם תתן למאות נהגים פלסטינים עם רכבים לא תקינים להסתובב פה. הביטוח הוא משני.
ככל שהמתיחות הבטחונית תגבר, הסיכוי להמצאותם פה הולך וקטן. אנחנו חייבים להתייחס לזה במישור הסביר. אתה נותן גם לאנשים ממקומות אחרים לנהוג. אני מציע שהרשיון יהיה מוכר פה כמו כל רשיון שניתן על ידי מדינה זרה, ובתנאי שיהיה לו תרגום לאנגלית או לעברית.
לנו יש סמכות לאפשר לנהג פלסטיני לנהוג ברכב ישראלי, ברכב צהוב ואף אחד לא יעצור אותו. ברגע שנתנו לו את הרשיון והוא עולה על רכב ישראלי, אף אחד לא יעצור אותו.
מי שקיבל רשיון בתחומי הרשות הפלסטינית, כאילו קיבל אותו במדינה זרה שאנחנו מכירים ברשיון הנהיגה שלה. מטעמים אדמיניסטרטיביים אנחנו מבקשים שיהיה לו תרגום או לעברית או לאנגלית. לגבי היתרים שלא ניתנו שם ומקורם במקומות אחרים, זה צריך להיות בשיקול דעת של שר התחבורה. לפי איך שהדברים נראים כרגע, מספר הפלסטינים שינהגו בכבישי ישראל לא יהיה מספר כל כך גבוה.
נכון לעכשיו, לפי הנוסח הקיים של התקנות ולפי הנוסח המוצע, תושב השטחים יכול לבוא למשרד הרישוי הישראלי ,לעבור את מבחני הנהיגה ולקבל רשיון ישראלי. בנוסף לכך הוא יכול לקחת את הרשיון שהוא קיבל ברשות הפלסטינית, לבוא למשרד הרישוי ולהמיר אותו ברשיון ישראלי. אם הוא לוקח את הרשיון הישראלי הזה, נוהג ברכב צהוב, אף אחד לא יבדוק את תעודת הזהות שלו.
מכיוון שעכשיו אנחנו מכירים ברשיון שלהם, שניתן בתחומי הרש"פ כרשיון תקף בישראל, אין שום סיבה שבעולם שהם ימירו את הרשיון שלהם ברשיון ישראלי, או יגשו למבחני נהיגה ויקבלו את הרשיון הישראלי.
בואו נשנה את התקנה כך שהם יוכלו לנהוג ברשיונות שלהם עם תרגום לעברית או לאנגלית. אם משווים את מבחן השליטה לבעיה הבטחונית, אז הבעיה הבטחונית היא בעלת משקל הרבה יותר משמעותי.
אם משווים את השליטה ברכב אל מול הזיהוי של האיש כמפגע פוטנציאלי, עדיף שלא יסתובב עם רשיון ישראלי. הטענה על פניה נראית נכונה, תנסחו אותה בהתאם.
אנחנו מבקשים לא לבטל את ההוראה שהוא יצטרך את האישור של המפקד הצבאי גם לצורך נהיגה ברכב פלסטיני בתחומי הקו הירוק.
זה לא קיים היום. צריך למחוק את המילים "על אף האמור בתקנת משנה (א)" בסעיף קטן (ב), כדי שלא יתפרש שוב פעם שזה פוגע בתוקף הרשיון.
לא. כל היתר זה בסדר. אני מוכן לאשר בכפוף להערות, רק תנסחו את זה עם היועצת המשפטית. היועצת המשפטית של הוועדה תעבור על הנוסח שלכם, תבדוק את זה מול הפרוטוקול של הוועדה, והיה וזה תואם את מה שהחלטנו, תפרסמו.
מאחר ואני לא רוצה לתת כלי לטיעונים פורמליסטיים, שמטרתם להתחמק מאחריות, אנחנו נקבל את המלצתכם ונאשר את התקנות למפרע.
תגידו לנו מתי נחתמו ההסכמים. תעבירו לנו, בתיאום עם משרד המשפטים, את המועד שההסכמים האלה נחתמו. אולי הם לא נכנסו לתוקף בו ביום. תעבירו לנו מהמועד שהם היו אמורים להכנס לתוקף.
הישיבה ננעלה בשעה 11:10