פרוטוקולים/כלכלה/2792



2
ועדת כלכלה
22.01.01

פרוטוקולים/כלכלה/2792
ירושלים, י"ג באדר, תשס"א
8 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בטבת התשס"א (22 בינואר 2001), שעה 9:30

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
מיכאל נודלמן
יורי שטרן

תמר פינקוס, עו"ד התובעת הראשית, משרד התעשייה והמסחר
צביה דורי מנהלת מינהל סחר פנים, המשרד התעשייה
אורית איטח, עו"ד משרד התעשייה והמסחר
אלן זיסבלט, עו"ד משרד המשפטים
יעל אביר מכס
צביה בלאו, עו"ד לשכה משפטית, משרד התחבורה
אלי מונתג, עו"ד יועץ משפטי, בנק ישראל
מירי חושן, עו"ד סגן היועץ המשפטי, משרד התיירות
טל נד"ב, עו"ד איגוד הבנקים
אפרת שחר, עו"ד בנק הפועלים
רפי נצחון יו"ר פורום הגסטרונומיה והמסחר
יעקב כץ מנהל שיווק, התאחדות המלונות
יוסי פתאל מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
צביקה גלמן, עו"ד יועץ משפטי, התאחדות סוכני הנסיעות
עמי אתגר מנכ"ל לשכת מארגני התיירות
אלמוגית שטרית, עו"ד לשכת מארגני התיירות
יוסי ברג, עו"ד יועמ"ש המועצה לצרכנות
ירון לוינסון, עו"ד רשות להגנת הצרכן
נחמן שכטר יו"ר מלד"ן ויו"ר לשכת המסחר והעצמאים
באילת
מנשה קפלן, עו"ד מנהל אגף החקיקה, התאחדות הקבלנים
אסף רזיאל, עו"ד פנל חברות התעופה הזרות
יורם גלאון סמנכ"ל בכיר לכספים, חברת אל-על
יעקב עובדיה מזכיר חברת אל-על
דן יערי, ע"ד יועץ משפטי, סמנכ"ל ומזכיר חברת ארקיע
אופיר קרני מנהל פיתוח עסקי, חברת ארקיע
גדעון ארנון חברת ישראייר

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21) (פרסום והצגת מחירים), התשנ"ז-1996, והצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס-2000, של חבר הכנסת מיכאל נודלמן.





הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21) (פרסום והצגת
מחירים), התשנ"ז-1996, והצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס-2000,
של חבר הכנסת מיכאל נודלמן.

אנחנו טיפלנו בהצעת חוק הצגת מחירים של חבר הכנסת נודלמן, שאושרה בקריאה ראשונה. ההחלטה היתה למזג את ההצעה שלו יחד עם הצעת החוק הממשלתית, שהיא הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (פרסום והצגת מחירים). לאור העובדה שבהצעה של חבר הכנסת נודלמן טיפלנו, אנחנו נשמע בהתחלה יותר פרטים על ההצעה הממשלתית ואחר כך נראה איך אנחנו ממזגים את שתי ההצעות.

אני מבינה שעו"ד מירון הכהן העביר לכם את הצעת החוק יחד עם דברי ההסבר.

למה הוא היה צריך להעביר לנו אותה? זה לא התפרסם ברשומות? יש לי את הצעת החוק כפי שפורסמה ברשומות ועברה בקריאה ראשונה בכנסת. במקביל יש לי נוסח ממשרד התמ"ס – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 11). אתם כבר עושים מקצה שיפורים?

כן.

ההחלטה של הוועדה בפעם הקודמת היתה שהתיקונים האלה ימצאו את מקומם..

האם שילבתם את ההצעה של חבר הכנסת נודלמן?

הצעת החוק הממשלתית היתה הצעה לתיקון חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. בדיון שנערך כאן הגיעה הוועדה למסקנה שמקומו של הטיפול איננו במסגרת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים אלא במסגרת חוק הגנת הצרכן, ולכן הם התבקשו להמציא לוועדה נוסח לתיקון חוק הגנת הצרכן שיביא לידי ביטוי את הרעיונות הגלומים בהצעת החוק הממשלתית. בנוסף לכך היה דיון בהצעתו של חבר הכנסת נודלמן, שבו הוחלט למזג את ההצעה עם הצעת החוק הממשלתית. אנשי משרד התעשייה והמסחר התבקשו לשלב את הצעתו של חבר הכנסת נודלמן בתיקון לחוק הגנת הצרכן. בשיחתי עם עו"ד מירון הכהן נאמר לי שההצעה החדשה איננה כוללת את הצעתו של חבר הכנסת נודלמן, כי יש להם בעיות עקרוניות עם ההצעה הזאת. הבעיה העיקרית היא על מי תחול החובה לפרסם מחירים בשקלים בלבד. חוק הגנת הצרכן איננו חל אלא על עוסק, כאשר עוסק זה מי שמוכר מצרכים או נותן שירותים במערכת עיסקאות.

זאת אומרת שמי שמוכר דירה פרטית יכול לנקוב במחיר בדולרים גם הלאה.

לא בהתאם להצעת החוק של חבר הכנסת נודלמן.

הממשלה מתנגדת לגורף? אתם אומרים שאזרח פרטי יוכל בעתיד לנקוב במחיר בדולרים?

כן.

אני חושבת שיש לדון בשאלה העקרונית האם אין כאן חדירה עמוקה מידי לחופש החוזים.

אנשי משרד המשפטים, מה אתם אומרים?

אנחנו התנגדנו בזמנו ואנחנו מתנגדים לזה גם עכשיו. אנחנו אומרים שהחובה הזאת צריכה לחול על מישהו שעוסק בעניינים האלה. אנחנו לא רוצים להכנס לחוזים בין אנשים פרטיים.

חבר הכנסת נודלמן, מה עמדתך לגבי לצמצם לעוסקים בלבד?

אני לא מסכים איתם. אני חושב שיש פגיעה גדולה בצרכן. כשדיברתי עם עורכי דין הם אמרו לי שהם לא יודעים במי הפגיעה יותר גדולה האם בצרכן או בחופש העיסוק.

האם אתה איתן בדעתך שאדם פרטי לא יוכל לכתוב שמחיר הדירה 250 אלף דולר?

אתה יודע מה היה עם האירו?

היום בכל מדינות הקהילה האירופית מופיעה המטבע הלאומי והאירו.

זה אחרי הרבה מאוד מלחמות. לא כל מדינות אירופה נוקטות בשיטה הזאת. אנחנו דיברנו על כך שיהיה מחיר בשקלים, כאשר בסוגריים יכול להיות המחיר בדולרים. אנחנו מדינה עצמאית.

ההצמדה הזאת של שכר דירה או מחיר דירה לדולר גורמת לאי יציבות. זה לא נוח בסופו של דבר לא למוכר ולא לקונה, כי לא המוכר ולא הקונה יודעים אם בעת התשלום אחד מהם ירוויח והשני יפסיד.

אבל ניתן לעשות הצמדה למדד.

הצמדה למדד שומרת על ערכו של הכסף במחירים הפנימיים של מדינת ישראל. יש לזה משמעות כלכלית מאוד ברורה. הצמדה לדולר אין לה שום משמעות כלכלית. אפשר לדבר על מחירי שירותי התיירות, ששם התשלום נעשה בדולרים או בפאונדים מול גורם זר. בכל מה שנוגע לשוק הפנימי אין לזה שום הצדקה. התנודות שנולדות כתוצאה מכך אינן טובות לאף צד. יש בזה סיכון שבסוף מתבטא באיזו שהיא פרמייה שכלולה במחיר.

אין לנו בעיה כמדינה לאכוף על העוסקים ועל הגופים הציבוריים לנקוב בשקלים בלבד. חוק הגנת הצרכן מדבר על מערכת יחסים בין עוסק לצרכן, הוא לא מתערב בין נורמות בין צרכן לצרכן. אין לי ספק שאם הנורמה הכללית תהיה שקבלנים ומוכרים יתחילו להציג בשקלים, הצרכן כשהוא מוכר לצרכן אחר יכפיף את עצמו לתקנה הזאת. הוא לא יוכל להיות חריג. גם כאשר הצרכן התחיל למכור בדולרים הוא הלך אחרי איזה שהיא נורמה. העניין הערכי, החינוכי יבוא מעצמו. אנחנו לא יכולים לחנך את הצרכן כאשר הוא רוצה למכור לצרכן אחר.

ככל שמדובר בעוסקים אני חושבת שיש הסכמה בעניין. השאלה היא עד כמה נכון שהמדינה תכתיב לאנשים פרטיים שאינם עוסקים כיצד להתנהג במערכת היחסים שלהם אם אנשים פרטיים אחרים. האם נכון שהמדינה תכתיב חוק מדינה לפיו אין לעשות אפליה בקשר לשוכר פוטנציאלי? האם מותר לי להחליט אם להשכיר את זה לדתי או לחילוני? השאלה היא עד כמה המדינה נכנסת למערכת היחסים שבין אדם לאדם ככל שלא מדובר בעוסק. אם ההנחה היא שיש גבול להכתבה של המדינה במערכת יחסים שבין אנשים פרטיים, זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בקונטקסט שאנחנו מדברים עליו.

מוכרחים לקחת בחשבון שאם זה יחול על אנשים פרטיים מישהו יצטרך לאכוף את זה.

מה דינה של הוראה חוקית שאין בצידה סנקציה?

חבל לכתוב אותה.

למה שלא יהיה קנס?

משום שעניין האכיפה הוא עניין בעייתי.

מה בעייתי בזה? זה קורה בפרהסייה. אם מוכרים דירות או מוכרים מקרקעין, זה מופיע במודעות, בשלטים. אין שום בעיה לקרוא את מה שכתוב.

הראיות קלות.

בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים הפיקוח לא חל על שורה ארוכה של דברים - בניינים, מקרקעין, דירות. הצגת המחיר תחול על כל המגזרים במשק, למעט אותם פטורים ספציפיים שמופיעים בתוספת. "בסעיפים 17א עד סעיף 17ג, "המחיר הכולל" – מחיר הכולל את כל המסים לרבות מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה, החלים על נכס או על שירות אליהם מתייחס המחיר ונגבים על ידי העוסק וכן כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותם נכסים או שירותים ונגבה על ידי העוסק מבלי שניתנת לצרכן אפשרות ממשית לוותר עליו במסגרת העסקה."

זאת אומרת שכרטיס טיסה חייב לכלול מיסי נמל?

נכון.

כשמישהו עוסק ברכישות באמצעות הדואר המחיר צריך לכלול את דמי המשלוח.

נכון. לעומת זאת מחיר דירה לא צריך לכלול מס רכישה, מס שבח.

למה?

משום שלא הקבלן גובה את זה.

האם יהיה אסור למי שמוכר רכב מסחרי לפרסם מחיר שלא כולל מע"מ?

גם היום זה אסור. כשאנחנו רואים את זה אנחנו נוקטים בהליכים, אבל כשאנחנו לא רואים את זה צריך להעיר את תשומת ליבנו. כשסיטונאי מוכר לסיטונאי אנחנו לא מתערבים.

האם בעתיד יהיה מותר לכתוב: המחיר ללא מע"מ הוא כזה והמחיר עם מע"מ הוא כזה?

לא. בהתאם לסעיף קטן (ב) המוצע זה לא יהיה ניתן.

זה עיקר מגמתו של החוק.

למה שבאותם מוצרים שנראים כמוצרים שמיועדים לעוסקים והעוסק מגלגל את התשומות הלאה אי אפשר יהיה במקביל להצגת המחיר הכולל מע"מ להציג מחיר בלי מע"מ? את מי זה מטעה?

אז היינו מצפים שהם יכתבו שאותם מוצרים הם לעוסקים בלבד והצרכן לא יכול לרכוש אותם.

אני יכול להבין שעלולה להיות הטעייה של הצרכן כשיש מחיר בלי מע"מ וברגע האחרון הוא מגלה שיש עוד 17%, אבל מה הפסול בזה שבצד המחיר עם מע"מ, שזה נניח המחיר המוביל, יהיה למטה כתוב מחיר בלי מע"מ?

בנוסח הצעת החוק הממשלתית המקורית משנת 1996 הודגש שכל התיקון הזה מהותו לקבוע חובת הצגת מחיר אחד בלבד. להציג שני מחירים, שאחד כולל מע"מ והשני לא כולל מע"מ, זה דבר שקיים היום בחוק. תיקון זה דרוש מכיוון שהסעיפים האמורים בנוסחם היום מאפשרים להציג ולפרסם שני מחירים באופן שלצד המחיר הכולל מצויין גם מחיר שאינו כולל או מחיר שאינו במטבע ישראלי, דבר שיש בו משום הטעייה. כל הבסיס של החוק הזה של דרישת מחיר אחד בלבד במטבע ישראלי זה בגלל נושא ההטעייה.

אם מדובר במכירת מכונות לתעשייה או משאיות וכו', אז החוק הזה לא יחול.

מה, הוא לא צרכן מוגדר?

בחוק הגנת הצרכן עוסק הוא עוסק במהלך העסקים שלו, וצרכן הוא מי שקונה לצרכים האישיים, המשפחתיים וכו'. ניקח בחשבון שאנחנו מדברים על המזדה ולא על המשאית. בחו"ל בדרך כלל לא מכניסים את הsales tax לתוך המחיר. לשמחתנו אנחנו כוללים את המס ערך מוסף.

באירופה זה כולל V.I.T.

אתה צודק. לשמחתי הגענו למצב שזה כלול. ברגע שנאפשר את ההפרדה הזאת בין המחיר בלי המס הערך מוסף והמחיר שכולל מס ערך מוסף, אז בהגדרה אנחנו מדברים על הטעייה.

אם היינו אומרים שהמחיר כולל המע"מ צריך להיות ראשון ובאותיות יותר גדולות?

אני חושב שזה דבר שמטעה.

האם מוצר שמיועד בעיקר לעוסקים..

אין עם זה בעיה.

תהיה בעיה, כי היא תפרסם מודעה בעיתון שמיועדת לעוסקים ובעצם היא מיועדת לצרכנים.

אם אני הולך לקנות טנדר מסחרי, אז אין בעיה שמישהו יציג לי את המחיר בלי מע"מ, כי הוא מציג את זה לעוסקים.

האם בולדוזר, שברור שמי שקונה אותו מגלגל את התשומות..

אפשר להציג את זה איך שאתה רוצה, משום שזה לא מיועד לצרכן.

אבל זה ישלול לי את זה.

עוסק שמציע לצרכנים נכנס לתוך חוק הגנת הצרכן.

סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן: "צרכן" – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימושו שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. אם אני קונה מצרך כלשהו לצורכי העסק שלי אז אני לא צרכנית לצורך החוק.

זאת אומרת שאם אני קונה באופיס-דיפו מדפסת בשביל העסק שלי אפשר לדפוק אותי.

לא המדינה תעזור לך אלא התביעה האזרחית.

אני חושב שככלל אנחנו צריכים לחייב, כפי שאנחנו עושים פה, את העוסקים להציג את המחירים לצרכן במחיר אחד, ללא פיצול, כי אחרת אנחנו מזמינים הטעייה בגדול.

יש לקבלנים בעיה לגבי הצגת מחיר שכולל מסים.

מס מכירה יהיה צריך להיות כלול.

לא כלול.

ואם מחר המדינה תחליט שהקבלן גובה ואחר כך מעביר..

אז הוא יצטרך לכלול את זה.

לפי מיטב הבנתי מס הרכישה הוטל על הקונה ומס המכירה הוטל על המוכר. הוא לא יכול לומר מס מכירה ובנוסף.

אם זה חל על הקבלן והקבלן גובה את זה, הוא לא יכול להגיד את זה בנפרד, הוא יהיה חייב לכלול אותו במחיר.

אנחנו בהחלט לא שמחים על זה. נהפכה הקערה על כל הדיונים שהיו עד היום. כשהסעיף היה בתוך חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, היה ברור שזה לא יחול על דיור. אם מס המכירה שאמרת נכנס לתוך מחיר הדירה, מס הרכישה יעלה בהתאם.

את מס הרכישה הקבלן לא חייב לגבות.

מס מכירה זה מס יעודי. הוא נקבע על ידי שילטונות המיסוי.

יכול להיות שחובת הצגת מחיר מלא, מחיר כולל, כפי שהמדינה מציעה, פשוט מחייב הגדרות מדוייקות ומפורטות יותר בחוקי המיסוי ככה שיפורט שמס זה או אחר לא חל על המחיר הכולל אלא על המרכיבים המסויימים.

היום מס הרכישה לא משולם על המע"מ?

משולם.

האם קיימת היום אפשרות לאפשר לקונה לשלם את מס המכירה וכתוצאה מזה לא לשלם מס רכישה על המרכיב של מס המכירה? האם כשנעשה הסכם רכישה של דירה ובהסכם נאמר שמס המכירה המוטל על הקבלן ישולם על ידי הקונה, מס הרכישה לא יחול על המרכיב הזה?

הוא לא ישלם בצורה שאתה מציג, הוא ישלם את זה בדרך אחרת. מי שמגלגל מס לצד השני משלם יותר מהמס עצמו.

מס המכירה ומס הרכישה הם מיסים יעודיים, הם אינם קשורים למחיר הדירה. לי יש מס מכירה שונה משלו כי מכרתי ב4 שנים 3 דירות.

בהנחה שאני קבלן ואני רוצה לחייב את כולם ללכת לעו"ד שלי כדי שהוא יעביר את הדירות, האם במקרה כזה שכר טירחת עו"ד חייב להיות כלול במחיר?

כן. עם המילים "נגבים על ידי העוסק" אפשר לעשות הרבה מאוד. אתה יכול למשוך את זה לכל כיוון. אם תתן פרשנות רחבה זה יכלול גם את ההוצאות של עו"ד שרושם את העיסקה מטעם הקבלן. למה לעשות ניסוחים כאלה פרובלמטיים? למה להכנס למצב, שחבר הכנסת שטרן מתריע עליו, שיום אחד יחליטו שמוכר דירה צריך להעביר את המיסים האלה למדינה? למה להשאיר את זה פתוח ושהאוצר יגבה את המס מכולנו?

לגבי שכר טירחת עו"ד הוחלט שאם הקבלן כופה על רוכש הדירה עו"ד מסויים הוא מכליל את זה.

80% מהדירות נמכרות במחיר של המודעה בעיתון, שזה בין צרכן לצרכן.

אבל אז החוק לא חל עליהם.

מה קורה עם אגרת רישום בית משותף? מי גובה את זה? מה, יצטרכו לחפש בגלל החוק הזה?

מבחינה כלכלית אין משמעות מי משלם, זולת אם על ידי העברת התשלום מאחד לאחד אנחנו מכניסים את זה לתוך המרכיבים שהיו במס רכישה ואז זה מגדיל את המיסוי על ידי מס רכישה מוגדל. כשרושמים בית חדש על ידי קבלן, חייבים להיות כולם אצל עו"ד אחד, כי ההסכם הוא אחיד. אם אנחנו מאשרים את הסעיף כמו שהוא, אותו אחוז וחצי או אחוז ייכנס לתוך מרכיב המכירה ואוטומטית עליו יהיה מס רכישה של 4.5%.

יכול להיות שצריך לעשות סעיף ספציפי לדירות.

אנחנו לא רוצים אגב החוק הזה להגדיל נטל מיסוי אפילו בשקל. אני מקבל את ההצעה של הגברת פינקוס, שאומרת שאנחנו חייבים לעשות פה סעיף שאומר: על אף האמור בסעיף קטן (א) כשמדובר במכירת זכויות במקרקעין ניתן לעשות ככה וככה.

אנחנו נדרוש מהם הצגת מחיר לשירותים הנלווים שאינם כלולים.

הבעיה שלך היא המילים "נגבים על ידי העוסק", כי ברגע שהקבלן גובה מהלקוח את הסכום עבור עו"ד..

אז אנחנו בסעיף הספציפי נמצא פתרון גם לזה.

אני מבקש מהגברת בנדלר למצוא סעיף כך שיהיה ברור לגמרי שכשמדובר ברכישה כזאת אנחנו לא מכניסים את זה למרכיב. כל מי שיש לו רעיונות לאיך הסעיף הזה צריך להיות מנוסח, יעביר את זה לגברת בנדלר.

אתה יכול להגיד שסעיף קטן (א) לא יחול על זכויות במקרקעין.

המקרה של מכירת מקרקעין עלה כאן בצורה מאוד ברורה על השולחן, אבל קשה לחשוב על דוגמאות נוספות שיתכן שיקרו בעתיד. מכיוון שאולי יחשוב מי שיחשוב שלא ראוי שתוספות או תשלומי חובה יהיו חלק מהמחיר הכולל, אני מציעה להסמיך את השר, באישור הוועדה, לקבוע..

הבעיה היא שחוק הגנת הצרכן הוא חוק שכפוף למשרד אחד.

להסמיך את השר באישור השר הממונה על ביצועו של חוק מסויים.

אני מציע שזה יהיה בהתייעצות.

אם ההצעה הזאת מתקבלת, אני רוצה לקבל אישור לכך שהשר, בהתייעצות עם שר אחד ובאישור ועדה, יהיה רשאי לקבוע שתשלומי חובה מסויימים לא ייכללו במחיר הכולל או שיוצגו באופן אחר.

ישנן עסקאות שנקבע שמס ערך מוסף ישולם דווקא על ידי הרוכש ואז צריך להכניס את זה לתוך מחיר העיסקה.

בטיסות ישנן אגרות חובה שאנחנו מעבירים לרשות שדות התעופה כמו מס נמל.

ההנחייה היא לגבי מקרקעין. מר זיסבלט, אתם נגד זה שבתעשייה ובתיירות אפשר יהיה להציג את העלויות בנפרד מהכרטיס?

בוודאי שאנחנו מתנגדים לזה.

גם דמי רישום אתם לא מוכנים שיהיה בנפרד.

אבל מה ההצדקה לכך?

המסים האלה נגבים בדולרים. את דורשת ממני לנקוב בשקל חדש.

מה רע בזה, רבותי, שכשאתם מפרסמים חבילת טיול לחו"ל האדם ידע שזה כולל גם מס נמל?

כשאתה נכנס לסוכנות נסיעות באנגליה אתה רואה מחירים בפאונדים, וזאת למרות שהם שולחים מטוס מאטליה וכו'.

המחיר שאני חייב לנקוב בו על פי הצעת החוק צריך להיות במטבע ישראלי.

לא נכון. אתה פטור בתוספת. אתה חייב לתת את כל העלויות בדולרים.

מה פסול יש בהצעת הממשלה שאומרת שבנסיעות לחו"ל כל מה שאתה חייב לשלם יהיה כלול במחיר אחד?

מה שיקרה הוא שהמחיר יתגלגל לצרכן.

זה ברור שהוא יתגלגל לצרכן.

היום יש מחיר שהסיטונאי גובה שאינו כולל את מס הנמל. על זה הסוכן גובה את העמלה שלו. מחר, כאשר המחיר יכלול את מס הנמל, הסוכן לא יוריד את העמלה שלו אלא הצרכן ישלם יותר.

אתם הופכים את כולנו לטפשים. אתה קובע בהסכם שלך עם השוכר על מה הוא גובה עמלה. אם הוא גובה עמלה על מחיר הכרטיס ללא תוספת של דמי רישום ומס נמל, זה מה שהוא גובה. יש מדינות שהמחיר מסביר את הכל.

כשאני אכנס לסוכנות והמחיר יכלול את כל הנספחים, המחיר שאני אדע יהיה מחיר הכרטיס.

מה פתאום? שום סוכן לא עובד ללא הסכם איתך, נכון?

הסוכן לוקח עמלה מהמחיר הכולל. זה שתגיד לו שהמחיר הזה כולל את הכל כי במדינת ישראל הכלילו את כל המסים זה לא מעניין אותו. אומרים פה שהעלות הגבוהה יותר תהיה עליך.

גברת חושן, יש חברה אחת שמפרסמת את המחיר הכולל. האם ממנה גובים יותר עמלות?

אין כזה דבר שהמחיר כולל חבילת תיירות. לגבי מחירי כרטיסי טיסה בלבד אפשר לקבוע כזה חוק. ברגע שמדברים על חבילת תיור, הדבר הזה מורכב והוא משתנה פר לקוח באותה טיסה לאותו יעד. לדוגמה: יש מחיר שכולל העברות ולא כולל העברות; רמת בתי המלון משתנה. הם כותבים מחיר לאנטליה פלוס מספר לילות, אבל כל אחד בוחר בית מלון אחר. אין מושג כזה שהמחיר כולל חבילת תיור. חובת ההצגה של כל המרכיבים היא ברורה. בצ'ארטרים יכולות להיות פר טיסה אגרות שונות.

למה?

בתורכיה, למשל, יש בעיות עם כל טיסה, כי פעם זה 26, פעם זה 28 ופעם זה 32. אנחנו מסכימים שכל המרכיבים של המחיר בחבילה חייבים להיות גלויים ומפורסמים ליד מחיר החבילה, אבל אי אפשר להגיד לנו לפרסם מחיר אחד שהוא כולל. אין כזה דבר.

אתה יכול להגיד שחבילה א' עולה 300 דולר והיא כוללת טיסה הלוך ושוב, מס נמל ומלון מסוג ג', וחבילה ב' עולה 350 דולר וכו'.

אלה הודעות נפרדות.

כשאתה כותב החל מ.., בהחל מ.. תתן את הכל.

החל מ.. זה הרבה יותר חמור.

מה אתה אומר על הטענה שאומרת בשעה שהכל יהיה כלול בחבילה..

אנחנו נרוויח יותר. אנחנו לא מקבלים עמלה לא על דמי רישום, לא על מס נמל. אם אתם קובעים עכשיו שהכל כולל הכל, נהדר, נצטרך להעביר שיק אחד ולגבות עמלה מכולם. אין ספק שהמחיר של החבילה יעלה. אם אתם משאירים לנו את הפתח לכתוב החל מ.., אתם תוקעים גול לצרכנים.

אני מתפלא מכלכלת ישראל שבה צורת הצגת המחיר קובעת מחירים בשוק. מה שמסבירים לנו הוא שהמחירים יעלו בגלל שהם יתפרסמו אחרת. זה לא יאומן.

יש בעייתיות לגבי מחיר כולל בתעופה כאשר יש עניין של ביטולים או שינויי נתיב. במקרה של ביטול איך אתה מחזיר לנוסע את המחיר שהוא שילם? אתה צריך להפריד את זה לרכיבים.

את שואלת אם כשאני מחזיר מוצר לחנות אני מקבל את מלוא המחיר חזרה. זה לא בהכרח מונע לומר שבמקרה שאתה מחזיר את המוצר או מבטל ששתקבל את כל המרכיבים חזרה. יש מרכיבים שהם one way.

יש כאן בעיה, כי החברה גובה את מס הנמל עבור רשות שדות התעופה. זה יוצר אנדרלמוסיה.

אבל אם ביטלת אז לא שילמו.

מה קורה עם מס הנמל?

חברת התעופה לא שילמה.

אם יש טיסות המשך יכול להיות ששילמת.

לדעתי, מבחינת הגנת הצרכן, די בהצגת כל המרכיבים. אם הויכוח הוא על כך שהמחיר יופיע באותה מצגת או באותה מודעה זה פחות רלוונטי. אם אני כצרכן יכול לקרוא את כל מה שגובים ממני, אפילו אם זה בכמה שורות, אני את שלי יודע.

אתה תומך שיהיה אפשר לפרק. מס נמל היום לא מפורט.

כל העסק התחיל מכך שמפרסמים 99 דולר והמסים יותר גבוהים מהמחיר עצמו. אנחנו מברכים על היוזמה של הממשלה. אנחנו תומכים להכניס את כל המרכיבים, גם את דמי הרישום שהחברה קובעת וגם את מיסי העברה. ההצעה של חבר הכנסת שטרן שיהיה מחיר שיופיע בגדול ולמטה בקטן יהיה את ה-51 דולר מס זאת הטעייה נוספת.

כמו שבפירסומת אתה יכול להעביר כל דבר שמבחינה שיווקית יותר מתאים לך, גם פה יש גרפיקה שתמשוך את העין מצד אחד, ומצד שני הקורא ידע במה מדובר.

אנחנו נמשיך בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00