פרוטוקולים/כלכלה/2461



2
ועדת הכלכלה
26.12.2000

פרוטוקולים/כלכלה/2461
ירושלים, ח' בטבת, תשס"א
3 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 235
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשס"א (26 בדצמבר 2000), שעה 9:45

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
יצחק וקנין
ראובן ריבלין

יואב ענתבי - אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון,
משרד האוצר
שמעון אברהם - ראש תחום מוסכים וגרירה, משרד התחבורה
שמעון ולנסקי - סגן בכיר מנהלת אגף רכב, משרד התחבורה
דפנה עין דור - אגף תכ"ל, משרד התחבורה
עו"ד טלי שטיין - משרד המשפטים
גבי לסט - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח
משה אברמוביץ - יו"ר ועדת משפטים וחוק, איגוד חברות הביטוח
שמואל מלכיס - מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
חיים רר - חבר ועדת רכב, איגוד חברות הביטוח
צבי קסלר - יועץ איגוד חברות הביטוח
יוסי הלוי - איגוד חברות הביטוח
ד"ר משה בן אליעזר - מנכ"ל משותף, לשכת סוכני הביטוח
עו"ד ג'ון גבע - יועץ משפטי, לשכת סוכני הביטוח
זאב וינר - נשיא הלשכה, לשכת סוכני הביטוח
יהושע אושרוב - יו"ר ועד ענף פחחות, איגוד המוסכים
עמוס זורבסקי - יו"ר איגוד השמאים
עמי מימון - ס/יו"ר ויו"ר הוועדה המקצועית לרכב,
איגוד השמאים
עו"ד יעל אונגר - שתדלנית איגוד השמאים
אבי בן שמואל - מזכ"ל איגוד השמאים
עו"ד יוסי ברג - יועמ"ש המועצה לצרכנות

אתי בנדלר

שרי אברמוב

לאה ורון

תמר מרימוביץ

הצעת חוק שמאי ביטוח, התש"ס-1999, של חבר-הכנסת ראובן ריבלין (פ/920).



הצעת חוק שמאי ביטוח, התש"ס-1999, של חבר הכנסת ראובן ריבלין (פ/920)

אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק שמאי רכב (הוראת שעה). בוודאי זכור לכם, שבישיבה הקודמת התחלנו להכין את החוק לקריאה ראשונה. כמובן שזה לא אותו חוק שמאים רחב, אלא רק משהו מצומצם כהוראת שעה בעניין רכב בלבד. אנחנו נתחיל לקרוא את הסעיפים:

"1. בחוק זה –

"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981;

"רכב"" – כהגדרתו בפקודת התעבורה;

"שמאות" – עיסוק בשומה ובהערכת נזקים אשר נגרמו לרכב בתאונה או מכל סיבה
אחרת, לרבות ירידת ערך הרכב ושווי הרכב".

אני לא הבנתי מה ההבדל בין ירידת ערך הרכב לבין שווי הרכב.

אני לא יודע. לדעתי, זאת ירידת ערך הרכב.

במקרה של TOTAL LOST.

"שמאי מכריע" – שמאי רכב מתוך רשימה שנערכה לפי סעיף 3;

"שמאי רכב" – מי שרשאי לעסוק בשמאות רכב על פי פנקס השמאים לרכב המתנהל
במשרד התחבורה על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980".

אני מבקשת לשנות את ההגדרה ל"מי שרשאי לעסוק בשמאות רכב לפי דין", כי אנחנו לא ניתן בחוק הכשרה לצו הפיקוח. אני חושבת ש"לפי דין" זה מספק.

לא, אבל אני רוצה שיידעו לפי מה זה. אני יודע מה זה דין, זה גם צו, מנשר והכרזה, אבל אני חושב שחשוב שזה יהיה ברור.

"לפי חוק" זה גם תקנות או חקיקת משנה. מה יקרה אם מחר יבטלו את חוק הפיקוח, או לפחות את צו הפיקוח על מצרכים? לא תהיה רשימה?

אם כך, נכתוב "לפי חוק", ובדברי ההסבר אני מבקש לציין בצורה מפורשת שהכוונה היא לאותם שמאים שעוסקים כיום בשמאות על-פי פנקס השמאים, כדי שהדברים יהיו ברורים. הפנקס הזה מתנהל לפי חוק הפיקוח, שהוא בכלל פרובלמטי.

"2. (א) לא יעסוק מבטח בשמאות ביטוח".

מה זה שמאות ביטוח?

צריך להיות כתוב "שמאות רכב". "ולא יהיה בעל עניין בתאגיד העוסק בשמאות רכב, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי אחרים."

הממשלה וגם המחלקה האזרחית אצלנו התנגדו מפורשות לסעיף כזה מבחינת חופש העיסוק. המחלקה האזרחית סברה שזאת הגבלה חמורה מדי על חופש העיסוק של חברות הביטוח, ולכן אנחנו מתנגדים.

בסדר, עמדתכם נשמעה. אני חושב שיש פה בעיה של ניגוד עניינים, אבל זה לתכלית ראויה, לא? האם אתם מוכנים שחברת ביטוח תעסוק, למשל, בפתיחת חנויות מכולת? האם זה מותר להן היום?

אני לא יודעת אם מותר להן.

לדעתי, אסור להן.

אבל בעניין הזה קוימו ישיבות ארוכות, גם עם היועץ המשפטי הקודם, וזאת העמדה של משרד המשפטים, שנבדקה במחלקה האזרחית לעומק.

אני חושב שהתכלית של מניעת ניגוד עניינים, היא תכלית ראויה.

האם מה שקורה במדינת ישראל שונה ממה שקורה ברוב מדינות העולם?

אנחנו מדינה ייחודית, אתה לא יודע?

למה מדינה ייחודית? עשינו סקר ברוב מדינות העולם.

רבותיי, תגייסו רוב להצבעה במליאה נגד החוק.

קודם כל, לגבי הדוגמה של חנויות מכולת, יש לנו הרבה דוגמאות - -

אני רוצה להבהיר לכם את כללי המשחק, כדי שלא יהיו אי הבנות. עברה בקריאה מוקדמת הצעת החוק של חבר הכנסת ריבלין. יש שתי אפשרויות היום: אחת – להסיר אותה מסדר היום, והשנייה – להעביר אותה למליאה בלי תיקונים. אני יכול לעשות לעצמי חיים קלים, ולהגיד שנצביע על החוק שהציע חבר הכנסת ריבלין כפי שהוא, והוא יעבור כמו שהוא. האם אתם רוצים להסתכן בזה? תסתכנו בזה. אין לי בעיה.

אני הלכתי על דבר הרבה יותר ממותן, שנוגע לדבר מאד ספציפי, רק לעניין הרכב. מבחינתכם, מזערתי במידה רבה מאד את הנזק. אפשר ללכת על הכל או לא כלום. אם אתם רוצים זאת, בבקשה. אפשר לקבל את הצעת החוק של חבר הכנסת ריבלין, ולהצביע עליה ולהביא אותה כפי שהיא למליאה.

אבל אני מבקש להבהיר שזה יפגע בציבור, כי כשהיום חברות ביטוח מיישבות תביעות ביטוח, הן משתמשות ברואי חשבון, במהנדסים, ברופאים ובכל מיני מומחים. מאד נפוץ היום שמבוטח לא משלם בכלל כסף. הוא נכנס למוסך, מתקנים לו את הרכב, ללא תשלום וללא שמאות. מה קורה במקרים האלה? אתם הולכים לפגוע פה במבוטחים.

על מנת שיהיה ברור, אני רוצה לומר ששמאות אין פירושה שחברת הביטוח לא יכולה לתקן על חשבונה את נזקי המבוטח.

אז היא עוסקת בשמאות.

זאת לא שמאות. שמאות במובן החוק – ואם יהיה צורך, אחר כך נתקן זאת – זה תהליך מעין שיפוטי של יישוב מחלוקת בין מבוטח לבין מבטח. כאשר חברת הביטוח שולחת מישהו מטעמה כדי לראות את ערך הנזק, זה לגיטימי. אתי בנדלר, האם את חושבת שזה רחב מדי?

בוודאי. ההגדרה של שמאות היא מאד רחבה, כי אתה לא הצמדת את הנושא של הגדרת השמאות לשמאות שנעשתה באמצעות שמאי. לפיכך, גם המוסך עצמו עוסק בשמאות.

האם סעיף (ב) לא פותר את הבעיה?

נניח שיש מקרה בו יש לי נזק קטן לרכב, שאולי עולה במקצת על סכום ההשתתפות העצמית שלי. כשאני פונה לחברת הביטוח שלי, היא מפנה אותי למוסך, והנזק נאמד ב-1,000 שקל. עבור ה-1,000 שקלים, חברת הביטוח אומרת שהיא תשלם את הסכום שמעל להשתתפות העצמית ובכלל לא מערבת בנושא הזה שמאי.

סליחה, את טועה לחלוטין בכל תפיסת המציאות.

כך היא תוארה.

אין קשר בין שמאות למוסכי הסדר.

זה לא שייך למוסך הסדר.

בכל מוסך שאת מכניסה אליו את המכונית, או שנמצא שמאי מטעם חברת הביטוח, או ששולחים לך שמאי. אין כזה דבר תיקון בלי שמאות.

האם אין כזה דבר כזה בכל סכום שהוא תיקון בלי שמאות? כי זה לא מה שנאמר לי.

אין דבר כזה, אלא אם הסוכן מגיע להסכם חד פעמי פרטני, בגלל שמדובר אולי ב-500 שקל. מבחינת הצד הרשמי, כל לקוח שמכניס את הרכב לתיקון במוסך, חייב להביא שמאי. הדבר היחיד שאמר פה משה אברמוביץ זה שיש מקרים בהם יש מוסכים שקשורים לחברת הביטוח, לשם את מכניסה את הרכב ושמאי של חברת הביטוח קובע את הנזק, אבל המבוטח לא משלם אותו, אלא רק את ההשתתפות העצמית. אבל תמיד שמאי נמצא במקום כדי לקבוע את ערך התיקון ואת שווי התיקון.

המבוטח בכלל לא מכיר את הסידור הזה.

זה לא רלוונטי, אבל השאלה היא האם יש מקרים בהם הנזק מוערך בלי מעורבות של שמאי.

אני 30 שנה בענף, ואני אומר לך שאין מצב כזה.

אם כך, אין לנו בעיה.

קודם כל, אני 31 שנה בענף.

אנחנו לא מתחרים פה על מספר שנות הוותק. יכול להיות אדם שנמצא בענף חמש שנים, והוא מומחה ממך.

הרעיון שזאב וינר מעלה הוא שמבוטח הולך למוסך, מקבל את השירות ולא נכנס למהלך ההתחשבנות בין המוסך לחברת הביטוח לגבי עלות התיקון. אנחנו שולחים את השמאי – אם שולחים שמאי – על מנת להסדיר את ההתחשבנות בין חברת הביטוח לבין המוסך.

מה זאת אומרת "אם שולחים שמאי"? זאת השאלה.

תמיד יש שמאי.

אני מודיע לך, זאב וינר, שיש תכניות, ולא רק בחברה שאני מנהל - -

עזוב תכניות, אני מדבר על נכון להיום.

אבל זה נעשה היום. גם נתנו פנקסי צ'קים למוסכים.

לשמאים נתנו פנקסי צ'קים.

לשמאי במוסך.

אז השמאי משלם.

זה לא משנה.

שמאי יש תמיד.

אני רוצה לחזור לסעיף 2, אחרי שנקרא את יתר הסעיפים.

אני גם שותף לדעה של טלי שטיין, שהובעה בדיונים הקודמים. אנחנו מתנגדים לסעיף 2 במתכונתו, מאותם טעמים שהעלינו פה בדיונים הקודמים. בדיון האחרון דיברנו - -

נחזור לזה. אני עוזב כרגע את סעיף 2. אם אמרנו שהוא מאושר, אנחנו עוזבים אותו כרגע בלתי מאושר. אני גם עוזב את סעיף (ג) בעניין שמאי מכריע, כי לדעתי צריך למקם אותו במקום אחר.

"3. (א) השר יקים ועדה".

במקום "יקים" – "ימנה".

"3. (א) השר ימנה ועדה שחבריה נציג אגף המפקח על הביטוח במשרד האוצר, נציג משרד התחבורה ונציג ארגון צרכנים שימנה שר האוצר לפי המלצת ארגוני צרכנים מוכרים (להלן – הוועדה)." מה זה ארגוני צרכנים מוכרים?

אני מציעה שזה יהיה לפי המלצה - -

לאחר התייעצות.

אבל כאמור בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, יש ארגוני צרכנים שכוללים את המועצה לצרכנות וארגונים נוספים שהשר הכיר בהם.

"לאחר התייעצות עם ארגוני הצרכנים".

כתוב כאן "השר ימנה", והשר הוא שר התחבורה. אולי אנחנו נגיע לזה בסוף החוק. האם השר המתאים לצורך העניין הזה הוא שר התחבורה, שר המשפטים, או שר האוצר?

אנחנו עוסקים רק ברכב, אז בואו נשאיר את זה למשרד התחבורה.

כן, אבל שמאות רכב זאת בעצם פעולתן של חברות הביטוח, של המבטחים.

אני מציע שזה יהיה משרד התחבורה, כי כל הנושא – כולל שמאי הרכב – זה בעיקר בספירה של תחבורה. בואו נשאיר את זה לספירה של תחבורה, לא הלכנו מעבר לזה.

כבר כשהתגלגלה ההצעה הזאת, היה ברור מההתחלה שהממונה יהיה שר האוצר ולא שר התחבורה. זו ההצעה שבעצם התגלגלה במשרד. נכון ששר התחבורה עוסק בשמאות רכב, אבל הוא עוסק בה רק מההיבט המקצועי הטהור.

האם אתם לא רוצים שקביעת הוועדה תהיה בסמכותכם?

כיום, אין פיקוח על מחירי החלפים והעבודה.

שלום חבר הכנסת ריבלין.

אני מקבל את הנוסח הזה במאה אחוז.

רגע, לי יש הערות.

בזמנו, ההצעה המשותפת לנו עם משרד האוצר היתה שיושב ראש אותה ועדה יהיה איש משרד האוצר, ומי שימנה את אותה ועדה זה שר האוצר.

אם זאת עמדתכם, אני אף פעם לא כופה על משרד ממשלתי לעשות מלאכה שהוא לא רוצה בה. בסדר גמור, זה יהיה שר האוצר.

כי בעצם מדובר כאן בענייני ביטוח, בכלל לא בענייני שמאות. אני גם מניחה שאני אשנה בסוף את שם החוק.

בסדר, זה לא משנה, כי כל אחד יכול להקים ועדה.

אם כך, "השר" יהיה "שר האוצר".

חבר הכנסת ריבלין, מכיוון שנכנסת מאוחר, תדע שדילגנו על סעיף 2 ונחזור אליו אחר כך.

"(ב) הוועדה תערוך רשימה של שמאי רכב, אליהם רשאי לפנות מבוטח לפני סעיף 4." אבל איך נקרא לשמאי כזה? שמאי מכריע. האם זה ברור שהוא שמאי מכריע?

הרשימה צריכה להכיל כמות מסוימת של שמאים.

שר האוצר הוא אדם שפוי. אני מניח שהוא ימנה מספיק שמאי רכב.

לא פחות מ-50 שמאים, לדעתי.

ברגע שסעיף 2 יעבור, אין שום בעיה.

כמובן שגם ברשותכם, אני אשנה כאן לחלוטין את הנוסח, כי צריך להבהיר שרשאי לפנות אליהם מי שתובע תגמולי ביטוח בשל נזק שנגרם לרכב וכיוצא בזה, לפי חוק חוזי ביטוח וכך הלאה.

"4. (א) קיבל מבוטח הצעת שמאות" – אני לא יודע האם זאת "הצעת שמאות". נקרא לזה "הצעה לכיסוי נזקים", או "לתשלום הנזק".

אקספרטיזה.

"4. (א) קיבל מבוטח אומדן נזק מחברת ביטוח, רשאי המבוטח לקבלה ורשאי שלא לקבלה ולפנות לשמאי מכריע שיבחר, אף אם לא הציג אומדן נזק מטעמו". בואו נשתמש באותם מינוחים.

יש לי מספר שאלות לגבי התהליך.

הוא קיבל הצעה, ואחר כך נראה איך הוא קיבל. חברת הביטוח אמרה לו כך וכך, וזה התשלום.

כדי שחברת הביטוח תגיד לו כך וכך, אנחנו צריכים קודם כל לחייב אותה למסור לו דוח שמאות.

הצעה, לא דוח שמאות.

ההצעה הזאת צריכה לכלול משהו?

הצעת אומדן נזק.

מה יהיה כתוב בה? מציע 500 שקל?

כן.

על מה זה מבוסס? איך? מנומקת?

מנומקת.

זאת שמאות לכל דבר.

זה לא דוח שמאות.

אומדן נזק ופירוט האומדן. בשלב זה היא צריכה לתת לו אומדן נזק ופירוט האומדן. הוא רשאי לומר: קיבלתי – ואז אין בעיה, ואם לא קיבל – הוא רשאי לפנות לאחד מתוך רשימת השמאים המכריעים האלה, אף אם לא הציג אומדן נזק חולק משלו. אני עוזב את עניין השמאות, זה כרגע אומדן.

אומדן זה שמאות.

אני לא יודע האם אומדן זה שמאות. האם אני שמאי, אם אני למשל אומר שאני מעריך שערך הז'קט שלי שנשרף מסיגריה הוא 500 שקל?

אבל אתה לא מעריך.

אז כנראה שאומדן יכול לעשות גם מי שאינו שמאי.

לא נוכל להעריך נזק של 500 שקל לרכב.

אנחנו צריכים להפריד בין שני מקרים. בין אם זה שמאי מכריע או שמאי לא מכריע, לפני התיקון יש אומדן נזק, והוויכוח הוא בין האומדנים ולא בין דוחות השמאות.

זאת טרמינולוגיה. בעניין הטרמינולוגיה אני מוכן לקבל את עמדתכם.

זה נכון שיש מקרים בהם האומדן יכול להיעשות רק אחרי פירוק של חלקים מסוימים. כל אחד מאתנו התנסה בזה, ואמר: אחרי שאפרק את המנוע, אראה האם המכה הגיעה גם לגיר או לא. זה נכון, אבל בסופו של דבר יש אומדן שאומר: אני מעריך את הנזק כך וכך, ואלה החלקים. אני בכוונה בורח מהמילה שמאות כרגע.

איך חברת הביטוח תוכל לעשות את אומדן הנזק?

זאת בדיוק הנקודה העיקרית, שעוד נחזור אליה. זאת ליבת החוק.

"4. (ב) שמאי מכריע ייתן הערכת נזק בתוך 4 ימים מיום שפנה אליו מבוטח לפי סעיף 4, וחברת הביטוח תשלם למבוטח כל סכום שיקבע, לרבות את שכרו של השמאי המכריע."

אני רוצה לדעת עוד לפני כן מה יהיה התהליך. אם אני פונה לשמאי מכריע, האם אני צריכה לשלם לו שכר, ואחר כך חברת הביטוח תשלם?

לא. שכרו נופל על החברה.

אני רוצה להבין את התהליך. התהליך הוא שאני מקבלת אומדן נזק מטעם חברת הביטוח, אחרי שהכנסתי את מכוניתי למוסך.

אם היא רוצה.

אם היא רוצה, ויש לי הרגשה לא טובה בקשר לאומדן הזה, ולכן אני רוצה לפנות לאחד המעריכים שכלולים ברשימת השמאים המכריעים. אני פונה אליו ומציגה את שמי ואומרת איפה נמצא הרכב שלי, ומבקשת ממנו שייגש לשם ויערוך שומה מכריעה או הערכה מכריעה, אינני יודעת איך לקרוא לזה. הוא יגיד: השכר שלי לצורך העניין הזה הוא 500 שקל. האם הוא יהיה חייב ללכת לשם בלי לקבל את שכרו? הרי אין התקשרות בינו לבין חברת הביטוח.

גם היום זה קורה בתביעות, כשהתובע זה צד ג', לדוגמה: מי שפגע ברכבך הולך לשמאי פרטי, הוא מתקן וגובה את שכר הטרחה בצ'ק דחוי לחודש או ל-45 יום.

האם הוא גובה ממני שכר טרחה, ואחר כך כשאני מקבלת את תגמולי הביטוח, אני מחזירה לו?

לא, זה לא המודל. המודל הוא אחר. הוא אומר שאם האיש מבוטח, חברת הביטוח נושאת בתשלום. הוא ממילא כלול ברשימה, מכוח השכלתו. הוא לא מבקש כסף מהמבוטח, אלא מבקש כסף מהחברה.

מה שכתבת נוגד את סעיף 2(ג).

זה לא נוגד דבר.

לסעיף 2 עוד נחזור.

המודל אומר שאתה פונה לשמאי, אומר לו באיזו חברה אתה מבוטח, והוא עושה חשבון ושולח אותו לחברה.

זאת אומרת שבין היתר אני צריכה לכתוב, שהתנאי לכך ששמאי יהיה שמאי מכריע או ייכלל ברשימה - שהוא לא יגבה כסף ממבוטח במקרה הזה.

אני הולך על דרך החיוב. אם אני אומר שחברת הביטוח משלמת לו, זה ברור לגמרי.

החוק נועד להטיב עם המבוטחים.

אני פשוט מתחילה לראות איזשהו תסריט.

חבל, אף אחד לא ייכנס לרשימה של השמאים המכריעים, אלא אם כן הוא מסכים להסדר, וההסדר הוא שהוא לא יגבה מהמבוטח.

אז אני צריכה לכתוב שהוא לא יגבה מהמבוטח.

את יכולה לומר שהוא יגבה מחברת הביטוח. שמאי כזה שהוא בהסדר: אל"ף – שכרו ישולם על ידי חברת הביטוח, ובי"ת – שכרו יפוקח על ידי הוועדה, וסכומי שכר הטרחה ייקבעו על ידי הוועדה הזאת.

זה בסדר, אבל תשים לב לסעיף 2(ג).

סעיף 2(ג) כפוף ל-2(א), הוא לא עובד מטעמו.

זה לא משנה אצל מי הוא עובד.

האם אני מבין נכון? קודם כל, אנחנו קובעים פה עקרון, שממנו נבין את הפרקטיקה. העיקרון אומר: יש עצמאות לשמאות, זאת אומרת: שמאי שיהיה מכריע, האקספרטיזה שלו תקבע שהוא עצמאי ושהוא שמאי שרק נושא השמאות נר לרגליו, וגם שכרו ייקבע על ידי הוועדה, על ידי שר האוצר ועל ידי הממונה על הביטוח.

הוועדה תקבע את שכרו.

האם הממשלה צריכה לקבוע את השכר של השמאי?

אני אגיד לך גם למה.

האם אנחנו צריכים לקבוע האם זה 400 שקל או 500 שקל?

אם הוא שמאי מכריע ורוצה להופיע ברשימת השמאים המכריעים, הוא צריך לעבוד לפי תעריפים שקבעה המדינה. אם הוא לא רוצה לעבוד לפיהם, שלא ייכלל ברשימה.

מה אנחנו מחדשים? אנחנו לא מחדשים דבר. במקום שאלה תהיינה חברות הביטוח, אלה יהיו אנשים עצמאיים. עד היום רק חברות הביטוח עשו מה שהן רוצות, ועכשיו נשנה את זה קצת, לא הרבה. הפרינציפ נשאר אותו פרינציפ, כך שלא רק חברות הביטוח מחליטות הכל. יש עצמאות של השמאות.

כמובן שאנחנו לא יכולים להגיד לחברות הביטוח לא להחזיק יועצים. שמאי שרוצה להיות יועץ בחברת ביטוח, הוא אינו יותר שמאי עצמאי שיכול לתת איזושהי אקספרטיזה מכרעת.

הוא יכול, לדעתי, בתנאי שאין ניגוד עניינים.

אלא אם כן אתה קובע, כמו בלשכת עורכי הדין, שתהיה לשכה שקובעת את הכללים.

הם אמרו שזאת פגיעה קשה מדי בחופש העיסוק.

נתחיל עם זה, אין לי בעיה.

חבר הכנסת פורז, למה שלא ייתן זאת לחברת הביטוח?

איך חברה תדע שזה נזק מכוסה בביטוח, אם היא לא רואה את הרכב? זה דבר שפשוט לא מתקבל על הדעת.

מי אמר לך שהיא לא רואה את הרכב?

איך היא רואה?

מי אמר לך שאין חובת מתן הודעה לפי הפוליסה וכו'?

האם עד היום חברת הביטוח ראתה את הרכב? חברות השמאות ששייכות לחברות הביטוח ומקבלות כסף, היו הולכות לראות. אף פעם חברת הביטוח לא ראתה את הרכב, רק חברות הבת היו רואות.

זה לא נכון.

הסיפור הוא כל כך פשוט. אנחנו לא שינינו דבר מחובת המבוטח לתת הודעה על התרחשות התאונה. אחרי שהוא נותן הודעה, חברת הביטוח נותנת לו הצעה, ורק אחר כך הוא יכול ללכת לשמאי מכריע, אם ההצעה לא מקובלת עליו.

איך הוא ייתן את ההצעה? היועץ צריך לבצע בדיקת שמאות.

נגיע לזה. עכשיו אמרנו שהוא קיבל הצעה מחברת הביטוח. הוא יכול ללכת לשמאי מכריע שפוסק. השמאי הזה צריך להיות מהרשימה שנקבעה, ומעצם הסכמתו להיכנס לרשימה, הוא יודע ששכרו הוא בהתאם למה שהוועדה תקבע, ושהוא יגבה אותו מחברת הביטוח. זה התנאי להסכמתו.

אלא אם הערכת השמאות שלו היא יותר נמוכה.

עוד לא הגענו לזה. בשלב הזה, המבוטח רק צריך לציין בפניו את העובדה שיש לו פוליסה ושהמכונית במקום זה וזה ושעליו לבצע בדיקה. הוא צריך לבצע את השמאות שלו לפי סעיף 4, וחברת הביטוח תשלם למבוטח על פי קביעתו.

סעיף 4 לא עוסק בשמאי מכריע, עם כל הכבוד.

כתוב "שמאי מכריע ייתן הערכתו בתוך 4 ימים מיום שפנה אליו מבוטח...וחברת הביטוח תשלם למבוטח כל סכום שיקבע".

מה, זה כספומט? מה שהוא יקבע, חברת הביטוח תשלם?

הוא חצי שופט.

גם היום זה כך.

מה פתאום!

אני כבר אומר לכם שזה עוד לא נכנס לפה, אבל זה כתוב בסעיף (ד). דיברתי על זה גם בישיבה הקודמת. חברת הביטוח צריכה לשלם. היא לא מנועה מללכת לבית המשפט בגלל שהשמאי היה מושחת וכו'.

כמו בפקודת הבוררות.

רעיון מעולה... אם רופא יאשר לי 100% נכות, ואני אפנה עם אישור זה למשרד הביטחון, משרד הביטחון יהיה חייב לשלם לי.

זה המקרה.

אני אומר לך מה ההבדל. באותו יום שיתברר שהוא נתן 100% נכות במקום 15%, יישלל רשיונו כרופא.

מכוניות ייתקעו במוסכים בלי תיקונים.

תמיד כשגוזלים את הקוזאק - הצעקה שלי היא הרמה ביותר.

זה הסידור. חברת הביטוח יכולה אחר כך לבקש את השבת הסכום. ההנחה של כולנו היא שלא כל אחד נכנס לרשימה. זאת רשימה מפוקחת על ידי שר האוצר ועל ידי הוועדה. מי שפעם אחת יעשה MONKEY BUSINESS, יעוף מהרשימה. זה מעין בורר. גם הבורר שייך לבית משפט.

זה לא בורר.

זה מעין בורר.

זה כמו רואה חשבון. מה יקרה לרואה חשבון שיבצע דוח לא נכון? הוא ילך לבית סוהר.

אנחנו עוברים לסעיף (ג): "קבע שמאי מכריע סכום שווה להצעת השמאות של חברת הביטוח או נמוך ממנה – ישתתף המבוטח בתשלום שכרו של השמאי המכריע בסכום של 100 שקלים חדשים, ובשאר שכרו תשא חברת הביטוח; שר האוצר רשאי לשנות בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הסכום האמור." נתקן את זה ל"אומדן".

זה אומדן, וזה 100 שקלים חדשים ולא "לכל היותר", כי אז הסכום יכול להיות גם שני שקלים.

לא, זה קנס קבוע של 100 שקלים על בלבול מוח. זה כדי שיידעו שאי אפשר לפנות סתם.

אני מבקש לצרף לסעיף 4(א) את הדרישה, שלאומדן חברת הביטוח תצורף הבהרה על זכות הצרכן לפעול בדרך שיפעל.

איזו דרך? שיסבירו לו את זכויותיו המשפטיות?

בישיבה הקודמת דיברנו על כך שחברת הביטוח בפוליסה בדף נפרד, תביא לידיעת המבוטח את זכותו.

אנחנו מבקשים שחברות הביטוח בפוליסה לביטוחי רכב יציינו בדף נפרד במקרה של תאונה, את הזכות שקבועה בחוק.

זה יהיה הרבה יותר מעשי אם זה יהיה מצורף שם.

לא, אם זה יהיה כתוב באותיות קטנות, איש לא יראה אותן.

הרי הזכות היום לפנות לשמאי חיצוני קיימת.

הוא לא יודע שחברת הביטוח משלמת עבור זה.

אם אתה רוצה, אני אנסח לכם את זה. לא כתוב שאם אתה לא מרוצה מהשמאות, יש רשימת שמאים מכריעים שאתה יכול לפנות אליה.

לכן באה ההדגשה של הוועדה שזה יהיה על דף נפרד, ושזה לא יהיה כתוב באותיות קטנות.

זה מרע את מצב המבוטח.

בסעיף (ד) כל אחד מהצדדים רשאי כמובן לפנות לבית המשפט ולערער. האם במסגרת אותה תביעה, צריך גם להבהיר שהם רשאים לתבוע השבה מהמבוטח?

ברור. בואו ניקח כדוגמה מקרה בו השמאי מושחת, וכאשר כל הנזק שנגרם לרכב הוא מכה בטמבון, הוא פסק 10,000 שקלים.

הוא לא חייב להיות מושחת, ממש לא ברמה של מושחת.

אגב, זה לא עולה מכאן.

לכן ביקשתי הבהרה האם לכלול את זה.

חברת הביטוח תוכל לבקש השבה.

ממי? מהמבוטח? אם כבר, אז מהשמאי.

בית המשפט יקבע.

באותם מקרים שאתם תחשבו שיש חריגה קיצונית של השמאי תפנו לבית המשפט, כי אם הוא יפסוק 500 שקל יותר או פחות, לא תערערו.

לפי דעתי, צריך סנקציה נוספת. יכול להיות שצריך לשלול את רשיונו של שמאי שמבצע סטייה רבתי. אני בהחלט הייתי מקפיד לגבי שמאים. אם אנחנו רוצים ליצור מצב שבו באמת תהיה עצמאות המקצוע, פירושו של דבר שכולם יידעו שאם הם פונים לשמאי, אין מעליו אלא הנושאים המקצועיים ללא פנים לכאן או לכאן. אני בהחלט הייתי שוקל בעניין זה ליצור את הגילדה רק במובן זה שיש אתיקה מקצועית כזאת. לוועדה הזאת צריכות להיות סמכויות לשלול רשיונות.

זה קיים היום.

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול ושיהיה ברור - -

אתה לא יכול לדבר כשכולם מדברים כאן, כי אי אפשר לרשום כך פרוטוקול.

קודם כל, החוק הזה עובר לקריאה ראשונה. עוד תוכלו לפגוש אותי פה בקריאה השנייה והשלישית. אתי בנדלר, את תנסחי באופן מפורש שבמקרה של החלטת בית משפט, יהיה שיפוי.

שלא יהיה ברור שזה מעין הליך של ערעור. זה כמו מס הכנסה.

שר המשפטים יקבע בתקנות סדרי דין לגבי ההליך הזה.

זה לא רק עניין של סדרי דין. אנחנו צריכים לדעת קודם כל מה הדין המהותי לעניין הזה.

הדין המהותי זאת פרשנות של ההסכם. זה לא כמו בורר, אולי זה יותר רחב מבורר. לצורך קריאה ראשונה, מספיק לי שיהיה כתוב ששר המשפטים יקבע בתקנות.

למה שר המשפטים?

האם את רוצה שנקבע ששר האוצר יקבע סדרי דין לבית משפט? מדובר כאן בסעיף 4(ד).

אנחנו אומרים שכאשר פונים לשמאי מכריע לגבי אירוע של תאונה, השמאי הזה לא יכול להיות אדם שהיה לו קשר עסקי כלשהו עם אותה חברת ביטוח, ואני הייתי אפילו הולך יותר רחוק – במהלך השנתיים שקדמו לפנייה.

כולם עובדים בחברות ביטוח. כולם עובדים בכל החברות.

זה לא יכול לעבוד, כי לפי הנוסח צריך להיות שמאי בעל כושר - -

למה שיהיה אובייקטיבי, אם הוא עובד עם חברת ביטוח?

צריך לקבוע שכמו שרואה חשבון אינו רשאי לעבוד בחברה שהוא עוסק בה מעל ל-15% מהיקף עסקיו, כך יהיה לגבי שמאים.

אז איזו אובייקטיביות יש פה?

אין אובייקטיביות. מטרתו המקורית של החוק היא להסיר ניגוד עניינים שפוגע בזכויות של המבוטח. אני לא שייך לחברת ביטוח שיש לה חברת בת שעוסקת בשמאות.

לאיזו חברה אתה שייך?

סהר וציון.

לכם אין שמאות פרטית?

בציון רוב השמאים הם שמאי חוץ, הם לא שמאי בית. בסהר 40% שמאי בית ו-60% שמאי חוץ.

אין חברת שמאות. יש שכירים שעובדים כשמאים.

בציון יש שמאי בית אחד, ובסהר יש שישה שמאי בית ו-60 שמאי חוץ.

אולי תבהיר לנו מה המונח של שמאי חוץ לעומת שמאי בית. האם ההבדל הוא רק לעניין האם הוא שכיר או לא שכיר?

יפה.

אתם שולחים שמאי מסוים, ואתם קשורים איתם בחוזה קבלנות, נכון? הם קבלנים שלכם, אז מה ההבדל מבחינה זאת?

מבחינת ניגוד עניינים, אין הבדל. אם שמאי חיצוני מקבל מחברת ביטוח מיליון דולר לשנה עבור עבודות בהסכם עבודה, איך הוא עושה זאת? הוא בא אליי ואומר לי שיוריד לי את העלות הממוצעת לשמאות, כי כך נבחנת עלות שמאי. ישנם שרלטנים שנותנים שמאויות והם לא מושחתים. אני לא מדבר על המושחתים.

רק על שרלטנים...

הם שרלטנים.

ישללו להם את הרשיון.

הם לא מקצועיים. אז בא אותו משרד שמאות חיצוני ואומר: אם תיתן לי עבודה, אני מתחייב להוריד לך את ערך השמאות. ניתנות לו עבודות בעבור מיליון דולר, כאשר שמאי בית שלי מקבל 8,000 שקל לחודש. מי תלוי בי יותר? שמאי הבית שמקבל 8,000 שקל, או משרד שמאי החוץ החיצוני האובייקטיבי? לכן, החוק הזה לא פותר שום דבר.

האם היום בענף הביטוח יש שמאים שלא עובדים עם כל החברות, או שכולם עובדים עם כולם? אני לא מדבר על שמאי הבית, אלא על השמאים החיצוניים.

אף שמאי לא עובד עם כל החברות. יש שמאים שעובדים עם 50% ו-60% מהחברות, ויש כאלה שעובדים עם 10% מהחברות.

בהנחה שנאמר שמי שנכנס לרשימה לא יכול להיות שמאי מכריע מול חברת ביטוח שקיבלת ממנה עבודה בשנה האחרונה - -

אני יכול לתת הערכה, אם היקף העסקים שלי עם אותה חברת ביטוח הוא בסדר גודל של 15%.

זה לא פותר את הבעיה.

אין לי שום בעיה, אני לא תלוי בחברה.

אתה תלוי, גם אם מדובר ב-10% בלבד. אתה לא אובייקטיבי. אם אתה מקבל עבודה ממישהו, אתה לא יכול להיות אובייקטיבי.

גם 10%?

גם 10%.

אני חולק על דעתך.

השאלה היא האם יש לכם עניין שנאמר שמי שנכלל ברשימה הזאת לא יכול להיות שמאי מכריע מול חברה, אפילו אם יקבל ממנה תיק אחד בשנה.

אבל בהמשך בוודאי שאני אהיה תלוי בחברת ביטוח. מראש יהיה מצב שחוות הדעת של אותו שמאי בורר מתקבלות ללא עוררין, ובסך הכל הוא כן יקבל את שכרו מחברת הביטוח לשיטתך.

הוא מקבל את השכר כי המבוטח קבע זאת.

לפי החוק הוא מקבל את השכר.

נכון להיום, להערכתי, אי אפשר לומר שאפילו 5% מהיקף השמאים לא עובדים עם חברת ביטוח.

אולי במשך הזמן, בגלל החוק הזה, יהיה מצב שחצי מהשמאים עובדים עם קבוצת ביטוח אחת, וחצי עובדים עם קבוצת ביטוח שנייה, וכשזה מכריע כל אחד הולך למגרש של השכן.

אבל הוא יודע שהוא יצטרך לעבוד באותה חברת ביטוח בעתיד.

תשאל את השמאים מי מהם מוכן להיות שמאי מכריע.

לצערי אני עורך דין, אבל אם אני שומע ששום שמאי לא מוכן ללכת להיות שמאי מכריע - וזה מהווה 20%-30% מהשוק - אני מוכן להמיר מקצוע. תהיה לי הרבה עבודה. אני בטוח שכך גם יהיה לגבי השמאים, גם אם מדובר במחיר קצוב.

לצורך קריאה ראשונה, אנחנו מעבירים חוק האומר שאדם לא יכול להיות שמאי מכריע, אם מדובר בתביעה כנגד חברת ביטוח שהוא היה קשור איתה במישרין או בעקיפין במשך השנה האחרונה; אל"ף – אם הוא היה מועסק על ידה, ובי"ת – בין אם הוא לא היה מועסק, וקיבל ממנה עבודות. הכי גרוע זה המצב בו הוא מקבל ממנה עבודות.

לעניין סעיף 2(ג), אני רוצה להציע נוסח: "שמאי רכב אשר הועסק על ידי מבטח, בין כעובד ובין כקבלן, לא ישמש כשמאי מכריע למבוטח של אותו מבטח, אלא אם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות מועסק כאמור." הם מסבירים שכל שמאי החוץ הם קבלנים.

יש שלושה סוגים של שמאים: אחד – שכירים של חברות הביטוח. הם עובדים בדיוק כמו פקידים בחברת ביטוח, הם עובדי חברת הביטוח והם חלק מהמסגרת של חברת הביטוח. הם אומרים לה מתי אפשר להתחכם, מתי אפשר להילחם, מה המסגרת וכו'. הם חברת הביטוח מומחים לשמאות.

הם שמאים מורשים בדיוק כמו כל שמאי אחר.

האינטרס שלהם הוא אחד בלבד, והוא חברת הביטוח. הם בסך הכל חברת הביטוח.

האינטרס של חברות הביטוח זה הלקוחות.

אבל הלקוחות הם לא העובדים.

סוג שני – עצמאים שעובדים עבור חברת ביטוח אחת בלבד.

אין דבר כזה.

אבל יכול להיות סוג כזה. האם לא יכול להיות סוג כזה של שמאים שעובדים רק עם חברת ביטוח אחת?

אבל אין דבר כזה.

אני אומר את זה בתיאוריה. אתה יודע מה, אני אמצא לך דוגמאות כאלה. יכול להיות שיש עצמאים שעובדים רק עם חברת ביטוח אחת.

הסוג השלישי שהוא היותר מפורסם, זה תאגיד שמאות. קבוצה שלמה של שמאים בה נמצאים שמאים של התאגיד עצמו שהם שכירים, והתאגיד לפעמים שייך לחברת הביטוח בחלקו, או כולו.

אבל זה לא הסוג היותר מפורסם.

יכול להיות גם שהתאגיד של השמאות שייך למספר חברות. הן לא צריכות להיות בעלות 100% בחברה אחת. הן יכולות להתחלק, לקחת תאגיד של שמאים, וזאת למעשה קומבינציה שבה השמאות היא חלק מחברת הביטוח, כך שאם מרימים את המסך, רואים את הדברים.

האם יש אפשרות שיש משרדים של שמאי ביטוח, לאו דווקא כתאגיד, שעובדים עם מספר חברות? אני חושבת שזה רוב המקרים.

יש עצמאים שעובדים עבור מספר חברות ביטוח.

לא נטיל מגבלה על מי שהיה מועסק בחברת ביטוח.

מועסק כעובד?

יש עקרונות חופש העיסוק, שבתי משפט רואים בעין מאד לא יפה מגבלות עליהם. ברגע שנותקו יחסי העובד והמעביד בין השמאי לבין חברת הביטוח, אין לו תלות יותר. העובדה שהוא עבד בעבר בחברת ביטוח מסוימת, לא מעניינת אותנו.

עכשיו אנחנו מדברים רק על מי שמקבל עבודה מחברת ביטוח. מי שנותן שירותים לחברת ביטוח במישרין או בעקיפין - שלא יהיה מצב ששני שותפים בתאגיד – והוא היה קשור לאותה חברת ביטוח בשנה האחרונה, לא יוכל להיות שמאי מכריע במקרה של אותה חברת הביטוח. נמצא את הניסוח.

כדי שהצדק ייראה, אני מבקש להציע תוספת: שמאי מכריע לא יוכל מחר לעבוד עם חברת ביטוח.

אני לא יכול להגביל אותו הגבלה כזאת, כי זה גם לא חוקי.

למה לא? יש כאן בעיה.

יכול להיות, אבל אנחנו לא נלך רחוק עד כדי כך.

לאור הסעיף הזה, חבר הכנסת ריבלין, אני חושב שאת עניין "לא יעסוק מבטח בשמאות ביטוח" צריך להשאיר לגמרי לא בענייננו, כי אם נניח חברת ביטוח שותפה באיזה משרד, והמשרד הזה נותן שירותי שמאות לחברת ביטוח אחרת, זה לא ענייננו.

אבל אין דבר כזה.

אני לא רוצה לפגוע בחופש העיסוק, כי נציגי משרד המשפטים טוענים שזה לא יעמוד במבחן החוקיות. מנענו פה את ניגוד העניינים בשמאות הרכב. נניח שחברת ביטוח רוצה להקים משרד שמאות, זה לא ענייננו, וזאת תהיה פגיעה יותר מדי חמורה בחופש העיסוק.

השאלה היא אחת ויחידה: האם אותם תאגידי שמאות שהם לטענתי – ואני אביא הוכחות שקיבלתי אותן במשך שנים – מוחזקים על ידי חברת הביטוח במישרין או בעקיפין, אבל האינטרס הוא בלתי מתפשר - -

אבל ברגע שיש לך גורם שלישי שפוסק והוא לא קשור אליהם, גמרת את העסק.

אין ספק. הרי אני שומע אנשים שאומרים פה: אין דבר כזה.

הכוונה היא לחלק לא גדול.

האדם שיושב מאחוריך אמר שאין דבר כזה.

אמרה נציגת משרד המשפטים שבעיניהם הפגיעה בחופש העיסוק זאת פגיעה מעל לנדרש. ברגע שאתה אומר שבסכסוך בינינו אתה לא עוסק בשמאות, והוא רוצה לעסוק בעסקים אחרים שלא נוגעים לסכסוך בינינו, אני חושב שהם צודקים. בואו נשמיט את הסעיף הזה.

השאלה היא האם פרקטית יש דבר כזה, או שזה הופך להיות תיאורטי לחלוטין.

אנחנו יודעים רק דבר אחד, שאם מתרחשת תאונה, אתה מזמין שמאי מגורם שלא קשור לחברת הביטוח.

אני רוצה לשאול את נציגי משרד המשפטים משהו שקשור לליבה של הצעת החוק. האם האיסור לגבי חברות ביטוח - שתפקידן לעסוק בביטוח, והדבר העיקרי שעומד לנגד עיניהן זה לקוחותיהן - לעסוק בשמאות בעקיפין או במישרין, הוא דבר שפוגע בחופש העיסוק?

האם כאשר אנחנו קובעים בצורה מפורשת שאנחנו אוסרים עליהן לקיים איזשהו עיסוק נוסף שקשור בשמאות הביטוח - בגלל ניגוד האינטרסים שיכול להיות ניגוד אינטרסים בהגדרה - זה דבר שנוגד לדעתכם את נושא חופש העיסוק מבחינת המטרה ומבחינת ההיקף?

האם אתה רוצה לצמצם את זה רק למקרה מסוים של ניגוד אינטרסים ולא כאיסור כללי?

נכון. האם זאת מטרה ראויה?

זה יותר מתקבל על הדעת.

ובמידה סבירה. אדם אומר שחברת ביטוח צריכה לשלם. מטבע הדברים, היא לא צריכה לקבוע כמה היא צריכה לשלם. האם זה דבר שהוא הגיוני? 80 חברי כנסת חשבו כך.

אבל חבר הכנסת ריבלין, כשחברת הביטוח השתגעה למשל, ונותנת לך שמאות עקומה והכל פרוורטי ומטורף, יש מנגנון מאד פשוט להפיל אותה בדקה, אתה מביא שמאי מכריע. מה אכפת לך מה הם עשו שם?

האם באותה נשימה אני יכול לומר שמהיום כל מי שעוסק בשמאות ביטוח, יכול להיות גם סוכן ביטוח?

אני סבורה שאיסור גורף על העסקה של שמאים במסגרת חברות ביטוח, ככל שזה נדרש לצורך מילוי תפקידיה של חברת הביטוח, הוא איסור בלתי סביר, שלא יכול לעמוד בשום פנים ואופן בחופש העיסוק, ואולי גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אין ספק.

לכן, נדמה לי שהאיסור המופיע בסעיף 2(א) איננו יכול לעמוד. מתי הוא יכול לעמוד? אם לא היינו מוצאים שום שיטה אחרת להקטין את הנזק, אבל משנקבע שהעקרונות שהוצעו כאן ושסוכמו על ידי חברי הכנסת - יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת ריבלין - ששמאי מכריע אף פעם לא יוכל להיות כזה שייתן שמאות לגבי מקרה ביטוח מסוים אם הוא מועסק על ידי אותה חברת ביטוח, אני חושבת שפתרנו את הבעיה.

הכוונה למועסק ולמקבל עבודה.

מקבל עבודה בעקיפין, במישרין, באמצעות תאגיד. אני אנסח את זה בצורה הכי רחבה. נדמה לי שאין מקום לסעיף 2(א).

על פי חוק חוזי הביטוח ועל פי העיקרון שנקבע פה, אנחנו צריכים לבדוק את הנזק ולערוך שומה בעצמנו. בסעיף 2(ב) כתוב: "אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של מבטח להעסיק יועץ שהוא שמאי רכב". שיהיה ברור שאתה מעסיק שמאי רכב לצורכי חברת הביטוח.

יש סעיף שאומר שאתה עורך אומדן ופירוט האומדן. איך אתה עורך את האומדן? אתה שולח מישהו.

אם כך, סעיפים 2(א) ו-(ב) מתבטלים, והעיקרון יהיה בעצם רק לגבי שמאי מכריע.

מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה במתכונת הזאת? אין גרסה ב'.

הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק שמאי רכב (הוראת שעה), התשס"א-2000 עברה לקריאה ראשונה.

אני מבקשת מהנציג של משרד האוצר, להודיע לוועדה עד מחר האם ההצעה כרוכה בעלות תקציבית לתקציב המדינה, או שאתה יכול להודיע על כך עכשיו.

עלות תקציבית קשורה לאגף תקציבים, ואני מייצג את אגף הפיקוח על הביטוח.

זאת המחויבות של נציגות משרד האוצר. תדאג לזה עד מחר בבקשה.

אני מבקשת התייחסות לעונשין. אתם קובעים כאן עקרונות, ומה עם סעיף העונשין? אם אין סעיף עונשין, יטענו נושא חדש.

למה למחוק את סעיף 2(א)?

הרי זה מה שסיכמנו.

נניח שחברת ביטוח רוצה לפתוח חברת שמאות שתיתן שמאות לחברות אחרות, מה אכפת לך? אתה לא יכול למנוע את זה ממנה.

אני אשנה את סעיף תחילה עונשין.

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

האם עד אז הם יספיקו להקים ועדה ולקבוע תקנות לצורך קביעת שכר טרחה?

שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.

ועד אז אתה חייב להקים את הוועדה ולקבוע תקנות לצורך קביעת שכר טרחה.

כן. ברגע זה אני נועל את הישיבה.

חבר הכנסת פורז וחבר הכנסת ריבלין, יש לי עוד שאלה אחת לעניין השכר של השמאים המכריעים. אני מציעה שהשר יקבע זאת לאחר התייעצות עם הוועדה והמועצה, וגם עם נציגי השמאים. הרעש הזה הוא בלתי אפשרי.

השר יקבע את זה בהתייעצות עם הוועדה - -

אם זה כולל את ה"נציגים", זה גם כולל אותנו.

אם כך, השר יקבע את זה בהתייעצות עם הוועדה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50