פרוטוקולים/כלכלה/2522



2
ועדת הכלכלה
25.12.2000


פרוטוקולים/כלכלה/2522
ירושלים, י"ג בטבת, תשס"א
8 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בכסלו התשס"א (25 בדצמבר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
יגאל ביבי

אהובה גנור - משרד התיירות, מנהלת אגף שירותי תיירות
עו"ד מירי חושן - משרד התיירות, סגנית היועץ המשפטי
אסא רוכל - משרד התיירות, ממונה על בתי מלון
אמיר לוי - משרד האוצר, רכז תקשורת אגף תקציבים
ד"ר זאב פיש - משרד הבריאות, מפקח ארצי לבריאות הסביבה
פקד עופר יצחק - המשרד לביטחון פנים, קצין בטיחות ואבטחה
אנקה בלומר - משרד הפנים, ממונה על מניעת דליקות ארצית
בנציבות הכבאות
אשר גרנר - משרד הפנים, מינהל לשירותי חירום, אחראי
לרישוי עסקים
עו"ד אפשרת דון-יחיא - משרד הפנים, לשכה משפטית
יעקב כץ - התאחדות המלונות, מנהל שיווק
יוסי ברג - המועצה לצרכנות, יועמ"ש
תקוה נוימן - איגוד הצרכנים
ערן סירוטה - הרשות להגנת הצרכן
עובדיה שרגאי - ארגוני הצרכנים

ג'ודי וסרמן

לאה ורון

אסתר מימון

תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000

תקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000

רבותי, בוקר טוב לכם. אנחנו דנים בתקנות שירותי תיירות (בתי מלון). הגברת חושן, תסבירי לנו את התקנות בבקשה.

בשנת 1992 הותקנו תקנות בתי מלון, שביטלו את הדירוג שהיה קיים עד אז במדינה. משנת 1992, ועדת הכלכלה לא הסכימה להפוך את התקנות לקבועות. הן הותקנו כתקנות זמניות, כי רצו שנעשה שיעורי בית ונראה מה קורה עם ביטול הדירוג.

אלה התקנות שאושרו ב-1992 ומאושרות כל פעם מחדש?

כן, עם שינויים סופיים, כי אנחנו מבינים שהוועדה סוף-סוף תהפוך אותן לתקנות קבועות. התקנות ההן היו במין סד, משום שהוועדה ביקשה מאתנו לחזור לשיטת הדירוג, ולכן היו סעיפים שהמשיכו לרוץ בתקנות הזמניות.

השינויים לא גדולים, אבל אחד מהם אני רוצה כבר עכשיו להדגיש.

למה אתם מגיעים אלינו ב-17 בדצמבר עם תקנות שהולכות לפוג ב-31 בדצמבר?

המנכ"ל אמר שאני יכולה לצטט אותו ולומר שזו אשמתו. התקנות שלושה חודשים בלשכת מנכ"ל.

במקרים כאלה הלשכה המשפטית לא צריכה לתת לו להירדם.

זה בדיוק שעשינו שלושה חודשים.

במצב התיירות הנוכחי יש דברים אחרים. יש סדרי עדיפויות.

אני לא מאמין שעסקו בדברים אחרים ולכן לא היה זמן לתקנות.

זה לא לפרוטוקול.

זה בדיוק לפרוטוקול, כי זו כבר פעם שנייה או שלישית עם משרד התיירות, בדיוק על אותם עניינים.

מה היה קורה אילו היה פג תוקף התקנות ולא היו חדשות?

לא היה מלון רשום.

מה התקנות האלה אומרות?

אין יותר כוכבים ומזלות, איש הישר בעיניו יעשה.

אני מבין שעניין הכוכבים, כעניין סטטוטורי, ירד.

האיסור לשימוש בכוכבים ירד. אם אתה רוצה לתאר את עצמך כמלון של חמישה כוכבים, קודם היית יכול, ועכשיו, השמים הם הגבול.

לא הבנתי.

כשביטלנו את הדירוג, אסרנו את השימוש בכוכבים, כדי למנוע מצב של הטעיה.

אסור היה להם להגיד: יש לי כך וכך כוכבים, אז מה הם אמרו?

אמרו יש לי כך וכך כוכבים לשעבר, השתמשו בכל מיני מינוחים.

זה נכון עד היום?

האיסור הזה חל עד היום.

גם היום למלון אסור להגיד שהוא X כוכבים?

נכון.

כמה אנשים העמדתם לדין על זה שהם עשו שימוש בזה?

הם לא פרסמו, הם הקפידו לא לפרסם. בשנה הראשונה נדנדנו, ולא פרסמו יותר. הם הבינו שאסור, וקיבלו את זה.

האיסור הזה בוטל, ולכן נמחקה תקנה שלמה מהתקנות הישנות.

עכשיו כל אחד אומר מה שהוא רוצה. אכסניית הנוער על-שם רבין בירושלים יכולה להגיד שהיא חמישה כוכבים?

בכל מדינה בעולם, שאין בה דירוג מסודר, זה כך. כל מלון מדרג את עצמו לפי הבנתנו.

יש היום הרבה רשתות, ורשתות די מוכרות בעולם.

יש כאן מישהו שממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר?

נמצאים פה ארגוני הצרכנות.

אם התקנות יאושרו, התוצאה המשפטית שכל אחד יכול לתאר את עצמו איך שהוא רוצה.

אבל זו לא המטרה של התקנות. לתקנות יש תפקיד חשוב, והוא, ההכרה במלון רשום, שזה וולונטרי.

אני קורא פה שמלון רשום זה "בית מלון אשר קיבל תעודה של מלון רשום", עכשיו הבנתי את הכול...

ההגדרה הזאת מצחיקה גם אותי. אפשר אולי למחוק אותה.

נניח שאני בא למלון רשום, מה טוב בזה?

אתה מקבל כל מיני הטבות של פטור מותנה מרכישות של הציוד.

פטור מותנה ממס קנייה.

אני מבין שאם המלון לא רשום, אז לא מקבלים פטור.

מה הקריטריון כדי להיות מלון רשום?

רשיון עסק בעיקר.

אנחנו בודקים דברים נוספים, יש חקיקה נוספת. אנחנו בודקים הצהרה שיש לנו עם משרד התקשורת על נושא הטלפונים, או ברז בבניין ציבורי.

על מה אתם מפקחים בדיוק? התקנות, כבודן במקומן מונח, אבל הן צריכות לשרת מטרה.

המבקרים שלנו היום לא בודקים אם המלון עומד ברמה שהוא הציג, כי אין רמה, אבל בהחלט בודקים את נושא השירות, נושא ההטעיה.

כתוב פה שהוא צריך להציג מחירים במט"ח, הוא צריך לפרסם רק מידע נכון.

הוא צריך לעמוד בסטנדרטיים פיזיים מסוימים.

אדוני, יש דבר נוסף, יש מועצה. המועצה לא פעלה עד היום, והיא ממש אות מתה. אין לי בעיה, אדוני, עם מה שתאמר.

אחרי שלושה חודשים שהמנכ"ל סוף-סוף העביר לנו את התקנות, אז הוא מעביר לנו דברים שעבר זמנם בטל קורבנם, או שלא היו ולא נולדו.

בכל התקנות האחרונות, שמהן העתקתי לסוכני הנסיעות, כתוב מועצות. בכל התקנות שאתם מעבירים לאחרונה כתוב מועצות.

על הראשונות אנחנו בוכים, עכשיו נמשיך הלאה עם זה?

יש חוברת של התאחדות המלונות בישראל עם כל הסימנים הבין-הלאומיים של הדירוג, יש מקלחת, אין מקלחת, יש טלוויזיה, אין טלוויזיה.

זה דבר וולונטרי.

יש חוברת שיווק, שמשרד התיירות משווק בלשכות שלנו בחוץ-לארץ.

אתם לא חייבים, אתם יכולים גם לשים שם פרוספקט של המצפה התת-ימי באילת או של חוות התנינים.

אנחנו עושים גם את זה. אנחנו מעוניינים בשיווק של ישראל ומעוניינים לעזור לסוכנים. במידע הזה כתוב גם אם המלון רשום, זה מצוין בכוכבית, ולתייר הממוצע, אם הוא רוצה מלון שיש לו רשיון לבריכה ולמעלית וכן הלאה, זה חשוב.

הבנתי שהמשמעות של מלון רשום זה שיש לו רשיון עסק.

יש עוד דברים. תקנה 2 נותנת עוד דברים. יעקב כץ אמר רשיון עסק, כי זה באמת הכי חשוב.

גם למלונות עצמם ולרשתות עצמן חשוב להיות רשומים במשרד התיירות.

הדבר היחיד שיש פה, בעניין דירוג בתי המלון, זה משהו כמו סימון מחירים, זה מין חוק סימון מחירים. לגבי התייר הישראלי כנראה אין בעיה, הוא מכיר את בתי המלון, המידע עובר מפה לאוזן, ואין בעיה, לגבי תייר זר, שמישהו מוכר לו מלון חמישה כוכבים, והוא מגיע לפה ורואה שאין שום קשר לחמישה כוכבים, יש פה הטעיית הצרכן במובן שמכרו לך מוצר אחר. יש מדינות שנותנות דירוג, יש מדינות שלא נותנות דירוג

עשינו על זה מחקר. יצאנו במכרז, היו שלושה גופים, שאחד מהם היה אמור להיבחר, ובא שר חדש ואמר: אין צורך בדירוג.

איזה שר?

השר הנוכחי, ואדוני הביע את דעתו לא פעם ולא פעמיים שהוא בעד זה שלא יהיה דירוג.

לא, אני הייתי בעד דברים אחרים, אני לא בטוח שלא צריך דירוג.

אני אשלח לך את הפרוטוקולים, ותראה.

אני יכול להבין שיש איסור לפרסם דירוג, ואז כל אחד מהתיאורים - אני מלון יפה, אני מלון נחמד - זה לא פרמטר ברור, אבל אם אתם נותנים אפשרות לתת כוכבים - - -

מלון יככב את עצמו.

הוא ידרג את עצמו, והתייר הפוטנציאלי לא ידע שהמלון דירג את עצמו, הוא יחשוב שהדירוג הזה רשמי, ויש פה הטעיה.

תקנה 5 שמדברת על הטעיה בפרסום.

איך תקבעי הטעיה בפרסום?

רוב התיירים שמגיעים לישראל הם תיירים שבאים בקבוצות מאורגנות דרך סוכני נסיעות. למרבית סוכני הנסיעות בעולם יש חוברות דירוג, זאת אומרת, כשהם מוכרים בגרמניה חבילה, אז אותו "טומפסון" או "טואי" מדרג את המלון. נוסף לכך יש מדריכים בין-לאומיים שמדרגים את המלונות בארץ, אין גם שום מניעה שחברות פרטיות, כמו "גומיו", ידרגו, כמו שבכל העולם, "מישלן" וכדומה מדרגים.

במדינה כמו צרפת, הדירוג הוא ממשלתי?

לא, הדירוג הוא של התאחדות המלונות.

אז יש דירוג אחיד.

באנגליה יש שבע חברות שמדרגות.

באנגליה אין למעשה כוכבים, בצרפת כן ראיתי כוכבים.

אבל זה לא דירוג ממשלתי. דירוג של הממשלה יש בתורכיה, יוון ובעוד כמה מדינות.

בארצות-הברית, לדוגמה, יש “AAA”, שזה מועדון.

מועדון מכוניות.

הם גם מדרגים את המלונות בארצות-הברית.

נניח שאיגוד בתי מלון יכול לדרג, או ארגון צרכנים יכול לדרג, אבל המלון לא יכול לדרג את עצמו.

בהחלט לא.

לפי התקנות, אתם מוכנים שזה יהיה.

אנחנו לא מדרגים את עצמנו, לנו יש את חוברת המחירים. היום באירופה עובדת שיטת הסימון.

אני מבקש לשמוע אנשים נוספים, כי אנחנו קצת לחוצים בזמן.

אני נציג הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות. הדיון נסב בעיקר על תיירים ולא על ישראלים. יכול להיות באמת שהישראלי, שכל שבועיים בבית מלון, כבר מכיר את כל המלונות ומה מוכרים לו, אבל לא כל הישראלים, במיוחד אלה שיוצאים פעם בשנה, מכירים.

עזוב את הנאום האידיאולוגי, מה אתה מציע?

אנחנו מציעים להחזיר את הדירוג.

מי יעשה אותו?

ודאי שלא המלונות עצמם, היינו מעדיפים שאת הדירוג יעשה משרד התיירות.

אתם רוצים דירוג, ובלבד שיהיה, מי יעשה, לא כל כך חשוב לכם.

אנחנו מעדיפים להוציא את זה מהמלונות או מהתאחדות בתי המלון, ושזה יהיה בידי משרד התיירות.

מי עוד רוצה להביע את דעתו?

לגבי ביטול הדירוג. היום יש איסור לפרסם, אני לא יודע אם מקפידים עליו, אבל ברגע שגם האיסור הזה ייעלם, כל אחד יוכל לדרג את עצמו איך שהוא רוצה.

לגבי ההגדרה של מלון רשום. קודם בתקנות זה היה לפחות 15 חדר, היום מלון רשום הוא רשום. בסעיף 2 נמצאות חלק מההגדרות, אבל ודאי לא כל ההגדרות. יש דברים שנראים לי חשובים, כמו למשל מספר החדרים או דברים נוספים כמו "כוכבים", והיום אף אחד לא יודע מה קורה.

תודה. רבותי, אנחנו נתחיל לקרוא את התקנות.

איך ידע אדם לאיזה סוג מלון הוא הולך?

השאלה היא מי נותן לו את הציון, פה יש הצעה שהוא ייתן לעצמו.

על בגד כתוב אם זה מניילון, אם זה מצמר, אם זה מכותנה. כל דבר צריך להיות ידוע.

גם לנו יש.

אבל אין דבר שאומר שזו תפירה עילית.

אם מלון יבנה בריכה של שני מטר על שני מטר, זו בריכה?

לא, יש בריכה תקנית.

בבית מלון של ארבעה, חמישה כוכבים, קודם כול זה לפי מספר העובדים. בדרך כלל התקן הוא כמעט עובד לחדר. מספר הכוכבים גם תלוי בשירות שאתה נותן, לא רק אם יש בריכה או אין בריכה. עד עכשיו המדינה דירגה אותם.

כבר עשר שנים שהיא לא מדרגת.

חבר הכנסת ביבי, אני מציע שכשנגיע לסעיפים, אז תתייחס.

(קורא הגדרות "בעל מלון" ו"מט"ח" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

כאילו שלא ידענו שמט"ח זה מטבע חוץ.

אפשר למחוק את ההגדרה הזאת.

מחקנו.

(קורא הגדרת "המועצה" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

אנחנו מוחקים את המועצה הזאת.

(קורא הגדרות "הממונה" ו"המפרט" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

לגבי המפרט. בתקנות ב-1992 היה חובה להציג אותן גם בלשכות האזוריות.

נסגרו הלשכות לפני כמה שנים.

(קורא הגדרות "השר", "טבלת סמלי השירותים", "מלון רשום" ו"מע"מ" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

לא צריך הגדרה של מה זה מע"מ.

אדוני היושב-ראש, תהיה כאן תעודה בלי ציונים?

מיד נגיע למה התעודה תכלול.

(קורא הגדרת "שירות" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

כל יתר הדברים זה לא שירות?

הדברים האחרים הם שירות נוסף.

(קורא הגדרת "שירות נוסף" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

לדעתי, התקנות לא מנוסחות בצורה הכי טובה.

(קורא הגדרת "תעודה" לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

(קורא סעיף 2 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

רשיון עסק זה הדבר הכי חשוב לצורך קבלת תעודה של מלון רשום. חוק רישוי עסקים שונה ב1998.

ליושב-ראש הוועדה היו יד ורגל בנושא.

תיקון 15 לחוק רישוי עסקים קבע מהפכה. חוץ מרשיון עסק יש אפשרות לקבל היתר זמני לתקופה מרבית של שנה.

האם מלון זה עסק טעון רישוי ויש דבר כזה היתר זמני לפי חוק רישוי עסקים?

ודאי.

מה הבעיה שיש לכם עם ההגדרה?

אין לנו בעיה, זה תיקון שנעשה.

(קורא סעיף 2(1) ו-(2) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

פה יש שוני מהמכתב שכתבתי לך בדצמבר, זה בדיוק הפוך ממה שכתבתי. בשנת 1992, כאשר ביטלנו את הדירוג, דרשנו שיהיו דרישות פיזיות בבית-המלון לגבי מלון רשום, השארנו את זה עם המלון ברמה הכי נמוכה, שאז היה כוכב אחד. אמרנו שכל מלון שנבנה לפי כוכב אחד הוא מלון רשום, כי הכוונה שלא יהיה דירוג. לנו היתה כוונה טובה, שתתקיימנה במלון הדרישות המופיעות במפרט, בהתאם לרמתו. צלצלו אלי מהתאחדות המלונות ואמרו לי: את מחזירה את הדירוג בדלת האחורית, איך תקבעי מה רמתו אם אין דירוג?

במפרט יש הבדלים בין סוגי בתי מלון?

הבדלים פיזיים לצורך בנייה. למלון ברמה הכי נמוכה אין לובי, אין בריכה וכן הלאה.

נכתוב "מתקיימות בו דרישות המופיעות במפרט בהתאם לרמתו".

אבל אין רמה, וזה יהיה אות מתה.

אני מסכים, זה יהיה אות מתה. נחזור לסעיף הזה אחרי שנמשיך ונקרא את הסעיפים. אני לא יודע מה זה מלונית, וצריך להבין כשקוראים את התקנות. מלונית זה פחות מכוכב אחד?

נכון. פעם המלון הכי קטן היה בעל 15 חדר, והיום המלון הכי בעל הוא עם שבעה חדרים.

אולי נכתוב "למעט".

נכתוב: "בהתאם לרמתו", ואחר כך נחזור לזה.

אם מלון מקבל כסף ממרכז ההשקעות, הוא מקבל לפי רמתו, אבל מיקי פדרמן, כשהוא בנה ליד הים, הוא לא לקח כסף, אז אין לו רמה. אם אני קובעת לו את הרמה, אני עושה טעות.

אם אני אכתוב "מתקיימות בו דרישות המופיעות במפרט", זאת אומרת, שאני רוצה לגבי כוכב אחד מה שאני רוצה לגבי חמישה כוכבים, אז תכתבי: "מתקיימות בו דרישות המופיעות במפרט בהתאם לעניין".

"לפי העניין".

(קורא סעיף 2(3) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

זה בסדר.

(קורא סעיף 3 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

כל שנה אתם מחדשים את התוקף?

כך עובדים ברישוי עסק. זה חשוב בגלל הבטיחות.

בתקנות רישוי עסקים כתוב התקופות של רשיונות עסק, ובית מלון זה לשנה. יש אפשרות לשנה, לשלוש שנים או לחמש שנים. אנחנו מבקשים, שבתקנה 3, יובהר שזה ממשיך לעמוד בתנאי תקנה 2.

זה ברור.

אני לא אוהב ביורוקרטיה, אני לא אוהב שמבלבלים את המוח לאנשים כל שנה למלא טפסים.

לא טפסים, שיביאו לי רק צילום של רשיון עסק, אחרת יש בעיות בטיחות.

אם רשיון עסק חודש, אוטומטית גם ההיתר שלכם מחודש.

הוא צריך להביא לי אותו.

הוא לא צריך להביא לך אותו, שיהיה אוטומטית. את מתנה את זה בקיומו של רשיון עסק.

אולי ננסח בשלילה ונכתוב: פג תוקפו של רשיון העסק וכן הלאה.

אנחנו ננסח את התקנה, שההיתר יעמוד בתוקפו כל עוד לא בוטל. אם לא חודש רשיון העסק, יפוג ההיתר באופן אוטומטי.

איך אני אדע שלא חידשו לו רשיון עסק, אם אין עליו חובה להציג זאת בפני?

תשאלי אותו אם יש לו רשיון עסק.

בין מכתב לטלפון אין הבדל בביורוקרטיה.

יש הבדל בין זה שאת מביאה את כולם כל שנה בשביל לבלבל להם את המוח ובין זה שבמקרים חריגים את תפני למישהו.

זאת אומרת, שהממונה יצטרך לבדוק כל שנה אם יש רשיון עסק או לא.

הוא לא צריך לבדוק כלום, תאמיני לי שהרשות המקומית תטפל במלון שאין לו רשיון עסק.

היום, 70% מבתי המלון אין להם רשיון עסק. להילטון תל-אביב למעלה מעשר שנים לא היה רשיון עסק, בגלל החניה.

ורשיון מכם היה לו?

לא, הוא לא היה רשום.

אתם גוף שלא מפעיל שום שיקול דעת, אתם כמו בכספומט, מכניסים את הכרטיס ויוצא כסף, אותו דבר כאן, מכניסים רשיון עסק, יוצא היתר ממשרד התיירות. בשביל מה צריך לחדש את התעודה. ממילא תוקפה של התעודה יפוג אם אין לו רשיון עסק.

אדוני רוצה שנכתוב, שהתעודה תעמוד בתוקפה כל עוד לא בוטל רשיון העסק?

כל עוד יש לו רשיון עסק בתוקף, כמו כן רשאי שר התיירות לבטל מטעמים אחרים.

זה לא רק רשיון עסק. תוקף התעודה חל משלושה טעמים.

שר התיירות יכול לבטל את תוקף התעודה. אנחנו אומרים שני דברים: הראשון - שר התיירות רשאי בכל עת לבטל רשיון, אם הוא הגיע למסקנה שהתנאים לא סבירים. השני - אם בוטל רשיון העסק, אוטומטית פג תוקפה של התעודה. זה יגרום לכם לצורך להתחיל לעקוב אחרי בתי מלון.

זה מה שאנחנו עושים.

לא בטפסים. אתם מדי פעם תעשו ביקורת ותבדקו, ואם המלון לא עומד בתנאים, תבטלו את רשיון העסק. אבל הוא לא צריך לבוא אליכם לחידוש אוטומטי.

מה קורה אם אתה, כאזרח פשוט, מגיע למלון, ורואה שתלויה שם תעודה של מלון רשום מלפני שלוש שנים?

מה קרה? אני בא למשרד עורך-דין, ואני רואה שהוא קיבל רשיון לפני 20 שנה.

זה ממש לא אותו דבר.

תשתחררו מהביורוקרטיה.

הבדיקה הזאת גורמת לאותה ביורוקרטיה.

אם אתם רוצים, תיזמו מהלכי פיקוח, תבטלו רשיונות למי שלא ראוי, אל תטריחו את כולם לבוא אליכם כל שנה למלא טפסים.

הם לא ממלאים טפסים, הם שולחים צילום של רשיון עסק.

אני לא רוצה. תעשו פיקוח יזום, אל תתעסקו בטפסים. במקום להתעסק בכל הטפסים ולרשום אותם, תתחילו לבדוק מי לא בסדר. זאת עמדתי.

(קורא סעיף 4(א)(1) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

חובת הפרסום חלה גם לגבי תייר, צריך לנסח את זה באופן אחר. הנוסח קצת עילג.

(קורא סעיף 4(א)(2) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

איפה הוא צריך להציג את זה?

בדרך כלל שמים את זה על השולחן.

בדרך כלל זה מאחורי הדלת.

לא, מדברים על שירותים נוספים.

כמה עולה לכבס חולצה, לא שמים על הדלת.

המידע על שירות חדרים ובר וכן הלאה נמצא על השולחן.

בחיים לא ראיתי בשום בית מלון באופן הנראה לעין את השירותים הנוספים כמו, למשל, כמה עולה לכבס מכנסיים.

אולי זה לא, אבל הדף מלא בפרטים קטנים, לרבות ערוצי טלוויזיה. יש ספר שלם בתוך המלון.

על שקית הכביסה יש את מחירון הכביסה.

אבל זה לא באופן הנראה לעין, זה באופן אחר. אני אסלח לכם על זה.

(קורא סעיף 4(א)(3) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

אפשר לעשות פירוט מחירים על כל השירותים שהוא נותן.

(קורא סעיף 4(ב) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

מתי עולה חוק נודלמן?

בשבוע הבא, ביום שני.

לפי שעה נאשר, אולי יהיה תיקון בחוק ראשי. לא ראיתי דבר כזה, למעט בעולם השלישי, שיש שם אינפלציה של מאות אחוזים בשנה. במדינות מתוקנות כמו מדינות אירופה לא מציגים מחיר בדולרים, אולי באירו עכשיו.

לכן כתבתי מטבע חוץ ולא דולר. בתקנות הקודמות היה כתוב דולרים.

(קורא סעיף 4(ד) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

שפה לועזית אחת לפחות זה יידיש? למשל, יפרסמו ברומנית, זו שפה שאני שולט בה.

כולם כותבים באנגלית.

תכתבו "יפורסמו בעברית ובאנגלית לפחות", כל היתר יכולה להיות אופציה, בכל שפה שנראה לו, אחרת זה מגוחך.

יכולים לטעון להפליה, כל העולים החדשים.

מי שרוצה רוסים, שידאג לכתוב ברוסית.

(קורא סעיף 5 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

אתם מציעים שזה יבוא במקום תקנה 7 הקיימת, מהתקנות מ-1992, ש"לא יעשה אדם שימוש בדירוג של בית מלון או המלצה שנהגו ערב תחילתן של תקנות אלה", אותו דירוג ידוע. השאלה אם אין צורך עדיין בהוראה הספציפית הזאת, שלא יעשה שימוש בדירוגים של הכוכבים או בדירוגים האחרים.

אנחנו נגיע לזה ונמצא סידור אחר. מיד אני אגיד מה לדעתי צריך לעשות עם הסיפור הזה.

(קורא סעיף 6(א) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

צריך למחוק "לאחר שנועץ במועצה", כי אין מועצה.

אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שהוא יוכל לנפנף בזה שהוא מלון רשום, אבל אין לו רשיון עסק.

אמרנו שאוטומטית, משהתבטל רשיון העסק, ההיתר בטל.

רשיון העסק או ההיתר הזמני.

משעה שפג רשיון העסק הוא לא יכול להמשיך לתפקד כבית מלון.

במקום "רשאי" תכתבו "חייב".

לא, יש פה עוד דברים.

(קורא סעיפים 6(א)(1)(א), (ב), (ג), (ד) ו-(ה) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

אם אתם תראו מקרה אחד שהתליתם תעודה של בית מלון על זה שלקח מחיר גבוה, אני אצדיע לכם בהכנעה.

הם לא לוקחים מחירים גבוהים, היום יש מודעות צרכנית גבוהה מאוד בארץ.

הרבה מלונות גבו מחירים נמוכים יותר, יותר גבוהים - לא.

(קורא סעיף 6(א)(2) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

אם אין כוכבים, אי-אפשר לדעת אם ירדה הרמה.

לא נכתב שרמת המלון הרשום ירדה, אלא נאמר שהממונה רשאי לבטל תעודה, בין היתר מחמת ליקויים העלולים לפגוע בטיב השירות, וכתוב את זה כפסקה (ו).

אי-אפשר אדוני, הרישא של סעיף קטן (1) זה בעל מלון, ו-(2) מדבר על המלון עצמו. יש הבחנה בין החברה לבין הבעלים.

נכתוב: בעל המלון הרשום הפעיל את המלון באופן שמחמת ליקויים העלולים לפגוע בטיב השירות לאורח, בנוחות, רווחתו, בריאותו או בטיחותו.

אדוני, למה זה לא טוב כמו שזה כתוב? יש הפרדה בין ישות אחת לשנייה. מי שמפעיל את המלון זו חברה, זה לא הבעלים.

במקום "רמת המלון הרשום ירדה" נכתוב "לדעת הממונה יש במלון ליקויים העלולים לפגוע בטיב השירות לאורח, בנוחות, רווחתו, בריאותו או בטיחותו".

(קורא סעיף 6(ב) לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

אולי יעשה זאת מנכ"ל משרד התיירות?

החוק מסמיך את השר.

נכתוב "לפני השר או מי שהוא הסמיך לכך". החלטת השר היא סופית או שאפשר לבוא בפני בית משפט או בג"ץ?

אפשר.

בזמנו היתה מועצה מייעצת שהיו בה סוכני נסיעות ומלונאים, ואם רצו לבטל מלון רשום, זה בא לדיון. היום, רק משרד התיירות, אם הוא מחליט להוריד מלון רשום. גמרנו.

יש בג"ץ.

(קורא סעיף 7 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

למה השר רשאי לפטור בית מלון או קבוצה מהוראות תקנות אלה? נמחק את זה.

יש רשת שמחזיקה את מלון הכרמל, וזה קומפלקס שכולל 80 חדרי מלון מפוזרים. לפי התקנות הוא לא יכול לקבל אישור למלון, כי לא כולו ולא חלקו בשתי קומות או בשלוש קומות, אבל בתפזורת.

מי אמר שבית מלון צריך להיות כולו בשתי קומות?

לפי ההגדרות הפיזיות.

פה לשר יש גמישות ואפשרות להקל ולתת לו אישור.

אדוני, השתמשנו בזה בתקופה של מעונות הקליטה, כשבאו העולים החדשים.

איפה נאמר שבית מלון צריך תקנות?

בתקנות הפיזיות.

מי אומר שמלון חייב להיות רק לפי המפרט הזה?

זה בדיוק מה שכתוב בתקנה 2, שהוא לא יהיה מלון רשום, אם הוא לא עומד במפרט.

כתבנו "לפי העניין", פירוש הדבר שהוא לא חייב להיות בשתי קומות, הוא יכול גם להיות מפוזר.

הוא לא יכול להיות מפוזר לפי המפרט הרשום.

לא יתנו לו סיוע, לא ירשמו אותו, מרכז ההשקעות לא יתייחס אליו כאל מלון.

כי אי-אפשר אחר כך לבדוק אם הוא לא מוכר את החדרים הבודדים לאזרחים, והמדינה מימנה לו את הבנייה.

יש מלון אורכידיאה שהוא מפוזר, מבנים מבנים.

לא, אנחנו מדברים על פיזור של חדרי מגורים רגילים.

אנחנו השתמשנו בזה בנושא של הקליטה, במצב חירום.

אנחנו נגדיר את המילה מלון לפי המפרט, וכן, לפי כללים אחרים שיקבע השר. אני מעדיף שהשר יקבע כללים, שהוא רואה גם בדבר מפוזר בית מלון, מאשר לומר שהוא יכול לשחרר בכלל מהוראות התקנות.

השתמשנו בסעיף הזה בתקופה של מעונות הקליטה.

מעון קליטה זה לא בית מלון.

אפשר אולי לצמצם את זה לתקופה מוגבלת אם יש צורך של שעה.

למה? אני רוצה שיהיה קריטריון יותר גמיש, אני לא יכול להסכים למצב כזה שהשר הוא אימפרטור. יש חוק, אבל הוא פוטר.

ההפך, זה בא לצורך הקלה.

אני מבין, אבל זה לא סביר. זה כמו שנאמר ששר התחבורה רשאי לפעמים לפטור אדם מחובת רשיון נהיגה, פה ושם שינהגו בלי. למה לא?

לצורך הקלה.

התקנה מבוטלת. בית המלון הוא לפי מה שיש במפרט, וכן השר רשאי להכיר גם בסוגים נוספים של מבנים כבתי מלון, לפי כללים שהוא יקבע.

זה יהיה בהגדרות של מלון רשום?

כן. זה לא אלגנטי שאומרים שהשר רשאי להתעלם מהחוק.

(קורא סעיף 8 לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), התשס"א-2000)

הורדנו את המועצה הארצית, לכן סעיפים 9 ו-10 יורדים.
הגענו לעניין דירוג בתי המלון. מצד אחד, אני לא רוצה לחזור למשטר הישן שבו המדינה מדרגת, מצד שני, אני גם לא מסכים לכך שאדם נותן ציונים לעצמו. צריך לנסח את התקנה שאומרת פחות או יותר כך, שמי שרשאי לדרג זה איגוד של בתי מלון או איגוד צרכנים.

גם גוף פרטי כמו מישלן.

סוכן נסיעות לא יכול?

כל סוכן נסיעות לחוץ-לארץ?

זה מה שקורה בחוץ-לארץ. באמריקה יש שבע שיטות שונות.

למה להחזיר את הדירוג?

הוא לא אומר להחזיר את הדירוג, הוא אומר שבית מלון לא יכול לדרג את עצמו.

בית מלון לא יכול להגיד על עצמו שהוא X כוכבים, הוא יכול להגיד שהוא בדרגת תיירות טובה. לגבי דירוג בכוכבים, רשאי לעשות את זה, או ארגון של בתי מלון, התאחדות בתי המלון, או גוף אחר שקיבל הרשאה מהשר.

למה צריך לכתוב את זה?

כי אני לא רוצה שבית מלון ידרג את עצמו.

התאחדות המלונות, זה שוב המלונות.

התאחדות המלונות, כשהיא מחליטה באופן וולונטרי שהיא רוצה לדרג, הרי שם יש תחרות פנימית, למשל, אם מלון המלך דוד, לדוגמה, שהוא לוקח 200 דולר ללילה לחדר, אני לא רוצה שגם אכסניית הנוער בירושלים תגיד שהיא חמישה כוכבים, כשהיא לוקחת חמישים דולר ללילה.

התאחדות בתי המלון לא תעשה את זה בהכרח יותר טוב. נניח שבית מלון יאמר על עצמו כמו שעסק אומר על עצמו: בוא תקנה, אצלי יש את השירות הטוב ביותר, לא בטוח שהשירות הטוב ביותר הוא שם.

מותר לו. מי שרשאי לדרג, זה ארגון של בתי מלון או ארגון אחר שהשר נתן לו אישור לדרג.

להתאחדות בתי המלון הוא לא צריך לתת אישור?

לא צריך.

מישלן יצטרך לבקש אישור משר התיירות?

כל בית מלון רשאי לתאר את עצמו במלים כאוות נפשו, הוא יכול להגיד שהוא בדרגת תיירות טובה, הוא מפואר, סופר-מפואר, יש לו בריכה, הוא לא יכול להגיד דירוג בכוכבים על עצמו, כדי למנוע הטעיה. מי שרשאי לתת כוכבים לבתי מלון, זה הארגון היציג של בתי המלון, וכן כל גוף אחר שקיבל היתר מהשר.

למה שהתאחדות בתי המלון תיתן כוכבים, יש שם אינטרסים בגוף הזה.

למה שמישלן או גומה יבקשו אישור משר התיירות?

כי אחרת המלון ידרג את עצמו.

לא המלון, מישלן או גומה.

תמצאי איזו הגדרה שמכניסה את מישלן, גומה ואחרים.

אברהם פורז רוצה שיבקשו אישור מהשר, אז זה כולל גם אותם.

למה לא המועצה להגנת הצרכן?

הארגונים הצרכניים הם לא ארגונים סטטוטוריים, וחלקם הם ארגונים קיקיוניים, אני לא מדבר על הרשות להגנת הצרכן.

לא צריך להתייחס פה לדירוג, צריך, על דרך השלילה, לאסור על בית מלון לדרג את עצמו.

הגברת חושן, עמדתי היא שבית מלון רשאי לתאר את עצמו במלים איך שהוא רוצה, וכן, מי שרוצה לתת כוכבים, זה או הארגון היציג של בתי מלון בישראל או כל גוף אחר שהשר הסמיך.

מה קורה אם יש סתירה בין גוף שהשר נתן לו לדרג לבין דירוג של התאחדות בתי המלון?

אין שום בעיה.

גומה הוא ספר מצוין, הוא רציני, כמעט כל המלונות כבר מדורגים בו, גם המסעדות, הוא כמו מישלן.

אבל זו חברה מסחרית.

הוא צריך אישור של שר התיירות.

רבותי, אנחנו נקבע הוראת מעבר, שמי שערב תחילתן של התקנות הנוכחיות עסק בדירוג בספרים, יוכל להמשיך לדרג.

מישלן זו חברה אירופית הכי טובה בעולם.

אז תהיה הוראת מעבר?

אבל למה? “AAA” צריכים את שר התיירות כדי לדרג?

למה לא לאסור על בית מלון לדרג את עצמו?

המטרה פה היא להגן על הצרכן, אני לא רוצה שצרכן יחשוב שהוא מגיע למלון חמישה כוכבים, והוא מגיע למלון שלפי כל אמת מידה הוא שני כוכבים. אין בעיה לעשות קונספירציה, שאחד יוציא חוברת, ובה הוא יכתוב דיס-אינפורמציה ואחר כך הצרכן יידפק. לנו יש עניין להגן על הצרכן, וזה כמו תו מחיר. לא יכול להיות שאחד יקבע מה הוא שווה בעצמו.

אני מסכים אתך.

לכן צריך למצוא גוף שלישי שיעשה את זה.

או לאסור עליו לפרסם את זה. בית המלון יהיה מנוע מלדרג את עצמו, יהיה כתוב בתקנות שלבית מלון יהיה מותר רק לפרסם כמה הוא טוב.

אבל שרלטן יוציא חוברת ויפרסם דיס-אינפורמציה.

זה לא קשור.

בחיים צריך לבחור בין האלטרנטיבות הכי גרועות את האלטרנטיבה הכי פחות גרועה.

חברת AAA, החברה הכי טובה בעולם, באמריקה כולם מקבלים את הדירוג שלה, כשהיא תבוא לכאן, היא תצטרך לדפוק בדלת של ליפקין-שחק. אם הוא יגיד לה "אני לא מוכן", כי הוא חבר של מישלן, מה תעשה?

בעשר השנים האחרונות, מאז שבוטל הדירוג, לא היה לנו מקרה ולא היתה תלונה, אפילו אחת, שבית מלון פרסם את עצמו והטעה את הציבור.

כי היה אסור להם לדרג את עצמם.

יש אנשים שעוברים על החוק, למרות שיש חוק.

מה את חושבת שעושה תייר אנגלי, שמכרו לו חבילת תיור בחוץ-לארץ, ואמרו לו שהמלון בארץ הוא מלון של ארבעה כוכבים, והוא מגיע למלון שכולו שני כוכבים?

הולידיי אין, שרתון מוריה וכן הלאה, אלה רשתות מוכרות בעולם, הם אפילו לא מדרגים את עצמם בכוכבים.

כבר הסברתי שהמצב הנוכחי, שכל אחד יכול לתאר את עצמו איך שהוא רוצה, נשאר.

נאסור את הפרסום בכוכבים, נאפשר תיאור במלים.

צריך לאסור דירוג עצמי, וזה פותר את הבעיה. לא היו תלונות קשות על הטעיה במשך עשר שנים.

תלונה אחת לא היתה.

אנחנו מנסים לפתור בעיה שעשר שנים היא לא קיימת.

אתה לא פוחד מגוף קיקיוני שייתן דירוג?

עשר שנים אין דירוג, וזה לא קרה.

שכנעתם אותי. אנחנו נחליט שכל בית מלון רשאי לתאר את עצמו במלים ככל העולה על רוחו. שום מלון לא רשאי לתת כוכבים לעצמו. לגבי כוכבים, השר רשאי לשלול מגוף אפשרות לדרג, אם הוא השתכנע שאותו גוף מדרג בצורה שעלולה לפגוע בצרכנים.

שעלולה להטעות.

אנחנו ברשות חושבים שמבחינת הצרכן כן כדאי להחזיר את החובה לדרג בכוכבים, כי לא כולם בארץ יודעים כשהם באים למלון מה הרמה. מלון זה לא כמו שהולכים לסופרמרקט ומשווים מחירים, אתה מזמין בטלפון, ועד שאתה לא מגיע, אתה לא יודע מה יש בו.

אתה מדרג מקררים? אתה מדרג דירות? מלון עולה 200 שקל, אתה קונה דירה ב-200,000 דולר, ואתה לא יודע מה הדרגה של הדירה.

האדם הזמין חופשה ב-2,000 שקל בטלפון, והוא לא יודע מה יש במלון רק אחרי שהוא כבר הגיע למלון.

דבר ראשון, בתור הרשות להגנת הצרכן, תוציאו אתם דירוג שלכם. דבר שני, תזהירו את הציבור מפני מקרים שבהם האנשים רומו, תגידו שלא ילכו לשם, אלה גנבים. הדירוג על-ידי המדינה זה פאסה, גם לתת ציונים לעצמך זה פאסה.

הגישה הקודמת של אדוני היתה - - -

יותר בולשביקית.

כדבריך. השיטה החדשה מאפשרת לכל שרלטן, ברגע שקיבלתי חמישה כוכבים - - -

שיטת הכוכבים לא קיימת כבר עשר שנים. והפעם מכניסים סעיף שהשר רשאי לאסור.

נטיתי בהתחלה לשיטתך. אבל השתכנעתי שאנחנו עלולים להסתבך עם מדריכים בין-לאומיים, ושכולם יבואו לשר. אז אנחנו הולכים בדרך ההפוכה - מותר לדרג, אלא אם כן יש שימוש לרעה, ואז השר יאסור. אם אתם תיווכחו לדעת ששרלטן באיזה מקום מוציא פרוספקט מוטעה, תפנו לשר לאסור עליו.

רבותי, אני מודה לכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בעשה 11:00