פרוטוקולים/כלכלה/2254



2
ועדת הכלכלה – 28.11.2000

פרוטוקולים/כלכלה/2254
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"א
11 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 220
של ישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ג', א' בכסלו התשס"א, 28 בנובמבר 2000, בשעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
אברהם הירשזון
יהושע מצא
שלום שמחון

ד"ר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
עו"ד מיכל סגן-כהן, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות
חיים פרננדס, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד בני רובין, משרד המשפטים
שאול רשף, התאחדות מגדלי בקר לחלב
חגית וייס, מועצת החלב
ד"ר יהודה עפרון, יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים
נפתלי בן-סירא, יו"ר אגף משק, תנועת המושבים
יעקב כהן, אגף המשק, תנועת המושבים
ישעיהו פורת
תומר צידון
עו"ד גדעון סער
יואב צור

אתי בנדלר

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ












ס ד ר ה י ו ם

תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב) (הוראת שעה),
התש"ס2000-



תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב) (הוראת שעה),
התש"ס2000-

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים). המצב
לפי התקנות הנוכחיות הוא כזה שיבוא זירמה יכול להיעשות רק על-ידי שני גורמים. למשרד החקלאות הגיעו פניות של גורמים אחרים שמעונינים לעסוק אך ורק ביבוא של הזירמה מבלי להפיץ אותה בארץ. אם מדובר ביבוא ולא בהפקה, נדרשים תנאים אחרים. התקנות האלה בעצם באות לאשר לתקופת הוראת שעה גם למי שאיננו מכון להזרעה לייבא בתנאים של התקנות זירמה מחו"ל.

התקנות האלה עומדות זמן רב ללא חתימה.

אלינו הן הגיעו רק לאחרונה.

הגשנו אותן ב6- באוגוסט.

ב11- בספטמבר הן הועברו לוועדה.

התקנות האלה מחליפות תקנות אחרות?

הן לא מחליפות, הן חוברות לקיימות.

תפני לתקנה המדויקת.

התקנות היסודיות קיימות משנת 1957 ושם נאמר
בין היתר בתקנה 21: "לא יסחר אדם בזירמה אלא אם כן הוא בעל מפעל".

תקנה 22 קובעת: "לא ייבא אדם זירמה ולא ייצא אלא בהיתר מאת מנהל השירותים הווטרינריים".

תקנה 23 אומרת: "לא יבצע אדם הזרעה מלאכותית אלא אם כן הוא בעל תעודה של מזריע מוסמך ואלא מטעם המרכז להזרעה מלאכותית".

אנחנו היינו היזמים שביקשנו לפתוח את נושא
היבוא של הזירמה ולאפשר לפרות של החקלאים בישראל ליהנות גם מזירמה מתוצרת מקומית וגם לתת לתחרות לעבוד ושתהיה זירמה תוצרת חוץ זמינה גם לחקלאים בישראל.

את הבקשה הראשונה הגשנו למשרד החקלאות בפברואר 1998 ומאז היא מתגלגלת בצורה זו או אחרת ועתה הגענו עד הלום.

אנחנו סומכים על מה שיוציא משרד החקלאות מתחת ידיו, על שינוי התקנות שמבחינתנו זה בסדר. אני מבין שגם המתחרים שלנו סומכים את ידם על העניין הזה, כך שמבחינתנו זה בסדר.

מי הם המתחרים שלכם?

אלה שמפיקים בארץ.

כיום זה רק בידי קיבוצים אחדים.

אני מנכ"ל חברת ציון. החברה הוקמה כאשר
לצורך התייעלות מיזגנו שני תאגידים שעסקו בנושא הזה במשך שלושים-ארבעים שנה. למעשה לא הייתה תחרות בעניין הזה.

אנחנו תומכים בשינוי התקנות כפי שמשרד החקלאות מציע ואנחנו גם מברכים על התחרות.

אם זה כל כך טוב, מדוע זה מוגבל לשנה אחת
בלבד?

היו הרבה מאוד דברים שלא ידענו אם הדרך הזו
היא נכונה. יש דברים שמאוד קל להכריע בהם והם למשל לעניין היבוא מבחינת מניעת הפצת מחלות בעלי חיים. מבחינת איכויות הזירמה אנחנו קבענו פרמטרים, אבל רצינו לבחון איך התקנות האלה יתנהלו במשך שנה ואז קרוב לוודאי שיעשו רפורמות בכל התקנות.

צריך להבין שהתקנות לשנת 1957 היו תקנות
הרבה יותר מרחיבות. התקנות הקודמות, תקנות ההשבחה, היה להם מגוון הרבה יותר רחב של נושאים כאשר הן עסקו גם בפרים, גם בהפקת זירמה וגם בהזרעה והתקנות האלה לא מקוימות כי במשקים אין היום פרים. לגבי מפעלים להפקת זירמה, יש היום תנאים שונים לחלוטין.

לתקן את כל התקנות האלה מלכתחילה, היה ברור לנו שזה תהליך ארוך מאוד אבל נוצר צורך דחוף בגלל התביעה להיכנס לשוק על-ידי יבוא זירמה ואפשרות להזריע, ולכן מצאנו את הפתרון בהוראת שעה שחשבנו שתהיה מוכנה כבר לפני שנתיים, אבל כמו שהדברים מתגלגלים זה מוכן עכשיו.

כל מה שקשור עכשיו בתופעה שעוברת באירופה
בנושא הפרה המשוגעת, יש קשר בין זה לבין זירמה שיכולה להגיע לארץ?

כמו שידוע לנו זה לא עובר בזירמה.

איך זה עובר?

בבשר ובקמחים שהופקו מבעלי חיים, מפרות
נגועות. אף על פי שישראל הייתה בין המדינות הראשונות שנקטה בצעדי מנע, לאט לאט מתברר שיתכן שהצעדים האלה לא היו מספיקים כדי למנוע מקרים בודדים. מה שכנראה לא יכול לקרות כאן זה מה שקרה באנגליה ומה שהולך לקרות אולי בצרפת ובפורטוגל.

הייתי מציעה לשקול תקופה קצת יותר ארוכה כדי
שלא תיכנסו ללחץ.

נכון. שנתיים.

נברך על זה.

התקנות יהיו בתוקף לשנתיים.
התקנות אושרו.

רבותיי, אני מודה לכם.






הישיבה ננעלה בשעה 10:20