פרוטוקולים/כלכלה/2146
- 2 -
ועדת הכלכלה
30.11.2000
פרוטוקולים/כלכלה/2146
ירושלים, כ"ג בחשון, תשס"א
21 בנובמבר, 2000
הכנסת החמש-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 212
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז בחשון התשס"א (15 בנובמבר, 2000), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 20/11/2000
חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון מס' 2), התשס"א-2001,
פרוטוקול
חברי הוועדה: אברהם פורז- היו"ר
יגאל ביבי
אחמד טיבי - מ"מ היו"ר
נחום לנגנטל
חה"כ טלב אלסאנע
חה"כ מוחמד ברכה
חה"כ עסאם מח'ול
חה"כ משה רז
ראש מדור סיור, המשרד לבטחון פנים סנ"ץ עידו גוטמן
מנהל אגף פיקוח בזק ודואר, משרד התקשורת חיים חביב
לשכה משפטית, משרד התקשורת עו"ד דינה עברי-עומר
מתמחה, לשכה משפטית, משרד התקשורת יעל מלם-יפה
ממונה על אסטרטגיה, משרד הפנים יחזקאל לביא
יועץ שר הפנים, משרד הפנים ניסן קרופסקי
מפקד שירותי כבאות גליל מערבי, נציבות כבאות והצלה טפסר יוסי בן-עזרא
סגן מפקח כבאות ראשית, נציבות כבאות והצלה חיים תמם
משרד הבריאות עוזי קרן
עוזר מנכ"ל מגן דוד אדום אלי בין
מנהל אגף מבצעים, מגן דוד אדום דורון קוטלר
מנהל אגף בטיחות ובטחון, חברת בזק יקותיאל לביא
החטיבה הצפונית, חברת בזק יוסי מלכה
דוברת חברת בזק אלה בראור
מרחב נצרת, חברת בזק שמעון בונן
חברת בזק מוסטפא קנג'
סמנכ"ל שיווק וכלכלה, חברת החשמל ליאור זרנקין
מנהל מחוז הצפון, חברת החשמל שמעון יפה
דובר חברת החשמל דוד גולן
חברת החשמל יוחנן לוי
חברת החשמל ישראל סגל
מרכז השלטון המקומי ריאן כאמל
מרכז השלטון המקומי עסא סאבר
ראש אגף הכשרות הארצי, הרבנות הראשית הרב יעקב סבג
מנהל מחלקת חרושת ותעשיה, הרבנות הראשית הרב אליהו מימון
ראש מחלקת כשרות, הרבנות הראשית משה סלומון
מזכיר מועצת המובילים מוטי פלדמן
רכזת פרוייקט התגובה לאירועים, שתי"ל ראונק נאטור
מנהל סניף הפצה של חלב באזור נתניה, תנובה איל וולפילר-בר-זאב
מחלק, תנובה עמיר נגר
מנהל סניף הפצה של חלב בחיפה והצפון, תנובה צבי רוזנברג
מנכ"ל רע"מ אברהים אל-עמור
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא אספקת שירותים בישובים הערביים. הישיבה מתקיימת לפי בקשתו של חבר הכנסת טיבי שפנה אלי וביקש לקיים דיון בעניין הזה. לפי המסורת הנהוגה אצלנו, המציע פותח.
תודה רבה אדוני, בוקר טוב. בשבועות האחרונים, מייד לאחר סיום האירועים במגזר הערבי, יש תלונות רבות בישובים רבים במגזר הערבי, גם של אנשים פרטיים וגם של מוסדות רשמיים בתוך המגזר, שמוסדות רבים מסרבים לתת שירותים במגזר הערבי. חלק רב מהתלונות מופנה לחברות כמו חברת החשמל ו"בזק" אבל גם לחברות פרטיות שמסרבות לתת שירותים בתוך הישובים הערביים. לאחרונה התבשרנו על כי הרבנות הראשית הפקיעה תעודת כשרות מכ-18 מקומות מסחר בישובים הערביים. הדוגמאות הן רבות. אני טיפלתי בכמה פניות של אזרחים ערביים שפנו אלי, רובם בקשר ל"בזק". הצלחתי לעזור לחלק מהם אך לא הצלחתי בשאר.
חברת החשמל ו"בזק" טוענות שהמשטרה לא מרשה. המשטרה אומרת שהיא דווקא כן מרשה. המפכ"ל פנה לפני 2-3 שבועות בקריאה לציבור להגיע אל תוך הישובים הערביים.
הדברים אמורים על אחת כמה וכמה לגבי נותני שירותים ומוסדות רשמיים של מדינת ישראל וגם לגבי מוסדות פרטיים. אסור שבתוך המדינה יהיה מצב שיהיה עונש קולקטיבי של מוסדות או נותני שירותים על אוכלוסיה שלמה. תודה רבה.
אני סגן המנהל הכללי של חברת חשמל ואחראי על כל מחוזות החברה.
מייד כשהחלו האירועים הנהלת חברת חשמל התכנסה וקיבלה 3 החלטות אסטרטגיות.
החלטה ראשונה, שהחשמל הוא מחוץ לסכסוך ולא משמש כמנוף לשום לחץ מכל תחום שהוא.
החלטה שניה, העבודה נמשכת כסדרה בכפרים הערביים, כפי שהיא מתקיימת בישובים היהודיים, כמובן באישור מוקדם של גורמי הבטחון של חברת חשמל, כאשר אלו מקבלים את האישורים ואת הצפי מגורמי הבטחון.
תוך כדי המהומות היו פה ושם פגיעות אבל בסך הכל לא היו פגיעות חמורות.
והחלטה שלישית, אנחנו לא מסכנים את חיי העובדים שלנו בכל מחיר. הם לא אנשי צבא והם לא מסתכנים בכל פעילות.
אנחנו בצענו ומבצעים עד לעצם הרגע הזה הן עבודות מתוכננות והן את כל עבודות התיקונים של תקלות שנגרמו לרשתות החשמל כתוצאה מיידוי אבנים, מירי וכדומה.
היו מקרים קונקרטיים מפורטים שעובדים שלנו נכנסו לכפרים ערבים, הן בצפון והן בדרום, ונתקלו בזריקות אבנים, בקללות וגידופים. הטרחתי לכאן שני עובדים שלנו מהצפון שרק לפני שלושה ימים יצאו לבצע עבודה מתוכננת של חיבור בתים חדשים לרשת האספקה באום אל-פחם. הם הספיקו לבצע עבודה ראשונה, ניגשו בתיאום עם החשמלאי המקומי לבצע עבודה שניה ולפני שהתחילו בביצוע העבודה התחילו להמטיר עליהם, לא אבנים אלא בלוקים, על המכונית שלהם ועליהם. הם נאלצו לעזוב את המקום וניגשו למסור הודעה למשטרה. עד לרגע זה הם לא קיבלו היתר להשלים את העבודה.
גורמי הבטחון של חברת חשמל. ככל הנראה אי אפשר להיכנס לשם כעת ולעבוד בבטחה. אני מוכן לפרט 8 מקרים לפחות:
- ב-18.10 בכפר קנא, באיזור עפולה, שני עובדים יצאו לתיקון תקלה בכפר והותקפו על-ידי קבוצת נערים שעברה על-ידם, קיללה וזרקה עליהם אבנים. העובדים עזבו את המקום.
- ב-18.10 בסכנין, באיזור כרמיאל, 3 עובדים יצאו לתיקון תקלה והותקפו על-ידי נערים אשר יידו בהם אבנים. אחת מהן פגעה בכלי הרכב של החברה והעובדים עזבו את המקום.
- ב-25.10 באום אל-פחם צוות עובדים שיצא לתיקון חיבור של תאורת רחוב ספג קללות ונאצות "מוות ליהודים". העובדים עזבו את המקום.
- ב-1.11 בכפר כיסרא אל עובדי החברה שביצעו עבודות רשת בכפר התקרבה קבוצת נערים שהשמיעה גידופים ונאצות. אחד מהנערים זרק עליהם אבנים, מהן נפגע עובד.
העובדים שלנו באים בליווי של אנשי בטחון של חברת החשמל. היו מקרים שאנחנו ביקשנו את נוכחות המשטרה.
נניח שאני יהודי הצריך ללכת לאיזה מקום לעשות עבודה והיו מתנכלים לי, הייתי פונה למשטרה.
זורקים אבנים גם כאשר ישנה אבטחה.
היו מקרים שאנחנו ביקשנו את נוכחות ראש הכפר או ראש המועצה המקומית תוך כדי ביצוע העבודה וזה נעשה.
היו מקרים שזה עבד. היו מקרים שראש הכפר לא הסכים לבוא.
בעקרון, אנחנו בצענו עשרות עבודות ומבצעים עשרות עבודות בכפרים הערביים. רק באותם המקומות שבהם פוגעים בעובדים שלנו, העובדים שלנו לא ייצאו לעבודה. בכל מחיר אנחנו לא נסכן את העובדים שלנו. אנחנו לא מסכנים אותם גם ביתר המקומות בישובים יהודיים. העובדים שלנו חייבים לעבוד בבטחה מלאה. אחרת הם לא ייצאו לעבודה, לא ירצו לצאת לעבודה. אנחנו לא יכולים לכפות על עובדים לצאת לעבודה כאשר החיים שלהם נמצאים בסכנה. יש לי פה רשימה של עשרות עבודות שבצענו.
אני ראש צוות חיבורים לבתים. אני עובד באום אל-פחם כבר כמה שנים, במגזר הערבי. כמו שתיאר מר זרנקין, בבוקר ה-8.11 בצענו את העבודה הראשונה של חיבור לבית חדש. אנחנו מתואמים תמיד עם חשמלאים של המועצה. העבודה הראשונה עברה בשקט עד הצהרים. בתנועה מהעבודה הראשונה לשניה עברנו דרך רחוב קצת יותר צפוף, נעצרנו לבדוק את המיקום שלנו ואז נזרקו הרבה אבנים גדולות על הרכב שלנו מאיזור בית הקברות. חוץ מזה כל האווירה בכפר היתה קשה. אני לא יודע אם זה היה בסמוך ליום הארבעים לאבל או לא. היו קללות גם במעבר בתוך הרחובות הצרים, היתה התחככות עם כמה צעירים. אנחנו לא התייחסנו לקללות. נסענו לכיוון משטרת עירון ומסרנו פרטים על המקרה.
בגלל האבנים. אני לא יוצא למלחמה. אני הולך לחבר חשמל. גם הבוקר התקשרו אלי מאום אל-פחם בבקשה שאני אבוא לחבר. שנים אני עובד במגזר הערבי. האווירה בתקופה האחרונה לא מתאימה. אנחנו עובדים בפחד. אחד מחזיק את הסולם והשני עובד על העמוד. אני לא יכול ללכת לעבוד בלי לאבטח את עצמי מאחור. בשבוע הראשון שבו נכנסנו חזרה לכפרים היה די רגוע ופתאום היה האירוע הזה.
השאלה היא לא האם האווירה היא טובה או לא. אווירה היא אווירה. השאלה היא האם זורקים באמת אבנים. זאת הבעיה.
בוא תראה את האוטו שלי החונה בחוץ, עוד לא סידרו אותו, יש בו פגיעות בפח. גם האווירה בתוך הכפר, חוץ מזריקת האבנים - - -
אם אדוני ייתן לי רשימה מפורטת למה הכוונה אני אטפל בה אישית. יש לי פה רשימה מפורטת של כל העבודות שבצענו בטייבה. אנחנו מבצעים באופן סדיר עבודות בטייבה.
העבודה שלכם לא חזרה לסדרה התקין, למשל בישוב גדול כמו טייבה. זה לא אותו סדר גודל של עבודה כמו בימים רגילים.
אין לי אינפורמציה על כך. יש לי פה פירוט עבודות שאנחנו מבצעים בטייבה. דווקא באיזור של טייבה, טירה, קלנסואה וג'לג'וליה לא נתקלנו בפעילות עויינת והעבודה מתבצעת שם כרגיל. לא ידוע לי על אי-יציאה לעבודה למקומות האלה.
אותם אנשים שהתלוננו בפניך שלא מחברים אותם, אנחנו נעביר אותם לחברת חשמל ונבקש מהם לטפל בזה בהקדם. אין סיבה, במקום שאין סכנה לעובדים, שזה לא יתבצע.
לגבי כניסה עם שוטרים: אני רוצה להעיר שהם בכלל לא רצו שניכנס עם שוטר כי זה היה דווקא מושך אלינו אבנים. הכניסה עם שוטרים היא אפילו יותר גרועה, זה מושך אש. אנחנו כבר לא יודעים איך להיכנס כדי לבצע את העבודה.
למען הפרוטוקול, אני מאמין לך שנזרקו עליך אבנים. אם נזרקו עליך אבנים, מדובר בפרחחים שהם אוייבי המגזר הערבי, גם אם הם מאום אל-פחם. אני שוחחתי עם השייח ראיד סאלח והוא לא ידע על המקרה. תמיד כדאי לתאם את זה עם ראש המועצה המקומית. גם עלינו מוטלת אחריות לטפל במקרים האלה, לא רק עליך או עליכם. אבל יש רושם שמנצלים מקרה ספורדי כאן או שם בשביל למנוע שירות סביר גם מישובים אחרים, או מהישוב כולו.
אני מודיע לך בכל האחריות, אנחנו הכרזנו מלכתחילה שהחשמל הוא מחוץ לכל המשחק שמתקיים עכשיו. נתנו הוראה מפורשת לכל המחוזות שלנו להמשיך בשגרת העבודה הרגילה. אני לא מתעלם מכך שלפעמים קשה לנו להכריח עובדים שמפחדים להיכנס לשטח ולעבוד, וזאת בעיה. אם אתם תצליחו להרגיע את האווירה אז העובדים שלנו יכנסו בחופשיות.
במקרים שנזרקו אבנים והצוות עזב, את זה אני יכול להבין אבל נתת לנו שתי דוגמאות של צוותים שעזבו את המקום בגלל השמצות או קללות. לא עוזבים בגלל קללות. תאר לעצמך שבגלל קללות הייתי עוזב את הכנסת. אז לא הייתי נשאר פה יום אחד.
הכנסת זה דבר אחר. קללות בדרך כלל מביאות אחריהן את האבנים. אם מתחילים עם קללות, העובדים שלנו לא נכנסים לסיכון. אני לא חושב שאנחנו צריכים לסכן כהוא זה את העובדים שלנו.
אני דובר חברת החשמל. דובר פה כרגע על כביכול ייצוב מצב. אני מבקש להביא משהו מהתקשורת. ב-1.11 התראיין ב"קול ישראל" ברשת ב' ראש עיריית סכנין, מר מוסטפה אבו-ראיד ואמר שעובדי חברת החשמל ו"בזק" לא מבצעים עבודות בכפרו. אנחנו אמרנו לו שממש באותו רגע מתבצעות עבודות בסכנין. זאת היתה האמת והוא התנצל על כך. זה גם ניצול.
העבודות לא החלו באותו יום. העבודות החלו מספר ימים לפני כן ולמרות זה ראש העיר המכובד הופיע בכלי התקשורת ואמר שלא נכנסים ולא עובדים ולא מבצעים שום דבר. ברגעים שהוא התראיין ברדיו עבדו בסכנין בעבודות שהחלו יום לפני כן, לא בתיקונים אלא בהרחבת רשת, בחיבור לבתים, בעבודות מאוד גדולות ורחבות. למען הדיוק בפרוטוקול כדאי גם לדעת את זה.
אני מנהל מחוז צפון של חברת החשמל. רציתי להוסיף שבאותה תקופה של הלחץ אנחנו היינו בחופשה מאורגנת, בחול המועד סוכות, ויתכן שההרגשה הזאת, שאנחנו לא נכנסים לכפרים, נובעת גם מזה. אבל בכל התקופה הזאת נכנסנו לעשות תיקונים ואחרי שחזרנו לעבודה סדירה אנחנו בהחלט עושים את כל העבודות, הכל בתיאום עם גורמי הבטחון, כמו שנאמר.
קודם כל, "בזק" היא חברה עסקית שנותנת שירותי תקשורת בכל מדינת ישראל, לכל ישוב, יהודי, ערבי, דרוזי, על-פי אותן אמות מידה, אותו שירות ולחלוטין באותם קריטריונים. כך אנחנו עושים גם היום.
עם התחלת המהומות ומאז ועד היום יש לי כאן רשימה של 34 מקרים של פגיעות ישירות בתשתיות שלנו בכפרים בעלות של כמה מאות אלפי שקלים. את כולן תיקנו. יש לנו עדיין הרבה מאוד תקלות שאנחנו עובדים עליהן.
למה זה נמשך זמן כה רב? בכמות תקלות כזאת בתקופה רגילה התיקון אורך מספר ימים, הדברים מסתיימים והתשתיות חוזרות לתקנן. בתקופה מ-18.10 ועד היום היו לנו יותר מ-20 אירועים של פגיעות בעובדים שלנו, והכל דווח למשטרה. נמצאים איתי כאן שני עובדים, מר מוסטפא קנג' ומר שמעון בונן, שעבדו בכפרים וקיבלו אבנים, קללות ואיומים. פעם כשעובדים נכנסו לבית של אזרח בדיר חנא לתקן לו את הטלפון, העובד בא עם מאבטח ובעל הבית אמר לו בערבית שאם הוא היה בא לבד הוא היה חותך אותו. הוא רק לא ידע שהמאבטח גם מבין ערבית. הוגשה תלונה במשטרה.
אני והמנהלים הכפופים אלי קיימנו קשר אישי עם כל ראשי המועצות וראשי העיריות במגזר, כולם בלי יוצא מן הכלל. אני אישית הייתי באום אל-פחם, הייתי עם אנשי המועצה והסתובבנו בישוב. כמו שאמר חברי כאן, אנחנו נותנים שירותים, אנחנו רוצים לעשות עיסקאות, אנחנו רצים לעבוד כי אנחנו לא עוסקים בנושא בטחון. אבל אנחנו צריכים לשלוח עובד ולדעת שהוא חוזר בשלום ביתה. זאת הנקודה הראשונה שעומדת בפנינו בקטע הזה.
ב-1.11 כשראש עיריית סכנין התראיין ברדיו הוא ידע שהאנשים שלנו נמצאים שם ועובדים באותו רגע. הוא ידע כי הם עבדו ליד המועצה. בלילה הקודם הם עבדו בישוב. הוא אמר בראיון ברדיו דברים לא נכונים והוא קיבל תשובה שהוא פשוט כנראה שוגה.
אנחנו מבקשים לחזור לעבוד בצורה מסודרת. אנחנו רוצים לעשות את העבודה כי כאשר טלפון לא עובד זה חוסר הכנסה. אנחנו חברה שצריכה להוכיח הכנסות, אנחנו רוצים לעבוד. יש לנו אנשים שעבדו עשרות שנים בכפרים ומעולם לא הרגשנו אווירה כמו זאת שקיימת היום. רק לפני שלושה ימים תיקנו טלפון בבית מסויים ואז יצאו ילדי בעל הבית והוציאו לנו את האוויר מארבעה גלגלים במכונית. ועוד ועוד כהנה וכהנה.
אני במקרה עשרות שנים בגזרה הזאת, עובד עם הרבה מאוד כפרים. אשמח מאוד אם התערבותו של חבר הכנסת טיבי תחזיר לשם את הרוגע ואת השקט, שנוכל לשלוח אנשים ולהיכנס ולצאת בבטחה. אנחנו נהיה הראשונים שיברכו על זה.
אין לי שום סיבה להטיל ספק בדברים שלך, שהוציאו אוויר מהגלגלים או שהשמיצו וקללו אבל אני רוצה לתת לך דוגמא. ממשרדי המפלגה שלנו בטייבה התקשרו ל"בזק" וביקשו לתקן קו טלפון. התשובה המיידית היתה: אנחנו לא מגיעים לטייבה. רק לאחר ששלחתי לכם מכתב ונודע לכם שמעורב בזה חבר כנסת אתם נאותם לבוא לטייבה, כאשר אתה בעצמך אמרת שבטייבה אין אירועים.
לא אמרתי את זה. אמרו את זה נציגי חברת החשמל. ב-4.10 היה אירוע בטייבה, פרצה שם שריפה בבניין המרכזת שלנו בקומה השניה, וגם בטירה.
נתתי לך דוגמא של מה שקרה במשרדי המפלגה שלנו בטייבה, מפלגה בישראל. התשובה הראשונה שקיבלנו היתה: אנחנו לא מגיעים לטייבה. זאת דוגמא אישית שבה אני נתקלתי.
אולי ביום מסויים לא הגענו לטייבה. אני כבר אומר לך שביום שישי האחרון אסרתי על העובדים להיכנס לכל המגזר בגלל שאנשי המועצות שאנחנו מסתובבים איתם אמרו לנו: אל תיכנסו מחר לכפרים כי יש יום הזעם, יש תהלוכות ואל תתקרבו.
איזה יום זעם? יש יום הארבעים. אני יכול להבין אם אתם קצת מודאגים ביום הארבעים לאבל. אבל כמה ימי ארבעים היו? כבר שבועות שאתם לא נכנסים לחלק מהישובים. אני מאמין לבחור שסיפר שזרקו עליו אבנים.
מר שמעון בונן קיבל פעמיים אבנים בשני מקומות ומר מוסטפא קנג' קיבל פעם אבנים. שניהם נמצא כאן.
אני לא רוצה להטיל ספק בדברים שלך אבל אני חוזר על מה שאמרתי: יש רושם שמנצלים מקרה פה, מקרה שם, בשביל למנוע שירות ממגזר שלם. זה דבר שלא צריך לעשות. ובקלנסואה אותו דבר.
אני חושב שזה לא מדוייק לחלוטין. כאשר הטלפון לא עובד אז אולי לאותו אדם יש גם טלפון סלולרי אבל אני אחראי להכנסה ובכל יום שטלפון לא עובד אני מפסיד כסף. זה אינטרס שלי מעל לכל דבר אחר.
אנשים שלנו נכנסים לישובים ומסכנים את עצמם בקטע הזה ונותנים את השירותים הכי טובים שרק אפשר. אני ביקשתי מראשי המועצות ללכת לבתי-ספר ולתת יום אחד הסבר לילדים ועוד יום לאחרים אבל הדברים לא זזים, כולל כאשר ראשי מועצות מצטרפים אלינו והולכים איתנו והכל מתואם איתם. אני יכול לקרוא לך כאן רשימות אבל לא אלאה את הוועדה, רשימות שלמות של שיחות שניהלנו עם ראשי המועצות והנוגעים בדבר.
אתן לך דוגמא. הזכרת קודם את אום אל-פחם. אני הייתי באום אל-פחם והצטרף אלינו איש מהמועצה. כשהיינו שם באיזה מקום בא אדם אחר ואמר לו: אתה באת לשמור עליהם? בשביל מה אתה שומר עליהם? - אתה מבין? ואנחנו באים לעשות את העבודה. אנחנו נמשיך לעשות את העבודה כי לנו אין שתי חברות. לנו יש חברה אחת ואנחנו נמשך לקיים את העבודה בדרך הכי טובה שרק אפשר.
אתם תכניסו חברה מתחרה ל"בזק". חודש שלם לא נותנים שירות סביר. יש לכם אפילו פרסומות יפות, לפיהן תוך כמה שניות הלקוחות מקבלים שירות.
אנחנו נעשה הכל שלא תיכנס חברה מתחרה. אני חושב שזאת טעות. אני חושב שאנחנו זכאים להמשיך לתת שירות ואנחנו נותנים את השירות הכי טוב שרק אפשר. אנחנו נותנים אותו הלכה למעשה, לא בתיאוריה.
מר מלכה, אנחנו סוטים פה לנושא פתיחת תיק התקשורת לתחרות. זה אכן דיון בתחום סמכותה של הוועדה אבל זה יידון במועד אחר ולא היום.
אני מחברת "בזק", ממרחב נצרת. אני טכנאי שירות לקוחות. אני עובד קרוב ל-5 שנים במגזר הערבי, מכבול עד כפר מנדא ומכיר את כל הגזרה, את כל הכפרים, כמעט את כל המשפחות. בכפר מנדא הגעתי לתיקון תקלה. כשבבוקר היתה זריקת אבנים קלה התעלמתי מכך, ביקשתי מהמאבטח שלא יתייחס. לאחר מכן בתקלה קצת יותר מסובכת הייתי חייב לפתוח סולם כפול. עליתי על הסולם הכפול ופתאום אני מסתכל למטה והמאבטח אומר לי שהוא ממליץ שאני ארד. שאלתי מה קורה ואז התחלתי לשמוע קריאות כמו "איטבח אל יהוד", "תראו מה ששרון עשה בהר הבית", "ברוח ודם ...". אני קצת מבין ערבית. זה ממש הפחיד. התחילו זריקות אבנים. קיפלתי את הסולם, המאבטח נכנס לאוטו שלנו, שהוא ממוגן ועזבנו את המקום. יום למחרת נכנסתי שוב ושוב פעם חטפתי אבנים ולכן נאלצתי שוב לעזוב את המקום. זה לא נעים אבל זה מה שקורה.
אחרי האירוע הזה אני אישית דיברתי עם ראש מועצת מנדא, הוצאתי אותו מישיבת מועצה ודיברתי איתו. הוא התחייב שלמחרת יהיה שקט אך מר שמעון בונן נכנס למחרת פעם נוספת עם עוד אנשים והם שוב חטפו אבנים.
מה עם הרבנות? האם שמעתם את דברי הפתיחה של חבר הכנסת טיבי? הוא אמר שאתם שללתם תעודות הכשר במגזר הערבי.
מר יחזקאל לביא הסביר לנו מה אמר חבר הכנסת טיבי אבל נשמח לשמוע את זה שוב כדי שנוכל להתייחס.
היתה אפילו מודעה של הרבנות בעיתון, שהם שוללים את הכשרות מבתי העסק האלה והאלה, בעיקר באיזור של ואדי ערה, כפר קרע.
אני ראש אגף הכשרות הארצי ברבנות הראשית ולצידי הרב מימון, מנהל מחלקת חרושת ותעשיה המלווה את המגזר הערבי ומר משה סלומון, מפקח במגזר הערבי.
ראשית, כרבנות ראשית וממלכתית אנו נותנים שירות לכל אזרחי ישראל באשר הם, ללא הבחנה בין דת, גזע, לאום ומין. השירות ניתן ללא הבחנה. אני חושב שחבל שהנושא עלה אבל טוב שזה עלה. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני חושב שאתה פה מטעה את הציבור.
הרבנות הראשית נתנה את השירות הטוב ביותר וחבל מאוד שלא מציינים שהרבנות הראשית, בשונה מיתר נותני השירותים, נכון להיום משגיחים נכנסים לשם. במהלך הפרעות והאירועים הם נכנסו לשם ונתנו את השירות הטוב ביותר, למרות שזה היה כרוך בסיכון. אתה יכול לשאול את כל בעלי המפעלים. ברגע שמשגיח אחד נפגע קשה והיה מונשם ומצבו היה אנוש - - -
אתה תשמע תיכף. יספר מי שהיה איתו בבית-החולים ונשאר איתו מספר ימים. הוא נותח במשך מספר שעות. כדאי שאנשים ישמעו את זה. נכון שפרסמנו מודעה אבל יש לזה סיבה, יש לזה רקע. אני חושב שחבל מאוד שחבר הכנסת אחמד טיבי לא מספר את מה שנעשה.
אתה יודע שפתחו בית מטבחיים גדול ומשוכלל בדיר אל-אסד? אתה יודע שבשפרעם פתחו? אנחנו עושים הכל כדי לתת שם את השירות.
אני אספר לכם את הרקע, כדאי גם שתדעו את הצד השני. איפה הפקענו? הפקענו איפה שצריך. באום אל-פחם יש בעיות.
אם אתה יודע שניתן שירות במשך שנים, שירות טוב, ועכשיו הוא הופסק: למה הוא הופסק? זאת השאלה. אבל קודם כל שתדע שניתן שירות ואם הוא הופסק אז יש לכך סיבה.
אם יש גוף שאפשר להגיד עליו שבאמת יצר מערכת שעובדת בצורה נפלאה בתוך המגזר הערבי, זה הרבנות הראשית. אני חושב שבעלי העסקים יכולים להעיד על כך. על כל פנים, משגיח שלנו שהיה במפעל "שימורי הכפר" בכפר טירה קיבל אבן בפרצוף והוא הגיע לבית-החולים במצב קשה. הוא שכב מונשם כמעט שבוע וחצי. היום הוא נמצא באשפוז והשיקום ייקח עוד שנה. רבותי, אם מישהו כאן חושב שאנחנו ניקח סיכון הקל שבקלים על חייו של מי מהמשגיחים שלנו בשביל שמישהו ירגיש יותר טוב פוליטית - אתם יכולים לשכוח מהנושא הזה.
אנחנו ניתן את השירות רק במקום שבו נהיה בטוחים שהמשגיח ייצא בחיים. החזרנו את הכשרות למקומות שבהם מפקד המשטרה נתן אישור בכתב שהוא אחראי על האנשים שלנו ושהוא יודע להגיד לנו שהכפר שקט.
אם האוכלוסיה היא עויינת - וגם פה עוד מעט לא נהיה בטוחים כשנרצה להיכנס לכנסת. גם בגילה לא בטוחים אבל אנשים חייבים ללכת לבית שלהם.
אני מופקד על הנושא אבל אם אני חושש שיש סכנה לחיי העובדים. לא אקח אחריות לשלוח משגיח למקום מסוכן.
אבל בכביש בדרך לפסגות יש סכנה, יש שם ירי. זה יותר מסוכן מטייבה או טירה. בדרך יש אוכלוסיה עויינת.
תתפלא לשמוע שאנשים היום מצמצמים את הנסיעות שלהם. אני אומר בפשטות, ברגע שהמשטרה הנחתה אותנו שאין בעיה מבחינה בטחונית, ניתן אישור. בכל מקום שהמשטרה אומרת שאפשר להיכנס אז אין בעיות.
באותם מקומות שבהם קיבלנו אישור הוחזרה הכשרות. איפה שיש אפשרות, זה ניתן. אבל אני רוצה לומר שאין פה פגיעה רק במגזר הערבי. גם המגזר היהודי נפגע.
לא. יהודים שמגדלים חצילים היו צריכים, בדיוק באותה תקופה שהסרנו את הכשרות, לספק את החצילים מיידית למפעלים במגזר הערבי ולא יכלו לספק אותם. אז גם המגזר היהודי נפגע, לא רק המגזר הערבי, כיוון שהם מספקים את הסחורה. אם לא יקטפו את החצילים מייד אז החצילים האלה כבר לא יהיו ראויים לכבישה.
אדוני, האם אתה מוכן לספק לוועדת הכלכלה מידע מדוייק איפה הפקעתם, איפה עדיין מופקע ואיפה החזרתם את הכשרות? אנחנו מבקשים לקבל מידע מדוייק, בשביל הפרוטוקול.
היתה הסרת כשרות מהמקומות שבהם המשטרה לא אישרה להיכנס. הוחזרה הכשרות לכל המקומות למעט שני מקומות, ללא שום קשר לעניין ההתפרעויות, פשוט כי הם הפרו את כללי הכשרות ולכן הוסרה מהם הכשרות. נכון לרגע זה הושבה הכשרות לכולם.
אני רוצה להגיד עוד דבר, כדי שחבר הכנסת אחמד טיבי לא יטעה. אם המצב הזה יחזור אנחנו ניאלץ להוציא שוב פעם את המשגיחים מהמקום. אני לא חושב שאנחנו ניקח סיכון פעם נוספת. צריכים להבין שברגע שמדובר בסכנת חיים - ואני מזמין את כל הוועדה כמו שהיא לבוא לבקר את אותו אדם שנפצע. הוא היה במצב אנוש.
הרב סבג, סליחה שאני הולך לנושא אחר. איך פתרתם את בעיית השמיטה לאור העובדה שיש בעיות אם האוטונומיה ויש בעיות עם ערביי ישראל? מה עשיתם עם הירקות?
מי שמצליח להוציא משם ירקות, לוקחים ממנו. מי שלא, לא. תלוי ביאסר ערפאת. שמעתי שהוא רוצה עכשיו להזרים עוד 300 משאיות של מלפפונים.
נכון להיום לכולם הכשרות חזרה למעט שני מקרים, שם הבעיה היא לא בטחונית אלא הלכתית.
האם יש עוד מישהו שרוצה להגיד דבר מה? יש פה מישהו מתנובה?
אני מנהל מרחב הצפון. אני רוצה להדגיש שאנחנו המשכנו וממשיכים לספק חלב ותוצרת לכל הלקוחות שלנו ללא יוצא מן הכלל, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. החל מפרוץ המאורעות ב-1.10 לא הפסקנו. רוב ההפצה שלנו נעשית על-ידי מפיצים ומחלקים שהם ערבים תושבי המקום. המחסנים שלנו פתוחים 24 שעות ביממה והם היו מגיעים ולוקחים. באותם המקומות שהם לא יכלו לצאת אנחנו היינו מגיעים עם הסחורה אל הכפרים. באותם מקומות שעובדי תנובה הם המחלקים לא הפסקנו אף לא ליום אחד ואף לא לשעה אחת.
אני חייב לציין, לעומת ידידי מ"בזק", שאנחנו דווקא עשינו מכירות טובות מאוד בשבועיים הראשונים כי אנשים היו בכפרים ולא יצאו. לא היתה שום הפרעה. אנחנו כחברה מסחרית מגיעים לכל המקומות.
אמרת הערה חשובה מאוד, אולי חברת החשמל ו"בזק" ילמדו ממנה. אתם שלחתם לשם עובדים ערבים. אני אומר את זה לחברת החשמל במיוחד.
אמרתי שההפצה במגזר הערבי ברובה נעשית על-ידי מפיצים תושבי המקום. הם באים אלינו למחסנים לקחת את הסחורה או שאנחנו מביאים את הסחורה ישר למפיצים בכפרים.
בדיוק על זה דיברתי. זה קשור לוועדת הכלכלה. חברת החשמל הרי באופן היסטורי כמעט ולא מעסיקה ערבים. שיעור הערבים המועסקים בחברת החשמל הוא מזערי. היו טענות בעבר על מניעה בטחונית אך המניעה הזאת הוסרה לפני מספר שנים.
אני תובע מכל החברות המיוצגות פה, חוץ מהרבנות הראשית, להעסיק עובדים ערבים. ברבנות אני לא תובע את זה כי הערבים לא יכולים לתת הכשר.
בסניפי הבנקים שנשרפו במגזר הערבי כל העובדים היו ערבים תושבי המקום. זה לא מנע ממי שהתפרע לשרוף את סניף הבנק.
אני מודיע לחבר הכנסת אחמד טיבי ש"בזק" מעסיקה בני מיעוטים מכל המגזרים. יושב איתנו כאן עובד אחד, מר מוסטפא קנג' ונזרקו עליו אבנים בכפרים בהם הוא עבד.
כמה ערבים מועסקים ב"בזק"? כמה מנהלים וסמנכ"לים ערבים יש ב"בזק"? השאלה היא האם יש גם תנאי שהעובד יהיה יוצא צבא.
חבר הכנסת משה רז, אני מציע לא לכרוך את זה. אני לא חושב שמה שקרה במגזר הערבי נובע ממיעוט עובדים ערבים "בזק" או בחברת החשמל.
אני לא אומר שמכך זה נובע. אני אומר שיש שורה של דברים שגורמים לבעיות. אני חושב שזה בפירוש אחד מהם. חוסר השתלבות הוא בהחלט אחת הסיבות לכל מה שקרה בכלל ולפגיעה בחברות מסויימות בפרט. אני לא אומר שאם היה שיעור של 20% ערבים באותן חברות זה לא היה קורה. אני לא יודע.
חבר הכנסת פורז, זאת סוגיה נפרדת. אני חושב שלא צריך לערבב אותן. אני גם לא מקבל את התיזה, ואני חושב שאף אחד לא מתכוון לזה, ממנה משתמע שמיידי האבנים פוגעים רק בעובדים יהודים ואם העובדים אינם יהודים אז לא מיידים עליהם אבנים. אני חושב שזה לא מתאים.
אני חושב שהחברות הממלכתיות או הציבוריות נדרשות לספק את השירות בכל מקרה. אני גם יודע שאצל חלק מהחברות האיסור הזה לא היה ביוזמתן, זאת אומרת המשטרה נתנה הנחיות. כנראה שיש מי שהחליט מעל המשטרה שזה צורה של ענישה קולקטיבית כנגד האוכלוסיה הערבית. החברות מבצעות את ההנחיות של המשטרה. כמה מהאנשים כאן, שהם עובדי מדינה, השתמשו במונח "פרעות", שזה כבר נקיטת עמדה. לא "אירועים", לא "מאורעות" אלא "פרעות". זה כבר מושג מאיים שמחזיר אותנו לשנות העשרים בחברון.
אני חושב שהבעיה שלנו היא לא רק ברמה של החברות, עם כל הכבוד, שהן צריכות לספק שירות בכל מקרה מתוקף המנדט שיש להן. "בזק" היא מונופול והיא לא יכולה למעול בתפקידה כלפי ציבור כלשהו בכל מצב, בכל מקרה. אבל לצד זה אני חושב שהכתובת צריכה להיות לחלונות הגבוהים יותר.
אני ראש מדור סיור במטה הארצי. לולא מה שאמר עכשיו חבר הכנסת ברכה אני לא הייתי אומר שום דבר. לא היתה הנחיה של המשטרה לא להיכנס. להיפך, המשטרה, כמו שהזכירו כאן קודם, מהר מאד אחרי כל האירועים האלה הורתה להחזיר את החיים למסלולם.
המשפט הזה נאמר כמה פעמים, גם על-ידי נציגי "בזק" וגם על-ידי נציגי הרבנות הראשית, שהמשטרה אמרה להם לא להיכנס. אני לא המצאתי את זה.
אני אומר שלא היתה הנחיה של המשטרה. אם היתה יוזמה של מפקד מקומי שאמר שבמצב נתון, במקום ספציפי לא כדאי שייכנסו, בסדר. אני חושב שלגיטימי לעשות דבר כזה. לא היתה הנחיה גורפת, לא מלמעלה ולא מלמטה, לא מהצד ולא באלכסון, של המשטרה לא להיכנס לכפרים ערביים, לא לתת שם שירות. להיפך, המשטרה מהר מאוד אחרי כל האירועים חזרה ואמרה, והזכירו את זה קודם, נדמה לי שאפילו חבר הכנסת טיבי הזכיר שהמשטרה כבר לפני הרבה זמן קראה לכל האוכלוסיה היהודית להיכנס לכפרים הערביים.
המפכ"ל זה המשטרה. עם כל הכבוד, זה לא אחראי להגיד שהמשטרה אמרה לא להיכנס. המשטרה כן אמרה להיכנס והמשטרה כן מאפשרת להיכנס. המשטרה מעולם לא אמרה באופן גורף אל תיכנסו.
האם כרגע יש בעיה לאיזה מהחברות האלה להיכנס לאיזה כפר? אתם לא מזהים כרגע שום בעיה? זאת אומרת, בעקרון המצב שקט.
אני אומר שוב, המצב שקט. אני יכול להקיש את זה על אירועים אחרים. למשל במגרשי כדורגל היו 2-3 שבועות שאמרנו שבמקומות מסויימים אנחנו מבקשים לא לקיים את המשחקים. בהמשך מהר מאד החזרנו את משחקי הכדורגל לשיגרה, למעט מקומות ספציפיים, חלקם הוזכרו פה, על בסיס מידע מקומי. כל שבת מחדש נעשית הערכת המצב הזאת וצריכים לנמק לנו במטה הארצי באופן ספציפי למה במקום X או במקום Y לא יקיימו משחק כדורגל. אותו דבר זה לגבי כולם.
אני נציג מרכז השלטון המקומי. אני רוצה קודם כל להגיש את שירותי. במידה וכל חברה תראה שהיא זקוקה לעזרה שלנו כרשויות מקומיות וכשלטון מקומי, אני משאיר את הכתובת שלי ואתם יכולים להיעזר בי או בראשי הרשויות. לכל ראשי הרשויות יש נכונות לעזור לכל חברה שתיתקל באיזה בעיה.
הבוקר רציתי שירות למכונת הצילום ואמרה לי החברה המספקת את השירות שהיא לא רוצה להיכנס. השאלה שלי היא מי הכתובת שלי כאזרח ערבי? למי אני אפנה?
עזוב את החברה הזאת. יש לנו בעיה כאזרחים כי אנחנו לא יודעים למי נוכל לפנות. אני אומר לכם, אם יש לכם בעיה - תיפנו אלינו כמרכז שלטון מקומי, כראשי הרשויות. אבל אם לנו יש בעיה - למי ניפנה?
רציתי לחזק את דבריו של סנ"ץ עידו גוטמן. המשטרה אמרה לנו שכן אפשר להיכנס, למעט במקרים מסויימים ובזמנים מסויימים. זה תלוי באוכלוסיה.
עכשיו אני כבר לא מבין כלום. קודם אמר הרב סבג שהם פרסמו מודעה בעיתון כי המשטרה אמרה להם לא להיכנס למקומות האלה והאלה. עכשיו אתה חוזר בך ממה שאמרת קודם. אז למה פרסמתם את המודעה?
לא חזרתי בי מדברי. אני מסביר לך, באותו זמן שהיו האירועים המשגיחים לא היו מוכנים להיכנס ואי אפשר לקחת אחריות על כשרות כאשר המשגיח לא יכול להיות במקום. זה הפקרת עמדה. ברגע שהיתה אפשרות לחזור לעמדה אז הכשרות הוחזרה.
משרד התקשורת עוקב אחר מהלך האירועים כבר למעלה מ-40 ימים. אני רוצה, ברשותך, להעיר כמה הערות.
הערה ראשונה נוגעת לנושא הדואר, שלא הוזכר פה משום מה. אני רוצה לציין שהיתה פגיעה חמורה, שריפה, חבלה והרס במספר סוכנויות דואר שפועלות במספר כפרים.
בהחלט. אני רוצה גם להגיד שהעובדים שם הם בדרך כלל עובדים מקומיים, כך שאין בטחון שאם העובדים הם מבני המיעוטים אז יש איזה הגנה רחבה יותר.
השיקום הוא תהליך שייקח זמן. מטבע הדברים הוא גם פוגם בשירות.
מה קורה לסוכן דואר שמישהו שרף לו נניח את הסוכנות? מי משלם את זה? זה לכאורה נכס פרטי של האיש.
לגבי נתוני "בזק" אני רוצה להגיד כך: יש עליה די משמעותית במה שאנו קוראים לו מופע תקלות יומי. "בזק" מטבע הדברים לא מסווגת את הדברים על-פי חתך מגזרי, של מיעוטים כאלה ואחרים, אלא יש להם את זה בחתך גאוגרפי של מרחבי הפעולה שלהם. אבל ניתן לראות בהחלט שיש עלייה במופע תקלות, שזה אומר כמה תקלות יש ביום. מסדר גודל של מאות ביום - שזה הישג בקנה מידה בינלאומי - החברה קפצה לסדר גודל של 2,000-2,500בעקבות חבלות. יש פה אלמנט של פגיעה, אני לא רוצה להשתמש במלה חבלה. המופע מייצג איזה תהליך של סטטיסטיקה של שגרה ואם פתאום יש קפיצת מדרגה בסדר גודל של פי 4 או 5 אז המשמעות היא בהחלט שצריך לחפש את זה באירועים.
יכול להיות גם שאנשים נמצאים יותר בבית, פחות יוצאים ומדברים יותר בטלפון ולכן יש יותר תקלות.
לא, זה לא משהו אלקטרו-מכני שנובע מתהליך של שחיקה. התקלות מתפלגות על פני מיתקנים, כאשר פגיעה במתקן תמסורת או במרכזת יכולה לשתק כמות גדולה, והן יכולות לרדת עד לכיוון בית המנוי, כאשר בסוף זה תקלת מנוי ואם זה בסביבה הקרובה שלו אז זו תקלה בכמה משפחות או בכמה טלפונים וכולי. יש פה עלייה.
כתוצאה מהעלייה במופע יש גם עלייה במה שאנחנו קוראים לו תקלות שוהות. החברה, דווקא בגלל שהיא פועלת במשטר שהיא בעלת בלעדיות ושליטה בשוק, חלות עליה תקנות שונות מאוד חמורות. היא חייבת בשיגרה לסגור 80% מהתקלות ביום ההודעה ו-100% תוך יומיים. בנושא של התקנות או העתקות היא חייבת לעשות 80% בתוך 14 ימים ו-100% בתוך 60 ימים, ואם היא לא מצליחה לעמוד בזה היא צריכה להביא את זה בפני ועדת חריגים, שהיא ועדה סטטוטורית. אני כנציג המשרד עומד בראשה ויש בה גם חבר נציג ציבור. זה נדיר שהיא מתכנסת כי באמת כמעט ואין בשיגרה אירועים מהסוג הזה.
צריך לראות את הלוגיסטיקה שכרוכה בזה. בואו נניח לצורך העניין שקובעת פה התחושה של עובדי "בזק". ברגע ש"בזק" צריכה להוציא רכבים ממוגנים, ואני לא רוצה להיכנס פה לפרטים, ליווי אבטחתי, אנשים שמאבטחים את האגפים של העובד, זה מערך לוגיסטי אדיר. אם טכנאי במגזר שקט, כולל במגזר הערבי, עד סוף ספטמבר הגיע לבד עם רכב ועם ארגז כלים, ירד, תיקן והכל בא על מקומו בשלום, עכשיו צריך לשלוח איתו 2-3 אנשים. זה אופרציה מסיבית. אני מניח שמנהל מחוז הצפון לא קיבל תיגבור של כוח אדם. עם אותה מצבת עובדים ובמערכת של אי-שקט מהסוג שצויין פה הוא צריך עדיין לבצע עבודה. כשהוא אומר שהמניע שלו הוא עסקי, צריך להאמין לו. אדוני היושב-ראש, אתה בטח יודע את זה מנושאים שעולים בפניך בוועדת הכלכלה. כך שהעסק הזה הוא מאוד מורכב.
נקודה אחרונה שאני רוצה להעיר, נרמז או נאמר כאילו יש איזה אפליה כזאת או אחרת לישובים במגזר היהודי. אני רוצה להגיד בצורה מפורשת שהגיעו אלינו תלונות גם מישובים יהודיים באיזורי יו"ש לדוגמא - ציינו פה את פסגות - למה "בזק" לא באה לתקן. ההסבר הוא אותו הסבר שניתן כאן: הסיכון לעובד. שם טכנאי היה צריך להעלות כבלים עיליים שנפגעו בשל פגיעת קליעים, הטכנאי היה צריך לטפס בעצמו ולהוות פוטנציאל למטרה. לא הוא רוצה את זה ובוודאי לא החברה שלו רוצה להטיל עליו את הסיכון הזה. ברגע שהעניינים נרגעים אז מוציאים את הצוותים ומבצעים את התיקונים.
אנחנו כמשרד התקשורת נמשיך לעקוב אחר האירועים, כל עוד הם נמשכים, ועל ההשלכות עם החברות בתחום טיפולנו. אני רוצה להגיד שגם לדעתנו הנושא של הבטחת שלומם ובטחונם של העובדים הוא מאוד מהותי.
ראשית, כמובן אני מניח שכל חברי הוועדה מצטרפים בגינוי לכל סוג של אלימות, קודם כל כלפי אדם אבל גם כלפי רכוש. שלא ישמע מהשאלות כאילו יש כאן איזה סוג של הצדקה לדברים.
אני חושב שחברה, בוודאי חברה ממשלתית ובוודאי חברה ציבורית, וגם חברה פרטית לדעתי אם היא התחייבה לזה בחוזה, לא יכולה להפלות במתן השירות שלה בין מגזרים. היא יכולה להגיד שהיא נותנת שירות רק באיזור תל-אביב כי שם ממוקמת החברה אבל היא לא יכולה להגיד שהיא נותנת שירות בכרמיאל אבל לא בעראבה. אני חושב שיש בזה בעייתיות. נוצר הרושם - והחברות גם הסבירו את הצד שלהן וטוב שזה הוסבר - שנוצר נתק כזה ונוצרה אפליה כזאת במתן השירותים.
אני חייב להגיד שהדברים ששמעתי, מנציגי הרבנות הראשית בעיקר, פשוט מקוממים. עד עכשיו לא הבנתי מה התשובה. ברור לי לחלוטין ששלילת הכשרות היתה בצורה שלא צריכה להיעשות. אנחנו גם יודעים מה זה משגיח כשרות. לא תמיד הוא חייב להגיע בכל יום. זה לא איזה תקלה שבאותו רגע צריך לתקנה.
עכשיו אתה מחדש אפילו לנו כאנשים שמתמחים במקצוע. כנראה שאתה מבין יותר מאיתנו בכשרות. אתה אומר שהמשגיח לא צריך לבוא כל יום. את זה לא ידענו.
אנחנו לא קיבלנו מהם עד עכשיו תשובה למה הם לא באו. בהתחלה הם אמרו שהמשטרה אסרה, אחרי זה הם אמרו שהמשטרה התירה והמשגיחים לא רצו, אחרי זה עוד פעם אמרו שהמשטרה אסרה. עכשיו זה עומד כך שאחד אומר שהמשטרה אסרה והשני אומר שהמשגיחים לא רצו.
אתה מופיע בפני ועדת הכנסת ולא תשקר פה. יש גבול למה שאתה יכול לעשות. זה ממש בזיון. אתה שיקרת.
לא שיקרתי. שאלת אותי ואמרתי לא. הדברים פה נכתבו והוקלטו ואתה תשמע את ההקלטה, תקרא את הפרוטוקול ותדע מה בדיוק אמרתי.
אני לא מסכים לזה. אני מנהל פה את הישיבה. חבר הכנסת רז, יש לנו פה אורח. אנחנו צריכים לשמור על כבודם של האורחים.
הוא לא שומר על כבודי. הוא לא נותן לי לדבר. הוא משקר לי בגלוי ומשנה את דעתו שבע פעמים ברבע שעה.
אם יהיה צורך אז אני אנזוף במי שלא שומר על כבודך אבל אין סיבה שיבוא לפה אורח ושאתה כחבר כנסת תיכנס בו בניגוח מסוג זה. אתה יכול לומר שהדברים לא מקובלים עליך. אתה לא צריך להטיח בו האשמות אישיות.
אני חושב שאם מזמינים אדם שמקבל כסף מהמדינה ואומר שבע דיעות שונות בתוך 3 דקות, אני חושב שזה ממש מבזה את כבוד הוועדה. אולי עדיף שפעם הבאה בכלל לא נזמין אותו לפה.
אין לנו מה לשמוע. האם אתה כיושב-ראש הוועדה, אדם מנוסה, יכול להגיד לי מה הוא אמר? שיגיד הוא מה הוא אמר.
אני עכשיו לא עוסק פה בפרשנות. הוא ידבר מייד אחריך ואתה תשמע בדיוק. חבר הכנסת רז, תסיים את דבריך ואחר-כך אני אתן לו להשיב. כל אחד בתורו.
מופיע עוד אדם איתו ואומר בדיוק את ההיפך. אני חושב שזה בלתי נסבל. יכול להיות שאנחנו צריכים לקיים רק על הנושא הזה דיון נפרד.
אני לא אומר שזורקים אבנים בגלל שיעור כזה או אחר של עובדים בחברות מסויימות אבל יכול להיות שאנחנו צריכים לקיים גם דיון על הנושא הזה. לא שמענו פה פרטים אבל כולנו יודעים ששיעור העובדים הערבים בחברות מאוד מסויימות וגם בחלק מהמשרדים הממשלתיים הוא נמוך מאוד ובוודאי שזה לא מועיל ליצירת שקט.
אבל זה נושא לדיון אחר. שמענו שגם סניפי בנקים שבהם כל העובדים הם ערבים נשרפו.
הרב סבג, אני אתן לך להשיב, אבל בנימוס.
אנחנו משתדלים תמיד לדבר בנימוס. אני רוצה לשאול את חבר הכנסת משה רז, במה שיקרתי? אחרי שהפרוטוקול ייצא וההקלטה תהיה הייתי רוצה שאתה תעבור על הדברים, תבדוק מה אני אמרתי, האם שאלת משהו ושיקרתי. עכשיו, בפני כל הפורום הזה, אני מבקש שתאמר לי במה שיקרתי. אולי שמעתי משפט ממני או משפט ממנו ואז קיבלת את זה כשקר. אם אתה פונה אלי כשקרן, אנא ממך, ואני מבקש את זה פה ואעמוד על כך, תגיד לי בבקשה במה שיקרתי. אני אענה על הכל, אחזור על מה שאמרתי. אבל בקשר למה שאתה אמרת, שאני שיקרתי, בוא תאמר מה אמרתי, מה שאלת ומה שיקרתי ותעשה הצלבה. בבקשה, פה לפני כולם, בשידור חי.
אני לא מתרגש, זה לא פעם ראשונה שאני בוועדה, אבל אני דואג לכבוד הכנסת. כשחבר כנסת עומד פה וצועק "שקרן", אני לא רוצה להתבטא באופן שאתה התבטאת. בושה וחרפה. אני אומר לפרוטוקול שאני מבקש בירור לגבי מה שנאמר, מה אני אמרתי ומה הוא אמר.
עכשיו אני אענה לך על השאלה. אני חוזר ואומר, הרבנות הראשית נתנה ונותנת שירות נכון להיום במגזר הערבי. גם בזמן האירועים המשגיחים נכנסו למפעלים ונתנו שירות. היה שלב שבו משגיח נפגע אנושות, וציינו את זה. כתוצאה מכך אמרנו שאנחנו לא מוכנים לקחת אחריות לומר למשגיחים להיכנס, להקריב את חייהם למען קורבן הכלכלה של המגזר היהודי והערבי. אני הסברתי שגם המגזר היהודי נפגע מזה מכיוון שהמגדלים החקלאים אמורים לספק זיתים, חצילים, פלפלים וכן הלאה למפעלים שנמצאים במגזר הערבי והם לא סיפקו את זה כתוצאה מכך. שני המגזרים, גם המגזר היהודי וגם המגזר הערבי, נפגעו מכך. אנחנו לא מפלים את המגזר הזה בשום אופן.
ברגע שהמשגיח הזה נפגע, אנחנו כאחראים על המשגיחים אמרנו להם שאנחנו לא מוכנים לקחת אחריות. התייעצנו עם הרב הראשי לישראל. הונחינו שבשלב זה אי אפשר לתת להם להיכנס ואז הודענו את מה שהודענו. במהלך חול המועד סוכות השר ביילין, העוזר שלו וכל מיני גורמים התערבו ואמרנו שאנחנו נבחן את האפשרות. חשבנו גם על המשפחה של המשגיח, מה אם חס ושלום המשגיח לא יחזור או שהוא יחזור חתוך.
זה מושג שפה נאמר על-ידי אחד מהחברים. מישהו פה אמר שלאחד העובדים היהודים נאמר בערבית שהיו חותכים אותו אם הוא לא היה מופיע עם מאבטח.
האם מס הכנסה נכנס לכפרים הערביים? האם אגף הגבייה של רשות השידור נכנס לכפרים? הפכתם להיות בריונים.
חבר הכנסת אחמד טיבי שמע את זה ושתק. אז אתה, חבר הכנסת אלסאנע, פתאום בא ומדבר?
אנחנו לא מוכנים לקחת על עצמנו את האחריות. ברגע שמפקד המשטרה בא ואמר שיש אפשרות, והוא נתן לנו אישור נקודתי בכל מקום, על-פי אותו אישור של קצין המבצעים באותו איזור אמרנו למשגיחים לחזור. אז מה הבעיה בזה? חבר הכנסת רז, עכשיו התשובה ברורה? עכשיו אני מבקש שתשווה את התשובה למה שנרשם בפרוטוקול לפני כן.
לא. אתה לא היית פה. אני נזפתי בחבר הכנסת רז. אמרתי לו שהוא חייב בכבודם של האורחים. אבל מצד שני גם האורחים חייבים בכבודם של חברי הכנסת. רבותי, הוועדה הזאת משתדלת בדרך כלל לנהל את הדיונים פחות או יותר ברמה סבירה של רוגע.
אני מנהל אגף הבטחון ב"בזק". אני רוצה לציין שחברת "בזק" עשתה כל מאמץ לתת שירות ולהגיע לכל מקום שנדרש, כאשר השירות הזה לווה בעלויות כלכליות כבדות ביותר, שאנחנו עוד לא מסוגלים היום לכמת אותן, וזאת כדי שלא יהיה תושב במדינת ישראל שלא יקבל את השירות.
לא היתה שום הנחייה גורפת של משטרת ישראל. אנחנו פעלנו נקודתית. בכל מקום שקיבלנו מידע מהמשטרה האומר שצומת מסויימת סגורה ולא ניתן להיכנס עקב אירועים כאלה ואחרים, למקומות כאלה אנחנו לא הגענו.
על מנת להגיע לכל יעד הסתייענו בראשי המועצות המקומיות - ופה הנושא הזה עלה. יש לי פרוטוקולים מדיונים שקיימנו איתם, למשל בכפר קאסם או בכל מיני מקומות אחרים. אני לא רוצה לחזור כרגע על כל הרשימה.
לטירה ולטייבה אנחנו נכנסים. היתה תקופה מסויימת שלא נכנסנו עקב בעיות שהיו שם באיזור. נכון לעכשיו אין נקודה ש"בזק" לא מגיעה אליה. כמובן שהכל כפוף למה שקורה בשטח.
כן. יש לנו עובדים ערבים. יש לנו עובד בטייבה שנותן את השירותים בטייבה. הוא יושב פה, מר מוסטפא קנג'.
יש מקרה אחד ומביאים אותו כאב-טיפוס: עובדים ערבים שזורקים עליהם אבנים. אתם מביאים אותו לפה בשביל הקוסמטיקה?
50 שנים לא זרקו אבנים ולא היו דברים כאלה. עכשיו היה אירוע ואז פתאום כולם משנים את כל המדיניות, מהרבנות הראשית ועד "בזק", כאילו הכל השתנה וכאילו זה לא אירוע חד-פעמי. צריכים לתת שירות.
חבר הכנסת אלסאנע, אתה רוצה להגיד יותר מזה? יש לך רשות דיבור. רק תשתדל באווירה רגועה.
אני רוצה להתחיל ממה ששמענו מנציג הרבנות הראשית. התירוץ הזה ששמעתם "אטבח אל יהוד" וכל המושגים האלה, הסיסמאות - הם מפנטזים על הדברים האלה, חולמים עליהם. במציאות אין דבר כזה.
יש קריאות במגרשי כדורגל נגד הערבים. זה לא אומר מייד שכל הערבים נעלמים ושכולם לוקחים את העניין ללב ומשנים את כל המדיניות. משר וראש ממשלה ועד ספקי שירות כמו חברת החשמל או "בזק", כל אחד קובע לעצמו את המדיניות, כולם הופכים להיות שופטים וכל הערבים הופכים להיות נאשמים. כל אחד בודק בדרך שלו איך להתעלל באנשים. לא יכול להיות דבר כזה, שגורל האנשים וזכותם לקבל שירותים תלויים בשרירות ליבו של מנהל כזה או אחר. כל אחד מנסה לתרץ את זה, שהוא שמע ממישהו ששמע ממישהו ששמע ממישהו.
אם זרקו אבן - זה דבר חמור. צריך להעמיד את הזורקים לדין ולמצות איתם את חומרת העונש. עבריינים יש תמיד. עבירות יהיו. אנחנו לא במדינה שבה כולם מלאכים. יש פשעים, יש פושעים. יש פושעים ערבים וגם לפעמים יש פושעים יהודים. אבל מזה להסיק שצריך לשנות את כל המדיניות? 50 שנים אנשים חיו פה בצורה מסודרת. היו אירועים קשים. היה פרץ של סערת רגשות. האם בשל כך צריך לשנות את כל הגישה?
אני הייתי בישוב שלי בנגב, בלקייה, כאשר בבית-הספר היסודי נפגע ילד. הזמינו את מגן דוד אדום והוא לא הסכים להיכנס כדי להושיט עזרה וסיוע לילד ללא ליווי של המשטרה. צריך להתקשר למשטרה ולתאם. במקרה אחר יכול להיות שהילד ימות בינתיים. כל זה נובע מדיעות קדומות ומאיזה תחושת פרנויה. אני לא יודע באיזה תחום צריך לפענח אותן ולטפל בהן. ואותו דבר לגבי "בזק". בנגב כולם יודעים ש"בזק" לא נכנסת לישובים.
אין מחלוקת על כך שלא היו אירועים קשים בנגב אך "בזק" לא נכנסים לישובים. באיזור כסייפה אשה מתה ולא קיבלה טיפול רפואי כי האמבולנס לא הגיע לשם. איך יכול להיות דבר כזה? אנשים מתים בינתיים.
אנחנו לא נותנים שירותי בריאות. אנחנו נותנים שירותי תקשורת. אין קשר בין מקרה שמישהו נפטר לבין "בזק".
זה ברור לי. מגן דוד אדום למשל נותן שירות מסוג כזה שאנשים יכולים למות עקב העיכוב. אתם למזלכם ב"בזק" לא נותנים שירות מסוג כזה. אבל התוצאה היא שכאשר מישהו לא מקבל את השירות שלכם הוא יכול למות.
בנושא של קבלת עובדים מהמגזר הערבי, אני לא חושב שיש לכם במה להתגאות באיך שאתם מתנהגים היום. הגישה שלכם הפסולה והמפלה לאורך כל השנים היא לא חדשה.
למדיניות הפסולה שלכם אין הגנה. לנציגים הנוכחים פה יש הגנה אבל לא למדיניות. אף אחד לא יכול להגן על המדיניות הפסולה והמפלה שלכם במשך 50 שנים. כמה נציגים ערביים יש לכם? כמה עובדים? באיזה תפקידים? לכם יש גישה פסולה, מדיניות מפלה.
אני רוצה לשמוע את נציג מגן דוד אדום. חבר הכנסת טלב אלסאנע דיבר על אמבולנס שלא הגיע ללגייה.
אני מבקש לשאול אותו עוד שאלה. היה גם פרסום בעיתון "א-סינארה", אני שואל אותך מה ידוע לך עליו, שלפיו נקרא אמבולנס לישוב כסייפה לטפל שם באדם שכנראה לקה בליבו. הנהג חשש להיכנס, נשאר בחוץ והאיש נפטר. האם יש לכם מידע על דבר כזה?
אנחנו בודקים את האירוע ואנחנו נענה לשאילתא שהגשת בכנסת בדרכים המקובלות כי עכשיו זה נמצא בשלבי בדיקה. אני תיכף אתייחס גם למקרה הספציפי שהעלה חבר הכנסת אלסאנע.
כעקרון, יש לנו תחנות מגן דוד אדום במגזר הערבי. יש לנו תחנות מגן דוד אדום ברהט ובסכנין. יש אמבולנסים שלנו שנמצאים בישובים ומופעלים על-ידי הגורמים המקומיים: בטירה, בטייבה, בכפר מנדא, באום אל-פחם, בערבה ובמרר. אנחנו בעקרון משתדלים ורוצים לתת את השירות בכל מקום אבל אף אחד לא יבקש מאיתנו לסכן עובד שלנו. מאז התחלת המאורעות 36 אמבולנסים של מגן דוד אדום נפגעו, כולל אחד במרכז ירושלים שנשרף כליל על-ידי פורעים.
אמרת ש-36 אמבולנסים נפגעו ואז חבר הכנסת טלב אלסאנע מייד חשב שזה בנגב, בגליל ובמשולש. גם 4 זה יותר מדי ולא צריך לפגוע באף אמבולנס.
חבר הכנסת טיבי, אני מודה לך שאיפשרת לי להבהיר את זה, ש-4 אמבולנסים נפגעו במגזר הערבי. אנחנו משתדלים לתת את השירות בכל מקום שניתן אבל שוב, אנחנו לא יכולים לדרוש מהאנשים שלנו להסתכן. אני מקנא קצת באנשי "בזק" וחברת החשמל שהם נוסעים בכלי רכב ממוגנים, עם מאבטחים.
אנחנו נוסעים בכלי רכב לא ממוגנים, לפחות במגזר הערבי בגליל ובדרום, וללא מלווים. זה קצת בעייתי להיכנס ללקייה בלילה - למרות שהאירוע היה באמצע היום, ותיכף אני אתייחס אליו - כשמסביב האווירה היא עויינת.
בקשר למקרה הספציפי שהזכיר חבר הכנסת אלסאנע, הילד לא היה במצב רע. הילד היה בקופת-חולים.
תן לי בבקשה לסיים. אל תגיד לי שלא בדקנו. זה היה במתקן של קופת-חולים והרופא דיבר בטלפון עם המוקד שלנו. אנחנו משיקולים מבצעיים שלנו, שחלקם נוגעים גם בשיקולי בטחון, העדפנו להזניק את האמבולנס מרהט, שהגיע תוך 20 דקות ופינה ילד לא במצב קשה לבית-חולים סורוקה. דרך אגב, השיקולים האלה קיימים לא רק בלקייה. הם קיימים גם בתל-אביב, גם בשכונת התקווה, גם בצפון תל-אביב ובכל מקום אחר.
גם ביפו כשעוצרת המשטרה את מגן דוד אדום האמבולנס לא נוסע ברחוב יפת, וגם בפסגות כשצה"ל אומר שעכשיו אי אפשר לבוא כי יורים אז עומד אמבולנס במחסום ומחכה.
בלקייה אני חושב שקיבלת תשובה מדוייקת. העדפנו משיקולים מבצעיים שלנו, שקיימים בכל הארץ, להזניק את האמבולנס מתחת מגן דוד אדום ברהט. הוא הגיע תוך 20 דקות ופינה את הילד לבית-החולים.
אני חושב שצריך להעמיד את הדברים בקונטקסט הנכון. לא הפרטים שנוגעים לכל משרד ומשרד הם החשובים אלא התופעה עצמה. אנחנו צריכים לקרוא לילד בשמו. היה נסיון מוצהר להעניש את האוכלוסיה הערבית אחרי ההפגנות. כל מה שאנחנו מציינים כאן הוא חלק מהענישה הזאת, כולל העובדה שהמשטרה לא מאפשרת לקיים משחקי כדורגל במגרשים בכפרים הערבים למרות שהתאחדות הכדורגל לא מתנגדת לכך.
סנ"ץ גוטמן דיבר על כך ואמר שמאפשרים לשחק כמעט בכל המגרשים, פרט למגרש אחד או שניים בשל שיקולים בטחוניים של אותו רגע. זה מה שהוא אמר.
אני אומר לך שאתה לא יודע מה שאתה מדבר. חבר הכנסת מח'ול, אתה אומר דברים לא נכונים. שלושה שבועות לא התקיימו משחקי כדורגל כאשר בחלק מהמקרים, כדי שלא תיפגענה קבוצות ערביות, ביקשנו מההתאחדות לכדורגל להעביר למגרשים אחרים בישובים ערביים שבהם כן אפשר היה לקיים את המשחקים. אחרי 3 שבועות ניתן היתר גורף ומ-3 שבועות אחרי האירועים יחידה משטרתית שלא רוצה לקיים משחק כדורגל צריכה לנמק למה במקום הזה לא יתקיים משחק כדורגל. בחלק מהמקרים לא מקבלים את עמדת היחידה המקומית.
על מה אתה מדבר? לפני שבועיים בדיוק התפרסמה ההחלטה של ההתאחדות לכדורגל. היא קובעת שעל בסיס הוראות של המשטרה אסור לקיים משחקים במגרשים מסויימים.
אני אומר שנתקלתי באירועים שנוגעים לכולם, גם ל"בזק", גם לחברת החשמל, גם למגן דוד אדום וגם למכבי האש. ניסיתי לטפל בבעיות שהתעוררו בטמרה, בסכנין ובמקומות אחרים, כולל טלפונים שנותקו במרפאות.
בעראבה ביקשו לכבות שריפה ומכבי האש אמרו שהם לא יכולים להגיע, שיש להם הוראות לא להגיע.
אני לא בא להתחשבן עם כל אחד מהגופים נותני השירותים הציבוריים האלה. אני אומר שאתם שימשתם כלי בידי משטרה שרצתה לכסות על עצמה, על מה שהיא עוללה, בדיעבד. המשטרה רצתה להגיד שהמצב באוכלוסיה הערבית הוא מסוכן ולכן היא ירתה, והאליבי שלה - שאתם לא יכולים להיכנס.
בשבוע שעבר ביום שישי הייתי אמור להיות בשעה 6:30 באום אל-פחם. שמעתי לאורך כל היום ידיעות על כך שהכביש סגור ומיידים אבנים ושהותקפו עובדי "בזק". הגעתי לשם ואני אומר לכם, לא תושבי העיר ולא אני, אף אחד לא נתקל במיידי אבנים וכולם תמהו מדוע הידיעה הזאת התפרסמה וחזרו עליה פעם אחר פעם. אני רוצה להגיד שמישהו מעוניין לנפח וליצור אווירה אלימה.
חבר הכנסת מח'ול, העובד של חברת "בזק" וגם העובד של חברת חשמל שנרגמו באבנים נמצאים פה ונתנו עדות אישית.
לא רק מגנים. אתם נדרשים לערב את הרשות המקומית ברגע שזה קורה. הרשות המקומית תהיה הראשונה שלא רק תוקיע אלא תטפל בפרחחים האלה. יש לנו חשד שישנם גורמים - ואני לא רוצה להכליל - קיבלתי הבוקר ידיעות עבור וועדת החקירה הממלכתית לגבי ישוב מסויים, שאנשים הידועים כמשתפי פעולה עם המשטרה היו הראשונים להבעיר צמיגים וכשהיתה התקהלות הם ברחו והתחילו לרשום שמות והעבירו אותם למשטרה. יש לי את השמות של האנשים האלה.
אנחנו לא צריכים להיות תמימים. כאן יש מגמה ברורה, עם כל הכאב על כל אירוע שיכול לקרות, שהוא אמיתי. אבל אני אומר, היתה מגמה להעניש את האוכלוסיה הערבית, להסית נגדה. הדרך להסית נגדה היא לא להגיד שהמשטרה היא שפגעה באוכלוסיה הערבית אלא לומר שמכיוון שהאוכלוסיה הערבית פוגעת בכל מי שבא, כולל אלה שבאים להביא לה את השירותים הביתה, אז היא אשמה גם בעניין המשטרה.
חשוב מאוד שהחברות השונות יחזרו לפעולה רגילה. טוב מאוד אם זה כבר קרה. אני אומר שהאוכלוסיה הערבית היא השותפה הראשונה במאבק נגד מי שינסה להפריע למתן השירותים האלה. אבל לא להסתתר מאחורי יצירת אווירה כזאת כדי להפעיל חרם כלכלי, וזאת המשמעות הבסיסית של מה שנעשה כלפי האוכלוסיה הערבית. שמענו את זה מאנשים בעמדות בכירות ובתפקידים רשמיים, כולל מפקדי משטרה, כולל מפקד מחוז, שאמרו: אנחנו נראה להם שאנחנו יותר חזקים ואנחנו נפגע בהם גם כלכלית, נבוא חשבון איתם.
ולכן אני אומר, לא להיתמם. היתה כאן מדיניות ברורה, מכוונת, מתוכננת. טוב שהיא נפסקת. חבל שחלק מהחברות שמיוצגות כאן שיחקו לידי אלה שרצו לחמם את האווירה וליצור אווירה של חנק ומצור על האוכלוסיה הערבית.
האם יש פה מישהו ממשרד העבודה והרווחה? כי גם שם יש הוראה לא להגיע לביקורים בישובים הערביים.
אני מפקד שירותי כבאות בגליל המערבי. אף אחד לא נתן לי הוראה לא להיכנס. אנחנו נכנסים ונותנים שירות.
כרגע אנחנו בעיצומים, אבל אני לא.
לאור האירועים שהיו אנחנו מקבלים הודעות על שריפות ואז אנחנו יוצאים לדרך. כשיש מחסום בכביש, אנחנו ממתינים עד לשחרור המחסום ואז אנחנו נכנסים . היו מקרים שלא נכנסנו - ולא בשל המלצת המשטרה. אני לא עושה את עבודת המשטרה וזה לא מעניין אותי בכלל. הם מספיק חזקים, יותר ממני, בשביל לשמור על עצמם. אני מדבר על התחום עליו אני אמון, הכבאות.
כשנכנסנו לכיוון סכנין בדיוק היו ההלוויות של ההרוגים. אני הנחיתי את האנשים לא להיכנס כי זה לא הזמן, היות ואני קצת מעורה, נמצא באיזור 37 שנים ואני יודע מה זה לוויה כזאת. העדפתי לא להיכנס עד שיחלוף זעם, יגמרו ההלוויות, האנשים יקברו את מתיהם ואז נראה מה עושים. באותו רגע קיבלנו מידע על אירועי שריפות בסמוך לסכנין, שזה היה בוודאות הצתות. מי הצית? איך הציתו? עדיין לא יודעים.
אני חושב שאנחנו השירות הראשון בארץ שהקים, בעזרת הנציבות, תחנה ב- - - לאור מה שאני שומע פה, כאילו שאנחנו מזניחים את המגזר הערבי, אני מבקש להסיר את הנושא הזה לגמרי מהתמונה. זה לא בדיוק כך. אנחנו כן נותנים שירות. אנחנו חיים באופן תקין עם המגזר הערבי. היו אירועים שהכתיבו לנו לא להגיע, פשוט מאוד. לא בהנאה, לא בכפייה של המשטרה או עקב כך שקיבלנו הנחיה מהמשטרה, בשום פנים ואופן לא.
אני לא מאמין שבגלל הסיבה הזאת. לא יכול להיות. אנחנו נבדוק וניתן תשובות.
אחרי האירועים הנחיתי את האנשים שלי להיכנס בהדרגה. אנחנו עושים בנוסף לכיבוי גם עבודה מניעתית. במניעת דליקות, שאנחנו הולכים לבצע גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי, יש עניין של גביית כספים. אמרתי שזה לא הזמן, שנעזוב את זה וניכנס בהדרגה למוסדות ציבור וניתן היתרים במגרשי כדורגל. זה שהמשטרה לא מאשרת לשחק, זה לא ענייננו. אנחנו נפרדים מתחום המשטרה.
אני מאוד מבקש לא לצייר את התמונה כאילו הכבאות לא נענתה לקריאות מהמגזר הערבי. אנחנו כיבינו כעת כמות שריפות במהלך שבוע ימים שבשנה שעברה כיבינו במשך חודש שלם. היו 277 אירועים בשבוע וקיבלתי סיוע של 20 צוותים מהמרכז. זה לא בא מאליו. אני מבין את הלהט ואת הזעם. אני עושה את העבודה שלי במגבלות, ויש מגבלות.
לגבי כל אירוע שקורה אומרים שהוא נעשה על-ידי פרחחים. אני נזכר בפתגם בערבית "משוגע זורק אבן, אלף חכמים לא יוציאו אותה". זה מה שקורה.
בינתיים השר לבטחון פנים הוא מר בן-עמי ולא חבר הכנסת שרון. כל הטענות שלכם נגד המשטרה ונגד כל העולם צריכות להיות מופנות לשרים מהקואליציה שלכם. בזמן שמר נתניהו היה ראש הממשלה וחבר הכנסת שרון היה שר לא היו המהומות האלה. אלה האנשים שאתם הבאתם לשלטון ויש לכם טענות. אני הייתי בממשלה הקודמת ואז לא היו בעיות במגזר הערבי, עם כל הכבוד לכם.
רבותי, הכלכלות של המגזר הערבי ושל המגזר היהודי קשורות זו בזו. 95% למשל ממגדלי המלפפונים היום הם מהסקטור הערבי.
טכנאים לא באים גם לישובים ביש"ע כשיש מהומות. לכל אחד מהם יש ילדים ואשה והוא לא יבוא. אני גר בירושלים רבתי ומזמין לפעמים טכנאים לביתי. אני אומר שאני חבר כנסת יגאל ביבי כדי שאולי זה יעזור והם יבואו אבל הם אומרים: זה לא מעניין אותנו. לנו יש ילדים ויש אשה, אין לנו רכב ממוגן, אנחנו לא באים. גם ליהודים לא באים כי אף אחד לא רוצה לסכן את עצמו.
הרבה חברות אמרו שהן יעסיקו מישהו מהמתנחלים, המתיישבים, והוא יהיה טכנאי אצלן ויספק את השירותים.
שמעתי פה שאבנים נזרקות גם על עובדים שגרים באום אל-פחם, בטייבה או בטירה. אני אומר לך, כמי שקיבל אבנים, שההבדל הוא לא גדול. כשאתה נוסע ברכב לא ממוגן ואבן נוחתת לך על השמשה הקדמית אז זה לא כדור אחד אלא זה עשרות רסיסים שהורגים, ואבנים הרגו. ידוי אבנים וירי זה אותו דבר. תפסיקו להגיד שאבנים לא הורגות.
רבותי, האם יושבים כאן חברי כנסת תמימים? הכל שקט, הכל יפה, אין מהומות?
האם ביום שישי לא זרקו אבנים בדרך לאום אל-פחם ולא שרפו? על מה אתם מדברים. במקום לבוא כחברי כנסת, חברי הפרלמנט הישראלי, נבחרי האומה, המורמים מעם ולהרגיע את הרוחות, לדבר, להיות השדכנים - חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה יועץ, אתה אדם שיודע לגשר. אז תגשר בין היהודים לערבים לפחות בארץ, במקום לתת הרגשה שפה עושים עליהום גדול במדינה. אתם לא יודעים כמה המלים שלכם יותר קשות מהאבנים שנזרקות. כל מלה שלכם נשמעת על-ידי ילדים, על-ידי הציבור שלכם והמלה שלכם הופכת לאבן, והאבן הופכת לצמיג שרוף ומכוניות שרופות ודברים כאלה. אז בואו נחליט שעלינו להרגיע את הרוחות.
אני לא חשוד כמי שלא חי עם האוכלוסיה הערבית. השכנים שלי היו ערבים, כילד גדלנו יחד וחיינו יחד. אני יודע שאפשר לחיות יחד. אני אוהב את הציבור הערבי ואני חושב שיש בתרבות הערבית דברים מופלאים שאתם הווזווזים לא גיליתם אותם עדיין. אני רוצה לומר לכם שהמנהיגים שלהם אשמים. בכל המלחמות, בכל המאבקים בין העם הערבי לעם היהודי המנהיגים הם האשמים. כל מי שינתח את ההיסטוריה יראה שמי שעשו את כל הצרות זה המנהיגים. העם רוצה לחיות בשלום.
אם אתם תהיו בסדר, אם אתם תרגיעו את הרוחות, אם אתם תדברו על שלום - אז יהיה שלום ואנחנו גם נדבר על שלום.
אני רוצה לומר לחבר הכנסת טלב אלסאנע, חבל שהוא לא נמצא פה: על מה הוא מדבר? האם הוא לא רואה את הפרוטקשן של החבר'ה שלו שם בדרום? אתה לא יכול לבנות היום בית אם אתה לא משלם לחבר'ה שישמרו על הבית שלך. בדרום הפכנו להיות מערב פרוע. אני קורא בעיתונים על כל הפרוטקשן שהולך שם.
הגענו לזמנים טובים: לא בלבנון רכב ממוגן, לא ביהודה ושומרון רכב ממוגן. הגענו לכך ש"בזק" וחברת חשמל צריכות רכבים ממוגנים כדי להגיע לישובים בתוך הארץ. לאיזה זמנים הגענו? רבותי, כבר אי אפשר לחיות בארץ. התיירות הלכה לשני העמים, החקלאות נהרסה לשני העמים, הפחד שורר בשני העמים. טוב שאנחנו נמצאים בוועדת הכלכלה. אני חושב שלפחות מבחינה כלכלית רוצים לחיות פה במדינה. הנזק הכלכלי של 5 מיליארד שקל שהפסדנו בחודש האחרון יהיה על חשבון היהודים והערבים, על חשבון האוכלוסיות הנחשלות. לכן אני מציע שנתחיל לדבר על פיוס ועל הבנות, שנצא יחד להרגיע. אני גם מתנדב, ביבי וטיבי, לצאת יחד להרגיע, לעשות מפגשים משותפים, להפסיק עם האבנים. ותפסיקו להאשים אותי כל הזמן כשאני אומר שאבנים הן כלי רצח.
כדורי גומי קצת פחות.
והערה אחרונה, העובדים האלה הם עובדי ציבור ואני מבקש מחברי חברי-הכנסת, הם בסך הכל עושים את עבודתם, אין להם שום אינטרס, הם לא פוליטיקאים, אז לא להכפיש ולהשמיץ אותם.
בישיבות המחזוריות על נושאים הקשורים באירועים במגזר הערבי אזרח ערבי מגיע פשוט לתסכול. תסכול שהוא לא פחות מאשר התסכול של אותם ימים. כשמנסים לדבר על מצוקות ובעיות, יש היום ספורט במדינת ישראל לפוליטיקאים ולתקשורת לנסות ולהתחכם ולהתווכח על כל מיני דברים שהם לא לעניין.
יש ועדת חקירה ממלכתית של מדינת ישראל, על-פי החוק של מדינת ישראל, שמינה אותה נשיא בית-המשפט העליון של מדינת ישראל. אנחנו אומרים מראש שיש לנו אמון בוועדה הזאת כי אין לנו מה לחשוש, אין לנו שום דבר להסתיר. אני חושב שיש מקום לתת לוועדת החקירה הממלכתית לחקור את השתלשלות האירועים ובמידת האפשר גם להביא לדין את האחראים לכל מיני פשעים שנעשו.
אבל כשמדברים על המצוקה ועל כל הבעיות של האזרחים, אני חושב שצריך להתייחס אליהם. אני רואה פה עובדי ציבור שמתנצחים, מה היה ולא היה ומי אשם. מה איכפת לכם? מה זה נוגע אליכם? אתם נמצאים פה כעובדי ציבור בנושא מסויים ואתם צריכים לספק את התשובות בדיוק על הנושא שאתם מופקדים עליו ולא להרגיש שאתם חלק מהקונצנזוס הלאומי שמתנצח עם האוכלוסיה הערבית ועם אזרחי המדינה הערביים. אז משתמשים במלים כמו "פרעות" ומשסעים דברים של חבר כנסת. אני אומר לכם חברים, כל עוד המדינה עצמה לא הכריזה על הישובים הערביים כשטח אקס-טריטוריאלי, או שטח כבוש, או שטח שנתון למצב חירום, כל החברות הממלכתיות וכל הגופים הממלכתיים חייבים למלא את תפקידם עד תום.
חייבים למלא את תפקידם עד תום בתוקף המנדט שניתן להם. אם הם לא יכול למלא אותו הם צריכים להיעזר במשטרה ובראשי הציבור הערבי. אני הייתי מוכן ללכת ממקום למקום עם כל אדם, אפילו בנפרד, אישית, על מנת שעובדים כאלה לא יפגעו. אני אגן על האנשים האלה בגופי. זה לא סתם מלים. אבל להתחבא מאחורי הערכות בטחוניות? כל אחד עושה לעצמו הערכת מצב. ל"בזק" יש הערכת מצב בטחונית, לחברת חשמל יש הערכת מצב בטחונית, ולרבנות, ולמגן דוד אדום ומי לא. מה קורה כאן? אנשים שמופקדים על שירות צריכים לספק אותו כל עוד המדינה לא הכריזה על מצב חירום בישובים האלה. אני חושב שצריך לספק להם את כל ההגנה הנדרשת. אני לא רוצה שאף אחד יסכן את חייו חס וחלילה. אני אומר לכם שברוב המקרים בהם לא סופקו השירותים האלה לא היתה שום נגיעה עם סכנה כלשהי. היו מקרים חריגים, שאני בהחלט מגנה אותם. אני אומר לכם, אישית הייתי מוכן להגן בגופי על האנשים האלה. אבל פה יש מצב שהוא בלתי סביר לחלוטין.
יכול להיות שחלק מתפקיד ועדת החקירה הממלכתית הוא גם לחקור מה קרה עם גופים ממלכתיים, האם הם מילאו את תפקידם בזמן האירועים או לא. כחלק מזה יש לבדוק האם המונופול של חברות וגופים ממלכתיים הוא מוצדק. אם הם לא מילאו את תפקידם אני חושב שצריך להסיק מסקנות. אני לא חסיד ההפרטות חס וחלילה, אתם יודעים מה אני ומי אני.
אני מנכ"ל רשימת רע"מ. אני ה-6 ברשימת רע"מ אך לא הצלחתי להיכנס לכנסת. אני מכסייפה בנגב.
אני רוצה לומר לחברי חבר-הכנסת יגאל ביבי, הוא אמר שהמנהיגים הערבים הם שגורמים לכל הדברים האלה. ומה לגבי אדוני, מה עשית על מנת להרגיע את הרוחות? אמרת שבנגב דורשים פרוטקשן.
כשהייתי סגן שר הדתות חיסלתי את החרפה הזאת של בתי-הדין השרעיים. בניתי להם 5 ארמונות, בניתי מסגדים, בניתי הכל. זה מה שאני עשיתי, ביושר ובשוויון.
זה לא שייך לנושא. אני שואל מה הוא עשה לגבי האירועים האלה, לגבי התקופה שבה אנו חיים.
חבר הכנסת ביבי אמר שאצל הבדואים יש עכשיו פרוטקשן. מה זה שייך? אפילו במידה וזה היה קיים, מה זה שייך לכך שלא יכנסו לתת שרותים לבדואים, שלא היה אצלם שום אירוע חריג? אני רוצה הסבר מכבודך על הדבר הזה אחרי שאני אסיים.
חברי הכנסת כאן לא מתקיפים עובדי ציבור אלא הם עושים בירור ומנסים להבהיר את הדברים. האם מותרת לפי דעתך הענשה קולקטיבית? כאדם חובש כיפה אני חושב שזה אמור להיות אסור על-פי ה"אני מאמין" שלך.
חבר הכנסת ביבי, שמעתי ממך עוד דבר, אמרת: הם ישרפו ואנחנו נכבה. אני לא יודע מי זה הם ומי זה אנחנו. אנחנו עם במדינה הזאת, חלק מהמדינה האחת. המושגים "הם" ו"אנחנו" מרגיזים אותי.
בשכונת מאה שערים גרים יהודים וכשהם שרפו את האשפה אז עיריית ירושלים במשך 3 שבועות לא נכנסה לשם להוציא אשפה.
אתה הזכרת לחבר הכנסת אלסאנע את הבדואים. פעם אנחנו "הבדואים שלכם" ופעם אנחנו "פרוטקשן". אני לא יודע, אני רוצה להבין מה הזהות שלי: או שאני בדואי שלך או שאני לא בדואי שלך. פעם אחת עמדתי במחסום וכשאמרתי שאני ערבי נאלצתי להמתין 3 שעות. כשאמרתי שאני בדואי נכנסתי מייד. ועכשיו אני בדואי לא טוב. אני רוצה לדעת אם אני כשר או לא כשר.
הואיל ופה הואשמה חברת החשמל בענישה והואיל וכאשר אני דיברתי לא היו פה חברי כנסת נוספים למעט חבר הכנסת אחמד טיבי, אני רוצה להבהיר: החשמל הוא מוצר חיוני ואין לו תחליף. לכן מבחינתנו החשמל הוא מחוץ לסכסוך ומחוץ לאירועים. אנחנו יצאנו ויוצאים לכפרים הערביים וברגע זה עובדות עשרות קבוצות בכפרים ערביים ונמשיך לצאת. אבל אני לא רוצה שיענישו את העובדים שלנו.
בתגובה לחבר הכנסת אלסאנע: כל הדברים שהוא אמר לא היו מעולם. זה פשוט תלוש ממה שקרה לפחות לחברת "בזק" בחטיבת הצפון. בין היתר הוא אמר שלא היו נזקים. אז אני אומר עוד פעם, בחודש הזה היו 34 נזקים, כאשר בשנה שלמה בכל החטיבה יש 48 נזקים בסך הכל. לא היתה שום מדיניות של ענישה.
אני מציע שתגיע למשרדים שלכם ותתייעץ מה עושים במקרים כאלה, כשחבר כנסת פגע בך. אני לא נותן פה ייעוץ. אם אתה מרגיש נפגע ישנן דרכים להגיב. תתייעץ ותיראה מה הדרכים.
רבותי, אני קודם כל חושב שטוב שהדיון הזה התקיים. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת טיבי על שיזמת אותו.
הדיון הזה אותי מאוד שימח במובן הזה שאנחנו רואים פה, אחרי תקופה ארוכה של מתח, קצת פחות מתח. אני לא יודע אם שמתם לב, עם כל הבעייתיות של הדיון הזה הוא התנהל באווירה פחות או יותר סבירה ורגועה. לי אין ספק שהחברות הישראליות, בוודאי חברה שהיא מונופול כמו "בזק" או חברה כמו חברת החשמל, שהן חברות ציבוריות מונופוליסטיות, אבל גם גופים אחרים בוודאי לא צריכים לעשות ענישה קולקטיבית. מצד שני אתה יכול להבין את העובד שכמו שאמרו פה יש לו משפחה והוא לא הולך להילחם. אם קוראים לו למילואים אז אין לו ברירה לפעמים אבל בחיי העבודה שלו הוא לא רוצה להסתכן.
אנחנו למעשה נמצאים עכשיו בסוף התקופה כי שמענו פה שהמשטרה חושבת שאפשר להיכנס לישובים הערביים. שמענו שגם "בזק", גם חברת החשמל וגם חברות אחרות חידשו כמעט באופן מלא את השירות. אני פונה אליכם בשם ועדת הכלכלה שתחדשו באופן מלא את השירות.
באותם מקרים שבהם אתם נתקלים בבעיות, צריך להפעיל משטרה ולהעמיד אנשים שמשתוללים לדין וגם כמובן להיעזר בראשי הציבור כי באמת לפעמים כשיש איזה חבורת ילדים פרחחים שמשתוללים אם בא מישהו מקומי שמרגיע אותם אז המצב הרבה יותר טוב.
לי אין ספק שהאוכלוסיה הערבית בישראל זכאית לקבל שירותים מלאים מכל הגורמים הציבוריים וגם מגורמים אחרים, כמו כל אוכלוסיה אחרת. אני שמח שהדברים האלה לאט לאט חוזרים לתקנם.
אני אומר לחברי הכנסת שמייצגים פה את הציבור הערבי, ואמרתי את זה גם בשיחה פרטית לחבר הכנסת אחמד טיבי, לדעתי לכם יש עניין גדול להראות שיש קו ירוק ושכל הדברים שקורים במה שאנחנו קוראים לו "שטחים" ומה שאולי חבר הכנסת יגאל ביבי קורא לו "יהודה, שומרון וחבל עזה" לא יגלשו ולא יהפכו את הסכסוך הזה לסכסוך טוטאלי שבו גם אנשים מתונים כמוני יחשבו שבעצם אי אפשר להתפשר על שום דבר.
האש החיה נגד אזרחים היא שמחקה את הקו הירוק. ללא אש חיה זה היה הפגנה שקטה שהיתה מסתיימת תוך יום אחד. כשהתחילו למות אנשים אז באמת הקו הירוק הטשטש.
חבר הכנסת ברכה, אני רוצה לומר לך, לדעתי יש חובה עלינו חברי הכנסת בכנסת ישראל, אנחנו מייצגים ציבור של אזרחי ישראל, גם אתם וגם אנחנו, לעשות כל מאמץ שהסכסוך עם הפלשתינאים - ותהיה דעתך בקשר לסכסוך הזה אשר תהא, ומותר לך להחזיק בדיעה - שהסכסוך הזה לא יגלוש אלינו מעבר לקו הירוק בסכסוכים אלימים. בסופו של דבר כולנו סובלים. וכמובן כשאני מדבר על העניינים הכלכליים אז הפגיעה הכלכלית היא בכולם. ברגע שאין שיתוף פעולה, ברגע שאזרחים יהודים פוחדים להיכנס לכפר ערבי אז כל השירותים שניתנים שם, גם חנויות, גם מסעדות וגם שירותים אחרים ניזוקים, וזה חבל. אני חושב שמוטלת עלינו חובה לעשות הכל להרגעת המצב וליצור אווירה טובה. היא תעבוד לטובת שני הצדדים. אני חושב שאווירה טובה בינינו תעזור גם כדי להעביר את זה מעבר לקו הירוק, כדי להגיע גם לאיזה הסדר עם הפלשתינאים.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00