פרוטוקולים/כלכלה/2222

2
ועדת הכלכלה
20.11.2000

פרוטוקולים/כלכלה/2222
ירושלים, א' בכסלו, תשס"א
28 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב בחשון התשס"א (20 בנובמבר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
יגאל ביבי
יצחק גאגולה
חוסניה ג'בארה
תמר גוז'נסקי
אברהם הירשזון
נעמי חזן
אבי יחזקאל
יורי שטרן

רמי בר-גיורא - משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר - מחלקה משפטית, משרד הבריאות
חנה פלג - משרד הבריאות
עו"ד טלי שטיין - משרד המשפטים
ענת אסיף - מחלקת ייעוץ וחקיקה, חקיקה פלילית,
משרד המשפטים
אסתי גרוס - מדריכה ארצית, משרד החינוך
עירית לבנה - ממונה על חינוך לבריאות, משרד החינוך
עמית אבנר - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר
איריס פריד - מנהלת מ' הסברה, האגודה למלחמה בסרטן
מיכל אסולין - נפגעת עישון, האגודה למלחמה בסרטן
דוד אדמון -נשיא חטיבת ישראל,האגוד הבינלאומי לפרסום
עו"ד דן פרידמן - חברת דובק
חיים צדוק - משרד חיים צדוק
עקיבא הומינר - מנשה ח. אלישר, חברה לייבוא סיגריות
עו"ד עמוס האוזנר - יועץ משפטי, פורום ישראלי למניעת עישון
טוביה לרר - יו"ר הפורום הישראלי למניעת עישון
עו"ד אורית טירי - לשכה משפטית, משרד התעשייה והמסחר
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד
עו"ד לימור סולומון - מדור פניות ציבור, המועצה לשלום הילד
שוש גן-נוי - מנהלת מדור המחלקה לחינוך וקידום בריאות
שירותי בריאות כללית
שמואל דב רבינוביץ - יו"ר עמותת המאבק בטבק, הדסה ישראל
שירלי בראון - יו"ר אצית לעניינים אזרחיים, הדסה ישראל
פקד יוסי כהן - מדור תביעות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד אבי כהן - W.B.I, זכיינית "כמאל" על גבי מוצרי אופנה

אתי בנדלר

לאה ורון

סיגל גורדון, אירית שלהבת

1. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון מס' 3) (הגבלת פרסום), התשנ"ט-1999.
2. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), התש"ס-1999 של חברי הכנסת ח' ג'בארה, ע' בשארה, ז' גלאון, מ' כנעאן ו-י' כץ.
3. הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, בתש"ס-1999, של חברי הכנסת נ' חזן, י' דיין, ס' טריף, ס' לנדבר, י' נאות ו-מ' פרוש.


הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון מס' 3) (הגבלת פרסום),
התשנ"ט-1999

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, תיקון מס' 3, הגבלת פרסום. האמת היא, שקבעתי לדיון את כל הצעות החוק שנמצאות על שולחן הוועדה, אבל בעקבות הישיבה הקודמת, הגעתי למסקנה, שעל מנת לעשות צדק, אנחנו נטפל תחילה בהצעות שהוחל עליהן דין רציפות בכנסת הקודמת, הן תקבלנה עדיפות, הן גם עברו תהליך מתמשך, עברו קריאה ראשונה, וההצעות שנמצאות בשלב של קריאה מוקדמת תהיינה בעדיפות שנייה, לא נזנח אותן אבל נדון בהן בעדיפות שנייה.

גברתי היועצת המשפטית, יש כמה נושאים שכמעט גמרנו אותם - - -

אנחנו דנים בתיקון מס' 3, יש לנו נוסח שהוכן בכנסת הקודמת לקריאה שנייה ושלישית, אבל לא הספקנו לדון בו. בכנסת הנוכחית התקיימו שתי ישיבות לנוסח הזה, ב-23 בפברואר וב-31 במאי, אם אינני טועה, הגענו לסעיף 5 בהצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, תיקון מס' 3.

לא נעים לי לחזור אחורה, אבל אני רוצה להעיר הערה לגבי פטור משימוש בבעל חיים בפרסומת.

איפה זה כתוב?

בסעיף 5 (ב), בנוסח הקודם נאמר, לא רק שניתן בפרסומת להשתמש בתמונה על חפיסת הסיגריות – זה דבר שאנחנו מוכנים לקבל בפשרה – אלא שאפשר למחוק רק את הציור על גבי החפיסה. אם אנחנו אוסרים את השימוש בבעלי חיים בפרסומת, זה מצב של אי שוויון.

הכוונה היא, שמי שהיה לו סמל מסחרי בדמות חיה - - -

על החפיסה עצמה.

לא, לא רק על החפיסה עצמה.


בישיבה הקודמת היו כאן נציגים של "כאמל", הם שכנעו את הוועדה לאפשר שימוש באותו גמל, שזה הסימן המסחרי הרשום שלהם – גם בפרסומות אף אם בפרסומת לא מופיעה החפיסה עצמה. זאת אומרת, אם הם אומרים, עשנו סיגריות "כמאל", יכולה להופיע צורת הגמל בצורה זהה למה שהיה קיים, אף אם אין באותה פרסומת צילום של חפיסת הסיגריות. זו הייתה החלטת הוועדה.

רק הגמל.

חברת הכנסת חזן, יצרן חדש שיתחיל לייצר היום סיגריות, לא יוכל להכניס בעלי חיים, מדובר רק באלה שנהגו כך מאז ומתמיד.

בישיבה הקודמת הורחב העניין וכך גם סוכם, שלא ידובר רק בדמות של בעל חיים אלא בדמות בכלל וזאת על מנת לאפשר לחברת דובק להמשיך ולפרסם את סיגריות נלסון.

רבותיי, אנחנו יכולים להיכנס לרדיפה עד אין קץ ובמקום להתעסק בחוק נתעסק בכל הדברים הקטנים האלה.

מי שערב תחילתו של החוק הייתה לו חיה או דמות כסימן מסחרי, יכול להמשיך להשתמש בזה.

רבותיי, אני עובר לסעיף 7ב. "לא יציב אדם מכונה אוטומטית למכירת מוצרי טבק במקום שקבע שר הבריאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ושבו מתרכזים בני נוער".

לגבי סעיף 7ב, אנחנו מבקשים למחוק את הסיפא: שבו מתרכזים בני נוער. ממילא התקנות האלה טעונות אישור של ועדת הכלכלה, המשפט: שבו מתרכזים בני נוער הוא בעייתי.

בסדר, אנחנו מוחקים את הסיפא: ושבו מתרכזים בני נוער. מישהו מתנגד לכך?

לגבי סעיף 7א - - -

יש לי בקשה, לא לקיים דיונים גנרליים, אנחנו לא פותחים דיון, את זה עשינו כבר בכנסת הקודמת, אם למישהו יש הערה קונקרטית, יאמר את הערתו לסעיף.

ההערה שלנו לגבי סעיף 7א, יחד עם מה שהופץ בתור סעיפים קטנים (ג) (ד) (ה), מבחינתנו, יכול להיות שמדובר בהרעה במצב הקיים. אנחנו מציעים למחוק את סעיפים קטנים (ג) (ד) ו-(ה), או לבטל את סעיף 7א רבתי.

אני חושב שכבר דנו בזה.

דנו בזה אבל לא היה סיכום.

אם אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ג), אנחנו מכריחים לבטל את כל פסי הייצור האחרים. זו תקנה שהציבור יעמוד בה?

אם חברה שיש לה שם ומייצרת גם מוצרים אחרים, נעלים וכדומה, מה, אני אומר לה שלא תעשה פרסומת לנעליים? אנחנו מדברים על כך, שחברה, ערב תחילתו של החוק - - -

זה כתוב.

אני רוצה להזכיר לך את הדברים שלך בישיבה הקודמת, שיכולים לקחת איזשהו שעון קטן ולעשות עליו פרסומת גדולה לסיגריות.

חברה שמייצרת היום רק סיגריות, למשל דובק, אם מחר היא תחליט להיכנס לתחום השעונים ובאמצעות השעונים היא תרצה לפרסם את הסיגריות, היא לא תוכל. אבל אם כאמל תרצה לייצר חגורות, היא תוכל לעשות זאת. יש פגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק, החוק הזה לא יעבור.

ומה לגבי הפגיעה בחופש הבריאות?

אין חובה לעשן.

אתה תביא למצב גרוע יותר ממה שהיה, אתה נותן הכשר לפרסומת.

אני נותן הכשר לפרסומת רק למי שערב תחילתו של החוק היו לו מוצרים אחרים והוא רשאי לפרסם את המוצרים האחרים, זה נותן לו יתרון - - -

זה לא מה שכתוב, כאן כתוב, שהוא יכול לקחת את אותם המוצרים האחרים ולהשתמש בהם כדי לקדם את הסיגריות.

זה לא מה שכתוב.

מה כתוב? שונה במהותו, זה מה שכתוב.

מר האוזנר, אני רוצה להבהיר, אני כרגע לא עוסק בניסוח, בנוסח כתוב, יצרן מי שערב תחילתו של חוק זה עסק בייצור סיגריות וגם במוצרים אחרים, יוכל להמשיך לייצר וגם לפרסם מוצרים אלה באופן סביר. יצרן סיגריות היום לא יוכל להיכנס - - -

זה לא מה שכתוב כאן.

אז זה ייכתב.

זה כתוב בסעיף קטן (ג) (1).

אני חושב שמה שכתוב משקף את החלטת הוועדה ואני לא רוצה שאחרי שאגיע לשלב הניסוח יתחילו להתווכח אתי אם זה משקף או לא משקף.

זה לא כתוב פה.

מה האוזנר, רשמנו את הערתך, היועצת המשפטית תראה לי את הנוסח ואני אקבע אם הוא תואם את מה שדיברנו פה או לא.

כדאי שתקרא מתוך הפרוטוקול את הדברים שאמרת. אני מפנה אותך לדברים שלך מהישיבה הקודמת.

אני מבקשת מוועדת הכלכלה שלא להתעלם מאספקט כלכלי שישנו בנושא שאנחנו מדברים עליו, נניח שההצעה הזאת תצליח ותגרום להקטנת היקף העישון וכתוצאה מזה, מפעל שעוסק היום רק בייצור סיגריות יירצה לעשות בייצור שלו - - -

מר צדוק, במותג אחר הוא יוכל לייצר כל דבר אבל הוא לא ייקרא לו באותו שם של הסיגריות, הוא ייקרא לו בשם אחר.

אתה רוצה שהוא ישתמש בזה כדי לקדם את מכירת הסיגריות או לא? אם לא, הסעיף הזה לא מפריע לו.

בסעיף קטן (ב), אנחנו מדברים על פרסומות לעסק או לפעילות ושם האיסור הוא מוחלט. לעסק ולפעילות אנחנו משאירים את זה מוחלט, נשארה לנו רק השאלה לגבי מוצר. כלומר, על עסק ופעילות הכל מוחלט.

אם יש בתי קפה שנקראים מרלבורו, אני לא יודע אם יש דבר כזה - - -

אין בית קפה אבל יש תאגיד שנקרא פיליפ מוריס, שמוכר גם מזון וגם קפה, ויש גם סיגריה שנקראת פילפ מוריס.

אז במדינת ישראל לא יהיו בתי קפה פיליפ מוריס, בסדר, מה אתם רוצים?

לא בתי קפה, אבל אם היום תאגיד פיליפ מוריס יירצה לעשות - - -

אבל אנחנו הולכים לקראתכם במוצר, אז אני חושבת שזה ויתור גדול מאוד ולכן עשינו הבחנה, אני רואה את ההבדל בין חגורה שנמצאת על גופו של האדם לבין שלט גדול שתלוי, יש בזה היגיון. יש כאן הגבלה מאוזנת.

רבותיי, אם ערב תחילתו של החוק, לתאגיד הזה הייתה פעילות בישראל, זה מותר לו. הוא לא יכול להכניס לישראל, גם אם הוא עשה את זה באמריקה, דברים שערב תחילתו של החוק הוא לא עשה. במילים אחרות, אם לפיליפ מוריס הייתה רשת בתי קפה באמריקה וזה לא היה לו ערב תחילת החוק בישראל, הוא לא יכניס בתי קפה לארץ.

אדוני היושב ראש, אולי נקרא את כל הסעיף, כי אתה מרחיב את ההיתר כעת מעבר למה שהוועדה החליטה.

אז אני מרחיב.

לכן אני מבקשת להפנות את תשומת הלב.

סעיף קטן (א) קובע איסור מוחלט: "לא יעשה אדם פרסומת עקיפה במסגרת עסקית.

(ב) פרסומת למוצר שאינו מוצר טבק, או לעסק או לפעילות, שנעשה בה שימוש בשם מסחרי או במותג של מוצר טבק, רואים בה פרסומת עקיפה כל עוד לא הוכח אחרת.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מוצר שאינו מוצר טבק..." ואומר, זה מקל מבחינת ההוראות של סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רק לגבי מוצר, דהיינו, לא לגבי עסק ולא לגבי פעילות. מכאן, שאם יש בית קפה שקוראים לו מרלבורו, אי אפשר יהיה להמשיך לקרוא לבית הקפה מרלובורו.

יש מה שנקרא פרסום תדמיתי של התאגיד.

תן לי לדוגמה.

מודעה שבה תאגיד פיליפ מוריס מפרסם את התאגיד, את מבנה התאגיד, את החברות, את המוצרים, את המותגים - - -

הוא לא יכול.

זו הבעיה, פרסום של מאזן זה פרסום.

פרסום של מאזן זה לא פרסום.

אני מבקש להפנות את תשומת לב הוועדה לעובדה, שהיום מדינת ישראל לא סגורה בחומות, יש אינטרנט, יש לוויינים, יש סרטים ויש שמות בינלאומיים, יש מאות מותגים של סיגריות בעולם, שעם האפשרות להביא ארצה מותגים שונים ומשונים תמצאו מאות שמות. החוק הזה לא יהיה ריאלי, אם חברה מיפן תיתן לחברה שם של סיגריות ובמקרה נמצא מפעל ישראלי או חנות ברחוב דיזינגוף, שיש להם אותו שם. יש לנו בעיה מאוד חמורה עם העניין הזה. אני חייב לומר את זה כאן כדי שהדברים יהיו ברורים.

אבל מותג זה משהו מסחרי רשום, אנחנו מדברים על סימן מסחרי, משהו רשום.

מלון שרתון זה סימן מסחרי גם של סיגריות וגם של מלון.

מר אדמון, בדברי ההסבר במליאת הכנסת, כאשר אסביר את החוק בהציגי אותו בקריאה שנייה ושלישית, אני אסביר, שאין הכוונה, שאם במקרה למישהו יש חנות בשם "אוורסט" ובעולם יש מישהו שמייצר סיגריות בשם "אוורסט", הוא צריך לסגור את החנות. כל חוק מפרשים אותו בסבירות.

למה סעיף קטן (ג) נותן חסינות מפני סעיף קטן (א)? אני מבינה למה הוא נותן חסינות מפני סעיף קטן (ב), אני מבינה למה הוא הופך את החזקה, אבל מכיוון שהגדרתם פרסומת עקיפה כמשהו שיש בה מטרה לקדם מוצר לשיווק טבק - - -

בין היתר.

בין היתר לשיווק טבק - - -

אנחנו יודעים שכוונה כזו מאוד קשה להוכיח לכן היה צורך בחזקה.

מה שבעצם אתם אומרים, ששעוני כאמל, גם אם יש להם בין היתר מטרות לשיווק טבק, אתם מתירים את העבודה שלהם בסעיף קטן (ג).

נכון.

חשבתי, שנקודת המוצא, ששעוני כאמל לא רוצים לשווק טבק ולכן אתם רוצים לתת להם - - -

אנחנו לא יכולים לפגוע בחופש העיסוק מעבר לנדרש.

אדוני היושב ראש, לגבי סעיף 7ב. אני סבור שבנוסח כפי שתוקן כרגע, אנחנו מתירים את זכות ההחלטה באופן מוחלט למתקין התקנות.

זה לא באופן מוחלט, זה באישור ועדת הכלכלה.

בבוא היום כאשר יבואו לפרש את החוק, לא יהיה ברור שהמטרה האמיתית היא הגנה על בני נוער.

אני לא יודע, אולי גם על מפגרים, אולי על חולים.

אולי כדאי להכניס פה איזשהו אלמנט, מה הקריטריונים.

באישור ועדת הכלכלה זה מספיק, זה האלמנט.

יש לי הערה לסעיף קטן (ה), שעליו לא דיברנו.

דיברנו על זה.

אבל לא קיבלנו החלטה.

סיכמנו, למחוק את המילים: בכתב או בדפוס.

לא, להפך, היה בכתב והוספנו את המילה בדפוס.

סעיף קטן (ה) נותן סייג נוסף על סייגים (ג) ו-(ד).

מנהלת הוועדה הזכירה לי, הנוסח שאושר: אין רואים במתן חסות, או בפרסומת שבה צוין מתן חסות..., המילים בכתב או בדפוס נמחקו, וחבר הכנסת יורי שטרן ביקש הסתייגות על כך.

מדוע הסעיף כולו מנוסח בשלילה, למה אי אפשר לנסח סעיף חיובי?

כי מדובר בחריגים לכלל הרחב. הכלל הרחב הוא בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אחר כך יש הסתייגויות לכך או יוצאים מן הכלל.

נראה לי הפוך שאומרים כל הזמן, לא ולא, אפשר להגיד מה כן רוצים במקום מה לא רוצים.

אנסה לנסח זאת בצורה חיובית.

לסעיף קטן (ה), אם הורדת את המילים בכתב ובדפוס, עזרת ליצרני הסיגריות.

הרחבנו את זה, קודם היה רק בכתב ובדפוס וכל היתר היה מותר, עכשיו הכל אסור.

זה הסעיף שמותר להם.

לא, זה הסעיף שאסור, אני זוכרת שהדוגמה הייתה, שכאשר עושים איזשהו אירוע והמנכ"ל אומר בעל פה, האירוע נעשה בחסות חברת דובק – לצורך העניין – הרי שאם החריג הזה לא יחול יראו את זה משום פרסומת עקיפה אסורה.

רבותיי, אני מחליט החלטה טכנית, אם נפתח כל סעיף ונתחיל לשמוע את הטיעונים מחדש, החוק הזה לא ייגמר לעולם.

היום עשו פרסומת לסיגריות ברדיו, החשש שלנו, שיהיה מתן חסות לג'ינגל ברדיו וזה גורם לאותו מצב. אם אומרים, שהוראות סעיף זה לא עוברות על הוראות סעיף 3 - - -

אבל זה רק מתן חסות לאירוע תרבות או אמנות.

החוק הזה מטרתו לצמצם את הפרסומת, היא לא תיאסר לחלוטין, היא לא תתבטל לחלוטין, תמיד אפשר למצוא פרצות.

לפחות תחזיר את המילים שהוצאת בישיבה הקודמת.

אני עומד על כך, שזה לא ייכתב.

ביקשת הסתייגות, נרשמה הסתייגותך.

סליחה, טעיתי, זו לא הסתייגות, הוא מחזק את הדברים.

אנחנו לא רוצים ללכת אחורה מהמצב הקיים שיש לנו היום.

אבל המילה פרסומת נשארת.

זה לא משנה אם המילה פרסומת נשארת, את אומרת, מתן חסות או פרסומת שבה צוין מתן חסות, אם לא, תיראה כפרסומת עקיפה.

אם מתן החסות או הפרסומת הינם לאירוע תרבות או אומנות, שאינו מיועד לצעירים.

זאת אומרת, אתה תוכל לעשות פרסומת בטלוויזיה, מה שהיום אסור.

לא נכון, האיסורים קיימים.

אני לא רוצה לשפוך את המים עם התינוק, חברות הסיגריות שגורמות לנזק רב, שפעם אחת ייתנו כסף לאירוע תרבותי וכתוצאה מזה יהיה כסף למען הפעילות הזאת.

לא מוכרחים לציין זאת.

אם לא מציינים זה לא עובר, אי אפשר להגיש חשבונית.

מעשנים או לא מעשנים, כתוצאה מפרסומות או באמצעות הופעת שם הסיגריות, אותי זה מצחיק, אתם יוצרים חקיקה פונדמנטליסטית, שלא תחזיק מעמד, חבל על הזמן. אני רוצה להרחיב את העניין ולא לצמצם. חשבתי על ההגדרה, למשל, חסות לתיאטרון גשר היא לא חסות לאירוע תרבות אלא חסות לפעילות מתמשכת. כלומר, ההגדרה של אירוע אינה מספיק כוללנית, קשה לקרוא לזה אירוע.

בעניין הפעילות, אני חושב שיש להוסיף את המילה פעילות - - -

אין צורך, זה מכסה.

אני חולקת על הדברים שלך, זה לא מכסה.

אני אסביר מדוע. נניח שחברת סיגריות תפנה לתיאטרון גשר ותאמר, אנחנו נותנים לך חסות לכל הפעילות, זה יהיה כתוב שזה בחסות למשל פיליפ מוריס, זו עבירה?

השאלה למה אתה מתכוון, האם אתה רוצה, שחברת פיליפ מוריס תהיה רשאית לפרסם באיזה שהיא צורה, שהיא נותנת חסות לספונסרים באופן קבוע של תיאטרון גשר. זה מכוון להצגות ספציפיות.

זה מה שקורה היום, זה יכול להיות לא ספציפי לאירוע, אלא זה יוזכר למשל בכתבה כלשהי, לכן, אני חושב שהמילה פעילות בנוסף או במקום האירוע היא נכונה יותר. הייתי מוסיף אפילו את המילה רווחה.

אפשר להוסיף את המילה אירוע?

אין עם זה בעיה, אבל חבר הכנסת שטרן מבקש להוסיף פעילות שדווקא אינה קשורה באירוע.

הוא רוצה פרסום תדמיתי.

זה למעשה פרסום תדמיתי שלא מיודע לילדים. מה זה פרסום שלא מיועד לילדים?

חבר הכנסת יורי שטרן, תאמין לי, אף אחד לא יעמיד לדין חברת סיגריות שנתנה חסות לרצף של אירועים.

אדוני היושב ראש, אני חולק על דעתך, מתנגדי עישון יכולים להחליט שהם הולכים על איזשהו עקרון וכן להגיש תביעה משפטית, לכן אנחנו חושבים שזה צריך להיות מאוד ברור בחוק.

רבותיי, בדברי ההסבר ייאמר, מספר אירועים שהחברה נותנת להם חסות - - -

אירועים שמיועדים בעיקר לילדים. תיאטרון לילדים לא יעבוד עם חברת סיגריות, בסדר? אבל תיאטרון מבוגרים – כן.

זה בהחלט.

תיאטרון זה מוסד - - -

אני עדיין לא מבינה.

אנחנו מאשרים את הנוסח כפי שהוא.

מאשרים את הנוסח, אבל אתה מעוניין בהסתייגות או רק בדברי ההסבר?

בדברי ההסבר אני אסביר - - -

את יודעת מה, תשאירי זאת כהסתייגות, אולי אוריד זאת אחר כך לאחר התייעצות.

אני מבקש להוסיף גם את המילה רווחה לאחר המילים: לאירוע תרבות או אומנות.

לא, לא.

למשל, מקלט לנשים מוכות.

אין פרסומת לאירוע תרבותי.

לכן המילה אירוע לא כל כך מתאימה.

אנחנו מדברים רק על אירוע תרבותי, בסדר?

מה לגבי מקלט לנשים מוכות, לתת חסות למקלט לנשים מוכות?

זה לא שייך לחוק הזה, זה חוק שמדבר על פרסומת לנוער.

יש עמותה שנקראת "פתחון לב", שתאגיד פיליפ מוריס תורם לה הרבה מאוד כסף, זה לנזקקים, ברגע שתאגיד פיליפ מוריס רוצה לתת ביטוי לזה שהוא תורם על מנת לסחוב חברות אחרות גם לתרום - לא חברות טבק - זה חלק מהעניין. לפי הנוסח הזה, הדבר אסור.

אבל זו פרסומת למוצר.

חבר הכנסת שטרן, אתה מעוניין בהסתייגות?

כן.

מי שרוצה לתרום, יכול לתרום, אף אחד לא מונע בעדו, לא חייבים לציין זאת. הבעיה היא, איך תוגדר הפרסומת או החסות שהייתה לפני שנה למשל, שילוט חוצות למניעת תאונות דרכים, של המועצה למניעת תאונות, בחסות דובק באותיות קידוש לבנה, שאלפי ילדים עוברים וקוראים את השלט.

השלט הזה הוא אירוע תרבותי או אומנותי?

רואים בזה פרסומת עקיפה.

דובק למשל עושה עבודה טובה מאוד, היא נותנת כסף למניעת תאונות דרכים.

במקום לאסור מכירת סיגריות לקטינים, אנחנו עוסקים בשטויות.

אני מבקש שזו לא תהיה חסות לספורט, זה מאוד חשוב.

למה לא?

מכיוון שאתה לא רוצה לעשות ספורט עם אסוציאציה של סיגריות, אתה מרמה את בני הנוער אם אתה עושה זאת.

רבותיי, מניעת עישון זה דבר חשוב, אבל תמיכה בכל מיני ארגונים וספונסרים, היא גם חשובה.

מה לגבי "אלוט", לילדים אוטיסטים, רוצים לחסום את זה?

החוק הזה יחסום את התרומות האלה.

מתן בסתר.

הדסה ישראל ביקשה לפני כשנה, שהמגזין של הדסה שמופיע בכל העולם יפסיק את הפרסומות על עישון. הרבה כסף הם הוציאו על כך, אז לפחות לציין שזה מזיק לבריאות. חשוב לדעת, שאפשר לעשות משהו בעניין ולהביא זאת לתודעת הציבור.

רבותיי, אנחנו לא מצליחים להתקדם אפילו בסעיף אחד, אני לא מוכן לכל מה שקורה כאן, אני יכול לעשות דבר מאוד פשוט, לתת לכל אחד מכם לומר משפט או שניים ולאחר מכן להוציא את כל האורחים ולסיים את הצעת החוק בלעדיכם. אנחנו לא מתקדמים במאומה ואני לא מוכן לזה. לכן, אני מבקש שלא לדבר ללא רשות דיבור.

אנחנו עוברים לסעיף 5. סעיף 5 שעניינו בתיקון סעיף 9 לחוק העיקרי. פסקה אחת מתקנת את סעיף קטן (א), ברשותכם אני אקרא את סעיף 9א' לחוק העיקרי: "לא ישווק אדם מוצרי טבק בחפיסה, לרבות טבק למקטרת באריזה, אלא אם מודפסת או מודבקת על צידה..." תיקון ראשון, במקום המילה על צידה, יבוא: עליה.

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות". עוד מוצע כי בהתאם לחוק תהיה תוספת: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות וגורם למחלות חמורות וקטלניות.

יותר מדיי טקסט.

יש לי הצעה כמי שקוראת את הדברים האלה, ככל שהכיתוב ארוך יותר, אי אפשר לקרוא אותו. יש חלופות, למשל באירופה כותבים: עישון סיגריות גורם לסרטן ריאות. זה כתוב באותיות קידוש לבנה, אי אפשר לפספס את זה. לחלופין, עישון סיגריות גורם למחלות לב. לכן, במקום להכתיב כיתוב אחיד, האלטרנטיבות שמורות לכל חברה.

אני מציע שיהיה כתוב: משרד הבריאות קובע כי העישון גורם למחלות חמורות.

יש לנו הצעה שנמצאת בשלבים אחרונים של דיונים עם משרד המשפטים, עם נוסחים ואזהרות.

לכן לדעתי, חקיקת טקסט היא טעות, כל כך אפקטיביות האזהרות האירופאיות.

אדוני היושב ראש, מה לגבי פרסומת עקיפה בסרטי וידאו, אתה רואה גבר עם סיגריה ביד ולמטה מצוינת אזהרה קטנה, אף אחד לא קורא את האזהרה.

מדובר רק לגבי החפיסה.

סעיף קטן (ג) פותר את הויכוח. סעיף קטן (ג) בנוסחו הנוכחי אומר: "שר הבריאות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לשנות את נוסח האזהרה, לרבות קביעת נוסחי אזהרה שונים לעניין סעיפים 4 או 7". לכן זה פותר את הבעיה.

(1) במקום "שונים לעניין סעיפים", יבוא: "שונים, ומתחלפים מעת לעת".
(2) אחרי "הגודל המזערי של האותיות שבאזהרה", יבוא: "לקבוע הוראות בדבר מיקום האזהרות, עיצובן, צורתן ואופן החלפת נוסחי האזהרות".

אני עדיין לא יודע איך מונעים מבני נוער מלהתחיל בעישון, אין לזה פתרון.

רק חינוך בבתי ספר ימנע זאת.

הוכח מעל לכל ספק, שפרסומת היא מבין הגורמים המשמעותיים ביותר לתחילת עישון אצל בני נוער. פרט לכך שצריך להמשיך בתוכניות חינוך.

לי זה נראה לחץ חברתי.

אני עוברת לסעיף 6 להצעת החוק. סעיף 6 לחוק העיקרי דן סעיף העונשין שבחוק זה ומציע לתקן אותו כדלקמן:

בסעיף 11 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977", יבוא: "הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1997". ובמקום: "קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק האמור", יבוא: "כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור".

במה עסקינן? סעיף 11א אומר, העובר על הוראה מהוראות חוק זה דינו קנס ביחיד כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, שאם אינני טועה, מדובר בעד 5,000 שקלים. במקום זה מוצע להחליף זאת בקנס שהוא בסביבות 150 אלף שקל. דהיינו, העבירה על הוראות חוק זה ביחיד, הקנס המרבי יהיה 150 אלף שקלים, ובתאגיד זה יהיה כפל קנס, דהיינו, 300 אלף שקל.

אני רוצה לשאול, האם מישהו נקנס היום לפי החוק הישן?

אני מייצג את אגף החקירות במשטרת ישראל, אם יורשה לי משפט אחד לעניין האכיפה. החוק להגבלת פרסום מוצרי עישון הוא לצערי הרב אות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל. כמעט מעולם שיניו של החוק הזה לא נגסו באף אדם ואף אחד לא נפגע ממנו.

אתה אומר את זה בתור נציג המשטרה, אם כך, מי צריך לאכוף זאת?

משטרת ישראל היא הממונה כיום על פי החוק היבש על אכיפת החוק הזה. העניין הוא, שסדרי העדיפויות של משטרת ישראל הם כאלה שמשטרת ישראל גם באותן תלונות בודדות שמוגשות לא מגיעה למיצוי מלוא העונש עם העבריינים ואני מודה בזה.

הבעיה היא כזאת, המחוקק הישראלי מצא את החוק הזה כחוק שמתאים לאכיפה בדרך של עבירה מינהלית, של הטלת קנס עם ברירת משפט. עד עצם היום הזה, השר הממונה לא התקין תקנות לאכיפת העבירות הללו כעבירות מינהליות. אכיפה בדרך של עבירה מינהלית הייתה מובילה לכך, שהקנסות האלה היו בצורה הרבה יותר פשוטה מוטלות על העבריינים, ניתן היה למצות את הדין עם העבריינים בצורה הרבה יותר יעילה, הרבה יותר כואבת לעבריין ובדרך הזאת להשיג אכיפה של החוק.

הצעתי היא, ארגון שמטרתו ארגון לאיכות הסביבה, כמו למשל, החברה להגנת הטבע, המשטרה הירוקה או כל ארגון אחר לשמירת בריאות שהקים למשל שר הבריאות, שיקבל אישור של פרקליט מחוז והוא רשאי באישור פרקליט מחוז להגיש כתב אישום על עבירה לפי סעיף זה, להעתיק מחוק צער בעלי חיים.

יעיל עשרת מונים היה, אם פקח של הרשות המקומית או מפקח ממונה מטעם משרד הבריאות היו לו הסמכויות לאכיפת החוק.

את הניסוח של הסעיף אני מבקשת לעשות בתיאום עם משרד המשפטים בכל הנושא של סמכויות העמדה לדין.

זה ייעשה באישור פרקליט מחוז.

אדוני היושב ראש, אולי גם תעשה תיקון עקיף לנושא של חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים.

זה נושא חדש.

אדוני היושב ראש, אני מבקש הסתייגות לסעיף 4, לסעיפים קטנים (ג) (ד) ו-(ה).

תעביר כל הסתייגות ליועצת המשפטית.

לצערי אני צריך להחזיר את הוועדה לצעדים הראשונים של הצעת החוק. הייתה הסכמה של שר המשפטים, שהתקבלה גם על חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, שהסעיף הזה שמסמיך את הארגונים להגיש תלונות - - -

באישור פרקליט מחוז.

אבל זה הוצא מהחוק.

אני חדש ואני בעד.

אדוני, אני כבולה אבל יושב ראש הוועדה לא כבול.

מר צדוק, אנחנו יושבים כאן, נבזבז את הזמן, נחוקק חוק ואחר כך נשמע, שאף אחד לא תובע, לא עושה מאומה בעניין והחוק נרמס. בכל חוק שאני יכול אני שואל את עצמי, למי אני נותן שיניים על מנת להתחיל ליישם אותו.

שמענו מפי נציג המשטרה, שאומנם המשטרה לא מסוגלת לאכוף את החוק כחוק פלילי רגיל, אבל הכנסת החוק הזה במסגרת חוק העבירות המינהליות, זה הכלי המתאים.

זה כבר קיים בחוק העבירות המינהליות. הבעיה היא, שהשר הממונה לא התקין תקנות, זה הפתרון.

יש לכם עמדה בקשר לנושא הזה, לתקנות לפי חוק עבירות מינהליות?

אנחנו בודקים זאת.

זאת החלטתנו, אני מאמין שרק ארגונים שהעניין חשוב להם, הם יפעילו לחץ, יביאו תלונות וגם יתבעו אם צריך.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה, שהחוק הזה נמצא לפניה על יסוד הבנה של שר המשפטים וזה הוצע - - -

אני לא כפוף לאף אחד.

מכיוון שהרעיון הזה עלה בפעם הראשונה, אני רוצה לשמור את הזכות לממשלה להסתייג בנושא הזה.

אני מבקש להקריא קטע שנאמר באחת הישיבות הראשונות - - -

יכול להיות שזה נאמר, אני לא רואה את עצמי כפוף לכלום.

אני רוצה שתשמע את הקטע ולאחר מכן תחליט: "ועדת השרים לענייני חקיקה התנתה את התמיכה בחוק לפי תביעת משרד המשפטים בכך שלא תהייה קובלנה פלילית פרטית." אני חושב שאת הסיכום הזה צריך לקיים.

זו לא קובלנה פלילית פרטית, זה משהו אחר לגמרי.

למה, ברגע שמסמיכים ארגון מסוים לעשות את זה, זו קובלנה פרטית.

רבותיי, אני לא כפוף לממשלה, אני לא רוצה שהחוק הזה יהיה אות מתה, אני רוצה שתהיה לו אכיפה, אני יותר ליברלי באיסורים אבל לא באכיפה.

סעיף 7 להצעת החוק ענייניו בתיקון סעיף 15 לחוק העיקרי האומר, ששר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת להתקין תקנות בכל עניין לביצועו. אישור ועדת העבודה והרווחה זה איזשהו שריד היסטורי ממועד חקיקת החוק, שבינתיים תוקן מספר פעמים על ידי ועדת הכלכלה ותקנות שונות הן באישורו, ולכן מוצע לתקן גם כאן.

סעיף 8 לחוק העיקרי, סעיף תחילה.

"(א) תחילתו של חוק זה, למעט ההוראות המפורטות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

(ב) תחילתו של איסור הפרסומות כאמור בסעיף 5 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3לחוק זה, הנעשים בעיתון או בדבר דפוס אחר – 90 ימים מיום התחילה.

(3) תחילתו של נוסח אזהרה הקבוע בסעיף 9(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 (1) לחוק זה –

(1) לעניין מוצרי טבק בחפיסה או באריזה – ששה חודשים מיום התחילה.
(2) לעניין שלט מותר, כהגדרתו בסעיף 4 לחוק העיקרי, שהוצג לפני יום התחילה – שנתיים מיום התחילה".

אני מייצג את W.B.I, שהיא הזכיינית של המוסד "כמאל" על גבי מוצרי אופנה. סעיף התחילה שוכח - - -

אין לכם בעיה עם מוצרי אופנה.

יש לנו בעיה משום שאנחנו מתכננים מוצרי אופנה למעצבים בין שישה לעשרה חודשים לפני העונה. סעיף התחילה הזה שכח שהוא הכניס למסגרתו אל כל נושא פרסומת עקיפה לכן אני בא בגדר 30 יום, הסעיף הראשון בסעיף 8(א).

אני לא מבין את דבריך, האם לא קבענו דין שאתה יכול להמשיך עם זה לעולם?

אני יכול להמשיך, אבל אני עדיין יכול להמשיך במגבלות, את המגבלות האלה אני צריך להכניס בקו עיצוב חדש לגמרי. אם החודש נכנס בתוך 30 יום, אסור שיימצאו על המדפים או בחלון הראווה - - -

אבל כתוב פה לעניין מוצרי טבק – ששה חודשים מיום התחילה.

זה למוצרי טבק, אבל החוק הזה מכניס גם את הפרסומת העקיפה והוא שכח לעניין התחולה לתת לו איזשהו מרחב.

מדובר בסעיף 4 להצעת החוק, דהיינו, סעיף 7א לחוק העיקרי.

אתה מבקש עוד שישה חודשים?

אם אפשר, אני אודה לך.

בסדר. למישהו יש הערה נוספת?

במקום לקבוע סייגים שונים ופעולות נוספות שמחייבות זמן ממושך יותר עד לתיקונים ושינויים, אני חושב שבפתיח של סעיף 8 לתת 90 יום במקום 30 ימים. לא קרה דבר אם נפסיד עוד חודשיים, חבל שנגרום נזק.

אני מקבל זאת.

90 יום או 30 יום לא נשמע לי עניין מהותי, אבל מדובר במוצרים ששווקו לפני תחילת החוק, זה יכול לתת להם אפשרות להתארגן ולהכניס מותגים שונים. מהבחינה הזו, 30 ימים זה תקופת זמן סבירה שלא יוכלו לנצל אותה.

כי מי שקיים היום, זה לא נוגע לו.

אני לא חושבת שחברה מתכננת להכניס בתקופה הזאת ולהכעיס, מלבד זאת, לוקח זמן להחדיר ולהכניס מוצרים לשוק.

הטיוטה הזאת קיימת כבר שנתיים, מי שרצה להכניס מוצרים יכל לעשות זאת בשנתיים האלה.

סעיף 8(ג), לגבי האזהרות, אתם נותנים ששה חודשים, אנחנו מבקשים זמן רב יותר, תקופה של תשעה חודשים על מנת "לייבש" את השוק מאזהרות קודמות. זו קובלנה פלילית.

אפשר להסתדר גם תוך ששה חודשים. ממילא עד שהחוק הזה יעבור זה ייקח זמן.

כבר הגדלנו והוספנו, כתבו 90 יום במקום 30 יום, יש לך עוד חודשיים עד לתחילת החוק. זאת אומרת, חודשיים פלוס ששה חודשים.

רבותיי, אני רוצה להעמיד להצבעה את הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק (תיקון מס' 3), התשנ"ט-1999, להעברה לקריאה שנייה ושלישית, מי בעד ירים את ידו.






הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק (תיקון מס' 3), נתקבלה.

ברוב של ארבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק עוברת לקריאה שנייה ושלישית.




הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), התש"ס-1999
(מאת חברי הכנסת ח. ג'בארה, ע. בשארה, ז. גלאון, י. כץ, מ. כנעאן)

הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, התש"ס-1999
(מאת חברי הכנסת נ. חזן, י. דיין, ס. טריף, ס. לנדבר, י. נאות, מ. פרוש)

אנחנו עוברים להצעות החוק הפרטיות, לפנינו שתי הצעות חוק לקריאה מוקדמת שעניינן איסור מכירת מוצרי טבק לקטינים: האחת, הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירת מוצרי טבק לקטין), הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת ובראשם חברת הכנסת חוסניה ג'בארה, והשנייה, הצעת חוק איסור מכירת מוצרי טבק לקטין, של חברת הכנסת נעמי חזן וחברי כנסת נוספים. שתי ההצעות דנות באיסור מכירת מוצרי טבק לקטין.

בישיבה הקודמת, המועצה לשלום הילד טענה, שישנה בעיה, שהצעת החוק יכולה להפוך את הקטינים לנוכלים קטנים או לתחמנים, שבמקום לקנות ישירות ייקנו באמצעות אנשים אחרים וייצא שכרינו בהפסדנו.

אני רק רוצה לוודא שדנים בשתי הצעות החוק ללא הצעתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל.

לא דנים בהצעתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל.

אני פסיכולוג קליני בעיקר של ילדים ונוער, אני רוצה לומר לכם, שהתחלת עישון בגיל הנעורים וההתבגרות המוקדמת - היום מתחילים לעשן בגיל הזה – מביאה נזק גדול פי כמה מאשר אדם בגיל 25 או 30 שמתחיל לעשן כי הפגיעה היא באיברים חיוניים ומתפתחים. אינני רופא ולכן לא ארחיב בעניין הזה.

מבחינה פסיכולוגית, ההתמכרות שמתחילה בגיל צעיר יותר היא הרבה יותר קשה להילחם נגדה מאשר לו זה היה קורה בגיל מבוגר יותר.

אני רוצה לשאול שאלה אחת ותתמקד בה, האם יהיה נכון לאסור על קטינים לרכוש סיגריות ולהכריח אותם - אלה שכבר מעשנים - לקנות באמצעות אנשי קש, באמצעות התחזות, או שהנזק על ידי הפיכתם לנוכלים לא מצדיק את הנזק הבריאותי?

העניין של תחמנים נראה לי מגוחך ביותר כי אם היינו לוקחים את העניין הזה ברצינות, אז צריך להפסיק לאכוף על גניבות ועבירות תנועה וכך הלאה.

כאשר העישון לגיטימי אבל הקנייה לא לגיטימית, הדבר הכי פשוט, לפנות לחבר מבוגר יותר ולבקש ממנו לקנות, או להפעיל לחץ על אבא שייקנה את הסיגריות.

סליחה, לא הקנייה אסורה אלא המכירה אסורה.

זה אותו דבר, זה לא משנה, אני ילד ואני רוצה לעשן, מותר לי לעשן רק שאסור לי לקנות או שאסור לו למכור, זה אותו דבר. אני מחפש איש קש או מבוגר או חבר שייקנה עבורי.

קיבלת תשובה שלא מוצאת חן בעיניך ואתה מתווכח אתו. עם כל הכבוד, הבאת עד מומחה, תקשיב עד הסוף.

זה מה שאני עושה.

תודה רבה.

חברת הכנסת חזן, ההערה שלך הייתה שלא במקומה.

אם פגעתי בך, אני מתנצלת.

אני גם בדעה, שלא מרשים לקטינים לקנות כלי נשק מפני שגם לא מרשים להם לירות, ואני חושב שהאכיפה בעניין הזה נחוצה ביותר והיא שומרת על הצעירים שלנו. רוב הצעירים שאני מכיר הם כבר סובלים באופן גופני מעישון פסיבי מפני שההורים שלהם מעשנים ואי אפשר על ידי התקנות שלכם להסיר את רוע הגזירה.

אתה לא עונה על השאלה שמטרידה אותי. מה זה עושה לנשמה או לנפש של נער שכן מעשן והוא קונה באמצעות צד שלישי, זה הופך אותו לרמאי, זה לא משנה ?

אם ישנם כבר כמה צעירים שהתמכרו לעישון, אני באמת חושש שהם יעשו את הדברים שאנחנו לא רוצים שיעשו, אבל זה יחסוך מעשרות קטינים אחרים להיגרר ולהיסחף לתוך הדבר הזה.

במילים אחרות אתה אומר, קטין שמעשן והופך גם לרמאי בהמשך, זה לא נורא.

המשקל של סכנת התחמנות הוא בטל בשישים לעומת מה שיכולים להשיג על ידי ריסון המכירה והקטנה של הפרסום.

אני רוצה לחזק את הדברים ולומר, כמו שיש איסור מכירת אלכוהול לקטינים, המשקל הזה של נגישות לחומר הוא הרבה יותר חזק.

יש מחקרים שבדקו זאת.

כן, בוודאי. מהמחקרים שיש בידינו הוכח, שכאשר החומר נגיש יותר, השימוש בו עולה. זו הטענה העיקרית.

האם נמצא כאן נציג מהשירות הפסיכולוגי? לא נמצא.

ראשית, אני רוצה להבהיר באופן חד משמעי את עמדתנו כי לצערי הרב, היו אנשים שסילפו אותה בצורה קשה מאוד לאחר הישיבה הקודמת.

המועצה לשלום הילד רוצה שקטינים לא יעשנו כי העישון מזיק לבריאותם. אני אומר את זה בצורה חד משמעית. כל פעילות שתיעשה כדי להפחית אפילו במעט את העישון של קטינים וטמונה מכך נזקים רפואיים מוכחים, כל מי שיעשה משהו בעניין הזה, תבוא עליו הברכה, זו זכותו של הילד לגדול בבריאות וסיגריות זה לא דבר בריא. אני רוצה שזה יהיה ברור באופן חד משמעי, זו דעתי, מי שמאשים אותנו שאנחנו סוכנים של חברות הסיגריות או כל מיני האשמות אידיוטיות אחרות, זה לא יותר מאשר השמצות.

אנחנו סבורים, שעל מנת להשיג את המטרה הזאת, איסור מכירה, אני מדגיש, אין כאן שום חוק שאוסר על קטינים לעשן, קטין שמעשן לא עובר שום עבירה גם לפי ההצעות האלה, מה שאנחנו עושים, אנחנו אוסרים מכירה, אנחנו אפילו לא אוסרים על קטין לקנות, קטין שהולך לקנות לא עובר שום עבירה. מה אנחנו אומרים בעצם לקטין? זה בסדר שאתה מעשן כי אין שום איסור חוקי על העישון, אם אבא שלך נותן לך סיגריה זה בסדר, אם מבוגר קנה לך סיגריה זה גם בסדר, רק שאסור למכור לך. אנחנו חושבים שזה לא יביא לתוצאה שכל האנשים מסביב לשולחן הזה רוצים.

לאחר הדיון הקודם ישבתי במזנון הכנסת עם לוביסט של חברות הסיגריות, הוא אמר לי דבר מדהים: לא התנגדנו להצעת החוק הזאת כי זה לא יפחית את מכירת הסיגריות אפילו בקופסה אחת. כך אומר הלוביסט של חברות הסיגריות.

אספנו רשימה שהתבססה על נתונים של ארגון הבריאות הלאומית, של 27 מדינות שבהן יש או אין איסור על מכירת סיגריות לקטינים.

איפה יש איסור?

יש כאן רשימה של כל המדינות שיש בהן איסור, ובמדינות שיש איסור, מעשנים יותר מאשר אצלנו שאין איסור.

אדוני היושב ראש, גם לי יש נתונים ובהזדמנות הקרובה אני רוצה להציג אותם.

אני חושש מאוד מדבר אחד, ההצעה הזאת שלכאורה אין סיבה להתנגד לה, לא תביא להפחתת העישון. אני מאלה הסבורים, שטוב שלא נאכף החוק הזה ולדעתי הוא גם לא ייאכף, הוא יהיה כמעט בלתי אפשרי לאכוף אותו. חוק שיודעים מראש שהוא לא נאכף, יותר גרוע ממצב של אין חוק. אגב, בהצעת החוק של חברת הכנסת ג'בארה, יש שם סעיף עידוד ושידול, אני חושב שהוא מאוד חשוב ואנחנו בעדו.

אני רוצה להביא לתשומת לבכם דבר שמשום מה עובר לסדר היום. מדינת ישראל באופן רשמי במוסדות של משרד העבודה והרווחה מחלקת כצ'ופר סיגריות לילדים עבריינים, מי שמתנהג יפה מקבל סיגריות, מדינת ישראל נותנת את זה ואף אחד לא אומר כלום. פנינו למשרד העבודה והרווחה ודרשנו להפסיק את הנוהל הזה. מדובר גם בנערים וגם בנערות, משרד העבודה והרווחה לא עושה אפליה, אבל האבסורד ביותר, שגם נער וגם נערה שלא מעשנים, לא יכולים לקבל כצ'ופר משהו אחר, הם חייבים לקחת את הצ'ופר הזה.

אם מישהו רוצה לעשות דבר יעיל – למרות שחברות הסיגריות אולי יתנגדו לכך – אני בעד שייקבע בחוק, שאחוז מסוים מרווחי חברות הסיגריות יופנה כל שנה לשיעורי חובה בבתי ספר כדי להסביר את נזקי העישון. אלה דברים קשים אבל צריך לבצע אותם.

לכן, אני מבקש, שלא נעשה לעצמנו מלאכה קלה, ננסה לעשות דברים שאולי קשים, אולי עולים כסף, ואולי בגלל שהם עולים כסף אז לא עושים אותם היום, אבל הם יביאו את התועלת. אנחנו לא צריכים מצב שבו תלמיד יכול להמשיך לעשן, יכול להמשיך לראות את המורה מעשן בבית ספר ורק למכור לו סיגריות יהיה אסור.

אני אחת התובעות את דובק, אבי, זכרונו לברכה, נפטר לפני ארבע וחצי שנים.

אנחנו מדברים על סיגריות לקטינים.

אני טכנאית תפקודי ריאה וטכנאית הנשמה בבית חולים "שערי צדק", מתפקידי אני עושה תפקודי ריאה לכל החבר'ה שמתגייסים ויש להם חשש למחלות ריאות.

עם כל הכבוד לך, זה לא רלוונטי לעניינו.

משפט אחד, כאשר אני שואלת אותם, למה התחלתם לעשן? הם עונים לי בשאלה, למה מותר לקנות סיגריות, לה אף פעם לא מנעו זאת, למה אין חוק שאוסר למכור סיגריות?

אני רוצה לומר, חוק שאומר איסור מכירת סיגריות לקטינים לא יוריד את שיעור המעשנים, אבל כשהוא בא במסגרת כוללת כמו שהוא נעשה בארצות הברית ובקנדה בנוסף למאמצי ההסברה, בנוסף לכל הדברים האחרים, הוא נותן לו תוספת, אם תראה ותקרא מחקרים, בארצות הברית ובקנדה יש שיעור ירידה במעשנים.

אני רוצה לומר מספר דברים. דבר ראשון, המטרה כפי שד"ר קדמן אמר, היא מטרה משותפת לכולנו. אנחנו רוצים להביא להפחתה, אפילו למיגור של תופעת העישון בקרב קטינים בתקווה שזה גם ימגר את התופעה של עישון לגבי אנשים שהתחילו לעשן בגיל צעיר מאוד. משום שאני קורבן של מי שהתחיל לעשן בגיל 15 ולא הצליחה להיגמל, חשבתי שיהיה נכון בתור מחוקקת - - -

למה את התחלת לעשן, בגלל מודעה בעיתון או חברים?

גם וגם, גם בבית והכל יחד, זה לא היה בגלל מודעה בעיתון.

ההורים שלך עישנו?

בתקופה הזו, כן. לכן התחלתי גם לחקור את העניין, המטרה היא משותפת. אני מוכרחה להודות, שאני ממש מתפלא על ד"ר קדמן, אני אסביר מדוע, נתונים אפשר להביא לכל מיני כיוונים. נאמר כאן ש-W.H.O, ארגון הבריאות העולמי, תומך תמיכה נלהבת באיסור מכירת מוצרי טבק לקטינים. אני מחזיקה בידי טבלה עולמית היכן יש איסורים והיכן אין איסורים. ב-73 מדינות יש איסור על מכירת טבק לקטינים. ב-53 מדינות אין איסור. באזור האיחוד האירופי כרגע יש איסורים מוחלטים בלמעלה מ-60% ממדינות מערב אירופה. תכף אעביר לכם את כל הנתונים כי אני חושבת שאם מדברים צריך לדבר על נתונים. גם בקנדה וגם בארצות הברית יש איסור, יש כאן מחקרים חד משמעיים שמראים, שכתוצאה מהאיסור של המכירה יש גם תוצאות בשטח.

לכן, יש כאן אחריות של מדינת ישראל הנאורה לחוקק חקיקה כזאת ואני מעבירה את הנתונים לעיונכם על מנת שיהיה ברור במה מדובר.

דבר נוסף, הצעת החוק גם של חברת הכנסת ג'בארה וגם שלי, אוסרות מכירה, אנחנו לא שמים את כובד האחריות על הקטין אבל על המוכר בעצמו, על הקמעונאי, זאת אומרת, החברה הישראלית רוצה להגיד בחוקים האלה, שאסור למכור, זה המבוגרים שמסיתים את הילדים ולא ההפך, אז להפוך את הקערה על פיה ולדבר על ילדים, זה דבר שלא ברור לי לחלוטין מי יהיה אשם.

חברת הכנסת חזן, היית מוכנה להעלות את גיל העישון לגיל 16, כלומר שהאיסור יחול רק למי שמתחת לגיל 16?

חבר הכנסת פורז, אני בהחלט יכולה לדבר על גיל 17, כרגע בחקיקה הבינלאומית, העולמית בעניין, מרחב הגילאים הוא בין 16 עד 21, יש כמה מדינות שיש להן איסורים של מכירת טבק מתחת לגיל 21 שזה גיל יחסית מבוגר.

נקודה נוספת ובשבילי מאוד משמעותית, העברנו עכשיו הצעת חוק איסור פרסום של מוצרי טבק לקטינים, איך אפשר יהיה להסביר, שלפרסם אסור אבל לשווק מותר, למכור מותר, הרי זה נשמע לי מגוחך.

נקודה אחרונה, ד"ר קדמן, עד עכשיו לא הצלחנו להפחית או למצוא דרך יעילה לא להביא קטינים לעישון. עכשיו באים עם אלטרנטיבה שהיא מוכחת במקומות מסוימים להפחתת העישון מבחינת היעילות של העניין. למה לא לנסות אותה? לדעתי, הדרך הזאת, ההנחה מראש שזה לא יעזור, זו הרמת ידיים לפני מעשה והדבר הזה לא ברור לי.

אני מאוד מבקשת לאשר את הצעות החוק הללו, לאחד אותן לקריאה ראשונה, אני גם מבטיחה לעשות מחקר השוואתי, כולל גם לגבי היעילות של העניין. אני מבקשת לאשר את הצעת החוק הללו לקריאה ראשונה, לאחד אותן, אפילו ההתפשרות על הגילאים, חבר הכנסת פורז, נדבר על זה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני אומרת לפרוטוקול, אם לא היו מוכרים לי סיגריות בקיוסק, ברחוב קינג ג'ורג', בגיל 15, ייתכן שהיום לא הייתי מעשנת כבדה. אנחנו נמצאים במאה ה-21, צריך לעשות מעשה. תודה.






(אחרי כן אירית שלהבת)

אנחנו במאה העשרים ואחת. אפשר לעשות מעשה. הגיע הזמן לעשות אותו.

כידוע לנו יש היום עלייה משמעותית בעישון סיגריות בקרב קטינים. יהיה הבדל גדול אם כאשר הקטין יילך לקנות את מוצרי הטבק יהיה אסור למכור לו את המוצרים האלה, כמו שמדובר עכשיו לגבי המשקאות החריפים. בטוח שזה יפחית מאוד את השימוש של הקטינים במוצרי הטבק. אנחנו חייבים לעגן את זה בחוק בשביל להביא לקנס ואכיפה נגד מוכרי המוצר. אני חושבת שהשיווק הוא יותר מפרסום והוא מביא ליותר עישון בקרב קטינים.

אני חושבת שיש נגישות של קטינים למוצרי טבק. שמעתי שהיום יש אפילו פינות עישון בחלק מבתי-הספר בישראל. חייבים למנוע את מכירת המוצרים האלה. העישון הרי יביא לכל מיני מחלות. אני מדברת על הגבלת המכירה לילדים מתחת לגיל 18. אנחנו אומרים שמתחת לגיל 18 הילדים לא יהיו עצמאים בכל מיני דברים, אז אני חושבת שטוב שנוסיף גם שהוא לא יהיה עצמאי בתחום הזה.

רק לפני חודשיים נתנו אפשרות לבחור בגיל 17.

אני רוצה עוד פעם להביע את התמיכה שלנו, לא בפעם הראשונה ולא בפעם השניה, בהצעות החוק, גם של חברת הכנסת נעמי חזן וגם של חברת הכנסת חוסניה ג'בארה.

לגבי הצעת החוק של חברת הכנסת חוסניה ג'בארה, בסעיף 2 כשמדברים על "המעודד או משדל אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה" - - -

עוד לא קראנו גם את סעיף קטן (א) אז לא כדאי כבר להיכנס לזה. יש הרבה הערות לגבי הנוסח.

קודם היושב-ראש התייחס לזה ולכן חשוב לי בכל מקרה לחזור ולהגיד שבדברי ההסבר כבר מדובר על כך שחברות הטבק מעודדות ומשדלות. עורך-דין דן פרידמן אמר בישיבה הקודמת שמכאן כבר צריכים להביא נציג של שירות בתי-הסוהר כדי לקחת את נציגי חברות הטבק ישר לבית-הסוהר. זה לא מקובל ואני מניח שאתם גם תסכימו איתי בנושא הזה.

עו"ד אסיף, נציגת משרד המשפטים, בישיבה הקודמת גם הביעה תמיכה בהשמטת עניין העידוד והשידול.

זה בסך הכל לקריאה ראשונה. אפשר יהיה עוד לשנות כל מיני דברים.

האיגוד הבינלאומי לפרסום מקיים דיון קבוע עם הפרלמנט האירופאי בעניין אכיפת החוק. שם ככל הידוע לי רוצים לאחד את החוקים של רשיון נהיגה, מכירת אלכוהול לקטינים ואי-מכירת סיגריות לקטינים לגיל אחד. היה כדאי שגם אנחנו נקיים דבר כזה.

רבותי, קודם כל, זמננו תם. אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין לנו איזה נוסח משולב בין שתי ההצעות, בין הצעת קבוצת חברת הכנסת נעמי חזן (הצעה 1073) והצעת חברת הכנסת חוסניה ג'בארה, לאחד אותן לנוסח אחד.

אני תומך בשלב ראשון מגיל 16, שזה הרף הנמוך. צריך לראות האם זה אפקטיבי. זאת אומרת, להתחיל עם איסור מוחלט למכירה בעצם לילדים.

רשיון נהיגה בא עם סיגריות.

כבר התחלתי לעשות את זה. הרעיון בשתי ההצעות הוא בעצם אותו רעיון. פשוט צריך לקרוא את ההצעות ולהחליט מה מאשרים ומה לא מאשרים.

תעשי איחוד, נעשה את זה מהר וגמרנו. אני לא רוצה שזה יהיה גיל 16 כרגע. אני רוצה לעמוד על המקח בעניין הזה.

אני מאחדת, בהתאם להצעות כפי שהן, והוועדה תקרא את זה ותחליט.

נקרא סעיף, סעיף. אני אומר לך את עמדתי, אני מציע בשלב ראשון להתחיל מגיל 16.

האם עלינו לשלוח הצעות לנוסח לגבי הנושא של העידוד והשידול?

לא.

יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שכדאי לעשות מה שעשיתם בהצעה הקודמת, ללכת לכיוון של הוראת אכיפה.

אני לא יודע. נראה אחרי קריאה ראשונה.

אם זה יכנס לחוק העונשין אני בסימן שאלה מאוד גדול. מכל מקום, כרגע אני לא מוסיפה ולא גורעת מההצעות. זאת עבודה טכנית לחלוטין.

יהיה משהו טכני שיאחד את שתי ההצעות האלה.

אני אכין את זה כתיקון לחוק העונשין ואני אראה אם יש אלמנטים בהצעת החוק השניה שאינם מופיעים בחוק העונשין.

רבותי, אני מודה לכם מאוד. תקבלו הודעה על ישיבה נוספת.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40