פרוטוקולים/כלכלה/2459
5
ועדת הכלכלה
8.11.2000
פרוטוקולים/כלכלה/2459
ירושלים, ח' בטבת, תשס"א
3 בינואר, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י' בחשוון, התשס"א (8 בנובמבר 2000), שעה: 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 13/11/2000
הכנסת מפעילים נוספים בתקשורת הסלולרית
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
רחבעם זאבי
נחום לנגנטל
מוזמנים
¶
יהודה שטיין - הלשכה המשפטית במשרד התחבורה
אופירה אליאב -סגנית המפקח על הביטוח במשרד האוצר
יואב ענתבי - משרד האוצר
אמיר שביט - אגף התקציבים משרד האוצר
בני רובין - משרד המשפטים
ניצב יעקב גנות - ראש אגף התנועה במשרד לבטחון פנים
פקד לימור ויצמן שגיא- אגף התנועה המשרד לבטחון פנים
סנ"צ דרורית פורת - אגף התנועה המשרד לבטחון פנים
שמואל פינצ'י - מנהל אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי
רחל רותם - מ"מ מנהל תחום בטיחות במשרד החינוך
עו"ד ישי אילן - משרד הבריאות
עמי בן-דרור - מנהל היחידה המונציפלית במרכז השלטון
המקומי
שמוליק בן יעקב - מנהל מחלקת שירותים רפואיים באבנר
סא"ל אופירה רותם - עוזר ראש מחלקת נפגעים בצה"ל
סדר היום
¶
הצעת חוק מרכז סיוע לנפגעי תאונות דרכים, התש"ס- 2000 – קבוצת
חברי כנסת
הצעת חוק מרכז סיוע לנפגעי תאונות דרכים, התש"ס- 2000, קבוצת חברי כנסת
היו”ר אברהם פורז
¶
בוקר טוב. זו הישיבה השנייה שבה אנחנו דנים בהצעת חוק סיוע לנפגעי תאונות דרכים של חבר הכנסת נחום לנגנטל. בתום הישיבה הקודמת התבקשה המשטרה להביא לנו את הצעתה, ואנחנו אכן קיבלנו תוך מספר ימים לאחר המועד חוברת מסודרת. הייתי מציע שניצב גנות יסביר לנו איך המשטרה רואה את עניין מבחינתם.
ניצב יעקב גנות
¶
אנחנו התבססנו על נתונים שבידנו לגבי שעות, ימים ואזורים שבהם מתרחשות תאונות הדרכים, ואנחנו הגענו למסקנה שכפי שיש לצה"ל היום קציני העיר שמתפקידם להודיע על השכול, כך גם אנחנו רוצים להקים מנגנון דומה אם כי קטן בהיקפו מבחינת כמות האנשים. אנחנו מדברים על מדור מאוד מצומצם של נציג אחד בכל מחוז משטרתי שהוא יהיה המקשר בין מרכז המידע שנמצא בבית דגן לאזור שבו אירעה התאונה. תפקידו הוא להודיע יחד עם נציגי הרשות המקומית, את הודעת השכול למשפחת הנפגעים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבממוצע יש חמש מאות תאונות קטלניות בשנה, ואם נחלק את מספר התאונות הקטלניות בין ששת המחוזות נראה שנשאר זמן נוסף לטיפול בתאונות הקשות ואותם אנשים בעצמם יוכלו להודיע את ההודעות לגבי התאונות האלה, וזה לא יעשה באמצעות הרשות המקומית. מדובר בקצינים שיעברו הכשרה מיוחדת לצורך התפקיד. המצב היום הוא שהבוחנים הם אלה שמודיעים את ההודעות ולא אחת קורה שלאחר שנה שנתיים מצבם הנפשי של הבוחנים הוא כזה ירוד שהם מבקשים להפסיק לעסוק בנושא.
אני רוצה לתת דוגמא מאוד קשה שתדגיש את עד כמה אנחנו מרגישים כי חשוב מאוד להקים מנגנון שכזה. ביום ששי לפני שבוע נהרגו ארבעה צעירים בכניסה לחיפה, וסגני הלך לבקר את משפחתה של הצעירה שנהרגה. התברר ששוטרים מתחנת מגדל העמק באו בשעת בוקר והודיעו דרך גדר הבית לאם הצעירה ההרוגה שעליה להגיע לבית החולים כי הבת שלה פצועה קשה מאוד. אמרו לה זאת בלי שום הכנה ובלי שום בדיקה. זו דוגמא קשה מבחינתנו שמחזקת את הצורך להקים מנגנון ממוסד ומסודר.
ניצב יעקב גנות
¶
ראשית, אין חובה על משטרת ישראל להודיע. אנחנו לא מודיעים הודעה כאשר מדובר בפציעות קשות, אלא התחנה הנוגעת בדבר מודיעה. הנושא לא ממוסד. אנחנו אמורים להודיע ואנחנו כן מודיעים באמצעות הבוחן. בשלב הראשון הבוחן עושה את הבדיקות הראשוניות כמו מדידות, ובשלב השני הוא הולך למשפחה או שהוא מבקש מקצין התורן באזור המגורים לעשות זאת. אנחנו משוכנעים שמרגע קבלת ההחלטה על הקמת המנגנון הזה אנחנו נעמוד במשימה הזו ומהר. אני גם יודע כי הרשויות המקומיות והאזורית יעזרו וישלימו את ההודעות בצורה הטובה ביותר.
היו”ר אברהם פורז
¶
אני עיינתי בחומר וראיתי שאתם מדברים על יחידה של שבעה שוטרים, ראש מדור באגף התנועה וקצין בודד מכל אחד מהמחוזות. אנחנו הרי כל הזמן מגיעים אל הנושא הכספי בנושאים האלה , ולכן אני שואל האם אפשר להסתפק בקצין אחד לכל שני מחוזות הרי אנחנו לא מדינה כל כך גדולה?
ניצב יעקב גנות
¶
אתה צריך לצאת מנקודת הנחה שאנחנו מדברים על עבודה שהיא מסביב לשעון. לא מדובר בהודעות שכול שמודיעים אותן רק בשעות העבודה בלבד. לדעתי, אנחנו חייבים לקחת גדול מההודעות וגם להודיע את ההודעות לגבי הפציעות הקשות. ישנם 560 הרוגים בשנה ולכן צריך להכשיר אנשים כדי שהם יוכלו להודיע את ההודעות. אי אפשר להסתפק בהודעה טלפונית לשלוח מישהו לעשות את העבודה הזו.
היו”ר אברהם פורז
¶
בסדר, אני רק חשבתי שאולי אנחנו יכולים להסתפק בקצין אחד בכל שני מחוזות. בצורה הזו אנחנו נחסוך בעלויות. זה מוריד גם את כמות כלי הרכב כי מדובר בשלוש משרות ושלוש מכוניות.
היו”ר אברהם פורז
¶
הרי תהיה פה התנגדות ,בדרך כלל נציגי האוצר וגורמים אחרים שזה יותר מידיי ושאין כסף. השיטה שלי אומרת שיש ללכת בקטן כדי שיהיה להם קל לבלוע את העניין. אם העניין שבכל שני מחוזות יהיה קצין אחד שירכז את הנושא, יסתדר טוב, אז בסדר. אם זה לא יעבוד אז יהיה לנו יותר קל לומר בשלב ב' כי התרגיל הזה לא הצליח ושיש לאייש כל מחוז בנציג אחד.
רחבעם זאבי
¶
אני רוצה להעיר כמה הערות מקדמיות שלא קשורות לנושא שעליו אתם מדברים. ראשית, מדובר פה רק על בא כוח הרבנות ואנחנו צריכים לתת את הדעת גם על דתות אחרות וזה צריך להיות כתוב כאן. כלומר, צריך לכתוב העדה הדתית או הרשות הדתית. שנית, לא יכול להיות שבאותו סעיף תיכתב המילה שיעור פעם עם האות י' ופעם בלי האות י'. צריך להיות עקבי.
רחבעם זאבי
¶
שלישית, אני לא חושב שאנחנו צריכים להתעסק עם המחיר. אנחנו צריכים לומר מה אנחנו דורשים. משטרת ישראל בלאו הכי קצרה בכוח אדם. אנחנו תקווה שהאנשים האלה ישבו בטלים, אבל אז משטרת ישראל צריכה להבטיח שהאנשים האלה מועסקים בתפקידי המשטרה האחרים שהם מהווים עומס גדול. הם יופנו מהתפקידים האחרים לתפקיד הזה במקרה הצורך.
רחבעם זאבי
¶
אם יש עליו מכשיר קשר אז המפקד יכול לשלוח אותו לכל מקום שבו יש לו עומס. לדעתי, זו דרך עוקפת לתיגבור המשטרה הזקוקה לעוד כוח אדם כי היא לא עומדת במטלות שלה. אם האוצר יאמר לנו שאין כסף, אנחנו יכולים לומר שאנחנו לא מתעסקים בתקציב ושהשר לבטחון פנים יתווכח עם שר האוצר ולא ועדת הכלכלה של מדינת חוק.
היו”ר אברהם פורז
¶
חבר הכנסת זאבי, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל חלק גדול מהמימון, אם לא כולו, של הרשות הלאומית למלחמה בתאונות דרכים מגיע באמצעות ביטוח החובה, באמצעות אבנר אנחנו חשבנו שזה יכול להיות מקור כספי. אני גם לא בטוח שכל כך אוהבים את המקור הזה. ככל שאתה עושה את זה יותר קל, אז יותר קל לבלוע.
אתי בנדלר
¶
מהניסיון שלי בעבודה כאן ומהכנת חוק הרשות הלאומית לתאונות דרכים, זכורני כי המשטרה התנגדה נמרצות לכך שאנחנו נקבע בחקיקה מספר שוטרים שיעסקו בנושא מסוים, התפקיד המדויק שלהם וחלוקתם במחוזות וכיוצא באלה. העמדה העקרונית שעלתה בדיונים הייתה כי לצורך זה יש מפכ"ל, יש שר לביטחון פנים ושהכנסת לא צריכה לעסוק בחלוקת התפקידים בתוך המשטרה. אני זכרתי את העניין הזה ולכן בטיוטא הראשונית שאנחנו הכנו לצורך הדיון על סמך הפרוטוקול ועל סמך קבלת המסמך הזה של המשטרה, אני בפירוש לא כתבתי כמה שוטרים. כתבתי רק שיהיה נציג בכל מחוז, והשאלה היא האם היום המשטרה מציעה לנו לשנות כיוון ולעגן בחקיקה מספר שוטרים שיעסקו בנושא?
ניצב יעקב גנות
¶
אנחנו הבאנו כאן עמדה מקצועית בלבד ואנחנו לא מצביעים על המקור הכספי להוצאת החוק לפועל. הגברת בנדלר ניסחה את הצעת החוק שמונחת בפנינו ומה שכתוב בה נוח לנו.
רחבעם זאבי
¶
זה נוח זמנית, אבל עקרונית היא צודקת מבחינתכם. אם אני הייתי מפכ"ל, אז הייתי מאמץ את מה שהיא אמרה. למה שוועדת כנסת תתערב לכם בתקנים?
היו”ר אברהם פורז
¶
אנחנו באיזשהו מקום רוצים לגרום לכך שהמשטרה תקבל מידי שנה באמצעות ביטוח החובה איזשהו סכום של כסף. על מנת שאנחנו נוכל להסביר למה אתם מקבלים סכום מסוים ולא סכום אחר, אנחנו צריכים לעשות תמחור ואז לומר שאנחנו בשלב הראשון מתחילים בהתחלה צנועה של ארבע משרות, אחת במרכז ועוד שלוש בכל שתי מחוזות.
היו”ר אברהם פורז
¶
אני לא נכנס בכלל איך הם יעשו את זה. אבל אם אני צריך לנמק מדוע החלטנו להעביר מיליון וחצי או שני מיליון, אז אני צריך להסביר למה לא דיברנו על ארבעה מיליון או ששה מיליון. אני אומר כי באופן כללי המטרה היא לכסות כך וכך ואלה הן העלויות.
רחבעם זאבי
¶
מר פורז אני רוצה להעיר עוד הערה אחת. בסעיף 6 (ב) כתוב: "שר האוצר רשאי". אני חושב שזו חובתו ולכן אין לכתוב רשאי. צריך לכתוב: שר האוצר יקבע בצו, ולא רשאי לקבוע. מה זה רשאי? אנחנו מכתיבים לו שהוא חייב.
היו”ר אברהם פורז
¶
אני מציע לעבור על טיוטת החוק ונראה איך אנחנו משפצים אותה. צריך לזכור שאנחנו רק לקראת קריאה ראשונה ונוכל לעשות עוד מקצה שיפורים לאחר קריאה ראשונה.
נחום לנגנטל
¶
הצעת החוק שהוגשה לנו שונה באופן די משמעותי מהצעת החוק שאנחנו חברי הכנסת הגשנו. אני רוצה לחזור ולומר מה שאמרתי בסיומה של הישיבה הקודמת כי כל מה שאתה אדוני היושב ראש, וכל הצוות, יחליטו אז אני כיוזם החוק אלך איתכם, ולו כדי שהדרך קצת תתפרץ וכדי שנוכל להתקדם הלאה. בעניין הזה אני באמת מאמין שהאויב של הטוב מאוד הוא המצוין. אני מסכים להצעת החוק הזו למרות שאתם עיקרתם אותי וסירקתם פה הרבה מאוד דברים.
סעיף 3 (3) מגדיר מה צריך לעשות בחודשיים הראשונים, ולדעתי אנחנו צריכים לפתח את העקרונות כאן כדי שיהיה ברור מה אותם גופים עושים.
בני רובין
¶
הועלה פה נושא המימון מתוך הביטוח. רציתי לומר כי כל משרדי הממשלה, כולל הממונה על הביטוח, מאוד מתנגדים לרעיון הזה.
בני רובין
¶
מהתקציב, כמו כל דבר במדינה. אנחנו מנסים גם לשנות את נושא המימון הרשות בכיוון תקציבי ואני מקווה שזה יצליח. אנחנו ממש עומדים על סף סיכום הנושא ופתאום עכשיו תבוא הכנסת ותטיל את אותו נושא שהוא לקוי מכל כיוון שמסתכלים עליו, גם למימון הדבר הזה. אני חושב שזה יהיה צעד לא רצוי.
היו”ר אברהם פורז
¶
הפחד שלי הוא שאם אנחנו נדחוף זאת לחוק התקציב זה יהיה עוד יותר קשה. אני יודע, הרי אני בעד ביטול כל הסיפור של אבנר.
אופירה אליאב
¶
זה בלתי אפשר כרגע. אין סמכות בכלל לקבוע את הדבר הזה בחוק. מה שאתם כתבתם הוא נטול סמכות בכלל, כי הסמכות איננה קיימת.
יהודה שטיין
¶
אני מצטרף לדבריו של מר רובין. בזמנו אצלנו הרשות מומנה מכוח סכום הביטוח, אבל עכשיו מבטלים את הקרן וזה נראה קצת מוזר שאצלנו במשרד התחבורה אומרים לא למימון הקרן דרך הביטוח ושהולכים לכיוון תקציבי, ומצד שני פותחים את הערוץ הזה למטרה אחרת.
אמיר שביט
¶
אני רוצה להעיר שתי הערות בעניין. ראשית אני רוצה לשאול מדוע אנחנו באים וקובעים בחוק את הדבר הזה כאשר יש רשות לבטיחות? היא צריכה לבוא ולומר מה העדיפויות שלה.
היו”ר אברהם פורז
¶
זה לא שייך לבטיחות. זה קשור לשאלה מי ימסור את ההודעה לנפגעים ומי יטפל בהם בחודש הראשון?
אמיר שביט
¶
זה גם קשור לבטיחות. לפעמים טוב שהגורם המונע והגורם המטפל יהיו ביחד. בתוך נושא התקצוב יש תקציב לרשות. כמו שהרשות מחליטה להקצות את התקציב לבטיחות בדרכים, למשטרה, לעבודת הרשות עצמה ולמתנ"סים, כך היא גם יכולה להקצות את הכספים לעניין הזה. יש עכשיו מחלוקת ודיונים בשאלה מאיפה יבוא מקור המימון של הקרן לבטיחות. אתם יודעים שמצד אחד זה הולך להתבטל בחקיקה בחודש ינואר.
אופירה אליאב
¶
הדבר הזה הוא בלתי חוקתי כבר עכשיו. יש חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת ושל משרד המשפטים על כך שגביית מס באמצעות גופים פרטיים הוא דבר בלתי חוקתי. לא ניתן לגבות מיסוי באמצעות גופים פרטיים. אין סמכות לעשות כזה דבר ולכן זה לא ניתן לביצוע בכלל. אני מציעה שתתייעצו עם יועצים משפטיים של הכנסת עצמה כי הדבר הזה גם נדון בוועדות אחרות.
אמיר שביט
¶
אם יחליטו לבטל את קרן הבטיחות, ובסוף יחליטו שהתקציב הוא מתקציב המדינה אז גם זה יהיה חלק מהעניין. אם זה יהיה חלק מהפעולות אז גם זה יהיה חלק מהפעולות. ברגע שזה נקבע בחקיקה אז חייבים לעשות זאת. אין פה סימן שאלה על העניין הזה.
אתי בנדלר
¶
"בחוק זה – "נפגע תאונת דרכים" – נפגע כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, ובני משפחתו. לעניין זה, "בן משפחה- בן זוג, ילד, הורה, אח ובן משפחה אחר התלוי בנפגע".
אתי בנדלר
¶
אני קוראת עכשיו את הגדרת "נפגע" בחוק הפיצויים. "נפגע הוא אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, ולמעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה."
אתי בנדלר
¶
כן. "נזק גוף – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הלבוש וכל אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת דרכים".
"סיוע ראשוני – שיקום בחודש הראשון שאחרי קרות תאונת הדרכים, כפי שיקבע שר העבודה והרווחה". אני מקבלת את הטענה כי לא נכון להשתמש במילה שיקום, ושצריך להשתמש במילה סיוע.
סנ"צ דרורית פורת
¶
חבר הכנסת לנגנטל, בעיקרון אנחנו מדברים על תאונות קטלניות ולא על כל תאונת דרכים. יש הרבה תאונות דרכים ואני לא חושבת שיהיה מישהו שיוכל לעמוד בהודעות על כל תאונה.
אתי בנדלר
¶
אנחנו קיבלנו הבוקר מסמך של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ויש להם הרבה הערות. הם תוקפים את הקונספציה כאן. האם הם נמצאים כאן בישיבה?
לאה ורון
¶
גם נציגי עמותת יד הנקטפים. אתמול אני שוחחתי עם מר קריגר ארוכות, ואני מבינה שהוא בסוף הוא לא הצליח להגיע.
אתי בנדלר
¶
סעיף 2. "מוקמת בזה קרן לסיוע לנפגעי תאונות דרכים אשר תנוהל במשרד העבודה והרווחה ותמומן ממקורות כאמור בסעיף 6 (להלן – הקרן)". אחת ההערות החזקות שלהם היא שהם מתנגדים נמרצות לכך שזה ינוהל במשרד העבודה והרווחה.
רחבעם זאבי
¶
אני לא מצטרף אליהם שזה לא יהיה במשרד העבודה והרווחה. אני רוצה למחוק את המילים: "אשר תנוהל" שמופיעות כי הן מיותרות.
אתי בנדלר
¶
השאלה היא במה מדובר כאשר אנחנו מדברים על קרן? האם זו קרן כספית או שמדובר ביחידה שיש לה תקציב?
נחום לנגנטל
¶
ההצעה שלנו הייתה שזה ינוהל ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. משרד התחבורה בא ואמר שהם לא רוצים זאת וכך גם אמר משרד העבודה והרווחה. הרשויות אמרו: בסדר, אבל. ועכשיו באים הפסיכולוגים ומציעים את משרד הבריאות. נראה לי שבסופו של דבר זה יגיע למשרד ראש הממשלה, בדיוק כמו שקרה עם הרשות הסמים, וגם שם זה ילך לאיבוד.
רחבעם זאבי
¶
לפי הערכתי, ישנם היום ארבעים חמישים גופים במשרד ראש הממשלה. אין מנכ"ל גאון שיכול לנהל אותם. הם יהפכו לגוף עצמאי. הם יהיו לווין בשטח. אנחנו רוצים שלגוף הזה יהיה אבא, והאבא צריך להיות מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.
נחום לנגנטל
¶
אגב, אני רוצה להזכיר לנוכחים כאן כי בהצעת חברי הכנסת המקורית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הייתה צריכה להיות גם כן במשרד ראש הממשלה.
היו”ר אברהם פורז
¶
אתי, בחוק צער בעלי חיים יש קרן למען בעלי חיים שמתנהלת במשרד לאיכות הסביבה ותבדקי איך שם אנחנו קבענו את העניין. אני רוצה לעשות משהו דומה גם כאן. בואי נשאיר את העניין הזה במשרד העבודה והרווחה ותבדקי איך קובעים את הקרן. כלומר, מי יהיה בהנהלת הקרן, וכדומה? צריך לקבוע שלקרן תתמנה הנהלה שימנה אותה שר העבודה והרווחה, כאשר חלק ממנה יהיו עובדי ציבור וחלק עובדי מדינה.
היו”ר אברהם פורז
¶
אז תכתבי שיהיו שבעה חברים, כאשר שלושה חברים יהיו עובדי מדינה, וארבעה הנותרים יהיו נציגי ציבור. הם ימונו על ידי שר העבודה והרווחה.
נחום לנגנטל
¶
לא. אם קובעים הנהלה לקרן, אז אנחנו צריכים לקבוע כבר עכשיו מאיפה עובדי הציבור צריכים להגיע. הם חייבים להגיע ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר וזה יותר מארבעה נציגים. בחוק כתוב: משרד התחבורה, משרד העבודה והרווחה וביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד החינוך.
נחום לנגנטל
¶
אני חושב שגם צריך להוסיף גם נציג של האוצר. משרד העבודה והרווחה כולל גם את המוסד לביטוח לאומי, משרד התחבורה, משטרת ישראל, משרד החינוך והאוצר. נניח שזה צד אחד. נציגי הפסיכולוגים ונציגי משפחות הנפגעים הם שני הגופים שצריכים להיות נציגי הציבור. צריך גם להוסיף את המרכז לשלטון מקומי משום שלו יש את מחלקות הרווחה. מערכת החינוך היא אולי הכי בעייתית.
אתי בנדלר
¶
תחבורה, עבודה ורווחה, ביטוח לאומי, משטרה ובריאות. שלושה נציגי הציבור יבואו מנציגי הפסיכולוגים, נציג משפחות נפגעים ונציג של המרכז לשלטון מקומי. את כל השמונה ימנה שר העבודה והרווחה. האם הוא יעשה זאת על פי המלצת השרים הממונים על אותם עובדי מדינה או שאין צורך?
היו”ר אברהם פורז
¶
אם מדובר בנציגי משרדים אז השר הנוגע בדבר הוא זה ששולח את הנציג. שר העבודה לא מחליט מי יהיה נציג משרד התחבורה. הוא יחליט לגבי הנקטפים ולגבי הפסיכולוגים.
אתי בנדלר
¶
המסמך הזה אף פעם לא עובר בצורה כזו למשרד המשפטים לפרסום. בוודאי שהעניין הזה יתוקן.
אני כבר רוצה להפנות את תשומת הלב שבהתאם לכתוב כאן מדובר על ריכוז של אמצעים כספיים בסך הכל. לא מדובר על שום תפקידים מעבר לכך.
היו”ר אברהם פורז
¶
נכון. בסעיף (1) אנחנו לא מדברים על הקמת מדור לטיפול בנפגעים במשטרת ישראל, אלא מימון פעילות יחידה לטיפול בנפגעים ובבני משפחותיהם.
סנ"צ דרורית פורת
¶
כל הרעיון הוא לטפל במשפחה של הפצוע ולכן צריך לכתוב: לטיפול במשפחות נפגעי תאונות דרכים.
אתי בנדלר
¶
השאלה היא האם אנחנו מדברים כאן על יחידה שיש לה תקציב פעולות או שמדובר כאן בקרן כספית כלשהי?
היו”ר אברהם פורז
¶
גברת בנדלר, קודם כל צריך לקרוא לזה מטרות הקרן. מטרות הקרן הן לסייע לנפגעי תאונות דרכים, בעיקר לבני משפחותיהם, ולצורך זה לרכז אמצעים כספיים.
אתי בנדלר
¶
אדוני היושב ראש, אתם צריכים לתת לי הנחייה בעניין הזה. הרי לא מדובר כאן בעניין של ניסוח. מדובר בהחלטה קונספטואלית מה תעשה אותה יחידה או אותה קרן? האם זו קרן שמפעילה כל מיני גורמים אחרים על ידי העברות כספים והם פועלים בשטח, או שהקרן הזו עצמה היא איזשהי יחידה שיש לה עובדים, פסיכולוגים, אינני יודעת מה, והיא מטפלת באנשים?
היו”ר אברהם פורז
¶
גם אם אתה מפעיל מישהו בשטח על ידי זה שאתה נותן לו כסף, אתה מפעיל אותו. הוא לא חייב להיות עובד שלך. אני יכול להפעיל מערכת שהיא כולה באמצעות קבלנים עצמאיים.
היו”ר אברהם פורז
¶
היא לא מעבירה כספים סתם. היא מפעילה את המערכת הזו באמצעות גורמים אחרים כמו ב-OUTSOURCING. היא לא חייבת להשיג עובדים. היא יכולה לעשות זאת דרך הרשויות המקומיות או דרך גופים התנדבותיים.
אתי בנדלר
¶
אי אפשר להתייחס לרשות מקומית וליחידות אחרות במשרדי הממשלה כאל OUTSOURCIG. כי ב- OUTSOURCING האחריות היא שלי.
היו”ר אברהם פורז
¶
הרי כל תשעת האנשים האלה לא באים סתם כדי שיספרו להם כמה כסף אספו מאבנר או ממשרד האוצר. הם צריכים להיות הגורם שמחליט איך מפעילים את העניין הזה. הם יכולים לעשות זאת דרך רשות מקומית או דרך עמותות.
היו”ר אברהם פורז
¶
למשל, אם אנחנו מחליטים שכל משפחה של אדם שנהרג בתאונת דרכים צריכה טיפול נפשי בחודש הראשון, אז היא יכולה להתקשר עם התאחדות הפסיכולוגים, עם מרכז השלטון המקומי, וישלחו פסיכולוג למשך תקופת זמן מה. זאת הכוונה. כלומר, שלה יהיה האמצעים כדי ליצור מנופים לבצע זאת. צריך לנסח זאת בהתאם.
נחום לנגנטל
¶
אתי, צריך להוסיף כאן קצת לחלוחית, כי אחרת הפכנו פה לשנוררים בסעיף 3 ובסעיף 4 הקמנו את היחידה.
אתי בנדלר
¶
מה שאתם אומרים, במילים אחרות, הוא שהקרן תחליט על הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע האמור להלן, ואז לתת רשימה במילים חגיגיות, ולצורך זה היא תרכז אמצעים כספיים ותחליט על ייעודם.
היו”ר אברהם פורז
¶
זה נפלא, אבל בנוסף לזה אנחנו גם צריכים לומר שהקרן תממן הקמת יחידה במשטרת ישראל שמה יהיה תפקידה?
נחום לנגנטל
¶
אני לא רוצה שיגידו שהקמנו כאן גולם שכל תפקידו כרגע הוא לעשות כסף ולהתחיל לממן מנגנונים. כל המטרה באמת הפוכה.
היו”ר אברהם פורז
¶
חבר הכנסת זאבי, אם לא נוודא שהמשטרה תקים יחידה כזו עם כמה אנשים שהוכשרו לתפקיד הזה אז בסופו של דבר נמצא את עצמנו במצב של היום. אולי פסיכולוג ישלח לאחר כמה ימים, אבל את ההלם הראשוני לא נמנע. המשטרה היא היחידה שיכולה לתת מענה, אין גורם אחר, והיא צריכה לעשות זאת באותה שיטה כפי שעושה קצין העיר.
סא"ל אופירה רותם
¶
ראשית, אני מברכת על הצעת החוק. אני רוצה להעיר הערה לגבי קצין העיר ולומר כי אנחנו לא עושים זאת עם פסיכולוגים. כל התהליך של היעזרות בפסיכולוג דווקא בחודש הראשון נראה לי מאוד בעייתי. אני חושבת שתהליך של טיפול פסיכולוגי צריך להתחיל לאחר ההלם הראשוני. אני גם לא בטוחה שזה נכון גם לתהליך ההודעה עצמה. בצבא אנחנו מוסרים את ההודעה באמצעות אנשים שהוכשרו לכך בקורס מיוחד. אני לא חושבת שאיש שברגע זה הודיעו לו שבנו נהרג, זקוק לטיפול פסיכולוג.
היו”ר אברהם פורז
¶
את מסכימה איתי שלא רצוי שבוחן תנועה שכל תפקידו הוא למצוא מי לא בלם בזמן או מי עבר באור אדום, אגב אורחה גם יודיע, נכון?
סא"ל אופירה רותם
¶
צריך לסייג בחוק את עניין ההודעות לחיילים. אנחנו לא רוצים שהם יודיעו לחיילים, אנחנו רוצים להמשיך ולעשות את העבודה הזו. זה צריך להיות ברור כדי שלא יהיה לנו מצב של הודעות כפולות.
סא"ל אופירה רותם
¶
אנחנו עשינו עבודה מאוד יסודית לגבי הגדרות של מיהו נפגע, ואנחנו נשמח ללמד את הנושא הזה לאלה הזקוקים לידע הזה. אני רוצה להזהיר ולומר כי כמעט בלתי אפשרי לבצע את תהליך ההודעה אך ורק על ידי אותם גורמים שצוינו כאן. זה חייב להיות מופעל על ידי אנשים שהם עובדים כמתנדבים. בצבא זה נעשה על ידי כאלף מילואימניקים ואנחנו מדברים על בין מאה למאתיים הודעות בשנה.
היו”ר אברהם פורז
¶
אנחנו אמרנו שנניח שבכל מחוז של המשטרה, או בכל שני מחוזות, יש גורם מקצועי שמרכז את הטיפול והוא מקבל את ההודעה מהבוחן שמגיע למקום. הגורם המקצועי הזה יכול ללכת עם עוד שוטר שאחראי למשל על נושא קהילה ולהודיע את ההודעה במקרה והוא זמין. לא צריך לעשות זאת דרך אגב.
נחום לנגנטל
¶
זה לא חייב להיעשות דווקא על ידי שוטר. במקרה ואין שוטרים זמינים באותו רגע זה יכול להיעשות גם על ידי ראש הרשות אם הוא הוכשר לכך.
היו”ר אברהם פורז
¶
פה יש בעיה של זמן. לצבא יש זמן, אבל באזרחות כאשר מישהו נעדר לאחר שעה אז מייד כולם מודאגים.
ניצב יעקב גנות
¶
אלו דברים שהם מובנים מאליהם. אנחנו מדברים על דברים הרבה יותר מסובכים שאנחנו נתקלים בהם יום יום. למשל, מה קורה כאשר גופה לא מזוהה?
ניצב יעקב גנות
¶
זה לא נוגע לחוק הזה. נושאים כמו איתור המשפחה, זיהוי הקורבן, לעיתים לוקחים שעות ולכן דיברתי על כך שיהיה איש אחד במחוז שיעשה את העבודה. בהגדרה פה דיברנו לא רק על תאונות קטלניות, אלא מדובר גם בתאונות קשות שהן פי ארבע מתאונות קטלניות. אנחנו מדברים על כשלושת אלפים מקרים בשנה של תאונות קשות וזה כמעט אלף מקרים בכל מחוז. מדובר בהמון תאונות ולכן דיברנו על איש אחד בכל מחוז שצריך להפעיל מערך שבנוי על הרשות המקומית, הרשות האזורית, ואנשי המשטרה.
אתי בנדלר
¶
אנחנו חוזרים למטרות הקרן בסעיף 3. אנחנו אמרנו שהקרן תחליט על הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע הפעולות שיפורטו ולצורך זה היא תרכז אמצעים כספיים ותחליט על ייעודם. לעניין פיסקה (1) אמרנו שאנחנו מדברים על הקמת יחידה. השאלה היא אם מדובר על הקמת יחידה או על מימון פעילות יחידה שתוקם במשטרת ישראל?
אתי בנדלר
¶
"(2) הכשרת צוותים שמתפקידם להודיע למשפחת הנפגע בתאונת דרכים על קרות התאונה". למעשה, אנחנו אומרים כי היחידה היא זו שתהיה אחראית על העניין הזה.
היו”ר אברהם פורז
¶
לא. היא תודיע רק על תאונות קשות. כאשר מדובר בתאונות קלות אז הנפגעים עצמם מודיעים שהם נמצאים בבית החולים.
אתי בנדלר
¶
"(3) סיוע ראשוני לנפגעי תאונות דרכים, הן באמצעות משרדי הממשלה והן באמצעות גופים או יחידים שמטרתם מתן סיוע לנפגעים ללא תשלום".
סנ"צ דרורית פורת
¶
אנחנו אמרנו שהסיוע יינתן למשפחות נפגעי תאונות דרכים. אני מבינה שהגדרת "תאונת דרכים" למעלה תשונה.
שמוליק בן יעקב
¶
אני לא יודע מה זה סיוע? סיוע הוא בלתי נגמר. קורה שאתה מתחיל סיוע ואתה לפעמים לא יכול להפסיק באמצע.
היו”ר אברהם פורז
¶
היחידה תחליט מה היא רוצה לעשות לגבי אנשים. זה כמו עזרה ראשונה. כאשר אתה מגיש עזרה ראשונה לפצוע זה לא אומר שאתה מטפל בפצוע עד הסוף. הגורמים האלה יחליטו מה הם חושבים שהמשפחה הזו צריכה בחודש הראשון.
אתי בנדלר
¶
אני אכין טיוטא נוספת ואני אעביר אותה כמובן להערותיכם. אנחנו נצטרך התייחסות של האוצר לגבי עלויות החוק. אנחנו לא נוכל בלאו הכי להשלים את הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה ולפרסום ברשומות מבלי שיש לנו את זה. בין היתר, אני כמובן אשמח מאוד להסתייע בהערות מקצועיות שלכם אם אתם תציעו דרך מימון אחרת.
היו”ר אברהם פורז
¶
בשלב הזה מבחינת הכסף אנחנו ועדת כלכלה, אנחנו לא ועדת רחמנות. אני רוצה ללכת על דבר יותר מתון, וללכת על יחידה שבה יש ראש מדור אחד. אני רוצה להתבסס על אבנר בכל זאת בשלב הזה, ואני צריך לומר כמה חברת אבנר תעביר מידי שנה לקרן. האם הקרן הולכת לפי אחוזים מהפוליסה או שמדובר בסכום קצוב?
אופירה אליאב
¶
אני רוצה להזכיר את דוחות מבקר המדינה על הקרן. היו דוחות מבקר המדינה על שימוש לא תקין בכספים בקרן הבטיחות, ועכשיו אתם רוצים להקים עוד אחת.
היו”ר אברהם פורז
¶
חבר הכנסת לנגנטל, אני מציע שאנחנו נבוא לקריאה ראשונה עם מימון כזה. לאחר קריאה ראשונה אם האוצר יבטיח לנו שהוא מוכן לתקצב את זה וזה אכן יתוקצב בחוק התקציב אז נרד מזה.
אתי בנדלר
¶
נציג האוצר, האם האוצר מוכן להקצות לזה כספים? אתם אומרים שמתוך כספים שבלאו הכי יש ומועברים לקרן, יבוא המימון.
היו”ר אברהם פורז
¶
אנחנו לא מדברים פה על כסף גדול, אלא על כסף מאוד מאוד קטן. המשטרה זקוקה למימון שוטף של כמיליון וחצי שקל בשנה, ואני בדקתי ש- 163 מיליון זה 5,5%. חבר הכנסת לנגנטל, בוא נצא מנקודת הנחה שהמשטרה זקוקה למיליון וחצי ועוד מיליון וחצי לפעולות סיוע כאלה במידת הנדרש. זאת אומרת, אנחנו מדברים על שלושה מיליון שקל בשנה. זה כל הסכום הנדרש.
אמיר שביט
¶
אנחנו לא אמרנו לא. אנחנו אמרנו שיש קרן בטיחות שנמצאת בסימן שאלה גם מבחינה משפטית והיא אמורה ל התבטל בקרוב בחוק.
היו"ר אברהם פורז
¶
מה יקרה אם אנחנו נאמר שקרן הבטיחות תעביר כל שנה שלושה מיליון מתוך ה- 163 מיליון שקלים? זה לא כסף.
אמיר שביט
¶
בדיוק, זה מה שאנחנו אומרים. תבוטל קרן הבטיחות ויחליטו שזה מתקציב המדינה זה יהיה מתקציב המדינה.
היו"ר אברהם פורז
¶
נחום, בשלב זה אנחנו נאמר שקרן הבטיחות תעביר לקרן הזו כל שנה שלושה מיליון ש"ח, נקודה. לא ניכנס כרגע לאחוזים.
היו"ר אברהם פורז
¶
אנחנו יכולים לעשות גם אחרת. אנחנו יכולים לכתוב שאוטומטית חברת "אבנר" תעביר בערך פרומיל אחד.
נחום לנגנטל
¶
נניח שקרן הבטיחות היא 163 ש"ח ואתה רוצה להעביר שלושה מיליון אז אתה צריך להגיד שמסך הפעילות של הקרן לבטיחות בדרכים יועברו X אחוזים ותכתוב כמה. זה נראה לי יותר טוב.
היו"ר אברהם פורז
¶
בסדר, בואו נעשה את זה ככה. מסך התקבולים של הקרן לבטיחות בדרכים יועברו 2% לקרן הזאת.
היו"ר אברהם פורז
¶
אם תבוטל קרן הבטיחות יעביר אוצר המדינה לקרן סכום השווה לשני אחוז מתקציב הרשות הלאומית למאבק בתאונות הדרכים.
אמיר שביט
¶
אתם דיברתם על 2% ולדעתי צריך לכתוב 2% מתקציב הרשות ולא חשוב מאיפה הוא מגיע. לא צריך לומר אם יבוטל, אם פה ואם שם. צריך פשוט להגיד 2% מתקציב הרשות. זה נשמע יותר מפשט את העניינים.
נחום לנגנטל
¶
הוא צודק. תעשי הכל מהרשות. הוא מציע הצעה יותר טובה. הוא מציע לקחת תמיד 2% מתקציב הרשות.
אתי בנדלר
¶
אני מבינה כי ההצעה האחרונה שמתקבלת על דעת חברי הוועדה היא כדלקמן. אנחנו לא מתייחסים בהצעת החוק בכלל לקרן לבטיחות בדרכים. המימון של הקרן הנוכחית החדשה, ואני לא יודעת אם נקרא לה קרן או בשם אחר, תהיה מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשיעור של 2% מכלל תקציבה השנתי. ומי יהיה האחראי להעברת הסכום הזה, הרשות?
נחום לנגנטל
¶
אתי, אני מציע לעזוב את השאלה הזו. עד שנעלה את ההצעה הזו לקריאה שנייה ושלישית נדע כבר מה קרה עם הקרן.
נחום לנגנטל
¶
הבעיה היא שאז אין לך את הפיקוח. הרי כל המטרה כאן היא גם התמקצעות, אחרת כל אחד יברח מלהתעסק בנושא הזה. אף אחד לא רוצה להתעסק בהודעות לנפגעי תאונות דרכים.
אתי בנדלר
¶
כותרת השוליים של סעיף 4 היא המדור וזה שונה ליחידה. אנחנו ניראה כיצד להקים זאת. "(א) ליחידה יהיה נציג בכל מחוז במשטרת ישראל."
אתי בנדלר
¶
כלומר, אני מוחקת את סעיף קטן (א). סעיף קטן (ב) כשאנחנו מדברים "כל יחידה" מדובר כאן על יחידה אחרת.
ניצב יעקב גנות
¶
היחידה תרכז את הודעות השכול ותוודא באמצעות אנשיה להעביר אותן לבני משפחות הקורבנות באופן מיידי בשיתוף עם הגורמים שברשות המקומית וגורמים נוספים לפי הצורך. אנשי היחידה יעברו הכשרה מתאימה כדי לעסוק בנושא של הודעות שכול.
רחל רותם
¶
אני מבקשת שייכתב שבמקרים בהם הנפגעים הם ילדים אז היחידה תדאג להודיע למשרד החינוך. לא תמיד האינפורמציה מגיעה דרך הרשות, ואם יש מידע הוא מגיע מאוחר לפעמים.
רחל רותם
¶
אני רוצה להבין מדוע יש הסתייגות? אם היחידה ממילא מודיעה לגורמים רלוונטים אז הכיתה שהילד לומד בה היא גם גורם רלוונטי.
ניצב יעקב גנות
¶
היחידה תדווח לגורמים נוספים שיקבעו בנוהלים בין הגורמים הרלוונטים לבין המשטרה. אין לנו שום בעיה עם זה, אלא שאני לא רוצה לקבוע בחוק שאני חייב להודיע.
אתי בנדלר
¶
אני עוברת לסעיף 5. אני לא מדברת עכשיו על צוות ההודעה כיוון שדיברנו על כך. אני מדברת על תפקידו של הצוות בסעיף קטן (ב). "צוות ההודעה ידריך את נפגעי תאונות הדרכים לעניין זכויותיהם על פי כל דין וכן לעניין שירותי קהילה ומסודות לייעוץ ולטיפול בנפגעי תאונות דרכים".
נחום לנגנטל
¶
נציגי הנפגעים טענו כי תאונות דרכים מתרחשות בלי כל הכנה מקודמת, ולכן הם מבקשים שתהיה חוברת נהלים שתבהיר מה עושים ומהן הזכויות שמגיעות להן. המשטרה באופן וולנטרי הכינה איזשהי חוברת והיא הוצגה כאן.
היו"ר אברהם פורז
¶
כן, אולי הוא יעשה זאת באמצעות חוברת, אבל זה לא שכל צוות ייתן לכל אחד הסבר פרטני כזה.
נחום לנגנטל
¶
אני לא חושב שמדובר כאן בצוות ההודעה. לדעתי, בין שאר תפקידה של הקרן, או איך שלא נקרא לזה, היא לתת אינפורמציה למשפחות נפגעי תאונות דרכים לגבי זכויותיהם.
היו"ר אברהם פורז
¶
יכולה להיות כאן בעייתיות שיאמרו למשפחות שהם מכירים עורך דין מצוין שמטפל בתביעות נזיקין והם יתנו גם את כרטיס הביקור שלו.
היו"ר אברהם פורז
¶
נחום, אתה יודע שיש אחיות ורופאים שעובדים במחלקות אורטופדיות בבתי חולים שמקבלים אחוזים מעורכי דין כדי שהן יפנו אליהם נפגעים.
יעקב ניצב גנות
¶
מחלקות אורטופדיות בבתי חולים מתווכחות לאן יעבירו את הפצועים, גם כדי לקבל ימי אשפוז וגם בגלל עניין ההתמחות.
היו"ר אברהם פורז
¶
זה אולי בתחום הלגיטימי של תחרות הוגנת בין מחלקות. יש אנשים שאף פעם לא נפגשו עם עורך דין ואם רופא המחלקה ניגש אליהם בשעה שהם שוכבים פצועים עקב תאונת דרכים ומציע להם את שירותיו של עורך דין מסוים אז הם מקבלים את ההצעה הזו, ולפעמים העורך דין מגיע לאחר מספר שעות לבית החולים.
נחום לנגנטל
¶
חבר הכנסת פורז, לאור מה שאתה אומר עדיף שמרכז כזה יכתוב את הדברים האלה בפירוש ושיש להם זכויות.
אתי בנדלר
¶
הקרן תכין חומר שבו כלול מידע בדבר זכויות המשפחות של נפגעי תאונות דרכים, שירותי קהילה ומוסדות לייעוץ ולטיפול במשפחות האלה.
נחום לנגנטל
¶
אני הייתי מציע להשתמש במונח מרכז בהגדרה ולא במושג קרן. המילה "מרכז" אין לה קונוטציה קשה.
נחום לנגנטל
¶
אני כן מצפה שבמרכז הזה יהיה שימוש במתנדבים. זה היה בהצעת החוק המקורית. זה צריך להיות כמו המרכז לחקר הסרטן.
אתי בנדלר
¶
אנחנו עוברים לסעיף 6. אנחנו כבר דיברנו על כך ואני מוחקת אותו. השאלה היא האם יש צורך בסעיף קטן (ב)?
היו"ר אברהם פורז
¶
שר האוצר יקבע את המועדים שבהם הרשות הלאומית תעביר לקרן את הכספים. מישהו צריך לקבוע מהו הסכום שיועבר מתוך התקציב ואיך הוא יועבר.
אמיר שביט
¶
יכול להיות שאנחנו צריכים לומר כי 2% האלה ישונו, כי אולי יתברר שצריך יותר כסף או פחות. צריך לבדוק את הנושא הזה נניח לאחר שנה.
אתי בנדלר
¶
אני חושבת שאין שום בעיה. האם לאור מה שהוחלט כאן עכשיו אתם יכולים להצהיר שאין עלויות נוספות מתקציב המדינה?
נחום לנגנטל
¶
כשהייתי במשרד התחבורה הסתדרתי עם אנשי האוצר ואם הם אומרים שהם בעד אז הם בעד. אנחנו הרי הלכנו לקראתם.
לאה ורון
¶
אתי, אנחנו יכולים להציע את הנוהל שאנחנו מקיימים בדרך כלל עם האוצר. לאחר שאת תסיימי את הנוסח וחברי הכנסת פורז ולנגנטל יאשרו אותו, נעביר לנציגי האוצר את הנוסח והם יגיבו עליו תוך שלושה ארבעה ימים.
היו"ר אברהם פורז
¶
העלות השנתית היא שלושה מיליון ש"ח בשנה, כאשר מיליון וחצי ש"ח מיועדים להקמת היחידה במשטרת ישראל ומיליון וחצי ש"ח ליתר הפעילויות.
היו"ר אברהם פורז
¶
זה סכום שמגיע ממילא באמצעות קרן הבטיחות. את יכולה לכתוב שמקור הסכום בקרן הבטיחות שמקורה בתשלום של ביטוח החובה לרכב.
אמיר שביט
¶
לא. זה כרגע, זה מה שאני רוצה למנוע. גם החוק הקיים היום אומר שהקרן תבוטל ולכן אני רוצה להוציא את המוקש של מה יקרה לעניין הזה בשעה שהקרן תבוטל?
אמיר שביט
¶
אם יחליטו לבטל את הקרן וצורת הגבייה לא תהיה יותר דרך הביטוח, אז המימון יהיה דרך תקציב המדינה.