פרוטוקולים/כלכלה/2153

5
ועדת כלכלה
31.10.2000

פרוטוקולים/כלכלה/2153
ירושלים, כ"ה בחשון, תשס"א
23 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 203
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' בחשון התשס"א (31 באוקטובר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
אלי בן-מנחם
רומן ברונפמן
אברהם הירשזון
יצחק וקנין
נעמי חזן
אחמד טיבי
נחום לנגנטל
יהושע מצא

מוחמד ברכה
אבשלום וילן
שלום שמחון

מיכל פלד עוזרת שר התקשורת
אורי אורנן יועץ שר התקשורת
יורם מוקדי מנהל המינהלת להסדרת השידורים לציבור, המועצה
לשידורי כבלים
דורית ענבר,עו"ד יו"ר המועצה לשידורי כבלים
אמיר לוי רכז תקשורת, אגף תקציבים
טליה שטרק ראש צוות כלכלי, הממונה על ההגבלים העסקיים
שמואל שם-טוב מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
יאיר שטרן ראש צוות הקמת הערוץ השלישי
יאיר תדהר מנכ"ל האיגוד הישראלי לפרסום
דוד אדמון נשיא חטיבת ישראל, האיגוד הבינלאומי לפרסום
ליאור פורת, עו"ד די.בי.אס שירותי לווין בע"מ
תקוה נוימן איגוד הצרכנים
מרק מאירסון מנכ"ל-נציג ערוץ NTV
נסים משעל
אילן שוקן

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

ערוצים יעודיים בכבלים - בקשת שר התקשורת לשינוי בהחלטות הוועדה.






ערוצים יעודיים בכבלים – בקשת שר התקשורת לשנוי
בהחלטות הוועדה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו: פנייתו של שר התקשורת, בנימין בן-אליעזר, לקיים דיון נוסף בנושא הערוצים היעודיים. ועדת הכלכלה סיימה בשעתו את הדיון, כאשר כל מה שנותר היה תיאום של כמה נושאים, אבל לפי המכתב הנושא את התאריך 16 באוקטובר מדובר בשינויים משמעותיים בחלק מהנושאים.

כפי שאמר יו"ר הוועדה, האישור להוצאה של הערוצים ניתן. למעשה ניתן היה כבר להוציא אותם, אלא שאנחנו סברנו שעל-מנת להוציא אותם באופן יותר נכון, יותר הוגן כלפי ציבור המציעים הפוטנציאלי, יש לעשות שלושה תיקונים קטנים ומאוד נכונים לביצוע. הנושא הראשון הוא החלטה לגבי אפשרות של כל אחד ממפעילי הערוצים היעודיים למכור תכנים שהוא מייצר, במידה ויימצא קונה לתכנים הללו.

זה אסור היה קודם?

לא. כל ערוץ אחר במדינת ישראל יכול לעשות את זה, אלא שעל פי חוק הבזק נקבע במפורש שכל מקור הכנסה של הערוצים היעודיים דורש גם את אישור ועדת הכלכלה וגם את אישור הממשלה. זאת הסיבה שאנחנו פונים אל הוועדה על-מנת לקבל את הסכמתה לעניין הזה. אנחנו חושבים שבמידה ויוצאים ערוצים יעודיים ומקור ההכנסה היחיד שלהם הוא פרסומות, מן הראוי שניתן להם את מה שבעצם טריוויאלי שיהיה להם – האפשרות למכור תכנים. זאת השאלה הראשונה שאנחנו מבקשים להכריע בה.

השאלה השנייה שאנחנו מבקשים להכריע בה היא: החלטה מפורשת שיצא רק ערוץ חדשות אחד, במקום שני ערוצי חדשות כפי שהוכרע בעבר. גם הטעם הזה הוא אותו טעם. אנחנו חושבים שכדי לקיים אותו ברמה גבוהה, כפי שאנחנו מצפים ודורשים מהזוכה במכרז לעשות, צריך תקציב מאוד מאוד גבוה. כיוון ששני ערוצים הוא דבר שהוא חסר ייתכנות כלכלית בתנאים של מדינת ישראל, הממשלה שקיבלה החלטה שלפיה צריך להוציא ערוץ כזה עושה את הדבר הנכון.

ההחלטה השלישית שאנחנו מבקשים שתתקבל היום נוגעת להגדרה בחוק הבזק לגבי הפקות מקומיות.

חוק הבזק הנוכחי קובע מכסה לגבי כל הערוצים היעודיים של 20% הפקות מקומיות. החוק הנוכחי קובע מה זאת הפקה מקומית. מכיוון שאנחנו דנים כרגע בערוץ חדשות יעודי, שהתפקיד שלו זה לערוך מהדורות חדשות ותוכניות בענייני אקטואליה, ברור שאין שום כוונה לחייב אותו לעשות דווקא דברים אחרים, ולכן ההגדרה בחוק לא מתאימה. אנחנו מבקשים לרדת בכל הנוגע להפקות מקומיות ל50 שעות, וזאת בנוסף לזה שאנחנו רוצים לחייב את הערוץ הזה ש60% מהמשדרים שלו יופקו בישראל.

האם השינוי בהגדרה יחול גם על התוכניות החדשות של הערוצים הקיימים?

רק על הערוץ היעודי.

זאת אומרת שכתבת תחקיר בערוץ השני, שעומדת בהגדרה שלכם, לא תחשב כהפקת מקור.

הערוץ השני נדון, למרבה הצער, על פי חוק אחר לחלוטין ולכן גם חלים עליו כללים אחרים והגדרות אחרות.

אז בואי נדבר על הערוץ הראשון.

גם הוא לפי חוק אחר שהוא חוק רשות השידור. מדובר רק על הערוץ היעודי. ערוץ החדשות הוא היחיד שנפגע מהעיוות שנוצר בהגדרה. יש איזה שהוא מוקש קטן בהגדרות של החוק.

איש לא חשב שערוץ חדשות יכול להיות ערוץ יעודי.

אתם באים ואומרים לנו שאתם לא רוצים שני ערוצי חדשות כי הם לא יכולים להחזיק מעמד, ושצריך לשנות את החלטת הוועדה שהתקבלה ב1998 שאמרה שהמכרזים לשני ערוצי החדשות יצאו בו זמנית. אתם יכולים לתת לנו איזו שהיא הערכה כלכלית לגבי סיכוי הערוץ היחידי? מחישובים שעשיתי מדובר בסכומים יותר קטנים מ30 מיליון דולר בשנה שדיברתם עליהם. לפי ורסיה א' הגעתי ל-13 מיליון שקל בשנה הראשונה ול-19 מיליון שקל בשנה השנייה. זה רחוק מאוד מ-20 מיליון דולר, ודאי מ-30 מיליון דולר.

בנוגע לשני הערוצים היו חילוקי דיעות בעבר אם צריך לצאת בשני ערוצים בו זמנית או לא. אנחנו פה כדי להציג את העמדה שלנו, שאומרת שצריך לצאת עם ערוץ חדשות אחד. ערוץ החדשות הזה לפי הבדיקה שלנו יש לו ייתכנות. זה הכל שאלה של הערכות. מה שברור לנו זה שיש התעניינות של גורמים פוטנציאלים. אנחנו נקטנו בכל הצעדים כדי לעזור לו להגיע לייתכנות ולמצב שהוא ירוויח. המכרז הזה הוא לא על השיק שמשולם.

אנחנו רואים שהמתעניינים הם מתעניינים שעיסוקים הוא ייצור מדיה וחדשות. אנחנו בהחלט חושבים שכל הגורמים הללו מאמינים שהערוץ הוא כלכלי ושכדאי להרים אותו.

אני רוצה להדגיש שהוועדה הזאת אישרה שני ערוצי חדשות. עכשיו אנחנו באים ומבקשים לרדת לאחד. אם נצא עם אחד, אנחנו משפרים את סיכויו בצורה ממשית.

מה התוכניות שלכם לגבי הערוצים היעודיים האחרים?

אנחנו מקווים להוציא את כולם, קרובים ככל האפשר אחד לשני ובמהירות האפשרית, כדי לא למשוך את המציעים יותר ממה שנחוץ. אנחנו מתכוונים להוציא את כולם בקצב מאוד מאוד אינטנסיבי. הסדר שנקבע: מיד לאחר החדשות להוציא רוסית וערבית. הטיוטות של הרוסית והערבית כבר מוכנות באופן די מושלם. אנחנו הגשנו אותן לוועדה, כפי שהגשנו את מכרז החדשות זה מכבר לעיונה של הוועדה. למרות שאפשר להוציא עכשיו את המכרזים הללו, אנחנו נוציא את ערוץ החדשות בתוך כשבוע, שבועיים, את הערוץ הרוסי שלושה שבועות לאחר מכן ואת הערוץ הערבי כשלושה שבועות לאחר מכן. אגב, אנחנו לא לגמרי סגורים – יכול להיות שנוציא קודם את הערבי ואחר כך את הרוסי, אנחנו פשוט עובדים על שניהם במקביל. את כל אלה אנחנו מתכננים. יש לנו יסוד מאוד סביר להניח שכל הערוצים האלה יוצאו לפני תום השנה הזאת. מיד לאחר מכן, אם נספיק עוד השנה, נוציא את ערוץ המוסיקה.

אני לא הייתי כאן כשהוחלט על שני ערוצי חדשות. אני מודה שאני לא רואה את הייתכנות הכלכלית כאשר הערוץ הראשון הוא ערוץ ציבורי, יש את חברת החדשות של הערוץ השני, ועדת הכספים הוציאה לדרך את הערוץ השלישי ועכשיו מדברים על חברת חדשות – CNN ישראלית. על אחד אולי יש ייתכנות, על שניים אני בספק. למה לא לתת שעתיים של תוכניות תחקיר, כדי שבאמת יהיה מסביב לזה, מעבר לחדשות עצמן, עוד בשר? מה רע בזה?

תוכניות התחקיר האלה מאוד יקרות. כדי לא להעמיס על הערוץ הזה יותר מידי וכדי שיעשה את יעודו האמיתי שזה חדשות, אנחנו נחייב אותו ב-50 שעות. חלק מהתחרות היא כמה שעות נוספות הוא מתחייב לתת מעבר לאותה מכסה של שעה בשבוע תוכניות תחקיר. מבדיקות שעשינו, אם נדרוש יותר, נעמיס יותר מידי על הערוץ דבר שיפגע בתוכניות.

אני רוצה להעיר 3 הערות.

רק תאמר לנו מכוח מה הגעת אלינו.

מכוח זה שבדקתי את הנושא הזה של החדשות, מכוח זה שאני מנסה לארגן קבוצת משקיעים שתלך על ערוץ החדשות, ומכוח זה שיש המון עיתונאים שרוצים שייפתח בפניהם ערוץ חדשות. חברי ואני עשינו בדיקה לעומק לגבי הייתכנות הכלכלית של כזה פרוייקט. המשקיעים שאנחנו עניינו אותם הם לא קטלא קניא במשק, הם משקיעים גדולים. כאשר דיברנו איתם, דבר ראשון הם אמרו לנו: תביאו לנו ייתכנות כלכלית, מה שנקרא BUSINESS PLAN. כשהבאנו, הם לא הסתפקו, הם הטילו על כלכלנים מאוד גדולים לעשות ייתכנות כלכלית. כשהם הגיעו למסקנה שיש על מה לדבר, הם שאלו הרבה שאלות. אנחנו, הצד העיתונאי, ניסינו להוביל אותם להכנס לפרוייקט הזה כשהם יגיעו למסקנה שהייתכנות הכלכלית היא כדאית. הם לא הולכים להרוויח כסף בשנה הראשונה או בשנה השנייה, אבל באיזור השנה השלישית, רביעית זה יתחיל להתאזן. אני יודע שהדבר שמציק לך, אדוני היושב-ראש, זה אם יש לזה ייתכנות כלכלית.

אם יש משקיעים שמוכנים להשקיע, אז מדובר בגופים שבדקו ובודקים. הם לא ילכו אם לא תהיה להם ייתכנות כלכלית. העיניים היפות של חברי הכנסת או של העיתונאים זה לא דבר שמזיז להם, הם רוצים לראות ייתכנות כלכלית.

תראה, אחד החששות, לפחות שלי, זה שגופים כלכליים גדולים ייכנסו לזה מתוך עניין שהם לא ירוויחו כסף אלא כי זה משרת מטרות אחרות. כאשר יש לך כלי תקשורת חזק, אז גם אם אתה מפסיד זה משרת מטרות אחרות. אני רוצה להיות בטוח שמי שנכנס לפה, לא נכנס לזה כדי שזה יהיה מנוף לדברים אחרים, אלא רואה בזה תכלית בפני עצמה.

מה, אנחנו חשדנים? אנחנו בוחנים כליות ולב? האם מאחורי בדיקת הכדאיות הכלכלית מסתתר זה שכדאי לגוף שיהיה מעורב בערוץ החדשות, אני לא יודע. אם כן, אז מה? אנשי המקצועי, תאמין לי, הם כאלה ששום דבר לא יזיז להם. גם אם יהיה משקיע ענק, הם יעשו את עבודתם ביושר. בקטע הזה אני מציע לתת אמון. אני מאמין בעיתונאים שאנחנו מנסים לארגן. ממה שאני שומע, המכרז כקו הולך לתת הרבה כוח לאנשי המקצוע, כדי שאותם בעלי מאה לא יוכלו להשפיע על אנשי המקצוע. תן אמון באנשי המקצוע. אני לא יכול לחשוף פה שמות, אבל תאמין לי אלה לא אנשים שיבוא איש העסקים וישפיע עליהם בכסף כזה או אחר. הזמן פועל לרעתנו מסיבה פשוטה: המצב הכלכלי והבטחוני ידוע לכולכם. אותם משקיעים מתחילים לעצור כשהם רואים שהמצב הזה הולך ונמשך. אני לא יודע אם כשתאשרו את ההחלטה בעוד שבועיים, שלושה הם יהיו. היום הם מוכנים. אנחנו אמרנו להם שהיום הוועדה מתכנסת.

אבל גם ככה עד שהמכרז מתפרסם.

מדובר על תקופה עדינה. אני לא רואה הרבה משקיעים מחו"ל באים להשקיע בישראל.

אבל הפריחה של החדשות היא דווקא בתקופה שיש אירועים.

כן, אבל לך תדע אם הם יראו את זה כך בעוד חודש כמו שהם רואים את זה היום. הייתי מאוד מבקש לקבל החלטה, כדי לאפשר לערוצים היעודיים לצאת. אנחנו מתעניינים בערוץ החדשות. אנחנו חושבים שזאת אפשרות להרבה אנשי מקצוע לפתוח מקום עבודה חדש. לגבי הייתכנות הכלכלית, אני רק יכול לומר שהמשקיעים לא הולכים להיות מיליארדרים מזה, אבל אני מניח שבתוך תקופה הם גם לא יפסידו.

אני חושב שזה נכון להסתכל קצת בחשש על התחזיות הכלכליות של ערוצי הטלוויזיה הנוספים – הערוץ השלישי והערוצים היעודיים, כיוון שהתחרות נעשית הרבה יותר גדולה, מספר הערוצים שהצופה יכול לבחור אותם גדל, מה שגורם לרייטינג של כל ערוץ לרדת. כנראה גם שהוצאות הייצור לא תקטנה אלא תעלינה בגלל התחרות בין הערוצים שירצו לייצר חומר מקורי. מבחינה זו אני יכול להבין את החששות של יושב-ראש הוועדה. ההצעה של משרד התקשורת באה לפתור בעיה מסויימת על ידי מכירת תכנים לגורם כמו הערוץ השלישי. על ידי כך היא תקבל כיסוי נוסף לחלק מהעלויות של ערוץ החדשות. מהבחינה הזאת זה בהחלט צעד שמשפר את הייתכנות הכלכלית של ערוץ כזה. לפני פחות מ-10 שנים הופענו בכנסת והבענו את החששות של העיתונות מפני הערוץ המסחרי, אבל היום, במבט לאחור, החששות האלה התבדו במידה מסויימת. אמנם ב-1994 קבוצת "הארץ" הרוויחה 20% ממה שהיא הרוויחה ב-1993, אבל מה שקרה אחר כך - אוסלו והעליה מחבר המדינות - גרם לעיתונות לצאת מהקושי שגרם לה ערוץ 2. עכשיו, ערוץ 3, בתנאים אחרים..

אנחנו מדברים פה על 5,6 ערוצים מפירסום – הערוץ השלישי, ערוץ החדשות, הערוץ ברוסית, הערוץ בערבית, הערוץ הים תיכוני ומורשת.

שתי ההצעות הראשונות של המועצה נראות לי נכונות, כי הן מקדמות את הכדאיות הכלכלית של ערוץ חדשות יעודי. אנחנו חשבנו על ערוץ חדשות יעודי נוסף, שונה. אחד הדברים שאנחנו, קבוצת "הארץ", באופן ספציפי מתעניינים בו, זה ערוץ חדשות כלכלי. הוא פרוייקט הרבה יותר קטן מערוץ חדשות כללי. אם אתה לוקח את עמודי החדשות של עיתון "הארץ", אתה רואה מספר עמודים שווה לחדשות כלכליות ולחדשות כלליות. אנחנו התקשרנו עם חברת CNBC, שהיא קבוצה בת של ג'נרל אלקטריק. אם היתה אפשרות לתת ערוץ חדשות כלכלי יעודי אנחנו היינו הולכים על זה. מדובר על סדר גודל של בין 5 ל-10 מיליון דולר. אנחנו היינו נשענים על מערכת הon line שלנו, שנותנת חדשות כלכליות באינטרנט, ומשלבים בזה גם שידורי חדשות כלליים.

מה שאתה אומר: תשארו עם שני ערוצי חדשות, רק תקבעו שאחד מהם הוא כלכלי.

למשל. כדי שהערוץ הכלכלי יהיה מעשי וכלכלי צריך יהיה היקף יותר משמעותי של חומר חוץ. אני חושב שגם זה דבר רלוונטי, בגלל הגלובליזציה והעובדה שכל מי שמתעניין בעסקים רוצה לדעת מה קורה בעולם.

זה גם חומר זול יחסית לקנייה.

ההתקשרות שלנו עם CNBC או עם גופים אחרים יכולה לתת ON LINE לצופי טלוויזיה מה קורה בבורסות בעולם וכמובן גם חדשות כלליות.

זה אמור להיות בתוך ערוץ החדשות.

אנחנו לא צריכים להתעלם מהעובדה שמחזור הפירסום במדינת ישראל נע סביב המיליארד דולר, כאשר העוגה הזאת מתחלקת. העוגה הזאת לא תגדל כל כך מהר. אנחנו גם לא חושבים שהמשק גדל במהירות כפי שתקציבי הפירסום גדלים. מעבר לערוצים היעודיים, אנחנו פותחים את השמיים בימים אלה לעוד ערוצים נוספים שייכנסו לביתנו, שכולם מלווים בפירסומות, בעיקר של חברות רב-לאומיות. חברה כמו "נסטלה", שמפרסמת בחלק גדול מהערוצים האלה, לוקחת בחשבון שחלק גדול מהערוצים גם רואים בארץ, מה לשחברה ישראלית אין את האפשרות לקחת בחשבון. כשמדברים על מאין יבוא הכסף לאותם ערוצים, צריך לקחת בחשבון שאחד בא על חשבון השני. אם נכנסים ערוצים חדשים וערוצי אינטרנט חדשים, זה בא פחות או יותר על אותו תקציב, צמוד לגידול התל"ג. אנחנו, אנשי הפירסום, בעד כמה שיותר ערוצים כדי שהתחרות תהיה כמה שיותר רצינית. אני מייעץ לוועדה לא לקחת בחשבון את התקציבים שמוצעים לרשות השידור כדי להקים תחנת טלוויזיה פרטית ועצמאית.

אנחנו תומכים בהצעות שהוגשו לאישור הוועדה. בזמנו, כאשר היו הדיונים בוועדה, חשבנו ששני ערוצי חדשות זה קצת יותר מידי כבד.

מה אתה אומר על ההצעה של מר שוקן – להשאר עם שניים כאשר אחד כלכלי?

אני חושב שלערוץ חדשות שמשדר 24 שעות ביממה חדשות יהיה הרבה מאוד זמן להכניס גם כלכלה, כי כמה חדשות כבר אפשר להראות. אנחנו לא חושבים שיש מקום לשני ערוצי חדשות. אנחנו היינו מעדיפים שהכבלים היו מקבלים פירסום והלווין היה מקבל פירסום. אנחנו לא חושבים שלא צריך להיות רגולטור, אבל אנחנו כן חושבים שהשוק צריך להחליט מי יצפה במה. הכוחות הכלכליים במשק הם שיקבעו. בכל העולם השוק מדבר. אם התחנה תהיה טובה, היא תקבל רייטינג גבוה, יהיו לה הכנסות מפרסום, ובעלי המניות שלה יעשו כסף.

אנחנו לא בדקנו את הייתכנות הכלכלית של מעבר משני ערוצי חדשות לערוץ חדשות אחד. הגישה שלנו אומרת שבמקום שבו ניתן לאפשר לכוחות השוק לעשות את שלהם ולבוא עם רעיונות כמו שבאים כאן, שאנחנו לא יכולים לחזות אותם, לנישות שונות של חדשות, אסור לעצור את זה. לכן, יש לנו איזה שהוא קושי לתמוך בהחלטה מהסוג הזה, שממליצה לעבור משני ערוצים לערוץ אחד.

מה עם כשל שוק?

הפתרון של כשל שוק זה להוסיף עוד ערוצים מהסוג הזה. המשמעות של כשל שוק היא כאשר יש מישהו שרוצה ערוץ כזה ואין לו אפשרות לקבל אותו.

מה, אין תחרות בין חברות חדשות?

זה לא עניין של מספיק תחרות. יכול להיות שלצרכן שני ערוצים עדיפים על ערוץ אחד.

אפשר להגיד גם ששלושה ערוצים עדיפים על שניים.

שני ערוצי חדשות זה להרוג את העניין הזה של ערוצים יעודיים. זה לא יעמוד במבחן כלכלי.

מה אתה אומר על הרעיון לעשות אחד כלכלי?

תראה את CNN שמשדרת הכל, כולל כלכלה. על פי אותו משקל אפשר גם לעשות ערוץ יעודי לנשים. הנושא הכלכלי יקבל ביטוי בערוץ החדשות, ובמסה גדולה. מה, בערוץ הכלכלי לא ישדרו חדשות?

בהחלטת ועדת הכלכלה בשעתו היה מרכיב הבו-זמניות. המרכיב של הבו-זמניות הוא בעייתי במיוחד. אם בתוך הוועדה יש את ההסכמה לכך שאין צורך למנוע מעוד ערוצים להתפתח, כפי שהביעה פה הנציגה של הממונה, אז אנחנו נשמח אם מרכיב הבו-זמניות ילך מן העולם ונוכל לפתוח בערוץ אחד, לראות איך הוא מתפתח, ולאחר מכן לשקול אם יש מקום לעוד ערוץ. מהבחינה הזאת נצא מאוד מרוצים.

כשדיברתי על ערוץ כלכלי, דיברתי על פרוייקט בסדר גודל של 5,6 מיליון דולר שנשען על תוצר לוואי של מערכת כלכלית קיימת. זה דבר שצריך לחשוב עליו.

האם יש דבר כזה?

CNBC זה אחד הערוצים המצליחים ביותר. נכון שכתוצאה מההצלחה העצומה של אחת היחידות של ג'נרל אלקטריק CNN הרגישה צורך להגביר את המינון הכלכלי בשידורים שלה. באמריקה הנושא הכלכלי הפך בשנים האחרונות להיות מאוד פופולארי.

אם מדובר על הערוצים היעודיים שיחוייבו לעבור לפלטפורמה של לווין או כבלים באמצעות הוראה של השר, אז מדובר על ערוצים שחייבים להעביר אותם תמורת דמי שימוש. אנחנו לא חושבים שיש מקום להתיר להם לגבות דמי מנוי. אני לא כל כך מבין מנוסח ההחלטה ממי צריך לגבות דמי מנוי. השאלה באיזה ערוצים מדובר.

התיקונים של המועצה בהחלט נראים לנו, כי אלה תיקונים שרק משפרים את היכולת של המשקיע הפוטנציאלי להתמודד עם ערוץ החדשות. ערוץ החדשות הוא ערוץ שקשה מאוד להרים אותו והוא גם לא כל כך מוכר פרסומות, אבל בכל זאת אנחנו רואים ייתכנות כלכלית. אנחנו אחת הקבוצות שכנראה נלך על ערוץ החדשות. אני חושב שיש מקום לשקול ערוץ חדשות נוסף, כפי שהיה בהצעה המקורית, כאשר הוא צריך להיות מיועד בעיקר לתפוצות. לפי הבדיקה שלנו, רק באירופה יש 600 אלף דוברי עברית. הם מתים לקבל חדשות מהארץ. לפי הבדיקה שלנו והמדגם, הם מוכנים לשלם עד 25$ למנוי. אם ערוץ 2 היה משודר לאירופה, הוא היה מקבל 25$ ממנוי. אם יש לך 50 אלף מנויים, זה עושה את הערוץ כלכלי.

אבל מה מונע היום מחברת כבלים אירופית לקלוט את הלווין ולהעביר את זה דרך כבלים אירופים?

אתה צריך לעבור ללווין אחר.

זה סיפור מסובך. יש עניין של זכויות שידור שאתה יכול לשדר רק בארץ.

אבל אדם פרטי יכול להתקין אנטנת צלחת.

בימים האלה, עם מה שמתרחש בארץ, אנחנו מרגישים את החסר של הערוץ הזה. אם מר שוקן רוצה ליצור ערוץ כלכלי ויש אנשים שמוכנים לשלם 50$ לחודש בשביל לקבל את הערוץ, זה עניינו ועניינם של אותם האנשים. אם הוא רוצה לייצר ערוץ כזה, זה צריך לעמוד תחת פיקוח של רגולטור בנושא אלימות, הסתה וכו'.

אני חושב שנושא הפירסום בערוצים צריך להיות פתוח כך שהצרכן יוכל לבחור איפה לפרסם. שום רגולטור לא צריך להגיד ל"תנובה" ול"אוסם" ול"אורנג'" איפה לפרסם ואיך לפלח את השוק. זה מה שנעשה היום.

כשוועדת הכלכלה דנה בשנת 1998 בבקשתה של שרת התקשורת דאז, חברת הכנסת לימור לבנת, לאשר ערוצים יעודיים וביניהם ערוץ החדשות, נושא הייתכנות הכלכלית בכלל לא עמד על שולחן הוועדה ולא היווה סיבה להחלטתה של ועדת הכלכלה לאשר ערוצי חדשות יעודיים. שרת התקשורת בזמנו אמרה שאין מקום לערוך מחקר בדבר ייתכנות כלכלית כל עוד הוועדה אינה מאשרת יציאה למכרז כזה. אחת הטענות היתה שערוץ החדשות עלול להוות מנוף לקידום אינטרסים אחרים, ביניהם אינטרסים פוליטיים, שכדי למנוע אותם צריכים להיות שני ערוצי חדשות. אני מניחה שהיום בטיוטת מסמכי המכרז נעשה מאמץ רציני וכן כדי לנטרל חששות כאלה.

יש גם תיקון חקיקה שעשה רגולציה של הדבר הזה.

הרגולציה היתה בנושא אחר. אחת השאלות היתה אם בכלל מבחינה משפטית ערוץ חדשות יכול להיות ערוץ יעודי לפי נוסח החוק דאז, משום שכשהחוק תוקן ואיפשרו את הנושא הזה של ערוצים יעודיים לא הוזכר בכלל הנושא של ערוץ החדשות. בזמנו היתה מחלוקת משפטית מאוד נוקבת בין גברת דידי לחמן-מסר וביני, כאשר אני סברתי שערוץ חדשות אינו יכול להיות ערוץ יעודי. במסגרת תיקון לחוק ההסדרים, שנעשה בוועדת הכספים, תוקן החוק באופן שערוץ יעודי יכול להיות גם ערוץ חדשות.

אם הוועדה היום איננה חוששת מהדברים שעמדו אז ביסוד קבלת אותה החלטה, היא רשאית לתקן את החלטתה כמבוקש כאן, דהיינו שיהיה ערוץ חדשות יעודי אחד בלבד, או לחילופין, הרשאה לפרסם מכרזים ליותר מערוץ חדשות אחד כשלא מתנים את פרסומם בכך שהם יפורסמו בו-זמנית. כמובן שאם תתקבל ההחלטה הראשונית, זה לא סותם את הגולל בפני שר התקשורת לבוא לוועדת הכלכלה בבקשה לאשר ערוץ חדשות נוסף.

לעניין הבקשה לדרכי מימון נוספות, אנחנו מדברים על סעיף 6ל"ד(1)(ג) לחוק, האומר: "היה משדר הערוץ רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומות ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והוועדה..." דרכי המימון הנוספות שצריכים לקבל את אישור הממשלה ואת אישור הוועדה צריכות להיות מפורטות בפני הממשלה והוועדה. אתמול הובא לידיעתי שדרכי המימון הנוספות לא נדונו בכלל בממשלה. לכן, בכל מקרה, גם אם הוועדה תחליט היום לאשר את הבקשה, הייתי מציעה שהאישור הזה יהיה מותנה בכך שהממשלה תדון בעניין, תאשר ותביא את זה בפני הוועדה. עו"ד ענבר בדבריה הסבירה שדרכי המימון הנוספות היו רק מכירת תוכניות. לוועדה הוכנה איזו שהיא טיוטה של הצעת החלטה לנושא הזה, כאשר מדובר גם על דמי מנוי. אם אכן בדעת השר לבקש את אישור הוועדה לקביעת דמי מנוי על ידי ערוץ חדשות יעודי, יש כאן איזה שהוא שינוי מאוד מהותי בתפיסה, ככל שאני מכירה, של חלוקת מימון עולם התקשורת באמצעות 3 קטגוריות: אגרות, דמי מנוי ופרסומות. כאן זה אפילו לא הוזכר בדברים שהובאו לוועדה, אלא רק בהצעת ההחלטה. אני הייתי מבקשת שדרכי המימון הנוספות יובהרו לוועדה בצורה מאוד ברורה - האם מדובר באמת אך ורק במכירת תוכניות, או שמדובר גם בדרכים נוספות.

לעניין שאלה של ערוץ אחד או שניים, ממצאי הבדיקה שלנו מראים שאין ייתכנות כלכלית לשני ערוצים. יחד עם זאת, אין לנו שום התנגדות שמישהו יבוא וישכנע את המועצה ואת השר שיש ייתכנות כלכלית לערוץ נוסף. מבחינתנו זה תקין וזה בסדר גמור. הדיון מתקיים כאן על שאלת הבו-זמניות של הוצאת שני ערוצים, שעליה אנחנו חולקים. אם תשתכנע הוועדה, השר או המועצה שיש כדאיות כלכלית או יש טעם לשנות את האופי של הערוץ ולהוציא אותו באופי אחר, מבחינתנו אין שום התנגדות. מה שאנחנו מבקשים לשנות זה את הבו-זמניות, כי אנחנו חושבים שזה יהיה לא כלכלי. אנחנו בהחלט לא פוסלים את האפשרות שייקבע שעכשיו יצא ערוץ אחד וערוץ שני יצא אם וכאשר יסתבר שיש ייתכנות כלכלית.

לגבי דמי מנוי ההחלטה המבוקשת היא לאפשר הכנסות נוספות לערוצים הללו, מכיוון שאנחנו מעריכים שמלכתחילה הם מתחילים בעמדת חולשה ונחיתות. אנחנו רוצים לאפשר להם להתכלכל ככל האפשר בכבוד. ההצעה מאפשרת להם למכור את התכנים שלהם.

הכנסת היא התחנה האחרונה. כל חקיקת משנה מהסוג הזה צריכה לעבור את המועצה, את השר, את הממשלה. לפי מה שאני רואה פה, העניין לא בשל להחלטה כי הממשלה לא החליטה על דרכי המימון.

דנתי אתמול עם עו"ד דידי לחמן-מסר בסוגייה הזאת. זאת לא הפעם הראשונה שהסוגייה הזאת עלתה.

אבל מה מפריע לכם לקבל החלטת ממשלה תוך כמה ימים?

ודאי שלא מפריע לי. ההצעה שהובאה זאת ההצעה הנכונה. הייתי רוצה שתתקבל כאן ההחלטה, שתהיה כפופה..

בנסיבות העניין, מאחר שזה כבר הגיע ופורסם על סדר יומה של ועדת הכלכלה, ניתן לאשר, אבל זו בהחלט לא הדרך הראויה.

מה שנאמר בחוק הוא שההחלטה מתקבלת באישור הממשלה והוועדה, דהיינו ועדת הכלכלה. לא מדובר בהכרח על איזה שהוא סדר.

אני חולקת על זה.

בתוך ימים העניין הזה יעלה לישיבת ממשלה. והיה ולא יהיה אישור ממשלה, בוודאי שכל האישור כאן יהיה אישור מותנה.

אבל אז אנחנו נראים מאוד מגוחך.

מכיוון שמדובר על ימים צריך להמתין להחלטת הממשלה.

אני מציע לאשר את זה בכפוף להחלטת הממשלה.

גברת בנדלר, האם די בזה שאנחנו אומרים שמותר להם למכור תכנים כדרך מימון, או אנחנו צריכים להכנס לרמת פירוט יותר מזה?

ככל שמדובר במכירת תכנים נדמה לי שהפירוט הזה מספיק, ובלבד שלא יהיו דרכי מימון נוספות.

אנחנו מתבקשים לאשר 3 דברים: לאפשר מכירת תכנים, כאשר מכירת התכנים טעונה אישור ממשלה, לאשר ערוץ חדשות אחד ולוותר לגבי ערוץ החדשות על התביעה למכסה של הפקות מקוריות שאינן חדשות.

אני לא חושבת שאפשר לוותר לחלוטין לפי לשון החוק.

מדובר על להקטין ל-50 שעות.

הוגש לכם נייר עמדה על צורת המכרז לגבי הערוץ היעודי בערבית. אני מסכים שהחומר יהיה נייר העמדה שייצג את המגזר הערבי, חוץ מהדף האחרון שמציע לכם רשימת מומלצים. אני מבקש לזרוק את הרשימה הזאת לפח, כי היא לא מייצגת את המגזר הערבי.

חבר הכנסת מצא, אתה עדיין איתן בדעתך שצריך לבקש את החלטת הממשלה לפני ההצבעה?

לא, אדוני.

אנחנו נצביע על כל נושא בנפרד. הנושא הראשון יהיה מכירת תכנים – אם אנחנו מאפשרים למי שיקבל את זה לממן את שידוריו גם מתוכניות; הנושא השני אם אנחנו מוותרים על המגבלה של הוצאת שני ערוצי חדשות בו זמנית, והדבר השלישי זה מכסת ההפקות המקומיות שהם לא חייבים.

בכך שאתה מקבל החלטה לאשר ערוץ חדשות אחד, אין כדי למנוע בעתיד מהשר לבוא לוועדה לבקש ערוץ חדשות נוסף.

מי בעד אישור הסעיף הראשון –דרכי המימון?

ה צ ב ע ה
בעד – 7
נגד – 0
נמנע – 1

אושר

מי בעד ערוץ חדשות אחד בלבד, כלומר שינוי ההחלטה הקודמת? היה והשר ירצה בעתיד ערוצים נוספים הוא יפנה לפה ואנחנו נצטרך לקבל החלטה.

ה צ ב ע ה
בעד – 8
נגד – 0

אושר

לגבי הפקות המקוריות ביקשתם 50 שעות. אני מציע מינימום 10 שעות. מי בעד 10 שעות?

ה צ ב ע ה
בעד – 8
נגד – 0

אושר

אני רוצה להזכיר שדרכי המימון יובאו לאישור הממשלה ודיווח על החלטת הממשלה תמסר לוועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40