פרוטוקולים/כלכלה/1577

5
ועדת הכלכלה – 3.10.2000

פרוטוקולים/כלכלה/1577
ירושלים, י"ב בתשרי, תשס"א
11 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 197
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ג', ד' בתשרי התשס"א, 3 באוקטובר 2000, בשעה 12:00

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
מיכאל איתן
זאב בוים
יגאל ביבי
יצחק גאגולה
מוסי רז
יורי שטרן

ח"כ לימור לבנת
דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת
ד"ר עו"ד יזהר טל, יועץ משפטי, משרד התקשורת
עו"ד אריה רשף, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד התקשורת
עו"ד שריל קמפינסקי, סגנית היועץ המשפטי, משרד התקשורת
יורם מוקדי, מנהל המינהלת להסדרת השידורים, משרד התקשורת
עו"ד יעל מלן-יפה, המחלקה המשפטית, משרד התקשורת
מיכל פלד, עוזרת שר התקשורת
שרון פליישר, עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד דוידה לחמן-מסר, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
פנינה זנהב, סמנכ"ל שיווק ומכירות, חברת בזק
יוסי ליטמן, סגן סמנכ"ל שיווק, חברת בזק
אלה בר-אור, דוברת חברת בזק
עו"ד בשמת שלוש, יועצת משפטית, חברת בזק
עו"ד איילת כהן-מען, הלשכה המשפטית, חברת בזק
דוד מזרחי, מנהל אגף רגולציה, חברת בזק
נתי ביאליסטוק, ממונה אכיפה פנימית, חברת בזק
עו"ד הלל איש-שלום, חברת בזק
בני איינהורן, חברות הכבלים
אייל ינוב, חברת אינטרנט של מת"ב
אבי פתיר, מנכ"ל ברק תקשורת, פורום חברות התקשורת העצמאיות
עו"ד דב אברמוביץ, חברת ברק, פורום חברות התקשורת העצמאיות
ליאור חורב, פורום חברות התקשורת העצמאיות
עו"ד נילי יבניאלי, ממונה על הרגולטור, אופק, פורום חברות התקשורת העצמאיות
עו"ד מוריאל מטלון, אופק, פורום חברות התקשורת העצמאיות
עמית שכטר, סלקום, פורום חברות התקשורת העצמאיות
גיל שרון, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי, פורום חברות התקשורת העצמאיות
גיא גל, מנהל שיתוף פעולה ומיזמים בחטיבת אסטרטגיה ופיתוח עסקים חברת פלאפון
אבי בירן, סמנכ"ל רגולציה, חברת פרטנר
אסתר שלאין, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, חברת בזק בינלאומי
יוסי מזוז, מנהל אסטרטגיה ומידע נטוויז'ן, חברות אינטרנט
נחשון אקסלרוד, אינטרנט זהב
דוד ברודט, יו"ר די.בי.אס., שירותי לווין בע"מ
עו"ד יעל מיטס, יועצת משפטית, די.בי.אס., שירותי לווין בע"מ
עו"ד גיורא ארדינסט, די.בי.אס., שירותי לווין בע"מ
עו"ד רמי בן-נתן, די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ
בני כהן, יועץ, די.בי.אס., שירותי לווין בע"מ
גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות
אביעד ויסולי, יו"ר קו חם לצרכן
מירי ויסולי, מזכירת קו חם לצרכן
עמוס שוקן

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ









ס ד ר ה י ו ם

מתן רשיונות לשירותי אינטרנט מהיר



מתן רשיונות לשירותי אינטרנט מהיר

אנחנו פותחים את הישיבה השלישית של ועדת
הכלכלה. הנושא העומד על סדר יומנו הוא מתן רשיונות לשירותי אינטרנט מהיר.

הייתה אליי פנייה של שלוש חברות - של סלקום, ברק ואופק - שבה כתבו לי ש"ככל הנראה יינתן בימים הקרובים רשיון זמני למתן שירותי אינטרנט מהיר לחברות הכבלים בנוסף להיתר שניתן לבזק". אני עוד לא יודע שהוא ניתן, אבל הם כנראה יודעים.

לצערנו הוא לא ניתן.

הם מדברים גם בלשון עבר, ניתן.
"הסדרת התחום בתקנות ולא באמצעות חקיקה ראשית מנוגדת להמלצה של היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו מה10- באפריל". יש כאן עוד הרבה דברים שכתובים על בנקים וכולי, ובסוף נאמר ש"הסדרת נושא האינטרנט המהיר שלא באמצעות חקיקה מסודרת תמנע תחרות ראויה ושוויונית בתחום ואנו מבקשים לקיים דיון בסוגייה בוועדת הכלכלה של הכנסת".

מאחר שהדברים נראו לי מספיק חשובים כדי שאכן נקיים דיון, בנוסף לדיונים קודמים שהיו, החלטתי לקבוע את הישיבה. נתחיל בזה שנשמע מפי מנכ"ל משרד התקשורת שיאמר לנו היכן הדברים עומדים ואחר-כך ניתן את רשות הדיבור לאורחינו.

יש פה כמה נושאים במקביל.

אתה ודאי מכיר את המכתב.

לא, אני רואה אותו פעם ראשונה.
אני רוצה להזכיר ששר התקשורת סיים לפני כחודש את תקנות רשיון כללי וממחר בעצם כל מי שרוצה ועומד בקריטריונים, יכול להגיש בקשה לרשיון ואני מבטיח שמשרד התקשורת יעשה הכל כדי לטפל במתן הרשיון כמה שיותר מהר. כל הדברים פורסמו ואני מקווה שנקבל את הבקשות לרשיונות ובזמן הקרוב יהיו כמה בעלי רשיונות למתן שירותים פנים ארציים נייחים שיוכלו להתחרות בחברת בזק. אני מניח שיינתנו רשיונות כאלה, עיקר הגופים יוכלו לתת שירותים רחבי סרט ולהתחרות בכל התחום החדש הזה שהיום נפתח וצומח, כי שירותי הטלפוניה של בזק הם שירותים איכותיים, הם גם במחירים נמוכים יחסית, הם גם זמינים בכל מקום בארץ ואני חושב שאפשר להתגאות בהם. אני לא חושב שמישהו מתכוון להתחרות בטלפוניה ראש בראש אלא עיקר התחרות תהיה בשירותים רחבי סרט.

בימים הקרובים, בשבוע הבא, נפרסם את המכרז לרשיון משולב על-בסיס רשת גישה אלחוטי. זה רשיון משולב כי הוא משולב במובן הזה שהוא גם לפי חוק הבזק וגם לפי פקודת הטלגרף האלחוטי. זה רשיון לשימוש בתדרים בשביל שירותי תקשורת פנים ארציים. בסלנג שלנו הוא נקרא רשיון משולב. המכרז ייקח זמן מה. הבעיות העיקריות שלו הן כמובן התהליך של פרי-קווליפיקיישן של המשתתפים ואנחנו רואים הרבה מאוד בעיות של בעלות צולבת ואם רוצים להסדיר אותם זה תהליך של פרי-קווליפיקיישן ובאופן טבעי תהליך כזה לוקח את הזמן שלו ואחרי כן יהיה תהליך של בעצם מכירה פומבית, כאשר פעם ראשונה שעושים בישראל מכירה פומבית על רצועות התדרים והמרבים במחיר יקבלו את הרשיון.

נבדקת אפשרות מתן רשיון קצר מועד לחברות הכבלים. הנושא הזה עלה בדיונים שהיו עם משרד ראש-הממשלה, בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה, על הרקע מדוע אי-אפשר לתת לחברות הכבלים רשיון נורמלי ארוך מועד עד לשינוי בחוק. לשינוי בחוק יש את המורכבות משלו וההערכה שזה ייקח יחסית הרבה זמן.

אתם יוצאים מתוך הנחה שאנחנו נהיה איטיים?

לא, אנחנו יוצאים מהנחה שהנושא הוא מורכב,
סבוך, צריך לתת לו את תשומת הלב הראויה.

אני זוכר שבפסח אמרתם לנו עד יום העצמאות.

ברשותכם, עוד שני משפטים ואני אגיע לזה. היועץ המשפטי בודק אם יש אפשרות לתת רשיון קצר מועד, והכוונה היא עד תום תקופת הזיכיון הנוכחי, לכבלים. הכבלים מעונינים בזה. עם כמה פגישות עם אנשי הכבלים – ועוד אין אישור סופי מהם – אני מתרשם שהם נעתרים לכל דרישותינו.

מה הם אמורים לקבל לפי הרעיון הזה ליתרת
תקופת הזיכיון?

רשיון. היועץ המשפטי לממשלה, אני מקווה
שבקרוב, אולי עוד השבוע אבל אני לא יכול לדבר בשמו, ייתן את חוות דעתו המשפטית ואם היא תהיה חיובית, אני מניח שנלך לכיוון. אם לא, אז לא.

אם אני זוכר את חוות הדעת, היא אומרת לכאורה
שחברות הכבלים קיבלו רשיון לטלוויזיה ולא לדברים אחרים.

חזקה על היועץ המשפטי שהוא יודע לפרש את
חוות דעתו יותר טוב ממני.

יש תוספת כלכלית והם לא יכולים לקבל את זה.
בגדול זה הרעיון.

אם היועץ המשפטי יאמר שזה תקין, לך. אם יגיד
שלא תקין, לא נלך לזה.
מבחינת תקשורת רחבת סרט בתחום הסלולרי, גם כן תחום מאוד חשוב, בדיוק דיברנו עליו לפני הדיון, שר התקשורת פרסם במאי את המדיניות שלו בתחום הזה. בעקבות זה היו כמה הערות ובוצעו כמה תיקונים וב21- בספטמבר מונתה ועדת מכרזים במטרה לגלגל את המכרז של הדבר הזה, בעצם שירותים של דור שני, דור שניים וחצי, דור שלישי מוקדם ככל האפשר. יש לוחות זמנים שהתדרים זמינים והכוונה היא לסיים את המכרזים מספיק זמן מראש.

מה לוח הזמנים שאתם רואים כרגע?

למכרזים הסלולריים עוד לא קבענו לוח זמנים
מפורט ונוכל לקבוע את זה אחרי מספר ישיבות של ועדת המכרזים. בצורה מוסמכת אני אוכל לתת לך את לוח הזמנים רק אחרי ישיבת ועדת המכרזים, אבל להערכתי מדובר בחודשים אחדים עד פרסום המכרזים. זאת לאור כל התשתית שהוכנה כבר, התשתית ישנה והתהליך יכול להיות מהיר מאוד.

אני רוצה להזכיר שאם היום כל שלושת המפעילים הסלולריים משתמשים ב70- מגהרץ רוחב סרט, הם מוסיפים לחבילה בתהליך שיתפרס על-פני כמה שנים עוד 175 מגהרץ וזו תוספת מאוד מאוד נכבדה של תדרים. כמובן שכולם היו רוצים יותר, אבל מה לעשות, זה מה שיש וזו תוספת מאוד מאוד נכבדה של תדרים בתחום הסלולרי.

הנושא הבא הוא תיקון 24 לחוק הבזק. הגשנו כבר - שכחתי מתי - תזכיר חקיקה.

למה זה התעכב?

אנחנו מחכים שהיועץ המשפטי לממשלה יסמוך
את ידו על תזכיר החקיקה ואז נוכל לגשת לוועדת שרים לחקיקה ואז הוא יוכל להגיע לכנסת. הוא עוד לא עשה את זה.

אתם הפצתם את זה כבר לפני חודשיים.

אולי יותר, אבל אני לא זוכר ואני לא רוצה
להטעות.

בפגרה היינו אמורים לגמור את זה. הם הבטיחו
לנו שהם יבואו לפני הפגרה לקריאה ראשונה.

אני לא מייצג את היועץ המשפטי לממשלה, אבל
בדיונים הבנתי שהייתה לו סוגייה אחת שהטרידה אותו בנושא די טכני של התמורה. אני חושב שהצענו לפני שבועיים-שלושה פתרון לדבר הזה, אבל אני מחכה לתגובתו ואני מקווה שהפתרון מקובל עליו. לגבי יתר הדברים - לפחות בעל-פה הוא אמר שאין לו בעיות עקרוניות. אני מאוד מקווה שהוא יסמוך את ידו על הדבר הזה ממש בהקדם ואז נוכל לרוץ קדימה בכל התהליכים האחרים.

אם אתם רוצים, אני מוכן להסביר מה כולל התיקון.

לא, אין צורך.

על זה בטח נדון בנפרד בלי שום קשר.

אותנו מטריד שאנחנו רואים את הארץ מנגד כל
הזמן ולא מגיעים לה.

עם כל הכבוד, ודאי יש לו סיבות טובות מדוע הוא
סומך את ידו על חוקים או לא סומך את ידו על חוקים.

הנושא הבא הוא נושא ה-אן-בנדלינג ואופן אקסס, נושא שדיברנו עליו בהרחבה בדיון שהתקיים כאן ביוני. אנחנו עומדים על ביצוע מה שהצגנו לכם באותה עבודה שבכוונתנו לבצע וזאת אולי הסיבה העיקרית שלא אושר לבזק שירות IDSA ואני מקווה שבזק ייעתר לדרישה הזו, ונדמה לי יש לו נכונות כזאת אבל הוא ייצג את עצמו. אם כן, צריך רק לסגור את הפרטים הטכניים ונוכל לאשר לחברת בזק את תיק השירות ואז בזק יוכל לצאת לדרך עם שירות IDSA. אני רק רוצה להזכיר שזה חלק מהרשיונות שלנו ולכן באופן טבעי אם תהיה הסכמה של היועץ המשפטי לכך שהכבלים יקבלו רשיון קצר מועד, אז הנושא של אן-בנדלינג ואופן אקסס הוא חלק בלתי נפרד ממנו. ההבהרות שאנחנו ביקשנו מהכבלים, לוודא מראש שיש הסכמה לדבר הזה כדי לא ליצור סיבוכים יותר מאוחרים בין דברים אחרים. אגב, גם מהחברות הסלולריות אנחנו דורשים אן-בנדלינג ואופן אקסס כתנאי למתן שירותים.

אם למשל חברת פלאפון יצאה עם שירות שאפשר לעשות העברת דאטא בסלולר, דרשנו ממנה – יש לה חברת בת שנותנת שירותים – שאם מחר אתה תקים חברה, תרצה גם אתה להתחבר, תוכל באותם התנאים להתחבר ברשת של הפלאפון כמו שאותה חברת בת מתחברת. זה נותן אופן אקסס וזה הפרדה בין היישומי, בסלנג קוראים לזה תוכן אבל בעצם זה יישומי, לבין התשתית בטלפון הסלולרי. אותו דבר נכון גם לבזק ב-IDSA וגם לכבלים וכך הלאה.

זה בתקציר מה שקרה בתקופת הפגרה.

אני מייצג את אינטרנט זהב. אני סבור שככלל יש
בלבול גדול בשימוש במושגים אופן אקסס ואן-בנדלינג. לדוגמה, הדוגמה שנתן עכשיו המנכ"ל היא דוגמה קלאסית לאופן אקסס ולא כל כך לאן-בנדלינג. כפי שאני מבין את הביטוי אן-בנדלינג, זה בעצם הפרדה, אם תרצה, תמחירית של שירותים שונים שניתנים ולא תפיסתם בתמחור אחד, מה שמאפשר סבסוד צולב וכולי. זו הנקודה שלדעתי יש לשים עליה את הדגש לא פחות מאשר עניין ה-אופן אקסס.

אתה מתכוון שאתה תרצה לגשת, בדוגמה שהוא
נתן, לאותן חברות סלולריות והן יצטרכו לתת לך פירוט של מרכיבי עלות שונים שבהם אתה יכול לקבל נגיד חלק מהקטע או אני לא יודע בדיוק מה המרכיבים השונים של העלות ואתה תוכל לקחת קטעים וקטעים אחרים לקחת או להביא בעצמך. אבל איזה מרכיבים אתה יכול לחלק?

כאשר שירות מורכב מקומפוננטים שונים, שירות
סלולרי מורכב ממה שנקרא טלפוניה, מיכולת העברת דאטא, מאינטרנט.

אמר כאן דני דבר מאוד ברור. הוא אמר שיש
שירות של נגיד מסג'ינג מסוים, יש חברה שמתמחה במסג'ינג, היא באה ורוצה לעשות את זה על גבי הסלולר, והוא אומר שברשיון יהיה כתוב שהיא תוכל לבוא וייגבו ממנה. זה אופן אקסס. עכשיו אני שואל אתכם מה המרכיבים. נגיד אתם רוצים שיהיה גם אן-בנדלינג, אז למה אתם מחייבים את אותה חברה לפי שיטת האן-בנדלינג? מה היא צריכה להציע?

יש פה קצת בלבול. המונח בנדלינג משמש לשני
דברים שונים והוא מתאר שני דברים שונים. דיברו על בנדלינג של שירותים וזו שאלה שלא רלוונטית לוויכוח כרגע והיא לא עומדת כרגע לדיון, אם מותר או אסור לצרף כרגע שירותים. זה כמו שאני מביא לחברת אורנג' ומוכר בנדלינג של שירותים, את כל השירותים ביחד, אבל זה דבר שהוא לא רלוונטי לענייננו ואנחנו לא נכנסים אליו כרגע. הבנדלינג שאנחנו מדברים עליו כרגע, דיברנו עליו בחצי השנה האחרונה ואליו לא התייחס עדיין מנכ"ל משרד התקשורת, הוא האן-בנדלינג שמדבר על פירוק רשת הגישה לבתים. על זה אנחנו מדברים.

אני מציע שכדי לא ליצור בלבול נדבר על מונחים בצורה מדויקת. סוגיית האן-בנדלינג היא המנגנון המוכר בעולם המערבי כולו, המנגנון לפתיחת שוק תקשורת הפנים-ארצי לתחרות. אני רוצה להדגיש שלא מדובר כאן רק על האינטרנט המהיר והרשיונות הם רשיונות לתקשורת פנים-ארצית על כל מה שזה אומר, גם VOICE וגם דאטא.

אתה נותן לנו הרצאה ואני מבקש בסך הכל לקבל
דוגמה.

רשת הבזק שמגיעה לביתו של כל מנוי, החלק
הקשה ביותר בתחרות הוא להגיע לבית המנוי, מכיוון שלבית המנוי מחוברות היום הרשתות הקיימות של בזק ושל הכבלים. אן-בנדלינג של רשת הגישה המקומית משמעותו מתן רשות במחיר, בתשלום, לחברות המתחרות בבזק ובכבלים להשתמש בחוט.

אתה עושה כאן טעות ומטעה את הקהל.

אני לא מטעה אף אחד.

הבעיה שלנו היא שאין לנו ייעוץ מקצועי עצמאי
משלנו ואנחנו שומעים כאן אנשים כשכל אחד דוחף לאינטרס שלו.

העמדנו לרשות הוועדה את מסמכי המדיניות
שקיימים באירופה בנושא הזה והם מבהירים הבהר היטב במה מדובר וכפי שבאמת הדברים נעשים.

לאיזו מדינה באירופה יש את מה שאתה רוצה?

בכל אירופה המערבית. זאת מדיניות של האיחוד
האירופי. אנגליה, גרמניה וכולי.

מה סלקום רוצה?

אנחנו ביקשנו את הדיון הזה משום שקרה כאן
תהליך שהוא תהליך מאוד מאוד מוזר. לפני חצי שנה ישבנו בדיון, היה מסמך של היועץ המשפטי מונח כאן על השולחן, נקבע שהולכים בדרך של חקיקה. אז עוד לא עבדתי בסלקום, ואני זוכר את חבר הכנסת איתן שואל את משרד התקשורת, את משרד המשפטים שהיה כאן, למה שלא תיתנו לכבלים בינתיים את הרשיון הזמני עד שיאריכו להם את הזיכיונות. היה כאן מי שאמר, ואני לא זוכר מי, שבמדינת ישראל הדבר הזמני הוא הדבר הקבוע ביותר. זאת בדיוק הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה כרגע.

לפיכך אתה אומר שלא ניתן לכבלים כלום.

לא. אני מציע אחת מן השתיים: ראשית, תזכיר
החקיקה הוגש מתי שהוא בקיץ ואז אנחנו הערנו את ההערות שלנו ואחרים העירו את ההערות שלהם ולא שמענו שום דבר שהתקדם מאז. ודאי זה לא מתעכב באשמתנו. אנחנו חושבים שצריך ללכת בדרך המלך. אם רוצים ללכת בדרך הצדדית שספק בעיניי שיש סמכות לתת את הרשיונות הזמנים האלה, לתת לכולם אותו דבר. המנכ"ל אמר שאנחנו החברות העצמאיות, לנו יש את התקנות ועל-פי התקנות 11 חודש עד שהוא נותן לי תשובה. יש לו זמן, אבל לכבלים ולבזק ייתנו מחר בבוקר. זאת אומרת, כשאני אגיע כבר לנתיב הייסורים – ואני לא בדיוק חברה שירדה אתמול מהירח, סלקום היא חברה שפועלת בשוק הישראלי, יש לה מספר מנויים השני בגודלו אחרי בזק – אנחנו אומרים, אתם רוצים לתת רשיונות קצרי מועד, תנו לכולם באותו מועד ובאותם תנאים.

אני מבטיח שלאף אחד לא ניתן בכוח. אם לא
יבקשו רשיון, לא יקבלו.

אתם לא מבינים מה קורה כאן? כולם מדברים על
הבעיות שלהם, אבל הציבור רוצה מהר. מי שמוכן, שילך לציבור. אתם רוצים על הגב של הציבור. מה שקורה כאן עכשיו זו דוגמה קלאסית. אתם לא מוכנים, אתם לא מוכנים ואתם לא מוכנים ואנחנו נגיד כולם ביחד, אבל זה לא נכון. מי שמוכן, אנחנו רוצים שהוא יצא לדרך כי אני לא יכול לחכות.

אם כאן מישהו מטעה את הוועדה, אנחנו נראה
את זה בחומרה רבה.

אנחנו אומרים או ללכת בדרך המלך, או אם
מחליטים ללכת בקיצורים, לתת את אותו קיצור לכולם באותם התנאים. מזה נובע כמובן שחייבים לתת לנו את האפשרות להשתמש ברשתות הקיימות.

תשאלו אם הוא מוכן גם לאן-בנדלינג כמו שהציע
המנכ"ל בתמורה.

זה אתה תגיד כשיגיע תורך.

אני חושבת שצריך קודם כל להתייחס למה
שמיכאל איתן דיבר עליו. אנחנו מתעסקים בכל מיני פינות והפס הרחב עוד לא נפתח במדינת ישראל ואני חושבת שזה חבל לכולם, לכלכלה, לחינוך וכולי. אפשר לומר כאן הרבה מלים יפות וציוניות, אבל חבל, אנחנו מתעסקים בכל מיני פינות.

אני מוכרח לומר שגם אתם, בזק, וגם הכבלים
דואגים למצבה של העיתונות הכתובה על-ידי המודעות. בטח חשבתם שבעקבות התחרות של הערוץ השלישי והערוצים הייעודיים, העיתונות הכתובה עלולה להיפגע ולכן אתם דואגים לכך. אני ממש מגבש את כל הדעות שלי לפי גודל המודעה, כאשר ככל שהיא יותר גדולה, אני מאוד מתרשם.

שני הגופים השקענו בזה די הרבה כסף וכנראה
הצלחנו.

הייתי מנסה לשכנע אתכם לרדת מכל הגישה
הזאת, גם אתכם וגם את הכבלים. כל אחד משמיץ את השני.

אני רוצה להתרכז בבזק. כל הקהל פה יודע שבזק
נגד אן-בנדלינג וזה מאוד פופוליסטי לספר איך בכל העולם המערבי ניתן אן-בנדלינג, אבל בואו נבדוק את זה קצת לעומק.

מה עמדתכם?

אנחנו נגד האן-בנדלינג. תן לי לפרט ואני אסביר
את הכל ואני גם אסביר באיזה תנאים אנחנו מוכנים.

תסתכלו על כל העולם, על כל אותו עולם מערבי שדיברו כאן בצעקות אדירות שיש בו אן-בנדלינג, איזה קשיים, כמה שנים לקח לפתח את מתכונת האן-בנדלינג.

בעניין הזה אתם לא שונים מכל חברת טלפון
אחרת ותיקה בעולם.

במדינת ישראל יש שתי תשתיות קרקעיות. יש עוד
תשתיות - ואתם מוציאים עכשיו מכרזים ל-LMDS וכולי – שהן אינן קרקעיות. אין שום סיבה שאותה מדיניות שמשרד התקשורת קבע אותה בערך לפני שנתיים, שהתחרות תהיה על-בסיס תשתיות, אותה מדיניות תתפוגג בגלל איזו מילה שנכנסה לשוק.

אתם לא מבינים שלא יהיה לכם שום דבר אם לא
תסכימו לאן-בנדלינג. תסכימו לאן-בנדלינג, תיכנסו ותרוויחו זמן. חבל על הזמן שלכם. זה לא יעבור בלי אן-בנדלינג.

בסיכומו של דבר זה עניין לא רק לבזק אלא לכל
המשק.

בכל העולם המערבי יש אן-בנדלינג.

באנגליה עוד לא התחיל אן-בנדלינג. נכון, אופק
החליטו שיתחילו בעתיד אן-בנדלינג. אנחנו מוכנים שתהיה סימטרייה בכל הרשיונות, סימטרייה טוטאלית מול הכבלים. לכבלים ייתנו טלפוניה ואנחנו נקבל גם שידורים באמצעות רשת בזק. כשהכבלים יוכלו לעשות אן-בנדלינג ולעשות עוד מהלך פופוליסטי, כשהכבלים אמרו שהם מוכנים לאן-בנדלינג באותו מכתב שפורסם בעיתון - אין טכנולוגיה כזאת וזה לא קיים- כשהדבר הזה יהיה, גם אנחנו נהיה מוכנים להכניס.

אתם עוצרים קידמה.

אני בהחלט מבין את עמדתם כי זה טבעי לגמרי
שאת תרצי להגן על מה שיש לכם כי זה הנכס העיקרי שיש לכם, החיבור למנויים ואתם רוצים שלמתחרים יהיה כמה שיותר קשה. זה בסדר, זה טבעי לגמרי. לו אני הייתי מנכ"ל שיווק שם, גם אני הייתי טוען את אותה טענה.

בארצות-הברית יש ניסוי של אן-בנדלינג.

אין שום דבר כזה. אופן אקסס עוד לא התחיל.

מבחינתנו אנחנו לא רוצים שהמונופול שהיה של
בזק ינציח את עצמו אלא יעשה זאת כמה שפחות. ברור שיש כאן מאבק כוחות כשאתם רוצים לשמור על כמה שיותר ממה שיש לכם ואחרים רוצים לנגוס בכמה שיותר. בהתחשב בזה שאתם גם חברה ממשלתית היום, עדיין חלקים גדולים בידי הציבור, השאלה האם זה לא נכון לגלות איזושהי יותר פתיחות ולתת ליותר שחקנים להיות במגרש. זה נכון שיהיה לכם יותר קשה אחרי שהעסק הזה ייפתח, אבל בכל-זאת לתת ליותר שחקנים לשחק במגרש. אתם רוצים שבאמת לכל דירה יהיה עוד חוט נוסף שיגיע אליה?

יש לה היום חוט נוסף.

לא בכל מקום האלחוט עובד. יש חוט אחד של
הכבלים שמגיע, יש חוט שלכם שמגיע ואת אומרת לכל השחקנים החדשים שהם יהיו החוט הרביעי, החמישי והששי. זה הגיוני מבחינתנו כרגולטור לקבל עמדה כזאת?

אני רוצה לתת דוגמה מעולם אחר והיא דוגמה
חשובה. אנחנו כאילו מדברים על איום שבו בזק מחזיק את כל הפס הרחב במדינת ישראל. אנחנו מדברים על שוק בתחילת התהוותו. שוק בתחילת התהוותו, גם פלאפון - במקרה היא חברת בת של בזק, אבל זה לא משנה לצורך העניין - התחילה, הייתה החברה היחידה, נכנסו המתחרות וחלקן עקפו אותה בסיבוב.

זה אלחוטי ויש הבדל גדול. כולנו מבינים שהרבה
יותר קל להתחרות בדיסציפלינות אלחוטיות למיניהן ולא משנה מה מאשר אתה צריך למתוח את החוט עד לשקע של הלקוח בבית.

אמרו שעוד שבועיים מוציאים מכרזים ל-LMDS.

השאלה שלנו כאינטרס ציבורי האם אנחנו באמת
מעונינים שכל גורם נוסף בשוק שאנחנו רוצים שייכנס למען הגברת התחרות, שגם הוא וכל אחד ימתח את החוטים שלו עד לבית הלקוח או שאנחנו צריכים לחייב גם אתכם וגם את הכבלים להעמיד את מה שיש לכם, כל אחד את מה שיש לו, תמורת תשלום סביר לרשות אחרים. כל אחד רוצה שתהיה תחרות אבל לא אצלו ואנחנו מכירים את זה.

בטח לא רק על-חשבונו. אי-אפשר לבנות את כל
התחרות על הבסיס של תשתית בזק.

אמרתי לכבלים ואני אומר גם לכם. בעולם
העסקים אפשר לעשות כל מיני עסקים להרוויח כסף, בין השאר גם כשתופסים את הצרכן באמצעות מונופול. הזמנים האלה משתנים וצריך להכיר את התנאים, את הנסיבות, ונפתחות הזדמנויות עסקיות עצומות גם אם אתם נותנים לאחרים לעבוד עם התשתיות שלכם. יש לכם נישות ויש לכם יתרונות יחסיים, תפסיקו לנצל את תנאי החממה כי הם הולכים להיעלם. כאן זו דוגמה קלאסית. במקום לחשוב כל הזמן איך לעשות בעד להתקדם עם החברה, עם הציבור, אתם הולכים נגד. המגמה היא אינטרנט מהיר. משרד התקשורת אומר שאתם יכולים לקבל היום, יהיה לכם יתרון יחסי על הכבלים שאתם יש עדיין בעיות ותכף נדבר כי אני רוצה גם אותם לזרז אבל בנפרד. מה אתם עושים? שנה אתם כבר מתווכחים על העניין של האן-בנדלינג.

זה בדיוק ארבעה חודשים.

בזמנו קראתי את ההמלצות של ועדת רוזן ויש לי
אותן כאן על המחשב וכתוב שם עד שתהיה תחרות עם תשתיות. זה מראה לך שהדברים השתנו. דני רוזן והוועדה שלו פרסמו משהו בכתובים והם לבד היו צריכים להתבייש, אבל הם הגיעו למסקנה שאין ברירה, הדברים השתנו ודברים משתנים מהר והשוק היום דורש.

תראו, אתם לא תפילו את זה והאן-בנדלינג יהיה. למה לא לקחת את המגמה ולהגיד בואו נראה איך אנחנו מבצעים את זה הכי טוב לטובתנו, איך נרוויח הכי טוב, נבוא עם תנאים שבהם נוכל להרוויח מהאן-בנדלינג ולא נבוא להילחם בזה.

בניגוד למיכאל איתן אנחנו גם בדקנו מה הבעיות
שיוצר האן-בנדלינג. בכל אחת מהמדינות שהאן-בנדלינג קיים – והוא לא קיים בהרבה מדינות, נכון שיש הרבה קריאות כיוון לקיים אן-בנדלינג, בארצות-הברית זה יוצר המון בעיות, הרבה בעיות ביישום האן-בנדלינג. זו סיסמה נהדרת - זה דבר שכאשר מסתכלים על המעשיות שלו, היא מאוד מאוד רחוקה מלהיות משביעת רצון ומלהיות זו שבעצם מפריחה את התחרות בנושא הפס הרחב ובכל מיני נושאים אחרים.

אני רוצה קודם כל להחזיר את הנושא לקרקע של
המציאות לפני האן-בנדלינג.
אינטרנט מהיר הוא שירות חשוב, חיוני ונחוץ בדחיפות במשק, אבל בנוסף לזה הוא גם שירות מורכב. אינטרנט מהיר לא יהיה במדינת ישראל אם לא תהיה תחרות אמיתית. הדרך היחידה להבטיח שירות כזה בפריסה רחבה, במחיר הוגן ובאיכות טובה היא באמצעות תחרות ואין דרך אחרת. רוצים ראיה? היה צריך ISDN במדינת ישראל, מיכאל איתן יודע, נתנו לבזק לתת ISDN בלי תחרות, בלי תנאים, בלי אן-בנדלינג, בלי שום דבר ועד היום אתה יכול להזמין ISDN אם אתה רוצה, אבל אתה יכול לקבל איפה שהם רוצים. ISDN הוא סופר שירות בשביל אינטרנט מהיר כי ב-ISDN אפשר לגלוש במהירות אדירה, רק היום בשמונים אחוז ממדינת ישראל אי-אפשר לקבל אותו. שיהיה ברור ש-ADSL הוא שירות פי חמש יותר מסובך מה-ISDN.

לכן, אם בזק וכל אחד מאתנו – אני אומר את זה גם עלינו – לא יהיה בתחרות ולא יהיה עליו לחץ, כי זה שירות מורכב ושירות מסובך, לא יהיה אינטרנט מהיר בכל המדינה לכל דורש במחיר סביר.

נקודה שנייה. מי יכול לתת אינטרנט מהיר. אינטרנט מהיר יכול לתת בזק, יכולות לתת חברות הכבלים ויכולים לתת המפעילים החדשים. אם לא יהיה מצב שיהיה בזק, כבלים ומפעילים נוספים, לא תהיה תחרות, כי אם יהיה בזק בלבד – יהיה מונופול. אני מדבר כרגע על התחרות ולפני אן-בנדלינג. אני מדבר בכלל על עצם העובדה שתהיה תחרות ואחר-כך איזה תנאים מקלים לתחרות, אבל קודם כל שתהיה תחרות. לדעתי דני רוזן הצהיר כאן הצהרה היא לא מדויקת וחשוב לי להתייחס אליה.

מי שיכול לתת, אמרתי, אלה אותם שלושת הגורמים. אם לא יינתן לשלושתם, לא תהיה תחרות. אם יינתן לבזק, יהיה מונופול.

גם הלווין יכול לתת.

נכון. גם הלווין. אני דיברתי על בזק, הכבלים
והאחרים. אם יינתן הרשיון לבזק בלבד, יהיה מונופול ולא תהיה תחרות. אם יינתן הרשיון לבזק ולכבלים, יהיה דואפול בעיני הוא יותר גרוע ממונופול. כדי להבטיח תחרות אמיתית צריכים להיות לפחות שלושה גורמים שייתנו את השירות הזה. דרך אגב, גם בסלולר התחרות האמיתית התחילה כשנכנס הגורם השלישי ועד אז הייתה תחרות בעירבון מוגבל.

סלקום התחיל עם מחירים יותר נוחים מפלאפון.

נכון, אבל בגלל תנאי המכרז.
התחרות האמיתית תהיה אם יהיו לפחות שלושה גורמים. כלומר, יותר משניים. בראש וראשונה צריך להבטיח שיהיו שלושה גורמים לפחות שיתחרו באספקת השירות הזה כי אחרת לא יהיה השירות הזה, כי גם לבזק וגם לכבלים יש אינטרסים כאלה להבטיח שתהיה תחרות בעירבון מוגבל, באזורים מסוימים, איפה שמתחשק להם, פריפריה כן, זה לא וכולי. אני אומר שזה תנאי יסוד לכל הסיפור הזה.

דני רוזן ציין בתחילת דבריו שבסוף השבוע מקבלים רשיון לכל דורש, אבל אני מציע שנבדוק בסוף השבוע כמה בקשות לרשיון הוגשו למשרד התקשורת כי בד בבד עם פתיחת השוק למתן רשיונות למפעילים חדשים, הטיל משרד התקשורת כאלה מגבלות וכאלה אילוצים על המפעילים החדשים, שבלי גישה אלחוטית אי-אפשר לעמוד בהם, כמו אזורי כיסוי, תנאים, יוניברסל סרביס וכולי. ברור לכל אחד שפעיל בענף הזה שאי-אפשר להיכנס כמפעיל אלטרנטיבי ללא שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות.

אתה רוצה שימוש בתדרים אלחוטיים?

בלי שימוש בתדרים אלחוטיים אי-אפשר לעשות
שום דבר ואף אחד לא יעשה ואני מוכן לחתום שבסוף השבוע, מועד הגשת הרשיונות, לא תוגש אף בקשה.

ברשיונות האלה אין לך את התדרים?

אין. דרך אגב, משרד התקשורת הסביר לכולם
שהמפעילים החדשים חייבים ללכת בגישה אלחוטית. המכרז לתדרים יפורסם יכול להיות בשבוע הבא. דרך אגב, שיהיה ברור לכם שבמשרד התקשורת שבוע הבא הוא לא תאריך מוגדר. לכן יכול להיות שבשבוע הבא יפורסמו המכרזים בתהליך שעמית שכטר יש לו 11 חודשים – אפשר להתווכח אם זה יהיה 11 חודשים או 36 חודשים – ואז בסוף יהיו רשיונות עם מפעילים אלחוטיים עם תדרים. בתהליך כמו שהוא מתנהל היום זו תהיה ערובה לכך שלא תהיה תחרות.

האן-בנדלינג הוא מאוד חשוב, אבל קודם כל צריך להבהיר את העניין הזה.

מה התביעה שלכם?

אנחנו מבקשים שייווצרו תנאים שיאפשרו תחרות
מיד.

דהיינו?

דהיינו לתת את אותם רשיונות זמניים לכולם. כל
מי שרוצה להשתתף ועומד בתנאים, יקבל. מאחר שהאילוץ של משרד התקשורת לתהליכים הרגולטוריים של התדרים וכולי ארוך, שייתנו לנו מיד בינתיים את הנושא של האן-בנדלינג.

אם זה יהיה בלתי צודק כלפיהם, ייתנו לך
אפשרות להשתמש בתדרים כרגע נניח בחינם ואתה תגלה בעוד זמן מה, אחרי שהשקעת המון כסף, שאתה משלם המון?

הוא לא מציע בחינם. הוא אומר שייתנו לו
בינתיים.

אנחנו יודעים שממשלות אירופאיות גייסו הרבה
כסף ממכרזי התדרים האלה. זה יהיה לא הוגן כלפיכם אם ייתנו לך כרגע את הרשיון ובעוד כמה חודשים יגידו לך שתשלם עוד מיליונים.

כדי שנוכל לתת שירות מיד, תנו לנו אן-בנדלינג
באותם הזמנים כמו לכבלים. תנו גם לנו זמני עם אן-בנדלינג. אני אפילו אומר שאני מוכן לקחת אן-בנדלינג זמני.

אתה משדר רק אצל בזק או גם אצל הכבלים?

גם אצל הכבלים. אם נותנים להם, שיהיה לכולם.
אני מוכן לקחת אן-בנדלינג זמני. אני מוכן אחר-כך להעביר את הכל לאלחוטי, אבל זמני לתת לנו מיד.

על-ידי זה אתה לוקח סיכון.

אני לוקח סיכון.

אם אחר-כך יהיה מכרז ואתה לא זוכה בו, כל
ההשקעות שלך ירדו לטמיון.

מוכן לקחת את הסיכון. תנו לנו את אותו רשיון
זמני כמו לכבלים עם אן-בנדלינג זמני. אפילו תגבילו את האן-בנדלינג בזמן ואז אנחנו מיד נותנים שירות. אנחנו יכולים לתת שירות באופן מיידי עם אן-בנדלינג.

באולם יש הרבה מאוד אינטרסנטים מגופים
שונים וזה יוצר בעיה.
משרד התקשורת באמת הוביל תקופה ארוכה מאוד תוכנית שכדי לקבל רשיון ויכולת להציע שירות, אתה צריך להשקיע. זו הייתה מדיניות התשתיות ובאמת היום בעולם יש חמש-שש תשתיות אלא שיש לוח זמנים להתפתחויות טכנולוגיות.

כמה דרך אגב בזק השקיעה בתשתית שלה?

אני לא יודע.

מיליונים רבים.

פעם בזק היה באופן טבעי מונופול כי לא היה אף
גורם שיכול היה להשקיע השקעות ולכן זה דבר טבעי. התחרות התחילה רק כשנכנסנו טכנולוגיות שעולות הרבה פחות ונותנים פתרונות דומים. זה טבעי ולא צריך להעניש אותם כי הם היו שם.

בתחרות, אם אתה בא עם השקעה ושם השקעה בתשתית, אתה באמת מקדם את הכלכלה, אתה מקדם תחרות. אן-בנדלינג זו מילה שצריך ללמוד אותה טוב. אן-בנדלינג זה בעצם איזושהי טפילות מסוימת והיא אומרת ככה: אני מתלבשת על כל ההשקעה שלהם, השקעה של אלו, השקעה של אחרים, לא עושה כלום.

היא מקבלת כסף עבור זה.

מה היה ההסכם עם YES, זה לא אותו הדבר?

כן. גם YES זה אן-בנדלינג. לכן אתה לא יכול לתת
אן-בנדלינג לכל אחד. אתה יכול להשתמש באן-בנדלינג במקטעים מאוד קטנים, לדוגמה, מי שזכה ברשיון למשהו, אתה יכול לעזור לו. אתה לא יכול לתת לברק היום אן-בנדלינג להיות טפיל על בזק סתם. למה לא תיתן לבני איינהורן להיות האן-בנדלינג? אם ברק יזכה ברשיון התדרים ותהיה לו בעיה של פתרון במקטע מסוים שההשקעה הלאומית לפתרון הבעיה במקטע היא לא אפשרית, תיתן לו אישור לאן-בנדלינג על בזק במקטע, אבל אל תיתן לו לרכב על בזק בצורה טוטאלית כי זה לא הגיוני, זה לא מקדם שום דבר ואין סיבה לכך.

אפשר לתת אישור זמני.

אם אישור זמני, אני לא יודע אם ברק יהיה שחקן
כי הלא יהיו רק שלושה שחקנים בתחום שיזכו במכרז התדרים. זוכה יכול להיות בני איינהורן עם משקיע זר ויכול להיות שברק בכלל לא יזכה, אז מה פתאום ניתן לברק היום?

אם משתמשים באן-בנדלינג, צריך להשתמש בו בצורה חכמה ולפתרון בעיות נקודתיות. צודק המנכ"ל, גם בארצות-הברית כשניסו איזשהו מהלך, חוזרים בהם מזה ואני אתן לו להסביר את זה.

הכבלים יכולים לתת היום פתרון ואי-אפשר לחכות לטכנולוגיות כי יש לוח זמנים לכל הטכנולוגיות. גם כשירצה האלחוטי, ה-LMDS להיכנס, תמיד יבוא הלווין ויגיד שיחכו גם לו, והוא מגיע עוד שנתיים אחרי כן. אז נשב ונחכה. אין מדינה בעולם המערבי שכאשר טכנולוגיה הבשילה ויכלה לתת שירות, מנעו את זה כדי לחכות לגורם אחר. בישראל מאיזה שהם שיקולים כל הזמן מעכבים. על הפרק באמת הכבלים ויושבים כאן גורמים שכל הזמן מנתחים את הנושא הזה.

אנחנו קיבלנו החלטה אסטרטגית והיא כל מה שרוצים – נסכים. לכן הסכמנו לאופן אקסס, הסכמנו לאן-בנדלינג ואני לא נכנס כרגע לסוגייה אם יש אן-בנדלינג או אין אן-בנדלינג. מה שאומרים, אנחנו מסכימים וזאת כדי שלא יהיה פתחון פה לאף אחד. כשאני יושב מול אנשים ואומר להם שאני לא מסכים לאן-בנדלינג כי זה לא קיים, חושבים שאני אינטרסנט ולא רוצה. אנחנו אמרנו בהחלטה גורפת שאנחנו מסכימים לכל. רוצים אופן אקסס – אופן אקסס. אן-בנדלינג – אן-בנדלינג. מה שיירצו.

עכשיו יש תירוצים מעולם אחר ולכן להערכתי יוצא המרצע והסיבות הן סיבות אחרות. יש כאן אינטרסנטיות מורכבת ולכן אני קורא לך, יושב-ראש הוועדה, הממשלה מסובכת בהצעת החוק ואנחנו יודעים את זה, היא לא מסוגלת להעביר את הצעת החוק והחוק הזה הוא חשוב. בפוזיציה הזו אתה יכול לקחת את אותה הצעת החוק שהשקיע בה מישהו הרבה מחשבה ולגלגל אותה בדרך אלטרנטיבית. אם זו הצעת חוק ממשלתית, יש אינטרסנטיות מסוג מסוים.

אתה אומר שהממשלה בעלת שיקולים זרים?

אני חושב שיש בעיה ואתה יודע את זה לא פחות
טוב ממני. אני חושב שאם אתם תיקחו את הצעת החוק בצורה זו או אחרת ותתחילו לגלגל אותה, יש סיכוי לעם ישראל שלוח הזמנים יתקצר. אם אנחנו נשב ונחכה שהם יעשו, זה מה שקורה בסבך הרגולציה. האוצר מחכה למשפטים, המשפטים לתקשורת, זה לזה, רק ראש-הממשלה לא יכול לברוח והוא לא מתפנה לזה כדי להחליט.

בימים האחרונים במקרה גלשתי באינטרנט
ונכנסתי לאתר מסוים ממנו הייתי צריך להוריד קבצים. הם נותנים לך מקומות מאיפה אתה יכול להוריד, אבל לא יכולתי להוריד כי המהירות שלי היא כל כך איטית שזה לא התאים לאתרים.

ברשותכם, אני אסביר כמה מושגים.
אנחנו מדברים במושגים של החוק על קישור גומלין, מתן זכות שימוש, ואן-בנדלינג זה מקרה פרטי של הדבר הזה, זה צורת מימוש של קישור גומלין בין רשתות. אנחנו אומרים שנתחבר לבזק ולכבלים, לא איפה שבזק רוצה או איפה שהכבלים רוצה או איפה שהסלולר רוצה, אלא נתחבר איפה שאפשר טכנית ואת התעריפים נתאים בהתאם.

אני מודיע לכם שתמורת מיליון דולר, בלי שאני שואל את בזק, בזק מוכן למכור ויעמוד בתור למכור, אבל בחינם אני חושב שבזק ילך לשביתה. זה רק עניין של כסף. אם שואלים מי ירוויח, אני חושב שמי שירוויח לא הרגולטור צריך לקבוע אלא כוחות השוק צריכים לקבוע מי ירוויח ומי יפסיד. אנחנו צריכים להבין על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אן-בנדלינג.

יש נושא של אופן אקסס שהוא בעצם אומר שיש ספקי תשתית, יש ספקי שירותים על התשתית. בסלנג שלנו, ספקי ערך מוסף או יש כאלה שקוראים להם הפרדת יישומים או תכנים מתשתיות. בישראל מקדמת דנא זה החוק, יש הפרדת יישומים/תכנים מתשתיות, היוצא מהכלל הם הכבלים אבל ברגע שאנחנו נסדיר אותם כמו כל גוף אחר, הבעיה תיפתר. זה תמיד היה ויש שוק מאוד מתפתח, כאשר ספקים של אותו ערך מוסף בישראל הוא מאוד חשוב לתחרות ויש בו המון אינטרנט זהב. זה שוק מאוד יצירתי, מאוד תוסס, מביא את כל הדברים הטובים לצרכן הישראלי בשוק התקשורת הישראלית וכמובן חשוב מאוד שיתקיים וימשיך להתפתח, גם כשנכנסים לטכנולוגיות חדשות. לא כל אחד צריך לבנות תשתיות אלא יש כאלה שרק רוצים לתת שירותים. אינטרנט זהב ישב כאן ונתן דוגמה, אבל אני יכול לתת 300 דוגמאות אחרות.

בנושא של זכות שימוש ומימוש זכות שימוש מעבר לוויכוח על האן-בנדלינג של הלוקל לופ שלזה התכוונו - יש אן-בנדלינג גם של דברים אחרים כמו משלוח חשבונות. למה שבזק לא תשלח חשבון עבור המתחרה? – יש עוד דבר שנקרא טיול בחצרי המנויים, אם זה עסקים או בתים פרטיים.

הסדר שעכשיו הגיעו אליו בקונצנזוס הכבלים והלווין, אחרי התערבות קלה של הממונה על ההגבלים העסקיים ושלי כדי לפתור כמה בעיות טכניות, שבסופו של דבר לא מענים את המנוי. אם יש לו חוטים בבית ונמאס לו מהכבלים והוא רוצה לעבור ללווין, או נמאס לו מהלווין והוא רוצה לעבור לכבלים, עושים את זה בלי שבאים לבית, חופרים לו בסלון, מניחים את כל החוטים מחדש וכך הלאה אלא משתמשים בחוט הקיים. אני מקווה שההסדר גם יעבוד. אותו דבר נכון אני חושב יהיה גם לגבי בזק כי אין שום סיבה שמישהו שרוצה לעבור לחברה אחרת, יש לו בבית כבר את החוטים, אבל יבואו וייחפרו לו בבית מחדש ויניחו חוטים חדשים בדירתו.

אני רוצה לומר שיש מחלוקת וספק למי שייך בכלל החוט בדירה, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה נושא משפטי של זכות קניין שקטונתי מלהיכנס אליו. לגבי עסקים זה עכשיו מתברר בבג"ץ אחרי שהמחוזי החליט שאין לו סמכות והוא העביר את זה לבית-המשפט העליון, זו התביעה של גלוב נגד בזק ואחרים. זכות שימוש זה דבר שקיים היום.

הם טענו שהתשתית בתוך העסק שלהם זה
שלהם?

הצרכן שילם עבור זה.

חוק המקרקעין קובע שכל מה שמחובר לדירה,
שייך לצרכן, אבל בחוק הבזק יש הוראה אחרת.

יש כאן מצב חוקי מסובך שאני לא רוצה להיכנס
אליו אבל אני אומר שצריך להסדיר את זה. גם אם זה שייך לבזק וצריך לשלם לו, עדיין לא צריך לחייב את הצרכן.

הנושא הבא הוא כל התחום של תחרות מבוססת תשתית. אנחנו קבענו כמדיניות – אחרי התלבטויות רבות ודיונים רבים במשך תקופה ארוכה ואחרי התייעצות עם השוק – שאנחנו רוצים תחרות מבוססת תשתית. לפי זה קבענו את הכללים. דיברנו על זה בהרחבה ביוני בדיון שהיה כאן ולכן אני לא רוצה לחזור על זה, אבל אנחנו קבענו יוצא מהכלל שהתחרות בתקשורת רחבת סרט היא תחרות מאוד חשובה – ואני לא רוצה לחזור על דברי אבי פתיר כי אני מסכים אתו – וקבענו כיוצא דופן, הודענו את זה לבזק באפריל, והוא לא כל כך אהב את זה, שאנחנו רוצים אינטרנט מהיר כמו ADSL ושירות דומה בכבלים או בסלולר, אנחנו רוצים שיהיה אן-בנדלינג כדי שספקי אינטרנט למיניהם יוכלו לגשת אליו ישירות ולאו דווקא לעבור דרך כל השירות של בזק. הגענו למסקנה שזה חיוני לפתח תחרות באותו מגזר מאוד מאוד חשוב למשק הישראלי של תקשורת רחבת סרט, אינטרנט מהיר וכל המגזר שהתפתחותו היום היא חשובה.

אתה לא חושב שההבחנה בין טלפוניה לבין
אינטרנט מהיר היא מלאכותית?

זה דיון אחר. תרשה לי לא לענות לשאלה הזאת.

תשעים אחוז מהתעריפים של החברה הוותיקה
לא מפוקחים.

נכון. העידן הזה כבר מת. הוא מפריד הפרדה
מלאכותית בין אינטרנט לבין טלפוניה. אין יותר הפרדה כזאת, זה נגמר, זה לא יחזיק מעמד.

אם תרשה לי לא להתייחס לנקודה, לא בגלל שאני
לא רוצה ולא יכול אלא בגלל שאני לא רוצה להסיט את הדיון לגמרי הצידה. זה נושא בפני עצמו.

אתה תאסור את זה?

אני לא אוסר את זה גם היום, וגם היום אם
מישהו רוצה לדבר למחשב שלו, אין לי שום התנגדות. היום ההסדרה היחידה בתחום הזה היא קישור הגומלין בין הרשת, ספק שירות ערך מוסף שנותן שירות אינטרנט לבין רשת הבזק הציבורית. זו ההסדרה היחידה שישנה בתחום הזה ואין שום מגבלה על שימוש בטכנולוגיית טלפון. לדעתי כל המפעילים החדשים בלי יוצא מן הכלל יקימו רק מערכות אינטרנט. זאת הערכתי, אבל הם יגידו בעצמם.

אנחנו דרשנו מבזק אן-בנדלינג, דרשנו גם מהכבלים וגם מהסלולר. לבזק התייחסנו בפירוש לאן-בנדלינג של הרשת המקומית, להבדיל משבעה סוגים שיש אן-בנדלינג שפירטתי במסמך שלי מיוני. הצענו לבזק שתי חלופות - או קופר אקסס או ביסטרים אקסס – ואנחנו מחכים לתשובה של בזק שתאמר באיזו שיטה הם בוחרים ואז נכניס את זה.

אבל הם אמרו שהם כבר נותנים.

אני צריך לשמוע בקול רם וגם לראות ואז אני
מבין. אני משוכנע שבסופו של דבר הם ייעתרו לבקשתנו בעניין הזה.

אני רוצה לומר שנכון מה שנאמר כאן שבאירופה, הרגולטור האירופאי במועצת השוק המשותף חייב את האירופאים לעשות אן-בנדלינג במדינות השוק המשותף. נכון גם כמו שנאמר כאן שזה לא קיים אלא במדינות בודדות עם הרבה קשיים. עכשיו יש תרעומת גדולה על הרגולטור הבריטי שלדעת כל מיני גופים בבריטניה עושה את זה לאט מדי, עד כדי כך שכולם מציעים לפטר אותו.

לעומת זאת בארצות-הברית קרה משהו מעניין. ב15- בספטמבר, לא מזמן, יצא מסמך שבעצם ביטל את חובת האן-בנדלינג בכל האזורים העירוניים בארצות-הברית. זו תופעה מאוד מעניינת. הוא לקח את חמישים האזורים העירוניים הגדולים בארצות-הברית וקבע שלא צריכים לתת אן-בנדלינג על כל מנוי שיש לו ארבעה קווים ומעלה. כל העיתונים האמריקאים טוענים שלמעשה הוא ביטל את חובת האן-בנדלינג בכל האזורים העירוניים בארצות-הברית וזה קיים רק באזורים הכפריים. זה מאוד מעניין וצריך ללמוד את זה ולראות אם זה רלוונטי לישראל או לא, אבל זה דבר שקרה רק עכשיו ואני לא חושב שהספקתי להבין אותו ולנתח אותו.

רשיון זמני יינתן לכל מבקש. מי שלא יבקש, לא יקבל. צריך להגיש בקשה לפי התקנות ואני מבטיח טיפול מהיר וכמובן שוויוני אם יהיו כמה בקשות יחד. לא עולה על דעתי שמישהו יקבל רשיון בלי שהוא מבקש או בכוח. אני לא מאמין שזה יקרה.

בקשר לסימטרייה בין בזק והכבלים, הערה שנשמעה כאן, אני רוצה לציין בזק כבר מתחרה בשוק התוכן הרב-ערוצי באמצעות חברת YES שלבזק יש בה אחוזים ניכרים. לבזק יש גם אחוזים ניכרים בחברת סלולר. אני חושב שבזק נמצאת בכל התחום של התקשורת, ודאי בשוק התקשורת הרב-ערוצי.

אני רוצה להזכיר לכל אחד את הנושא של לוח הזמנים שמציק לכולם. אני רוצה להזכיר שפריסה של תשתית ומתן שירותים ללקוחות לוקח זמן ואתן שתי דוגמאות משני קצוות. YES קיבלה רשיון בינואר 1999 אבל התחילה לתת שירותים רק ביולי 2000, שנה וחצי לאחר מכן, כי היו כל מיני צרות בדרך ובעיות שונות. פרטנר קיבלו רשיון באפריל 1998 והתחילו לפעול בינואר 2000. לוקח הרבה זמן עד שמתחילים לתת שירותים. גם מכרז לוקח זמן ואני לא חושב שנכון לעכב שירותים לציבור. הדוגמה של פרטנר היא דוגמה מעניינת. פלאפון וסלקום לא הוגבלו כל תקופת המכרז של פרטנר ובתקופה הזו שתי החברות באו עם הרבה שירותים חדשים לציבור, הם עשו שדרוג והם עבדו כמו משוגעים בשטח ואנחנו לא עיכבנו כלום. לדעתי זה רק תרם לצרכן, תרם לתחרות והאיץ את פרטנר.

הערה אחת בעקבות דבריו של מר דני רוזן. YES
היא החברה המהירה ביותר בלווין שקיבלה מזמן הרשיון ועד ההפעלה ולמרות התנאים הרגולטיביים הלא מספיקים. עובדה, אתה הזכרת כרגע את ההסכם עם הכבלים וחבל שככה זה קורה. כלומר, אם כבר מעירים, צריך להעיר עד הסוף.

כמה מנויים יש ברגע זה ללווין? או שזה סוד
מסחרי.

סוד מסחרי. אני כרגע מעדיף לא לומר. הנושא של
הדיון הוא כמובן אינטרנט מהיר ולכן אני אתייחס רק לנקודה הזאת ולא לנושאים אחרים.

קודם כל, אני מחייב אינטרנט מהיר, שיהיה מהיר, כלומר שיהיה במהרה בימינו אם בדרך חוק והמלך המהירה או בדרך קיצור. אנחנו מחייבים את האינטרנט המהיר ואנחנו מחייבים גם את מה שנאמר כאן קודם על-ידי מספר דוברים, תחרות בה יהיו מספר מפעילים וזאת כדי ליצור שוק תחרותי.

עמדתה של YES לעניין הזה היא מאוד פשוטה. אנחנו רוצים להיות במצב שבו ברגע שייתנו רשיונות הפעלה יהיה לנו את שני הדברים שכל הזמן הזכירו כאן, את האופן אקסס, שאנחנו נוכל להפעיל את האינטרנט המהיר בשלב ראשון ואנחנו נפעיל זאת באמצעות ספקי הרשתות הקיימים, קרי, הכבלים ובזק בהתאם. אני אומר שוב, אנחנו רוצים להיות במצב שלא נהיה נחותים בתחרות מול הכבלים כי אחרת משמעות הדבר שאתה יוצר בפועל מצב של נחיתות שבו התחרות שאתם כל כך רציתם אותה בטלוויזיה רב-ערוצית תיפגע.

אין לוויינים אחרים?

אין לנו את האפשרות כרגע טכנולוגית ואני כרגע
לא נכנס לעניין הזה. אנחנו מעונינים באינטרנט מהיר באמצעות הלווין, אבל אין לנו כרגע את האפשרות. אין לנו את האפשרות לתת את האספקה המהירה כפי שאנחנו היינו רוצים.

אם אני מסכם את עמדתי, אנחנו בעד אינטרנט מהיר, אנחנו רוצים אופן אקסס ואן-בנדלינג שיאפשר לנו מרגע שייתנו לכבלים, שייתנו גם לנו באופן זמני.

כמה זמן אתה מעריך שזה ייקח?

אני מעריך שזה ייקח שנתיים עד שיהיה לווין
עמוס 2.

אם אני מבין נכון, אם יש לך אן-בנדלינג, אתה
יכול להתחבר לקבוצות של מנויים, אבל אתה לא יכול לתת לכל אחד לחוד.

לא, אני יכול לתת. לגבי איזה טכנולוגיה אתה
שואל?

תסביר לי כי אני פחות בקי ממך. אני רוצה להבין.
בעיקרון אין בעיה לתת אינטרנט דרך לווין לכל מנוי בנפרד, אבל בגלל שיש לך צפיפות אתה לא יכול כרגע לתת למנוי בודד.

אין לי לווין כרגע.

אבל הקפסטי שיש לך היום מאפשרת לך לתת
לקבוצות מנויים.

לא, אין לי בעיה לתת למנוי, אבל קבוצה קטנה של
מנויים, כל אחד בנפרד.

מה דרישתך?

דרישתי היא לתת לנו להעביר דרך הכבלים בנוסף
למה שיש לנו דרך מקטעי החלל.

כך חשבתי ועכשיו הבנתי שזה כך.

בעיקרון, אנחנו בפלאפון מאמינים שיש צורך
לעודד את החברות העסקיות. כמו סלקום, אנחנו
מאמינים שיש צורך לתת מגוון רחב של שירותים, כולל ה-AMDS ואין שום מקום להגביל אותנו בגלל בעלי המניות שלנו, במקרה הספציפי בזק, ולמנוע מאתנו לתת את השירותים הכוללים.

אתם תובעים אן-בנדלינג, למרות שבעל המניות
הוא בזק.

כן.

אני חושבת שאחת המטרות של האן-בנדלינג בין
היתר זה גם ייזום הטכנולוגיות. זאת אומרת, מתן שירות בטכנולוגיות חדשות. האפשרות שאחרים יאמצו טכנולוגיות חדשות שיאפשרו מתן שירותים חדשים, שאפשר לעשות אותם על תשתית בזק, לפי דעתי מרחיבות את האפשרויות גם מבחינת השוק כולו. זאת אומרת, זה לא רק לטובת המתחרים.

אני חושבת שאת הרשיון הזמני אפשר לתת גם לגבי השימוש בתדרים, או שנסכים מראש למחיר שייקבע כמו שנעשה עם הכבלים, או שנשתתף במכרז, אבל איכשהו צריך למצוא את הפתרון כדי לאפשר לנו להתמודד.

לשמחתי אין צורך להסביר לפורום הזה כמה
חשוב שיהיה אינטרנט לקהל הרחב ואינטרנט מהיר גם כדי להעשיר את הכבלים, גם כדי לגרום להעלאת הרמה ולדעתי זה מעלה את התל"ג באופן ישיר ובאופן עקיף. אני מאחל לכל אחד כאן שרוצה לתת שירותי אינטרנט מהיר בטכנולוגיית ADSL או בכל טכנולוגיה אחרת שיצליח בכך.

אנחנו צריכים לדעת שאנחנו נמצאים בשנת 2000 ו-ISDL, כמו שאמר מר אבי פתיר, לא בדיוק שירות זמין במדינת ישראל. אני גר בשכונה מאוד מסודרת במרכז המדינה והצלחתי להתחבר ל-ISDL בסך הכל לפני שמונה חודשים, וזאת כשמר קאול הכריז על שירות ISDL לפני חמש שנים, ואני יכול לצטט לכם את מה שהוא אמר אז.

אנחנו נמצאים כאשר בשנת 2000 יש לנו 3.5 מיליון מנויים סלולריים וכשלושה מיליון מנויים של בזק. בארץ שלנו, וזו אחת מעשר מדינות בעולם, המנויים הסלולריים הם הרוב. הטכנולוגיה הסלולרית לא באה להתחרות באף אחד מהדברים שדיברנו עליהם כאן. זה בסדר, שכולם יתקדמו, אבל כבר כיום – כמו שהראיתי קודם לחבר הכנסת איתן – הטכנולוגיה הסלולרית מאפשרת להגיע למהירויות שאנחנו רגילים אליהם מזה חמש-שש שנים. הדבר הזה קיים.

אני בא וטוען שאתמול טרח משרד התקשורת להודיע שהוא עומד ליתן שירותים לדור הסלולרי השלישי שהוא דור המולטי-מדיה, הוא דור האינטרנט המהיר. אני טוען בסדר גודל של שנתיים – ואם אני אתבדה, זה שלוש שנים – במדינה הזו יסתובבו אנשים רבים עם מכשירים סלולריים שיאפשרו להם לקבל שירותים רחבי סרט. מי שרוצה, אני יכול בנפרד להסביר את העניין הזה ולהוכיח אותו.

מה שמטריד את מר רוזן ואת משרד האוצר זה לשים מחסום כניסה. בדיון הקודם ישבנו כאן ודיברנו על 16 מיליון שקלים מחסום כניסה להיכנס לשוק הפנים ארצי. אם קרא אדוני את העיתונים של הבוקר, מדובר על הערכות של מאות מיליוני דולרים לשלם לקופת המדינה.

חלק ממדינות אירופה עשו את זה ככה.

חלק ממדינות אירופה עשו את זה נהדר. בואו
נלמד ממדינות אירופה שאנחנו באמת רוצים להידמות אליהן. זוכרים את השאלה למה אין נוקיה ישראלית? בואו נסתכל על פינלנד, בואו נסתכל על שוודיה, בואו נסתכל על הארצות האירופאיות המתקדמות באמת. הן הלכו לכיוון שאת הרשיונות לדור השלישי לסלולר נותנים בכסף סמלי על-מנת שהשירותים האלה יהיו. אני היחידי כמעט בארץ שמחזיק עכשיו הסכמים כאלה אבל לא זאת מטרתי, לא זאת מטרתה של סלקום ולא זאת מטרתה של פלאפון. אנחנו רוצים להביא את השירותים האלה לקהל הרחב. אם משרד התקשורת ומשרד האוצר ימשיכו במדיניות הלא נכונה שדורשת לשלם כספים עצומים עבור רשיונות ועבור תדרים, זה לא יהיה.

אני מודאג מכך שאם יקרה מה שפה כולם רוצים
שיקרה – ובעצם אין סיבה לא לרצות – שמי שנותן היום שירותים, ייתן גם שירותי אינטרנט מהיר, בעצם ייווצר לא אן-בנדלינג ולא אופן אקסס אלא ריכוז מאוד גדול של תכנים ותשתית בידיים מאוד בודדות שבעצם יקשה מאוד על האפשרות לפעולה של גורמים שהם לא בתוך המסגרת הזאת.

מה יגרום לזה?

שאלו קודם את דוד ברודט אם הלווין יתן
אפשרות לנטוויז'ן לספק אינטרנט גם בתשתית שלו והתשובה כנראה היא לא. גם אם יהיה כן, ברור שברירת המחדל של משתמש בכבלים תהיה נטוויז'ן. זו ברירת מחדל של משתמש בכבלים תהיה מה שהם ייתנו.

מה אתה יכול לעשות נגד זה?

להגיד לאנשים שהם לא יכולים לעצור. אתה רוצה
לספק אינטרנט מהיר, תספק, אבל אל תתחרה בלקוחות שלך. אל תתחרה בלקוחות שלך. אתה לא יכול לתת את הכל. אתה רואה שבכבלים עשר דקות מכל שעה זו פרסומת עצמית. היום הפרסומת היא לסרטים שהם מוכרים, מחר זה יהיה לאינטרנט.

אני אמרתי לבזק שייתנו להם את ה-ADSL, תהיה
ברירת מחדל, האדם פעם ראשונה יתפקד במסך שלהם, מה שהם רוצים, אבל שמעת אפשר להגיע לפשרה.

בארצות-הברית יש דיון מאוד רציני בשאלת
המיזוג של אמריקה און ליין וטיים וורנר בגלל הדבר הזה ושם מדובר על גורמים שחלקם בשוק הוא הרבה יותר קטן מהחלקים של הגורמים שאנחנו מדברים עליהם כאן וחברות הכבלים. את משרד התקשורת בכלל לא מעניין ההיבט הזה של החיים. אם יהיה אופן אקסס, גם האתר של "הארץ" יהיה לו מעמד שווה לאתר של חברות הכבלים. אני אומר לכם שהאתר של "הארץ" יהיה שווה לאתר של חברות הכבלים באחד משני תנאים: או שהם יגידו לו, תן לי חמישים אחוז תשלום כדי שתהיה במעמד שווה, או שהם יגידו תכתוב את מה שאני רוצה כדי שתהיה במעמד שווה.

אני רוצה להסב את תשומת הלב למה שאמר מר
דני רוזן קודם על התחרות כפי שהוא רואה אותה
בשוק האינטרנט המהיר. אני חושב שאין סדר בקשר בין זה לבין האן-בנדלינג. היום יש תחרות בשיחות בינלאומיות כאשר יש שלוש חברות ביניהן יש תחרות למרות שהגישה ללקוח היא של בזק בלבד. תחום האינטרנט היום, למעט דברים שהם בשולי השוק לצורך העניין, יש תחרות מאוד מאוד משוכללת בין מספר גדול יותר של גורמים. מאחר שבזק איננה בשוק ההוא, יש היום לכאורה שני שווקים נפרדים – שוק של הולכה, של צנרת נקרא לו, ושוק של ISP. בזכות זה שבזק היא רק אינסטלטור, רק בעלת צנרת, יש תחרות מאוד מאוד יפה בין ספקי האינטרנט ובזק לא ביקשה לשנות את העניין הזה.

לא רק שהיא ביקשה אלא גם עשתה.

כל עוד ימנעו ממנה, היא כנראה גם לא תהיה שם.

אתה לא יכול להגיד דברים כאלה כי יש כאן
חברים שאולי לא יודעים את העובדות.

בארצות-הברית חברות הטלפוניה העיקריות לא
היו מעונינות כל כך לקדם את נושא ה-IDSL בשעתו כי זה גורם להם לבעיה בשירותים כאלה ואחרים.

המצב שלכאורה נדרש אן-בנדלינג מבזק כדי לקדם את התחרות בשוק האינטרנט המהיר הוא פשוט מיותר ואין בו צורך. אנחנו נספק את הצנרת במהירות וברוחב הגדול ביותר שאנחנו יותר כאשר ייבחרו ספקי האינטרנט. רוצים שגם אנחנו נהיה ספקי אינטרנט, זה כבר סיפור אחר.

הדילמה שהוצגה כאן של איך אפשר למנוע
מהציבור שירות שהוא זמין עכשיו מבחינה טכנולוגית היא דילמה מלאכותית והיא נובעת אך ורק מהתעקשות משרד התקשורת על מדיניות של בניית תשתיות עצמאיות ולו גם לתקופת ביניים. פתיחת השוק בצורה של דואופול שבו רק בזק וחברות הכבלים מספקות שירות אינטרנט מהיר, הוא רע לתחרות. אלא שמציגים את הדילמה בצורה מלאכותית ושואלים איך אפשר למנוע מהציבור, ולכן ניתן להם לרוץ עכשיו. ברגע שמבינים שהדילמה הזו היא מלאכותית ואפשר לתת בו-זמנית רשיון לכל החברות על-ידי מתן אפשרות של שימוש בתשתיות של בעלי התשתיות ולו גם לתקופת ביניים, כל הדילמה הזו יורדת והעניין פשוט. אפשר לתת לכולם רשיונות עכשיו וכולם יוכלו לספק שירותי אינטרנט מהיר עכשיו.

אני אומרת עם יד על הלב שאני נמנעת, נמנעתי
כמעט לחלוטין, להתערב או לנקוט עמדה בפומבי בנושא הזה ולא משום שאין לי עמדה, לא משום שאני לא חושבת שאני יודעת מה צריך היה לעשות, ולא משום שאני לא זוכרת שכשאני עזבתי את המשרד או קצת לפני עזיבתי את המשרד, לאחר הבחירות, הביא לי מנכ"ל המשרד דני רוזן תקנות לחתימה לפתיחת שוק התקשורת המקומית לתחרות ואני לא רציתי לחתום עליהן כי חשבתי שלא נכון ולא ראוי. אם זכרוני לא מטעה אותי זה היה לפני כשנה ורבע ואולי אפילו קצת יותר. המכרז היה מוכן כבר אז בעודי במשרד, מוכן לגמרי ודני רוזן יתקן אותי אם אני טועה כי אולי היה חסר שם משהו. אבל אם דני רוזן לא מתקן אותי, המכרז היה מוכן.

אני לא אומרת שלמעשה לא ניתן היה לעשות את כל הפעולות הללו כבר מזמן מאוד, ועוד תקף אותי חברי חבר הכנסת מיכאל איתן על כך שאני מעכבת, משום שהוא חשב שאני לא פועלת מספיק מהר כדי לפתוח את הפס הרחב לתחרות והיו לו טענות כבדות משקל שלא היו בלתי חשובות בעיניי אם כי חשבתי שהוא טועה, משום שחשבתי שלפני כן צריכים ליצור את התנאים הדרושים, לרבות אן-בנדלינג, כדי שבאמת תתפתח בשוק תחרות ולא נמסור את האינטרנט המהיר ואת השוק בידי מונופול ו/או מונופולים ושניהם בעיניי זה היינו הך, גם מונופול בזק וגם מונופול הכבלים כל אחד על-פי התנאים שישנם. אין לי שום ספק שצריך ליצור מצב שבו תתפתח אכן תחרות אבל זה לא צריך לגרום למצב בו יש עיכוב של למעלה משנה או יותר בקבלת הכרעות ובהזזת כל התהליך הזה קדימה.

נמנעתי עד עכשיו מלומר את הדברים האלו לא במקרה. חשבתי שלא נכון ולא ראוי, בטח זמן קצר אחרי שכיהנתי כשרת התקשורת, לומר את הדברים. גם עכשיו אני לא יוצאת לתקשורת ולא עושה מזה איזשהו עניין. קראתי את הראיון עם יושב-ראש הוועדה ואני מסכימה עם תוכנו ועם הדברים שאתה אמרת.

נמנעתי מלומר את הדברים אבל בכל-זאת החלטתי לבוא היום לישיבת הוועדה כדי כן לומר את הדברים. אני עושה את זה באי-נוחות מסוימת כי אני לא חושבת שנכון וראוי ששר לשעבר יתקוף מדיניות או ינקוט עמדה מהסוג הזה, אבל נדמה לי שכבר חלף מספיק זמן. לאור העובדה שחלף מספיק זמן ולאור העובדה שאני לא רואה שיש פתרונות נראים לעין כאלה שיכולים גם לתת פתרון לאינטרנט רחב פס וגם לדאוג לכך שהשוק לא יהיה במצב שנצטער עליו לאחר מכן כי צריך להניח תשתית לעתיד לבוא – למרות שבענף הזה קצת קשה לראות את העתיד לבוא לאורך תקופה ארוכה וצריך לראות את העתיד הקרוב אולי – אני חושבת שבנסיבות האלה, אדוני היושב-ראש, בהיעדר פתרון אחר, יכול להיות שהוועדה צריכה להיות הרבה יותר אסרטיבית. מיד עם שובנו מהפגרה הוועדה צריכה לפעול. זה קצת התמסמס כי החיים הם כאלה וכולנו היינו עסוקים בדברים אחרים.

אני לא חברה בוועדה אבל אני מציעה לך להוביל את זה ואני אתן לך גיבוי מלא ככל שהגיבוי שלי חשוב או לא. אני מציעה שהוועדה תיכנס לעובי הקורה. אני מציעה לקיים ישיבה בשבוע הבא ולהניח הצעה בפני הוועדה, שנכניס איזשהו סדר בדברים על-מנת שלא יהיו עיכובים נוספים.

אני מסכים לדברים.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו מקיימים דיון
שלישי או רביעי בעניין הזה ולכולנו ברור שבלי פתרון חקיקתי אנחנו כאן מסובכים באיזה פלונטר שאי-אפשר לפתור אותו. זה נכון שהדברים הם מורכבים ולכל דבר יש צדדים לכאן ולכאן, אבל אין מנוס ובאיזשהו מקום צריכה להתקבל הכרעה שתאמר מה אנחנו רוצים ועם זה אנחנו הולכים קדימה לטוב ולרע.

כאשר חלק מהמכשולים שניצבים בפני הממשלה הם מכשולים חקיקתיים, בעיקר בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, זה ברור שצריכה להיות חקיקה. אני לא מסוגל להבין למה אחרי חודש וחצי-חודשיים וחצי שמשרד התקשורת פרסם תזכיר, לא מצליחה הממשלה לגבש משהו ולבוא אלינו עם משהו סופי. אני לא יודע מי אחראי לכך.


בשעתו טיפלתי בחקיקה של חוק הרשות השנייה וחוק הכבלים ואני יודע שבנושאים האלה יש פרוצדורה בממשלה, מדפיסים תזכיר הצעת חוק ואז שר התקשורת פונה לשר המשפטים ומבקש להניח את זה על שולחן ועדת שרים לענייני חקיקה והיועץ המשפטי לממשלה או כל משרד ממשלתי אחר יכול לבוא לומר שלגבי סעיף מסוים הם רוצים משהו מסוים, אבל מתחיל איזשהו מומנטום של דיון בוועדת השרים.

מר רוזן, אני רוצה לומר לך - ואני אומר זאת בצורה הגלויה ביותר - שאני קיוויתי כל הזמן שנקבל הצעה ממשלתית ונתחיל לדון בה. אפילו אמרתי לכם שבמהלך חודש יולי נעשה מאמץ ונסיים אותה בחודש. לדעתי אתם, הממשלה, נמצאים בלי לוח זמנים. הדיון של היום רק מראה שיש אינטרסים שונים, גרסאות שונות ווריאנטים שונים ובאיזה מקום אתם צריכים לחתוך. מאחר שאתם לא הפוסק האחרון, הממשלה, זה צריך להגיע גם למליאה וגם לכאן, הכנסת תאמר את המילה האחרונה.

אני אומר לכם בצורה הגלויה ביותר שאם תוך פרק זמן של שבועיים-שלושה מהיום, עד סיום הפגרה, אתם לא תבואו עם הצעה ממשלתית לקריאה ראשונה, אנחנו ניקח אפילו בתור בסיס את הטיוטה שלכם, נחתים עליה קבוצה של חברי כנסת, נלך לוועדת הכנסת, נבקש לפטור אותה מחובת הנחה, נעביר אותה כפלטפורמה לא טכנית אלא כפלטפורמה משפטית.

כל דבר שיקדם את החוק ישמח אותי.

לדעתי אנחנו נעביר את זה בקונצנזוס גדול. כדי
לעבור את שלב הקריאה המוקדמת אתה יכול לקחת כל דבר ואפילו הטענה שנשמעת לעתים טענה של נושא חדש שיכולה להיטען רק אחרי קריאה ראשונה. אנחנו יכולים לקחת את הטיוטה שלכם, קבוצת חברי כנסת תחתום עליה, נעביר אותה בקריאה מוקדמת ולהעביר אותה כאן לוועדה. אם הממשלה לא מסוגלת – אני לא בא אליך בטענה באופן אישי – להגיע לכנסת עם הצעת חוק מסודרת ולומר מה עמדתה ושהכנסת תדון בזה, אנחנו נעשה את המעשה.

אני אומר לך שאם עד עכשיו לא היו לכם לוחות זמנים, אני אומר לך על דעת חברי הכנסת שנמצאים כאן שאם עד סיום הפגרה, אין הצעת חוק ממשלתית, זה מה שאנחנו נעשה. נחתים קבוצת חברי כנסת על הצעת חוק פרטית. אנחנו כאן מתקוטטים, מתגוששים, צורחים וכולי, אבל בסוף יוצא כאן מוצר טוב או רע אבל יוצא מוצר.

כדאי שתשימו לב שבנושא הזה אין בכלל חילוקי
דעות בין חברי הכנסת. אנחנו כולנו חזית אחידה על הצורך בחקיקה.

אחרי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
בוודאי שאין מנוס מחקיקה. אני אומר לך שאתה יכול לומר לכל מי שאתה מכיר בממשלה שאם עד סיום הפגרה אין הצעת חוק ממשלתית שמגיעה לכאן, קבוצת חברי כנסת ניקח את היוזמה לידינו.

כל אחד מאתנו מבין את הצורך בפתרון הסוגייה ובקידום של כל מיני טכנולוגיות חדשות שמתעכבות.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40