פרוטוקולים/כלכלה/1452

5
ועדת כלכלה
11.9.2000

פרוטוקולים/כלכלה/1452
ירושלים, כ"ז באלול, תש"ס
27 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"א באלול התש"ס (11 בספטמבר 2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
זאב בוים
אברהם רביץ
מוסי רז

משה גפני
אופיר פינס-פז
יוסף פריצקי
שלום שמחון

מאיר יפרח ארגון מגדלי ירקות
יוסי דרור ארגון עובדי הפלחה
גרשון שליסל ארגון עובדי הפלחה
עמי אוליאל מזכיר ארגון מגדלי הפירות בישראל
גיא ארליך הוועד לשומרי מסורת
הרב יעקב סבג ראש אגף הכשרות הארצי, הרבנות הראשית
שמעון אולמן, עו"ד היועץ המשפטי, הרבנות הראשית
הרב לוי נפש הרבנות הראשית
הרב חיים פולק רבנות ירושלים
שלמה שמולביץ מנהל המחלקה למצוות הארץ ברבנות ירושלים
בנימין חזן מפקח המחלקה למצוות הארץ ברבנות בירושלים
אילן שבע מנכ"ל ביכורי השדה דרום
חיים פרננדס אגף תקציבים, משרד האוצר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: שנת השמיטה – אפשרות של פגיעה בחקלאים.
















שנת השמיטה – אפשרות של פגיעה בחקלאים.

את הדיון קבעתי לפי הזמנה של שני אנשים: האחד, חבר הכנסת אבשלום וילן, שהוא עדיין בחו"ל, והשני זה חבר הכנסת יוסי פריצקי, שנמצא איתנו כאן. הם היפנו את תשומת ליבי לכך שיש המערערים על תוקפם של ההסברים שנהוגים זה עשרות בשנים לגבי שנת שמיטה. אפילו ראיתי איזה כרוז בחתימה של רבנים מאוד מכובדים על כך שההסדר של היתר המכירה, שהיה נהוג במשך שנים, הוא הסדר שאסור להסכים עימו. ראיתי גם את הרב הראשי בקשי דורון בהופעה בטלוויזיה. מאחר שחבר הכנסת וילן איננו, אנחנו ניתן לחבר הכנסת פריצקי, שהוא אחד המציעים, להציג את הנושא.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. השנה הבאה, שהיא שנת תשס"א, היא שנת שמיטה. יש יהודים שומרי תורה ומצוות שסבורים – זאת אמונתם וזה בסדר גמור - שאין לאכול מגידולי הארץ – יש גם ויכוח מה היא הארץ, אבל את זה נעזוב בצד – בשנת השמיטה, לפיכך הם מבקשים לרכוש ירקות מתוצרת אחרת שלא גודלה בארץ ולא על ידי יהודים. כאדם ליברלי גם אני חושב שזה בסדר גמור, מותר לכל אדם לקנות ירקות איפה שהוא רוצה. יש במדינת ישראל חוק איסור הונאה בכשרות, שאני כבר זועק עליו מאז שאני חבר כנסת. לפי דעתי צריך לבטל אותו, כי החוק הזה מעניק מונופול לרבנות הראשית לשימוש בשורש כשר. בכל העסק שנקרא כשרות מוענק מונופול לרבנות הראשית לישראל. כשרות של בלז או סאטמר יכולה להיות רק כשרות שנייה. קרה עכשיו מקרה שרבנים ברבנויות הראשיות אמרו שהם מקבלים על עצמם את הגישה המחמירה, האחרת, השונה, והם לא מאפשרים את ההסדר שהיה נהוג על פני שנים, של היתר מכירה. מה פירוש לא לאפשר את ההסדר? פירושו של דבר שהם לא יתנו תעודת כשרות, כי הדבר מנוגד לדעתם, למצפונם, למי שיקנה ירקות מחקלאי יהודי שמגדל ירקות כאן על פי עניין שנקרא היתר מכירה. מה שאני חושב שהרבנים האלה היו צריכים לעשות זה להתפטר, ולהגיד: אדוני, אנחנו הולכים הביתה. כך עושה אדם. אבל לא, הם אומרים: לא, אנחנו לא נתפטר, אנחנו נמשיך. לדעתי, אנחנו נכנסים לתוהו ובוהו. למה בתל-אביב בתי מלון יכולים לקנות מהשוק הסיטונאי כי זה בהיתר מכירה, אבל בירושלים אי אפשר לקנות? איזה מן דבר זה? אני רוצה לקרוא את גילוי הדעת של הרב בקשי דורון, שפורסם בעיתון "יתד נאמן": "עשינו ונעשה ברבנות הראשית לסייע לשומרי שמיטה מבלי להזדקק להיתר המכירה ולמסייעים להרחבת מעגל שומרי השמיטה, ולסייע לכל רבנות מקומית שחפץ אלוקים בידה לתקן שבמקומם תשמר שמיטה כהלכה". אם יש חקלאי אחד בארץ שמגדל ולא יכול לקבל על כך תעודת כשרות, זהו סקנדל. את הסקנדל הזה אנחנו צריכים לפתור.

אנחנו מבקשים שהנוהל שהיה בהיתר מכירה, שהיה מקובל כל השנים, יימשך. אני חושב שהעניינים הולכים ומסתבכים. אם לא יפריעו לחקלאים שמגדלים בהיתר מכירה לקבל את האישורים המתאימים לא תהיה שום בעיה.

מה הבנתם מהרב בקשי דורון?

אנחנו הבנו שהעניינים הסתדרו.

מה יקרה אם רבנות מקומית מסויימת תחליט שהיא רוצה להחמיר?

אסור שיהיו לזה השלכות למקומות אחרים.

הוא הבטיח לכם שהעניין יוסדר?

כרגע אנחנו עוד לא יודעים. אם זה לא יוסדר, אז כבר אמרתי מה מגדלי הירקות יעשו.

מר יפרח, מה היה לפני 7 שנים?

לפני 7 שנים היה נוהל של היתר מכירה. אף אחד אז לא הפריע, כולם הסתדרו במסגרת מועצת הירקות.

ו-7 שנים לפני זה?

לא הרגשתי שזה הפריע למישהו.

זאת אומרת שעד הפעם הזאת הדברים זרמו על דעת כולם.

אני מקווה שזה יימשך כך.

אני פניתי לחברי הכנסת וביקשתי את התערבותם כדי למנוע פגיעה בחקלאים. רבנות ירושלים הודיעה בצורה הכי מפורשת שאין בעיה לגבי הפירות, ושהחקלאים מגדלי הפירות יוכלו להמשיך לגדל ולשווק את תוצרתם בדיוק כמו שהיה לפני 7 שנים, 14 שנים ו-21 שנים. אני רוצה להתייחס לנושא של הרבנויות השונות. זאת בדיוק הבעיה. יש רבנויות שונות ויש רבנות ראשית. אנחנו מקיימים דיונים משותפים עם הרבנות הראשית על נושא הכשרויות השונות בגידולים החקלאיים. הבעיה היא שלא מספיק שהרבנות הראשית נותנת את ההכשר על פי הכללים, על פי ההלכות ועל פי הפסקים שלה, אלא יש רבנויות שונות . דווקא פה הייתי שמח אילו היה מונופול של הרבנות הראשית. זה שאין מונופול ויש עוד רבנויות ועוד הכשרים, זה דבר שיוצר את המסחר בכשרויות. את זה צריך למנוע. יש בארץ את מכון התקנים. האם הוא מונופול או לא מונופול? הוא מונופול. אין כמה מכוני תקנים.

אבל אתה לא יכול למנוע ממישהו שהתקן של מכון התקנים לא טוב לו לקחת את המוצר לבדיקה נוספת אצל מישהו אחר.

היינו שמחים להגיע למצב שבו יש תקן כשרות מקובל, מוסכם, שאפשר לעבוד על פיו בכל התחומים. לא יתכן שאנחנו החקלאים נצטרך לממן את כל הכשרויות, את כל ההשגחות. זה עומס כבד עלינו. אם זו מערכת ממלכתית, היא צריכה להיות מתוקצבת כמו כל מערכת ממלכתית אחרת. השירות הוא לא שירות לחקלאים, הוא שירות לציבור שצורך את המוצרים הכשרים האלה.

אני לא כל כך מסכים עם מאיר שהכל חזר לקדמותו. הנושא של היתר המכירה, לפחות על פי רבנות ירושלים, הוא טוב כל עוד הזריעות נזרעו עד ראש השנה. לגבי הזריעות שייזרעו אחרי ראש השנה יש בעיה לפי חלק מהפסיקות. בשנים עברו, אם זה לפני 7 שנים, לפני 14 שנים הנושא הזה היה לפי היתר מכירה והרבנויות נתנו את הכשרויות. היו כאלה שלא קנו את זה. אנחנו במועצת הירקות מעריכים את היקף הקנייה של החוגים החרדים, שלא סומכים על היתר המכירה, ב-11%. כל עוד 11% או 12% יקנו מאפיקים אחרים, כמו מערבים ישראלים או מערביי השטחים, אין בעיה. רצוי שהגורמים החרדיים יתארגנו להביא מאותם גורמים. מתי זה כואב לנו כמועצת הירקות? כאשר פתאום מתחילים להביא ייבוא מחו"ל. גם ייבוא מחו"ל אפשר להביא מתי שרוצים, אבל יש לשלם מכס. אם ישלמו את המכס בגובה שקבוע בהסכמי גת, אהלן וסהלן, אין לנו שום בעיה עם זה. החשש הגדול הוא שיפעילו לחצים פוליטיים, לחצים ציבוריים כדי שלאותם חוגים שנזקקים לזה יורידו את המכס. במועצת הירקות קיבלנו החלטה לאפשר הורדת מכס לאותם 11%, 12% כדי שלא ישלמו סכומי עתק. הבעיה היא מה יקרה אם פתאום יחילו את זה גם על אזרחים אחרים שלא איכפת להם לקנות מהיתר מכירה.

הרבנות הראשית לישראל היא רבנות ממלכתית שנותנת שירותים לכל אזרחי מדינת ישראל בנושאים ובתחומים שונים. אחד הגורמים שהיא נותנת לו שירותים הוא המגזר החקלאי. ברוך ה' זכינו לשבחים מצד החקלאים על שיתוף הפעולה בנושא תרומות ומעשרות, בנושא העורלה. הרבנות הראשית עבדה איתם יד ביד, למעט בחודשים האחרונים שהיה הויכוח על אגרונומים. בואו לא נשכח ש-6 שנים שלמות זה היה לטובת כולם ולשביעות רצונם של כולם. אנחנו נותנים שירות גם למגזר הלא יהודי. לא מזמן נפתח בדיר-אל-אסד בית מטבחיים גדול ומשוכלל. אנחנו כרבנות ראשית עזרנו למי שמנהל את זה. הרבנות הראשית הבהירה שהיא תעזור לכולם. בקטע הזה של היתר המכירה הרבנות הראשית עושה בדרכי נועם לצמצם את היתר המכירה. אנחנו לא נמצאים באותה תקופה שהיינו בה לפני 50 שנה, שהנושא של העבודה בשנת השמיטה היה צורך קיומי. בגלל שהיום זה פחות, אנחנו מצמצמים. אם בשמיטה הקודמת היו כ-15 אלף חקלאים שחתמו על היתר המכירה, השנה זה מצטמצם.

האם יש חשש שתשללו למישהו תעודה?

אי אפשר לבוא בעליהום.

מה זה עליהום? אנחנו עשינו עליהום? אתה יודע מי עשה עליהום?

אני לא רוצה להכנס לזה כי זה לא הנושא.

תגיד מי עשה עליהום על הרבנות.

אני אסביר את זה בהמשך. לא זה הנושא. אם יש לנו חשבון עם מישהו, בטח לא פה.

מישהו נבהל?

לא. אם מישהו חושב שהרב בקשי דורון נבהל, אני מודיע חגיגית שהוא לא נבהל, הוא לא התקפל, הוא לא כלום. הוא לא פוחד והוא לא פחד. היתה הבהרה שמישהו לא הבין אותה נכון. הרבנות הראשית פעלה ותמשיך לפעול לפי הקו שמנחים אותה חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל. הנושא של המגזר החקלאי מטופל כמו שצריך. הרבנות הראשית פועלת ותפעל בדרכי נועם לצמצם את היתר המכירה. כל חקלאי שמקבל על עצמו לא לעבוד בשנת השמיטה קיבל. החקלאים הם לא ילדים קטנים, הם יודעים מה הם רוצים, הם יודעים מה המשמעות של היתר מכירה. אם מישהו מחליט שהשנה הוא חוזר בתשובה והוא לא עובד את האדמה, הוא יקבל אישור.

מה עם אחד שבכל זאת ממשיך?

אני קודם רוצה להתייחס לדבריו של מר פריצקי. אין מונופול. מי שבא ודורש תעודת כשרות, לא בא בגלל העיניים היפות של הרב, הוא בא בגלל האינטרס הכלכלי שלו. מר פריצקי, אם אתה חושב שבעל עסק יוכל לכתוב על העסק שלו בהשגחת ובהמלצת חבר הכנסת פריצקי, תעמוד אתה בראש הרשות הזאת.

הוא רוצה רק כשרות של הרבי מבלז, לא את הכשרות שלך.

ואני רוצה שאת בדיקת הרישוי יעשה לי אברמ'לה.

זאת אומרת שיש מונופול.

לא מונופול, זה חוק. במקרה הזה זה הרבי מבלז, אבל במקרה הבא זה יכול להיות הוועד לשומרי מסורת.

מאה אחוז. אל תקנה.

רבותי, זה לא אשמתו שיש לרבנות מונופול.

בוודאי שזה לא אשמתו, אבל שלא יגיד שאין מונופול.

אם אתה רוצה לקרוא לזה מונופול תקרא לזה מונופול. למה בתי מלון בירושלים לא לוקחים את הכשרות של הוועד לשומרי מסורת?

כי אסור להם.

מותר להם. הם עשו את זה בטבריה ובעוד מקומות. אתה יודע מה קרה? אף אדם לא נכנס.

לא אמת, הרב סבג.

מי שרוצה לסגור את העסק שלו מבחינה כלכלית, שיקח את הוועד לשומרי מסורת או כל גוף אחר. הרבנות הראשית היא רבנות ממלכתית שנותנת, נתנה ותתן את השירות לכל אזרחיה. בעל עסק שירצה תעודת כשרות מכל רבנות שהיא והוא משתמש בהיתר המכירה - יקבל. אם יש רבנויות שהצליחו לשכנע את בעלי העסקים לוותר על היתר המכירה, זה בסדר גמור. אין פה כפייה דתית.

הרב סבג , האם זה ברור שזה בדרכי נועם ולא באיומים מרומזים?

איך אדם מוותר על מקור פרנסתו בדרכי נועם?

אופיר, הוא יוותר מה-6 מיליון שאתה מעביר לו בוועדת הכספים.

מי שיקבע אם העסק הזה יהיה כדאי אלה הלקוחות.

אני חקלאי. תשכנע אותי בדרכי נועם.

אני לא רוצה לשכנע אותך.

הרב סבג, זה ברור לגמרי שלא תהיה שלילה של תעודות כשרות?

אין שום בעיה. מכל רבנות שבעל עסק ירצה תעודה עם היתר מכירה הוא יקבל. מי שיקבע את הכדאיות אלה יהיו הלקוחות. אם אני אראה שלא הולך לי, אני אסגור את היתר המכירה ואני אעבוד בלי היתר מכירה.

אבל בעבר אף פעם לא כתבתם שזה עם היתר מכירה.

אי אפשר להוליך שולל את הציבור.

הרב סבג, לפני 7 שנים, כאשר הוצאתם תעודת כשרות באותה שנה שחלה שנת שמיטה, גם אז נאמר שזה בהתאם להיתר מכירה?

כן. אפשר לקחת קופסאות שימורים ולראות שכתוב על פי היתר מכירה. אנחנו צריכים להיות הוגנים כלפי המערכת וכלפי האנשים.

המגזר שאנחנו מדברים עליו הוא המגזר של החקלאים שמרגיש נפגע.

אם כולם יקנו הכל מייבוא, לחקלאים לא יהיה ממה להתפרנס.

שוק מחנה יהודה סגר איתנו על כך שהוא הולך איתנו עם הכשרות שלנו. זה היה בדרכי נועם. ברגע שיורדים לפרטים, רואים שהשינוי הוא שינוי מזערי בענייני הלכה. לא ביטלו את היתר המכירה ומותר להכניס היתר מכירה לירושלים. למקומות שלהם יש את הכשרות של רבנות ירושלים תכנס תוצרת שמורכבת מהיתר מכירה, כמו פירות וירקות רב שנתיים, כאשר ירקות שנזרעו בשנת השמיטה לא ייכנסו.

זאת אומרת שלירושלים לא ייכנסו ירקות שנזרעו בשנת השמיטה.

ירקות שנזרעו בשנת השמיטה לא מהווים את רוב הסל. תפוחי אדמה גם ככה יוצאים עד חנוכה. זירזנו את חבל מעון שיגמרו את הזריעה לפני שנת השמיטה, על-מנת שנוכל למשוך את תפוחי האדמה מתוצרת הארץ עד פסח. אחרי פסח יש לנו עוד מקומות באיזורי ארץ ישראל שאפשר לקבל מהם. השינוי הזה הוא לא יותר מ20% לחלק מהירקות ובחלק מהזמן.

נניח שלמרכול מסויים יש תעודת כשרות מרבנות ירושלים והוא מחליט כן לקנות ממישהו על סמך היתר מכירה אף שזה נזרע בשנת השמיטה, האם תשללו לו את תעודת הכשרות כתוצאה מזה?

לרבנות ירושלים יש מעמד מיוחד.

מה זאת אומרת מעמד מיוחד?

אתה מועצה דתית. רבנות יש אחת.

ברבנות ירושלים מקבלים את החתך הכי גדול של הציבור. החקלאים משתמשים במעמד הזה. ענבי טלי היו פעם עובדים עם כשרות של לנדאו, עם כשרות של העדה החרדית, עם כשרות של הרב רובין, עם כשרות של בלז ועם כשרות של הרבנות הראשית. היום הם עובדים רק עם הכשרות של רבנות ירושלים.

הם עובדים עם הכשרות של הרבנות הראשית.

ענבי טלי עובדים היום עם החותמת של רבנות ירושלים במקום כל הכשרויות האחרות. רבנות ירושלים לא גובה מהם שום דבר. מי שהציל אותם מהדברים האלה זאת רבנות ירושלים. יש המון מקומות מחוץ לירושלים שעובדים עם חתימת רבנות ירושלים. הם מנצלים את זה שרבנות ירושלים היא רבנות אוניברסאלית שכל הציבור סומך עליה. כמה שיש בנושא הזה יתרונות, יכול להיות שיש גם טיפה נטל, כי רבנות ירושלים מחמירה בכמה דברים. היא לא היתה מגיעה למעמד הזה אם היא לא היתה מחמירה בכמה דברים.

אתם עכשיו הכרזתם על עצמאות ירושלים והתנתקתם מהרבנות הראשית. אני הבנתי שלבתי מלון או מסעדות בירושלים שיביאו מה שנזרע בשנת השמיטה אתם תשללו את התעודה.

אם תהיה בעיה במסעדה או במלון מסויים, היא תפתר בסופו של דבר. מלון או מסעדה שיתעקשו על היתר מכירה ותהיה להם בעיה של תעודת כשרות, נפתור להם את הבעיה.

הרב סבג אמר לנו שהרבנות הראשית החליטה שהיתר המכירה הוא היתר מכירה ומי שיעמוד על זה לא ישללו לו את התעודות. מה שאתה אומר הוא שאם הוא יתקל בבעיה אתה כבר תטפל בו.

אנחנו נפתור כל בעיה שתהיה. יש לנו חובה לתת תעודת כשרות. אנחנו משרתים את הציבור. כל זמן שהמועצה הדתית קיימת, על פי החוק היא צריכה לתת תעודות כשרות. אנחנו לא נשלול תעודות. אנחנו נתמודד עם זה בשעת מעשה.

לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט בנושא כשרות. הוא מופקד בידיו של הראשון לציון. אתמול הייתי בבנימינה. שם לקחו למועצה הדתית את הכשרות, ובצדק. את רבנות ירושלים פיזרו. הם באים לוועדה ואומרים מה שהם רוצים. לא מעניין אותם לא רבנות ראשית ולא שום דבר. הפקרות מוחלטת. שר הדתות פיזר את משרד הדתות. רבנות ירושלים באה לוועדת הכלכלה של הכנסת ואומרת הפוך ממה שאומר מר סבג. לא מקובל עלי. אמר מר סבג לוועדה שהרב בקשי דורון לא נבהל, לא נרתע ולא שינה. אנחנו כחברי כנסת צריכים לפקח שאכן הדברים מתבצעים כפי שסוכם. אם תהיה הלכה אחת של הרבנות הראשית לישראל ובשטח יעשו דברים אחרים, יהיה אוי ואבוי.

מר פולק, אנחנו הבנו מכם שאתם תנהגו לא לפי מה שהרבנות הראשית הנחתה.

אני מוכן לקבל את האהדה הגדולה שאתם פה יוצרים לרבנות הראשית. אם אדון פינס ואתה תכירו ברבנות הראשית לישראל על כל פסיקותיה, אני מוכן להתפזר. אני יותר חסיד של הרבנות הראשית ממך.

בוא נסכם שאתה מתפזר.

הבעיה היא שגם אם אנחנו נכיר בהם, ספק אם אתה תכיר בהם.

בוא נסכם שאתה ואני מקבלים מראש כל פסיקה של הבקשי דורון.

תחתום על זה עכשיו.

אני מוכן. כל מסכת האיומים והלחצים מצד הרב אלישיב על הרב בקשי דורון זה דבר חמור ביותר. זה לא היה צריך להיות. כשמאיימים בחרם על רב ראשי בישראל, אני כאדם לא דתי נפגע. זה לא היה צריך לקרות.

אתה רוצה להגיד לי שהוא מאיים? זה כמו שתאמר לי עכשיו שהשופט ברק מאיים על מישהו.

הרב פולק, אתה אומר שאם, למשל, שופט היה מתמחה שלי, אני יכול להחתים אותו כפייתית.

אתה יודע טוב מאוד שהרב אלישיב לא מאיים. אתה יודע שאם הרב אלישיב יגיד ללכת לעשות מלאכה בשבת, כולם יצאו נגד זה. יש גבול לכל דבר.

אבל כך פורסם.

אז אל תקרא עיתונים.

קראתי בעיתון שפוטרת. זה לא נכון?

האם לבעל בית מלון או מסעדה בירושלים שנוסע לשוק הסיטונאי בתל-אביב לקנות ירקות בהיתר מכירה אתה תשלול את תעודת הכשרות?

לכל רבנות יש את השוק הסיטונאי שלה. אם הרב אלישיב יטגן בביתו נקניק ויביא את זה לבית מלון בירושלים, יגידו לו: אדוני, אתה לא יכול להכניס את זה.

למה?

יש סדר. כל אוכל שנכנס לבית מלון בא עם תעודת משלוח של הרבנות המקומית. אם זה בשר, הוא צריך לבוא עם תעודת משלוח של המפקחים שלנו.

אבל מה רע בזה שקונים בתל-אביב?

שיקנה בירושלים.

אני לא רוצה לקנות בירושלים.

אותה רבנות שנותנת תעודת הכשר דואגת שבמפעל הבשר, בירקות, במחלבה הכל יהיה כשר. המפקח בבית המלון לא מקבל שום מוצר אוכל בלי תעודת משלוח מהיצרן. בתעודת המשלוח כתוב שנשלח לבית מלון X 10 קילו עגבניות, 15 קילו פלפלים ושהופרשו תרומות ומעשרות.

אתה לא סומך על ההשגחה של רבנות תל-אביב?

לאכול בבית כן. אני לא יכול להסכים לזה שכל בית מלון יקנה במקום שונה.

מה רע בזה?

אתה תגיד שזה לא פיקוח. אתה היית מסכים מבחינה וטרנרית שאחד יבוא עם קילו נקניק מתל-אביב והשני יבוא עם קילו נקניק מעזה? הבלבול יכול להיות גדול. אדון פריצקי, אם היית ממונה על הכשרות היית עושה מה שאתה מבין. יש מזל שלא מינו אותך, מינו אותנו.

למה אדם שקונה בשוק הסיטונאי בתל-אביב, שהוא תחת הפיקוח של הרבנות הראשית, לא יכול לקבל תעודת כשרות? אני לא מבין את זה.

אדם יכול ללכת ולקנות היום ירקות בשוק הסיטונאי של תל-אביב בלי שום בעיה. אם יש לחלק מהסיטונאים משגיחים שמקובלים על רבנות ירושלים, אז אפשר להביא את זה. לא לכל הסיטונאים בתל-אביב יש משגיח. לא כל הסיטונאים לוקחים תעודת כשרות מהרבנות המקומית. אם קונים מסיטונאי בתל-אביב ובאים עם הסחורה לירושלים, ירושלים תעשה הפרשת תרומות ומעשרות ואין שום בעיה עם הירקות.

ואם יש בעיה של ערלה?

חכה, אני מדבר על ירקות. 20 המשאיות שהגיעו יכולים להתפזר בכל המקומות בירושלים. יש את הקטע הזה של ערלה. לנו יש פיקוח בכל הארץ.

הרב סבג, אני רק לא מבין למה דבר שהוא טוב לבית מלון בתל-אביב, לא טוב לבית מלון בירושלים.

מי אמר שהוא לא טוב?

אין שום בעיה. כל דבר שטוב לתל-אביב טוב לירושלים. אתם סתם עושים פרובוקציות.

אתה תשלול את תעודת הכשרות מבית המלון?

כל מה שנבדק ואושר ייכנס.

אני חושב שבתשובות שאתם נותנים פה אתם משיגים את ההיפך ממה שצריך להיות מושג. מה שהרב בקשי דורון אמר כבר נאמר. הוא עמד מול עם ישראל ואמר שהוא פוחד מחרם. אני יכול להעיד שהוא אמר לי את זה בחדר סגור. הוא אמר לי: "אני לא הרב גורן שחי בצפון תל-אביב, אני חי בתוך הקהילה הזאת. מאחר ואני חי בתוך הקהילה הזאת, אני מבין את ההתנהגויות של אותה קהילה שאני חי בה". בואו לא ננסה לסובב את הגלגל אחרת ממה שהוא. גם אני הייתי נוהג במושב שלי בהתאם לקהילייה שאני חי בה. אם אני יודע שהמושב שלי הוא מושב שומר מסורת, אני לא אדליק אש בשבת ולא אסע בשבת.

כל הצדדים הלכו במקרה הנוכחי לפינה שאף אחד לא התכוון להגיע אליה. מצופה מכם שתתנו תשובות הרבה יותר ברורות, כדי שהחקלאים ידעו מה עומד לקרות בשנה הבאה. אתם גורמים למצב שליד כל סופר בארץ יהיו שני דוכנים, כאשר באחד ימכרו ב-9 שקלים ובשני ימכרו ב-2 שקלים. עכשיו לא רק שהחקלאים יעברו עבירה, אלא גם אלה שיבואו לקנות. אני רוצה לראות אדם שפוי שיקנה עגבניה ב-9 שקלים בסופר במקום ב-2 שקלים בכניסה. בואו לא ננסה לראות מי חזק יותר מהשני ומי מחזיק באלמנטים יותר חזקים. אני מאמין שבסופו של דבר אפשר להגיע להבנה. כדי שתהיה הבנה וכדי שהנושא הזה לא יחזור לשולחן הדיונים לאורך כל השנה, אני חושב שצריכה להימצא פה טכניקה נכונה כדי שהחקלאים ידעו מה עומד לקרות בשנה הקרובה. אי אפשר להתכחש לזה שקמו כמה גופים עסקיים, חלקם בתוכנו, שרוצים לקפח חלק מהפרנסה שלנו. גם כשגנבו רכבים במדינת ישראל ידענו שזה לא רק בצד הפלסטיני אלא זה שיתוף פעולה בתוך הצד הישראלי. יש כאן מערכת משולבת שלא נכון לתת לה יד. עשרות שנים אנחנו מנסים להתפרנס מחקלאות. בואו לא ננסה לראות מי יותר חזק, כי זה לא עניין של הורדת ידיים. אין פה שום עניין של הורדת ידיים ואין פה שום עניין שאתם תכופפו אותנו או שאנחנו נכופף אתכם. אני לא מאמין שיהיה חקלאי אחד במהלך השנה הקרובה שתוצרתו תזרק בגלל שרירות לב של משגיח כזה או אחר. בואו לא ניתן לעניין הזה להגיע. כששואל אותך יו"ר ועדת הכלכלה מה יהיה, ואתה אומר לו שכשתגיע למצב הזה תתן תשובה, זה לא בסדר. מדובר בסודות? מאיר יפרח צריך לדעת איך הוא מנחה את המגדלים שלו ובאיזה קודים הם מתנהגים בשנה הקרובה. אם הוא יגיד להם את זה עכשיו, אז כל אחד ידע איך הוא נוהג וגם אתם תדעו איך נוהגים. זאת הכוונה. אין כוונה אחרת. אין כוונה להכנס למחלוקות בין הרב אלישיב, שהוא גדול, ובין הרב בקשי דורון, שממלא תפקיד ציבורי. החקלאים צריכים לדעת מה קורה למחרת ראש השנה. זה מה שמעניין אותנו. לא מעניין אותנו שום דבר אחר. אני חושב שאתה צריך לתת את התשובות. צריך לקום פה צוות מסודר, שיוציא נייר מסודר. אני הבנתי מהרב גפני, מהרב ליצמן ומהרב רביץ שיש מקום להגיע להבנות. אם יש מקום להגיע להבנות, אז בואו נגיע אליהן. האם אתה רוצה שאני אגיד לך באיזה מים מגדלים את העגבניות מעזה? אתה רוצה שאני אגיד לך את האמת? מגדלים את אותן עגבניות בהפרשות של החזירים. לא כדאי בשנה אחת לחסל חקלאות שנבנתה פה עשרות שנים. אני מציע שכולנו נרגיע את המלחמה האחרונה שפרצה, ונמצא את הדרך לפתח נייר הבנות מסודר שמקובל על כולם.

אני הייתי קצת מעורב בכל המהומה שפרצה בעקבות העניין. אף אחד לא החרים את הרב הראשי דורון. לא היה דבר כזה.

אבל היה חשש שהוא יוחרם.

גם זה לא היה. תלמידי חכמים, אנשים גדולים לא תמיד יודעים איך לדבר בתקשורת. בתוך הרחוב החרדי יצא כאילו הרב בקשי דורון מזלזל בשמיטה כהלכתה.

בעיניך, הרב רביץ, כהלכתה זה בלי היתר מכירה?

בלי היתר מכירה. יצא כאילו שהרב בקשי דורון אמר שמצוות דרבנן הן לא כל כך חשובות. אחד הדברים שקרו לנו מכל העניין הזה זה שיהודים מכל החברה בישראל יושבים ולומדים תורה. רוב המצוות שאנחנו מקיימים אלה מצוות דרבנן. מתי מגיעים למצוות דאורייתה? מעט מאוד. כל הברכות, כל התפילות, הכל דרבנן. לא יתכן שרב בישראל יאמר את הדבר הזה, או יחשוב שמצוות דרבנן אין להן חשיבות. תתארו לעצמכם לרגע שרב בישראל יבוא בוקר אחד ויאמר שתפילין של יד לא צריך להניח. אין דבר כזה. הרב בקשי דורון חשש שהדברים שהוא אמר כאילו ביטלו את מצוות דרבנן או את חשיבותה של מצוות השמיטה.

מה יעשה החקלאי הישראלי?

אני עוד מעט אגיע לחקלאים. תאמין לי, הכל יהיה בסדר בסוף. מאחר וידעתי את הנפשות הפועלות, ידעתי שלא יכול להיות דבר כזה לא מצד זה ולא מצד זה. כולם חשבו שעשיתי הסכם, שנעשתה פשרה. אתם יודעים שאצל דתיים אין פשרות. פשרה זאת מילה שאיננה עובדת. מה שהיה כאן זאת אי הבנה. היינו צריכים להבהיר דברים. מהי דעתו של הרב בקשי דורון? הוא אמר שהוא ובני ביתו מקפידים על שמיטה כהלכתה, ושהרבנות הראשית מאז ומתמיד משתדלת במידת האפשר לעזור ולסייע להרחיב את המעגלים של שומרי שמיטה. נוסף עוד משפט אחד, שהוא משפט המפתח, שאמר שאם תהיה רבנות שחפץ ה' בידה הרבנות תסייע לה.

אבל מה יעשה חקלאי ישראלי?

אני מיד מגיע לחקלאים הישראלים. הרב בקשי דורון אמר: "אם חפץ ה' יעלה בידה". מה זאת אומרת חפץ ה' יעלה בידה? זאת אומרת שהיא הצליחה. אם ניקח למשל את הרבנות המקומית ברכסים או בני ברק, אז חפץ ה' עלה בידן, כיוון שלמעלה מ-90% מהאוכלוסייה במקום מעוניינת בזה. יש כמה מקומות בכל הארץ שחפץ ה' עלה בידם כיוון שהיהודים רוצים בכך. דרך אגב, אני מוכרח לשבח את רבנות ירושלים. רבנות ירושלים עשתה את הבלתי אפשרי במדינת ישראל. רבנות ירושלים הפכה להיות לגורם שההכשר שלו מקובל על כולם. יש כמובן רבנויות של קבוצות אחרות , אבל מבחינת רמת הכשרות, רבנות ירושלים עשתה את הבלתי אפשרי בגלל ההקפדה שלה. אני יכול ללכת למלון מפואר בירושלים ולאכול בשקט ובשלווה. באה רבנות ירושלים ואמרה: אנחנו יכולים גם בירושלים לגרום לכך שתהיה שמירת שמיטה כהלכתה על ידי כולם. למה? כי תהיה כאן סחורה ברמה טובה ובמחירים של שוק. מה רע בזה שהשיווק הכללי של מדינת ישראל היה מלכתחילה מתחשב בעיר כמו ירושלים? היו כאן חוגים שראו בהיתר המכירה לא משהו שיתוקן בגלל פיקוח נפש. אני ראיתי את התוכנית האופרטיבית של ועדת השמיטה של הרבנות הראשית. אם התוכנית הזאת היתה יוצאת לפועל החקלאים לא היו נפגעים. הם היו צריכים קצת לבסס את השיווק, אבל שום חקלאי לא היה נפגע. אולי לא כל היושבים כאן יודעים זאת, אבל לא היתה כוונה מלכתחילה לאסור על הרבנות הראשית להוציא היתר מכירה. אני שמעתי את זה מפיו של הרב אלישיב. אני לא יודע מה יגידו בחוגים עוד יותר חרדים, אבל הרב אלישיב אמר שלא היתה כוונה. זה ברור שהרבנות הראשית משתמשת בהיתר המכירה מקדמא דנא.

אז על מה המהומה?

היה פלופ שלא לעניין. אם אתה משווק את הסחורה בצורה חכמה, אז כולם נהנים. החקלאים יכולים לשווק את כל סחורתם.

איך?

יש היתר מכירה.

אבל צריך גם מישהו שיקנה.

בכל הארץ יקנו.

האם זה דבר מוסרי להפוך יהודים לגויים של שבת, זאת אומרת לומר שאנחנו בירושלים מחמירים אבל אתם במקומות אחרים לא צריכים להחמיר?

חס ושלום.

אז לכאורה מה שלא טוב בירושלים גם לא טוב במקומות אחרים.

במקומות אחרים יצרכו לפי הדרישה שלהם.

רבנות ירושלים נותנת את הרושם שהיתר המכירה פסול.

לא.

אם אני אוכל בשר חלק, זה אומר שבשר לא חלק פסול?

אמרת שני דברים: אחד, שרבנות ירושלים היא רבנות שעושה את מלאכתה יוצא מן הכלל, ושתיים, שהויסות של השיווק יעשה בצורה כזאת שלירושלים זה יגיע אחרת. בכך בעצם סימנת לכל הרבנויות האחרות שהן צריכות לחקות את רבנות ירושלים כי היא הכי טובה.

בסך הכל מי שקובע את רמת ההכשר ואת סוג ההכשר זה ציבור הקונים. אם לא היו ירקות כפי שאני נוהג לאכול, לא הייתי אוכל ירקות. נדמה לי שיש בערך כ-150 חנויות בירושלים שמקפידות על שמיטה כהלכתה. יש בערך כ-100 חנויות שלא משתמשות בכלל בכשרות, גם לא בהיתר מכירה. יש כ-50 חנויות שמשתמשות בהיתר מכירה. בתוך ה-150 של המהדרין האלה יש שתי קבוצות: יש קבוצה אחת שנקרא לה לצורך הדיון מהדרין מן המהדרין, ויש 100 חנויות שמקבלות מלכתחילה, גם בלי היתר מכירה, הכשר מרבנות ירושלים גם אם הן לא מקפידות על הכל. אם יבואו עוד חנויות ויגידו שהן רוצות להיות בהיתר המכירה, יתנו להן.

מאיפה תגיע התוצרת ל-50 החנויות האלה?

מכל חקלאי שיש לו היתר מכירה.

האם התוצרת תגיע לירושלים מהערבה, מגוש קטיף?

לאלה שאין להם הכשר אין בעיה, ולכאלה עם היתר מכירה זה מגיע מהחקלאים ברחבי הארץ עם היתר מכירה.

לא יהיו בירושלים בשנה הבאה ירקות מצרפת או מבלגיה?

רוב אלה שלא מסתמכים על היתר המכירה מייבאים מהחקלאים הערבים במדינת ישראל, מהערבה, שעל פי ההלכה לא נחשבת, ומגוש קטיף, כי זה על מצעים מנותקים. חושבים שלא יצטרכו לייבא משום מקום. אם יצטרכו לייבא, ייבאו ירקות מסויימים בתקופה קצרה. רבותי, הרב בקשי דורון סיים את גילוי הדעת שלו במילים: האמת והשלום אהבו. זה המצב היום. מותר שיהיו חילוקי דיעות, אבל עם כבוד זה לזה.

אנחנו לא יכולים לחדור ליותר מידי מקומות, כי הרבנות מציקה לנו, מטרידה אותנו ומכפישה אותנו.

אתם סומכים על היתר מכירה? מבחינתכם זה בסדר?

זה בסדר גמור. לפני 7 שנים, בשנת השמיטה הקודמת, קמו ועדות שמיטה. ועדות השמיטה קיבלו אישורים מיוחדים להביא ירקות ממקומות שהיה אסור להביא מהם, אם זה מעזה ואם זה ממקומות אחרים. אותן ועדות שמיטה קיבלו אישור מיוחד, כלומר להיות מה שנקרא מבריח ברשיון. מה שקרה זה שכמויות מאוד גדולות של פירות וירקות הובאו לארץ כדי לספק את שומרי הכשרות, שזה דבר יפה וחשוב. בפועל קרו שני דברים: החקלאים הישראלים נפגעו, והירקות האלה, או חלק גדול מהירקות והפירות האלה, לא הגיע לציבור שומר הכשרות. בפועל, ציבור שומר הכשרות שילם יותר מידי כסף עבור הירקות והפירות שהוא צרך.

ועל ביגוד אמריקאי הוא לא משלם יותר כסף?

הוא שילם יותר כדי שאנשים כמוך יתפרנסו.

לא נכון. אנשים כמוני רוצים מהדרין.

אנשים כמוך ייבאו בזול ומכרו ביוקר. הוועד לשומרי מסורת מתכוון בשנת השמיטה הקרובה לקבל היתר להביא לארץ פירות וירקות.

בשביל מה, הרי אתה סומך על היתר המכירה?

כדי שהמחירים יהיו שווים לכל כיס.

אבל חבר הכנסת גפני שאל אותך שאלה נכונה: אם אתה סומך על אישור המכירה למה אתה צריך לייבא?

בגלל שחלק מהלקוחות שלי רוצים את זה וחלק מהלקוחות שלי מבקשים דווקא את זה. כמו שאצל הרבנות יש תעודות שכתוב עליהן עם היתר מכירה ותעודות שכתוב עליהן בלי היתר מכירה, ככה המצב גם אצלינו. אנחנו הגשנו תלונה במשטרה נגד הרב פולק ונגד המועצה הדתית ירושלים. התלונה הזאת התקשרה לעבירות כשרות חמורות ביותר שקורות בתוך המועצה דתית ירושלים, שעכשיו פתחה נוצות של טווס: אנחנו הכי כשרים בארץ. במועצה הדתית ירושלים במשך עשרות שנים נערכות עבירות כשרות מהסוג החמור ביותר. נמכר שם אלכוהול, שהוא יין נסך, מעל השולחן.

הוא רוצה שנזרוק את כל המלצרים הערבים מבתי המלון.

אין שום קשר בין זה לבין זה.

רבותי, זה לא רלוונטי לעניינינו. אנחנו עוסקים עכשיו בשנת השמיטה.

אני חושב שכן, כי כאשר נעשים דברים מתחת לשולחן הציבור שנפגע זה ציבור שומר הכשרות.

ברגע שרבנות ישראל נתנה את היתר המכירה נשמר הסטטוס-קוו. אנחנו קשורים לכל המגדלים של פירות וירקות בארץ. אנחנו מגדלים בעצמינו פירות. גם מרבנות ירושלים קיבלנו כשרות של שמיטה רגילה, לא של מהדרין, על-מנת שנוכל לספק ללקוחות בירושלים שרוצים לקנות תוצרת עם כשרות של רבנות ירושלים.

מאיפה תביאו את הירקות האלה?

לרבנות ירושלים יש מעמד מיוחד. אם אין ליצרן פירות כשרות של רבנות ירושלים, הוא לא יכול למכור את הפרי. הדבר הזה הוא גם טוב מבחינתי בתור משווק, כי אתה לא צריך ללכת ל-20 משגיחים. יש אחד שיודעים שהוא טוב לכולם.

והכל בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית לישראל.

מאיפה יבואו הירקות?

אנחנו נמכור את התוצרת של החקלאים היהודים בכל הארץ.

זאת אומרת יש לך שני מסלולים: לכאלה שלא שומרים עד הסוף, ולכאלה ששומרים עד הסוף.

אם יש ציבור שרוצה לאכול מהדרין, אנחנו לא נכפה עליו שיאכל היתר מכירה. אנחנו מספקים שני מסלולים. כל הדבר הזה של ירושלים זה שולי. אם אתם רוצים לעזור למגדלים שלא יהיו מחירים נמוכים, שלא יהיו הצפות ושלא יאכלו עם מי שפכים, תסגרו את הרצועה. אם אתה שואל מאיפה אני אביא סחורה לירושלים בשנת השמיטה, אז אני אביא קצת מעזה, מהערבה. גם היום אני מביא מעזה. אם היום אני צריך להתחרות במכירת מלפפונים והמתחרה מציע בזול, אני הולך לעזה. יש את הערבה הדרומית, ש50% מהירקות מגדלים שם בחורף. אתה יודע כמה גידולי ירקות הכשירו בערבה? עשרות דונמים.

שמעתי את הראשון לציון בטלוויזיה וגם שוחחתי איתו אישית. אני לא שמעתי ממנו שלא איימו עליו בחרם. אם יש פה דיעה אחרת מסביב לשולחן, אני מאוד שמח לשמוע את העמדה הזאת. אני קצת נעלב לומר שהרב הראשי שלי הופיע בטלוויזיה ובכה על דבר שלא קרה. יש פה נסתרות ונפלאות.

חבר הכנסת פריצקי, אתה פתחת את השיח החשוב היום ואמרת שיש לך בעיה עם חוק הונאה בכשרות.

עם המונופול של הרבנות.

אני חושב שהדיון המאלף חייב ללמד אותך שהסטטוס של הרבנות על פי החוק והיכולת של הרבנות לאכוף מניעת הונאה בכשרות חשוב במידה רבה לך כחבר כנסת מלבוא ולדרוש את השינוי של הסטטוס הזה, משום שאתה שומע מה קורה בייבוא, אתה שומע מה קורה במכירה, אתה שומע מה קורה במהלך הטיפול של הרבנות בכשרות. על-מנת שיהודי שחי בארץ, יהודי שבא כתייר מארצות הברית ידע שהוא יכול להכנס למסעדה כי הרבנות כתבה שזה כשר, זה דבר הרבה יותר חשוב מהרבה אפשרויות אחרות.

יהודי בקהילה הטמאה בורו-פארק, ששם מחללים מצוות בפרהסיה, יכול להכנס למסעדה בארצות הברית, ששם אין מונופול לכשרות. למה צריך לתת לכם את המונופול הזה כאן?

הוא אומר שבלי מונפול זה יותר גרוע.

מי יתן מונופול בארצות הברית? פה זאת מדינה מסודרת.

אני מדבר על נושא שנקרא אמון במערכת. אם אני רוצה להכנס למסעדה לאכול ואני רואה שיש הכשר של הרבנות, אני נכנס ואוכל. אם אני לא יודע שאני יכול לסמוך על כך, אני לא אוכל. אם יהיה סתם כתוב כשר ואני לא מאמין שלאותו אדם יש את היכולת לדאוג לכשרות, אני לא אכנס.

מה אתה עושה בחו"ל?

הבאת סחורה מתל-אביב למלון בירושלים זה לא עניין שהסחורה כן אושרה בתל-אביב או לא אושרה, אלא מתל-אביב עד דלת המלון בירושלים היא עברה מסלול שבו יכלו להחליף את הסחורה או למכור אותה, ולכן יש לרבנויות בכל מקום ומקום את הזכות לדרוש לדעת מה קורה במקום. האלמנט הזה הוא כלכלי, כי המלון שיש לו הכשר הוא כלכלי, והמסעדה שיש לה הכשר היא כלכלית. זה חלק ממשחק השוק. הכשרות היא חלק מהכלכלה. הרבנות הראשית לישראל השקיעה בשנה האחרונה עבודה עצומה. הנושא הזה שנקרא היתר מכירה זה לא שכתוב היתר מכירה ועכשיו כל אחד קונה מה שהוא רוצה, אלא החקלאים הוחתמו, נעשו זכיונות, נעשו ייפויי כוח. אני אישית גמרתי ייפוי כוח עם המינהל, ייפוי כוח עם הסוכנות הציונית, על-מנת שאנחנו נעמוד באותם תחומים שהיתר המכירה מחייב אותנו. היתר מכירה זה לא מילה באוויר. היתר מכירה גם הוא דורש עבודה די מפרכת, בהיקף ארצי, כך שאדם שיאכל היתר מכירה ידע שהוא פועל על פי דעת גדולים.

מתנהלים פה שני ויכוחים: ויכוח אחד הוא ויכוח שצריך לדאוג לצרכנים וצריך לדאוג לחקלאים, וויכוח שני, שהוא ויכוח אחר לחלוטין, הוא אם מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית – כן או לא. אני מברך את הרב רביץ שהגיע לסיכום עם הרב בקשי דורון. צריך להזהר שלא ניפול ברשת שטומנים לנו. את חבר הכנסת פריצקי לא מעניין הנושא של היתר המכירה ולא מעניין הנושא של הכשרות למהדרין. הוא לא רוצה שמדינת ישראל תהיה עם ערכים של מדינה יהודית.

להיפך, אני מאוד רוצה שהיא תהיה עם ערכים של מדינה יהודית, רק שונים מהערכים שלך.

אני לוקח אותך כמשל. אתה לא רוצה שלרבנות יהיה מונופול בנושא של הכשרות. מדוע? מכיוון שאתה רוצה להכניס אחרים. זה הנושא שעולה פה כל הזמן. כל הנושא של כשרות למהדרין זה היצע וביקוש. ככל שיהיו יותר צרכנים שידרשו שמיטה כהלכתה בלי היתר מכירה, כך יהיה יותר היצע. ככל שהביקוש יהיה קטן יותר, כך גם ההיצע. זה אמור לגבי החקלאים ולגבי כל אחד. לא יעזור שום דבר. גם אם תכריחו את הרבנות ירושלים למכור עם היתר המכירה, אם לא יהיה לזה ציבור צרכנים זה לא יעזור. אף אחד לא מדבר על בני-ברק, אף אחד לא מדבר על רכסים, כיוון ששם כל הציבור צורך שמיטה כהלכתה בלי היתר מכירה. לירושלים יש מעמד מיוחד. הרי כל הזמן אתה אומר לי שאנחנו החרדים לא מקבלים את הכשרות של הרבנות הראשית. הנה, ירושלים הגיע לזה. אתה היית צריך להתגאות ברבנות ירושלים.

לא תחת סמל המדינה. אם הם היו גוף פרטי, הייתי אומר כל הכבוד. זה העניין.

למה אתה הולך לאידיאולוגיה? אנחנו מדברים על דבר פרקטי. מבחינה פרקטית יש את רבנות ירושלים שמקובלת על רוב רובו של הציבור. אם יהיה היצע וביקוש בחולון, אז זה יהיה בחולון. את זה החקלאים יודעים וכולם יודעים. חלק מהאוכלוסייה דורש כשרות למהדרין מן המהדרין בכל ימות השנה. החקלאים הם לא חלק מאיתנו? אנחנו רוצים שתפגע פרנסתם של החקלאים? אני מציע לא להתפתות אחרי גורמים שלא מעניין אותם הכשרות. מביאים דוגמה של ארצות הברית. למעלה מ-80%, על פי כל הסקרים במדינת ישראל, מתושבי מדינת ישראל היהודים צורכים כשר. הם צורכים כשר לא של הוועד לשומרי מסורת, שלא יודעים מה זה, אלא של הרבנות הראשית. אני מציע לא להוציא את הדברים מעבר לפרופורציה.

למעלה מ-100% של צרכני החשמל צורכים חשמל מחברת החשמל. למה? כי זה מה שיש.

אנשים מבקשים כשר.

90% מהאוכלוסייה אומרים שהם צמים ביום כיפור. למה אתה מביא דוגמה מארצות הברית? פה זה ארצות הברית? עו"ד אולמן, אני לא זכיתי להגיע לפתרון אבל הייתי מעורב בזה. אני אומר לך שלא היה חרם ולא דובר על חרם. אני יכול להצטער על מה שיצא מכל העניין הזה. אני שמח שזה הסתיים. בואו נראה את הפרשה כאילו לא היתה.

מבחינתינו יש דבר אחד שהוא נעלם לא קטן, וזה מה שאמר הרב פולק שכשיבואו נסתדר. אני לא יודע מה פירוש הדבר הזה.

לפני כ-8 שנים או 10 שנים היה דיון בוועדת הכלכלה על כך שרבנות ירושלים החליטה להכניס למסעדות ירקות ממצעים מנותקים בגלל בעיה של תולעים. למשגיחים היה מאוד קשה לבדוק את הדברים. בוועדת הכלכלה דיברו על כך שברבנות ירושלים יש הקצנה כי הם תומכים במתנחלים. אני הייתי צריך לעמוד ולהצטדק ולהגיד שזה בסך הכל עניין כשרותי. הבאת אותי לוועדת הכלכלה לפני חצי שנה על בתי מלון, על סילבסטר, על מילניום. תייר אחד לא חגג מה שהוא רצה? אמרתי לך אז שהכל הסתדר. תאמין לי, גם פה הכל יסתדר, רק שנרד מהאולימפוס.

הרב פולק, אני רוצה לקוות שכשאתם אומרים שהכל יסתדר, הכל באמת יסתדר. לכם יש כוח הרבה יותר גדול מאשר למי שעומד מולכם, משום שלכם יש את הכוח לשלול את תעודת הכשרות. אני חושב שחבר הכנסת גפני מגזים בזה ש-80% רוצים כשרות, אבל זה נכון שחלק גדול מבתי המלון ובתי האוכל רוצים תעודת כשרות כי אחרת הם יאבדו ציבור גדול של לקוחות. אם אתם שוללים לעסק את תעודת הכשרות אתם יכולים לחסל אותו. כאשר אתה אומר שאתה תסתדר איתו, אני מפחד שאתה תכניע אותו. נזעקו פה כל החקלאים מאימה שתהיה פגיעה קשה בפרנסתם. הרי כל 7 שנים יש שנת שמיטה. זה לא דבר שבא לנו בהפתעה. עובדה שבשנים עברו הבעיה הזאת לא התעוררה והשנה היא התעוררה בכל חומרתה. ראינו גם את הרב בקשי דורון. הוא נראה מאוד רע בטלוויזיה. הוא רק הסביר שיראה היא לא במובן פחד אלא במובן של יראת שמיים וסמכות. זה נראה לא טוב. אולי הוא לא בקיא בהופעות בטלוויזיה, אבל הוא נראה מאוד לא טוב בסיטואציה הזאת. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. לנו יש עניין להגן על חקלאות של יהודים בארץ ישראל. אנחנו נעקוב אחרי העניין הזה בדאגה, כי אנחנו צריכים להבטיח את פרנסתם של החקלאים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:10