פרוטוקולים/כלכלה/1451

4
ועדת כלכלה
11.9.2000

פרוטוקולים/כלכלה/1451
ירושלים, כ"ז באלול, תש"ס
27 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 189
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"א באלול התש"ס (11 בספטמבר 2000), שעה 11:30

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
זאב בוים
נעמי חזן
נחום לנגנטל
אברהם רביץ

יורי שטרן

אבי פלדמן,עו"ד משרד התעשייה והמסחר
אמיר ברקן אגף תקציבים, משרד האוצר
דרורה ליפשיץ לשכה משפטית, משרד האוצר
תנ"צ עוזי גורן סגן ראש אט"ל
סנ"צ בלהה חרחס רמ"ד מסחר באט"ל
עודד ברוק, עו"ד לשכה משפטית, משרד הפנים
צביקה ליברמן אגף הטכסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים
אברהם חצור אגף הטכסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים
דוד בוקאי אגף הטכסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים
יאיר רוטלוי אגף הטכסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים
גזי קפלן אגף המזון, התאחדות התעשיינים
צביקה גולדשטיין מנהל אגף המזון, התאחדות התעשיינים
שי וקסמן יו"ר האגודה להנדסה אזרחית, לשכת
המהנדסים והאדריכלים
ישראל גודוביץ יו"ר אגודת האדריכלים ומתכנני הערים
בישראל
יעקב תלמודי ארגון האקדמאים העצמאיים
איתן עמיר ארגון האקדמאים העצמאיים
יהושע יעיש האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
שלום עזרא האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
מיכאל הימלפרב מנהל חטיבת הקבלנים החוזיים וסמנכ"ל
התאחדות הקבלנים והבונים

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ), התש"ס-2000, של קבוצת חברי כנסת. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון –העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת יורי שטרן.






הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ),
התש"ס-2000, של קבוצת חברי כנסת, והצעת חק חובת המכרזים
(תיקון –העדפת תוצרת הארץ) התשנ"ט-1999, של חבר הכנסת יורי שטרן

רבותי, אנחנו דנים בשתי הצעות חוק: הצעה אחת של חבר הכנסת לנגנטל, כץ ואחרים, שמספרה פ/1454, וההצעה השנייה של יורי שטרן, שמספרה פ/13. שתי אלה נמצאות בדיון בוועדת הכלכלה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

את הצעת החוק הזאת הגשתי פעם ראשונה בכנסת הקודמת כאשר הצטברו הנתונים על מספר רב של פרוייקטים לאומיים שהועברו באמצעות המשרדים לחברות זרות. מדובר היה על פרוייקטים שלא היו פתוחים לחברות ישראליות. מלכתחילה נשללה מהחברות הישראליות הזכות להשתתף בפרוייקטים האלה, במכרזים האלה. הכלל שנקבע בזמנו בחוק המכרזים אמר שלתוצרת הארץ תנתן עדיפות עד 15% במחיר, כאשר משום מה זה לא הופעל כשדובר בעבודות שהן מסוג של שירות מקצועי – עבודת מהנדסים, עבודת מתכננים. מצאתי לנכון, בעזרה ובתמיכה של אירגון האקדמאים העצמאיים, להגיש הצעת חוק שכוללת שני סעיפים מהותיים: סעיף אחד שאומר שלא יכול להיות מכרז שלא פתוח למשתתפים ישראלים, וסעיף שני, שההגדרות בחוק המכרזים, שמדברות על עדיפות לתוצרת הארץ, יכללו את השירותים המקצועיים, וזאת לפי איזה שהוא דירוג של שר התעשייה והמסחר.

כשהגשתי את החוק היה לי ויכוח ארוך מאוד עם משרד המשפטים, שהוא זה שאחראי על חוק המכרזים. היועצים המשפטים של משרד המשפטים ניסו לשכנע אותי שגם במסגרת הקיימת הדרישות האלה נענות. החוק בכנסת הקודמת, בגלל התנגדות של משרד המשפטים, לא התקדם. מאז ממשיכים עם מכרזים שסגורים לחברות ישראליות.

האם זה חוקי לכתוב במכרז שרק זר יכול להשתתף בו?

כותבים חברה בינלאומית או משהו כזה. למשרד התחבורה, למשל, ידוע מראש שבתחום X אין חברות ישראליות בעלות נסיון. הידע הזה הוא ידע מיושן, הוא לא לוקח בחשבון שני מרכיבים שהשתנו בעשור האחרון: א. שבעקבות גל העליה הגדול הגיעו אלינו מומחים בתחומים שעד כה לא היו מסופקים בארץ. ב. שצמחו אצלינו חברות גדולות מאוד שמבצעות פרוייקטים גדולים במדינות השלישיות. יש פה שרירות לב של אנשים שחושבים שהם יודעים את הכל ושרק לזרים יש את הידע. כך הם מנצלים את תנאי המכרז, או עושים את זה ללא מכרז.

טיפלתי בעניין הימאים הישראלים והעברת קווי אספקה לחברות זרות. במכרז לשירותי הובלה ימי זכו חברות זרות. כשדנתי בנושא הזה בוועדה לעובדים זרים, קיבלתי חוות דעת ממשרד המשפטים שאמרה שחוק המכרזים לא חל על שירותים.

זה נשמע מאוד מוזר, כי בסעיף 2 נאמר במפורש "או לרכישת שירותים".

זה לא חוק חובת המכרזים. כנראה אתה מתכוון לחוות דעת שאומרת שחלקים מסויימים בתקנות העדפת תוצרת הארץ לא חלות על שירותים.

תקנות אמורות לפרש את החוק.

חוק חובת המכרזים קובע חובת מכרזים, לא רק העדפה של תוצרת הארץ.

אני חושב שלא במקרה גם חברי כנסת אחרים, כמו חבר הכנסת נחום לנגנטל שמכיר את המטריה הזאת מקרוב, הגישו את אותה הצעת חוק. אני חושב שאנחנו צריכים לקדם את החקיקה הזאת. מבחינת הדוגמאות יושבים פה אנשים שיכולים לתת רשימה שלמה של פרוייקטים וכמה שעות עבודה ומקומות עבודה הם איבדו כתוצאה מהטיפול הממשלתי בפרוייקטים הלאומיים. אני לא קובע מראש שהכל היה צריך להשאר בידיים ישראליות, אבל איך שזה ברח מידינו זה לא היה תקין ולא היה מבוסס על מתן עדיפות לתוצרת הארץ.

הפועלים, בסופו של דבר, יהיו תורכים. השאלה מי תהיה החברה שתעסיק אותם – האם זאת תהיה חברה ישראלית או חברה זרה. ברשות שדות התעופה מאוד התאמצנו. בהתחלה זכו חברות תורכיות שהביאו הרבה תורכים לעבוד. הבעיה היא בעיה מאוד גדולה. בהרבה פרוייקטים לאומיים הרגשתי רע מאוד. רצינו לעודד פרוייקטים לאומיים, אבל התוצאה היתה שכמעט בשום דבר חברות ישראליות לא הצליחו לזכות, וזה בגלל תנאי המכרז. היו לי הרבה שיחות עם הרבה יועצים משפטיים של כל המשרדים. הדבר הזה בעייתי מאוד. אני מכיר את ההסכמים ההדדיים שקיימים עם כולם. בכלל, כל חוק המכרזים צריך לעבור רוויזיה. יש כבר מקצועות שהתפתחו כתוצאה מחוק המכרזים.

האבות של חוק חובת המכרזים הם מרדכי וירשובסקי ואוריאל לין. הם כתבו שכל דבר חייב במכרז, חוץ ממה שפטור בתקנות. ככה הם העבירו את החוק. אחר כך היו צריכים שרי האוצר והביטחון להביא תקנות, לפי חוק חובת המכרזים, מה פטור. מאחר שחוק חובת המכרזים נחקק בוועדת החוקה, הטילו עלי לעשות את התקנות. ב-30 ישיבות נכנסנו לכל העניין. אנחנו לא רוצים שיהיה פה מצב שזוכים בעבודות מכוח פרוטקציה. כל אחד מאיתנו היה רוצה שלא יהיו מכרזים, שלא יהיה כלום.

כשעבדתי בתפקיד ביצועי מאוד לא אהבתי שהיה לי שיקול דעת, כי זה מזמין לחצים לא נעימים. אם כבר היו 30 ישיבות על תקנות המכרזים, אז אולי ראוי לעשות ישיבה מספר 31 כדי לראות מה אפשר עוד לעשות.

השאלה היא מי זה הLEADER של החברה שניגשת. זה בא במעטה של נסיון וכל מיני דברים אחרים. בהרבה פרוייקטים חייבנו גם שיהיה גורם ישראלי בחברה שמתמודדת. אני מודה שההצעה שהגשנו לא ממש שלמה, אבל זה בבחינת משהו שיכול לזרז קצת את העניין.

ההסכם של הרכש הממשלתי כולל גם רשימה של שירותים. אצלינו היא מוגבלת יותר. הכיוון הוא להרחיב אותה כמה שיותר.

אנחנו כרגע סוגרים את ישיבת ועדת הכלכלה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45