פרוטוקולים/כלכלה/1399

5
ועדת כלכלה
21.8.2000

פרוטוקולים/כלכלה/1399
ירושלים, י"ט באלול, תש"ס
19 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ' באב התש"ס (21 באוגוסט 2000), שעה 11:30

חברי הוועדה: אברהם פורז-היו"ר
נעמי חזן
מוסי רז
יורי שטרן


תמר גוז'נסקי

שרה צימרמן מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון
ד"ר חיים פיאלקוב משרד הבינוי והשיכון
אמיר פז סגן מנהל אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי
והשיכון
הראל בלינדה אגף תקציבים, משרד האוצר
עליזה קן, עו"ד משרד המשפטים
יוכי יהל יו"ר ארגון ארצי יציג להגנת הדייר
יונה מרקוביץ, עו"ד יועצת משפטית, ארגון ארצי יציג להגנת הדייר
ברברה אפשטיין מנהלת עמותת סנגור קהילתי
גאולה חטואל נציגת הדיירים ירושלים
משה שיף, עו"ד הסוכנות היהודית
שמואל דקר ועד ארצי של אגודה להנדסה אזרחית
אלי זזון קול השכונות
דוד קשאני קול השכונות
מירה מזרחי קול השכונות
ברכה ארג'ואני ארגון לזכויות הדיור
יצחק עינדו מנהל יחידת הנכסים והאחזקה, שקמונה
שי גולדשטיין אחראי אחזקה, שקמונה
שחר אלי מנהל מחלקת זכאות ואיכלוס, חלמיש
בניהו שרעבי מנהל מחלקת פרט
אורי זניר משנה למנכ"ל עמיגור
בטי סגיר, עו"ד לשכת עורכי הדין
גלעד ברנע, עו"ד
תומר קאופמן

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

נושא: תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי, התש"ס-2000.





תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי, התש"ס-2000.

תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע שביעות רצון על כך שהתקנות הגיעו לדיון בוועדה. אני רוצה לחזור ולהביע זעם ומחאה על כך שמשרד הבינוי, משרד האוצר וכל מי שידו היתה בהכנת התקנות האלה, לא עשה את זה אלא לאחר הפנייה לבג"ץ של עמותת ציבור קהילתי ושלי. אני חושבת שזאת חוצפה ושזה מעשה שלא ייעשה. אני חושבת שהגיע הזמן שמשרדי הממשלה יבינו שיש גם חובות כלפי הכנסת וכלפי האזרחים, ולא יכול להיות שנצטרך לפנות לבג"ץ כדי שהם ימלאו את החובה שלהם. אני חושבת שהכנסת צריכה לשמור על הזכויות שלה ובעיקר על זכויות האזרחים.

החוק קובע במפורש – וגם הנוהג של "עמידר" היה – שכשבאה משפחה ומקבלת דירה בתור זכאית, היא מקבלת דירה משופצת. החוק אומר שאם ובכל זאת נדרש איזה תיקון, תוך 60 יום צריך לתקן את התיקון. קיבלתי מכתב ממשפחה שהאישה נכה, הבעל תלמיד ישיבה. הם הוכרו כזכאים, עברו הגרלה וקיבלו דירה. הדירה שהם קיבלו צריכה לעבור שיפוץ. "עמידר" נקבה במחיר של 9000 שקל לשיפוץ. אומרים למשפחה הזאת: "תממני את השיפוץ ונוריד לך משכר הדירה". המשפחה הזאת הנצרכת שחיה מקצבת ביטוח לאומי צריכה לתת הלוואה לחברת "עמידר" של 9000 שקל, ותוך שנתיים יורידו לה את זה משכר הדירה. ממתי חברת "עמידר" הופכת את הדיירים שלה לבנק? איפה נשמעה שערורייה כזאת? באיזה זכות הם עשו את זה? האם משרד השיכון אישר לחברת "עמידר" להוציא פירסום שאומר: "ëל מי שיזכה בדירה ישלם את השיפוץ"? מה זה?

חברת הכנסת גוז'נסקי, אני מציע שתפני לשר הבינוי והשיכון.

פניתי. באיזה זכות משרד השיכון הופך את הדיירים לבנק?

אבל האם הכוונה היתה שהדייר ישפץ בעצמו?

לא. מדובר באוכלוסייה החזקה יחסית, לא באוכלוסייה הסוציאלית. פתחנו את העניין גם לזוג צעיר שאין לו שום בעיה והוא לא תחת שום הגדרה סוציאלית. מכיוון שיש לנו בעיות תקציביות לאוכלוסייה היותר חזקה, אמרנו: תשפצו, ונוריד לכם משכר דירה. בסופו של דבר הם לא משלמים את זה.

אבל איך עושים את זה? הם משפצים ואתם מורידים את זה? הם מביאים את המשפץ?

הם משפצים.

זאת אומרת שעל ידי זה אתם חוסכים את הצורך להתעסק בכל השיפוץ.

אבל זאת לא הסיבה. הסיבה היתה בעיה של מימון.

מה זאת אומרת בעיית מימון? אתם לא יכולים להפוך דיירים לבנק. במסמך כתוב: "הרשמה להגרלת דירות. שכר דירה חודשי למשפחות זכאים ועולים חדשים חסרי דירה, בעלי תעודת זכאות תקפה".

אבל זה לא סוציאלי.

מה זה סוציאלי? הזוג הזה חי מקיצבת נכות.

אני לא יודעת על המקרה.

שלחתי את המקרה.

זה לא בסמכותינו להחליט בעניין הזה. חברת הכנסת גוז'נסקי יכולה לפנות לשר, ואם הוא רוצה לשנות את ההנחייה הוא יכול. רבותי, בואו נעבור לתקנות.

"תקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי, התש"ס-2000. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(ד) ו-8 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרה. בתקנות אלה, "הוועדה" – ועדת החריגים שמונתה לפי תקנה 5. 2. מפרט לדירות להשכרה ציבורית (א) המפרט לדירות להשכרה ציבורית, שהעדר פרט מפרטיו בדירה ציבורית או פגם בו ייחשב לליקוי כאמור בסעיף 8(ב) לחוק, והא כמפורט בתוספת. (ב) על אף האמרו בתקנת משנה (א), רשאית הוועדה, לבקשת דייר של דירה ציבורית, לקבוע כי העדר פרט בדירה הציבורית שבה מתגורר הדייר, או פגם בפרט כאמור, ייחשב לליקוי כאמור בסעיף 8(ב) לחוק, אף אם אינו נכלל בפרטים שבתוספת. 3. תיקון ליקויים. ליקוי בדירה ציבורית, הנובע מבלאי או מחבר, יתוקן במועדים, לפי העניין, הקבועים בסעיף 2 לחוק; לא יתוקן ליקוי בדירה ציבורית הנובע מזדון או משימוש בלתי סביר או הנובע מביצוע שינוי, הוספה או תיקון על ידי הדייר, בלא שקיבל אישור מראש ובכתב לביצוע אותם שינוי, הוספה או תיקון, מאת חברה לדיור ציבורי. 4. דייר ממשיך שני. הוראות סעיף קטן (א) בסעיף 3 לחוק לא יחולו על אדם הטוען לזכות לשכירות לפי הוראותיו, במקרה שהוראות הסעיף הקטן האמור חלו כבר על דייר ממשיך, שנפטר או שעבר להתגורר במוסד סיעודי".

סעיף 3(א) לחוק קובע: "נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך להתגורר בדירה הציבורית.. ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תחתום עימו החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות, ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי.." סעיף קטן (ד) אומר: "השר רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, או יחולו בסייגים שיקבע על אדם הטוען לזכות לשכירות לפי הוראות אותו סעיף קטן, במקרה שהוראות הסעיף הקטן האמור חלו על הדייר הממשיך שנפטר או שעבר להתגורר במוסד סיעודי". אני זוכרת שהיו התלבטויות רבות בוועדה כשהחוק הזה חוקק לגבי השאלה האם נכון להגביל את זה לדייר ממשיך אחד בלבד, או לא. קח לדוגמה שני בני זוג שחייים בדירה והחוזה הוא על שם הבעל. שניהם קשישים ומתגורר איתם אחד הילדים, עם משפחתו או בלי משפחתו. הבעל נפטר, והאישה האלמנה עם הילד הבוגר נשארים בדירה, כאשר אחרי חצי שנה, או שנה, גם האישה נפטרת. במקרה הזה, באופן הגורף שבו מנוסחת התקנה המוצעת, לילד שמתגורר עם משפחתו שנים רבות אין זכות להמשך מגורים. האם ראוי לקבוע קביעה כל כך גורפת? האם לא ראוי לקבוע איזה שהם סייגים לתחולה, כמו למשל המקרה שהדייר הממשיך הראשון הספיק לגור בדירה תקופה של פחות משנה?

אני חושבת שהכוונה בסעיף 3(ד) לחוק העיקרי היתה לאפשר לשר לקבוע, בסייגים מסויימים, האם סעיף 3(א) חל או לא חל. זה לא שייך לשיפוצים, זה שייך להגדרה של דייר ממשיך. והיה והשר יקבע לגבי פלוני או אלמוני שסעיף 3(א) לא חל עליו, אז כל החוק לא חל עליו. אי אפשר להגיד שבשיפוצים הוא לא שייך, מבלי שהשר קבע אם הוא נחשב או לא נחשב. אני חושבת שהשאלה היא אם הוא דייר ממשיך או לא דייר ממשיך.

אבל זה לא רק שיפוצים, זה גם לגבי הזכות.

יש אפשרות להמשיך לגור באותה דירה, אבל יחתמו איתו חוזה של השוק החופשי, רגיל, בלי שום קשר למה שהיה בעבר. החוק קובע שאדם נחשב דייר ממשיך. והיה והוא נחשב דייר ממשיך, חלים עליו כל מה שחל על דייר. אם הוא לא נחשב דייר ממשיך, אז הכל לא חל עליו. אי אפשר להגיד שאנחנו לא יודעים אם הוא נחשב דייר ממשיך או לא נחשב דייר ממשיך ושיפוצים הוא בכל מקרה לא יקבל.

מה ההגדרה בחוק הראשי של דייר ממשיך?

"בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורה או מי שהזכאי לאפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של 3 שנים לפחות, בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי".

הילד שממשיך להתגורר הוא בלאו הכי על פי החוק דייר ממשיך.

יכול להיות מקרה שבו בני הזוג נפטרו ונשארה הבת והנכד, ואחרי שנה גם הבת מתה ונשאר הנכד. החוק אומר שהשר יכול לקבוע בתקנות אם בסיטואציה כזאת או אחרת הנכד ייחשב דייר ממשיך. זה ויכוח לגופו של עניין. אחרי שקבעו שהוא דייר ממשיך, יש לו את כל הזכויות. קבעו שהוא לא דייר ממשיך, אין לו זכויות. אי אפשר לפני שקבענו אם הוא כן דייר ממשיך או לא דייר ממשיך לא לתת לו שיפוצים.

אני לא מבין איך את קושרת לזה את עניין השיפוצים.

זה מה שכתוב.

מה זה אדם הטוען לזכות לשכירות?

אדם שרוצה זכות כדייר ממשיך כי הוא לא דייר ממשיך, או מישהו שרוצה או מבקש להיות דייר ממשיך.

אתם קובעים פה באופן גורף שאין דייר ממשיך שני?

זה מה שהתקנה הזאת אומרת.

למה אתם צריכים את זה כשאתם עוסקים בליקויים?

הסעיף הזה לא עוסק בליקויים.

אתם משנים את החוק הראשי בתקנה.

לא.

אבל אתם נותנים לו פירוש מאוד מחמיר.

לא, אנחנו מטילים סמכות שנקבעת במפורש בחוק. כתוב שהשר רשאי למנוע מצב של דייר ממשיך.

אבל כתוב "בסייגים שיקבע". זה לא באופן טוטאלי.

כאשר מדובר בדייר ממשיך, שהוא רק באופן טכני דייר ממשיך שני, אנחנו חושבים שמן הראוי להחיל עליו את אותו הדין. לא נעסוק כרגע בניסוח, אבל מבחינתינו באותם מקרים שבהם הבן הוא שלישי רק בגלל איזה סמיכות מוזרה – נניח שזה עבר מהאב לאם ומהאם אליו – זה כן צריך לחול עליו.

אני מציעה שנדבר על תקופה.

שנתיים.

הדייר הממשיך הראשון התגורר בדירה שנתיים מכוח הזכות שלו כדייר ממשיך.

אין פה שום שיקולים חברתיים, שום שיקולים לגופו של עניין? זה לא משנה לכם שהסבא נכה, האימא נכה והנכד נכה?

חברת הכנסת גוז'נסקי, בסעיף (ד) כתוב שהשר רשאי לקבוע אם זה לא יחול. אם יש לשר אפשרות לקבוע, הוא יקבע, אבל אנחנו מסייגים את זה לשנתיים. עזבו, מדובר על מקרים בודדים.

אלה לא מקרים בודדים. יכול להיות מקרה של שני אחים שאחד מהם דייר ממשיך.

אני לא חושב שאח יכול להעביר לאח.

רק שניהם ביחד יכולים להיות דייר ממשיך, אלא אם כן אחד מהם ויתר לשני.

אם יש דייר בדיור הציבורי הוא לא יכול לקחת את אח שלו. זה הולך מהורים לילדים, או מהורים להורים שלהם.

הסעיף מפרט גם זכויות קדימה בין דיירים ממשיכים.

אין דבר כזה שאני מביא את אח שלי להכנס כדייר ממשיך.

הדייר הממשיך תמיד היה זה שהתגורר ביחד עם הדייר הראשי.

זה ברור, אבל נניח אדם חולה סרטן גר בדירה לבד ויש לו אח שבא לגור איתו, ואחרי תקופה מסויימת חולה הסרטן נפטר.

כמה זמן הם גרו ביחד?

תקופה מינמאלית של 3 שנים. האם זה עובר לאח או לא עובר?

האח לא מוזכר בחוק. אני רואה דווקא את המקרים של הורים לבת ונכד כמקרים הרבה יותר שכיחים.

אז לגביהם עשינו תקופה של שנתיים.

ההצעה שלך גורמת לכך שאפשר לשרשר את הזכות של דייר ממשיך.

אבל תוך שנתיים.

אחרי שנתיים הדייר הממשיך השני הופך להיות הדייר הראשי?

כן.

אדוני היושב-ראש ,השרשור שאתה מציע גורם לכך שהדירה הזאת תהיה תפוסה לתמיד.

אבל כמה מקרים יש שהדייר מת בתוך שנתיים?

מה קורה אחרי שנתיים?

מה שניסחתם יחול. הוא לא יחול אם הדייר השני מת בתוך שנתיים.

5. ועדת חריגים (א) השר ימנה ועדת חריגים של שלושה שאלה חבריה: (1) מנהל אגף נכסים ודיור במשרד הבינוי והשיכון או נציגו, והוא יהיה היושב-ראש (2) סמנכ"ל בכיר לאכלוס במשרד הבינוי והשיכון או נציגו; (3) נציג שר האוצר.

אני יכול לבקש שבמספר 4 יהיה נציג של דיירים? באף מקום אין נציג של דיירים.

הוועדה צריכה במקרה הזה לקבוע זכאות גם אם אין זכאות מכוח התקנות. במקרה כזה זה לא נכון להכניס נציג מעוניינים, משום שמבקשים נטל תקציבי למקרים חריגים.

אבל זה 1 מתוך 4.

אפשר לכתוב נציג ציבור.

זה נראה לי. נכתוב נציג ציבור לפי קביעת השר.

אנחנו מתנגדים גם לעיקרון וגם לפרקטיקה של הדבר הזה. אנחנו חושבים שאין מקומו של נציג ציבור בוועדה כזאת.

תסביר למה.

זו ועדת חריגים מטעם המדינה. זו ועדה מקצועית.

מה זה מקצועית? חריגים זה כבר לא מקצועית. אתה יודע מה זה חריגים? זה שיקולים ערכיים.

מקצועית זה שצריך לתת שיקול דעת בשיפוט. נציג ציבור נותן פרספקטיבה אחרת.

שלא יהיה סתם נציג ציבור, אלא נציג מאירגון שטח.

זה ברור שלוועדת תקינה שקובעת את המפרט של הבטון לא צריך נציג ציבור, כי מביאים מהנדס שיודע כמה מלט צריך לשים, אבל בשאלות ערכיות טוב שיהיה נציג ציבור.

שר הבינוי והשיכון הנוכחי ראה את התקנות? הוא הסכים לתוכנן?

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכן.

עו"ד פז קיבל ממני פנייה ב-18.2. אני מתארת לעצמי שהוא פעל בהתאם.

שר הבינוי והשיכון הנוכחי נכנס לתפקידו לפני כשבועיים. אנחנו דנו איתו על העובדה שהגשנו תקנות. אנחנו לא נכנסנו לכל הפרטים בתוספת.

אנחנו יוצאים מהנחה ששלוחו של אדם כמותו, ואתם בשמו ומטעמו רוצים שהתקנות יאושרו. הלאה.

(ב) "הוועדה תדון בבקשות של דיירי דירות ציבוריות לתיקון ליקויים בדירותיהם אשר אינם נכללים בתוספת, ותחליט בבקשות כאמור בהתאם לאמות מידה שתקבע ותפרסם ברבים, בין היתר, בהתחשב בכך שהדירה ממשיכה להיות מנוהלת בידי חברה לדיור ציבורי ובמצבו הכלכלי והסוציאלי של הדייר. תוספת (תקנה 2). 1. מערכת מים דירתית: א. צנרת אספקת מים – מלוא הצנרת למן הזקיף שלפני שעון המים הדירתי או מיתקן המים המשותף לבניין, ועד כל נקודת קצה, לרבות עד סוללות וברזי מים בדירה – לא כולל – וכן אביזרי חיבור או הסתעפות ומיתקן מקלחת, לרבות ברזים".

מה לא כולל?

לא כולל הברזים.

זה ממש מנוסח רע. אתם התכוונתם שסוללות לא כלולות.

אז למה כתוב בסוף לרבות ברזים?

למקלחת.

הם צודקים בזה.

לא מדובר על גומייה. לפעמים צריך להחליף את כל הסוללה, שזה מאות שקלים. אתה ראית פעם דירת עמידר?

קנית בזמן האחרון ברז למקלחת?

לפי זה גם צריך לממן נורת חשמל.

לא אמרתי נורת חשמל. יש הבדל בין נורת חשמל שעולה 5 שקלים לסוללה שעולה מאות שקלים.

האם הכוונה שלכם שהצנרת כן והסוללה לא?

כעיקרון כן, חוץ ממקלחת.

מה ההבדל בין מקלחת למטבח?

ההבדל הוא בעלויות. זה חוסך כסף. אנחנו חיפשנו דרך מאוזנת, עד כמה שאפשר, להתחשב במצב הכלכלי של הדיירים ובצורך להמנע ממצב שכשיש צורך להחליף גומייה הוא מייד מגיש פנייה. זה האיזון שאנחנו רוצים. יש הבדל בעלויות בין הסוללה במקלחת לסוללה בכיור. צריך לזכור שכשהדירה מועברת לדייר החדש, הסוללה תקינה. יכול להיות שאחרי מספר שנים יש צורך להחליף. אנחנו חושבים שזאת מעמסה שאפשר להטיל על הדייר.

אם אני מחליפה את הברזים בכיור, ההפרש בין זה ובין הסוללה של המקלחת הוא לא הפרש מי יודע מה. זה נשמע לי נורא מוזר, כי פה מדברים על בלאי. האם מי שצריך לקבל על עצמו את ההוצאות של הבלאי זה הדייר או בעל הדירה? ההפרדה הזאת בין סוללות למקלחת לסוללות בכיור נראית לי מוזרה בעליל. נראה לי שלגבי הברזים האחרים אפשר להגיד שאם זה תוך 5 שנים זה יכול להיות ניצול לרעה, אבל אם פרק הזמן הוא הרבה יותר סביר..

לא היתה לנו שום כוונה שעובדי משרד השיכון או עובדי החברות הציבוריות יבואו להחליף גומיות. הכוונה היא למקרה שצריך החלפה. במקרה של החלפה בא נציג החברה וקובע אם צריך החלפה או לא.

כל הסוללה הזאת עולה 100 שקל. השאלה היא אם זה מוצדק להטריח את החברות הללו לתקן את זה כאשר זה עולה 100 שקל. יש גבול עד לאן אפשר להכנס.

בואו נלך לפי העיקרון של חברות בטון, שיש השתתפות עצמית של 100, 200 שקל. אז אתה פוטר את המערכת מפירוט מגוחך.

מטרת החוק הזה, זה לגרום לזה שהדירות בדברים הבסיסיים יהיו תקינות. יש דברים שהם גבוליים, כמו שקע חשמל, נורה, כל התריס. זה מוגזם להטיל על החברות נטל בלתי סביר. גם דייר עני יכול לקנות ברז חדש ב-100 שקל. השר לא חייב לקבל את עמדתינו. אנחנו לא יכולים לכפות עליו לתקן ברזים אם הוא לא רוצה. אני מציע לקבל את זה. זה נראה לי סביר.

החוק הזה, כמו שאמרת, נועד להבטיח שאנשים יחיו בתנאים סבירים במדינה מודרנית.

מה הבעיה שהדיירים יחליפו את הסוללות?

עלות הסוללה יכולה להיות 100 שקל, אבל העבודה זה לפחות עוד 100 או 150 שקל.

תסלחו לי, אבל אני בעצמי החלפתי סוללות כאלה. אם הצנרת תקינה זה שום דבר. נמשיך.

ב. "מלוא צנרת המים החמים למן הזקיף שלפני שעול המים הדירתי או מיתקן המים משותף לבניין, ועד לדוד החימום, לרבות אביזרי חיבור או הסתעפות. ג. דוד חימום – דוד חשמל או דוד שמש, לפי העניין".

מנסיון שלנו, כאשר יש דוד שמש שמתקלקל ויש דוד חשמל, לא מתקנים את הדוד שמש כל עוד אפשר לחמם את הדוד בחשמל.

אני לא חושב שזאת הכוונה.

זה הנסיון שלנו.

אם יש דוד שיש בו קולטים, אז יש בו גם אלמנט חשמל. אם זה לא עובד אז מתקנים.

כשיש דוד חשמל לא תקין, הם מתקנים את דוד החשמל, הם לא מחליפים את דוד החשמל לדוד שמש. למה לא להחליף את זה לדוד שמש? זה הרבה יותר חסכוני.

אבל לא תמיד יש איפה להתקין. באותם מקרים שבמקור היו דודי שמש, חייבים להחליף לדודי שמש. באותם מקרים של דודי חשמל, יחליפו לדודי חשמל. אי אפשר לחייב אותם לעשות upgrade של הדירה. את מציעה שבמקום דוד חשמל יתקינו דוד שמש. יש הבדל גדול במחיר.

אבל משפחה שחיה מהבטחת הכנסה שצריכה לחמם ביום של שמש את הדוד בחשמל, בסוף החודש מקבלת חשבון חשמל מנופח.

זה נכון, אבל אנחנו לא יכולים לחייב את משרד השיכון להתקין לכולם דודי שמש. במקומות שהתקינו דוד חשמל זה בגלל שהתקן לא חייב, או בגלל שאין על הבניין כל כך הרבה שמש. זה חוק שמטרתו לשמור על הקיים במצב תקין. הלאה.

2. "אינסטלציה סניטרית: א. צנרת דלוחין, לרבות קולטן, ספח הסתעפות שבקולטין, מחסומי רצפה, אביק של אמבטיה וקופסאות איסוף וביקורת; ב. צנרת שופכין, לרבות שרוול של אסלה, קולטן, ספח הסתעפות שבקולטן, מחסומי רצפה, קופסאות איסוף וביקורת".

מה עם הכיור באמבטיה?

אם הכיור שבור, יכול להיות שהדייר שבר אותו.

יש סעיף מיוחד שאומר אם הדייר שבר.

אם הכיור הוא מחרס, הוא יכול להחזיק מעמד 100 שנה.

ואם הדייר הקודם שבר אותו?

אם אתם נותנים דירה לדייר, הדירה צריכה להיות על מתקניה תקינה. הם אומרים ככה: יש לך אמנם כיור ישן, אבל אין לי כוונה להחליף לך אותו.

לא מדובר על זה, מדובר על ליקוי. נניח שיש כיור שאי אפשר לעשות בו שימוש.

מי שבר? האם אתה יכול לתת למישהו דירה עם אסלה שבורה?

לא.

כן. זה מה שכתוב פה.

ברור לכולם שדירה שנמסרת לאיכלוס חדש נמסרת תקינה על כל מתקניה ואביזריה. עכשיו אנחנו מדברים על דירה..

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להפנות את כולם ללשון החוק.

לא צריך חוק. הממשלה יכולה להחליט את זה כהחלטת נוהל. היא יכולה להחליט שהדירות האלה חדשות, בלי קשר לחוק. הם הצהירו פה שכל דירה חדשה תמסר במצב תקין לדיירים.

אדוני, אנחנו יודעים שהם הכינו שני קבצים של תקנות: תקנות לאיכלוס חוזר, ותקנות לדירים שמתגוררים. משום מה הביאו לנו רק את התקנות לדיירים שמתגוררים, ולא את התקנות לאיכלוס חוזר.

רשמנו בפנינו התחייבות המדינה שכל דירה הנמסרת לדייר חדש נמסרת כשכל מתקניה תקינים ופועלים. מה דין דירה שהאסלה נשברה תוך כדי? אתם אומרים: אם הכיור נשבר תוך כדי, זאת בעיה של הדייר.

הייתי בהרבה מאוד דירות שנבנו לפני 30 או 40 שנה שהכיור בהן נסדק או שחור.

לאמא שלי יש כיור משנת 1945, אבל היא מנקה אותו והוא תקין. אם היא תתן לו מכה הוא יישבר.

אדוני היושב-ראש, אמרת שהיתה פה הצהרה חגיגית, אבל בסעיף 2(1) כתוב: "לפני חתימה על חוזה להשכרת דיור, צריך לאפשר לשוכר לבדוק את הדירה, ואם התגלה בה ליקוי כמשמעותו בסעיף 8(ב), רק אז הוא יכול לדרוש תיקון". אם הוא נכנס והכיור שבור והוא רוצה שיתקנו לו, הם יגידו לו: אנחנו לא מתקנים, לך הביתה.

אנחנו חושבים שצריכה להיות אבחנה בין דייר שנכנס לראשונה ודייר שלא נכנס לראשונה.

כן, אבל האבחנה יכולה להיות בתוך אותו מיפרט.

החוק לא מאפשר.

רבותי, אתם תכניסו בתקנות הוראה שדירה שנמסרת לראשונה לדייר, תמסר כשכל אביזריה תקינים. אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שהממשלה היא לא אוייבת העם, ושאם היתה פה הצהרה שאת הדירות החדשות ימסרו במצב תקין, כך יהיה. אם זה לא יהיה בחוק, תתבעו אותם לבית המשפט? שר השיכון יעמוד לדין פלילי שהוא לא תיקן את הכיור? תגידו בקולכם שאתם מסכימים שדירות שנמסרות לראשונה יימסרו במצב תקין על כל המשתמע.

כן.

אנחנו מסכימים. כשמדובר על דירות שמאכלסים פעם ראשונה, מדובר אולי על 4000 בשנה. המפרט הזה מדבר על 100 אלף יחידות דיור מאוכלסות. המפרט ההוא הרבה יותר גבוה. אנחנו לא יכולים לפגוע בו. החלטת הממשלה משבוע שעבר אמרה שיהיה תיקון לחוק, כלומר שאפשר יהיה לעשות את המיפרט השני במסגרת החוק.

אני חושב שאם דירה נמסרת במצב תקין על כל מתקניה והדייר משום מה גורם לשבירה, זה באחריותו לתקן. המדינה לא יכולה לבוא לתקן לכל אחד את הכיור ואת האסלה שלו.

אבל אם שמו סוג ג'?

אז הוא יקנה כיור ויחליף. חברת הכנסת גוז'נסקי התכוונה שהדברים העיקריים בדירה יהיו תקינים. יש דברים שצריכים לתת לפרט, אפילו אם הוא מקרה סוציאלי. הלאה. 3. "מערכת חשמל דירתית: העדר או פגם בטיחותי באחד מאלה: א. לוח חשמל ב. חיווט".

הכוונה היא למצב שיש חוטי חשמל חשופים.

זה לא מכסה שקעים וכל מיני דברים אחרים שמהווים סכנת חיים.

אז מה אתה רוצה, שהממשלה תבוא תתקן לך שקע?

ממילא זה מוגבל לסכנת חיים ולבטיחותי.

אבל שקע עולה 10 שקלים.

תשים לב, הם כבר שילמו 100 שקל בכיורים, 100 שקל על אסלות ועכשיו אתה רוצה שהם ישלמו על שקעים.

אבל אי אפשר. מדובר על 100 אלף דירות. אתה תצטרך 100 אלף פקידים שיעסקו בדברים האלה.

בבתים ישנים מלפני 30 או 40 שנה ישנם עדיין הפקקים עם החוטים. הייתי מציע שאם יש לוח כזה, שיחליפו אותו בלוח אחר.

זה פגם בטיחותי.

זה לא פגם בטיחותי. 4. "נגרות ואלומיניום: א. דלת כניסה ב. חלונות חיצוניים, למעט זגוגיות. 5 העדר מרצפות או פגם בטיחותי בהן".

יש בכל דירה מערכת של דלתות פנימיות. מה קורה עם המערכת הזאת?

תיכף נגיע לזה. 6. "איטום: א. איטום ותיקון סדרים, מרווחים ותפרים בגג ובקירות, לרבות בחיפוי קירות הצפויים להרטבה;

למה התריסים לא מוזכרים לפני האיטום? אם אתה שוכר דירה בשוק החופשי והתקלקלו לך התריסים, בעל הדירה הוא זה שמשלם, לא הדייר.

תראה, הם לא רוצים להכנס לדברים קטנים שזה תחזוקה מינמאלית של הדייר. הם רוצים לטפל בפגמים הרציניים של הדירה. בדברים הקטנים הדייר מטפל. אם נשבר לו תריס הוא יצטרך לתקן אותו.

אם יש תריסים ישנים, אי אפשר לתקן אותם סתם ככה, צריך להחליף את כל המערכת. זה לא בדיוק עניין של 20 שקלים.

אנחנו לא רוצים ליצור סיטואציה של מערכת שמעסיקה עשרות עובדים, כי אחד אומר לו: שמע, נשברו לי שני שלבים בתריס, תבוא תחליף, והשני אומר לו: תבוא תתקן לי את הכיור. אנחנו נותנים לדייר לטפל בדברים הקטנים. רק הטיפול בתלונה יותר יקר מהתיקון.

לבעל הבית יש אינטרס לשמור על הדברים.

אם נחייב את החברות לדיור ציבורי לתקן עד הפרט הכי קטן בדירה, האדמיניסטרציה של הטיפול בתלונות הקטנות תעלה הרבה יותר מכל העסק הזה. בשביל 100 אלף דירות צריך מוקד שיקבל את התלונות, יתייק אותן וכו'. כבר עדיף להגיד למישהו: תשלם 50 שקל פחות בחודש ותעשה את התיקון בעצמך.

אני רוצה לבקש שהכותרת של סעיף 6 תהיה איטום ותיקון סדקים, כי אחרת המשמעות היא שכאילו מתקנים רק כשיש סכנה של דליפות מים.

בסדר. ב. "העדר אריחים בקירות או ברצפת חדרי רחצה ושירותים, הניתנים להרטבה בשימוש רגיל, או שקע בהם; ג. איטום ותיקון סדרים ומרווחים בין כיור לבין משטח שיש, בין משטח חרסינה לבין מרצפות או משטח שיש, ובין קופסת ביקורת או מחסום רצפה לבין מרצפות או משטח אחר. 7. פגמים ביציבות של מעקות, סורגים, מסתורי כביסה, מחיצות ודלתות פנימיות".

מה זה פגם בדלת? מה זה פגם ביציבות של דלת פנימית?

כשהציר לא בסדר.

אני חושב שחברת הכנסת גוז'נסקי השיגה פה הישג מאוד גדול בכך שהצליחה להביא לכך שיש היום חובה את הדברים העיקריים והבסיסיים לתקן. נכון שנשארו דברים קטנים לתקן, אבל זה בגדר השתתפות עצמית. גם כשיש ביטוח למכונית, לא כל שריטה מתקנת חברת הביטוח. רבותי, אנחנו מאשרים את התקנות ומברכים את חברת הכנסת גוז'נסקי שעשתה עבודה מאוד חשובה בפנייה לבג"ץ.

מתי זה נכנס לתוקף?

עם הפירסום. השאלה מתי השר יחתום.

רבותי, אני מודה לכם. התקנות מאושרות בכפוף להערותינו.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10