פרוטוקולים/כלכלה/864

5
ועדת הכלכלה
12/7/2000

פרוטוקולים/כלכלה/864
ירושלים, כ"ג בתמוז, תש"ס
26 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי ט' תמוז התש"ס (12 ליולי 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
מיכאל נודלמן
אברהם הירשזון
מיכאל קליינר
מאיר שטרית

עו"ד מירון הכהן - יועץ משפטי, משרד המסחר והתעשייה
חנה מרגליות - משרד התעשייה והמסחר
דפנה עין דור - אגף תכ"ל, משרד התחבורה
עו"ד אלי מונטג - יועץ משפטי, בנק ישראל
חיה זינגר - ממונה על רישוי סוכני נסיעות, משרד התיירות
עו"ד מירי חושן - ס/יועץ משפטי, משרד התיירות
אסא רוחל - משרד התיירות
עו"ד טל נד"ב - איגוד הבנקים
עו"ד אפרת שחר - בנק הפועלים
מיכל כהן - האיגוד הישראלי למסחר
אדוארדו בלאו - כלכלן
צבי שור - מנכ"ל התאחדות תעשיני היהלומים
יוסי פתאל - מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
אביעד ויסולי - יו"ר קו חם לצרכן
עו"ד ירון לוינסון - הרשות להגנת הצרכן
משה פרסקי - מנכ"ל הבורסה ליהלומים
עו"ד מנשה קפלן - מנהל אגף חקיקה, התאחדות הקבלנים והבונים
יורם גלאון - סמנכ"ל בכיר לכספים אל-על
אורי מילר - סמנכ"ל כספים ארקיע

אתי בנדלר

לאה ורון

איה לינצ'בסקי

א. הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 21)(פרסום והצגת
מחירים), התשנ"ז - 1996
ב. הצעת חוק הצגת מחירים, התש"ס 2000 של חבר הכנסת מיכאל נודלמן

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. ראשית אני רוצה להודיע שהוועדה צריכה לקבל החלטה על מיזוג שתי הצעות החוק. חבר הכנסת נודלמן, אתה לא חבר בוועדה?

אני לא יכול להצביע.

יש לכם נציג בוועדה שאתה יכול להחליף?

אין להם נציג בוועדה, ביום ראשון הוא ויתר על המקום שלו לחבר הכנסת קליינר.

אז אין לכם נציג בוועדה, צר לי אתה לא יכול להצביע.

הצבעה
בעד: רוב
ההצעה למזג את שתי הצעות החוק, אושרה.

את הצעת החוק של חבר הכנסת נודלמן אנחנו מכירים, נעבור להצעה השניה. אני רוצה לשאול שאלה מקדמית למה אנחנו עושים את זה במסגרת חוק הפיקוח על המצרכים ושירותים, הרי כל החוק הזה הוא פרובלמטי.

קודם כל צריך להתכונן לגרוע מכל, אבל האמת היא שזו התפרצות לדלת פתוחה. מבחינתנו היא פתוחה ונפתחה לרווחה על ידי הוועדה. נכון שהמקום הטבעי של הדבר הזה הוא באמת בחוק הגנת הצרכן, ועדת הכלכלה עוד בכנסת הקודמת הצעה שהוחל עליה דין רציפות, ביקשה מאתנו להציע נוסח, יש נוסח כזה שהוכן בזמנו פשוט הוועדה לא הספיקה לדון בו לפני שהכנסת הקודמת התפזרה. זה לא מונע מלדון בחוק כמו הוא, מה שההצעה החדשה עושה היא בסך הכל משלבת את ההוראות הקיימות בתוך חוק הגנת הצרכן. אז אם אדוני ירצה לדון בזה כבר כמסגרת חדשה, אין בעיה.

אנחנו עושים תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן?

אני אומר שאם אדוני ירצה לדון בזה במקום לדון בזה כתיקון לחוק הפיקוח כבר כתיקון לחוק הגנת הצרכן, אז מבחינתנו אין מניעה לעשות את זה.

אני מבקש שתקראו את הסעיפים ואחר כך נראה איך אנחנו משלבים את זה עם הצעה של חבר הכנסת נודלמן.

כמה מילים לפני שנתחיל, הצעת החוק של חבר הכנסת נודלמן, היא בעצם לא להצגת מחירים אלא לכתיבת מחירים בשקלים. זה יותר נכון להציג אותה בצורה זו.

אני מציע שכשנגיע לקטע הרלוונטי , ונראה את שני הדברים ביחד. כבר נכין את המשולב מתוך הנחה שוועדת הכנסת תתיר, אם היא לא תתיר אז נצטרך שוב לפרק את זה בחבילה אחת.

סעיף 1 בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים התשי"ח – 1957 (להלן – החוק העיקרי), בפרק הרביעי:
(1) שם הפרק יהיה "הצגת מחירים ומניעת מחירים מופקעים"
מניעת רווחים מופקעים דברנו על זה שיש החלת רציפות וזה למעשה מיותר היום. מה שקרה, כשהצעת החוק הזו הוגשה זה היה עוד לפני שעבר חוק הפיקוח על מחירים מצרכים ושירותים, זה חוק שעבר ב- 96 חוק שבעצם המיר את כל ההוראות שהיו קיימות לגבי אותם מצרכים מפוקחים.

אם מוסכם עליכם שאנחנו הולכים עכשיו על תיקון חוק הגנת הצרכן ולא על תיקון של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, אז אני חושבת שאין טעם לדון בתיקון כותרות בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, אני מציעה לדלג בכלל על החלק של הכותרות, אלא אם כן תרצו לעשות תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן.

אם וכאשר נעביר לחוק להגנת הצרכן, היינו רוצים שזה יכלל כחלק בפני עצמו, אבל אני מקבל את כרגע את הערת היועצת המשפטית של הוועדה שזה לא רלוונטי.

בסעיף 21 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) פסקאות משנה (2) ו – (3) – ימחקו. זה פשוט תיקון טכני כי אנחנו הרחבנו את ההגדרה ושמנו אותה בסעיף נפרד. סעיפים קטנים (ד), (ה) (1) ו- (ו) – בטלים, זה אותם סעיפים.

אתם מבטלים מטעמים טכניים, נעבור הלאה.

3. במקום סעיף 21א לחוק העיקרי יבוא:
21א. (א) בסעיף זה ובסעיפים 21 ו- 27 "המחיר הכולל" – מחיר הכולל את כל המסים לרבות מס ערך מוסף, האגרות, או תשלומי החובה החלים על מצרך או על שירות שאליו מתייחס המחיר.

אחד הדברים שעולים כאן במסגרת של הפיקוח שלנו על הצגת מחירים, זה שהרבה פעמים מחירים נקובים באופן מטעה כיוון שהם נקובים ללא מס ערך מוסף. היום זה אסור, כאשר אתה מציג את המחיר על גבי המצרך עצמו.

אני אתן לך דוגמא, אם אתה קונה רכב מסחרי, אם עוסק קונה אותו הוא יכול לקזז את המע"מ, לא כן הדין ברכב פרטי, לפעמים הם קונים מחיר בלי מע"מ כי זה חשוב לעוסק שהוא יכול לקזז.

מכיוון שהם יודעים לקזז, אז אני מתאר לעצמי שהם יודעים לעשות לעצמם את החשבון. הבעיה היא לא כל כך רכב, אין פסול בזה, אם רוצים לעשות את זה, יכולים לתת את השורה התחתונה ולתת את הפירוט של המחיר וזה מבחינתנו בסדר. זאת אומרת אם אתה מוכר רכב, אתה יכול לקבוע שהמחיר שלו הוא 100,000 שקל, עם מע"מ 117,000 ומי שרוצה שיוריד את זה מהמחיר אבל מה שחשוב זה שהמחיר הכולל הכל יהיה, כי אחר כך הצרכן לא רוצה לדעת שהוא משלם בשביל זה 100 ובסוף הוא משלם 117.

אבל כבר היום הפרסום על גב המוצר כולל את המע"מ, באיזה מקרים חל האיסור, כשמפרסמים בעיתון?

בדיוק. בפרסום זה לא קיים היום, בזמנו זה היה קיים גם בפרסום מכוח חוק יציבות מחירים, ישנה את תכנית הייצוב במשק משנת 85, ברגע שהחוק הזה בוטל ב- 96 בוטל גם האיסור על פרסום מחיר ללא מע"מ. שני דברים בוטלו שם, בוטל הדבר הזה, ודבר נוסף שבוטל שבעקבותיו נוצר הצורך בתיקון הזה, הייתה החובה לנקוב את המחיר בשקלים ולא בדולרים. היום למעשה אין איסור לנקוב את המחיר בדולרים.

אז אם אנחנו מתקנים את זה עכשיו, איפה אנחנו שמים את זה בחוק הגנת הצרכן? או בחוק הזה שדברת עליו קודם?

אני מציעה שהתיקון יהיה לחוק הגנת הצרכן אבל נצטרך אחר כך לבדוק אם לא צריך לעשות במקביל תיקון עקיף גם לחוק הפיקוח כדי לעשות התאמה של הוראות.

אנחנו מסכמים באופן עקרוני שהתיקונים יהיו בחוק הגנת הצרכן.

דבר נוסף, הסעיף כמו שהוא נוסח במקור, דיבר לרבות מס ערך מוסף או כל תשלומי חובה החלים על מצרך או על שירות שעליו מתייחס המחיר. בעת הדיונים בוועדת הכלכלה בכנסת הקודמת הועלתה בקשה שהסכמנו לה, כי אנחנו חושבים שהיא נכונה, להוסיף גם את המילים, "וכן כל תוספת או הוצאה אחרת שיחולו על הצרכן".

כמו למשל דמי משלוח?

אם זה אופציונלי, אין לי בעיה שיציגו את זה כאופציונלי, אם זה חלק מהמחיר לצרכן, אתה לא יכול לבחור אם אתה רוצה שישלחו לך את זה או לא, ואז אתה חייב להכניס את זה בפנים.

היום הרבה חוברות שמוכרות באמצעות חוברות ובאמצעות טלמרקטניג, נותנות לך פרסומים של מחירים לאורך כל החוברת, ולמטה הם מוסיפות באותיות קטנות, המחיר אינו כולל דמי משלוח בסך 29.90 ₪. אין לך אופציה ללכת למרכז הזה של המכירות שהוא מרכז וירטואלי ולקחת ביד, למעשה, ה- 29.90 ₪ הוא תוספת אוטומטית למחיר.

יש מסעדות שמגישות לך חשבון ומוסיפות את ה- 10% של השירות.

המחיר לא כולל דמי שירות.

להפך, לפעמים מוסיפים את השירות ואין לך ברירה. השירות הזה הוא לא אגרה, לא מס הוא לא שום דבר, אבל הוא כלול במחיר.

אבל אפשר לכתוב לא כולל שירות?

אלה שני דברים שונים. אם מתן השירות נתון לשיקול דעתך, מה שנקרא טיפ למלצר, אז ניחא, אבל במסעדות רבות מוסיפים לך את זה באופן אוטומטי.

כתוב לא כולל דמי שירות אבל הוא מוסף לך אוטומטית.

נוסיף בסוף התיקון המוצע את המילים "וכן כל תוספת או הוצאות אחרות שיחולו על הצרכן כחלק ממחיר המצרך".

זה צריך להיות ברור שזה לא אופציונלי. אי אפשר לכתוב דבר אופציונלי בחוק ישראלי.

זה עניין של נוסח, אפשר לכתוב " אם לצרכן אין אפשרות לוותר עליהם"

"וכן כל הוצאה אחרת שהצרכן חייב בתשלום עליו כחלק בלתי נפרד מהעסקה"

כחלק בלתי נפרד מהעסקה.

שמי מנשה קפלן אני היועץ המשפטי של התאחדות הקבלנים, אני רואה שחוזרים לורסיה של שנה שעברה, של הכנסת הקודמת. הוורסיה שיש לך היא לא בדיוק אותו הדבר, אז אנחנו צריכים לחזור ולשאול כמה שאלות. שאלה ראשונה, האם לפי הורסיה הישנה זה גם יחול על זכות במקרקעין.

אתה מקדים את המאוחר, אנחנו מדברים על סעיף קטן ה'.

אני עכשיו ב- א', כתוצאה מ- א' יש לנו שאלה.

מה שאלתך?

האם המחיר כשמוכרים דירה יצטרך לכלול את מס הרכישה שהוא משתנה אגב, מס רכישה שיחול על הקונה. האם זה יהיה אחוז שכר טרחת עורך דין?

אם זה יחול על הקונה אתה לא חייב לציין כיוון שזה לא חל על המוכר. כשאני משלם לקבלן אז כל מה שיש אצלו, בצד שלו, יש במחיר. מה שמוטל עלי כקונה, אני לא יכול לפרט. הבנתי את הטענה.

המחיר הכולל זה המחיר הכולל את כל המסים לרבות מס ערך מוסף, האגרות או תשלומי החובה החלים על מצרך או על שירות שאליו מתייחס המחיר.

צריך לכתוב המחיר החל על המוכר, מה שחל על הקונה זה לא מה ש...

אני אסביר, מס ערך מוסף זה מה שחל על הקונה, אנחנו כן רוצים שהוא יהיה בפנים, הוא חלק ממחיר הרכישה. מה שאומר עורך דין קפלן, זה על מס רכישה, מס רכישה שחל על הקונה, המוכר משלם מס הכנסה, מס רווחי יום , כקונים זה לא מעניין אותנו. מס רכישה בעסקות מקרקעין...

צריך לכתוב פה הוראה מפורשת שבמקרקעין...

לכן הפניתי לסעיף קטן (ה) כי כאן התייחסנו במיוחד לזכות במקרקעין, וחשבנו שהדברים האלו יובאו לידי ביטוי בתקנות. יש שורה של נושאים שהובאו בפני הוועדה שרוצים להוציא אותם בעצם מקולת החוק. אחד מהם שצריך לדיון זה כל הנושא של שירותי תעופה. או שזה היה קשור רק להצגת המחיר בשקלים.

גם שירותי תעופה, כולל אגרות למשל.

יש שורה של נושאים שצריכים להחריג אותם מההוראות כלליות , אחד מהם זה הנושא של דירות, מס רכישה, ויש שאלות נוספות.

לי לא אכפת לאפשר בתקנות.

אם נרשם שזה המחיר שהקונה משלם למוכר, מה שהוא לא משלם למוכר אלא לרשויות, זה לא...

מס ערך מוסף זה לכאורה הוא לא משלם למוכר.

הערה נוספת, אם המחיר הכולל מגביה את הסכום שצריך לשלם, תבינו שבמקרקעין, המסים עולים אתו, זה לא הוגן.

אנחנו מסכימים לעניין הזה.

שכר טרחת עורך דין , אם הקבלן קובע את זה עבור שכר טרחתו הוא, אז זה אותו המחיר, מה שאתה משלם בנפרד בתור הוצאה שלך, זה לא במחיר.

אבל המחיר הכולל כפי שכתוב כאן, יגביה בעוד שכר טרחה, אם זה באמת מה שכתוב בחוזה.

אין לנו ויכוח על המהות, יש לנו ויכוח על הניסוח.

ברור שצריך להחריג את זה, השאלה אם זה צריך להיות בחוק או בתקנות, אני מציעה שנגיע לסוף הסעיף ונראה איזה עוד נושאים רוצים להחריג.

אני רוצה בתקנות, אבל מצד שני זה צריך להיות ברור שאם יש מס שמוטל ישירות על הקונה והוא בכלל לא משלם אותו למוכר, אין סיבה לחייב את המוכר לכלול את זה במחיר, אני אעשה את זה בחקיקה ראשית.

אם נמשיך את ההצעה שלכם, השאלה כאן הייתה להגדרה על מחיר כולל, ההגדרה של מחיר כולל היא כוללנית כפי שבוצעה כאן. אחר כך, בהמשך הסעיפים תראו שלמשל במכירת זכות למקרקעין, אין דרישה להצגת מחיר כולל אלא רק להצגת המחיר בשקלים.

אין על זה ויכוח הדבר הזה מטופל.

האמת היא שעורך דין מונטג העיר, ובצדק, שכבר בוועדת הכלכלה של הכנסת הקודמת הנושא הזה עלה ואז נכנס סעיף מפורש בעניין זכויות מקרקעין.

לא נבזבז את כל הבוקר על קביעת הניסוח. לא אכפת לי שיהיו תקנות שיסמיכו את השר להוציא עוד דברים מתוקף כי יכול להיות שלא חשבנו על משהו, או על דברים שקורים לנו כבר עכשיו כמו סיפור המקרקעין. צריך להיות ברור שסכומים שעל הקונה לשלם ישירות לרשות או לגורם אחר, המוכר לא חייב להכניס את זה למחיר שלו. נניח שיחדשו את מס הנסיעות, אז מי שמוכר כרטיס לא חייב לכלול מס נסיעות זה יהיה מוטל על הקונה. לעומת זאת אתה לא יכול להמריא בלי לשלם מס נמל, זה חלק מהמחיר.

אבל אתה לא יכול לצאת גם ללא מס נסיעות, אם הוא יהיה.

הבעיה היא שכל מה שגובה המוכר ואין זה משנה אם הוא גובה לעצמו או עבור המדינה, שאת זה הוא כן יציג. אתה יודע כמה אתה משלם לו.

הבנו את המהות.

אני מסכים עם העיקרון, אני רק חושש מדבר אחד, יש מסים, מס ערך מוסף במקרה זה המוכר הוא זה שצריך לגבות אותו כשמדובר בקליינט פרטי. לעומת זאת, יכול להיות סוג מסוים של מסים שיש לך אופציה, או שהמוכר גובה אותו או שהמוכר יכול להגיד לקונה, תשלם אתה את זה. מה שיקרה תהיה כאן הטעיה. הוא יפרסם את המחיר שלו.

אני אתן דוגמא מהענף שלנו, למשל כשרושמים בית משותף, ההוצאות של רישום הבית המשותף הם כמובן הוצאות של הדיירים.

למה? צו אישור בית משותף?

לא האגרה על הוצאת הצו, יש עבודת הכנה עצומה, עם תסריטים וכן הלאה, בהנחה שזה רשום כהוצאה של הדייר בתוך החוזה, זו הוצאה שהוא רוצה להוציא אותה. לפעמים הקבלן גובה את זה ומסדר את זה עבורו, לפעמים לא, אבל בכל אופן זו הוצאה בטוחה של הדייר במקרה כזה.

אני לא בטוח שאתה צודק.

זה כתוב בחוזה.

בפועל אנחנו יודעים שעורך הדין שרושם בית משותף לוקח יפויי כוח מלכתחילה, אחרת הוא לא יוצא מזה, גם כדי לעשות הצמדות וכו'. דווקא זה מסוג המקרים שהוא לדעתי כן צריך לכלול את זה במחיר. כי אתה יכול לקבל את הדירה בלי רישום בית משותף? זה בדיוק המקרים שלדעתי אתה לא צודק., כי זה כן צריך להיות כלול במחיר. אתה רוצה לקבל בעלות על הדירה שלך, איך תקבל את הבעלות? תאר לך שלא יעשה פרצלציה בכלל, יגיד לך תעשה עכשיו טאבו, תכניות אחוד וחלוקה.

אני אתן דוגמא אחרת, של מסעדה. היום אתה משלם 10% למלצר זה לא אופציונלי, אתה צריך לשלם את זה. לכן אני קצת חושש מהתחכמויות כאן, ולכן לא הייתי מדבר על העיקרון, יש באמת בעיה במקרקעין, הייתי מייחד את הפתרון שם ונותן את האפשרות לקבוע כדי לראות, אולי נגלה עוד משהו כזה שאנחנו לא מודעים אליו עכשיו.

כרגע אנחנו מנסחים את זה בצורה הבאה. כל מה שהמוכר גובה זה במחיר כל מה שמוכר לא גובה ומוטל על הקונה באופן נפרד כאופציה, או שזה מוטל מימלא על הקונה, או שזאת אופציה, זה לא יהיה כלול במחיר. אחר כך יהיו תקנות שיאפשרו גמישות בעניין הזה גם לכלול וגם להוציא. לא נשב עכשיו על ניסוח. מה הלאה?

אני אורי מילר מארקיע. לגבי מסי נמל, הם נגבים על ידי חברות התעופה ומועברים נומינלית לנמלי התעופה בארץ ובעולם. אם הם יכללו במחיר הכרטיס, הסוכנים יקבלו על זה עמלות, מחיר כרטיס הטיסה הסופי לצרכן יתייקר.

למה אתה צריך לתת את הזכויות שלך להם?

היום אני לא נותן.

תסכים אתו שזה לא כלול.

אנחנו רוצים שאחד שרוצה לטוס ליעד מסוים יידע כמה זה עולה לו באמת, זה לא שיגידו לו עכשיו תוסיף דמי רישום, ביטוח מפני ביטול, תוספת אם אתה משלם בכרטיס אשראי, או עכשיו תשלם את מס הנמל והנה זה מתייקר לך בעוד 100$.

כל פעם יש הפתעות בסוכנויות הנסיעות והן אף פעם לא טובות.

אתמול ראיתי פטנט חדש. סע עם כל המשפחה, תשלם איזה סכום מצחיק, ואז אומרים, מסי נמל X וכל התוספות Y אבל כמובן שלא אומרים שזה כפול 4.

ואיך מקבלים 1000$ היום? טסים מחלקה ראשונה באל על ומקבלים 1000$ לקניות.

ההנחיה שלך שבאמת מה שחל על הקונה לא צריך להיות כלול, צריך להיות מסויג בצורה כזו שההנחיה הזו לא חלה לגבי מסים וכדומה שחלים אמנם על הקונה אבל שקיימת האופציה שישלם דרך המוכר ואז באמת האגרה של הנמל או השירות למלצר, יפורסמו. אפילו מס ערך מוסף כי ברציונל שלו הוא צריך להיות משולם על ידי הקונה, אז זה לא סתם מה שחל על הקונה לא יפורסם אל רק מה שאנחנו גובים, זה צריך להיות ממש מה שחל על הקונה ונגבה באמצעות המוכר, מס ערך מוסף ואגרות נמל זה אותו דבר. זה צריך להיות ברור.

זה מה שאנחנו מתכוונים.

הוספנו את זה "וכן כל תוספת או הוצאה אחרות שהצרכן חייב לשלם למוכר כחלק מהעסקה".

הוא לא חייב, הוא יכול לשלם מס נמל בנפרד. עקרונית החוק לא מחייב אותו. להפך אני אומרת שצריך לפרסם כדי שלא יהיה מצב כזה.

אפשרנו בתקנות גם לעשות גמישות, להוסיף, להוריד, במקרים של התחכמות אז יורידו את זה.

השאלה אם לא כדאי בכל זאת ללכת לאחידות בעניין הזה. אני אתן דוגמא, הזכירו את הטיפ במסעדה, לא שהמסכנים ביותר הולכים למסעדות, אבל צריך להגן על כל הצרכנים. היות והנורמה היא שבדרך כלל שהשירות אינו כלול, אבל יש מקומות שהשירות כן כלול, ואין אחידות, ורוב האנשים משלמים פעמיים שירות, כי הם לא יודעים, אז צריך לקבוע אחידות.

איך אתם רוצים להבהיר שהשירות כלול, מה נעשה?

יש מקומות שלמטה בתפריט כתוב, למחיר יתווסף באופן אוטומטי 10% ואז אתה יודע שאתה מקבל את החשבון עם השירות.

לא ראיתי את זה בחיים.

אני מציע שנדבר על העיקרון ונמצא כבר דרך לנסח את זה. העיקרון הוא שאם דמי משלוח הוא דבר שהוא לא חלק אינטגרלי מהעסקה אלא אופציונלי אמיתי שאתה יכול לבוא לקחת את זה בעצמך ולא שאתה חייב לקנות גם את המשלוח אז באמת זה לא צריך להיות בפנים, וזה צריך להופיע בפרסום נפרד. אם אין לך ברירה כצרכן, אז זה לא בפרסום נפרד, זה חלק מהמחיר, שלא יספו לך שמוכרים לך כרטיס ואתה צריך להוסיף למשלוח.

השאלה הייתה אחרת. במסעדה שלוקחים כבר את דמי השירות בפנים, איך אנחנו מוודאים שאתה לא תהיה פרייר ובנוסף לזה תשלם עוד פעם? לא חייבים לקחת כל אחד שקונה במסעדה, לשיחת מוטיבציה אישית ולהגיד לו לא לשלם טיפ. השאלה היא איך עושים את זה כדי שבכל זאת יזהר הקונה. אומרים שיש כאל שלא קוראים באותיות הקטנות שזה כולל שירות, ומוסיפים את דמי השירות, מה לעשות כדי למנוע את זה?

אני לא מקבל את הנחה הזו, אני אומר לך מי שהולך לאכול במסעדות טובות הולך וקורא בדיוק מה שכתוב. מי שיש לו כסף גם יודע על מה הוא מוציא אותו. במסעדות עממיות זה מימלא לא נחשב כל העניין הזה, אז תפסיקו עם זה. לא ראיתי עוד אף פעם מישהו עשיר שמשלם סתם כסף. הוא קורא את כל החשבון.

השאלה היא על דרך הפרסום. ז צריך להיות על המנה התוספת של ה- 12% במקום שהיא תעלה 42 ₪ היא תעלה 46 ₪.

אם בתפריט כתוב על כל הסכום יתווסף 12% זה מספק. צריך לכתוב למטה המחיר כולל דמי שירות , את השירות תוסיף לכל מנה.

כולל 17.5% מע"מ.

עכשיו אנחנו מגיעים למטבע הישראלי. מיד אני חוזר לחבר הכנסת נודלמן.

"(ב) לא יציע אדם ולא יפרסם ולא יציג מחיר של מצרך הנמכר לצרכן במהלך עסק או של שירות הניתן לצרכן במהלך עסק או של שירות הניתן לצרכן במהלך עסק אלא אם כן הוא המחיר הכולל והוא נקוב במטבע ישראלי בלבד.
(ג) לא יציע אדם, לא יפרסם ולא יציג מחיר של זכות במקרקעין הנמכרת במהלך עסק אלא אם כן הוא נקוב במטבע ישראלי בלבד.

מה העברנו בקריאה ראשונה? כי נדמה לי שאישרנו במקביל את הפטורים אם רוצים בדולרים.

אצלי זה כתוב אחרת.

אצלך כתוב "המציע למכירה מוצר או שירות או זכות, לרבות זכויות במקרקעין, יצוין על אף האמור בכל דין את המחיר בשקלים חדשים."
2. אין בהוראות סעיף 1 כדי לפגוע באפשרות לפרסם מחיר גם במטבע אחר, ואולם המחיר הקובע יהיה המחיר שפורסם בשקלים חדשים"

לי גם חשובה כהוראת מעבר. היום ציבור רגיל לקנות את המחיר במקרקעין בדולרים וגם בזכויות וגם ברכישה. אני לא רואה גם פסול, שמישהו, בנוסף לאינפורמציה בשקלים, אומר גם בדולרים. אני ראיתי בחנות "זארה" שמוכרת בגדים וכתוב כמה זה בפזטות, כמה זה בדרכמות, וכמה בדולרים.

זה צריך לעשות בחו"ל לא כאן. מה שאתה רואה זה תווית מחיר הכוללת מחירים ממקומות שונים בעולם.

קודם כל אני מאד אוהב לראות כך את המחיר, כך אני יודע שלא עובדים עלי, ושהספרדים לא משלמים פחות ממני מה שבדרך כלל נכון כי בחו"ל הכל חצי מחיר. יש גם עניין של זכות לפרסם ולומר זה שווה ערך בדולרים או במטבע אחרת.

השאלה מה מחיר הקובע.

אין מניעה להצמיד בחוזה למטבע כל שהוא או למדד או למדד ערכי הבניה, החוק אינו אוסר את זה, וזה זכותו לעשות כך בחוזה. לכן הקבלן יכול לומר לך זה המחיר היום לשקלים אני מצמיד אותו לשער מט"ח, או למדד או למדד ערכי הבניה וזה בסדר. אני גם לא רואה פסול אם הוא אומר לו זה שווה ערך ל- 500,000 $ אבל המחיר הקובע יהיה בשקלים.

כאן יהיה פח ייקוש ויש על זה גם תביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי, כי מה שקורה הוא ששער הדולר משתנה מיום ליום , יום אחד הוא למעלה יום אחד הוא למטה שאתה דורש להצמיד מחיר ואתה דורש להציג מחיר, אתה בעצם מכשיר את המוכרים כי הם מפרסמים מחיר בשקלים שהוא אינו נכון. הרבה פעמים, כשמפרסמים מחיר בדולרים, גם לא ברור, וזו תביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי, הם לקחו שער מאד גבוה, וכשאמרו להם שהשער היציג מאד גבוה, הם אמרו אנחנו לא הולכים לפי השער היציג, אנחנו הולכים לפי שער שהוא 7 נקודות מעל היציג. זה פשוט פתח לכל מיני הטעיות.

מה שאתה אומר זה נכון, אבל זו לא הנקודה, כי הוא קודם כל חייב לציין מחיר בשקלים, דבר שני המחיר בשקלים מחייב אותו לקבוע מחיר דולרי. המחיר הדולרי הוא אינדיקציה, הוא לא יכול לבוא ולומר לך, מאתמול היה פיחות של שני אחוז, אני לא מכבד את המחיר בשקלים. הוא יכול באותו ערב לקחת את כל פרטי החנות שלו, ולהדביק תוויות חדשות לפי עלית הדולר. הוא בכלל יכול לשנות מחירים, הוא יכול להגיד, כל יום משתנה מחיר, יש חנויות בחו"ל שהמחיר משתנה לפי שעות. רוצים לעודד אותך לקנות בשעות שפל, המחיר בשעות האלה יורד.

אגב, זו בעיה עם מחיר סימון המחירים, עם הפתקיות, אבל נעזוב את כרגע. לכן, לא צריכה להיות שום בעיה בעניין הזה משום שהוא לא יכול לגבות ממך את השווה ערך הדולרי כל עוד יש מחיר אחר בשקלים.

אדוני אמר קודם שבחקיקה אנחנו מאד חזקים ובאכיפה פחות, בדיוק מהנקודה הזו אני חושש. במישור התיאורטי אין בינינו מחלוקת, אני גם חושב שזה בהחלט כך. הבעיה היא שאותו צרכן קטן, שכשהוא הולך לחנות אומר לו המוכר, היה כתוב מחיר בדולרים, היום הדולר קפץ, אתה תשלם לי לפי שער הדולר, לא כל אחד מהם הוא עורך דין והוא ישלם לפי מחיר בדולרים וזה בדיוק מה שאתם רוצים למנוע.

יש פגיעה בלתי סבירה בזה שאתה לא נותן לו אפשרות לומר מה האקוויוולנט של זה, זה דבר פלילי?

יש תקופת הסתגלות. יש עוד אנשים שמדברים בלירות היום. כשבאנגליה עברו מהשיטה של ה- 24 וה- 12 ועברו לפנים חדשים, הייתה תקופת הסתגלות מסוימת אבל לא יכולת לפרסם את שני המחירים. כלומר, אם החלטנו שהמחיר הקובע הוא שקלים, אני נגד לבלבל את המוח זה רק יכול לגרום להטעיות. השקל יציב, למה בכלל אנחנו מרשים לעצמנו לעשות את זה, כי אנחנו מאמינים ביציבותו, ואתה ואני והבודדים שמצביעים בכנסת כדי לא לקלקל את זה, לפעמים נגד כולם, אנחנו מאמינים שאכן נכנסנו לעידן של יציבות וצריכים לשמר אותו ולעגן אותו ולכן זה פחות או יותר פי ארבע.

אז להשאיר היום את העניין הדולרי כשהוא לא מחייב, שיתרגלו, בעבר שהוא כן חייב. אנשים יעשו לעצמם את החשבון, ישאלו כמה זה, זה לדעתי יחלוף מהר יותר מהלירה ומהשקל הישן, וצריך ללכת על שקלים וזהו זה.

לא כהבעת דעה, אלא קצת הסבר, נאמרו כאן כמה דברים שלדעתי הם לא תואמים גם את המצב הנוכחי ואחר כך אני רוצה להגיע להצעת החוק של חבר הכנסת נודלמן . קודם כל, גם היום, על מצרכים שנמכרים, יש חובה להציג מחיר של מטבע ישראלי בלבד, קודם כל שנדע את זה. במחיר בחנות אתה לא יכול, בפרסום אולי כן, אבל על המצרך עצמו, לפי סעיף 21 (ד) של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, במצרכים, חייב על המצרך עצמו רק במטבע הישראלי בלבד.

אם מוכרים קורנפלקס שכתוב עליו 50 סנט, ככה קנו אותו מחברת קלוגס, אז זו עבירה?

אני לא יודע אם יש כזה דבר.

בטח שיש, אפילו יש את הפרסים באמריקה.

זה החוק שיש היום. לגבי שירותים, לפי החוק היום, כמעט אין כזה דבר כי זה רק שירותים בעלי פיקוח, ואין שירותים בני פיקוח לפי החוק. המגמה של הצעת החוק של הצעת החוק של משרד המסחר והתעשייה במקורה הייתה באמת שינקבו רק במחיר של מטבע ישראלי בלבד לגבי שירותים ומצרכים הנמכרים דרך עסק.

היות ומצרך השירות אינו כולל מקרקעין נראה שגם בהצעת החוק כפי שהיא מונחת עכשיו בנוסח המתוקן של משרד התמ"ס יש הצעה ספציפית על מקרקעין. כאן נכנס העניין של חבר הכנסת נודלמן. מכיוון שהוא במקורו, כך אני מבין, המטרה שלו בהצעת החוק הייתה לא לגבי מקרקעין הנמכרים דרך עסק דווקא, אלא היה לו עניין שכירות הדירות גם בשוק הפרטי.

היות שהצעתו של חבר הכנסת נודלמן, כשנדונה כאן בחודש ינואר בפרוטרוט התייחסה באמת גם לשכירות פרטית , אז נאמר גם על ידי אנשי משרד המשפטים, אנשים פרטיים אתה רוצה להכריח אותם למכור רק בשקלים במודעות שלהם? לכן אמרו בסדר, והצעה נוסחה כפי שהיא נוסחה זה היה גם בשקלים וגם בדולרים.

עד כאן, המסקנה שאני מגיע אליה, זה שמצרכים ושירותים צריך להשאיר אותם במטבע ישראל בלבד, זו המגמה, כמו שאמר חבר הכנסת קליינר, אין שום סיבה שזה לא יהיה ככה. כאשר מגיעים לסעיף הספציפי במקרקעין שהוא סעיף קטן (ג), אז קודם כל לפי ההצעה, מדובר על "הנמכרת במהלך עסק". כאן אם מדובר רק על "במהלך עסק", הבנתי מהדיונים שהיו כאן, שגם נציגי הקבלנים בסופו של דבר קבלו עליהם שמכירות מקרקעין דרך עסק יתחילו להתנהל במדינת ישראל בשקלים בלבד, כאשר בחוזה עצמו, אתה יכול לעשות אחר כך באיזה הצמדה שאתה רוצה. אם יש בעיה של אדם פרטי, זה לא נדון כאן.

מה אתה אומר על בן אדם פרטי המפרסם מודעת לוח?

לפי ההצעה הזו זה לא חל, הבנתי שחבר הכנסת נודלמן רוצה גם לטפל בזה, אם יעשה מה טוב. עלו על זה הרבה ספקות בישיבה הקודמת אם הכנסת רוצה להתערב בחקיקה ביחסים הפרטיים, לא ביחסים הפרטיים כי על זה לא דובר בכלל בחקיקה...

זה לא צרכן וזה לא מוכר, זה עסקה בין אנשים פרטיים.

לכן ההובלה הזו לחוק הגנת הצרכן מתעלת את זה לסביבה ...

אני רוצה לדבר על נושא יהלומים לא משובצים. הם גם לא ניתנים לקהל הרחב אבל בכל זאת נמכרים בבורסה במהלך עסקים וגם לתיירים לייצוא, אנחנו 99.9% ייצוא. כל המסחר ביהלומים בעולם בכל מדינות מתנהל אך ורק בדולרים. אין לנו שום אפשרות לסטות מזה.

מה זאת אומרת? אנחנו מדברים במחיר הסופי לצרכן. אנחנו לא מדברים עם ספקים. מר כהן, האם לפי הנוסח הזה, בין שני סוחרי יהלומים אין לנו בעיה? זה רק עם צרכן.

בודאי, רק עם צרכן.

בארץ, בשלב זה, קיים חוק שלא ניתן למכור יהלומים לא משובצים לצרכן ישראלי, לפי חוק. אסור היום לאדם ישראלי להחזיק יהלום לא משובץ.

איזה חוק זה?

יש חוק של הפיקוח על היהלומים. בכל אופן לתיירים כן מוכרים כי אצלם אין חוקים כאלה ושם אפשר וביהלומים שאינם משובצים העסק עובד אך ורק בדולרים כמו בעולם. לכן אני מציע, על יהלומים שאינם משובצים, לא תכשיטי יהלומים, שיישארו בדולרים.

מכל הדבר הגדול הזה נוציא את היהלומים? אז תכתוב בשקלים.

לא ניתן.

אם אתה מדבר על הבורסה, הבורסה זה לא עניין של צרכן, זה בין סוחרים, ושם ברור לי שצריך להיות רק מסחר בדולרים משום שבאים סוחרים מכל העולם. אבל אנחנו מדברים , אני מבין, על האדם הפרטי, זה לא נעשה בורסה.

אדם פרטי לייצוא לעיתים נעשה בבורסה, תיירים. אם אתה אומר במסגרת הבורסה יסחור רק בדולרים ...

אנחנו אומרים שבין סוחרים אנחנו לא נכנסים, ותעשו איך שאתם מבינים. אם אתם מוכרים את זה לצרכן, שהמחיר יהיה בשקלים.

נשארה רק בעיה אחת, מכירות לתיירים בתוך הבורסה.

תייר לא צריך לבוא לבורסה, צריך לבוא לסוחר.

אבל הוא נכנס לבורסה ורוצה לקנות.

אז יכול להיות שתייר נכנס, אבל על זה לעשות שינוי.

זה יהיה טוב לתקנות אם יהיה צורך.

שמי יורם גלאון, סמנכ"ל כספים של אל-על. רציתי לדעת אם זה המקום לדבר על הבעיה של ענף התעופה בהקשר של החוק הנדון? אם זה המקום וזה הזמן אני רוצה להסביר שדבר ראשון, חברת תעופה, 85% מההוצאות שלה הם במטבע זר. לרבות ההוצאות בארץ שעיקרן הם דלק, דלק הוא מצרך דולרי בכל מקום בעולם. לכן אין לחברת התעופה שום אפשרות שבעולם, אלא לגבות את הכנסותיה באותו מטבע שבו ההוצאות שלה ניתנות. אין שום דרך אחרת לנהל עסק.

לפי זה כל יבואן צריך לעבוד רק במט"ח.

אני מבקש לייצג רק את האינטרסים של ענף התעופה שאותו אני מכיר. אני לא יודע לייצג אינטרסים אחרים.

הדבר השני, מאחר וכרטיס טיסה הוא מוצר בינלאומי, במקרים רבים מאד, ייגרם נזק לרוכש כרטיס הטיסה אם הוא לא יהיה נקוב בדולרים. למשל מי שקונה כרטיס טיסה משולבת בחברה ישראלית שתמכור את הקופון שלה בשקלים, יחד עם טיסה בחברה זרה, שאותה שקלים לא מעניינים, והיא רוצה את התשלום בדולרים, איך יונפק הכרטיס הזה? באיזה מטע ישולם הכרטיס הזה?

מה זה שייך למטבע?

באת לכאן לשכנע, ואתה צריך לענות על כמה שאלות שמטרידות אותי למשל. השאלה היא כזו, חברת אייר פרנס שבטח חלק מהעליות שלה הם לא בפרנקים צרפתיים. ראיתי בצרפת פרסומים על חבילות נופש בכל מיני מקומות בעולם, נקובות בפרנקים צרפתיים. מה קורה אם הוא שולח אנשים למדינה, ויש שינויים בשער שבין הפרנק לבין המטבע של אותה מדינה. נניח חבילה לניו יורק, כולל מלון במנהטן, הוא לא מוכר בפרנקים צרפתיים?

יש הבדל בעולם בין מדינות בעלי מטבע בעל המרה חופשית, ומדינות שהמטבע שלהם הוא לא בר המרה חופשית. יש 100 מדינות בעולם שמסמכי הטיסה שלהם, זה לא רק הכרטיס זה גם מסמכי תובלת מטען, שזו פרשה נפרדת שצריך לדבר עליה, נקובים בדולרים. יש מדינה כמו צרפת שיכולה למכור בפרנקים צרפתיים וכל אחד מוכן לקבל אותם בתור מטבע שהוא סחיר בעולם העסקים בחוץ. אבל יש 100 מדינות, שאנחנו היינו מוכנים להידמות לרבות מהם, שהמטבע שלהם איננו מטבע בר המרה חופשית וההוצאות של חברות התעופה באותן מדינות הן במטבע בר המרה חופשית , בדולר.

השקל הוא לא מטבע בר המרה חופשית?

בר המרה חופשי לחלוטין.

אני מציע לשאול את הנוכחים אם הוא אי פעם המיר את השקל למטבע זר, בשוק שבו השקל הוא מטבע בר המרה חופשית.

השאלה אם אל על יכולה להמיר כל שקל למטבע בר המרה?

היא לא יכולה מפני שהיא תפשוט את הרגל בשבוע הבא, בגלל שערי החליפין של השקל בכל מקום שאפשר להמיר אותו.

למה? היום אין כמעט אינפלציה.

אולי אתה מתכוון במקום הביטוי בר המרה חופשי למטבע שיש לו שוק בינלאומי נרחב ומפותח, שאל זה אולי השקל עוד לא הגיע.

אכן לזה התכוונתי. זה משמעות הביטוי מטבע בר המרה חופשית. הדבר הבא, אני רוצה לתאר את מצבו של נוסע שיבוא למקום בחו"ל ורוצה לשנות את נתיב הטיסה שלו. הוא ניגש עם הכרטיס שלו לסוכן נסיעות בחו"ל והוא אומר אני רוצה לשנות את נתיב הטיסה קח את הכרטיס הזה ותן לי במקום זה כרטיס אחר. היום, כשכרטיס כתוב בדולרים, מאחר ומדובר בשתי חברות ___ וזו ההנחה בדוגמא שלי, הסוכן בחו"ל לוקח את הכרטיס שלי, רואה שהכרטיס הוא 400$, ונותן לך כרטיס אחר לנתיב שרצית. הכרטיס שלי הולך ליט"א בז'נבה וחודש הבא הוא יקבל את הכסף, המערכת הזו עובדת מהר.

מחר אני בא לאותו סוכן, נותן לו את הכרטיס, הוא אומר לי מה זה? אני אומר לו זה כרטיס בשקלים, יש לנו מטבע המנון ודגל וזה אחד מהעמודים שאנחנו ישנים עליהם. אומר הסוכן, אני לא יודע מה זה, אתה תשאיר את הכרטיס הזה, תחזור אתו למדינה שלך, הם יעשו לך ריפאונד, אין עם זה בעיה, ותשים פה 400$ חדשים כדי ללכת לנתיב החדש. זאת אומרת אנחנו מסבכים את הנוסעים שעושים את זה בכמויות גדולות , בדבר שהם לא יוכלו לעמוד בו.

לגבי ריפאונדים, במערכת של אל- על שיעור הריפאונד, הפרעון של כרטיסי טיסה הוא בערך 10% מהכרטיסים הנמכרים, מסיבות שונות ומשונות. היום אתה קונה כרטיס טיסה, זה שיק של חברת תעופה שתוקפו לשנה. אתה מתחרט אחרי שנה, רוצה לפדות את הכרטיס, אתה מקבל את הסכום בדולרים. אתה לא עשקת את נוסע והנוסע לא חושב שעשקת אותו.

הטענה ברורה.

דבר אחרון זה הובלת מטענים. זו עסקה משולבת בין חברות רבות בעולם. אתה מוביל מטענים מכאן לאיזשהו מקום, אתה מוביל בחברה אחת עד לאמסטרדם, בחברה השניה מאמסטרדם לניו יורק, בחברה השלישית אתה מוביל מניו יורק לפילדלפיה. אם אתה לא נוקב את שטר המטען בדולרים, המטען לא יזוז מהתחנה הבאה שלו.

אני יכול רק להגיד, למען הסדר הטוב שב- 16 במאי 99 חתם לנו שר התחבורה דאז, שלום יהלום על מכתב בו בוא מבקש שבכל הנוגע לשירותי תעופה וספנות יהיו קשיים רבים ולכן הוא מציע שזה לא יהיה שיא ושאנחנו נגרע מתחולת הצעת החוק את שירותי התעופה והספנות.

אני רוצה להצטרף לכל הדברים שאמר יורם גלאון, אני רק רוצה להוסיף שיש גם שירותי תיירות שדינם זהה.

גם בארץ?

אני מדבר רק על חו"ל. המחירונים של שירותי התעופה והתיירות מתפרסמים חודשים רבים לפני המועד שבו העסקה מתבצעת וזה בניגוד לרכישת מוצרים כמו מכוניות או מוצרי ייבוא אחרים ששם ניתן להחליף את המחירונים מידי יום.

ההתחשבנות של חברות התעופה בינם לבין עצמם היא תמיד על בסיס דולרי? לא יורו לא שום דבר?

יש שתי אופציות, דולרים, פרנקים שוויצרים, וזה כי המזרקה הבינלאומית של יט"א היא בז'נווה.

זאת אומרת שגם מי שעובד בפאונדים , לירות שטרלניג או מארקים גרמנים בסוף זה הופך לדולרים?

המטבע בענף התעופה הוא דולר. לכן רוב הכרטיסים נקובים בדולרים.

ואני חושב שסך הכל הצרכן יצא נשכר אם המחירים יישארו בדולרים.

חבר הכנסת הירשזון שואל אם התייר היפני שקנה חבילת תיור היא נקובה ביינים או בדולרים?

אני ממש לא יודע.

הנקודה היא זו, אם המטבעות יציבים ואין אינפלציה חזקה באף אחת אז הכל רק עניין טכני של מתמטיקה של התחשבנות. גם אין בעיה במערכת הממוחשבת שבנוסף על הכרטיס עצמו שנקוב בשקלים, יהיה גם מחיר בדולרים. השאלה היא איך אתה גובה את התשלום ממי שקונה את הכרטיס, זו בעיה, תכף נראה מה עושים עם זה.

נאמר פה שלא יזיק אם הקבלנים יתנו מחירים בשקלים והציבור הרחב כשהוא מוכר דירה יד שניה בינו לבין עצמו יהיה רשאי לנקוב בדולרים. יש עם זה בעיה צרכנית, תסלחו לי שאני חוזר לצרכן, אדם שרוצה לקנות דירה חדשה רוצה לדעת שהוא יקבל את הערך הדולרי בשביל הדירה שלו, שהוא רשאי למכור אותה, הוא רוצה לדעת בדיוק מה יהיה ההפרש אם יצטרך להוסיף כשהוא קונה את הדירה האחרת. כשיש שני מפלסים שונים, אף פעם הוא לא ידע איפה הוא עומד.

אתה יכול לסדר את זה באמצעות סעיפי הצמדה כמו שעושים היום.

אתם בעצמכם אומרים שהקהל הרחב יותר פשוט לו בדולרים, ראיתם מחיר של דירה יד שניה בשקלים? אני לא חושב. כשהוא רוצה לקנות דירה אחרת, חדשה, הוא צריך להשיג דירה חדשה, והמחיר בשקלים, הוא נמצא בחום של אי ודאות כשהוא קנה דירה ב- 120,000$ חדשה אבל על שלו הוא מתכוון לקבל 100,000$ הוא יודע שהפער הוא 20,000$, הוא יודע איפה הוא עומד. אז אני לא חושב שהמבוכה הזו מתאימה והוגנת.

דבר שני, אני חושב שבאמת צריך לאפשר כמו בהצעה מתוקנת של חבר הכנסת נודלמן, צריך לאפשר אופציה לשיווי ערך. זה דבר נורמלי והסכמנו על זה. לגבי כולם, גם לגבי הקבלנים, לא להשאיר את הקבלנים בפינה, רק אתם בשקלים, וכל יתר השוק בנדל"ן יהיה בדולרים.

אני מבקשת להתייחס למה שנאמר על שירותי תעופה. כמו שאמר אדוני היו"ר, וזה הפתרון, אף אחד לא מונע מאף אחד לכתוב את המחיר גם בדולרים. הבעיה היא לגבי הצרכן הישראלי, שלא כולם בקיאים בנושא של דולרים ועושים את ההמרות. המטרה שלנו היא להקל על צרכן.

לגבי תעופה הם אמרו יותר מזה, הם רוצים שהמחיר יהיה דולרי כי כל תנועה שלהם היא עולה במטבע חוץ.

זה לא קשור לנושא של הצגת המחיר. אני מרוויחה בשקלים, אני רוצה לנסוע לחו"ל ואני רוצה לדעת כמה כסף עולה לי לנסוע. אנחנו מדברים על סוג מסוים של אוכלוסיה שאין לו בעיה.

הוא אומר שהוא לא רוצה כל יום לפרסם מחיר חדש בשקלים, הוא יכול, היום יש מודעה ליוהנסבורג 669$ ליחיד. מותר לכתוב בשקלים, צמוד לשער הדולר.

ולציין איזו הצמדה, איזה שער.

יש שאלה אחת שאפשר לתת עליה תשובה. אדם קונה כרטיס ויכול אחרי שנה לפדות אותו. איך אתם מתנהגים אז?

אותו שער לפי מה שמכרו לו. או לפי שער יציג של יום הפדיון.

יש לי שני נושאים שאני רוצה לגעת. אחד זה נושא שירותי תעופה, שירותים בינלאומיים. אם אל-על רוצה לפרסם גם בדולרים, הוא רשאי לפרסם גם בדולרים אבל, דבר ראשון יפרסם גם בשקלים, וגם כשהוא מפרסם בדולרים, הוא יכתוב מה השער, לפי איזה שער הוא עובד. אנחנו מכירים את הבעיה של אל- על שכשהם לוקחים את הכסף, הם לוקחים את זה לפי שער מזומן גבוה כשהם מחזירים הם מחזירים לפי שער מזומן נמוך.

האינפורמציה הזו אינה נכונה.

דבר שני אני מבקש לשים לב לנושא הבא, אנחנו נמצאים בעידן האינטרנט. בעידן זה לאזרח הישראלי יש הרבה מאד הזדמנויות לקנות נכסים בחו"ל, הוא רשאי להזמין את זה ומהר מאד תהיינה חברות שתעברנה את זה לארץ. לא יבואניות, סך הכל חברות משלוח. דוגמא נוספת זה מניות. היום ישראלי רשאי לקנות מניות בכל מקום בעולם, בטח אי אפשר לקנות את זה בשקלים. מבחינה זו, צריך להתייחס בהצעת החוק לזה שאם נקנה הנכס או השירות ישירות בחו"ל, המחיר שלו יהיה לפי המדינה שממנו הוא נקנה.

ההקדמה שלי היא קצת הערה לנוהל של הדיון בוועדה. אנחנו דנים בתיקון לחוק. התקנות תהיינה לפי החוק הזה? משום שלנו יש דברים שכבר מקובלים אצלנו בתקנות כמו נושא של חבילות טיול כמו הנושא של בתי מלון ותקנות בתי מלון. אני אצטרך לבוא הנה, לשר שלהם שיתקין לי תקנות אצלם? הסעיפים לא ברורים. אני בעצם תלויה היום בחסדים של שר התעשייה.

זה הגנת הצרכן, זה עליו, כולל צרכנים בתחום התיירות.

זאת אומרת שהיום אני צריכה שבוועדה הזו יחליטו את כל ההחלטות לגבי התיירות משום שאולי אז יהיה לי יותר קל. אם כך יש לי שורה שלמה של דברים, כאן דברו רק על טיסות אבל בענף התיירות יש עוד כמה נושאים.

יש לי חלק בעייתי משום שהגעתי לידי סיכום והבנה עם משרד המסחר והתעשייה כבר לפני שנה ואני מבינה שהדברים יום מוגשים בצורה אחרת, לא בהתאם למה שסיכמנו. אני אמרתי להתאחדות המלונות שהוזמנו הנה שמבחינתי הם לא חייבים לבוא משום שהסיכום שלי עם משרד התעשייה היה שהנושא של בתי מלון מאפשר פרסום דולרי ליד הפרסום השקלי. אם יאמרו לי עכשיו, וזה אני מבינה שהרוח הולכת להיות, שבפרסום בארץ זה לא יהיה כך, זה רק טוב לגבי פרסום בחו"ל אני אצטרך דיון נוסף עם התאחדות המלונות כי אני פשוט הטעיתי אותם, כי אני הוטעיתי.

בכל מקרה, אפילו אם את מגיעה להסכמה עם משרד ממשלתי כלשהו, אני לא פה בבית משפט שמביאים לשופט הסכם.

אם נתחיל לדון עכשיו על נושא בתי המלון כמו שדנו במקרקעין ובתעופה.

תסבירי למה זו בעיה? למה בארץ אני צריך לתת לבתי המלון מחיר דולרי?

כי אחרת יהיו לך כפילויות של מחירים שונים, אני חושבת שזה לטובת הצרכן.

תסבירי לי למה בית מלון ישראלי לא יכול להגיד לתייר, בין אם ישראלי ובין אם הוא זר, מה המחיר בשקלים?

כשאתה מזמין את החדר שלך בז'נבה, אתה מקבל את המחיר בפרנקים שוויצרים, אבל התייר מחו"ל שמקבל את המחיר של המלון שלנו ע"י הסוכן בחו"ל בין אם זה סוכן שלו או סוכן בארץ, מקבל את המחיר במקום במטבע המקומי, אפשר עם במטבע מקומי, הסוכן שלו נותן לו במטבע מקומי בצרפת או בשוויץ?

בוודאי שכן.

זה מטבע זר בכל מקרה. אתה אומר שאתה מקבל מחיר מטבע שוויצרי, אני אומרת שהתייר האמריקאי או התייר האנגלי...

אני רציתי להזמין מלון בשטוקהולם, אני יודע כמה כתרים זה שווי ערך לשקלים? צלצלתי לשם ואמרו לי את המחיר, שאלתי מה השער של זה לדולר, ועשיתי את התרגום.

אנחנו אומרים אותו דבר.

הם אומרים בקרונות, אני אומר בשקלים.

ההסבר של כל המס על תיירות הוא אותו הסבר שניתן לך על ידי נציג אל-על.

זה לא אותו דבר, למה מלון ישראלי?

משום שאותו סקנדינבי קטן בכפר שלו כשיכנס לבנק וישאל מה השער בשקל, ישאלו אותו מה זה שקל. אנחנו בין המדינות האלה שאי אפשר לקנות ולסחור את המטבע שלהם בבנקים בחו"ל, לא אני המצאתי את השיטה, זה המצב כרגע בעולם, ואנחנו יודעים את זה. אתה לא יכול לסחור בשקל. אני טוענת שכיוון המלונות משווקים את עצמם...

אפשר למכור את ישראל בחו"ל בדולרים. מי שמוכר חבילת תיירות בכפר בחו"ל יכול להגיד את המחיר בדולרים בפרנקים בכל דבר, השאלה היא מה פה?

אני אומרת שברגע שיהיה פתח לנקיבה של מחירים רק בשקלים ולא לצד המחירים בדולרים, יהיה יותר קשה לעקוב אחרי זה. אם החדר הזה נמכר ב- 100$ ופה בארץ כתוב שזה 400 ומשהו במחיר יהיה צריך לקבוע, מה שאני רוצה זה אחד ליד השני בכניסה. אותו תייר שהזמין את החדר ב- 100$ בניו יורק, אני רוצה שהוא יראה פה בדלפק את המחיר.

הטיעון הזה נכון לגבי כל דבר.

זה לא לגבי כל דבר כי אחוז גבוה של הצרכנים של המלונות הם תיירים, זה לא כמו בסופרמרקט או ברכישה, של מוצרים אחרים שרוב הצרכנים הם ישראלים ולכן המטבע שקלי.

אבל כל תייר שבא לפה, חוץ מהאמריקאים, כל האחרים, זה לא מטבע שלהם, הם בכל מקרה עושים חשבונות.

אני רוצה להבהיר, אין איסור לשלם במטבע זר, יש פרסום ובארץ. גם היום למיטב ידיעתי כל בתי המלון כבר עברו, המהפכה השקלית עברה, תפתחי את הפרסומים של מלונות בארץ, הכל מפורסם בשקלים.

יש לי עוד מה להוסיף, לפני הסוכנים יש לי מסעדות חנויות. רכב אשכול מעוגן בחוק. יש לנו צווים ותקנות שעל פיהם אנחנו מפרסמים בדולרים, זה חוק.

הדברים האלה פורסמו בוודאי בתקופה שאינפלציה הייתה אם לא מאות אחוזים, עשרות אחוזים. כל יום היינו מצלצלים מלבנון בשביל איך להשקיע את כסף. הימים האלה חלפו, יש עכשיו אינפלציה נמוכה.

אני מציע שנשב עם משרד התיירות, כי בזמנו התחלנו לשבת אתם, מה שלא נסכים, נחזור לוועדה עם זה אבל חבל לבזבז את הזמן על זה.

אני מבקש לציין רק עובדה אחת, אין סיטואציה שאפשר לעשות גם מחיר בשקלים וגם מחיר בדולרים. העיוות מתרחש אצלנו במשרדי נסיעות ואז מתחילות האגדות על שערים מופקעים שנובעים מאי היכולת שלנו ליישם את זה. לגבי רמת השערים. אם לקוח משלם לי היום במשרד הנסיעות בכרטיס אשראי, אני גובה ממנו בשער ידוע ומקבל כסף בשער בלתי ידוע. אני מקבל כסף בשני לחודש. הדבר הזה יוצר סיטואציות שאנחנו מסרבים לקל שקלים מלקוחות במקרים רבים. צריכים לקבוע חוק שיהיה אפשר ליישם אותו, אף אחד לא מתכוון לגרום לנזקים במשק . באוקטובר 98 נכנסו בוקר למשרד נסיעות והביאו את השער היציג של אתמול כשעד סוף היום היה פיחות של 2% אנחנו בדרך לבנק הפסדנו 2% כשאנחנו מרוויחים רק 7% או 8%.

מה קורה לאחד שקנה בשער גבוה?

שיטת הבערך לא עובדת היום, שפעם אתה מפסיד פעם אתה מרוויח.

יש לי הצעה לסדר. יש לי הצעת חוק שלי שנסחבת פה כבר שנה וחצי.

אז מה אתה בא עכשיו באמצע ישיבה?

כי אין לי ברירה, כל הפניות שלי נענות בשלילה.

היא פה שנה וחצי?

מיום הדיון שנה וחצי.

הכנסת הזו לא קיימת שנה וחצי.

שנה. יש חוקים אחרים שעברו לפני ושהוגשו לקריאה ראשונה שניה ושלישית תוך חודש.

החוק הזה עבר קריאה ראשונה? אשרנו לך אותו? החוק של חבר הכנסת נודלמן עבר לפניך.

אני אומר לך שיש חוקים שעברו לפני.

אתה חושב שאני עושה אפליה לחבר הכנסת נודלמן נגדך?

לא לנודלמן, אין לי טענות לחבר הכנסת נודלמן. אם תרצה אני אביא לך סקירה.

היא אושרה במליאה בקריאה ראשונה ב- 16 למאי. אתה יודע כמה חוקים יש לנו פה?

אנחנו ביולי. זה חוק של שתי שורות.

אני ממש מוחה על מה שעשית פה.

אין לי ברירה פניתי אליך במכתב, בעל פה, פניתי למזכירות הוועדה, אין לנו זמן.

אתה חושב שאנחנו עושים אפליה? בכוונה לא מקבלים אותך? לא דנו בחוק לך בעניין התפלה? יותר מפעם אחת.

אם אתה מעוניין, אנחנו יכולים לעשות בדיקה איזה חוקים הוגשו לפני מי וכמה זמן.

אנחנו לא עובדים לפי טייס אוטומטי, אני מקיים את החוקים לפי סדרם.

הצעת החוק של חבר כנסת נודלמן אושרה ב- 27 למרץ.

אני רק בקשתי להכניס את זה לסדר היום של הוועדה.

לא היית צריך להתנפל עלי בשביל לעשות את זה.

מה נשאר לי לעשות?

עכשיו יצא שאם אני אקבל את זה אז נכנעתי לזה שבאת באמצע ועדה.

לא נכנעת, זה בצדק.

אבל למה באמצע ישיבה, יכולת לבוא אלי בתחילת הישיבה, או בסוף ולהגיד לי את הדברים. אני נגדך? אני נגד הנכים? אנחנו נקבע את זה בזמן שלו.

הצעת חוק שתתקבל שתקבע הצגת מחיר של גם וגם. שלא מתייחסת למנגנון ההצמדה, היא הצעה שבפועל תיצור עוויתות כמו שקורות עכשיו. בעולם מקובל, או שהמחיר במטבע מקומי או שהוא דולרי, בדרך כלל במטבע המקומי. בפולין מוכרים במטבע המקומי, ביוון שיש אינפלציה יותר גבוהה זה במטבע המקומי, בגרמניה לא מוכרים בדולרים ולא באנגליה ולא בהרבה מדינות מתוקנות אחרות. חברות התעופה שם לא מצליחות להשמיע את הטענות שהם משמיעות כאן משום מה. אנחנו בעד שיהיה מחיר שהוא רק דולר. מכיוון שכל מנגנון ההצמדה נופל על כתפנו, ואני מודה כאן בוועדה, נוצרים עיוותים במציאות בעבודה מול הלקוחות.

אם חברת תעופה תפרסם מחיר בדולרים, שלידו יש שער בשקלים, אבל תגבה מהסוכן שער אחר, הוא חייב לגלגל את זה באיזשהי דרך אל הלקוח. האפשרות היחידה שלו להגיד שהוא צריך לקבל ממך עכשיו תשלום שהוא צמוד. מה שעושים סוכנים לפעמים, הם מחתימים את הלקוחות על שיקים פתוחים עבור הפרשים, מחתימים סליפים של כרטיסי אשראי, מוכנים לקבל רק בדולרים למשל. זה תלוי בתקופה, כשאין תנודות בדולר, והכל בשיטת יהיה בסדר שלנו, אז זה בסדר, אבל כשנכנסים לחודש שיש תנודתיות אין שער דולר ביום שהם פרסמו, יום לפני זה בעיתון את השער, בבוקר יש כבר שער חדש אחר, היום יש __רציף. בטורקיה למשל, מפרסמים שער דולר לענף התעופה פעם בשבוע שבועיים, או שמקפיאים את שער הדולר ברגע הנפקת כרטיס הטיסה, כמו במדינות אחרות. אבל אם נחוקק פה חוק שבעצם הוא רק מס שפתיים יש גם קריאה בשקלים ליד הקריאה הגדולה ובפועל יצרו מציאות שתעוות את זה בעבודה.

תן לי להבין, נניח שהמחיר נקוב בשקלים והוא שווה ערך ביום מסוים, אתה יכול להגיד שכנגד מזומן להיום, אני עושה לך את השער.

כרטיס אשראי למשל, אני לא יודע באיזה שער תשלם לי בשני לחודש. אתה נכנס אלי היום למשרד נותן לי כרטיס אשראי, אני יכול להגיד לך מה יהיה השער עכשיו. אני מזוכה ואתה מחויב בתחילת החודש בשער שהוא בלתי ידוע.

אתם לא יכולים לעשות שהשער יהיה לפי המועד של העסקה? שחיוב של כרטיס האשראי יהיה לפי השער הדולרי או שהחיוב יהיה יותר מאוחר.

אז כל חברות כרטיסי האשראי יגבו בדולרים, יש סליפ לתשלום בדולרים. תגיד מה השער.

החוק הזה לא ימנע את זה.

אבל אומרים פה הצרכנים בצדק, אני רוצה לשלם בשקלים ולדעת מה שילמתי, אני לא רוצה לשלם לך 500$ ונראה מה יהיה השער בעוד חודש.

כל מה שאתה מעלה פה זו שאלת הדחיה בגלל כרטיסי האשראי. כי הוא משלם לך באותו יום ובזה זה נגמר.

ואם הוא לא משלם לי באותו יום?

אתה בעקרון יכול להחתים אותו, אם הוא משלם בכרטיס אשראי, למקרה שיהיה שינוי בשער הדולר מול היום שבו הוא חתם לך, או שהוא יצטרך להוסיף או שאתה תחזיר לו.

אתה בעצם מצייר תמונה שבעצם לחוק אין משמעות, לקריאה בשקלים אין משמעות.

לקריאה בשקלים יש משמעות כדי שהוא ידע על מה מדובר. יכול להיות פיחות גדול מה שהיום לא קורה, אבל כל מצב אחר, יכול להיות מצב שהשער ירד ואתה גבית בשער גבוה.

לחוק אין משמעות, וזה מה שקורה היום.

אבל אתה לא מחזיר באותם מקרים שמישהו שמשלם לך בכרטיס אשראי לפי שער מסוים והדולר ירד במהלך התקופה, אתה לא מחזיר לו את ההפרש, הרווחת. אז פעם הרווחת ופעם הפסדת.

אין לי שום טענה לצדיקות בשום שלב בין סוכני הנסיעות. יש פה חוק שלא ישנה שום דבר במהלך העסקים בענף הנסיעות. ברגע שעסקה מבוצעת באשראי אני לא מכיר כמעט לקוח שמשלם לנו מראש ובאותו יום שהוא מקבל את הכרטיס. אין צדיקים גם בקרב הלקוחות. זה אולי 5%.

ואחרים מה עושים?

3,4 תשלומים בכרטיסי אשראי, שיקים, משלמים אחרי הנסיעה.

אז תגבה את זה בדולרים ובכרטיס אשראי.

בסדר, אז אין לזה משמעות מבחינתנו. מבחינתנו החוק לא ישנה כלום במהלך עסקים בעבודה מול לקוחות נכון להיום. אנחנו עושים את זה. למה אנחנו גובים שער גבוה, זה סוג של גביית ריבית שלא נעשה , שאנחנו מנסים לפצות את עצמנו על פי חוקים אפשריים. להעברות המחאות בשער של ה- 15, זה לא שער היציג, זה גבוה באחוז עד אחוז וחצי, וצרכנים נבונים הולכים לבנק קונים דולרים בשער שהוא נמוך מהעברות המחאות .

בחבילות תיור שאתם מנסים להתייחס אליהם כאן, גובים בשוק רק מזומנים. כל טיסות הצ'רטר במדינת ישראל, זה בערך שליש מהשוק, נגבות במזומנים בשער גבוה, גם חברת אל-על וגם ארקיע, הם גובים מהלקוחות, זה רשמי, כי אני לא יכול לגבות מול לקוח העברות והמחאות. השער הוא מזומן גבוה, שהוא שער מופקע. שיהיה ברור לכולם שזהו שער מופקע שהוא גבוה ממה שלקוח היה יכול לשם לנו בדולרים. אנחנו הסוכנים, בגלל סיטואצית האשראי שלנו מול הספקים, צ'רטריסטים וחברות תעופה, נשארים עם שקלים שהשער הוא נכון לאותו רגע שקבלתי אותו, ועד שאני משלם אותו אני נמצא ב____. לכן, או שיקבע שהמחירים יכולים להיות דולריים או שקלים.

אנחנו אומרים ששקלים יוצרים סיטואציה מעוותת כפי שנאמר פה, כיוון שאנחנו סוחרים עם חו"ל, הקריאה של גם וגם היא לא מעשית, היא נכונה אולי מהבחינה העקרונית.

גם וגם זה לא חיוב לפי ההצעה, זו אופציה.

מה שמסתבר כאן זה שהצרכנים מפסידים כתוצאה מהמצב זה שהוביל לאופציה הזו, ולכן, את הפטורים האלה היינו אמורים לצמצם.

לא לצמצם, לקבוע אותם מדויקים.

את לא יכולה לקבוע מדויקים, ברגע שאת קובעת חובה אחידה לתשלום בשקלים, שם יש לך מכנה משותף אחד, אחרת את יוצרת מצב שגובים שערים יותר גבוהים. לצורך זה בדיוק זה נועד. שואלים רק אם גם חברות התעופה יגבו בשקלים, זה מה שהוא אומר.

רוב הבעיות האלה של רכישה ביום והתשלום על ידי אותו ספק שסיפק לי למחר, ומחר הוא לא יודע באיזה שער זה יהיה, לכן אני לא יכול יום. בתקופה מסוימת ניהלתי חברת מימון של יבואן רכב, ואני יודע איך מוכרים מכוניות. במכוניות את גובה היום שקלים, ואתה משלם ליבואן לעיתים כעבור חצי שנה, אתה לא רץ אחרי הצרכן להגיד לו, בינתיים השער השתנה, אתה רוצה תעשה לך הגנות במערכת הבנקאית, והמערכת הבנקאית נותנת הגנות, הכל אפשרי. העולם היום מאד מתקדם בנושא של הגנות על שינויי שוא.

אני רואה שכמו תמיד, כל מי שנותן שירותים ומוכר ונוקב היום בשקלים, אין לו בעיה עם ההצהרה הזו, ורק כאלה שנהגו עד היום במטבעות אחרים, אצל חלק זו אולי בעיה אמיתית, ואצל חלק אין לי ספק זו בעיית התאמה שקצת קשה להגיע אלה. לגבי פרסום בחו"ל.

אין בעיה עם פרסום בחו"ל.

והדבר מרכזי, כל צרכן ישראלי היום משלם בשקלים ואין סיבה שלא יאמרו לו.

אני רוצה להגיד את עמדתי בבעיה הזו. אני חושב שכמו בהרבה מאד דברים אחרים, הדברים צריכים להיעשות בהדרגה ולא הכל במכה אחת. אני מבדיל פה בין שירותי התיירות בחו"ל כולל טיסות לחו"ל ששם הכל נקוב במטבע החוץ ולדעתי הנקיבה במטבע ישראלי רק מסבכת את העניין.

מעבר לזה, אם יוצרים מצבים מאולצים מבחינת חקיקה, בסוף יהיה מרווח ש___ הצרכן, זאת אומרת שכל הגופים שעובדים יקחו לעצמם מרווח ביטחון שהוא לא ידפק בשער, בסופו של דבר, נשיג כביכול את התוצאה שהמחיר קבוע בשקלים אבל תהיה ששורת ביטחון שהמחיר משקף את המצב אז הרף ה הזה אינו נשאר.

לכן לדעתי, אנחנו לפי שעה, אולי בעוד שנה שנתיים יהיה מקום להתייחס לזה פעם נוספת, הייתי מוציא מכלל תחולת החוק את כל הסיפור של חוץ לארץ כולל כרטיסים לחו"ל, חבילות נופש לחו"ל, וכל מה שהולך החוצה. זה בעצם רכישה של מוצר בחו"ל. כשאתה קונה כרטיס טיסה אז אולי המטוס נמצא בנתב"ג אבל חלק גדול מתבצע בחו"ל, כולל חבילות נופש בחו"ל.

את כל הדברים האלה הייתי משאיר כרגע ביכולת של דולריזציה או מטבע אחר, כי אחרת יש לי פחד שכל אחד יקח תוצר של ביטחון ובסוף אנחנו נשלם יותר. אולי נהיה מאושרים כי שילמנו בשקלים אבל זה יהיה יותר, יש גם בעיה עם חברות תעופה אחרות, וההתחשבנות עם חברות תעופה אחרות, וספקים, הכל בחו"ל, זו בעצם עסקה בחו"ל.

אם זה נשאר שיהיה לפי השער היציג.

זה עניין של חופש אחוזים. מה שכן, בחוק הגנת הצרכן צריך לחייב והיה ומדובר בשער שנקוב במטבע חוץ, יכתב לפי איזה שער או לפי איזה מטבע. זה לגבי שירותי התיירות.

לגבי הדברים האחרים. שירותי תיירות בארץ, אני לא רואה שום סיבה שלא יהיה נקוב בשקלים. ראיתי שאפילו הטורקים נוקבים מחירים במטבע המקומי שלהם. אז יבוא התייר וייקח מחשבון זה מאד זול, ויעשה חשבון, זה לא כל כך מסובך.

עכשיו אנחנו נשארים עם הסיפור של המקרקעין, פה למעשה השינוי הגדול, ואני חושב שזה מה שחבר הכנסת נודלמן רצה. אותו עניין בעיקר, הדולריזציה בתחום המקרקעין על שכירות וקניה בארץ. אין לזה שום קשר עם חוץ לארץ, נכון שאולי בתוך הבטונים יש ברזל שמיובא בחו"ל, או ברזים, אבל לזה בוודאי שאין הצדקה. פה הייתי מציע שנקבע מחיר בשקלים, אבל נאפשר תקופת מעבר של נניח שנתיים, שבה עדיין אפשר יהיה בצד המחיר בשקלים, לנקוב מחיר בדולרים. נקבע תקופת מעבר של שנתיים שבה ניתן יהיה במקביל, לנקוב גם את המחיר במטבע אחר, לרבות השער. שר התעשייה והמסחר, באישור ועדת הכלכלה יהיה רשאי להאריך את המועדים האלה אם הוא ימצא לנכון בתום שנתיים שאפשר יהיה להאריך את המועדים האלה. באירופה היום נקוב המחיר המקומי, ובכל מקום אתה רואה שני מחירים, גם היורו.

מה שאתה אומר מחזק את הטיעונים שלי, הדבר הזה מאד עוזר כשהצרפתי מגיע לבלגיה או לאנגליה והוא רואה גם את המחיר הדולרי וגם את היורו.

אם תסדרי לנו להיכנס לקהילה האירופית ושיהיה פה מטבע יורו אני אהיה מאושר. היורו הוא דבר חדש, לפני שנה היית בא לכל מדינה אירופאית אפילו מדינה שהיא לא מעצמה כמו פינלנד למשל, המחיר הוא במרקים פינים, גם מדינה של 50 מליון. אז אתה שואל כמה זה השער של מרק פיני, אומרים לך בדולרים. אין סיבה שבתוך ישראל המחירים יהיו נקובים בבתי המלון בדולרים, אין סיבה, אבל אנחנו נאפשר לתקופה של שנתיים, גם בענף התיירות, למכור במקביל במחיר הדולרי, אבל המחיר בשקלים יחייב. זה יחייב אותם אם ישתנה השער פשוט לשנות את המחיר.

רציתי להגיד לתקופת המעבר של שנתיים, אתה מרחיב את זה עכשיו לכל הנושאים? כי קודם הצגת את זה כמתייחס למקרקעין בלבד.

באיזשהו מקום זה יתחיל להיות נטל נורא קשה להתחיל לתקן כל הזמן, אז ירדו מזה, אני חושב שצריך לתת לזה תקופת הסתגלות. הוראת מעבר של שנתיים אפשר כדי להציג את המחיר במקביל, בכל המקומות, אולי לא חשבנו על כל הדברים, אנחנו צריכים גם לבדוק. לגביך מר מונטג, אם המטבע הישראלי באמת מתמיד ביציבות שלו, כי אם יסתבר חלילה שאנחנו חוזרים לימי האינפלציה, יעברו פה חוקים כאלה כמו החוק שרצים להעביר 20 מטר מפה של מיליארד 700,000 למשפחות ברוכות ילדים, ואז כל הסיפור של נקיבת מחיר בדולרים לא בא בגלל היעדר פטריוטיזם הוא בא בתקופה שיש אינפלציה אתה רוצה משהו יציב. למה התחילו להגיד מחירים בדולרים? כי קודם היו הלירות ואחר כך השקלים ולא ידעת על מה מדובר.

זה נכון, אבל אם תיתן תקופת מעבר של שנתיים לכל החוק הזה, זה מריע את המצב לעומת המצב שקיים היום כפי שהסברתי קודם. כי היום כל המצרכים היום חובה למכור מחירים בשקלים בלבד. שירותים גם כן למרות שהשירותים אינם בני פיקוח ולכן החוק אינו חל עליהם, רוב השירותים במדינה ננקבים רק בשקלים.

מי שחי במשטר של לנקוב מחיר בשקלים, נניח בסופרמרקטים, אני לא רואה עכשיו שבתקופה של שנתיים מחזירים את הדולר בשביל לכתוב שלבן עולה כך וכך.

עד 96 הייתה חובה אך ורק להציג את המחירים בשקלים. מה שקרה ב- 96 ברגע שבוטל חוק היציבות של מחירים ושירותים, זו הייתה הוראת שעה שנמשכה 10 שנים, ואז נוצרה לקונה שהרבה מאד עסקים, כתוצאה מהדבר הזה, שעד אז עבדו רק בשקלים, חזרו לעבוד בדולרים. זה בדיוק החשש. לדוגמא בתחום של אביזרי מחשבים למיניהם.

אני מוכן שבכל אותם מקרים שאתם חושבים שאין להתיר את המחיר האלטרנטיבי, השר יתקין תקנות באישורינו.

מה שאני מציע אם אפשר, יש היום רשימה של חריגים.

עד שהחוק ינוסח ועד שהוא יבוא לקריאה שניה ושלישית, אני מוכן לומר שהאפשרות האלטרנטיבית, לא תהיה קיימת במקרים מסוימים שהשר יקבע בתקנות באישורנו. תביאו לנו רשימה של אותם מקרים שאתם חושבים שעל ידי הצגת המחיר הנוכחי אנו מרעים את המצב ונכניס אותם.

אולי ההפך.

אין לי בעיה אם האפשרות של הפוך. תבדקו.

אני רוצה להציע סיכום בנקודה הזו. יש היום רשימה של פטורים לאותם מוצרים שנמצאים היום בפטור נעשה את ההסדר שאדוני מציע, כי שם בעצם אנחנו הולכים לבטל את הפטור אז שם יש הוראת מעבר.

אנחנו נעשה את הדבר הבא, תביאו לנו את הרשימה של תמונת המצב, ולפי זה אנחנו נראה. בינתיים הגברת בנדלר תתחיל לנסח את החוק לפי העקרונות האלה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45