פרוטוקולים/כלכלה/724

פרוטוקולים/כלכלה/724
ירושלים, ז' בתמוז, תש"ס
10 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, י"ז בסיון התש"ס – 20.6.2000, שעה 11:00

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
יצחק גאגולה
אברהם הירשזון
אבשלום וילן
מיכאל קליינר

מיכאל איתן

משרד התקשורת: דניאל רוזן - מנכ"ל
ד"ר יזהר טל - יועץ משפטי
יעל מלם-יפה
מיכל פלד - עוזרת השר
עו"ד הילה שמיר - לשכה משפטית

עו"ד דורית ענבר - יו"ר המועצה

רביב סובול

עו"ד שרית דנה - לשכה משפטית
דלית זילבר - תכנון
עפרה לבנה - תכנון

עפרה שלוסמן - רפרנטית
עו"ד רחל שפיצר - לשכה משפטית

אלה בר-אר - דוברת
אבי גבאי - סמנכ"ל כלכלה
אילת כהן-מעגן - לשכה משפטית
דוד מזרחי - חטיבת כלכלה
עו"ד בושמת שלוש - יועצת משפטית

יוסי דואר - מנכ"ל תבל
דני יעקבי - נשיא מתב

מיכל רפאלי-כדורי - סמנכ"ל
עו"ד גיל לוטן
עו"ד מוריאל מטלון
עו"ד יעל מיטס - יועצת משפטית

דני דבש - מחקר שיווק ופרסום נויז'ן

יאיר יוספי - מנהל המשרד לפיתוח עסקי, מוטורולה
ראובן סגן-כהן - סמנכ"ל בכיר, יורוקום, תקשורת
עו"ד גיל לוטן - יורוקום (עו"ד חיצוני)

אביעד ויסולי - קו חם לצרכן – יו"ר
תקוה נוימן - איגוד הצרכנים

ליפא אוגמן - סמנכ"ל הנדסה
עמית שכטר - מנהל רגולציה

עו"ד יעקב דבי - יועץ משפטי

- עדי בירן

עו"ד אלי בורוכוב

עו"ד דב אברמוביץ
איה איסרוב

יוסף בננו - ועד עובדי בזק
יהודה פורת - ועד עובדי בזק

הלית ברק
שרית אברמוב

לאה ורון

חדוה בנקין

תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000.

תקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רשיון כללי
למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-‏2000

אני פותח את הישיבה.

רבותיי, אנחנו דנים היום בתקנות הבזק (הליכים ותנאים לקבלת רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000. כזכור לאלה שהשתתפו בישיבה הקודמת, אלה תקנות שהן לידיעת הוועדה בלבד. הן לא מחייבות אישור ואף לא התייעצות. הן מחייבות ידיעה. למעשה הייתי יכול להודיע באופן פורמלי לחברי הוועדה שהתקנות מונחות וכל הרוצה יבוא ויעיין בהן ויידע. אבל בישיבה הקודמת עלתה נקודה מסויימת, ואני חושב שמותר לנו להביע את דעתנו. כמובן, משפטית שר התקשורת יכול לעשות מה שהוא חושב לנכון, אבל בדרך כלל הייתי ממליץ לכל שר – וגם לשר התקשורת – להיות קשוב למה שנאמר בוועדות הכנסת, משום שבדרך כלל שרים יש להם יוזמות חקיקה, ולמשרד התקשורת יש בוודאי איזו יוזמת חקיקה שמחייבת מכוח החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, וכדאי שיידעו לאן הרוח נושבת כדי שזה יקל עליהם כשהם באים לפה עם חקיקה.

אתמול שמעתי את השר אומר ברדיו שהחוק יעלה היום או מחר במליאה.

מה שהשר אמר אתמול זה נכון. הוא אמר שבימים הקרובים זה יהיה.

ציפור קטנה לחשה לי שכבר ביום ראשון יהיה מונח התזכיר פה.

לדעתי, אנחנו כוועדה של הכנסת איננו צריכים להיכנס לפרטים טכניים, אבל יש נושא אחד שחשבתי שאנחנו צריכים לתת את דעתנו עליו, והוא נושא ה-UNBUNDLING. מה התרגום לעברית?

ניסיתי לתרגם את זה במסמך שהגשתי, אני מקווה שהצלחתי. קראתי לזה "פירוק שירות למרכיבים".

מה המקור של זה?

יש צרור, ויש פירוק צרור. אני לא מכיר מילה בעברית שמשמעה פירוק צרור. לכן קראתי לזה "פירוק שירות למרכיבים". אני מקווה שלא אנסתי את השפה העברית.

אני מציע, אדוני המנכ"ל, שאתה תסביר עוד פעם את העניין. אחר כך נשמע כמה דוברים ולאחר מכן ניתן במה לחברי הכנסת.

להזכירכם, הדיון הוא על התקנות. השר היה מאוד רוצה למצות פה את הדיון ולשמוע את העמדות של כולם ולראות אם זה משנה משהו אם לאו, ואני מקווה שהדיון יסתיים בישיבה הזאת כדי שנוכל להוציא את התקנות.

זאת הכוונה.

זאת כוונתו של השר.

בישיבה הקודמת העלו כמה מחברי הוועדה מספר שאלות. סיכמתי את כולן במסמך שהגשתי לפני כשבוע. עלו כמה שאלות כלליות לגבי התחרות. עניתי על כמה שאלות ספציפיות שעלו, ונוסף לזה צירפתי למסמך שלי את נספח א' שנותן תמונה רחבה לגבי התחרות בשירותי הבזק הפנים-ארציים הנייחים. בעצם אלה אינם מסמכים חדשים. אלה מסמכים ישנים שהוצאו בעבר, אבל למען הסדר הטוב צירפתי אותם.

הציבור אינו רשאי לקבל את המסמך הזה?

אם אתה רוצה לשאול אותו שאלה, אתה יכול לעשות זאת רק דרכי, והדרך היא מאוד פשוטה: מרימים יד, ואני אמור להבחין במי שמרים יד ולתת לו רשות דיבור.

נוסף לכך, ניסיתי להסביר את ה-FACILITIES BASED COMPETITION. אנחנו לא גיבשנו מדיניות בחושך, בחדרים האפלים במשרד התקשורת, אלא במסמכים שהפצנו לידיעת הציבור בכמה סבבים, ואני צירפתי בסוגייה הספציפית הזאת את מה שהפצנו, את התגובות של האנשים שהגיבו ואת התיקון בעקבות התגובות. זה עוזר מאוד להבין למה מתכוונים.

כמו כן צירפתי למסמך נספח שלם שהוא תקציר על סמך ספרות מקיפה. כל הנושא הוא די UP TO DATE, נושא "חם" בעולם התקשורת היום. הנספח מבחין בין תחרות מבוססת תשתיות – FACILITIES BASED COMPETITION – לבין תחרות על בסיס מכירה חוזרת או מכירה מחדש – RESALE - ותחרות שהיא משולבת, MIXED - קוראים לזה גם UNBUNDLING. בגדול, תחרות מבוססת תשתיות היא תחרות על בסיס עצמאי, אנשים צריכים להקים תשתית. היתרון המרכזי של גישה זו הוא שהיא יוצרת תחרות מאוד מאוד יציבה. תחרות על בסיס מכירה מחדש בעצם אינה משנה את מהות השירות. מוכרים אותו שירות של בזק בשם אחר, אבל לא משתנה כלום. הבידול של השירות מוגבל בעיקר להיבט שיווקי. בתחרות המשולבת המתחרים החדשים חוכרים חלק מהתשתיות והמתקנים ממפעיל הטלפון המסורתי ומקימים בעצמם את יתר התשתיות הדרושות למתן השירות. זו גישה שמתחילה להיות גישה מודרנית - מה שקרוי UNBUNDLING.

ניסיתי להסביר שבספרות יש בעצם חמש רמות של UNBUNDLING. אנחנו מתייחסים רק לשלוש מהן. יש UNBUNDLING של ה-LOCAL LOOP, של רשת הגישה; יש UNBUNDLING של המיתוג, UNBUBDLING של התמסורת, UNBUNDLING של בסיסי נתונים ו-UNBUNDLING של שירותי מפעילים ושירותי מודיעין.

הסברתי את הבעד והנגד של ה-FACILITIES BASED וה-UNBUNDLING והגעתי לשתי מסקנות מובהקות. המסקנה הראשונה היא שכל המערכות המסדירות בעולם המערבי מעדיפות במובהק FACILITIES BASED COMPETITION. והמסקנה השנייה היא שיש יוצא מן הכלל שהתפתח ממש בשנה האחרונה, והוא בגישה לשירותים רחבי סרט: לכפות UNBUNDLING למטרת האצת החדירה של אינטרנט מהיר לשירותים רחבי סרט. הסברתי כאן גם את הסוגים השונים של UNBUNDLING לצורך זה. ציינתי שלושה סוגים: א. השכרת זוג נחושת "ערום" – RENTAL OF NAKED COPPER LINE; ב. גישה ספרתית בלעדית – EXCLUSIVE BITSTREAM ACCESS; ג. גישה ספרתת לא-בלעדית – NONEXCLUSIVE BITSREAM ACCESS.

אנחנו בין המדינות הבודדות בעולם שיש להן גם חבילה גבוהה של כבלים וגם חבילה גבוהה של נחושת. אין הרבה מדינות כאלה, אבל כדי שלא נהיה שונים מכל הגויים, באמצעות דרישות של האוצר וכללים משפטיים גרמנו לכך שנהיה כמו כל הגויים בעניין זה. בתהליך חקיקה, אם נגמור אותו במושב הזה – ואני מאוד מקווה שכן – אולי נשנה, בעזרתכם, את המצב הזה, אבל אני מעמיד סימן שאלה אם כן נצליח או לא נצליח לשנות, כי אנחנו באמת לא יודעים.

לשנות באיזה מובן?

לשנות במובן זה שנוכל לתת רשיון לתת שירותי תקשורת לתשתית הכבלים. גם אם תהיה חקיקה, יהיה עוד תהליך של קביעת שווי, הערכה, תמורה וכו'.

ומה יהיה על התשתית של התקשורת של כבלים?

אבל זה לא UNBUNDLING. אתה נותן לכבלים לתת עוד שירות.

אני מתייחס ספציפית גם זה. הכל תלוי במצב התחרות.

אם הבנתי נכון מה שנאמר עד עכשיו, UNBUNDLING זה שאתה מאפשר למפעיל חדש להשתמש גם בחיבורים של בזק וגם בחיבורים של הכבלים כדי לתת את השירות שלו.

אחרי שהסברתי את התיאוריה, ניסיתי להסביר מה המצב בארצות הברית והבהרתי, שמצד אחד, בארצות הברית יש העדפה ברורה ל-FACILITIES BASED COMPETITION, אבל פיתחו שם את היוצא מן הכלל ל-UNBUNDLING לשירותים רחבי סרט.

מה פירוש הדבר למעשה?

אדוני היושב ראש, תקרא בבקשה את כל סעיף 4.4 בעמוד 22 שבו אני מתמצת את הדברים.

אדוני היושב ראש, אני מחזיק בידי את החוק האמריקני. אני מעביר לך אותו כדי שתקרא את סעיף 251 במקור, בלי שום פרשנות.

אבל אני מפנה פה לרפרנס.

חבר הכנסת פורז, קראתי קריאת ביניים לפני מספר דקות, ואני מתנצל שמא הטעות היא שלנו. המסמך שמר רוזן מדבר עליו - - -

אבל אין לך רשות דיבור כרגע. הוא מסביר משהו, אתם מתלחשים בינתיים. אי אפשר כך לקיים ישיבה.

מדוע המסמך אינו נמצא בידינו? הוזמנו לוועדה לא בחסד; הוזמנו בזכות.

אני לא יודע מה זה זכות וחסד בעניין זה. מי אתם?

אני מחברת פרטנר, שמי עדי בירן, אני מופקד על רגולציה. הוזמנתי לכאן כדין, ומסמך מאוד חשוב שמונח בפני הוועדה – אני לא קיבלתי אותו.

הוא העביר אותו לפני שבוע, אבל גם אנחנו קיבלנו אותו רק עכשיו.

אם אתם קיבלתם אותו רק עכשיו, חברי הכנסת הנכבדים, אני מעז לומר שאף אחד כאן לא יבין את הבעיה. זו בעיה סופר-כבדה.

אנחנו לא יושבים פעם ראשונה בעניין זה.

אדוני, קודם כול הם אינם חייבים להפיץ את זה לכל מי שמתעניין באופן כללי. חובתם להודיע את זה לוועדה בלבד, וגם לוועדה זה לידיעה. אשר לשאלה אם הוזמנתם לכאן בזכות אם לאו, אין בכלל שום זכות. אנחנו מזמינים גופים מעוניינים כדי להקל עלינו לקבל החלטה, ולא שזה בית משפט שבו יש לך זכות לתבוע ולהיתבע ולהופיע. לא. הכנסת יכולה גם לקיים דיון עם המשרדים הממשלתיים בלבד, בלי לשמוע אף אחד אחר. ולמרות הכל אני מציע לחלק את העותקים הנותרים שיש כאן.

לי יש ארבעה עותקים. אשמח לחלק אותם. לעדי בירן שהעלה את הנושא אתן עותק אחד ביד.

דרך אגב, מר רוזן, אני רוצה לציין שבזמנו קיבלתם שבחים רבים על כך שפרסמתם את זה באינטרנט. היה מגיע לכם צל"ש. אתם היחידים שפרסמתם את כל הדו"חות שלכם באינטרנט. אני משבח את משרד התקשורת על כך.

בבקשה, מי שרוצה יבוא ויקבל עותק. רבותיי, אני מכריז על הפסקה של חמש דקות כדי לאפשר לכם לעיין בזה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:25)


(הישיבה חודשה בשעה 11:30)

בבקשה, מר רוזן.

רבותיי, אחרי הדיון הזה אני אפיץ את המסמך הזה באינטרנט. יש לי שאלה: מי פה לא מחובר לאינטרנט? אם יש מישהו כזה, אני מבקש שירים את היד. איש לא מרים את היד.

רבותיי, בארצות הברית יש חוק שנחקק ב-1996. אני מבהיר שהוא לא קבע עדיפות פורמלית לאחת משלוש החלופות שהזכרתי קודם, אבל בכל ההתכתבויות סביבו יש העדפה ברורה ל-FACILITIES BASED COMPETITION. יחד עם זאת קבעו בנובמבר 1996כללים מיוחדים ל-UNBUNDLING של LOCAL LOOP למטרות אספקת שירותי DSL רחבי-סרט. זה הדגש.

לרבות RESALE.

שוב, אני אמרתי ש-UNBUNDLING זה MIXED. בואו לא נערבב מונחים. אני מציע לנהל את הדיון באופן מסודר.

נוסף לכך התייחסתי להסדרה בממלכה המאוחדת והסברתי, שכמו בארצות הברית, גם שם יש עדיפות לתחרות בשירותי בזק נייחים על בסיס תשתיות עצמאיות וגם שם קבעו, בנובמבר 1999, שלמטרות קידום שירותים רחבי-סרט הם רוצים לעשות UNBUNDLING של LOCAL LOOP, וממש בימים אלה – לפני שבוע – פרסמו להערות הציבור את ההצעה שלהם לפתרון לגישה לרשת הנחושת של BT, אגב, בהסכמה של BT, כי ל-OFTEL אין בדיוק סמכות לקבוע בעניין זה. אני מחדד את זה במסמך.

דיברתי על ההסדרה בשוק המשותף באירופה, על כך שבאפריל 2000 הם המליצו לנקוט צעדים ל-UNBUBDLING של ה-LOCAL LOOP. יש דו"ח מקיף בעניין הזה שאני אומר איפה אפשר למצוא אותו באינטרנט, ואני גם מסביר את הארגומנטציה: שוב, למען שירותים רחבי-סרט, אינטרנט מהיר, שילוב אירופה בכלכלת המידע הדיגיטלי וכו', והמסקנה היא שחדירה מהירה של אינטרנט והורדת תעריפים יתאפשרו רק על ידי FULL LOCAL UNBUNDLING.

אחרי שהסברתי את המצב – ולא תיארתי את המצב בכל מדינות העולם, אני חושב שמה שתיארתי מספיק כדי להראות את המגמה – אני מתאר במסמך את מה שקורה בישראל. קודם כול אני חושב בפירוש שדחייה של התחרות בשירותי בזק נייחים למועד אחר מהמועד שרצינו, ינואר 1999 – ועד היום זה עוד לא התחיל – היא בוודאי דבר לא חיובי. זה פוגע מאוד בהשתלבות ישראל בכלכלת האינטרנט.

אני חושב ש"תחרות עכשיו" בענף התקשורת, פתוחה לכל משתתף, חיונית לקידום המשק הישראלי, ולזכות ב"מירוץ הקריטי" להשתלבות בכלכלת האינטרנט זה חיוני לכולם. אני חושב שכולנו נסכים על כך. זה כשל השוק העיקרי שיש לנו בפתיחת שירותי הבזק הנייחים לתחרות, ואנחנו חייבים לפתור אותו מהר.

אנחנו צריכים להיזכר שאנחנו בכל אופן מדינה מיוחדת, מאוד מאוד קטנה. יש חדירה בהיקף גדול של רשות הטלוויזיה בכבלים, יש המון תדרים זמינים למטרות פריסה של רשתות גישה אלחוטיות. יחסית קל לכסות את המדינה, כי המדינה קטנה בממדיה. קבענו בזמנה, בתהליכים מאוד מאוד מסודרים, את המדיניות המתאימה לנו: FACILITIES BASED COMPETITION. שוב, התהליכים מפורטים במסמך שלי. ניסיתי להסביר מה זה. אנחנו בפירוש מרשים למשתתפים חדשים לעשות UNBUNDLING, לקנות שירותים אחרים. אנחנו רק לא כפינו על בזק לעשות UNBUNDLING, על אף שיש לנו כל הסמכות החוקית.

זאת הנקודה.

רק רגע. תנו לי לומר את המשפט הבא. יחד עם זאת אנחנו רואים מאוד בדאגה את המציאות החדשה שנוצרה בישראל, שלפיה כרגע הכבלים עדיין לא נותנים שירותי בזק, ובזק הולכת לפני כולם במתן שירותי גישה רחבי-סרט, ואנחנו הגענו למסקנה שחייבים לעשות UNBUNDLING בשירותי ה-ADSL שחברת בזק נותנת. לא מזמן, בסוף אפריל – תחילת מאי, רק אחרי חוות דעת של היועץ שבאה בעקבות חוות דעת של מומחים, דרשנו לראשונה מחברת בזק לבצע UNBUNDLING של הרשת המקומית כתנאי לאישור השירות. הבענו נכונות לבחון כמה חלופות איך לעשות את זה בדיוק מבחינה טכנית. אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון פה, אבל בפירוש דרשנו את זה מחברת בזק. בזק העלתה פה את הנושאים של ADSL וטענות כלפי משרד התקשורת גם בישיבה הקודמת וגם בישיבה שקדמה לה, ותיכף אתייחס לזה. אני מציע שניתן גם לבזק להתייחס לזה. אני מוכרח לומר שאנחנו דרשנו קודם כול גישה פתוחה ושוויונית לספקי אינטרנט. ספק אינטרנט יוכל להזמין מבזק חיבורי לקוח ולקבל, כל ספק יוכל להגיע לכל לקוח, וכל לקוח יוכל להגיע לכל ספק.

מה זאת אומרת, ספק יתקין את ה-ADSL בבית של הלקוח?

אולי כן, אבל לאו דווקא.

--

למה לסבך את הדברים?

רבותיי, אנחנו דרשנו שבזק תעשה קודם כל שירות ADSL כשירות תמסורת בחיבור קבוע לספק על פי בחירת המנוי או על פי בחירת ספק האינטרנט. כלומר, דרשנו שבזק תתקין חיבור קבוע, ALWAYS ON, או לספק שהמנוי בחר או למנוי שספק בחר, ולא רק במתכונת "פורטל על" של בזק. "פורטל על" של בזק היה לצנינים בעינינו. חשבנו שלבזק אסור לעשות "פורטל על".

נוסף לכך דרשנו מבזק להפעיל את שירות ה-ATM רחב סרט במקביל להפעלת שירות ה-ADSL, כדי לאפשר לספקים להתחבר אל הלקוחות. זה מופיע פה במסמך בעמוד 26.

דרשנו גם מה שאנחנו כינינו "נגישות ספקי אינטרנט לרשת המקומית של חברת בזק – או שספקי אינטרנט יוכלו להתקין ולהפעיל מודמים בעצמם, או שיוכלו לגשת למודמים של בזק. זה מה שקרוי UNBUNDLING, לפי ההגדרות שהגדרתי קודם. ועוד פעם אני מדגיש, על פי סעיף 5 לחוק, יש לשר התקשורת סמכות מלאה לחייב את בזק לעשות - - -

מה לגבי הכבלים?

אני גם מעיר פה במסמך לגבי הכבלים. הכל תלוי במצב התפתחות התחרות. בהערה 43 בעמוד 25 למסמך כתבתי בפירוש, שאם וכאשר הכבלים יוכלו לתת שירותים רחבי סרט, והתחרות בענף עדיין תישאר מוגבלת, אני משוכנע שיהיה צורך לכפות UNBUNDLING גם עליהם. אם לעומת זאת התחרות תיראה אחרת לגמרי, אני לא בטוח שיהיה צורך בכך. אנחנו נשקול את זה ברגע שהם יתחילו לתת שירות, ואם המצב יהיה כמו היום, בוודאי שנצטרך להחיל גם עליהם UNBUNDLING. אגב, בארצות הברית, ממש בשבוע – שבועיים האחרונים, חברות הכבלים עושות מרצון UNBUNDLING, לא בכפייה, וזאת משיקולים עסקיים שלהם. זו תופעה מעניינת. זה בגדול הרקע.

אני מוכרח להזכיר רק נתון אחד. כרגע יש חמש מדינות באירופה שהפעילו בפועל אפילו UNBUNDLING עד סוף השנה הזו: אוסטריה, דנמרק, פינלנד, גרמניה והולנד. הן היחידות, אבל כולם מדברים על כך בכל אירופה.

תודה. רבותיי, הדברים יתנהלו כך: ניתן לאלה שהם נגד ולאלה שהם בעד לדבר, אבל לא כולם יגיעו לרשות הדיבור. אני מניח שהמתנגדות יהיו בזק וחברות הכבלים. מר גבאי מבזק, בבקשה. אולי אתה תפתיע אותנו ותביע את תמיכתך הנלהבת.

לו היינו חברה רווחית כמו BRITISH TELEPHONE, גם הייתי מסכים, אבל בזק היא לא חברה רווחית כזאת והיא לא יכולה להרשות זאת לעצמה. אני חושב שאחת ולתמיד צריך להציג את האמת כפי שהיא. בזק אמרה לא פעם למשרד התקשורת: אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו כל רגולציה שתבחרו בעולם, בכל מדינה, ובלבד שתיקחו את כל הרגולציה, ולא תעשו את ה-CHERRY PICKING הזה בין הרגולציות בעולם. כשעושים את ה-CHERRY PICKING הזה, עושים דבר שהוא בלתי מאוזן לחלוטין, וכך גם בנושא ה-UNBUNDLING.

אני חושב שהעמדה הכי ברורה מדוע לא צריך UNBUNDLING במדינת ישראל כתובה בדו"ח רוזן, וברשותכם, אני אצטט מהדו"ח הראשון משנת 1997.

בנספחים ב' ו-ג' יש הציטוטים המדוייקים של הקטעים האלה מהדו"ח.

בעמוד 14 למסמך כתוב: "חיוב חברת בזק ב-'פירוק' חבילת שירותיה ואספקת תשתיות למתחרים אינו הוגן כלפי חברת בזק ואינו מאפשר לה לנצל את יתרונה כבעלת תשתית". זה ציטוט מהדו"ח הראשון.

מאחר שנעשה סבב נוסף עם השוק ושאלו את כל החברות מה דעתן, משרד התקשורת פרסם את דו"ח רוזן המתוקן, ובו כתוב: "מספר גופים ביקשו לחייב את חברת בזק למכור שירותי תשתית למתחרה בשלבים הראשונים של פתיחת השוק לתחרות... הערה זו אינה מקובלת, שכן קבלתה תפגע בקידום השקעות בתשתיות מחד ומאידך – תפגע ביתרון היחסי של חברת בזק ללא הצדקה מספקת".

זה כתוב בעמוד 17 במסמך.

אני חושב שקשה לומר יותר מזה כאשר מסבירים מדוע לא צריך לעשות UNBUBDLING. צריך לזכור שדו"ח רוזן הוגש על ידי ועדה שישבה וחשבה ואחרי זה פנתה לציבור. פעמיים פנו לציבור, קיבלו חוות דעת שלו ואחרי כל זה הגיעו למסקנה הזו. אני חושב שאפשר לייחס למסקנה הזאת קצת יותר כבוד וקצת יותר רצינות. כרגע מישהו מסתכל מה קורה באוסטריה ואומר: באוסטריה זה אחרת.

לא, אנחנו גם חושבים מה הוגן לאזרח, לא רק מה הוגן לבזק. יש עוד מישהו, איזה גורם קטן במדינה הזאת שנקרא אזרח או צרכן.

אני מניח שמשרד התקשורת אמון על שמירה על האזרח.

אני מודה לך. מי רוצה לדבר בעד המהלך? בבקשה, אדוני.

אני נציג חברת סלקום, ראש חטיבת הטכנולוגיות ומרכז את התחרות הפנים-ארצית וכל הפעילות בנושא בחברת סלקום. ראשית, אנחנו מברכים על התחרות הזו ומשתוקקים לה ועושים את ההכנות ואנחנו חושבים שחברת סלקום, מכל המתמודדים המכובדים, היא בעלת נקודת הפתיחה הטובה ביותר להיכנס, ומשרד התקשורת בהחלט מעודד את הנושא הזה מבחינת אפשרות לשיתוף תשתיות ויצירת צינרגיה בין שירותים קיימים לשירותים עתידיים, ובתור שכזה הנושא מאוד מאוד מעניין אותנו ואנחנו שם.

אבל, לצערי - ואני מדבר מניסיון של מפעיל סלולרי, שש שנים בחברת סלקום - קשה באמת להסביר דברים כל עוד לא חווים אותם. כמו שאומרים, מי שלא נכווה ברותחין לא נזהר בצוננין. משרד התקשורת פרסם את טיוטת התקנות לתחרות שאנחנו דנים בה היום, ואחד הנדבכים המרכזיים שם – והזכיר את זה גם המנכ"ל – הוא שאנחנו מדברים פה על שירות אוניברסאלי. כלומר, כל אזרח בכל מקום יכול להזמין מבעל הרשיון הכללי את השירותים שבעל הרשיון ביקש לפרסם על פי הרשיון.

באיזה עמוד מופיעה התקנה הרלבנטית?

מיד אגיד לך.

מר אוגמן, אתה תמשיך לדבר, והם יבדקו בינתיים באיזו תקנה מדובר.

מיד אגיד לך. תוך שנתיים-שלוש שנים השירות יהיה אוניברסאלי לכל. אני מדבר אתכם כבעל ניסיון, ולא כבעל אינטרס. אי אפשר לעמוד בזה. אולי בעוד שנה נבוא ונבקש את שינוי התקנות האלה, כי לא נוכל לעמוד בדרישה הזאת, אני סמוך ובטוח.

זו תקנה 18(ג)(3)(ג).

גם תקנה 18 וגם תקנה 19 בעמוד 10.

זו זכותו של משרד התקשורת לקבוע שלושה אזורי פריפריה שגם בהם יחוייב המפעיל החדש לספק שירות אוניברסאלי. השר עודד שלושה אזורים טבעיים במסגרת מה שהוגדר כפריפריה, על מנת לפתח את התשתיות ואת השירותים באזורים שהם לא במרכז הארץ, היכן שהצריכה לנפש גבוהה. ללא מדיניות של UNBUNDLING, לדעתי, התקנה הזאת תישאר ריקה מתוכן ולא תוכל להתממש, שכן המפעילים החדשים לא יוכלו לפרוס תשתיות עצמאיות באזורי מגורים, כיוון שאין ברשותם זכויות מעבר בדרך – זכויות קנייניות. כך לא נוכל ליישם את השירות הזה, את התקנה הזו, כלפי האזרח. למעשה המדיניות תביא אותנו למצב שניתן יהיה לתת שירות ללקוחות עסקיים בלבד. זאת לא כוונת התקנות. החברות המתחרות יתמקדו במתן שירות ללקוחות עסקיים, ודרך אגב, אני אומר לכם שזה 60%-70% מהשוק.

אתם בתור חברת טלפון סלולרי רוצים להיכנס לתחומי פעילות נוספים. מה אתם רוצים בעצם לעשות?

תקשורת שירותים פנים-ארציים, כפי שמוגדר בתקנות: טלפוניה, תמסורת, אינטרנט מהיר, כל מגוון השירותים.

ולא איכפת לכם שבזק תיכנס לסלולרי יחד עם פלאפון.

היא כבר בסלולרי. בזק היא מונופול. כשאנחנו נהיה במעמד של בזק, נדבר על כך, אבל זה לא הנושא. ברשותך, אני אמשיך, כי הקו הוא מאוד מאוד חשוב. אם אנחנו נסתכל עשר שנים קדימה מהיום, 60% מסך כל שוק התקשורת במדינת ישראל יהיו בידי הלקוחות העסקיים. מה עם המפעיל הקיים? לא נתת לו אפשרות לתת שירות אוניברסאלי בכל מקום כמתחייב מהתקנות כיוון, שלדוגמה, ועד הבית בבניין רב קומות, מרובה דיירים, לא יאשר התקנת אנטנה LMDS על הגג. אם מדבור ברמת אביב מילא, כי יש שם אלטרנטיבות, אבל אותו דבר יכול להיות באופקים ובשדרות. אי אפשר להגיע למקום הזה, ואז התקנה תהיה במקום אחד, ואנחנו נלך לאבן גבירול בתל אביב, לאזור התעשייה הרצליה פיתוח, לאזור התעשייה קרית נורדאו ונגרוף 70% מההכנסות.

אבל אתה לא תוכל לעשות את זה.

נכון, זה מה שאני אומר. אני מציג לך את האבסורד. זה התסריט. אני פשוט מתאר לך מה יקרה. ונבוא בעוד שנתיים למשרד התקשורת ונגיד לו: התקנות ריקות מתוכן.

כלומר, אתה תפעל בניגוד לתקנות.

בוודאי. ובעוד שנתיים אנחנו נבוא בפני הוועדה הנכבדה הזאת ונבקש ממנה לשנות את התקנות, ושכרנו ייצא בהפסדנו. רצינו לפתח את השירותים, ודווקא לאוכלוסיות, ואת זה לא נוכל לעשות.

או לחילופין, אם אתה תהיה שומר חוק, אתה מראש לא תפעיל את השירות הזה, תצמצם את סל השירותים.

--

כן, כן. אני דיברתי בלשון סגינהור בעניין הזה.

אני רוצה להזכיר עוד דבר. למה מתכוון למעשה משרד התקשורת?

אבל יש לך עוד דקה לסיים.

אני משנה מהסדר ועובר למשפט האחרון. חשוב לקרוא את המסמך הזה של דני רוזן. בעמוד 1, בסעיף 1ה, מעניק דני רוזן במשיכת קולמוס רשיון פנים-ארצי למפעיל אינטרנט, בלי שהוא יבקש רשיון, בלי שישלם תמלוגים, בלי שיגיש בקשה לרשיון פנים-ארצי. אתה אומר לו: בוא תחבר מודם בכתובת ספציפית ותיתן שירותים בפס רחב. אם כבר הלכת כל כך רחוק, מה ההבדל בין תקשורת נתונים לתקשורת דיבור? אין הבדל.

נכון, אין הבדל.

אז בוא תחבר כבר את תקשורת הדיבור לתקשורת הנתונים בפס רחב ותגיד שגם את ה-ADSL יכול להקים המפעיל הפנים-ארצי, כי הוא רק ספק שירותים. מה, הגולם קם על יוצרו? RSP פתאום נהיה פנים-ארצי בלי שהוא התכוון לכך, בלי שמישהו התכוון לזה? אז אני מזמין אותך לקחת את 1ה ולהוסיף עוד סעיף.

דרך אגב, תוך חמש שנים הוא גם יהיה ממילא. כבר היום מעבירים טלפון על אינטרנט. תוך חמש שנים זה יהיה פופולרי מאוד.

על מנת לפתח את התחרות באמת, כמו שמשרד התקשורת והוועדה הנכבדה הזאת רוצים, כל מה שצריך לעשות זה להוסיף בסעיף 1ה משפט אחד: דיבור ונתונים חד הם, ואת ה-UNBUNDLING, שירותי ה-ADSL, נותנים גם למפעיל הפנים ארצי, ובא לציון גואל.

תודה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות.

אני מניח שלאחר קריאת המסמך יבואו הרבה הערות משום שהמסמך נמסר היום והוא רחב. אני גם מניח שהמגמה העולמית שמציין דני רוזן, של UNBUNDLING של ה-LOCAL LOOP, תגיע למדינת ישראל, והנה היא מגיעה, וזו הסנונית הראשונה. וכולנו קוראים את אותו חומר, את אותם מאמרים, מכירים את אותן רגולציות בכל העולם. אבל אני חושב שבהיותנו UNDERDOG בשוק הזה, תעשיית הכבלים בתחום הטלפונים לא קיימת. בעניין הזה אנחנו UNDERDOG ונוח לי להציג את העמדה - - -

נכון לעכשיו, עם תכניות ורודות לעתיד.

נכון לעכשיו. אגב, אני מדבר כבעל אינטרס, בניגוד למה שמישהו אחר אמר כאן. אני מבין שזה נחמד לטפס על הכבלים, אנחנו התרגלנו שכל פעם שאנחנו באים לפה שואלים אותנו על הפריפריה.

באמת למה לא חיברתם את הפריפריה?

אני מבקש שלא תענה עכשיו על כך.

בתחום הזה, אם מדברים על שינוי מהותי במסגרת כל הכללים האלה, אני רוצה לומר שבכל העולם, אחרי שיש UNBUNDLING של הטל-קו המקומי בתחום של ה-LOCAL LOOP, שום חברת כבלים לא הגיעה להיות מהותית, גם לא בארצות הברית של אמריקה, שם זה המקום המתקדם ביותר ושם חברות הכבלים הולכות מרצון לכיוון הזה. זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. ובשום מקום בעולם – לא רק במדינת ישראל – אין חברות כבלים שהצליחו לנגוס פלח שוק משמעותי מהטל-קו המקומי, ולכן הולכים למדיניות UNBUNDLING של שירותי בזק.

אני מעריך שחברות הכבלים יגיעו ל-UNBUNDLING, אבל אני חושב שהעמדה שבאה לידי ביטוי במסמך הזה צריכה לפתוח לחברות הכבלים חלון כניסה לתוך התחום של שירותי בזק, אחרת אין שום סיכוי להזיז מונופול, שמחזיק מעל 60% של השירותים האלה, מהעמדות שבהן הוא נמצא. לכן אם אנחנו מדברים על תמיכה ב-UNBUNDLING, התשובה היא: כן, של שירותי בזק.

--

אני חושב שאנחנו נגיע לשם. אם היום, לפני שיש אפס אחוזים של שירותי בזק לחברות הכבלים, מדברים על UNBUNDLING בשירות הכבלים, זה חוסר הבנה של השוק. זה לא קיים בשום מקום בעולם.

אין גם פתרון טכנולוגי הנראה לעניין הזה, שהוא יציב מבחינה מסחרית. מר רוזן, אנחנו מכירים את הוויכוח, אנחנו לא נייגע את הכנסת. אני אומר שאין פתרון מסחרי יציב לעניין הזה.

מי רוצה לדבר בעד ה-UNBUNDLING? מר ראובן סגן-כהן, אני רואה שהרמת את הים והורדת אותה. אתה לא רוצה לדבר?

אני רוצה לדבר, אבל לא בעד ולא נגד.

רבותיי, אני מחפש מועמד שידבר בעד ה-UNBUNDLING.

אני מוכן לדבר גם בעד וגם נגד.

אדוני היושב ראש, תן לו דקה לדבר.

בבקשה, מר סגן-כהן. יש לך שתי דקות.

רבותיי, אינני יודע כמה ועדות וכמה כנסים וישיבות היו בנושא זה. מה שאני מנסה לבוא ולהסביר לקהל הנכבד שיושב כאן הוא שהנושא של ה-UNBUNDLING הוא נושא נכבד וכבד מאוד ואינני חושב שאת הנושא הזה אפשר לפתור עוד היום בהחלטה כזו או אחרת. אני מאמין שהנושא הזה של ה-UNBUNDLING יבוא מרצון ויבוא כשהתחרות תצא לשוק, כיוון שברגע שהתחרות תצא לשוק יקרה מה שקורה היום בארצות הברית, ולא בכפייה, אלא מתוך תחרות ומתוך ראייה שצריך לתת לצרכנים עצמם כמה שיותר פתיחות למפעילים אחרים.

עכשיו לנושא הבעד והנגד. אנחנו בעד ה-UNBUNDLING. כיוון שידידי ליפא אמר כאן שהם המתקדמים ביותר מבחינת ההכנות לשוק, אני רוצה לומר שאני חושב שאנחנו יותר מתקדמים בנושא הזה, וחלק מההתקדמות שלנו הוא פתרון טכנולוגי שהתבסס מאז שמשרד התקשורת פרסם את התקנות, או עוד לפני כן, כשמשרד התקשורת פרסם את כוונותיו, ובמסגרת כוונותיו כבר מזה כשנתיים הוא מדבר על FACILITIES BASED . אנחנו לקחנו את הדבר הזה ברצינות ותכננו מערכת על חשבוננו, ללא שום סיוע של אף אחד, והמערכת הזאת מבוססת על FACILITIES BASED, ואנחנו רוצים ומתכוונים, על חשבוננו, להקים את המערכת הזאת ולהוכיח שאמנם היא תחרותית. אז יש פתרון לנושא.

רצוננו, כמובן, לתמוך בנושא הזה של ה-UNBUNDLING, כי הוא יקל עלינו, הוא יחסוך לנו הוצאות, אבל אם אנחנו ניכנס עכשיו לנושא הזה, לא יהיה בזה פתרון. המגמה שלנו ושל הוועדה הנכבדת הזאת, לדעתי, צריכה להיות אחת: לפתוח את השוק. לתת לשר את כל הגיבוי - -

אתם עברתם על התקנות?

עברנו עליהן והעברנו את הערותינו למשרד.

אתה בעד אישור התקנות לאלתר.

אני בעד אישור כל התקנות לאלתר, לפתוח את השוק ואז באמת תהיה תחרות, ואז התחרות תגיד את דברה.

תודה. בבקשה, אדוני, שתי דקות.

אינני רוצה להיכנס לוויכוח. זה לא הפורום המלא.

אתה בעד UNBUNDLING.

אני בעד UNBUNDLING. אני לא מסכים עם התיאור שנתן משרד התקשורת. הוא תיאר את המצב בארצות הברית כאילו שולט שם משטר של FACILITIES BASED, ואני חושב שזה תיאור לא מדוייק.

זה לא מה שכתוב.

זו רוח הדברים. אגב, גם המצב בארצות הברית, שם יש RESALE, מראה שפתיחת השוק אינה מונעת מאותם RESALES לפתח בבוא העת תשתיות עצמאיות. אני חושב שזה בדיוק ההיפך.

עכשיו השאלה אינה לגבי ספקי אינטרנט, שגם כיום יש להם אפשרות להשתמש בתשתיות של בזק. השאלה היא איך מייצרים תחרות לבזק, לכל המגוון של שירותי בזק.

ומה אתה מציע?

את זה אפשר יהיה לעשות רק בדרך של UNBUNDLING. אם לא יהיה UNBUNDLING, לא תתפתח אף פעם תחרות אמיתית בבזק. אגב, בוודאי שזה לא יקדם את הפריפריה, כמו שנרמז כאן. לא יהיה שירות אוניברסאלי, וזה מקום בטוח למונופול של חברת בזק וחברות הכבלים, שגם להן יש - - -

משפט אחרון, בבקשה.

יש כאן אנומאליה בכך שאנחנו מדברים על התקנות לפני שיש חוק. אומר משרד התקשורת: תעבירו את התקנות, יש סמכות לאפשר גם UNBUNDLING, אבל לא נכון לעשות את זה כך. הוא לא מוכן להתחייב ולומר לנו מה יהיו הקריטריונים, ואני חושב שמצב שבו יאשרו את התקנות ויוציאו את המכרזים ואחר כך יובא החוק לכנסת – מצב זה פוגע במידה מסויימת גם בריבונות של הכנסת כיוון שזה יהיה כבר FAIT ACCOMPLI.

מה לעשות, קורה לעתים שאתה לובש את החליפה ואחר כך את התחתונים. כך יצא.

תודה לעורך דין אברמוביץ. בבקשה, חבר הכנסת איתן, אתה עכשיו ברשות דיבור.

ראשית, אדוני היושב ראש, התקנות הן מושג טכני, ואני משבח אותך על כך שלא הסתפקת בכך שיש תקנות שהן בעצם בסמכות הרשות המבצעת, כי לפעמים יש תקנות שהמשמעות הציבורית שלהן מחייבת אותנו, לא כגורם מחוקק אלא כגורם מפקח, לבוא ולראות מה עושה הרשות המבצעת. וזה אחד הנושאים שבהם התקנות הן מאוד משמעותיות לגבי התפתחות של ענף שלם, ואני מודה לך ומשבח אותך על כך שאתה מעלה באופן עקבי גם מה שנראה כאילו אינו במאה אחוז בסמכותנו.

נקודה שנייה. כולנו כאן, וגם אני, מדברים בדיון הזה באופן כללי, ואני רוצה להצביע על כך שלא קיימנו את הדיון של המשפטנים או של בעלי העניין שאומרים: תקנה זו לא טובה, ותקנה זו כן טובה, ואולי אפשר לשנות פה ושם. את תהליך המיקוח הזה לא קיימנו כלל, ואני מודה ומתוודה שלי נראות התקנות די בסדר, כי לא שמעתי פה הערות לגופן של התקנות, למעט עניין אחד שצריך לתת עליו את הדעת.

נקודה שלישית. הדיון על ה-UNBUNDLING יבוא במסגרת החוק, וזה לא בעוד הרבה זמן. אנחנו נצפה שבמסגרת החוק נדון גם בשאלה הכבדה והמסובכת הזאת, ובינינו לבין עצמנו, מדיניות ה-UNBUNDLING גם נוגעת בשאלות מאוד יסודיות של זכויות קניין, זכויות היסטוריות ותגיע גם לזכויות עובדים, ואכן התקנות אינן המקום לעשות את זה. אבל משרד התקשורת אומר: כל מדיניות ה-UNBUNDLING מתבססת על פרשנות של סעיף 5 לחוק הבזק. ואנחנו אומרים לכם היום – אני מדבר בשם חברי הוועדה – שהיינו רוצים לנהוג כמו המחוקק האמריקני, שלא השאיר את זה בצורה עמומה, אלא קבע את הדברים בצורה פוזיטיבית. הוא הטיל חובה על המובילים לאפשר את ביצוע המדיניות. איננו רוצים שזה יהיה רק נתון לשר, ואם הוא יראה שתנאי המשק מאפשרים זאת, תהיה לו אפשרות להגיד, לבקש וכו'. המדיניות היא אותה מדיניות שאתם רוצים. אנחנו רק מבקשים שפיכם וחוקיכם יהיו שווים ושמה שאתם אומרים לנו – וזה מקובל עלינו – יעוגן חזק, והמחוקק יוכל לומר את דברו על פי המדיניות שאתם קבעתם.

אנחנו מדברים כאן על דברים שעוד מעט יחלפו. נניח שאני יושב היום מול המחשב שלי ואני מחובר ב-ADSL ואני משלם 99 שקל לחודש ואני מתקשר בטלפון לכל מקום במדינת ישראל ובעולם בלי צורך ברשיון. כבר היום ספק האינטרנט שלי הפך לחברת הטלפון שלי. הבעיה היא רק שדרך המחשב האיכות של הקול עדיין לא טובה. כמה זמן יעבור עד שאיכות הקול תהיה נהדרת? יעברו ארבע-חמש שנים, ואז בכל הדברים שאנחנו מדברים עליהם ספק האינטרנט הופך לחברת טלפון. למה אני בעצם חותר?

והמשפט האחרון, משפט המחץ, הוא שאתה בעד ה-UNBUNDLING.

בהחלט. אני רק רוצה להעיר הערה אחת. נכון שהבעיה מול ADSL היא יותר דחופה, כי זה כבר מונח, אפשר להפעיל את זה מחר. אבל, עם כל הכבוד, כדי שלא אתבלבל ולא אחשוב שיש איזה יחס של אפליה והעדפה, אני מבקש שכל פעם שמדברים על UNBUNDLING זה יבוא עם הכבלים באותה מידה של תוקף. ככל שאני אוכל, אלחם על זה מלחמת חורמה: לא יינתן מונופול לכבלים בלי שתהיה תחרות, כי שם הבעיה הרבה יותר מסוכנת. בזק היא עדיין לא בעלת עיתונים, אבל בעלי הכבלים הם גם בעלי עיתונים, והבעיה היא בנפשנו, ושם נצטרך להקפיד, קלה כחמורה, שמדיניות ה-UNBUNDLING על הרשתות תהיה אמיתית, מלאה ומקיפה. ואני גם מבקש שלא יהיה מסלול כזה שכל הזמן הולכים על בזק, ואותם משאירים בצד, עוד לא יודעים מה יהיה.

רק משפט אחד: בואו לא נבלבל בין UNBUNDLING לבין OPEN ACCESS.

מר רוזן, לא, אני לא מרשה.

אני מסיים את דבריי במשפט הבא: אני לא יודע מה זה UNBUNDLING ומה זה OPEN ACCESS. אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה שבכוכב יאיר, למשל, אם לשני ילדים יהיה איזה רעיון, איזו אמצאה חדשה, והם יבואו ויגידו לחברת הכבלים שהם רוצים לשלם לה ולספק את שירותי התקשורת ל-1,000 בתי אב בכוכב יאיר, הם יוכלו להתמודד ולהגיע לזה. אם נגיע לזה, זה ישפיע על כל מדינת ישראל: על יזמות, על אמצאות וכו'. לא יהיה מצב שתשבו במשרד ותתעסקו עם שתי חברות גדולות, אלא תתעסקו עם אנשים רבים, כולל נודניקים קטנים, אבל זה יוסיף הרבה למשק, לקדמה ולטכנולוגיה ולאיכות החיים שלנו בחברה יותר פתוחה.

תודה רבה, חבר הכנסת איתן. בבקשה, חבר הכנסת הירשזון.

אני חושב שחבר הכנסת מיקי איתן ביטא את הדברים בשם שנינו ואני לא רוצה להוסיף. אני חושב שטובת הצרכן מחייבת את הדברים שחבר הכנסת איתן דיבר עליהם.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת גאגולה.

אני, כמובן, מצטרף לדברים של חבר הכנסת מיכאל איתן, לפחות בנושא הזה. הוא ביטא את מה שכולנו רצינו לומר בצורה הכי יפה, ואין לי מה להוסיף מעבר לזה.

אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, גם אני מצרף את דעתי לזה שאנחנו צריכים לשאוף לעניין של UNBUNDLING, והסיבה היא מאוד פשוטה: אין צורך לבזבז את התשתיות רק על ידי זה שאחד מנסה לחסום את האחר. זה ברור לגמרי שמי שמחזיק היום בתשתית ונהנה ממנה אינו רוצה תחרות. הרי כל אחד רוצה שתהיה תחרות, רק לא אצלו. כולם בעד פתיחה לתחרות, כולם נגד מונופולים – רק לא אצלם. אצלם הם היו רוצים מונופול, ואם לא מונופול, שהתחרות תהיה הכי מוגבלת. אבל יש בזבוז עצום של משאבים לאומיים אם אנחנו צריכים לחבר במקום שהתשתיות קיימות.

כמובן, מי שיש לו תשתית קיימת – בין אם זו בזק, בין זה בכבלים ובין אם זה מי שיפרוס תשתית אחרת עתידית – יצטרך לאפשר את השימוש לאחרים תמורת מחיר סביר, שכולל גם את החזר ההשקעה וגם רווחים סבירים, הכל בצורה מפוקחת, אבל אין צורך לאפשר פה בזבוז מיותר. לכן גם אני מצטרף לדעת חבריי שאנחנו רוצים שתבטיחו שבנושא ה-UNBUNDLING תישמר האופציה לביצוע, דהיינו: יכול להיות שהדברים צריכים להיות מוסדרים בחוק שיגיע אלינו בצורה יותר מסודרת. אני לא עברתי על התקנות. אנחנו גם לא ערוכים לבדוק את התקנות אחת לאחת, וזה אין זה תפקידנו לבדוק את התקנות, אבל אני רוצה שתדעו, שלדעתי, יש היום רוב בכנסת שרוצה במדיניות הזאת של הפתיחה, ואני מניח שגם אתם רוצים בה. ולכן זאת עצתנו לכם – ככל שאנחנו גוף מייעץ - שתעשו תקינה שמאפשרת את זה, כדי לפתוח עד כמה שניתן.

אם יותר לעדכן, קודם כול סעיף 17(ב) לתקנות, בעמוד 9, אומר חד משמעית את מה שאני חושב שאתה מכוון אליו: "על אף המור בתקנת משנה (א), רשאי השר להתיר לבעל הרשיון לעשות שימוש בעורקי תמסורת פיסיים או אלחוטיים או ברשת גישה של אחר...". זה הדבר הראשון.

הדבר השני, אני משוכנע שנדון בסעיף 5 לחוק הבזק במסגרת הדיון שאני מקווה שיתקיים בקרוב מאוד בחוק. אנחנו מכניסים שינויים דווקא בתחום הזה, ובוודאי יהיה לכם מה לומר.

שמעתם את דעתנו. אני מודה לכם, רבותיי. הישיבה נעולה.


(הישיבה ננעלה בשעה 12:10)