פרוטוקולים/כלכלה/480

5
ועדת הכלכלה
16.5.2000

פרוטוקולים/כלכלה/480
ירושלים, י"ט באייר, תש"ס
24 במאי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שלישי, י"א באייר התש"ס, 16 במאי 2000, בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר א' פורז
נ' לנגנטל
א' הירשזון
א' רביץ
א' טיבי

משרד התקשורת: עו"ד גבריאל מאיר - מנהל מחלקת ייעוץ וחוזים
יעל שוורץ - מתמחה
שמשון אילת - אגף תקשורת רב-ערוצית

עו"ד ערן זיו - מינהלת הסדרת השידורים לציבור
עו"ד דורלי מוריה - " " "

דוד פילזר - אגף הנחיות תכנון
דן עמר
עו"ד מנחם ליברמן
עו"ד רות שלגי
דלית זילבר
ד"ר יזהר טל

יצחק גורן - מנכ"ל
ישראלה קנדל -
עו"ד איילת רוזן - יועצת משפטית

איתן רוב - מנכ"ל
מיכל רפאלי-כדורי - סמנכ"ל
עו"ד יעל מיטס - יועצת משפטית
עו"ד מוריאל מטלון
עו"ד ליאור פורת
עו"ד גיא צפריר
מירב שלם

אבי בן-גל - מנהל טכני, פנורמה בע"מ

אביעד ויסולי - יו"ר קו חם לצרכן
עו"ד בתיה מילר - הרשות להגנת הצרכן
תקוה נוימן - איגוד הצרכנים

דרור בירנבאום - ראש עירית קריית אונו
אריאל סקלי
עו"ד ארז שפירא

אהוד בן דור - סמנכ"ל הנדסה
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי

נתן חילו - מנהל אגף טכני
גיורא רובינשטיין - ועדת התכנון והבנייה

משה אהרוני - אגף שיווק וכלכלה

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר בהירי

הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 23)(התקנת צלחות לקליטת שידורי
טלוויזיה באמצעות לוויין), התש"ס-2000





הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 23) (התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין), התש"ס-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 23) (התקנת צלחות לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין). אני רוצה לדווח לכם כי לפני מספר ימים העביר אלי דרור בירנבאום, ראש עיריית קריית אונו, מסמך שהוא הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין בין עיריית קריית אונו ומרכז השלטון המקומי לבין חברת די.בי.אס. התקנת צלחות הקליטה.

ההסדר הועבר אליך גם על-ידי עורך-דין גורניצקי, בא-כוחה של חברת YES של ה-די.בי.אס.

פסק הדין מעניין, ואפילו נאמר בו כי ביום 27 במרץ 1999, הפכה לצו. אני מבקש שמישהו יסביר מה מהות ההסדר שאנחנו עוסקים בו.

ההסדר אומר את הדברים הבאים: מצד אחד חברת YES קיבלה על עצמה להכפיף את התקנת הצלחות לקריטריונים שעובדו לאחר דיונים אחרים, על-ידי צוות של מרכז השלטון המקומי וחברת YES. הקריטריונים קבעו היכן תותקנה הצלחות, תוך שימת-לב לנושאים שעמדו בפני הוועדה: איכות הסביבה, נושאים נופיים ובטיחותיים, ונושאים שנוגעים לקליטה. נקבעו קריטריונים ברורים מאד היכן תותקנה הצלחות, מתוך הבנה שהקריטריונים הללו יוכנסו לתוך הרשיון של חברת די.בי.אס, כלומר היא תוכל להתקין צלחות על הגג אך ורק על-פי אותם קריטריונים.

על-פי איזה רשיון?

חברת YES פועלת מתוקף רשיון שקיבלה על-פי חוק הבזק לשידורי לוויין, רשיון שניתן לה על-ידי שר התקשורת. בקשתנו והצעת החוק שמונחת בפני הוועדה, היא להסמיך את שר התקשורת לקבוע ברשיון את המודלים, ומאותו רגע ואילך חברת YES תוכל להתקין צלחות עם פטור מהיתר בניה, אך ורק אם הן במסגרת אותם מודלים שגובשו.

מעבר לאותם מודלים, במידה ותהיה בקשה להתקין במקומות אחרים – מכיוון שבמקרה מסוים אי אפשר יהיה להתקין על-פי אותם מודלים – יש תמיכה במהלך כפי שגובש בהצעת החוק.

האם אנשי משרד הפנים היו שותפים לכך?

אנשי מרכז השלטון המקומי.

יש להם מעמד סטטוטורי ידוע: הסמכות לגבות אגרות.

זהו העקרון הראשוני והבסיסי. מעבר לכך, הוסכם בין הצדדים שכדי שמרכז השלטון המקומי והרשויות יוכלו לעקוב אחר ביצוע ההתקנות, יהיה רישום מסודר, וחברת YES תעביר רישום לגבי המקום בו הותקנו צלחות, עם כל הפרטים הרלבנטיים, הדרושים לצורך הפיקוח על-ידי הרשויות המקומיות, וכדי לאפשר לרשויות המקומיות את הנטל התקציבי שמוטל עליהן ולחסוך אותו לקופת המדינה, חברת YES הסכימה לכך שתהיה אגרת רישום שתוסדר גם היא באמצעות החקיקה המוצעת כאן.

כמה החברה אמורה לשלם?

זהו איזה שהוא שעור מהאגרה המינימלית הקבועה היום בתקנות לפי חוק התכנון והבניה.

לשאלתך, שוחחתי גם עם גברת דינה רצ'בסקי וגם עם שרית דנה, ושתיהן כאחת אמרו שאם ההסדרים האלה יהיו מקובלים על מרכז השלטון המקומי ועל חברת YES, ולאחר מכן על ועדת הכלכלה, היא בהחלט תהיה מוכנה לאמץ אותם. מעבר לכך, נציג שלנו השתתף בישיבות הוועדה לנוהלים ותקנות.

למה הוא צריך לשלם אגרה?

לא דיברו כאן על נושא נוסף, נושא הקניין שגם אותו צריך להסדיר במסגרת אותו הסדר, כי הגגות הם גגות משותפים. הגג הוא קניין משותף של כל דיירי הבניין, גם של אלה שלא יהיו מעוניינים להתחבר.

בבית משותף עוברת רשת הכבלים גם של אלה שאינם מחוברים, וכך לגבי רשת הטלפון. PUBLIC UTILITIES עוברים גם במקומות פרטיים.

הצלחת תופסת שטח מהגג. אם רוב דיירי הבית מתנגדים לכך---

אבל כל אחד יכול להתקין אנטנה על גג של בית משותף.

יש הבדל גדול בין אנטנה לבין צלחות. אם רוב הדיירים בבית המשותף לא רוצים צלחת על הגג, אתה לא יכול להתעלם מדעת הרוב. צלחת אינה מערכת כבלים, זה אינו חוט שעובר על הגג, זה כמו דוד שמש. לא כל דייר יכול להתקין דוד שמש על הגג. חוק המקרקעין אומר שבעל-בית שמתנגד, יכול לפנות למפקח, ודוד השמש לא יותקן. אין אפשרות למיעוט לכפות את דעתו על הרוב.

אבל כאן יש שימוש סביר ברכוש המשותף.

השאירו זאת לשיקול-דעת בכל מקרה ומקרה, בהתחשב בשימוש האלטרנטיבי.

עם כל הכבוד לכם, לא למרכז השלטון המקומי ולא לחברת YES, יש סמכות לקבוע סידורים סטטוטוריים. אתם עומדים מול חוק המקרקעין וחוק התכנון. אין לכם זכות לגבות אגרות.

סעיף 8 להסדר שלנו אומר: תוקפו של הסדר זה מותנה בגיבוש הצעת החוק לכדי חוק אשר יעגן את הפטור, וכן הלאה. כלומר קיבלנו הסכמה, כדי להביא אותה בפני הוועדה ולהגנה בחקיקה ראשית.

הלכנו במסלול של היתר לעבודה מצומצמת. בהיתר זה אין צורך להחתים את בעלי הקניין, אלא את נציגות הדיירים. לכן צריך ללכת בדרך של היתר קבוע, ולכן צריכה לבוא גם האגרה.

זה כמו מסלול ירוק בשדה התעופה.

אתה משלם אגרה, אתה משלם מס נמל, וזה מכסה את המסלול הירוק. כאשר אני מבקש מבזק את פירוט שיחות הטלפון שלי, אני משלם על-כך אגרה.

הצעתם 3 אופציות שמקובלות עליכם?

נכון. ברשיון שלנו יש פרטים טכניים רבים מאד. הרשיון כולל בחובו פרטים טכניים שאומרים איך וכיצד יש להתקין את הצלחות, כך שהסמכת הנושא לרשיון היא דבר טבעי, והיא משלימה נושאים אחרים שמכוסים על-ידי הרשיון.

במהלך עבודת הוועדה התמקדנו בשני היבטים: ההיבט הראשון הוא הנופי והחזותי,
וההיבט השני הוא התכנוני והחוקי, כאשר בסופו של דבר הם קשורים זה בזה, מכיוון שבהתקיים התנאים ההנדסיים והחזותיים, ראינו לנכון להעניק פטור, וכאשר הם אינם מתקיימים, חשבנו שראוי ללכת בדרך של היתר, אם כי במתכונת קצת יותר מצומצמת, כמו היתר לעבודה מצומצמת.

העבודה הזאת נעשתה במשותף גם עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה במשרד הפנים, במסגרת הוועדה שראש עיריית קריית אונו הזכיר קודם לכן. הגענו להסכמות לגבי מרבית הנושאים, ובוודאי לגבי בנייה בבתים ישנים, במסגרת תקנות שהמועצה הארצית לתכנון ולבניה מעוניינת להתקין, בעיקר בהיבט הנופי. כפי שעורך-דין מטלון הזכיר קודם לכן, כל ההסדרים אכן כפופים לחקיקה, ולא באנו להציג כאילו אנחנו מעל ההסדרים האלה. צריך לזכור כי בסופו של דבר מי שמיישם את הוראות החוק והתקנות שיהיו על-פיו בשטח, זוהי חברת YES מן הצד האחד והוועדות המקומיות מן הצד השני, ולכן נדמה לי שיש מישנה תוקף לעמדתן.

ומה יקרה אם מחר יתנו עוד רשיון להפעלת לוויין? הדברים צריכים לעמוד במבחן כללי, כי מחר גורם נוסף יכול להיכנס לעניין.

גם הערוץ השני וגם הערוץ השלישי ייקלטו דרך הצלחות. התקנות צריכות לחול גם עליהם.

בגלל מצוקת תדרים, למשרד התקשורת אין אפשרות לשדר---

לפני 15 שמעתי שהערוץ הראשון בזבזני בתדרים.

ערוץ ראשון בזבזני בתדרים, אבל אני לא רוצה להתייחס לכך.

כאשר עושים עבודה, על מנת להגיע לאופטימיזציה של התדרים בערוץ הראשון, יהיו תדרים נוספים לטלוויזיה. גם כאשר הצבא יקטין את האימפריה שלו, יהיו יותר ערוצים. האם לא קרה שום דבר במשך 15 שנה?

הערוץ השלישי, הערוץ המסחרי הנוסף לערוץ 2 , קיבל ממשרד התקשורת הנחיה לגבי שיטת ההפצה. מאחר וישנו מחסור בתדרים, נפיץ את השידורים של הערוץ השלישי דרך חברות הכבלים ודרך הדי.בי.אס. על-פי מה שנאמר על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת, הדי.בי.אס יהיה חייב על-פי חוק להפעיל את הערוץ הזה דרך המערכות שלו, וכך גם חברות הכבלים. מחוץ לחברות הכבלים של חברת הדי.בי.אס, יש אפשרות לקלוט את השידורים שלנו ישירות בבתים פרטיים. צריך יהיה להתקין צלחת, שעל-פי הגדרת משרד התקשורת, היא צריכה להיות בקוטר של 90 ס"מ עם כל המערכות הנלוות, על מנת לקלוט את השידורים באופן ישיר.

אנחנו חלק מהתהליך הזה, ובהחלט מקובלת עלינו ההצעה של חברת מירס לשיטת ההתקנה. אנחנו מבקשים שהחוק יכלול גם את הפצת ערוץ 3. זאת אומרת שערוץ 3 ייקלט על-ידי אזרחים באמצעות צלחת וקליטה מלוויינים.

ישנם אנשים פרטיים שמתקינים אנטנות וצלחות, וכך הם קולטים תחנות באירופה או את ערוץ 33 .

למעשה התיקון לחוק צריך להיות מוחל עם שינויים מסויימים גם על השידורים שלנו. במידה ואזרח לא יהיה מעוניין להתחבר לכבלים או ל-YES, הוא יוכל להתקין אותה צלחת ולקלוט את השידורים שלנו.

מונחת בפני הוועדה בקשה להוסיף תיקון לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, שיאמר כי הוראות סעיף 6(נח) לחוק הבזק, התשמ"ב-1982, יחולו לעניין התקנת צלחת---

זהו תיקון עקיף לחוק הרשות השניה, שיאמר שההסדר שיוכפף לחוק הבזק, יחול גם כאן.

הסעיף יאמר כך: תיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו: בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"מ-1990, אחרי סעיף 133 יבוא: התקנת צלחות לקליטת שידורי לוויין, הוראות סעיף 6... יחולו לעניין התקנת צלחת לקליטה משידורים באמצעות לוויין לפי חוק זה (דהיינו חוק הרשות השניה) וציוד לקליטתה, בשינויים המחויבים ובשינויים שייקבע שר התקשורת בתקנות. התוספת היא בשינויים שיקבע שר התקשורת בתקנות, מכיוון ששינויים מחויבים לא יספקו כאן. למשל, כל תהליך פתרון סכסוכים בתוך בית במידה ואין הסכמה להתקין את הצלחות על הגג, שהוחל כאן גם לעניין בעל רשיון - אם אנחנו מבצעים את ההתאמות, אנחנו רואים שהוא בכלל לא מתייחס למצב בו דייר בבית משותף מבקש להתקין צלחת על הגג, מבלי לפנות לצד ג'. כרגע אנחנו מכירים רק סיטואציה של פניה לצד ג' , או ל-YES לצורך התקנת צלחת, או לזכייני הכבלים לצורך התקנת כבלים. אנחנו מדברים על מצב חדש, של אדם פרטי שרוצה להתקין בעצמו או באמצעות מתקין. כדי לא להיכנס לדקדוקים, אנחנו מבקשים את התוספת בשינויים שיקבע שר התקשורת.

כפי שאמרנו בפעם הקודמת, משרד הפנים פתח במהלך בתיאום עם חברי הכנסת ועם מרכז השלטון המקומי, במסגרת ועדת מישנה של המועצה הארצית לתקנות ולנהלים, לקביעת התקנות. התקנות קובעות שבהתקנת צלחות ומתקנים לקליטת שידורי הלוויין, יהיה מסלול ירוק. יש מפרט מסוים וישנם תנאים שצריך לעמוד בהם, אך התהליך פטור מהיתר.

ומתי יש צורך בהיתר?

יש תנאים טכניים: עד קוטר מסוים, על גבי גג בנין.

לא דיברנו על שום חברה, על רשות שניה או שלישית או כל ערוץ אחר, אלא הגדרנו בעל רשיון לשידורי לוויין, שיהיה פטור מהיתר, אם הוא מכין תרשים סכמטי עם רקורד של גוש וחלקה, תיאור הגג, היכן יניח את המתקן ואת הצלחת ואת כל החיווט, אם הוא מחתים על התרשים את בעלי הזכויות בנכס, וכמובן שאנטנת הצלחת תהיה אחת האנטנות שתאושרנה.

מה זה אומר בבית משותף?

פירוש הדבר שאם אחד יתנגד, לא תהיה לך צלחת.

כל עוד לא נקבעה הוראה אחרת על-פי כל דין. היינו מודעים לעובדה שהחוק עדיין לא נכנס לתוקפו. בנוסח זה של התקנות קבענו שיהיה צורך להחתים את כל אלה הנדרשים על-פי תקנות התכנון והבניה, סעיף 2(ג) שקובע את היחסים בבתים משותפים, וזאת בכפוף לשינוי בהוראת כל דין אחר. כלומר אם זה יעבור במסגרת החוק הזה, הוא יגבר על האמור התקנות.

זה לגבי החתימות. מה לגבי העניין הטכני?

לגבי העניין הטכני, אנחנו אומרים שאנטנת הצלחת תותקן על הגג בלבד, ובהתאם להנחיות שמופיעות בתקנות התכנון והבניה, החלק י' לתקנות.

אתה מוכן לפרט מה זה אומר.

חלק י' בתוספת השניה, עוסק היום במתקן אנטנות רגיל לקליטת שידורי טלוויזיה. אנחנו מרחיבים אותו במסגרת התיקון הזה.

כתבנו אליך ופירטנו את כל התקנות והתיקונים.

האם זוהי תקנה קיימת?

בתקנות קבענו הוראות כלליות. כאשר בונים בית חדש, קובעים איפה יעבירו רשת. זה כלול בתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה. קבענו שבבניין חדש יבנו מראש את התשתית. קבענו שהתקנת צלחות מסוימות, איננה פטורה מהיתר, בתנאי שעמדו בתנאים טכניים כאלה ואחרים שקבענו.

תפרט.

יש גודל מסוים. אנחנו מאפשרים התקנה בפטור אך ורק על גג הבניין. התקנה שלא על גג הבניין איננה התקנה על-פי הפטור, אלא התקנה נפרדת בערוץ אחר, דרך בקשה להיתר. אנחנו מאפשרים היתר לעבודה מצומצמת, שהוא הליך מקביל אבל מקוצר.

לגבי ההתקנה הלא פטורה, אנחנו אומרים שהתקנה היא על הגג בלבד. במצב שעל הגג קיים מבנה,, אנחנו מאפשרים להצמיד את הצלחת למבנה הגג ( בתנאי שהיא לא בולטת מעל מבנה הגג). במקרים בהם אין מבנה גג קיים, אנחנו מאפשרים להתקין את הצלחת על הגג במרחק מינימלי של 2 מטר מהמעקה. במקרים בהם קיים מעקה, ניתן להתקרב יותר למעקה, בתנאי שהצלחת בולטת עד חצי מטר מעל גובה המעקה. אלה התנאים להתקנה על הגג, ללא היתר. במקרה של גג משופע, אנחנו מתירים להתקין על הגג המשופע, כך שהעמוד מחובר לצד האחורי של הבית. אלה המקרים בהם אנחנו מאפשרים התקנה של צלחת ללא היתר. כל מקרה אחר של התקנת צלחת, טעון היתר על-פי בקשה לעבודה מצומצמת, כאשר התנאים מופיעים בבקשה להיתר.

אנחנו מאפשרים בגגות של בניינים גבוהים, בניינים רבי-קומות או בנייני רכבת בהם קיימת בעיה טכנית, וצריך יותר מצלחת אחת - התקנה של יותר מצלחת אחת. אנחנו לא מתירים התקנת צלחת בחזית הבניין בשום מקרה.

במסגרת התקנות, ישנם מקרים חריגים לגביהם אנחנו אומרים שזה יבוצע אך ורק באישור מהנדס הרשות, ובתקנה של הפטור במקרים אלה בהם צריך אישור של מהנדס הרשות, אתם חורגים מהפטור והבקשה לעבור להליך המסודר.

צלחת אינה כמו כבלים. לצלחת ישנם אלמנטים בטיחותיים ונופיים, ויש לה גם אלמנטים קנייניים: היא תופסת שטח, היא יכולה ליפול למישהו על הראש. אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לסוגייה זו בכובד ראש. יחד עם זאת, גם אם העבודה הרבה שעשה משרד הפנים אינה מקובלת על חברת YES, מדובר כאן על עבודה מקצועית שמדגישה אלמנטים בטיחותיים ממדרגה ראשונה. הרשות אומרת שאם תקיימו את התנאים האלה, אנחנו לא צריכים לתת לכם את האישור.

כאשר מדובר בצלחת בגובה של 3 מטר או 5 מטר, זה יכול להיות מסוכן מאד מבחינה בטיחותית.

אין כלל בעיה בטיחותית.

מר מטלון, גם אם הבעיה אינה בטיחותית, אנחנו רוצים ליצור מצב בו יש מסלול ירוק לדברים הנכנסים לפרמטר הזה. אני מניח ש-80 אחוז מהצלחות תכנסנה למסלול הירוק. ישנם גם מקרים פרובלמטיים בהם הבניין מוסתר או החזית לא מתאימה, ואז יוצרים את המסלול המתאים. גב' לחמן-מסר אומרת שהמשרד המופקד על הנושא, קרי משרד הפנים, צריך לקבוע את הפרמטרים

יש שתי בעיות: הבעיה הבטיחותית וכיצד מתקינים את הצלחת במסלול הירוק, וישנה הבעיה הקניינית של חוק המקרקעין, ואנחנו מנסים ללכת על-פי ההסדר שאדוני קבע בעבר בנושא הכבלים. עד כמה שזכור לי, זו היתה הצעת חוק שלך.

לפני שנה וחצי קיבלנו רשיון ממשרד התקשורת, על-פי חקיקה שהסמיכה את שר התקשורת לקבוע תנאים טכניים ובטיחותיים. נכון שהיום נבדקו גורמים נוספים וקיימות הרחבות, אבל מי שיבדוק את הרשיון שלנו, יראה שיש כאן נספח טכני ארוך, מפורט וכולל.

מה שמציעים היום הוא לפצל אותנו בין שתי רשויות. יש לנו ויכוח עם משרד התקשורת. יש מספר נושאים מצומצם שעומד בראש האג'נדה שלו. הנושא שלנו חשוב לו.

משרד השיכון מעוניין מאד בבניית דירות, האם הוא יסכים לרישוי עצמי?

באותה מידה, ברשיון שהוציא שר התקשורת, יש הוראות להגנה על הצרכן. אפשר היה לשלוח אותנו למשרד התעשיה והמסחר, ולהגיד שגם אלה ייקבעו שם. הרשיון שלנו כולל את כל התנאים.

אני רוצה להסביר איזה פגמים יש בתקנות האלה. יכולים לעבור מספר חודשים, עד שכל אלה תעבורנה בחקיקה. צריך לעבור את המועצה הארצית, ואחר-כך זה צריך להגיע לשר.

את הדבר הזה אנחנו יכולים לפתור בקלות. אפשר להפוך את התקנות לתוספת לחוק, ובכך נגמר הענין.

האם הרשיון מקנה לכם בלעדיות בהתקנת צלחות?

לא, אבל החוק שמונח בפני הוועדה הזו, יכול לקבוע שצלחת שרוצים שיהיה עליה פטור, גם אם לא אנחנו מתקינים אותה אלא מישהו אחר, חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו ברשיון.

אני רוצה לתת שתי דוגמאות לקושי שמעוררות התקנות המוצעות: קודם כל, אחרי שישבו במשרד הפנים ודנו ארוכות, קבעו בסופן של התקנות, שאין בתקנות האלה כדי לגרוע מהסמכות של כל מוסד לתכנון, לקבוע בתכנית תנאים נוספים. המשמעות היא שאחרי שעברנו ויה דולורוזה, מחר בבוקר כל ועדה מקומית ותב"א ברמה מקומית, יכולה לעצור אותנו. לפי תיקון 43, בסעיף 11 בעמ' האחרון, מדובר על מגבלות הפטור. ברגע שאנחנו נמצאים במשטר של חוק התכנון והבניה, לאחר שהגענו להסדר עם מרכז השלטון המקומי – נהיה מחר לתנאיה של כל רשות. זו בדיוק הסיבה, שבאנו וביקשנו חקיקה ארצית.

אבקש ממר איתן רום להסביר את הליקויים הטכניים שהצבענו עליהם בפני משרד הפנים, אך הוא לא נענה לבקשותינו.

אפשר לקחת כל הצעת חוק, ולהגיד שצלחת לוויין היא מתקן מפלצתי של 4-5 מטר. מדובר בצלחות מאד קטנות, בגודל של 60 ס"מ – גודל של פיצה – בבית פרטי, ובגודל של מטר או מטר ו-20 ס"מ בבית משותף.

חזקה עלינו כבעלי רשיון, כי כל האחריות עלינו. נושאי המשרה אצלנו חתומים על-כך שההתקנות תהיינה בטיחותיות. אשר לנושאים הנופיים, במשך 4 חודשים ניהלנו משא ומתן על שורה של היבטים שנקבעו על-ידי הוועדה הזו, הרשויות המקומיות ומשרד הפנים. רוב ההצעות שהגיש משרד הפנים, מתבססות על מודלים שאנחנו הבאנו את השרטוטים שלהן. נשארו מספר נקודות במחלוקת. לדוגמה, בבתים ישנים שטח הגג יכול להיות 10 מ' על 10 מ', והם הגיעו למסקנה שצריך להרחיק את הצלחת 2 מ' מקצה הבניין, ורק שם להתקין את הצלחת. יש בעיות בטיחות, יש בעיה של זווית ראייה ושל עומס על הגגות. חקרנו את הנושא יחד עם מהנדסי השלטון המקומי, והגענו לאיזו שהיא פשרה. הרחקת הצלחת 2 מ' מקצה הגג, אינה ניתנת ליישום. 30 אחוז מהבתים יצטרכו להגיע לאישור ראשי הוועדות ופרנסי הערים. הם קבעו שהתיול (מלשון תייל) של הלוויין בבתים ישנים בהם אין פיר והכנות מוקדמות, התיול לא יהיה חיצוני. ביקשנו ללכת בצמוד לחברות הכבלים. צריך להבין כי עובי החוט הוא כעובייה של אצבע. הם רוצים שניקח קו זינה ונעטוף אותו בכסוי פלסטי, דבר שלא קיים בכבלים.

דיברנו ישירות עם האנשים הטכניים של חברת YES, ובסופו של דבר הסכמנו לאפשר בחלק מהמקרים להתקין את קו הזינה ללא מובילים.

אומר לך מה אתה לא אומר: הם קבעו שבחזית הבניין, לא אוכל לעבור. לדוגמה, בניין שקיים בו חיווט של חברות הכבלים מהצד, מאחור או מלפנים, רציתי להעביר דרך אותה נקודה שחברות הכבלים העבירו את החיווט. הם רוצים שלא אוביל את החיווט משם, אלא דרך החצר האחורית. לשם-כך אצטרך להיכנס לבית הלקוח ולקדוח שם. לא מאפשרים לנו להתקין את החיווט בחזית הבית, כי מישהו רוצה להמציא את הגלגל. הלכנו כברת דרך ארוכה, אך לא הסכמנו לקביעה הזו, וזאת מסיבות פרקטיות.

נקבע מסלול ירוק, כדי שאם אנחנו עובדים על-פי קריטריונים מוסכמים, לא תהיה הפרעה. אם אצטרך לחזור אל ועדה מקומית כזו או אחרת, לזרועות ראש עיר או מהנדס העיר, אהיה נתון בידיהם של אלמנטים בעייתיים מאד, ואני עלול לא לקבל את הרשיון להתקין. יבקשו ממני להשקיע בפרסום, בגן ציבורי או במגרש.

גם במסלול הירוק הזה אומרים לנו להגיש תרשים ולהחתים עליו מהנדס מוסמך. בדקנו ומצאנו שנצטרך להעסיק אלפי מודדים, רק כדי להכין את התרשימים.

בהסכם בינם לבין מרכז השלטון המקומי, הם התחייבו להגיש תרשימים.

אבל לא בחתימת מהנדס. אני רוצה לרענן את הזכרון, ולהזכיר את העתירה שהוגשה לבית המשפט. היתה בינינו שיחה מאד נוקבת, וזה חייב אותנו להידברות. אני מרגיש מוזר, שדווקא כלפי משרד הפנים, משרד האם שלי, אני מרגיש פחות קרבה מאשר עם גורמים אחרים שיושבים כאן. מה שנאמר על-ידי המשרד הוא: על ההתקנה תינתן הודעה של 7 ימים מראש למהנדס הוועדה. כל מהנדס ועדה ששומר על עתידו, יאמר שהתכנית אינה מאושרת, עד למתן הודעה מוסמכת. הרי מה שיקרה הוא שיגלגלו עליו את האחריות.

החברה שלי מתקינה צלחות משנת 1985. אני סבור כי מהבחינה הבטיחותית אפשר להיות רגועים.

אנחנו רגועים.

למה אתה רגוע? לא יעלה על הדעת שהצלחת תותקן במרחק של פחות מחצי מטר או מטר מהמעקה. לא נסכן את הדיירים, בגלל שחברת די.בי.אס קיבלה מסלול ירוק.

חוק הבזק קובע שפטור יינתן לצלחות שקוטרן עד 2.44 מ'. למה צריך לשנות את החוק ולומר 1.20 מ'.

זהו פטור מרשיון על-פי פקודת הטלגרף. זהו לא פטור מרשיון על-פי חוקי הבניה.

אנחנו מציעים שייקבע שגודל הצלחת יהיה 1.80 נ''.

אנחנו קובעים מה יעבור במסלול הירוק. אנחנו מדברים על צלחות שבאמצעותן תהיה אפשרות לקלוט שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, ועכשיו גם את הערוץ השלישי, במסלול ירוק בלי היתרים. כל היתר יעבור במסלול הרגיל.

העברנו אתמול לוועדה, וגם הגשנו זאת הבוקר, את ההערות שלנו לנוסח הכחול של הצעת החוק. הדבר מבטא במידה רבה הערות שקיבלנו ממשרד המשפטים ומגורמים אחרים. אשר לשתי הגישות שהועלו כאן, האם להסדיר את הצד הטכני בתקנות לפי חוק התכנון והבניה, או כפי שמציעה חברת YES בנספח לרשיון, עולות כאן שאלות לא פשוטות. את ההצעה של חברת YES קיבלנו רק אמש. עמדתנו דורשת בדיקה מול משרדי הממשלה האחרים. מאמש עד היום, לא הספקנו לעשות זאת. אני מתייחס לשאלה, האם יש אפשרות לעגן ברשיון את הדרישות הטכניות, בהבדל מהגישה של משרד הפנים.

מה הקטע הטכני?

מוסיפים ממד נוסף של דרישות לרשיון. את הדרישות האלה ראינו עד כה מוסדרות בנורמות של התכנון והבניה וברמה של חקיקת מישנה. חברת YES מציעה ששר התקשורת יקבע אגרה שמעריכה את ההוצאות שיש לרשויות התכנון והבניה.

האם יש משהו במישור הטכני-התקנתי, שאתם צריכים לכתוב כאן?

עניין כזה, למיטב ידיעתי, מוסדר בתקנים שאינם מוסדרים פר-עניין.

אני סגן מנהל אגף התקשורת הרב-ערוצית במשרד התקשורת. כל הנושאים שאנחנו מדברים עליהם, הוכנסו לתוך תקנים שעובדים עליהם במכון התקנים. הדברים נמצאים בשלבים סופיים לפני אישור.

כאשר מתקינים דוד שמש, האם יש לכך תקנים?

יש תקן להתקנה של קולטי שמש, שנקבע על-ידי מכון התקנים.

איך מבטיחים שהבורג לא יחליד?

יש נספח טכני לרשיון.

האם ישנה תקינה?

רוב הבעיות הן בבניינים הישנים. בבניינים חדשים הכל מאורגן ועובר בדיקות. כל בניין חדש עובר ביקורת של מכון התקנים.

אתם בודקים שרוח לא תעיף את האנטנה מהגג?

חוץ מהמהנדס המתכנן, אין מי שבודק אם הבית עמיד בפני רעידות אדמה. סומכים על הקונסטרוקטור בכל הנוגע לבניין חדש. לגבי בניינים ישנים, אני לא יודע לענות לך, ושם עיקר הבעיה.

האם יש מי שבודק את הברגים שמחברים את האנטנה לגג, כך שלא יחלידו והאנטנה תיפול. אולי אין תקינה לברגים.

יש תקן לדודי השמש. יש תקן קיים לאנטנות, שעכשיו מרחיבים אותו כך שיחול גם על צלחות. התקנות של משרד הפנים מפנות לאותו תקן.

רוצים להכניס היבטים של הנדסת בניין לרשיון שמבטא הנדסת תקשורת, וזה לא דבר טריוויאלי.

כפי שאמרתי, התקן 799 עבר את הוועדה הטכנית, והוא עומד לאישור מכון התקנים. הרשיון של חברת די.בי.אס מצביע על התקן הזה. בנספח ה' של הרשיון, נאמר בין היתר שתקן 799 קובע את אופן התקנת הצלחות.

אנחנו מדברים על צורת ההתקנה על-פי שני אלמנטים: טיב החומרים וצורת ההתקנה. בנספח ה' לרשיון שלנו. צורת ההתקנה והחומרים שאנחנו משתמשים בהם, חייבים לעבור לאישור משרד התקשורת. לגבי צורת ההתקנה, גיבשנו שורה של מודלים שאמורים להיות המסלול הירוק. אין שום אפשרות שהוועדה המקומית או כל גורם אחר, יבדקו באיזה ברגים השתמשו. אם ההנחה היא שאנחנו הולכים להתקין על-פי תקנים ואישורים שקיבלנו, זה מה שייעשה, כמו בתחומים אחרים.

נעבור על הצעת החוק סעיף אחר סעיף. נשמע את הערותיכם ונעבור לסעיף הבא. ייתכן שבהמשך נכניס שינויים בסעיף זה או אחר, והם יחזרו לכאן.

התקבלו הרבה הערות לכל אחד מהסעיפים. כל אחד מהגורמים הציע נוסח אחר. מסיבה זו, לא יכולתי לעשות בשלב זה שימוש כלשהו בהערות.

בחוק הבזק, התשמ"ב-1982, אחרי סעיף 6נז יבוא: סעיף 6נח: התקנת צלחות קליטה: (א)
(1) בסעיף זה צלחת קליטה – אנטנה לקליטת שידורי טלויזיה באמצעו8ת לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לוייני, לרבות ההתקן לאנטנה.

אני מבקש לדעת, האם ההגדרה הזו טובה גם לערוץ השלישי?

צריך להוסיף לגבי שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, את ההפנייה להגדרה בסעיף 6מד (א). כיוון ששידורי טלוויזיה באמצעות לוויין מוגדרים באופן כללי כשידורים מוצפנים למנויים, יש סעיף בחוק שמגדיר אותם בצורה יותר רחבה, שכוללת גם שידורים לא מוצפנים. ההגדרה הכללית היא בסעיף 6מג.

יש הגדרה בסעיף 6מד של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, שירותי חוזי ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כבליים ועיבודיים המשודרים בצופן באמצעות לוויין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת ארבעת הערוצים.

סעיף 6מד (א) מרחיב את ההגדרה.

עוד נאמר שם ששידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, כהגדרתם בסעיף 6מג, ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין שאינם משודרים בצופן או שאינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.

אם כך, אנחנו צריכים להגדיר זאת על-פי המשמעות בסעיף 6מד.

זאת אומרת להוסיף את ההגדרה. אני מבינה שאין הגדרות לגבי הגדרת צלחת קליטה, אלא שמוצע להוסיף הגדרה נוספת של שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין.

המטרה שלנו היא, שההגדרה תכלול גם את הצלחות של הערוץ השלישי.

לא רק של הערוץ השלישי, בעצם כל צלחת.

בסעיף קטן (2): לכל שאר המונחים בסעיף זה, תהיה המשמעות הנודעת להם בסעיף 6כו (אותו סעיף שמדבר על התקנת כבלים).

(ב)(1) לא יתקין אדם צלחת קליטה לצורך קליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין בבנין, אלא על גג הבניין; היה הבניין בית משותף – על גג הבית המשותף.

אני רוצה לומר לאנשי משרד הפנים: אני חושב שתפסת מרובה – לא תפסת. הרצון לקבוע שהצלחת תורחק מהמעקה ולא תבלוט יותר מחצי מטר מהמעקה, שייכת למהדרין שבמהדרין. מבחינת העניין הנופי, אני מסתפק בכך שהצלחת על הגג, גם אם היא בולטת. על הגג ממילא בולטים מתקנים נוספים. נכון שזה לא אסטתי, אבל חייבים להתפשר עם המציאות. אם אנחנו רוצים קליטה באמצעות לוויין, צריך למצוא מודוס שייאפשר זאת.

אתה מסכים שנתרחק, אבל אתה לא רוצה 2 מטר.

אני לא רוצה ליצור סיטואציה בה כמעט בכל מקרה צריך יהיה לפנות למהנדס. עמדתי היא שב-80 אחוז מהמקרים לא יצטרך אף אחד לראות אף פקיד, ורק ב-20 אחוז מהמקרים יצטרכו לראות. ככל שנחמיר בקריטריונים, יווצר מצב שב-20 אחוז מהמקרים לא יראו את הפקידים וב-80 אחוז יראו.

אבל מן הצד השני אנחנו רוצים להבטיח שלא יתקינו את הצלחת במקום הלא נכון, כמו על המעקה.

אני חייבת לומר כי הגישה שלך, שיתקינו את הצלחת על המעקה ואם היא תיפול, ישלמו פיצויים, היא גישה מוזרה. אם הצלחת תהיה על המעקה של בית משותף, ההסתברות שהיא תיפול יותר גדולה מאשר אם תהיה חצי מטר מהגג.

אם אנטנה מתנתקת, הרוח מעיפה אותה.

כמות הרוחות שגברת רפאלי חזתה בהן בירושלים וכך גם אני, עדיין איננה עולה על מהלך דברים כתיקונים, כאשר בורג יכול להתרופף, וצלחת הנמצאת על מעקה של בית משותף תיפול על ראשו של אדם. צריך להחליט מה סביר יותר שיקרה, ונקבל מקדמי ביטחון לגביו.

אנחנו צריכים להבחין בין העניין הנופי לעניין הבטיחותי. בעניין הבטיחותי אני מוכן ללכת לצד המחמיר: שיתקינו ברגים גדולים ויהיה תקן מתאים. בצד הנופי, אני בכלל לא אוהב צלחות ולא רוצה לראות אף צלחת, אבל אין ברירה וצריך להתפשר.

במודלים שלנו כתוב: בגגות ללא פיר, או כאשר לא ניתן להתקין על הפיר, תותקנה הצלחות במרחק שלא יפחת מחצי מטר מקצה הגג, ובלבד שמרחק הצלחת מהחזית הקדמית של הגג לא יפחת מ-2 מטר. למה אתה רוצה להציב את הצלחת על המעקה?

המעקה הוא המקום הכי בטוח, אבל אנחנו מוכנים להתרחק חצי מטר מהמעקה. מה שסיכמנו עם מרכז השלטון המקומי הוא, להתרחק מינימום חצי מטר מהקצה.

הבעיה היא שאם זה מותקן על מעקה, כנראה שיש פחות בעייתיות וסכסוכים, כי הצלחת לא תופסת שטח. כאשר זה תופס איזו שהיא טריטוריה, זה מסבך את העניין.

הגעתי לנושא כאשר הגיעה אלי תושבת, ושאלה מי נתן היתר להתקין את הצלחת על מעקה הבניין שאני מתגוררת בו. כך הגעתי לבית המשפט בתביעה נגד YES , וכך הוצאנו את צו המניעה נגדם.

וכל מי שמתקין דוד שמש על הגג, מבקש רשות?

בוודאי, ישנה חתימת ועד הבית.

כמה אנשים שהתקינו דוד שמש, קיבלו את הסכמת ועד הבית.

פעם התקינו את האנטנות הסלולריות ללא היתר.

לכמה מזגנים יש היתר בנייה?

מעט מאד. עברנו או לא עברנו למילניום חדש? תשחררו את השלטון המקומי מן העניין הזה, וקחו את האחריות על עצמכם. שיהיה הפקר פטרושקה טוטאלי.

נשתדל ללכת על-פי ההסכמות שלכם, אבל החשש שלי הוא שמספר המקרים בהם יצטרכו להגיש בקשות יגדל.

אני חושב שאם יש נושאים בטיחותיים, אפשר לדאוג לתקן המתאים. החברות צריכות לעמוד בתקן.

אני בעד נוסח כמה שיותר פשוט.

יום אחד תעלה לגג הבית המשותף שלך, ותראה שכל המעקה מלא אנטנות. למה? ככה, כי כאשר היית חבר כנסת הסכמת לכך.

אבל זה מה שיהיה. אם נגביל זאת בחוק, זה יגרום לסכסוכים אינסוף.

אנחנו מסכימים שזה יהיה על הגג. הוויכוח הוא אם זה יהיה על המעקה או חצי מטר מהמעקה. לכך אף אחד לא מתנגד. אם אתה מסכים לתת להם להקים במרחק חצי מטר מהמעקה, הם ישמחו. אם תיתן להם פטור מלא, הם יהיו עוד יותר שמחים.

אנחנו ממשיכים בדרך העותומנית של פירוט יתר.

השאלה אם החצי מטר צריך להיות מעוגן בחקיקה ראשית.

אם לא יהיה כתוב חצי מטר, תהיינה בסוף תקנות יותר קשות.

במקום הראוי צריך לכתוב שהתקנה בהתאם להוראות סעיף זה תהיה פטורה מהיתר בנייה, ואולם שר התקשורת בהתייעצות עם שר הפנים, או שר הפנים באישור ועדת הכלכלה, יהא רשאי לקבוע תנאים מגבילים לפטור.

אני חושב שהרעיון של גב' בנדלר נכון. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לתת פטור להתקנהעל הגג, כמובן בכפוף לתקנים של עמידות בפני רוחות וכולי. ואולם שר הפנים יהא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע סייגים לפטור הזה. למשל, הוא יוכל לומר: ובלבד שלא יהיה כך או אחרת.

שר הפנים לא יעסוק בכך, ואתה עתיד למצוא את עצמך במצב של לחצים על שרים. לבסוף על גג של בית עם 40 דירות, אפשר יהיה להתקין רק צלחת אחת.

הפתרון הוא לכתוב שבנייה על הגג פטורה בכפוף לתנאי הרשיון ותנאי התקן. את הדברים הבטיחותיים צריך לכתוב בתקן, ודברים נופיים ואחרים אפשר לקבוע ברשיון שיינתן לשידורי לוויין.

מה שאתה אומר הוא, שכל מי שיש לו רשיון נהיגה, רשאי לגנוב מכונית ולנסוע בה. כאן מדובר בדיסציפלינה מתחום התכנון והבנייה ולא מתחום התקשורת.

מדובר כאן בתקן.

אני חושב שאין לנו פתרון יותר טוב מזה.

אני לא יכולה לחיות במצב בו הכל פטור, עד שתאשר. אתה יכול לומר שהכל יהיה פטור, בכפוף לתקנות המגבילות שיאושרו על-ידך.

ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, אין סיבה שיום לאחר מכן לא תביאו לאישורנו את התקנות.

יקח לך 3 חודשים לאשר אותן. לא יכול להיות מצב שהתקנת צלחות פטורה, ולא תיקבע איזו שהיא מגבלה.

אני רוצה שחברי הוועדה יקחו בחשבון שיקול נוסף, והוא השיקול הפרקטי: לא מאהבה הגענו להסכמות עם מרכז השלטון המקומי, וקיימנו ישיבות ארובות עם אנשי משרד הפנים. אנחנו חוששים ממצב בו תחול עלינו חובה להתקין לאזרח את הצלחת תוך 4 ימים, על-פי הרשיון, ונצטרך להיטלטל בין זרועות שונות. הגענו להסכמה אחרי 4 חודשי דיון. גם על משרד הפנים ההסכמה מקובלת, למעט לגבי 3 נקודות: התיול בחזית הבניין, המרחק והכפיפות לתב"ע. אני מציע שננהל את השיחה על 3 הנקודות האלה. לגבי המודלים, גג משופע או לא ורוב הנקודות האחרות, יש הסכמה גם עם משרד הפנים. בואו נתמקד ב-3 הנקודות האלה, על מנת שנוכל לגשת להתקנה.

אני רוצה להפנות תשומת-לבכם לנוסח שהצענו, שנדמה לי כי הוא פותר היטב את הדילמה שהועלתה כאן. בנוסח שלנו לסעיף ד(1), אנחנו אומרים שיש פטור להתקנה על הגג, בכפוף לנתונים הבאים. בנוסח שלנו נאמר: על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, התקנת צלחת קליטה על גג בניין לפי סעיף זה, אינה טעונה קבלת היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שקוטר צלחת הקליטה לאחר התקנתה על הגג אינו עולה על 1.2 מטרים.

כאן קיימת מגבלת הקוטר.

אולי צריך לומר כי אם הצלחת מיועדת ליחידת דיור אחת, קוטרה לא יעלה על 60 ס"מ.אני לא מוכן לאשר ללא היתר צלחת בקוטר של 1.2 מ' לבית חד-משפחתי.

יש כאן בעיה נוספת: תאר לעצמך בית משותף של 4 דירות, שרק אחד מדייריו רוצה צלחת, ואנחנו מאפשרים לו בניגוד לדעת הדיירים האחרים להתקין צלחת כמו בהתקנת כבלים.

שוכנעתי.

נתון שני הועלה על-ידי משרד המשפטים, הוא גובה הצלחת. אמרנו שתיקבע על-ידי שר התקשורת מגבלת גובה, למרות שמקרה די נדיר הוא שהצלחת תעלה על תורן. אם קיים חשש לכך, שר התקשורת יקבע את הגובה הסביר. זהו נתון שני שמגן על הנוף. על-פי חוק התכנון והבניה, יהיו רשאים לקבוע תנאים נוספים, אם ייקבעו. היה ולא ייקבעו, יחולו אותם תנאים.

לעניין הגובה, לדעתי יש להכניס את זה לקטגוריה השלישית. אם השרים לא יקבעו מה הגובה, זה לא יהיה.

הגובה הוא לא עניין של נוף אלא של טכנולוגיה.

בחודש ינואר שלחת אותנו לעבוד, והשקענו בכך עבודה מאומצת.

אבל לא התחייבתי לקבל כל מה שתביאו.

אבל עבדו עוד צוותים שאני חס על עבודתם, כשם שאתה צריך לחוס על עבודתנו. עבדנו במצוותך. שתי קבוצות הקצה, החברה שצריכה להתקין והרשות שחיה את התושב בשטח, וגם את התכנון והנוף, הגיעו להסכמות לאחר הרבה משברים. הבנתי ממך ששלחת אותנו לעבוד, כדי שמסקנותינו תתקבלנה. כל כניסה של אלמנטים חדשים, תרחיק אותנו. היום לא ניתן להתקין אף צלחת ללא היתר. אתה שולח אותנו לעוד 4 חודשי הקפאה.

אנחנו אומרים שעל אף האמור בחוק התכנון והבנייה, התקנת צלחת על גג בניין לפי סעיף זה, אינה טעונה קבלת היתר, ובלבד שקוטר הצלחת אינו עולה על 1.20 מ'. אני מוריד את עניין גובה הצלחת ואומר ששר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מגבלות נוספות.

אני לא מסכימה להסכמת שני שרים.

שר הפנים, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה...

רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים, או סייגים לעניין התקנת צלחות. הכוונה היא לצמצום הפטור. הוא יוכל לקבוע למשל, שהקוטר יהיה מטר.

אנחנו מבקשים שייאמר: בהתחשב בקליטת השידורים ובהיבטים הבטיחותיים והנופיים.

בסופו של דבר, עלולים להיווצר ניגודי עניינים בין שני השרים. שר התקשורת אחראי על הפעלת התקשורת, ושר הפנים אחראי על אסתטיקה בבנייה.

אז אנחנו נשקול. קודם כל, זה ייעשה בהתייעצות עם שר התקשורת.

רבותי, אין אפשרות ששני שרים יהיו אחראים על אותן תקנות.

יש כאן עניין עקרוני וחשוב: נכון שמתקין התקנות על-פי חוק התכנון והבנייה, הוא שר הפנים. הסכמה של שר התקשורת חיונית, משום שההיבט התכנוני והנדסת התקשורת משמשים כאן בערבוביה, ואי אפשר להפריד ביניהם. יכול להיות משהו פנטסטי מבחינה תכנונית, אבל הוא מכשיל לחלוטין את קליטת השידורים. הוועדה לא מופקדת על הצד של הנדסת התקשורת.

ועדת הכנסת אינה שופטת בין שרים. אני לא רוצה להיות שופט.

אני מתנגד עקרונית לתקנות של שני שרים. הנסיון בעניין זה רע מאד. לדעתי העניין יגיע לכאן במהירות, ואנחנו נאשר אותו במהירות. נוכל להתייחס אז לטכניקה.

אם לא תאשר לו, הוא ימשוך את התקנות.

אבל יש לך פטור, כל עוד לא נקבעו התקנות.

בהצעה של משרד התקשורת כלולה הצעה חלופית: אמרנו להם שמאחר ומדובר בתקנות על-פי חוק התכנון והבנייה, ראוי שזה ייעשה בהתאם לחוק. שם נקבע שהתקנת מתקן לקליטת שידורי טלוויזיה ולוויין תהיה פטורה מקבלת היתר. שר הפנים רשאי לקבוע תנאים...

מבחינתי, זה יכול להיות גם תיקון עקיף לחוק התכנון.

זו הפעם הראשונה שמכניסים לחוק התכנון והבנייה את ועדת הכלכלה. אפשר לקבוע גם את האגרות באישור ועדת הכלכלה. תשלחו אלי את ההצעה.

אני מבקש שתירשם הסתייגותי לגבי "בהסכמה".

מי מפחד מהסכמת שר התקשורת? אין מה לפחד ממנה.

אני מפחד מהמודל של שני שרים. בעיני הוא דבר לא טוב, ואני לא רוצה לתת לו יד.

מר לנגנטל, עבדת בשירות הממשלתי, ואתה יודע שהסכמת שני שרים היא בנושאי תקציב ואגרות, בנושאים יוצאי דופן.

הייתי מופתע, אם אחד מהמשרדים לא היה מבקש את הסמכות לעצמו.

כאשר מדובר על התייעצות, מדובר באינטרס שצריך להיוועץ בו, אבל אפשר לקבל את העצה ואפשר לומר שזהו אינטרס שההיוועצות איתו לא צריכה להיות מובאת בחשבון. יש מרחב רב לשיקול דעת לגבי המשקל שנותנים להיוועצות. לא כך במקרה זה, משום שכאן מדובר על איזון בין אינטרסים: מצד אחד התכנוני, ומצד שני אינטרס שלא נתון לשיקול עד כמה צריך או לא להתחשב בו, אלא שהוא חייב להיות מנדטורי. אם מטילים כללים שפוגעים בעצם האפשרות לקלוט שידורים, הדבר הוא בלתי קביל.

לכן במקרה הזה, שר התקשורת מייצג אינטרס שהוא לא ברמה של היוועצות, אלא שצריך לקחת אותו ברמה של הסכמה. על שר התקשורת חלים כל כללי שיקול הדעת.

אתה שם-לב שפלשנו כאן לתחום התכנון והבנייה, והפקענו משר הפנים את הסמכות לתת היתרים. לא שמתם-לב שנתתם רשיון לאנשים, מבלי להביא בחשבון את חוק התכנון והבנייה. בית המשפט קבע שחייבים לקבל היתר להתקנת כל צלחת. אנחנו מפקיעים משר הפנים את האפשרות לקבוע מסלול ירוק, ומחייבים אתכם להתייעץ, וכל זה לא מספיק לכם.

שייאמר, שר התקשורת בהתייעצות עם שר הפנים.

לא היתה כאן הירדמות בשמירה. המשרד שלנו ערני מאד. מתן רשיון על-פי חוק הבזק, לא יכול לפתור את מכאובי התכנון והבנייה במדינה. הרשיון ניתן מתוך הנחה שנושא התכנון והבנייה לא יכול להיפתר במסגרת זו.

אם יתברר שהתקנות אינן סבירות וטובות, לא נאשר אותן. נשמע אתכם בהרחבה, ויש חובת התייעצות אתכם.

אולי נוסיף ונאמר כי המתכונת תהיה כפי שאמרתם, ובלבד שלא יהיה בתנאים כדי לקבוע בעצם היכולת לקלוט שידורים.

אני רוצה שתנוח דעתך: לא רק שלשר הפנים יהיה אינטרס להריץ את התקנות מהר ככל האפשר, ולא רק שזה יאושר בוועדת הכלכלה, אלא לאותו דיון בוועדת הכלכלה יוזמנו כל הגופים האינטרסנטיים. אם יהיה בתקנות האלה משהו שעלול לפגוע באיכות השידורים, הדברים יובאו לוועדת הכלכלה בצורה הברורה והחד-משמעית ביותר.

האם ברור שעד שאין תקנות, יש לנו פטור?

לא עכשיו. כאשר החוק יתקבל ויפורסם ברשומות.

מר פורז, אתה מודע לכך שיהיו שני סוגי צלחות? על-פי החוק החדש והתקנות החדשות, יהיה סוג חדש של צלחות.

מאחר ואנחנו לא הולכים לפי המתכונת עליה חשבתי מבחינת הצורה, אלא מבחינת התוכן, ומכיוון שלא נקיים היום את הכנת החוק, אני מבקש שתתחילו לעבוד על נוסח התקנות. אנחנו מסכימים שהתקנה על הגג של צלחת שקוטרה עד 1.20 מ', תהיה פטורה מרשיון. שר הפנים בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סייגים נוספים. תעבדו על הסייגים הנוספים. על המהות עוד נדבר, אם זה צריך להיות חצי מטר או מטר מהמעקה. אתם צריכים לקבוע בתקנות איסורים נוספים לגבי המיקום על הגג. זה צריך להיות מנוסח אחרת.

כדי שלא יווצר מצב בו החוק יעבור, ואז במשך תקופה מסויימת אפשר יהיה להתקין צלחות באין מפריע, תתחילו כבר היום לשנות את הנוסח.

על-פי חוק התכנון והבנייה, יש צורך היום בהיתר להתקנת כל צלחת, והבקשה צריכה לעבור את הוועדה המקומית.

כל מה שנכתוב כאן, יחול רק מיום הפרסום.

אם אתה יודע שאתה הולך להתאים את שני הדברים, זה בסדר, אבל אם אתה הולך לשנות את מה שנאמר כאן, זוהי אופרה אחרת.

החוק מחייב רק מיום הפרסום. אם נכתוב שאנחנו נותנים פטור מלא, לא תהיה כל הגבלה.
הסכמה שלכם מצמצמת לעומת החוק המונח כאן. בעוד שעל-פי החוק הזה מותר להתקין את הצלחת איפה שרוצים, אלא אם הדבר הוגבל בתקנות. אצלכם לא קיימת כל הגבלה כרגע.

מה שאנחנו מבקשים הוא, שבעת קביעת התקנות ייאמצו את ההסדר שלנו על כל חלקיו.

אתה נמצא עכשיו במצב יותר טוב מבחינת החוק ממה שהצעתם. ההצעה שלך מגבילה, וכאן יש הצעה מרחיבה.

עכשיו אנחנו מגיעים לסוגייה נוספת. עזבנו את שאלת התכנון והגענו לשאלה הקניינית.

בסעיף נח(ב), צריך להיות ברור שאנחנו מדברים על פטור, אלא אם יש הפנייה למסלול האדום של הליך מצומצם.

זה ברור. אני מבקש מהיועצת המשפטית שלנו יחד עם היועצים המשפטיים האחרים לוודא את זה. כל מה שלא נופל במסגרת הפטור, טעון היתר. אם רוצים שיהיה זה היתר מצומצם, שר הפנים יכול לקבוע בתקנות היתר לעבודה מצומצמת. אם הוא רוצה שיהיה זה היתר רגיל, זה יהיה היתר רגיל. אני לא מתערב בנקודה זו. אנחנו יוצרים שני מסלולים: מסלול אחד יהיה פטור מהיתר, ומסלול שני יהיה מחוייב בהיתר. אם זה בעבודה מצומצמת או לא – את זאת תקבעו אתם.

עדיף לכם היום, במצב של חקיקה ראשית, לכתוב את הדברים האלה, ואפילו לאמץ את הסיכום. זה עדיף על מצב בו נתת פטור טוטלי ובלתי מוגבל, ואתה כותב "באישור ועדת הכלכלה".

אפשרות אחרת היא לדחות את החקיקה בחודש.

בגגות רעפים אין לי פתרון, כי בחקיקה ראשית קבעת שאין פטור. בגג רעפים אי אפשר להתקין צלחת באלכסון. בגג רעפים, זה צריך להיות בצמוד לגג, והגענו להסכמה עם מרכז השלטון המקומי על-כך, ובלבד שהאנטנה עצמה תמוקם מעל הרעפים. זאת אומרת שהבסיס הוא מתחת לרעפים.

כאשר אתה שם את הצלחת על גג הרעפים באופן שהיא חיצונית, זה לא נחשב כאילו הצלחת על הגג? השאלה היא מהו גג.

החיבור הוא לקיר, לא לגג.

הצלחת היא על הגג.

לכן זה צריך להיאמר במפורש.

יש נוסח שלנו: היה הבניין בעל גג רעפים, על הרעפים או על דופן הבניין, בסמוך ככל הניתן לרעפים, ובלבד שהאנטנה תמוקם מעל הרעפים. זה הפתרון.

לצורך זה נצטרך להגדיר מהו גג: גג, לרבות דופן הבניין. אני לא רוצה ליצור תקדים לפיו אתה לא מתקין על הגג. לכן אני מרחיב את הגדרת הגג.

למה שלא נגדיר את המונח התקנה על גג? זו תהיה התקנה על גג הבניין ובגג רעפים. בדיוק על-פי הנוסח שאמרתם.

אני מציע שתהיה הגדרת גג: גג הבניין, לרבות...

ההגדרה צריכה להיות גג, ובגג רעפים לרבות דופן הגג.

אני לא רוצה ליצור במסלול הירוק ירידה מהגג, לכן אני מרחיב את הגדרת הגג. אם זה לא מספיק, בנאומי במליאת הכנסת אזכיר זאת.

אנחנו מגיעים עכשיו לשאלות הקנייניות.

(ב)(1) לא יתקין אדם צלחת קליטה לצורך קליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין בבניין, אלא על גג הבניין. היה הבניין בית משותף – על גג הבית המשותף.

זהו איסור, ואני רוצה להבין מה הסנקציה. אם יש חצר שצמודה לדירת הקרקע שלי, ואתקין צלחת בחצר, מה תעשה לי? הגישה שלך היא גישת התמריץ, אבל אתה לא יכול לאסור זאת עלי. אני יכולה לפנות לוועדה המחוזית ולבקש היתר. מדוע לא יתנו לי היתר? מדוע כל הצלחות צריכות להיות על הגג? אני יכולה להבין שאתה נותן תמריץ לפטור מהיתר להתקנה על הגג. קשה לי לקבל שאתה אוסר בחוק הבזק התקנת צלחות בהיתר בכל מקום אחר.

הצענו להוסיף את המילים: באמצעות לוויין בבניין, בלא היתר שניתן לפי חוק זה. לאחר מכן אתה עובר למסלול האדום.

אם קיים תמריץ של המסלול הירוק, רק משוגע יילך ויחפש לעצמו התקנה במקום אחר, אשר זקוקה להיתרים, אגרות ואישור מהנדס.

מה עם בתים שלא נרשמו כבתים משותפים?

יש על-כך הרחבה: בית שכשיר להיות בית משותף, דינו כדין בית משותף.

ההרחבה קיימת גם בחוק המקרקעין.

אני רוצה לראות אם פתרנו את בעיית התכנון. אמרנו שאם זה כלול בתנאים האלה, ההתקנה פטורה מהיתר. בכל מקרה אחר צריך להיות היתר.

התקנת צלחת טעונה היתר, אלא אם היא אומרת בהוראות הסעיף.

מה עושים בבנייה רוויה ביישובים חדשים? ישנם דיירים צמודי קרקע, ומעליהם צמודי גג. מי שגר למטה, יכול להתקין רק בחצר.

במקרה כזה מדובר בקבלת היתר.

היה לי ויכוח גם עם אנשי משרד התקשורת וגם עם אנשי משרד המשפטים. הייתי בדעה שגם מי שיש לו גג הצמוד לדירתו, צריך לאפשר התקנת צלחת של שכן, גם אם הוא לא מסכים. מדובר בהתקנה על המעקה. נכון שקיימת זכות קניינית, אבל ישנם גם ערכים אחרים. אם הצלחת עומדת במקום שאינו מפריע, יש לאשר התקנה. זה לא צריך להיות דבר אוטומטי אלא יש צורך בהליך משפטי, במקרה של התנגדות בעל הגג.

בעיה אחרת קיימת בבתים החדשים, והיא דירות הדופלקס בקומה העליונה.

יש אפשרות לומר שבעל גג פרטי שמתנגד להתקנה, אינו כלול במסלול הירוק. אפשרות אחרת היא שאם בעל הגג הפרטי מתנגד להתקנה, רשאי הרוצה להתקין לפנות למפקח על רישום מקרקעין. אם שיכנע את המפקח שהתקנת הצלחת אינה מפריעה, אפשר יהיה לכוף עליו התקנה על המעקה.

למרות שאני מכבד מאד את זכות הקניין, אין זו זכות טוטאלית ומוחלטת. עובדה היא שאנחנו מאפשרים להעביר קווי חשמל וצינורות מים או קווי בזק בבתים פרטיים, ואנחנו יכולים להפקיע שטח פרטי ללא פיצוי. אם אני מאפשר לבעל זכות הקניין להשמיע טענתו בפני גורם משפטי, שקובע כי הוא סתם רשע ורוצה לסחוט כספים מהמבקש, אני לא רואה שיש כאן פגיעה העולה על הנדרש, ואני חושב שאפשר לחיות עם זה. הנטל הוא על המבקש: מי שרוצה להתקין צלחת על גג פרטי, צריך לפנות למפקח.

יכול להיות שהמתנגד להתקנת צלחת הוא אדם דתי שאינו רוצה בכך. אתה מחייב אותו לשכור עורך-דין ולהיכנס להוצאות, משום שהשכן שלו לא מוכן להתחשב בו, וזאת כאשר מדובר בקניין שלו.

בגלל שאתה רוצה אסתטיקה, אתה מוכן לפגוע בגג של חבר הכנסת הירשזון ושלי.

מה דינו של דייר הקומה השנייה שרוצה להתחבר לשידורי הלוויין, והגג צמוד לבעל הקומה העליונה. האם אתם גוזרים שהדייר בקומה הראשונה או השנייה לא יוכל להתחבר ללוויין, או שאז תציעו פתרון חלופי?

הבעיה היא קניינית. שני ערכים עומדים לפנינו: הערך האחד הוא הזכות הקניינית של האדם שאומר כי זהו רכושו, והצלחת פוגעת בטעמו האסתטי. לכן אל תתקין אותה על רכושי. מול זה עומד הדייר בקומה ב', שהוא היחיד שמעוניין בהתקנה, ואינו יכול להתקינה על הגג. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא להתיר לו להתקין את הצלחת לא על הגג. כאן תהיה התנגשות בערך האסתטיקה. יש כאן שני ערכים מתנגדים.

האחד הוא זכות יסוד מוגנת, והשני הוא לא בדיוק זכות יסוד מוגנת.

צריך לזכור שתפיסת היסוד של חוק המקרקעין היתה שהמעטפת היא רכוש משותף. כך אומר החוק, אלא כדי ללכת לקראת הקבלנים וכדי לאפשר שימוש הגיוני בגגות, אמרו שאפשר להצמידם, אבל זה לא חלק מהרכוש האוטומטי שלי, זו רק הצמדה. בעשרים השנים האחרונות הקבלנים מסחרו את הגגות ומכרו את הזכויות.

על-פי שיטת התכנון החדשה, בדרך-כלל בכל הבתים החדשים, הגגות הם חלק אינטגרלי מהדירה, בצורה של פנטהאוז או דופלקס.

מה שאני אומר הוא שצריך לתת פתרון לבעיה ההולכת ומחריפה.

אני רוצה להעיר על הערה שנשמעה כאן, כי הקניין אינו ערך מקודש, ולדוגמה העברת תשתיות מים, חשמל ובביוב שאפשר להעביר ברכוש הפרטי. זה נכון, וזאת מסיבה פשוטה, שאם לא תתיר זאת, תסכל את האפשרות לקבל את השירותים האלה. כאן אתה לא מסכל אפשרות למתן שירות, אלא אתה אומר שיש אפשרות אחרת, אבל המחיר הוא פגיעה באסתטיקה. אם אתה אומר שניתן יהיה להשתמש ברכוש הפרטי, אם אין פתרון אחר לקליטת השידורים ברכוש המשותף, את זאת אפשר לקבל.

אבקש מהמשפטנים לנסח שלוש גרסאות: גרסה א' המדברת על איסור טוטאלי. אנחנו לא קובעים דבר לגבי גג צמוד, ובמקרה כזה אנחנו שולחים את הרוצה להתקין לקבל היתר. אם הרשות המקומית תתיר לו להתקין על קיר חיצוני, בסדר. אם לא, הוא לא יתקין. הוועדה המקומית היא שתעביר את הבקשה למוסדות התכנון, והם שיחליטו.

באותם מקרים בהם יש הוכחה שלא ניתן לקלוט שידורים, אלא אם הצלחת תהיה על הגג, ניתן יהיה להתקינה, ובלבד שהיה הליך שיפוטי.

האפשרות השלישית היא שאם יש גג צמוד ובעל הגג מתנגד, רשאי מי שרוצה לבקש את הבקשה לפנות למפקח ולבקש שיאפשרו לו להתקין על הגג, והמפקח רשאי להתיר וגם לקבוע תנאים.

מה ההבדל בין ב' ל-ג'?

ההבדל בין ב' ל-ג' הוא רק אם יש או אין אפשרות להתקין את הצלחת במקום אחר.

אם לא ניתן לקלוט עם אנטנה על הגג, כי בעל הגג מתנגד, רשאי זה שרוצה להתקין לגרור אותו למפקח, על מנת שיכריח אותו.

אפשרות ב' מקובלת עלי.

תהיינה שלוש גרסאות. נודיע לחברי הכנסת על-כך, וניתן לשלושה-ארבעה מהמשתתפים בדיון כאן לטעון בעד ונגד, ונקיים הצבעה בהרכב מורחב של הוועדה. זהו עניין ערכי ועקרוני הנוגע לפגיעה בזכות הקניין.

אני לא מתייחס כרגע לסעיפים, אבל אני חוזר ואומר כי נטל הפנייה למפקח הוא על המבקש להתקין. בחוק הכבלים שיזמתי הנטל הוא הפוך. שם מחייבים את המתנגד להתנגד.

ייתכן שלא נפנה לסעיפים האלה, אלא ננסח מחדש.

איך אנחנו גורמים לכך שבבתים חדשים אפשר יהיה להתקין בקלות את הצלחת?

בתקנה אנחנו כותבים שהקבלן יכין תשתית להתקנת צלחת.

אני מבקש מכם סעיף שאומר מה החובה לגבי התקנת תשתית בבניינים חדשים.

זהו סעיף שמוצמד לחובה של הקבלן להתקין מתקן אנטנה מרכזית רגיל. אנחנו מחילים על הקבלן את החובה להכין את התשתית כולל את המובילים בתוך פיר התקשורת, כולל משטח מתאים.

איפה זה יופיע?

בתוספת השנייה.

זה בסדר, מה רובינשטיין?

זה בסדר גמור. הם עשו עבודה טובה.

בחוק הבזק נאמר שההסכמה תהיה בעקבות פנייה לנציגות. אם הנציגות מתנגדת, היא צריכה לפנות. השאלה שלי היא כיצד משיגים את ההסכמה כאשר מדובר בגג משותף.

כמו בכבלים. בעניין זה אנחנו הולכים לפי חוק הכבלים.

בכל זאת צלחת על גג הבית שונה מכבלים. כבלים הם חוטים שעוברים על קירות הבית המשותף. כאן בכל זאת יש משטח מסוים, ואם תהיה יותר מצלחת אחת, הדיירים צריכים לקבל איזו שהיא החלטה. השאלה היא מהו הרוב הרלוונטי. אין ספק שלא כולם צריכים להסכים. חשבתי שצריכה להיות הסכמה של רוב הדיירים. אם רוב הדיירים לא מסכימים והנציגות מסכימה---

כל האזורים שהכבלים לא נכנסו בהם, הם אזורים מעורבים.

אפשרות נוספת היא לפנות לנציגות הבית המשותף, והשאלה היא כמה זמן יהיה לה כדי להגיב. נאמר כי יש לה 30 יום. חוק הכבלים אומר כי אם לא התקבלה הסכמת הנציגות תוך 30 יום, הוא מתקין. זה לא מתקבל על הדעת. אתה צריך להמתין לפחות 60 יום.

אין זכות לנציגות למנוע ממני לקלוט שידורי לוויין.

אתה נותן לגג המשותף אור ירוק. באה הנציגות ואומרת כי בבית המסוים מחצית הדיירים מסכימים ומחצית מתנגדים. לא מדובר בצלחת אחת, ואנחנו כממשלה סבורים שפרק זמן של 30 יום אינו מספיק. אנחנו רוצים שייאמר 45 יום.

תציע שתי גרסאות.

לגבי התקנת צלחת על גג משותף, אנחנו מאמצים את המודל שקיים לגבי הכבלים. תהיה גרסה נוספת של 45 יום, ועוד גרסה של 60 יום, כלומר 3 גרסאות.

חוק התכנון והבניה מלא סעיפים בהם יש 30 יום כדי להתנגד.

כפי שהחוק הזה מנוסח, פעם אחת צלחת – תמיד צלחת. אם מבקשים שימוש אחר לגג המשותף, האם אפשר יהיה להסיר את הצלחת מהגג ועל-פי איזה הסדר? אם נציגות הבית המשותף מחליטה שהיא רוצה להסיר את הצלחת, היא תוכל לפנות למפקח ולבקש להסירה.

להסרתה או להעתקת מקומה. אני רוצה להבין את הנאמר: אני גרה בבית משותף שרוב דייריו החליטו שהם רוצים להתקין צלחת. במשך השנים התחלפו רוב הדיירים ורוב הדיירים החדשים הם חרדיים. השאלה אם אפשר לאלץ אותי להתנתק משידורי הלוויין.

נקיים את הדיון על-כך בישיבה הבאה.

אני רוצה להזכיר כי בירושלים ישנם אזורים שלמים שהכבלים לא נכנסו אליהם, כי יש בהם בתים מעורבים של דיירים חילוניים ודתיים. בדיוק שם הרוב הוא שכופה על המיעוט.

הבעיה התעוררה ופתרנו אותה על-ידי חוק. האכיפה האמיתית היחידה שקיימת, היא איסור על החברה לספק שירות למי שהתקין את הצלחת בדרך לא חוקית.

זה בעייתי. זו הופכת לפעולה שהיא עבירה על חוק הבזק. אני חושב שכאן כורכים מין בשאינו מינו.

התקנת הצלחות האלה תיעשה על-ידי קבלנים מורשים עם מפענחים (דיקודרים). זוהי מערכת שמפוקחת היטב על-ידם. הם חייבים לוודא שהצלחות הותקנו כיאות. אם אני לא מטיל עליכם את האיסור לספק שירות למי שהתקין צלחת שלא כדין, אני לא מקדם את החוק הזה.

איך אתה רוצה שאפקח?

אין שום בעיה. אם יפנו את תשומת-לבך להתקנה ללא רשות, אתה תפסיק את השירות.

על-פי תנאי הרשיון, יש אפשרות שהלקוח יבצע התקנה עצמית. אם אדם התקין באופן עצמאי, שלא באמצעות הגופים שאני מפקח עליהם, איך אדע על-כך?

אל תאפשר זאת. אני מבקש ממר טל לבדוק את העניין. אם אין לי יכולת למנוע מתן שירות ממי שהתקין ללא רשות, אין לי יכולת אכיפה.

נניח שתכתוב כי לא יינתן שירות, אלא למי שהתקין כדין, איך אדע בפועל מה קורה?

באמצעות שכן או הוועדה המקומית.

אם כך, תעזוב את בעל הזיכיון. אם אתה יוצא מתוך הנחה שבעל הזיכיון לא ייתן שירותים אלא למי שהתקין כדין, האם אני צריכה להראות לו פתק? הסכמת איתי שבחצר שלי אני יכולה להתקין צלחת בהיתר של הרשות המקומית. האם אצטרך להראות למפקח פתק שהתקנתי כדין?

קיבלת את ההיתר מראש.

אם הוא לא ביקש ממני רשיון והוא נותן לי שירותים, מה הוא עשה? האם יש בכך הפרה יסודית של הזיכיון ובגללה נשלול לו את הרשיון?

כן. טוב שאת מסבה לכך את תשומת-לבי. אמצא דרך לקנוס אותם על מתן שירות למי שהתקין שלא כדין. הוא לא צריך להיות שוטר, אבל אם הובא לידיעתו שמישהו התקין את הצלחת שלא כדין, הוא צריך להפסיק לו את השירות. יכולה להיות סיטואציה שהתקין כדין, ואחר-כך הזיז את הצלחת. אם ההתקנה העצמית נעשתה בחצר, אפשר לבקש לראות את ההיתר.

אני מציע שלקראת הישיבה הבאה תחשוב על פתרון שיהיה ישים.

ההסתברות שתדע שהוא נותן שירותים שלא כדין, היא הסתברות נמוכה מאד.

אדבר עם כל הארגונים הירוקים שיהיו הגורם האוכף, והם ילשינו על כל מי שהתקין צלחת על הקיר.

מה תהיה הסנקציה?

הם יפסיקו את השידור. אם יחליטו שממשיכים לספק שירות לכל מי שהתקין שלא כדין, תהיה זו הפרה יסודית של הזיכיון על-פי החוק. אם יידעו שאי אפשר לספק שירות למי שמתקין צלחת שלא כדין, הכל יהיה כדין.

אני מודה לכם. הישיבה הבאה ביום ב' הקרוב, 22 במאי, בשעה 11:30.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)











5