פרוטוקולים/כלכלה/452

5
ועדת הכלכלה – 15.5.2000

פרוטוקולים/כלכלה/452
ירושלים, י"ז באייר, תש"ס
22 במאי, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום ב', י' באייר התש"ס, 15 במאי 2000, בשעה 11:30

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז
גדעון עזרא

בן-ציון סלמן, מנכ"ל משרד התחברה
עדי ניב, יועץ שר התחבורה
עופר סייג, עוזר שר התחבורה
עופר לינצ'בסקי, אגף התקציבים, משרד האוצר
גדעון שמיר, מנכ"ל רשות הנמלים
מנדי זלצמן, סמנכ"ל לדוברות וקשרי חוץ, רשות הנמלים
שמואל רותם, סמנכ"ל למינהל ומ"א, רשות הנמלים
שלמה בריימן, ראש אגף תכנון פונקציונלי, רשות הנמלים
יצחק בלומנטל, ראש אגף ארגון ומשאבי אנוש, רשות הנמלים
רותם כהן, יועצת תקשורת, רשות הנמלים
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
עודד בריש, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית
איתן רפפורט, נשיא לשכת הספנות
אתי אשד, דוברת לשכת הספנות
חיים שייב, מחזיק תיק הנמלים בהסתדרות החדשה
עפיף ביוף, מזכיר ועד עובדי סוואר
יוסף בנימיני, ועד עובדי נמל חיפה
רפי מסט, מחזיק תיק נמלים במועצת פועלי חיפה
רוברטו סהר, ועד עובדי נמל חיפה
יצחק יוסף, ועד עובדי נמל חיפה
שלמה שמעוני, ועד עובדי נמל אשדוד
מישל סרוסי, ועד עובדי נמל אשדוד
יעקב אלמדור, ועד עובדי נמל אשדוד
גבי בן-הרוש, יו"ר מועצת המובילים
מרדכי פלדמן, מזכ"ל מועצת המובילים
יעקב לובינסקי, מנהל אגף לוגיסטיקה, אגרסקו
שמשואל שי, מנהל לוגיסטיקה, מפעלי נייר חדרה
אליעזר סיון, מנכ"ל דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ
מיכאל שרן, מנכ"ל ממגורות דגון
אייל מלמוד, מ"מ יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית
פנינית ברמן, סגן מנהל איגוד המשתמשים בהובלה ימית
ראובן סדנאי, מנכ"ל קוראל שירותי ים בע"מ
יוסי אהרוני, מנהל מסחרי, קוראל שירותי ים בע"מ
יוסף בלייר, מרכז ארגונים חקלאיים, המרכז החקלאי
עופר כהן, רכז חטיבה כלכלית, התנועה הקיבוצית
דניאל מורגנשטרן, יועץ כלכלי

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ














ס ד ר ה י ו ם

1. שביתת עובדי הנמלים
הצעה לסדר של חברי הכנסת מוחמד כנעאן, גדעון עזרא, שלום שמחון

2. השיבושים בעבודת הנמלים

1. שביתת עובדי הנמלים
הצעה לסדר של חברי הכנסת מוחמד כנעאן, גדעון עזרא, שלום שמחון

2. השיבושים בעבודת הנמלים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על
סדר יומנו שני נושאים.
יש לנו שתי הצעות דחופות של שלושה חברי כנסת – מוחמד כנעאן, גדעון עזרא ושלום שמחון - בעניין שביתת עובדי הנמלים והשיבושים שהיו, ויש לנו את הדיון בעניין השיבושים בעבודת הנמלים שאני יזמתי בעקבות העובדה שהיו אלי פניות. אני עדיין מקבל מגורמים שונים שעוסקים בענף הספנות פניות על כך שיש שיבושים קשים בעבודת הנמלים וכי האוניות ממתינות זמן רב תוך גרימת נזקים מאוד כבדים.

אני שמח מאוד על כך שאתה עשית מעקב אחר
ההחלטה הקודמת ואתה מקיים היום את הדיון. שמעתי גם על המגשרים שמונו לשמש בתפקידם ואני חושב שאלו בהחלט מגשרים ראויים וצריך לתת להם לעבוד.

בערב יום הזיכרון הייתי באשדוד מאחר שהוזמנתי לנאום שם בעצרת וראיתי את כל האוניות ששוהות במקום. אני יודע - וקראתם גם את המודעה בעיתון – שלמפעלים יש נזקים גדולים והם נמשכים.

במהלך חול המועד פסח הוזמנתי על-ידי הקהילה
הבאהית לבקר אצלם וגם אני ראיתי במו עיני את המפרץ בחיפה שהיה מלא אוניות.

אני יודע שהיו חגים, אני יודע שיש בעיה עם
השעות הנוספות וכיוצא בזה. אני אומר דבר אחד והוא שקודם כל צריך לתת למגשרים הללו להמשיך את העבודה וזאת ללא התערבות רצינית מאוד שלנו. מצד שני אנחנו צריכים לקרוא לכל הגורמים עד אשר המגשרים יסיימו את עבודתם לעשות מאמץ עליון על-מנת שלא יהיו נזקים למשק.

אני מציע שנקיים ביקור בנמלים ונדבר עם הגורמים הרלוונטיים במקום. בישיבה האחרונה אתה העלית את הנושא של הדרישה למשמרות נוספות ואני חושב שזו דרישה נכונה. אם אפשר היה לעשות את זה עד אשר המגשרים יסיימו את עבודתם, ששם המשחק יהיה עזרה לכלכלת המדינה. עד אשר יסיימו המגשרים את עבודתם על נמל היובל, אני מציע לעשות את המרב על-מנת לחסל את הפיגורים וזאת ללא כל קשר לעבודת המגשרים וזאת על-מנת למנוע את הנזק הכבד למדינה. אני משוכנע שהדבר מקובל על כולם וכולם יסכימו לו. אין שום סיבה שמישהו יתנגד לזה.

יש גידול בהיקפי העבודה.

אנחנו שמענו בישיבה האחרונה שבנמלים למעשה
מופעלת משמרת וחצי. המשמרת השנייה היא חלקית.

אני אומר שבנושא הזה צריכה להיות שאיפה של
כולנו וזאת ללא כל קשר לעבודת המגשרים.

אני מציע שנשמע את הגורמים השונים שפנו.

אני מנכ"ל קוראל שירותי ים, משתמש ברמה
כלשהי בשירותי נמל אשדוד וחיפה. היום יש לנו 11 אוניות בשני הנמלים.

מתי צולמה התמונה הזאת?

לפני שבוע, אבל היום זה הרבה יותר גרוע. היום
יש 29 אוניות במפרץ חיפה לבד, שלא לדבר על אשדוד. יש היום – אני חושב בפעם הראשונה – תשע אוניות קונטיינרים שממתינות לכניסה. אוניות צובר וג'נרל קרגו יש בסדר גודל של עשרים אוניות.

מאחר שהייתה לנו שיחה מוקדמת בטלפון והצגת
את עצמך כעתיר ניסיון בתחום, כולל זה שהיית רב-חובל, אולי תוכל לומר לנו מה הסיבה שזה קורה.

בשנים האחרונות הושקעו משאבים אדירים
בבניית רציפים, ברכישת ציוד יקר, בעשרות אם לא במאות מיליוני דולרים. בפועל למעלה ממחצית הרציפים והציוד היקר הנ"ל אינם מנוצלים. תמונת המצב המצטיירת היום היא כזאת: חלק מהרציפים ריקים מאוניות כאשר היום יש שני רציפים ריקים עם 29 אוניות בחוץ.

למה הרציפים ריקים, מכיוון שאין כוח אדם?

מכיוון שאין מי שיעבוד. איש לא אמר לי ברשות
הנמלים, אבל לפחות כך אני מבין את זה. בנמל חיפה יש היום 29 אוניות בחוץ ושני רציפים ריקים שלא עובדים בהם.

ישנם רציפים שהכניסו אליהם אוניות אך בפועל לא מתבצעת בהם כל עבודה או שמתבצעת בהם עבודה חלקית בלבד. זאת אומרת, אוניה נכנסת לכאורה יש אוניה, אבל במקום שלוש ידיים יש שם יד אחת, במקום שלוש משמרות, יש משמרת אחת. עשרות אוניות המייבאות סחורות ומטענים או המגיעות לנמלי הארץ על-מנת לייצא מטענים ממדינת ישראל עוגנות מחוץ לנמל ומחכות בתור להיכנס לנמלים. חלק מהאוניות שעובדות ברציפים, עובדות בקצב איטי שהוא פי שניים ושלושה מהמקובל והאפשרי. זה לא בגלל הפועלים אלא בגלל זה שאין ידיים.

המצב האבסורדי והבלתי נסבל הזה גורם לתוצאות הבאות:
- לסקטור הספנות הכולל בין היתר בעלי אוניות, חובלי אוניות, סוכני אוניות,
מפעילי אוניות ומנהלי אוניות נגרמים נזקים בגובה של עשרות מיליוני
דולרים בשנה. זמן המתנה של אוניה מסתכם בנזק של אלפי עד עשרות
אלפי דולרים ביום. המצב הוא כל כך גרוע שקווי ספנות מסוימים פורקים
מטענים המיועדים לארץ בנמלי מדינות סמוכות, וזה קורה היום למשל
למפעלי נייר חדרה.

- קווי ספנות מסוימים כמו למשל קו ספרד-פורטוגל-ישראל, אותו אנו
מפעילים, נושא עתה נזקים והפסדים כאלה שאם המצב לא ישתפר מיידית,
יצטרך הקו להתחסל ובכך עלול הסחר עם המדינות הנ"ל להיפגע קשות.

- נזקים כלכליים אדירים לרשות הנמלים אשר עובדת בתפוקה של כחמישים
אחוז.

- נזקים אדירים ליבוא וליצוא של המדינה.

כל המצב הנ"ל ניתן לפתרון מיידי אם הנמלים היו עובדים בשלוש משמרות ואם היה כוח אדם שהיה מאפשר ניצול יעיל של התשתית.

העבודה במשמרת שלישית גם תתרום להקלה בעומס תחבורתי על-ידי שינוע המטענים בלילה. כרגע עובדים, אם עובדים, בתפוקה של עשרה אחוז במשמרת השלישית.

מאז 1995 לא השתנתה מצבת העובדים למרות שמאז נוספו רציפים וציוד בהיקף של כשלושים אחוז לעומת 1995 וגידול בשיעור דומה בכמויות המטענים. לדעתי נמל חיפה ואשדוד זקוקים בדחיפות ל250- עובדים לאלתר ולכ150- עובדים בשלבים הבאים.

מתנהל עכשיו מאבק על הקמת נמל היובל בשעה שהנמלים הקיימים מתופעלים בחוסר יעילות משווע. תפעול נכון של הנמלים הקיימים יכול היה לספק את צורכי אוניות הצובר והמטען הכללי בעשר השנים הקרובות אך לזה צריך יוזמה, מצרך שלצערי לא נעשה בו שימוש רב היום ברשות הנמלים.

מנהל לוגיסטיקה, מפעלי נייר חדרה. אני מה
שנקרא משתמש קצה. זאת אומרת, אני זה שבסוף צריך לראות איפה חומר הגלם מגיע ואיך עושים יצוא למדינת ישראל. אנחנו מייבאים תאית שהוא חומר גלם לתעשיית הנייר במאה אלף טון לשנה והכל באוניות כי אי-אפשר להביא במטוסים. היות והאוניות מתעכבות, אנחנו משביתים לעתים את המכונה והיא שלא עובדת כל עוד אין חומר גלם וזה קרה לאחרונה.

אנחנו משלמים קנסות של עשרות אלפי דולרים באותן חברות הספנות שאני לא מאשים אותן, יש להן את הבעיות שלהן, אבל הן מטילות את זה עלינו ואנחנו משלמים עשרות אלפי דולרים לאותן חברות ספנות שניזוקות מאותה צפיפות בנמלים.

הייצוא שלנו נפגע פעמיים. פעם אחת כשאני צריך לחשב את עלויות הנזקים האלה בחשבון היצוא פר טונה, כמה אני מייצא אל מול המתחרים שלי בחו"ל.

אתה מייצא נייר לחו"ל?

אני מייצא נייר לחו"ל והחשבון הוא סנט פר טונה
וכל סנט נוסף אומר לי אל תייצא. לאור השביתות, לאור העלויות הנוספות, אני חייב להעלות את המחיר ואז אני לא תחרותי. הייצוא שלי ממתין בנמלים כי כמו ששמעתם תשע אוניות מכולה למשל ממתינות בנמל ולוקח זמן עד שהמכולות שלי עולות לייצוא.

לכן אני לא עומד בדרישות האספקה בזמן, אני מעלה מחיר ואז אני לא תחרותי, ולמעשה התעשייה, המפעל שלי, במצב קשה מאוד.

אני מהתנועה הקיבוצית המאוחדת ואני רוצה
לייצג שתי זרועות, גם את הזרוע החקלאית גם ת הזרוע התעשייתית. אנחנו נפגעים בצורה פשוט בלתי נסבלת ומאחורינו כמובן שיש עובדים. אני באופן אישי מגליל עליון, לא מספיק כל ההוצאות שיש לנו, אז עכשיו יש גם את ההפרעות באספקת תוצרת, הן תעשייתית והן חקלאית, וזה פשוט בלתי נסבל.

אני חושב שצריכים להגיע לאיזושהי הסכמה לאומית. אני שומע שיש פה מגשרים, אבל אני רוצה שהם כבר יגיעו, שהגשר כבר ייבנה. אני באופן אישי חושב שהפועלים העובדים בנמלים צודקים כי אסור להפריט את הנמלים. את כל הוויכוחים האלה צריך לנהל אבל אי אפשר שעובדים בצד אחד של המדינה ידפקו עובדים בצד שני של המדינה. זה פשוט בלתי אפשרי ואני קורא כאן לכולם שאת כל המאבקים שלדעתי הם צודקים לא יעשו על-חשבון פועלים אחרים באזורי עימות, באזורי גבול, בנגב ובכל מקום אחר.

אני באתי במיוחד כדי לומר את הדברים האלה כאשר מצד אחד היד מושטת לעובדים האחרים, אבל מצד שני חייבת להיות הסכמה, הסכם בעל-פה, שלא מנצלים את זה לרעת הייצוא של מדינת ישראל.

יושב-ראש מועצת המובילים. נכון לתקופה
האחרונה, מאז ההחלטה על מינוי המגשרים, אכן היה סכסוך בנמלים והנמלים עובדים במתכונת מלאה עם האנשים שיש להם כולל משמרת שלישית. זה שלא עובדים מלא, אנחנו יודעים מה הסיבות לכך, אבל עובדים במשמרת שלישית.

אדוני היושב-ראש, אתה שאלת מה זה שייך למגשרים, אבל הסכסוך התחיל בגלל נמל היובל ולא בגלל משהו אחר. הסכסוך לא התחיל בגלל הסכמי עבודה אלא בגלל נמל היובל. אז הייתה תהייה ושאלו אם הנמל הזה הוא ל2005-, למה היום אנחנו נלחמים.

אתה טוען שיש שביתה איטלקית בנמלים?

לא. אין. עובדים במתכונת מלאה. הבעיה היא
שיש פה בלבול בין היוצרות. יש חוסר אדם בנמלים. יש ציוד חדיש ומודרני. האוניות היום הן לא האוניות של פעם, מדובר באוניות מכולה ענקיות כאשר אמצעי הפריקה היום הם יותר מודרניים כאשר בתחילת התפעול, התפעול הוא בסדר, אלא שחסרים להם אנשים למשמרות. ערבבו את הסכסוך של נמל היובל עם המצב הקיים כיום. נכון שהצטברו אוניות והיו ערבי חגים וכולי, אבל מה שקורה ללקוחות, אני מודיע לכם שאחד הבלבולים הכי רציניים שאוניות בורחות מאשדוד כדי לתפוס תור בחיפה ואז אותם המטענים שבדרך כלל באופן טבעי מגיעים לאשדוד ומשם למרכז הארץ, צריכים להריץ אותם לדרום הארץ ואז פתאום חסרות משאיות. פה עושים הפוך על הפוך. לפחות לפי מה שהבנתי ממנכ"ל הרשות, והיה פרסום בעניין, התחילו לקבל עובדים וצריך לברך על זה ולאמץ את דברי חבר הכנסת גדעון עזרא שהציע לחברי הוועדה לבקר בנמלים לראות את המצב האמיתי. היה שווה להקדיש יום אחד לסיור בתוך הנמלים.

אני מנמל חיפה, שירות וטיפול. מבחינת העובדים,
המקום היחידי שעבד בחג במשך 24 שעות וללא יום חופש לעובדים היה נמל חיפה זאת כדי להקל על כולם במערכת.

אני יודע שהעובדים הקיימים עושים כמיטב
יכולתם, אבל האם על-ידי תוספת של כוח-אדם אי-אפשר יהיה להגדיל את התפוקה של הנמלים לעוד משמרת?

בהחלט כן, אבל יש עוד בעיה שאנשים לא לקחו
בחשבון. היום יש עלייה דרסטית בעבודה והזכירו כאן את המכולות. יש מצב שכדי לקבל מכולה, אתה חייב להוציא מהשטח מכולה אחרת.

בעניין הזה יכולים לעשות תקנה שמטילה עונש על
מי שמשאיר את המכולה שלו יותר מזמן מסוים. אם זה לא מפריע, אפשר להשאיר מכולה יותר זמן כי אתה לא רוצה סתם לרדת לחייו של מישהו, אבל אם אתה במצוקה ואתה לא יכול לפרוק אוניות כי ההוא לא פינה את המכולה, אפשר ליצור מערכת כזאת של ענישה שיהיה שווה למשוך את המכולה ושגם המובילים יבואו באמצע הלילה ויוציאו את התכולה ויעבדו גם הם שעות נוספות.

גם היום עובדים בפועל במשך 24 שעות ומוציאים
סחורה גם בלילה, אבל זה לא מספיק.

אם יוסיפו עובדים, זה יפתור את הבעיה?

אני לא יודע אם זה יפתור, אבל זה יקל על
המערכת.

איפה המכולה מתעכבת?

בתוך הארובות, שם יש לחץ. אין לאיפה להוציא
את המכולות. עד שלא תבוא לשטח ותראה מדובר, לא תבין. צריך לראות במה מדובר. תבואו אלינו ותראו מה קורה. אני עובד גם בלילות וגם בשבתות ואנחנו מקלים על כולם כמה שאנחנו יכולים. לקראת סוף החודש מפסיקים את ההגבלה של השעות הנוספות, עוברים על כל התקנון ועל כל החוקים, וזאת רק כדי לבוא לקראת המערכת. אני אומר שמבחינתנו עשינו את המקסימום, מעל ומעבר.

אני מנכ"ל של חברת דגש לספנות. אנחנו מביאים
ארצה כשני מיליון טון של תבואות בשנה. אוניות הצובר נחשבות לאוניות מטען כללי במסגרת התור התפעולי ולכן הן בין האוניות שסובלות ואנחנו סובלים נזקים בגובה של מאות אלפי דולרים. התחיל להיות גם סחר של תורים כאשר אנחנו קונים תורים מאוניות אחרות וזאת על-מנת להכניס אוניות פנימה ומשלמים עבור זאת סכומים נכבדים.

יש אפשרות כזאת?

יש אפשרות. יש סחר בתורים.

זאת אומרת, אתה יכול להקדים את הפריקה
על-ידי זה שאתה קונה תור של מישהו שממתין?

עבור תשלום שאני משלם לו.

כמה משלמים היום?

בשבוע שעבר שילמנו תשעים אלף דולר כדי
שאוניה שלנו שעמדה בחוץ כשבוע תיכנס. קנינו תור משתי אוניות שהיו בתור לפנינו בנמל אשדוד.

בכמה ימים הקדמת את התור?

אני לא יודע כיוון שבנמל הזה הכל בלתי צפוי.
ברגע שאתה נכנס, אתה נכנס.

לשיטתך, מה קנית בתשעים אלף דולר?

שבעה ימים. זו אוניה שעלותה עשרים אלף דולר
ליום.

עשית עסקה טובה של חמישים אלף דולר.

נכון. עשיתי עסקה לעומת הנזקים שהיו יכולים
להיגרם לי.
הבעיה היותר גרועה היא האפליה הממוסדת ברשות הנמלים בנושא של תור האוניות. לוקחים כסף של מישהו אחד ומעבירים אותו לכיסו של מישהו אחר. אוניות הצובר והמטען הכללי נחשבות בתור התפעולי בעדיפות אחרונה ואנחנו יכולים לעמוד עם אוניות חודש.

אין שם מצב של ראשון יוצא, ראשן נכנס?

לא. אין. זאת פשוט קטסטרופה ממוסדת של
אינטרסנטים במדינה. את התור הזה קבעו לפני חמישים שנה על-ידי כל מיני גורמים אינטרסנטים ולכן אוניות שבאות, אתה עומד בתור ואתה רואה אוניות אחרות נכנסות.

בלי להיות מומחה, אני מניח שיש שיטת פריקה
לצובר ולמכולה.

אני מדבר על כאלה שהם תחליפיים. לא רק זה,
אוניות שלנו נכנסות למשל לדגון ודגון פנוי, יכולים לומר לי שאני לא אכנס עכשיו כי צפויה עוד שלוש שעות אוניית מכולות ולכן אני צריך להישאר בחוץ, אחרי כן ירד הלילה ובלילה לא יכניסו אותי ולכן אני אכנס רק למחרת בבוקר וכך הלאה. כל שעה זה אלף דולר לשעה, לא פחות ולא יותר.

נושא התעריפים, אותו הדבר. שרירותי, לא ענייני ולא מתחשב בכמות העבודה של הנמל והאמצעים שצריך להשקיע בפריקת אוניה כזו או אחרת.

אומרים לנו שאנחנו בשנות מיתון ורשות הנמלים יודעת בדיוק את תחזית המטענים, משקיעה אמצעים וכולי, אבל אין מילה אחרת לומר על מה שקורה היום בנמלים.

למה לשיטתך זה קורה? בגלל מחסור בכוח אדם?

לא. בגלל כשלון ניהולי ואין מילה אחרת. זה רק
כשלון ניהולי של ההנהלה שלא מתארגנת לא יודעת לנהל.

אם העובדים באים לעבודה ופורקים, אז באיזשהו
מקום איפה הכשלון?

הכשלון הוא שההנהלה לא התארגנה עם העובדים
ולא עם האמצעים כדי שתוכל לעשות את זה.

קל מאוד לומר כשלון ניהולי. כשלון ניהולי,
פירושו אם העובדים באים וחצי מהזמן הם עושים משהו לא ענייני.

נמלים כאלה, מתקנים כאלה, ואני עבדתי עשרים
שנה בחברות ממשלתיות, עובדים 24 שעות ביממה. אתה בא בשעה 1:00 לנמל אשדוד או לנמל חיפה, אתה רואה עיר דוממת.

זה לא נכון.

אני ביקרתי וראיתי.

כנראה זו הפסקת צהרים.

הפסקת צהרים אורכת שעה?

זה שלא נכון. אתה טועה.

אני מדבר על הפסקות בין המשמרות ולאורך
היממה. יש סדר גודל של חמש שעות שלא עובדים.

אתה טוען שהנמל עובד 18 או 19 שעות במקום
24.

משהו כזה. כן. מעבר לזה, כמו שאמרו כאן, הנמל
לא מפעיל את האמצעים שלו. עומדים מנופים והם כמו מצבה. אין אנשים. למה אין אנשים? לא התארגנו. למה לא התארגנו? אני לא יודע אבל זאת עובדה.

יש גם אפליה בכוח אדם.

נכון. יש אפליה בכוח אדם.

נשיא לשכת הספנות. אני לא רוצה לחזור על
דברים שנאמרו. אני חושב שכל דבר הוא נכון אבל היום הבעיה העיקרית שלנו היא בעיה של כוח אדם. המצב הזה שקיים היום בנמלים, ואני מדבר על התקופה שלאחר השביתות והעיצומים, אחרי שישבנו כאן בוועדה לפני בערך שלושה חודשים, המצב הוא שהנמלים כל הזמן עמוסים באוניות שעומדות בחוץ, בסביבות שלושים אוניות שעומדות בחוץ, כשכל אחת מהן ממתינה בין עשרה ימים לשבועיים עד שהיא נכנסת. כשהיא נכנסת, וזה כבר נאמר, היא עובדת בסביבות החמישים אחוז תפוקה וזה אמור בעיקר לגבי אוניות קונבנציונאליות ולא לגבי אוניות מכולה ששם המצב קצת יותר טוב.

אני לא חושב שכדאי שנדון היום בשינוי כל פני הרשות מבחינת תנאי העבודה של העובדים. זה שלא עובדים 24 שעות ביממה, זה נכון, זה לא טוב ואת זה צריכים לשנות, אבל כיום יש לנו בעיה חמורה וזו בעיה של כוח אדם. הנזקים שקיימים היום הם נזקים עצומים.

מול האמצעים, מול הפסיליטיס של התשתית, קרי
רציפים, מנופים וכולי, הבעיה היא רק היעדר משמרת שלישית או גם המשמרות הקיימות לא עובדות בתפוקה מלאה?

גם המשמרות הקיימות. העובדים כשהם עובדים,
הם עובדים בסדר. יש מחסור בעובדים. שמענו כאן שהתשתית לא מנוצלת במלואה.

גם לא במשמרת הראשונה והשנייה?

גם במשמרת הראשונה והשנייה.

אתה אומר שבכל אחת מהמשמרות היה אפשר
לעשות יותר אם היו יותר עובדים.

נכון. כמות המטענים גדלה, כמות העובדים
נשארה כפי שהייתה, העובדים עובדים בסדר אבל קודם כל חסר כוח אדם כדי להשלים את כמות האנשים הנדרשת, בשביל לספק את כמות הידיים וניצול המשאבים הקיימים וזה הדבר הדחוף ביותר כרגע.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר שאולי תצא קריאה מהוועדה הזאת זה פנייה לכל אלה שעוסקים בנושא הזה, ואני יודע שעוסקים בזה, לזרז את הנושא הזה של גיוס כוח אדם, לפעול לא בתנאים רגילים אלא בתנאי חירום מכיוון שהנזקים הם עצומים.

ערכתי בדיקה מאוד זהירה והתברר שלפחות עשרים מיליון דולר הם הפסד זמן אוניות מחוץ לנמל, מעבר לכל ההפסדים האחרים של שיבוש בלוחות זמני הפלגה והתחייבויות ללקוחות כפי ששמענו מהלקוחות עצמם כאן.

עשרים מיליון דולר לאיזה פרק זמן?

מאז העיצומים, בשלושת החודשים האחרונים.
אוניות המכולה הגדולות ששמענו שעומדות היום בחיפה וממתינות, אלה הן אוניות של בערך ארבעים אלף דולר ליום. זאת אומרת, זה כמעט אלפיים דולר לשעה שהאונייה הזו עומדת. האוניות הקונבנציונאליות עולות קצת פחות, אבל גם הן עולות.

המלחים בטח אוהבים את ישראל. יש להם זמן רב
להיות על החוף.

לא. הם עומדים בחוץ.

בחיפה, מאינפורמציה שאספתי, יכולים לעבוד
במשמרות א', ב' ו-ג', 9, 9, 6 ידיים. למעשה עובדות 6, 6, 4 ידיים. בכללי יכולים לעבוד 12, 12 עד 6 ידיים, 1, 2, 3 משמרות, אבל עובדים 6, 5 ואפס במשמרת שלישית.

הנצולת בצובר ובמטען כללי היא שליש נצולת של האוניות. אין פועלים ואין ידיים מספיקות. יש הפסקה של הפועלים באמצע החודש לגבי שעות נוספות, מפסיקים לעבוד ומודיעים שאין שעות נוספות לפי משרד העבודה. נכון שמקבלים עזרה, יש תמיכה מהפועלים פה ושם לגמור אונייה, אבל מפסיקים לעבוד באמצע החודש שעות נוספות ולא עובדים והאוניות עומדות אחר-הצהרים ולא מקבלות ידיים. רוב הידיים הולכות למכולות והצובר והמטען הכללי שהוא חצי מהמטענים היוצאים או הנכנסים ארצה במצב של נחיתות מוחלטת.

איגוד המשתמשים בהובלה ימית. צריך להבין
שאנחנו מדברים על איך משפרים או לא משפרים. אם לא תהיה הפרטה – אני לא מדבר על נמל היובל – של הנמלים הקיימים, ואני יודע שאני אעשה כאן רעש, לא יהיה כלום. מובנה לא יכול להיות שיהיו 44 אוניות מחוץ לנמל ולא יוכלו לקבל שירות. כשיילחמו הנמלים על הלקוחות האלה, במובנה זה לא יכול לקרות.

לבוא ולומר שהמצב הזה הוא רק תוצאה של עובדים, זה מאוד פשטני. זה נכון שחסרים עובדים, אבל הסיבות לכך הן היסטוריות וכאן אני דווקא בעד רשות הנמלים. כמוני קראת את דוח רכלבסקי ואתה יודע כמה הם עולים וכמה אתה היית מוכן לשלם או המשק צריך לשלם עבורם. המלחמה הגדולה להכניס אותם זה בתנאי שכר שאתה ואני מוכנים לשלם אם אנחנו ננהל את העסק הזה, וזה לא קיים. אחד הדברים שהצליחו להשיג בהכנסת עובדים זה באיזושהי רמת שכר נסבלת. היום, אם אני הייתי צריך לנהל נמל או כל אחד אחר, הוא לא היה מוכן לעשות את זה במחירים שקיימים היום.

מר שמיר, נדמה לי שבשיחה בינינו אמרת לי שיש
הסדר של קליטת עובדים, לא על-בסיס קביעות.

כשיגיע תורי, אני אתייחס לזה.

מי שמתקבל לעבודה היום, לא מתחיל בחמישים
אלף שקל בחודש.

11.50 שקלים לשעה.

הספנות סובלת, כולם סובלים, אבל מי שמשלם
את הכסף בסופו של דבר זה הצרכן. גם כשהספנות סובלת, היא באה אלינו לקבל את הכסף וכמובן שהאוניות עומדות ואנחנו לא מקבלים סחורה, ואז ודאי אנחנו באים ולא רואים את הסחורה. המשמעות הכספית על המשק הישראלי היא אדירה.

שוב אני חוזר ואומר שאם לא תהיה הפרטה כאשר המשק הזה יעבוד כמו כל דבר אחר בתנאי שוק חופשי, שום דבר לא ישתנה.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. אני רוצה
להעיר שתי הערות במסגרת שתי דקות.
ראשית, מדברים הרבה על הנזק שנגרם לחברות הספנות ולמובילים, אבל הנזק שנגרם למפעלים, בעיקר המפעלים הקטנים, בעיקר המפעלים בפריפריה, הוא נזק אדיר שפשוט קשה לתאר אותו. זה לא נזק שאפשר לשקול אותו בכסף מידיי אלא זו פגיעת מוניטין ויש לנו דוגמאות של מפעלים, וברשות יודעים את זה, העברנו בזמנו הפסד עסקאות יצוא, ביטול הסכמים לטווח ארוך והנזק הוא אדיר. לכן, בלי לזלזל בנזק שנגרם לבעלי האוניות ולמובילים, ולכולם נגרם נזק קשה, הנזק לטווח ארוך לתעשייה הישראלית הוא נזק אדיר.

הערה שנייה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות. אנחנו ביקרנו והיינו בקשר עם רשות הנמלים. ההתרשמות שלנו באיגוד התעשייה הקיבוצית היא שברשות הנמלים עשו כל מאמץ כדי להקטין את הנזקים, אבל יש פה בעיה אחת: אין ספק שהבעיה העיקרית היא בעיית כוח אדם. איך שלא מסתכלים על זה מכל כיוון ואפשר להבין את זה גם מכל מי שקצת מסתובב בתוך הנמלים.

אני רוצה לציין פעם אחת לזכות עובדי הנמלים שבאמת ברגע שנגמרה השביתה – אני לא רוצה לומר אף מילה על השביתה למרות שיש לי מה לומר – ברגע שהם חזרו לעבודה, הם חזרו לעבודה במלוא הרצינות וצריך להגיד להם כל הכבוד. אבל כאן אני פונה אליהם. אני חושב שאתם צריכים להיות הראשונים בין אלה שייזמו לא בלחץ קליטת כוח אדם נוסף בנמלים. אני יודע שיש בעיות, יש הסכמים עם שני הוועדים של הנמלים ויש בעיות של קליטה, אבל הבעיות של קליטת עובדים חדשים, למיטב ידיעתי, הם לא ברשות הנמלים אלא בהסכמים שקיימים עם העובדים. אני מצפה מהעובדים במצב כזה מתוך ראייה לטווח ארוך שאתם תבואו גם בחיפה וגם באשדוד לרשות הנמלים ותדרשו אתם את התוספת של כוח אדם כדי לפתור את הדברים.

מחזיק תיק הנמלים בהסתדרות. אני רוצה בעיקר
לפרוטוקול, לאור פתיחת היושב-ראש, להדגיש ולחזור ולהדגיש, ושמענו גם מחלק מהחברים, שבנמלים אין שיבושים ואין שביתות איטלקיות ועובדים במלוא המרץ ובמלוא הקיטור ואפילו לא מפסיקים באמצע החודש את המשמרות הנוספות אלא חורגים ממה שצריך ועושים כל מה שאפשר כדי למלא את מכסות העבודה עד כמה שיכולים.

מה התביעות שלכם לגבי קליטת עובדים חדשים?

אין לנו תביעות.

אתם טוענים שהם צריכים לקבל קביעות? מה
הדרישות שלכם בעניין?

עניין הקביעות הוא עניין אידיאולוגי שלנו
כהסתדרות ושל העובדים כעובדים. מעבר לזה, אני מניח שמר גדעון שמיר ידווח בדבריו, הנושא הזה הוא על סף פתרון.

בוא נהיה לא על סף פתרון אלא אחרי הסף.

אם היית מזמין אותי בעוד שבוע, אולי היינו
יכולים לומר לך שאנחנו אחרי הפתרון. בוא לא נהיה תמימים ונחשוב שדברים לא שזורים אחד בשני לפעמים. הליך הגישור התחיל לפני חודשיים בעוד שהוקצב לו זמן של שבועיים.

האם בגלל הגישור אתם מעכבים קליטת עובדים
חדשים?

לא, חלילה.

הרי יש לכם אחריות כהסתדרות.

תן לי לומר את הדברים. אתה לא נותן לי, אתה
מכניס לי דברים לפה, דברים שאני לא אומר ומסיק מסקנות על-סמך השערות שאתה משער מהדברים שלי ובסוף עוד תשפוט אותי ותגזור את דיני.

אני שואל אותך. לכם יש אחריות גם לגבי
העובדים של המפעלים.

נכון. יש לנו אחריות כוללת לגבי כל מה ששמענו
כאן. יש לנו אחריות כוללת לגבי כל הגורמים שמשתמשים בנמלים ונוגעים בנמלים וקשורים בנמלים. עובדה היא שלפני שבועיים בחיפה נחתם הסכם לגבי קליטת עובדים ובאשדוד אנחנו גם על סף חתימה, אבל אני מניח שהמנכ"ל ידווח על זה. לא קשרנו את זה לנושא הגישור ואם הגישור היה מסתיים, יכול להיות שהיינו עושים דברים יותר טובים בעניין הזה, ואני משוכנע שהיינו עושים דבר יותר טובים, אבל בגלל לחץ הזמן ועומס העבודה עשינו משהו באמצע ואני מקווה שבעוד שבועיים נעשה משהו עוד יותר טוב.

נמל אשדוד. אני לא חושב שלעלויות שכר יש קשר
למצב האוניות בחוץ או בפנים. גם בבנקים שמנהלי הבנקים משתכרים 500 אלף שקל לחודש, יש בנקים שמתנהלים טוב מאוד ודווקא הם בסדר גמור. אני בעד שכולם ירוויחו ככה. אני לא מכיר מי בנמל – והגיע הזמן שיגידו – מרוויח חמישים אלף שקלים, מספר שאתה נקבת בו. אני גם לא יודע מי מרוויח שלושים אלף שקלים ואני גם לא מבין איך אתם דורשים מהעובד שיעבוד כמעט כל יום משמרת כפולה ושגם המשכורת שלו לא תהיה כפולה. הגיע הזמן שיפסיקו להיות ליצנים כל החכמים שמדברים על העלויות ועל הכסף ויבינו שאם רוצים שעובד, במקום שיעבוד שמונה שעות יעבוד רכל יום 16 שעות, אז במקום להרוויח 10,000 שקלים הוא ירוויח 20 אלף שקלים. זה נראה לי הגיוני אלא אם כן מישהו רוצה שיעבדו בחינם.

יש בעיה של מס הכנסה. הוא מגיע לששים אחוז
מס.

אנחנו עובדים מעבר למה שאדם אנושי מסוגל
לעבוד ואני לא אומר לך את הדברים כדי למצוא חן בעיני מישהו. כל העובדים עובדים במשמרות נוספות, כל העובדים תורמים את המקסימים שהם יכולים לתרום. בגלל הבעיה – ואני כן קושר את זה – של הגישור שהייתה אמורה לקחת חודש אבל לאט לאט היא נמשכת, זה ברור שכל אחד מחזיק חלק מהתחמושת בכיס, וכמו שהרשות לא שמה את הכל על השולחן היום, גם אנחנו לא שמים את הכל היום, אבל יש הבנה שברגע שכל העסקה תסתיים, העניינים האלה ייפתרו.

עד שתהליך הגישור לא יסתיים, יש לכם התנגדות
לקליטת עבדים בנמלים?

אין לנו התנגדות לקליטת עובדים, אבל מכיוון
שדורשים לשנות הסכמים של העובדים החדשים, זה לגיטימי שאנחנו יושבים ומנסים לראות איפה הבעיות מהצד שלנו ואיפה הבעיות מהצד של הרשות. אנחנו לא יושבים עשרים שנה על נושא של קליטת עובדים. נושא קליטת עובדים התחיל להיות במשא ומתן בדיונים בינינו בערך שבוע וחצי-שבועיים בצורה רצינית כאשר לפני כן לא דיברו. אפשר לחשוב שאנחנו כבר שנתיים מתנגדים לקליטת עובדים וזה לא כך. מאוד כדאי שאנשים ידעו את זה. ברגע שהחליטו על גישור, מישהו פתח את ארובות השמים ברשות הנמלים ואמרו, בואו נתחיל לדבר ואז התחלנו לדבר. גם בממשלה לא לוקח יום אחד להחליט משה. אנחנו אומרים איפה הבעיות, מה תגרום לנו בעתיד קליטת העובדים במסגרת הסכמים חדשים, אבל אנחנו באים לקראת ואמרנו את זה ליד השולחן כאן בישיבה הקודמת.

אני חושב שאם עמדתכם בגישור היא שאתם
מתנגדים לרעיון הזה של הפרטה ואנחנו כבר שמענו על נמל היובל, כאשר דווקא אתם צריכים לגלות גמישות בהגמשת תנאי במתכונת הנוכחית כדי לומר שלא צריך את זה ככה, עובדה שאפשר לקלוט עובדים חדשים.

אני חושב שאתה צודק. אם אנחנו לא היינו
משביתים ולא היינו עושים סנקציות, זה היה הדבר הכי טוב כי הנמלים היו מושבתים מעצמם ונסגרים מעצמם במצב הקיים מבלי שנעשה את הסנקציות. בחוסר עובדים של כמה חודשים, וכבר מדובר על כמה שנים, ובמתכונת של גידול כי עם הממשלה הזאת הכל פורח וזה בסדר, אז יש הרבה מכולות שמגיעות והרבה שיוצאות. זה המצב. אם ייתנו למישהו 10,000 שקל או 50 אלף שקל, יהיו יותר אוניות בחוץ או פחות אוניות בחוץ? זה בכלל לא רלוונטי לנושא.

לכם יש מספיק עוצמה כדי להיאבק נגד מה
שאתם רוצים בכל מקרה. העובדה שנניח כרגע תהיה קליטת כוח אדם נוסף בתנאים נניח יותר נחתים בנמלים, היא לא פוגעת בשום אפשרות שלכם לנהל מאבק. לדעתי אין לכם סיבה למנוע את זה.

אנחנו לא מנהלים עכשיו מאבק בנושא קליטת
העובדים. אנחנו בסך הכל מנסים להגיע להבנה ולהסכם כדי לקלוט עובדים.

ומתי אתם מסיימים את הדבר הזה?

אני מאמין שבתקופה הקרובה. כמו שאמר חיים,
בתקופה הקרובה ביותר.

מאחוריכם, מאחורי שער הנמל, נמצאים אלפי
עובדים במפעלים שכתוצאה ממה שקורה בנמלים, הם נפגעים. צריכה להיות איזושהי סולידריות שלכם אתם. אם נייר חדרה ידפוק את הייצוא והתעשייה הקיבוצית גם כן, שם זה יקרוס, הפועלים ייפגעו. אני חושב שלשיטתכם אתם צריכים להראות שאפשר להפעיל את הנמלים טוב מאוד במתכונת הנוכחית ולשלול את ההצעה של האוצר ללכת לנמל הזה.

זה בדיוק הכיוון שלנו ואנחנו הולכים לכיוון
שאתה אמרת עכשיו. אנחנו נמצאים בדיוק בכיוון הזה.

אני מבקש מכם לגלות גמישות מקסימלית.

אני רוצה לדווח לך שבפגישות שלנו עם המגשרים
הצענו הצעות לרפורמה מרחיקת לכת וסדרי הפעולה והעבודה בנמלים שכוללת לא רק את נושא קליטת העובדים בתנאים מופחתים אלא הרבה מעבר לזה. להערכתנו זה יכול להביא לגידול של כמעט ארבעים אחוז בהיקפי עבודה בנמלים הקיימים. אני מקווה שזה לא נפל על אוזניים ערלות והמגשרים הבינו את זה. אם הם היו מסיימים את עבודתם לפני חודש, יכול להיות שכבר היום היינו מאחורי כל העניין הזה.

מגשרים הם לא בוררים. בורר שומע את א', שומע
את ב', יושב בשקט ונותן החלטה. מגשר צריך לגרום לגישור. כל עוד הוא לא הצליח לגשר, עבודתו יכולה להימשך המון זמן. אם אחד הצדדים מגלה נוקשות או שני הצדדים מגלים נוקשות, הגישור יכול להימשך המון זמן. אני לא רואה סיבה – אני אומר לשיטתכם – למה אתם לא תוכיחו שהתפעול במתכונת הנוכחית של הנמלים, אפשר לעשות אותו מצוין גם בלי להפריט. אתם צריכים להיות הכי מעונינים בדבר הזה. בכל מקרה, אתם לא צריכים להחזיק את זה בני ערובה כי לסגור את הנמל תמיד תוכלו. לדעתי בניית נמל זה עניין של חמש שנים, לפחות, אם לא יותר מזה.

את הדוח הזה אתה לא מכיר ואף אחד לא מכיר
אותו חוץ מכמה אנשי רשות הנמלים. ישבו עליו במשך שנה וחצי שלושה אנשים: ארנון גפני, איזי רהב ואנכי הקטן ששימשתי עד לפני 15 שנה כמנהל המחלקה לספנות ונמלים. המסקנה הייתה אחת ויחידה, וזה עוד לפני שהייתה החלטה מה לעשות בנמל אשדוד הצפוני, קרי נמל היובל: להפריט את הנמלים בצורה מסוימת, להעביר את הנמלים השונים, כל אחד – נמל אשדוד, נמל חיפה ונמל אילת – כרשויות נמל עצמאיות שתתחרינה זו בזו ותהיינה כמו שזה נעשה בעולם.

אנחנו פותרים עכשיו רק את מה שיהיה לנו בעוד
חודש.

אם יש מחסור בעובדים, צריך לקחת קבלנים. יש
במשק הישראלי שפע של אנשים.
במשך שנים הטענה הייתה שאין תשתית נמלית מספקת, לכן ההשקעות בתשתית הנמלית במדינת ישראל היו מעל ומעבר לכל פרופורציה בכל תשתית אחרת למעט משק החשמל. וראה זה פלא, היו באים גם המשתמשים וגם אנשי הנמלים ואומרים שלא רק שאין להם תשתית אלא יש תשתית עודפת אבל אין עובדים.

אני אשתדל לגעת בעיקרי הדברים. קודם כל, אני
רוצה לומר דבר שאמרו אבל טוב שזה יישמע גם מפי. האמת היא שבזמן האחרון, מאז הסתיימו העיצומים בנמלים, העובדים בנמלים עובדים בסדר גמור, ממלאים את כל המשימות שלהם בתחנות העבודה, התפוקות הן בהחלט סבירות ואפילו משתפרות. בהחלט יש לומר את הדברים האלה.

יחד עם זאת, נכון מאוד שעד ערב החגים היו לנו זנבות של העיצומים שהיינו צריכים לחסל ובימים האחרונים עדיין יש לנו את הזנבות של תקופת החגים ובאמת אנחנו עדים לתמונה של המתנת אוניות, תמונה שהיא בהחלט לא סימפטית. אני לא רוצה לעשות עכשיו יום עיון כאן על ניהול נמלים אבל ידידי איתן רפפורט שמכיר טוב מאוד את הנמלים, ברגע שהוא אומר לך שהאוניות ממתינות 12-10 ימים, זה בלשון המעטה מאוד לא מדויק כי אני את הנתונים מקבל יום ולילה וחי אותם ואני אומר לך שהממוצע הוא שלוש יממות. זה גרוע מאוד כי אני רוצה את הסטנדרטים של מקסימום שלוש שעות המתנה, אבל גם לאיתן וגם לראובן סדנאי, אני מבקש לומר שהמצב הוא מספיק חמור – ואני סביר מיד גם למה – מכדי להיגרר לאינפורמציות ולסטטיסטיקות מעוותות וזה לא הזמן לכך. העסק יותר מדי רציני. הכאבים בטווח הקצר והבינוני של אנשי הספנות כמו גם של אנשי המפעלים כפי שהוזכר ידועים לי וברורים לי.

אני רוצה לומר שלמעשה – בניגוד למה שאמר ראובן סדנאי על יוזמה ויצירתיות וכולי – אנחנו ברשות הנמלים בשלוש השנים האחרונות ועוד איך עוסקים ביוזמות וביצירתיות כדי לשפר את רשות הנמלים כאשר הדגש הוא לאו דווקא על הפרטה כמו על הכנסת התחרות לתפעול בעבודת נמלי ישראל. אני מדגיש את הנקודה הזאת כי אנחנו עם העובדים שלנו מנהלים כבר כמה שנים דיונים ושיחות על התייעלות, מנהלים דיונים ושיחות על קליטת כוח אדם, כי פרישה טבעית של עובדים בנמלים קיימת.

מר שמיר, דיונים זה טוב, אבל מה הפתרון?

מיד אני אגיע לזה.

אמרו לי שאם הייתי מחכה עוד שבוע, היו באים
עם פתרון. אני שואל מתי זה הולך להסתיים.

אני רוצה לומר שמי שאין לו את הסבלנות בטווח
הקצר טיפ טיפה לסבול ולהגיע להישגים, מקומו לא בניהול ובוודאי שלא בלשכת הפופוליסטים. ללא קשר לשינויים המבניים הגדולים שנדונים בנמלים והמגשרים שיושבים ושאני מקווה שיגיעו למשהו, אני מדבר כרגע רק על נושא כוח אדם. הראיה שבסבלנות, בתקיפות עם הרבה טקט הגענו בערב החג לחתימה עם חלק מעובדי רשות הנמלים על קליטת עובדים במסגרת מה שאני קורא דור ביניים.

למה אותו הסכם לא יכול לחול גם באשדוד?

רשות הנמלים מצד אחד לא רצתה לנקוט נוכח
חוסר כוח אדם בצעדים שידידנו דני הציע כמו קבלני כוח אדם וכולי, דברים שנוהגים במספר מפעלים גדולים מאוד במשק במסגרת הישראבלוף המקובל, כולל עצימת עיניים של ההסתדרות. רשות הנמלים ברצינות שלה לא נקטה בדרך הזאת.

אתם גם לא יכולים לנקוט בדרך הזאת.

אנחנו יכולים. בקומבינות הישראליות אפשר
לעשות הכל.

אני מבין שאתם לא יכולים להעסיק קבלנים וזאת
מסיבות מובנים. עכשיו לך הלאה ותאמר לי איך אתם פותרים את זה.

מצד שני לא יכולנו להרשות לעצמנו לקלוט
עובדים בתנאים של לפני חמש ועשר שנים הן מבחינת תנאי השכר והן מבחינת שגרת המשמעת והתפקוד. לכן, אחרי הרבה עבודה, אני שמח לאשר את מה שאמר ידידי חיים, ערב החג הגענו בחתימה עם חלק גדול, הייתי אומר חמישים אחוז מהיקף רשות הנמלים, להסדר של חתימת קליטה. לא אכנס לכל פרטי המשא ומתן אבל אני רוצה לקבוע עובדה שבאמת חלק נחתם וחלק נמצא כבר בשלבי מיון של העובדים העתידיים ואני מקווה שתוך כמה שבועות – חודש-חודשיים מקסימום כי זה כולל גם הכשרה אחרי שנקלטו – אנחנו נראה בנמל חיפה, ואחרי כן גם בנמל אשדוד, עשרות עובדים שייכנסו לעבודה. אין טעם ולא היה טעם לקלוט כמות מסיבית מוגזמת של עובדים בשביל להיראות נחמד. אנחנו מדברים, והחברים שלי כאן דיברו על התייעלות בנמלים, שמשמעותה הקטנת צוותים ואין טעם לקלוט עובדים כדי לפטר אותם אחרי שנה כאשר הם ייחשפו כמיותרים. אחד מיסודות התהליך שאני עושה ברשות הנמלים הוא שלא יהיו פיטורים. כדי לא לפטר עובדים בזמן הקרוב אני צריך להיזהר מכל משמר לקלוט עובדים מיותרים.

אני שמח להגיד שכמו שאמר חיים אנחנו בכיוון הנכון. אני מקווה שבשבועות הקרובים נקיף את כל רשות הנמלים בחתימה על הסדר ביניים לקליטת עובדים נוספים.

תוך כמה זמן זה יהיה?

אני מעריך שבמקרה שהעסק הזה ירוץ, תוך
חודשיים.

למה כל כך הרבה זמן?

אתה קולט אנשים.

אני מדבר על ההסכם עצמו.

אני מקווה שנגיע אליו תוך ימים.

אני ממש מבקש ממך שברגע שההסכם הזה ייושם
תדווחו לוועדה שהושג ההסכם. הייתי מאוד שמח אם ביום שני בשבוע הבא כבר יהיה על שולחני מסמך שזה נחתם.

אני אעשה כל מאמץ. יושב לידי סמנכ"ל למינהל
ומשאבי אנוש של רשות הנמלים ואני יכול להעיד שהוא עושה ימים כלילות בנושא הזה. הצליח בקטע מסוים, יצליח אני מקווה בימים הקרובים בקטע הבא, ואני מקווה שזה יפתור את הבעיה הנקודתית שכרגע מכאיבה גם לספנות וגם למפעלים. אני חושב שאפשר להסתפק בזה כי לא הייתי רוצה להתרחב עכשיו לכל שאר הדברים.

אין לי הרבה מה להוסיף. בלי שום קשר לעבודת
המגשרים, אנחנו מודעים למצב הקיים כיום. בנושא קליטת העובדים והגדלת מספר המשמרות כדי לנצל בצורה אופטימלית את התשתית הקיימת, הבנתי מגדעון שמיר שיכולה לעזור בקיצור התורים לפירוק וטעינת האוניות.

אני מקווה, וזו גם עמדת משרד התחבורה, שהעבודה תיעשה בצורה מזורזת כדי לקצר גם את תקופת ההכשרה וקליטת העובדים על מנת באמת לתת מענה למצב הנוכחי שהוא לא בריא לכל הצדדים, לא לעובדים, לא לרשות הנמלים, לא למשרד התחבורה, ולא למפעלים ולא להסתדרות.

אני מבקש להביע מחאה חמורה ביותר לגבי מה
שאמר מנהל רשות הנמלים.

הוא דיבר על ממוצע.

אני לא בממוצע. אני רץ עם קו טוב ויעיל וזו בעיה.
בחצי השנה האחרונה היו לי הפסדים של 300 אלף דולר ואני שואל מאיפה הכסף הזה יבוא? מהמשכורת שלך? אני צריך לסגור קו בעוד ימים מספר. 22 שנה שמתי על הקו ואתה גדעון התחנכת על הקו הזה, באת אתי ללמוד אוניות על הקו הזה ועכשיו אני צריך לסגור אותו. אז אל תגיד לי קצת סבלנות.

הסיפור של נמל היובל ותפעולו היא שאלה נפרדת
לחלוטין מהשאלה של הפתרון לטווח הקצר. נמל היובל יופעל כך או אחרת, הוא יופעל בעוד חמש שנים פלוס, כך אני מעריך.

בינואר 2004.

בעוד ארבע שנים. עם התחזיות של הצמיחה
והנתונים מתחילים להיות מעודדים, יכול להיות שיהיה לנו עוד קו בנמלים הקיימים וכרגע אין לנו נמל אחר. אני גם יכול להבין שבקונסטלציה הנוכחית הפתרונות הרדיקליים להפריט, להביא עובדי קבלן וכולי, כל הדברים האלה לא ישימים. אני חושב שלהסתדרות ולעובדים יש עניין, וגם לרשות הנמלים, בעיקר להסתדרות, להוכיח שניתן להפעיל נמל ביעילות גם במתכונת הנוכחית ושלא חייבים לעשות מתכונת אחרת כדי להפעיל אותו ביעילות. גם הם צריכים לגלות גמישות לגבי קליטת עובדים כי יש הבדל בין מי שנקלט פעם בתנאים יותר טובים של פעם לעומת המצב הנוכחי. אתם באמת צריכים לעשות כל מאמץ כדי להביא את הדברים האלה לידי פתרון ואני מצטער לומר – אני אומר את זה גם למנכ"ל רשות הנמלים וגם למנכ"ל משרד התחבורה – שאנחנו לא נרד מכם.

אין לנו יכולת לבוא ולקלוט עובדים בעצמנו, אבל אני בפירוש מצפה מכם שהדברים האלה יסתדרו תוך זמן קצר. תהיה עוד קליטה של כוח אדם. יכול להיות שזה לא הדבר הכי טוב בעולם ולא הדבר האופטימלי ויכול להיות שבעוד כמה חודשים, אם יהיה אולי שפל, פתאום חלק מהעובדים האלה יהיו טיפה מיותרים. יכול להיות, אבל התחזית היא תחזית של הגידול. למה בונים נמל נוסף? כי יש קונספציה שאומרת שמה שיש היום לא יספיק. אז יכול להיות שבתקופות מסוימות יהיה לך פתאום איזה שפל קטן ויהיה לך פתאום עודף של עובדים. זה יכול לקרות לך אבל בסך הכל בגדול העסק הזה הולך כלפי מעלה.

אני חושב שצריך לגלות כאן את החשיבה הנכונה, לקלוט את העובדים בצורה המתאימה ולנצל את המתקנים הקיימים במקסימום שבמקסימום.

אם צריך את עזרתנו, אם יש לכם מכשולים באיזה מקום, אם מישהו מקשה עליכם, אנחנו בכל מקרה כועדה תובעים מכם לעשות את כל המאמץ ולקלוט כמה שיותר מהר את העובדים הנדרשים כדי שהנמלים האלה יופעלו בצורה הטובה ביותר.

אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:55