פרוטוקולים/כלכלה/280



פרוטוקולים/כלכלה/280
ירושלים, כ"ב ב אדר ב, תש"ס
29 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 100

מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ג באדר ב' התש"ס (20 במרץ, 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
משה רז

חה"כ מאיר שטרית
עו"ד סימה סלע לשכה משפטית, משרד התשתית הלאומיות
צבי נור סגן הנציב, נציבות המים
עו"ד אורה תמיר יועצת משפטית, נציבות המים
דוד יוגב הרשות לניהול ולתכנון, משרד החקלאות
ארז ימיני אגף התקציבים, משרד האוצר
זוהר ינון אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד ציפי רקאנטי סגן בפועל של היועץ המשפטי, מינהל מקרקעי ישראל
עובדיה אלה סמנכ"ל כספים, מקורות
שמעון טל סמנכ"ל הנדסה, מקורות
עו"ד חגי עינת יועץ משפטי, מקורות
תקוה נוימן איגוד הצרכנים
יעל גויסקי אדם, טבע ודין
רקפת כץ החברה להגנת הטבע
דוד וקסמן מנכ"ל IDE טכנולוגיות בע"מ
מאיר אלעזרא ועד עובדים, מקורות
יוסי ברכמן מעגן מיכאל
רונית זגה המכון הישראלי לדמוקרטיה

אתי בנדלר
שרי אברמוב (מתמחה)

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. הצעת חוק להרחבת מקורות המים בישראל באמצעות הקמת מפעלים להתפלת מי ים, התש"ס-
1999 (של חה"כ מ' שטרית).



הצעת חוק להרחבת מקורות המים בישראל באמצעות הקמת מפעלים להתפלת מי ים, התש"ס-1999

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק להרחבת מקורות המים בישראל באמצעות הקמת מפעלים להתפלת מי ים, הצעת חוק של חבר הכנסת מאיר שטרית, שאושרה על-ידי מליאת הכנסת בקריאה מוקדמת והועברה לוועדת הכלכלה. חבר הכנסת שטרית, בבקשה.

תודה אדוני. אני רוצה להציג את העניין כי אני מעוניין שאתה תשתכנע במהות של הצעת החוק הזאת. אני עבדתי על העניין הזה די הרבה זמן.

אולי ההצעה שלך מקבלת עכשיו דחיפה רצינית לאור גילוי מקורות גז מול חופי ישראל, כי אחת הבעיות בהתפלה היא אנרגיה. אם תהיה לנו אנרגיה זולה אז אולי אפשר יהיה להתפיל ביתר קלות.

אבל גם זה לא בעיה.

הצעת החוק הזאת הוגשה על-ידִי ועל-ידי השר יוסי ביילין בכנסת שעברה. לצערי הכנסת התפזרה לפני תום המועד ולכן לא הספקנו להגישה אפילו לקריאה טרומית. אני הגשתי אותה מחדש בכנסת הזאת ולהפתעתי השר יוסי ביילין, כראש ועדת שרים לחקיקה, דווקא הצביע בוועדה שלו נגד החוק. אבל בכל זאת הכנסת חשבה אחרת וזה עבר ברוב במליאה.

אני מבקש, ברשותך, להציג את תפיסת העולם שעומדת מאחורי הצעת החוק הזאת. אני חושב שאנחנו נתונים בבעייה אדירה. החומר בו נתקלתי מבוסס על מחקר שנעשה לצורך העניין הזה.

המצגת שערכנו פה מסבירה באופן מקיף את תפיסת העולם, מדוע, איך ומה. אני אעבור על הדברים אחד, אחד, בין 15-20 דקות. אציג שקפים שהוכנו בעניין. פה יש ניסיון של 120 מדינות המשתמשות במים מותפלים כמקור מי שתיה.

משני מחקרים של חברת הייעוץ ארתור אנדרסן; דוח שנעשה על-ידי תה"ל, יש בפני את הספר העבה הזה; ודוח המכון ללימודים אסטרטגיים-פוליטיים בישראל.

חבר הכנסת שטרית, אני זוכר איזה מיצג שהיה בחדר סיעת הליכוד. זה התייחס לנושא הזה, נכון?

אמת, אני והשר יוסי ביילין עשינו את זה בחדר סיעת הליכוד.

אני חושב שהחתמתם גם כמה חברי כנסת על הצעת החוק, ואני חושב שחתמתי לכם.

נכון, בכנסת שעברה.

תוכנית - - - ; דוח של הוועדה הציבורית בישראל על רפורמה בענף המים; תה"ל תכנון המים; בדיקת היתכנות. עד כאן מקורות המידע שלנו.

מה המצב של היצע מול ביקוש מים באיזור? הגרף מציג את הביקושים של מים. אמנם לא יכלתי להעביר את הצבעים לשקף. זה מראה את המצב בביקוש המים בישראל: מה ההיצע לעומת הביקוש. רואים שבשנת 2,000 ההיצע מגיע כבר כמעט למלוא המיצוי שלו. רואים באמצע את ירדן - היצע מול ביקוש; ופה את הפלשתינים - היצע מול ביקוש. אתם רואים את הפער הגדול בין ההיצע שיש להם לבין הביקוש אצלם, שהולך וגדל בצורה דרסטית כמעט.

כמות המים שתחסר על-פי הנתונים, רואים שבעצם תוכנית האב של המים בישראל קוראת כבר היום להקמת מפעל התפלה. כשאני אומר היום, מדובר כבר על כמה שנים אחורה. תוכנית-האב נעשתה בשנת 1997, אם אני לא טועה. פה מראים את הפערים: כך היה ב-1995, ב-2000 הפער הזה מאוד מאוד מצטמצם. כפי שתיראו תיכף בנתונים נוספים - - -

חבר הכנסת שטרית, בכמה כסף מתפילים קו"ב מים בטכנולוגיות של היום?

53 סנט, כולל הכל. יש בידי מיכרז, אני יכול להראות לך אותו, שיצא לאחרונה בפלורידה על-ידי הממשל המקומי. זו אחת ההצעות שהוגשה למיכרז, שלא זכתה. המיכרז מפורט על כל פרטיו. הם הקימו שם מיתקן של כ-50 מיליון מטר קו"ב מים בשנה. העלויות של המים על-פי המיכרז הן 53 סנט לקו"ב, כולל הכל: כולל השקעה ואנרגיה.

"במרבית מקורות מי התהום של ישראל יש הרעה באיכות המים והמצב חמור מאוד באקוויפר החוף", זה נאמר כבר ב-1998. "המים הם הבסיס לחיים, בלעדיו לא יכול להיות פיתוח ולא שלום", זה מהניו-יורק טיימס. אני מביא ציטוטים מהאווירה הכללית וקצת נתונים. "השליטה של ישראל על מקורות המים של הפלשתינים הופכת שנוייה במחלוקת, כמו שליטתה באדמותיהם, אבל למים יש סדר יום משלהם, לאור העובדה שבעוד 10 שנים לא יהיו מספיק מים לכולם", זה מהוושינגטון פוסט ב-21.10. הנושא של בעיות המים בישראל מקבל ביטוי גם בעולם כולו.

ישראל שואבת, כפי שתיראו בנתונים, 1/3 מאספקת המים שלה מהכינרת ו-2/3 מהבארות. ומה אומרים המומחים על זה? "בשנת 1991 63% ממי התהום של בארות באיזור תל-אביב נמצאו מזוהמים, הרבה מעל הסטנדרטים המקובלים בעולם. מי הכינרת מחייבים שימוש בכמות כה גדולה של כלור, כדי להופכם ראויים לשתיה, עד כי מומחים חושבים שרמה גבוהה של כלור יש בה מרכיבים מסרטנים". הכל מצוטט מהמכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים בירושלים.

בשנת 1989: "זיהומי המעיים שמקורם במימי הכינרת גרמו ל-1,300 איש לחלות בצורה חמורה. שנתיים לאחר מכן התפרצות שניה של אותה מחלה גרמה למותם של 200 אנשים. מדובר על איכות המים בארץ במצב הנוכחי.

על הדבר הזה לא הייתי חותם. זה השערה, ש-200 אנשים מתו מזה.

תה"ל 1997 - על זה כן תחתום? - "ל-20% מהבארות של ישראל רמת מליחות גבוהה כל-כך שבגינה היה נאסר שימוש בהם בארצות-הברית וברוב מדינות אירופה. שיעור מליחות זה עולה באופן קבוע לאור שאיבת יתר ממקורות המים הקיימים. רמת המליחות הגבוהה גורמת לכך ששיעור ניכר של מי השופכין בישראל אינם מתאימים אפילו לשימוש חוזר למטרות חקלאיות".

מה שהם רוצים פה לומר, שמאחר ורמת המליחות כל-כך גבוהה, גם במים הקולחים שמטוהרים אי אפשר להשתמש בחקלאות בגלל רמת המלחים הגבוהה כל-כך. לכן זה גם פוסל את האפשרות להשבה של מי קולחין. כך אומר תה"ל, לא גורם חיצוני. אני מעריך אותו כאחד המומחים למים.

מהילת כמות משמעותית של מי ים מותפלים טהורים במצאי המים הנוכחי של ישראל יכולה להיות פיתרון יעיל וכלכלי לחלק ניכר מבעיות איכות המים של ישראל. רוצה לומר שהתפלת המים היא לא רק אספקה נוספת של מקורות מים אלא גם מאחר ומים מותפלים הם למעשה מים 100% טהורים, ערבובם במים הקיימים בארץ תוכל לשפר את איכות המים הרגילים לשתיה בצורה מאוד משמעותית בהשוואה למצב הקיים היום.

בישראל נצרכים מידי שנה 540 מיליון מטר קו"ב מים לשתיה. צריכה לנפש בישראל - 100 מטר מעוקב קו"ב מים בשנה. בירדן - 50 מטר מעוקב לשנה. ברשות הפלשתינאית - 30 מטר מעוקב לשנה. הביקוש למים בירדן, עזה והגדה המערבית ימשיך לעלות ככל שרמת החיים תעלה ותשתפר, וכבר רואים את זה. לדעתי מאז שהמחקר הזה נעשה ועד היום רואים כבר את הגידול בביקוש וזה מחריף את הוויכוח בינינו לבין הערבים באיזור.

בתי-אב באיזור תל-אביב משלמים היום בין $1 ל-$1.56 למטר קו"ב מי ברז. מדובר על הצריכה מעל 8 קו"ב. על 8 הקו"ב הראשונים ברוב הרשויות המקומיות נדמה לי שמשלמים 1.50 שקל, על 8 מטר הקו"ב הבאים - 2 ומשהו שקלים, ועל 8 מטר קו"ב הבאים - 4 ומשהו שקלים. זה לצריכה ביתית.

5 שקלים פסיק משהו.

ההוצאה הממוצעת לנפש בשנה עבור מי שתיה היא $100. בהתפלה, ב-0.63 - הנתונים האלה נאספו לפני כשנתיים - אתה מקבל 1,000 ליטר מים מינרליים, שאתה קונה אותם היום ב-3 שקל לבקבוק. (משלמים דולר לליטר מי שתיה בבקבוקים מינרליים).

מה עשינו עד עכשיו? ברור לנו שכמות המים הקיימים לנפש מוגבלת והיא הולכת ומתמעטת. איכות המים בארץ נמוכה יחסית וממשיכה להידרדר. שאיבת היתר מאקוויפר החוף מאיצה את ההידרדרות בכמות ובאיכות.

אלה,אגב, דברים שמקובלים לדעתי על דעת כל המומחים למים.

הביקוש למים יילך ויעלה באופן דרמטי עם השיפור ברמת החיים של תושבי האיזור, בעיקר הפלשתינאים והירדנים. יש דרך אחת בלבד, לדעתי, למרות כל ההתפתלות מסביב - - -

חבר הכנסת שטרית, האם אתה בהמשך תבחן גם את החלופה של ייבוא מים מטורקיה?

לדעתי זה חלופה לא רצינית, מצחיקה בעיני, אם אתה שואל אותי. להביא מים באוניות מטורקיה?

אולי זה יותר זול. אני לא יודע.

זה אולי יותר זול. זה פשוט מצחיק. מכל בחינה שהיא אותי זה מצחיק. יכול להיות שזה יותר זול בשנה הראשונה אבל אחר-כך כשלא ירצו יותר להביא מים אנחנו נהיה תקועים בלי חסדי הטורקים. הגיעה לא מזמן לארץ חברה אמריקאית מאלסקה, שמציעה להביא מים מהאגם הטהור ביותר באלסקה, מניו אינגלנד שליד אלסקה. הם קיבלו זיכיון ל-5 ביליון מטר קו"ב של אגם שנחשב הטהור ביותר בעולם, עם מי שלגים טהורים. הם מוכנים להביא את זה מאלסקה במיכליות.

לדעתי הפיתרון האולטימטיבי היחידי - חבל על הזמן שמבזבזים כשהולכים מסביב - זה התפלת מי ים. יש לנו מקור מים בלתי נדלה. בעולם זה דבר שמקובל היום מאוד.

מה היתרונות של התפלת מי ים? שימוש במשאב טבעי בלתי מוגבל, מים מהים התיכון. זה המקור היציב ביותר לאספקת מים. זה לא קשור לבצורת, לא קשור לשום קונפליקט פוליטי ויביא להגדלת כמות מי השתיה הכוללת בהתאם לצרכים הקיימים.

אפילו ראש הממשלה לשעבר שמיר אמר שהים הוא אותו ים.

איך אמר ערפאת? הוא שלח אותנו לשתות את מי הים. אז נשתה.

שיפור משמעותי באיכות המים, זהים לאלה של מים מינרליים ואיכותיים הרבה יותר ממי ברז הקיימים היום.

זאת אומרת, להתפלה יש יתרונות מכל בחינה שהיא. גם מבחינת החופש שלנו בצריכת המים, גם מבחינת הכוונת הכמות לכל כמות שרוצים, גם העובדה שמקבלים מים טהורים הרבה יותר, שאפשר לערבב אותם עם המים הקיימים ולשפר את איכות מי השתיה בארץ, וגם כפיתרון הסכסוך - זה תורם ליצירת שלום באיזור, כי אחת מנקודות המחלוקת העיקריות שלנו עם הפלשתינים ועם הסורים היא מקורות המים. נושא המים מופיע היום בעוצמה בדיונים על הסכמי השלום.

בזמנו של בן-גוריון מפעל זרחין הרי פעל.

יש עוד סיבות. התפלת מי ים תביא לשיפור משמעותי גם באיכות היצע המים הקיים, עם הימנות המים עם מי המוביל הארצי. התפלת מי הים תביא לא רק להגדלת מי השתיה אלא גם להגדלת כמות המים לחקלאות ולתעשיה, מכיוון שאז ניתן יהיה למחזר את מי השופכין שחלקם היום לא ממוחזרים.

התפלת מי הים בישראל תוכל להביא להפחתת הלחץ של המשאבים הקיימים ומניעת הנזק של שאיבת יתר מאקוויפר החוף. אני חושב שגם בתקופה של שפל, לדעת מומחים, כדאי ושווה להתפיל מים ולהחדיר אותם לתוך הבארות באקוויפר הקיים כדי להקטין את רמת המליחות ולשפר את איכות המים.

מה דרוש לצורך התפלת מי ים? במחקר שנעשה לצורך העניין הזה על-ידי Center for middle east peace, מתוך זווית ראייה על מכלול מהלך השלום באיזור, מומחה אמריקאי ערך מחקר על העניין הזה. זה מה שאני מציג בפניכם: הקמת 5 מתקני התפלת מים במשך 25 השנים הבאות לאורך קו החוף של הים התיכון באתרים הבאים: חיפה, חדרה, תל-אביב, אשקלון ועזה. תיכף אסביר למה דווקא שם. בשלב הראשון ייבנו שניים בלבד, בחדרה ובעזה. כל יפעל ייצר כ-100 מיליון מטר קו"ב בשנה. הרעיון הוא לייצר תוספת באמצעות חמשת המיתקנים האלה של 500 מיליון מטר קו"ב, בעצם להגדיל את כמות המים שיש בארץ פי 1.5.

למה נבחרו המיקומים הללו? רואים פה את מפת ישראל. המיקומים של האתרים המוצעים לעניין הזה נוחים לחיבור עם קו המוביל הארצי. חיפה, חדרה, תל-אביב, אשדוד ואיזור עזה נבחרו כי כולם קרובים לתחנות כוח חשמליות, במטרה לאפשר שימוש משותף בתשתית, במיתקנים ובאנרגיה, ולהשיג חיסכון ומזעור נזק סביבתי נוסף.

צריך לדעת שאנחנו לא לבד בעניין הזה. הרשות הפלשתינית עובדת די קשה היום לנסות לקדם הקמת מיתקן התפלה בעזה. צריכים לדעת את זה. יכול להיות שנמצא את עצמנו בפיגור אחרי עזה. לדעתי הזמן פה משחק לרעתנו ורצוי שאנחנו נזוז יותר מהר. אנחנו מסוגלים לעשות את זה הרבה יותר מהר.

כמה זה עולה? עלויות הייצור נוחות. טכנולוגיה מתקדמת היא הסיבה לכך שהתפלת מי ים היא אלטרנטיבה יעילה כלכלית. עלות ייצור 1,000 ליטרים - לפני 10 שנים זה עמד על $1.5 לליטר, היום זה עומד על $0.63 וצפוי להגיע לחצי דולר, כלומר ל-50 סנט. אני אומר לכם שבמיכרז בפלורידה זכו כבר אלה שהציעו ב-53 סנט למטר קו"ב. הדברים הם כבר לא באוויר, הטכנולוגיה משתפרת כל הזמן וככל שהיא משתפרת המחיר יורד.

הטכנולוגיה משתפרת בשני מובנים. זה עובד בשיטת אוסמוזה הפוכה, או כל שיטה אחרת. יחידות הסינון משתפרות בצורה מאוד משמעותית. ככל שמייצרים כמויות יותר גדולות זה מוריד את המחיר פר יחידה. לכן גם יש יכולת להציע את זה במחיר יותר נמוך.

איפה עשו את המיכרז שבו זכה מי שהציע עלויות של 53 סנט למטר קו"ב?

זה היה לגבי פרוייקט ב-Tampa bay.

עלויות התפלת מי ים בסנט למטר קו"ב אחד בשנים 1984-2000: בשקף הזה מראים מה קרה במחירי המים במקומות המותפלים בשנים הללו. בין 2000-2010 זה יגיע ל-$0.53, ולדעתי גם ימשיך לרדת בעתיד.

עלות הקמת מיתקן אחד בחדרה מוערכת ב-300-350 מיליון דולר, והוא ייצר כ-100 מיליון מטר קו"ב מים בשנה.

החזר השקעה בבנייה ובתפעול השוטף יוסיף פחות מאשר 4% לעלות השנתית שכל אזרחי ישראל משלמים היום עבור מי הברז שהם שותים. לעומת זה הקמת המפעל תגדיל את כמות מי השתיה ב-20%. זאת אומרת, ברגע שיהיו 5 מיתקנים כאלה זה כמעט יכפיל את כמות המים בארץ.

עלות הקמת מיתקן התפלה על חוף הים, סיכום עלויות הקמה ל-1,000 ליטר: פה מראים תחשיב איך מגיעים למחיר של 63 סנט למטר קו"ב מים. העלות של ההון היא 17 סנט, אנרגיה - 26 סנט, ותיפעול 20 סנט, בסך הכל העלות מגיעה היום כבר לפחות מ-63 סנט. כאמור במיכרזים האחרונים הציעו כבר 53 סנט למטר קו"ב.

עלות ייצורו של 1,000 ליטר היא 0.63 סנט. בפעם הבאה שתשלמו 3 שקל על בקבוק של מים מינרליים תחשבו שאפשר לייצר אלף ליטרים כאלה ב-53 סנט.

למה אנחנו מחכים? בשנות ה-80 היתה הפרטת מוסדות ממשלתיים רבים. בשנות ה-90 התחילו תקשורת, הפרטה ותחרויות. התחום היחידי שנשאר סגור זה מים. לדעתי היום גם "מקורות" הבינה שבעצם אין מנוס והפחד שלהם מפני תחרות אלטרנטיבית, שמישהו יבוא ויקים מיתקני התפלה ויתחרה בהם, אני חושב שהם עברו מתחת לגשר הזה.

אני רוצה לציין שבממשלה הקודמת, בשנה שעברה, היתה החלטת ממשלה שקובעת שהמדינה תתפוס אתרי קרקע לאורך חוף הים כדי להקים מיתקני התפלה. למרות שבאופן קונסיסטנטי נציגי האוצר תמיד התנגדו למיתקני התפלה, ועד היום הם מתנגדים להתפלה, אני כשר אוצר תמכתי אז בהחלטת הממשלה, מאחר ואני קבעתי את הקו. אז הממשלה קיבלה החלטה חיובית והורתה לשר התשתיות לתפוס קרקעות כדי להתחיל לטפל בהקמת מיתקני התפלה. ואכן משרד התשתיות פועל בעניין הזה. לדעתי לא בקצב הראוי.

אבל מיתקן התפלה לא חייב להיות על שפת הים, ליד המים. אפשר עם צינור למשוך מים.

אפשר, אבל זה המיקום האידיאלי. מאחר וכל תחנות הכוח צמודות לחוף הים בארץ, בגלל מיתקני הקירור, אז הדבר ההגיוני ביותר הוא להקים את מיתקני ההתפלה לידם. יש גם מיתקני אספקת אנרגיה קרובים מאוד. לא רק זה אלא שגם המוביל הארצי עובר לאורך הקו הזה ואז קל מאוד להתחבר אליו.

בעניין של אספקת האנרגיה, מה שמספק למשל פחם לחדרה יכול לספק גם אנרגיה לתחנת התפלה.

אני רוצה לומר מה אמרו אנשים שמומחים למים. נציב המים של ישראל, מר מאיר בן-מאיר, אמר "זאת פצצת זמן ואם עמי האיזור לא ישכילו להבין את הצורך בדיון משותף למען יימצא הפיתרון לבעיית מחסור המים, מלחמה באיזור היא בלתי נמנעת".

"אני לא יכול לדמיין מדוע תצא ארצי שוב למלחמה אי פעם עם ישראל, אלא רק עניין סוגיית המים".

זה מדגיש את ההתייחסות של אנשים לבעיה הזאת, שהיא חריפה באיזור.

סוגיית המים היא אחד מהסעיפים שנדונו בהסכמי אוסלו. ישראל הפכה תלויה בצורה קיצונית במקורות המים שבגדה. 83% מכמות המים שנמצאת בשטחים המוחזקים משמשת לצורכי ישראל. ישראל מספקת 40% מצרכיה ממקורות מים שנמצאים בשטחים המוחזקים. כך שבעצם הדבר הזה ישחרר אותנו בכלל מכל הוויכוח על מקורות המים.

כולל רמת הגולן או לא כולל?

כולל רמת הגולן.

אם כך אתה תומך, חבר הכנסת רז.

אני תומך עוד לפני שבאתי.

אין סיבה שמים יהוו מכשול לשלום. יכול להיות מצב שבו יהיו מספיק מים לכולם. התפלת מי הים היא ברת מימוש ואפשרית בכמויות בלתי מוגבלות.

העובדה שישראל לא זזה בעניין התפלת מים נראית לי, אני לא רוצה להגדיר את זה במילים בוטות, אבל בעיני זה נראה טפשי. הזמן בעניין הזה לא משחק לטובתנו. אדוני היושב-ראש, ביקשתי לזמן לישיבה היום את מר דוד וקסמן, שהוא מנכ"ל חברת IDE, חברת-בת של כי"ל, שהקימה כבר בכל העולם, חוץ מישראל, מיתקנים רבים להתפלה. רק אין נביא בעירו. הבאתי אותו כדי שיסביר שהדבר הזה יתכן, שעובדים מיתקנים כאלה בכל העולם. הם הקימו עכשיו מיתקן גדול בקפריסין, של 15 מיליון מטר קו"ב. הם הקימו 300 מיתקנים בכל העולם, שכבר קיימים ועובדים. לכן בעיני זה טפשות אדירה שמדינת ישראל זוחלת ומתגלגלת לאיטה, לעשות עוד קולחין, ועוד צינור, ופחות צינור, ונלחמים עם הירדנים, עם המצרים ועם הפלשתינאים. הדבר הזה מחייב פיתרון שורשי. זה גם נכון לעשות.

אם יש חזון למדינה הזאת ואם יש חזון למנהיגות שלה, צריך מישהו ליטול את השור בקרניו ולהקים לאורך החוף 5 מיתקני התפלה. זה גם ייתן עבודה וגם ייצור פיתרון. אגב, על-פי הצעת החוק שלנו, ולדעתי גם על-פי ההיגיון, לא צריכים פרוטה ממשלתית אחת לעניין הזה. זה כל היפה שבעניין. לא צריך שהמדינה תשקיע אפילו שקל בעניין. יזמים פרטיים מכל העולם דופקים על דלתותינו. החברה הזאת, IDE, גם כן. הם רק מבקשים - - -

חוץ מהקצאת קרקעות בכל מקרה.

בוודאי שצריך קרקע, אבל זה שולי. מה זה הקצאת קרקע?

כדי להשקיע את כספם ולהקים מיתקני התפלה יזמים צריכים רק דבר אחד: שייתנו להם את האפשרות. או יתחייבו לקנות מהם את המים, או לחילופין את האפשרות למכור מים באופן פרטי ולהתחרות עם אחרים.

הצעת החוק שהגשתי נועדה לתת push לעניין הזה. הצעת החוק קובעת ששר התשתית יהיה חייב תוך שנה להביא לכך שתוקצה קרקע ושתוקם רשות להתפלת מים, כמו רשות איזורית למים. אותה רשות תקבל אפשרות גם להקים מיתקני התפלה וגם למכור מים והמדינה מתחייבת לקנות את המים שייצרו, במחיר שייקבע כמובן במיכרז. השר רשאי באמצעות תקנות, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע את מחיר המים, בהתחשב במחירי העלויות בעולם וברווח סביר. היום צריך כבר ליצור פרוייקט קטן, מקדים, מיידי כדי להוכיח את ההיתכנות, את אפשרות ההפעלה המיידית. אחרי זה יבואו אחרים שיעשו מיכרזים, שיתחרו, שילחמו זה עם זה, שיורידו את המחירים. החוק נועד לתת push לעניין הזה. לדעתי כל עיכוב בעניין הזה הוא עיכוב טפשי.

אגב, במסגרת המחקר הזה תה"ל הכינה כבר מחקר מאוד מעניין לגבי התפלת מים בישראל. הוא מונח לפני. שם ההמלצה היא חד-משמעית: חבל פשוט על הזמן, צריך לגשת להתפלת המים לאלתר.

"מקורות" היום תומכת באותו עניין. כולם מדברים על הצורך התפלת מים ולא עושים דבר. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת תיתן push רציני לעניין.

אני מבקש שהוועדה תעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אני מציע שלא נרד לפרטי הפרטים של הצעת החוק בשלב הזה. אם נעבור את הקריאה הראשונה בכנסת, נחזור לפה ונדון סעיף, סעיף, שלב, שלב, נחטט בכל קטע ואז אני חושב שאפשר יהיה לשבת עם כל מי שירצה, כל מומחה, כי אז זה יהיה רציני וכל החלטה תהיה החלטה. אני מקווה שאז נוכל לחפור את הגשר.

אני רק מבקש שתינתן רשות דיבור למר דוד וקסמן, שהוזמן על-פי בקשתי, להציג מה הם עושים.

תודה רבה, חבר הכנסת שטרית. אני כבר נתתי למר אלה לדבר. אחר-כך גם מר וקסמן יוכל לדבר.

אני משנה למנכ"ל "מקורות". אנחנו בהחלט בעד קידום נושא התפלת המים במדינת ישראל. כדי לפשט את העניין, אנחנו מציעים שזה יוטל על רשות המים הארצית. יש רשות מים ארצית על-פי חוק. מאחר ומדובר על כך ש"מקורות", אותה רשת מים ארצית המטפלת במוביל הארצי, היא שתקלוט את כל כמיות המים, היא שתקנה את המים, והממשק הזה בין מי שיתפיל את המים, אותו יזם שיקים את המיתקן ויתפיל את המים, לבין מי שיקנה - כדי לקצר את כל הביורוקרטיה אני חושב שמן הראוי להטיל את זה על "מקורות" כרשות מים ארצית, שתוציא את המכרז. היא לא תקים את המיתקן, יזמים יקימו את זה. היא רק תיצור את הממשק ותקצר את כל התהליכים לדעתי.

האם "מקורות" היא חברה ממשלתית ב-100% עד היום?

כן. "מקורות" היא חברה ממשלתית.

אגב, הצעת החוק מאפשרת את זה. היא נותנת לשר התשתיות את הסמכות לעשות את מה שמר אלה מציע.

היא חברה ממשלתית, אבל יש הפרדה ברורה בין "מקורות" כחברה לבין רשות המים הארצית על-פי חוק. רשות המים הארצית פועלת לפי חוק המים ואילו "מקורות" הוסמכה כרשות המים הארצית. זאת ההצעה שלנו.

אני ברשותך אציג כמה שקפים.

אני לא ידעתי אבל עכשיו הוא סיפר לי שהם השתתפו במיכרז של Tampa והם יצאו במקום השני במיכרז.

ההערכה שלנו היתה שפשוט המחיר היה נמוך מדי. אנחנו הצענו כמה סנטים בודדים יותר.

אתה אומר שאלה שזכו יפסידו כסף כי הם הציעו הצעה טובה מדי?

הערכתנו שהם לא ירוויחו בכלל בגלל ההפרש הזה. הם עשו להערכתנו טעות. אנחנו בדקנו שם. כל המיכרזים בארצות-הברית הם מיכרזים פתוחים לציבור ואז אתה יכול לראות - - -

האם אתה יכול להציג לנו את הגוף אותו אתה מייצג?

אנחנו נקראים חברת IDE, "הנדסת התפלה" לשעבר. אנחנו חברת-בת של כימיקלים לישראל. נקראנו הרבה שנים לעשות התפלה. מי שהקים אותנו בשנת 1965 היה זרחין, על-פי פררוגטיבה של בן-גוריון.

אבל כבר לא עובדים בשיטת זרחין. עכשיו זה שיטה אחרת, נכון?

אנחנו התחלנו עם שיטת זרחין אבל ברבות הימים הגענו למסקנה שהיא לא כל-כך יעילה. אבל הוא בעצם אותו אדם שהביא וטבע את היסודות הראשונים של התפלה בארץ. בן-גוריון בזמנו תמך בחברה וראה בחברה נכס אסטרטגי. הוא הניח שבמדינה הצחיחה שלנו יהיה צורך בהתפלה. מסתבר שבישראל עד היום, לשמחתנו, או לדאבוננו, תלוי איך מסתכלים על זה, בעצם לא היה צורך כמעט בהתפלה, חוץ מאשר באילת. באילת את כל מיתקני ההתפלה הגדולים אנחנו עשינו.

אני מציג פה את מפת העולם. אנחנו התקנו 300 מיתקנים בכל העולם וגם החזקנו אותם. יש איים שלמים ומדינות שלמות שחיות רק מהמים שלנו. יש לנו פה מיתקן, הבאתי צילום, מהאיים הקריביים. אנחנו מחזיקים שם אנשים שלנו במשך 18 שנים. כלומר, לא זו בלבד שאנחנו התקנו את המיתקנים, אנחנו גם מתחזקים אותם. מקומות שלמים בעצם מסתמכים רק על המים שלנו ועל האחזקה שלנו.

גם בישראל עשינו מיתקן התפלה גדול באילת. עשינו את זה עבור "מקורות", בשיתוף פעולה עם "מקורות". זה אומנם לא הצילום שלו, זה מיתקן אחר בישראל, אבל תושבי אילת היום נהנים ממי ים. המיתקן עובד כבר 2.5 שנים. "מקורות" במקרה הזה מפעילה אותו.

מה ההפקה שלו?

זה מיתקן קטן יחסית, הוא עושה 3 מיליון קו"ב לשנה.

באיזה עלות אתם מייצרים באילת את המים המותפלים?

באילת אנחנו לא מייצרים בעלות כלשהי כי שם אנחנו רק התקנו את המיתקן עצמו.

כמה עולים המים באילת?

אנשי "מקורות" מניחים שזה עלה, בגלל שזה מיתקן קטן, בין 70-80 סנט.

התושבים משלמים 4 שקלים.

הטענה האלטרנטיבית העיקרית הרי אומרת שאנחנו עוד לא מיצינו את כל האפשרויות לניקוי מי שופכין ומים ניגרים אחרים ואת זה צריך לעשות עוד לפני שמגיעים להתפלה.

התשובה היא, וזה מנסיוננו בעולם, שאין פיתרון אחד שהוא פיתרון נכון. צריך לפעול בכמה מישורים בעת ובעונה אחת. אנחנו לא פוסלים, אנחנו חושבים שנכון שצריך לעשות את הטיפול בקולחין, אבל צריך ללכת גם להתפלה. הפיתרון הוא פיתרון כולל. זה מה שנהוג בעולם. אגב, ב-Tampa bay אותו דבר. הם גם מטפלים בזה וגם עושים דברים אחרים. אין פיתרון אחד שבעצם הוא פיתרון יותר טוב.

התהליכים לוקחים הרבה זמן. אנחנו עוסקים בתשתיות. אנחנו עוסקים בקבלת החלטות שהן פסאודו-פוליטיות ולכן ברגע שמתחילים לוקח בין 2-5 שנים עד שמקבלים את המים הראשונים.

למה התפלה? אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת שטרית. אני אומר, יש לנו פיתרון שהוא גם פיתרון כמותי וגם פיתרון איכותי. מקבלים פשוט מים יותר טובים. זה לא תהליך חדש. זה תהליך ידוע בעולם כבר עשרות שנים. אין פה איזה פיתוח טכנולוגי יוצא דופן אלא פשוט התקדמות וחדשנות.

מחירי מים טבעיים אנחנו יודעים שלפעמים הם יותר יקרים מאשר מים מותפלים. אנחנו רואים את המחירים. חבר הכנסת שטרית הראה בדיוק את תנועת מחירי המים. אנחנו מגיעים היום למחירי מים שהם באמת סביב ה-50 סנט למטר קו"ב.

אנחנו רואים גם גמישות תפעולית בייצור. יש לנו מיתקן שכאשר לוחצים על הכפתור הוא עובד וכשרוצים מפסיקים אותו, עושים מה שרוצים. זאת כמות שניתנת לשליטה בידי מקבל ההחלטות, לבצע את מה שהוא רוצה. זה מה שאנחנו בעצם צריכים.

ויש לנו מיהול איכותי, שחבר הכנסת שטרית ציין, שאנחנו יכולים לקחת את המים האיכותיים האלה ולמהול אותם במים פחות טובים על מנת לקבל סך הכל מים ממוצעים טובים.

ב-Tampa bay המחירים הם53-55 סנט למטר קו"ב. אנחנו רואים שבטרינידד היום מגיעים ל-70 סנט. תיכף אני אציג את הפרוייקט שלנו בקפריסין. אנחנו זכינו במיכרז, אנחנו הולכים לספק לממשלת קפריסין 15 מיליון קו"ב לשנה במשך 10 שנים. שם המחיר הוא קצת גבוה כי זה רק ל-10 שנים. זאת היתה טעות של ממשלת קפריסין, אבל זה מה שהיא רצתה. 10 שנים מצד אחד, ומצד שני אנחנו צריכים גם לטפל בתשתיות, כמו צינור ארוך מאוד של 12 קילומטרים. כל זה נכנס למחיר המים ולכן זה קצת היטה את המחיר. אבל המחיר האמיתי, אם אנחנו נשווה לישראל, הוא בדיוק באותה סביבה שעליה דיברנו קודם, בין 50-60 סנט.

כאן לא יהיו צינורות ארוכים?

לא מפיק המים הוא שמבצע את הכנסת צינורות. זה עלויות נוספות. אבל בקפריסין לא היתה ברירה. שם לא היו תשתיות, לא היה כלום ואנחנו הקמנו את הכל מהתחלה. שם אין מוביל ארצי, אין כלום.

ל"מקורות" יש כבר צינורות. הוא לא צריך עוד. הבעיה היא אספקת מים לצינור. זה יצטרף לצינור של "מקורות".

אנחנו מניחים שבישראל אנחנו מגיעים לבין 50-60 סנט למטר קו"ב, תלוי כמה שנים ירצו לבצע את זה.

אני רוצה להסביר קצת מה עשינו בקפריסין, בכמה מילים. אעשה את זה בקצרה. מי שמכיר את קפריסין, זה ליד שדה התעופה של לרנקה.

אקח את הוועדה לקפריסין לראות את זה.

על חשבון מי? על חשבון יזמים?

מה פתאום. לא תדאג, זה לא על חשבון יזמים.

בוא לאילת קודם, תראה את המיתקן באילת.

בקפריסין ההתחייבות היא של ממשלת קפריסין. גודל המיתקן הוא 42 מטר קו"ב ליום. זה יעלה ל-50. התרגום הוא בעצם בסביבות 15-17 מיליון קו"ב לשנה. זה בערך שליש ממה שמתכוונים להקים במדינת ישראל באתר אחד. אבל צריך לזכור, המיתקנים האלה מתקיימים מודולרית כך שאפשר להוסיף עוד יחידות.

עד איזה גודל? יש גודל מקסימלי?

יש גודל יחידה, בערך כמו באילת היום, שזה 10,000 קו"ב ליום.

שואלים פה למה ב-B.O.O.T יש עוד O.

זה Built on operated transfer. יש כל מיני הסדרים. לא רציתי להיכנס. יש B.O.O.T ויש עוד כל מיני שמות אחרים. זה מה שאנחנו עושים בקפריסין כי אנחנו נהיה שם הבעלים במשך 10 שנים.

כמו שאמרתי גודל מיתקן אחד בודד הוא בסביבות 10,000 קו"ב ליום. באילת יש יחידה אחת. בקפריסין תהיינה 5 יחידות. ב-Tampa bay יהיו עוד יותר יחידות. בעצם זה שכפול. אין יחידות יותר גדולות היום בעולם. באילת יש את היחידה העובדת הכי גדולה בעולם. מודול אחד הכי גדול בעולם.

אנחנו משתמשים בטכנולוגיה של אוסמוזה הפוכה. משך ההקמה תהיה 18 חודשים. אנחנו בתחילת שנה הבאה כבר ניתן מים לממשלת קפריסין.

מה בעצם ההתחייבות של הממשלה? אנחנו ניראה מה ההסדרים. הממשלה התחייבה לרכישת מינימום, למרות שהמיתקן יותר גדול, לקנות מינימום של 36,000 קו"ב ליום. יש למדינה אופציה לרכוש את המיתקנים. אם המדינה תחליט שבמרוצת עשר השנים היא רוצה לרכוש ולתת למפעיל פרטי אחר להפעיל את המיתקן, היא יכולה לעשות את זה. היא צריכה להודיע לנו 6 חודשים מראש. יש נוסחה כמה כסף אנחנו מקבלים בתמורה. היא גם נתנה לנו מכתב אשראי בנקאי לתשלום 25% מהתמורה. זה הסדר רק כדי שיהיה יותר נוח בנושא של גביית הכסף.

מה המבנה העסקי שאנחנו יצרנו? אנחנו הקמנו איזה joint venture בין שתי חברות ישראליות. אנחנו נותנים את ציוד ההתפלה והשותף שלנו נותן את הצנרת היבשתית, עבודות ימיות והנדסה אזרחית. זה מה שיקרה בארץ, אגב. תהיה עבודה אזרחית שתיעשה על-ידי קבלן, ותהיה עבודה טכנולוגית, שתיעשה על-ידי אחת מהחברות הטכנולוגיות. יש לנו ספקים אחרים שנותנים לנו ציודים שונים.

כאן אתם רואים איך זה ייראה בסיכומו של דבר. אנחנו רואים מין מבנה כזה של מיתקן ההתפלה. פה רואים טיפול מוקדם שצריך לעשות ופה יש בריכה. כלומר, מבחינה סביבתית אין שום בעיה. הגובה הוא נמוך, זה אסתטי, לא יפגע בשום דבר. גם אין בעיות אקולוגיות.

מה השטח הדרוש למיתקן כזה?

למיתקן של 50 מיליון קו"ב לשנה צריכים בסביבות 30 דונם. הצינור מחובר לים, קרוב לים. זה מיתקן מאוד אסתטי. בתוכו הוא נראה כערימה של משאבות ומערכת התפלה מאוד פשוטה.

את המשאבות מייצרים בישראל?

את המשאבות לא. כמעט את כל המיכשור יביאו מחוץ-לארץ.

זה גם חלק של ההתפלה. אני לא רוצה להלאות אתכם בפרטים. פה תהיינה המשאבות, פה יהיו המיתקנים. באילת יש מיתקן זהה לחלוטין. צריך רק לשכפל אותו.

יש לי עוד שאלה. כשהמיתקן עובד אתה מפיק את מלוא הכמות או שאתה יכול גם לכוון את כמות המים שאתה מביא? נניח אם "מקורות" נמצאת בחוסר מים והיא צריכה להפיק באותו יום רק 10 מיליון?

בגדול אפשר. לא ברמה של ימים, אבל בגדול בהחלט אפשר. אני דיברתי קודם על הגמישות. יש יכולת לווסת. יש לזה כל מיני מגבלות טכנולוגיות.

מה אנחנו מציעים בישראל? אנחנו מניחים שבישראל אפשר יהיה להתפיל מים בעלות של בין 50-60 סנט. אנחנו מניחים שמאותו יום שייתנו לנו את האישור, כולל הקרקע, אנחנו תוך 20 חודשים יכולים כבר להפעיל את מיתקן ההתפלה. אנחנו מניחים שצריכה להיות תקופת התקשרות שבין 20-30 שנה על מנת להגיע למחירים האלה.

למעשה אנחנו לא נזקקים לשום כסף ממשלתי. את הכסף אנחנו נקבל ממוסדות פיננסיים, במערכת של הלוואות רגילה. אנחנו נטפל בה בחוץ-לארץ. יש לנו פה את הסכם הרכישה עם ממשלת ישראל. אנחנו גם נקים את המיתקן, נקנה את הציוד ובעצם נוכל לתפעל במשך בין 20-30 שנה, כמובן בהסכם של התחייבות מינימום של הממשלה, מצד אחד, אבל מצד שני התחייבות שלנו לעמוד במשך כל תקופת ההסכם בהספקה סדירה של המים.

באיזה תשתיות תשתמש? איפה הצנרת? איפה הבריכות?

מ"מקורות".

קודם כל לא אמרתי "מקורות". אנחנו מתמחים בהקמת המפעל הזה.

אני רק שואל. הוא מסביר ומקים והכל, אבל הוא צריך גם להוביל את המים.

אתם תובילו. בשביל מה "מקורות" קיימת?

זה מחירי עלות?

זה מחיר המכירה לממשלת ישראל.

היתה פה שאלה לגבי התשתיות. אנחנו מקימים את המפעל עד פתח המפעל. מאותו שלב, אם אנחנו לא נתבקש - בקפריסין התבקשנו להוביל את המים 12 קילומטר אז אנחנו מובילים את המים 12 קילומטר, כולל הנחת צינור.

כמה זה עולה בקפריסין?

זה עולה 82 סנט, אבל גם ההובלה מייקרת וגם ההתקשרות רק ל-10 שנים. כאן אני מדבר על 20-30 שנים ושם רק על 10 שנים.

הצעת החוק מדברת על 25 שנים.

העמדה העקרונית של נציבות המים, והיא באמת עקרונית - אני בהחלט מקבלת את מה שהציע חבר הכנסת שטרית, שלא ניכנס עכשיו לדון בפרטים אלא נראה את התפיסה הכללית. לגבי הפרטים והתפירה המשפטית של כל העסק יש לי הרבה מאוד הערות אבל זה באמת עוד לא הזמן.

עקרונית אנחנו בעד התפלה. על דעת נציב המים זה דבר שאין ממנו מנוס וצריך לקדם אותו. אני בספק אם חוק יהיה הגורם שמדרבן. אבל אם כן, אין לנו התנגדות. אנחנו רוצים להביא לידיעת כל העוסקים במלאכה שאנחנו כבר נמצאים בעיצומו של תהליך. הממשלה עושה. זה לא נכון שהיא לא עושה.

מה היא עושה?

הם הולכים לקדם את הנושא של הכנת מיכרז. היתה החלטת ממשלה שצריך להכין מסמכי מיכרז להתפלה ועושים את זה.

ההחלטה התקבלה בממשלה הקודמת?

בממשלה הקודמת התקבלה החלטה והטילו על נציב המים להכין מסמכי מיכרז להתפלה.

באיזה כמות?

בהיקף של 50 מיליון קו"ב.

המדינה תיקנה את זה מהיזם?

הדברים עוד לא סגורים.

יש חוסר מים כזה, שכל כמות של מים נוספים זה טוב.

באיזה שלב נמצא הנושא של הכנת המיכרזים? אנחנו יודעים ששלב של הכנת מסמכי מיכרז יכול להיות גם 5 שנים.

מתי אתם מאמינים שהמיכרז הזה יהיה מוכן?

למה אתם לא לוקחים את המיכרז שפורסם ב-Tampa bay? הרי לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אם תירצו, אני יכול לתת לכם מתנה, את כל מסמכי המיכרז הבינלאומי שהוציאו ב-Tampa, שקיבלתי כשהייתי שר אוצר. קחו את המסמכים האלה, תעשו שיפוצים או תיקונים כפי שצריך ותוציאו אותם. אני ביקשתי אז לקבל אותם ושלחו לי כשר האוצר את כל המסמכים. אני יכול לתת לכם חבילה, מיכרז מוכן, ל-50 מיליון מטר קו"ב מים. אתם יכולים לשנות את הרכיבים המתאימים אבל לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. המיתקן הוא אותו מיתקן, הפרמטרים אותם פרמטרים.

אנחנו מעסיקים לצורך זה יועצים מקצועיים, שעשו כמה וכמה מיכרזים כאלה.

מתי אתם מאמינים שמסמכי המיכרז יהיו מוכנים?

קשה להתנבא מפני שכפי שאמרו כאן בצדק, האוצר עדיין ממשיך בהתנגדותו.

בשביל להכין מיכרז, ההתנגדות של האוצר לא מעלה ולא מורידה, כי זה עבודה שלכם. אתם תושפעו רק אם יחליטו לגנוז את הנייר הזה.

אדוני היושב-ראש, אם הממשלה תוציא מיכרז עד שנגיע לקריאה שניה ושלישית, אני מבטיח שאנחנו נעצור את העניין. המטרה שלי היא לגרום להקמת מפעלי התפלה. אם הממשלה באמת תראה פעולה ותוציא מיכרזים, אני אעצור את התקדמות החקיקה.

אני לא רוצה להתנבא.

אני מצטרפת לחברתי. עקרונית העמדה שלנו היא חיובית. בהצעת החוק מדובר על כך שתוקצה קרקע. נצטרך לחזור לממשלה לקביעת התנאים להקצאת הקרקע, כי בכל זאת מדובר פה על עלות + רווח סביר. הממשלה תצטרך להחליט באיזה תנאים הקרקע הזאת תוקצה.

לפני כשבוע ימים היתה ישיבה במועצה הארצית לתכנון ובניה והוצגו על-ידי נציבות המים חלופות במסגרת תמ"א 34 שדנה במשק המים. שם הוצגו שתי חלופות: אשדוד ואשקלון, כשני אתרים אפשריים לנושא ההתפלה. למעשה סוכם שם - אני עוד לא קיבלתי את הפרוטוקולים - שיוכנו ניירות שידברו על איתורים יותר ספציפיים כדי שאנחנו נוכל להתחיל לבדוק, כי אנו מעוניינים לתת קרקע פנויה ללא התחייבויות, ללא פיצויים ודברים כאלה.

מעבר לזה, יש נקודות משפטיות. אבל כמו שחברתי אומרת, זה לא הזמן. מדובר על מקרקעי יעוד. אבל כל זה ניתן להסדר בהמשך. אלה הדברים שיש לי לומר כרגע.

אני מרכז את תחום המים באגף התקציבים במשרד האוצר.

ההצעה של חבר הכנסת שטרית עלתה בוועדת שרים לחקיקה והממשלה, בפורום של ועדת שרים לחקיקה, החליטה להתנגד להצעת החוק. הנימוקים להתנגדות להצעת חוק הם בכמה מישורים.

מישור אחד, הממשלה, עוד בהיותו של חבר הכנסת מאיר שטרית שר, קיבלה מספר החלטות בנושא התפלה. האחת מהן, ממרץ 1999, לקדם את היערכות משק המים לעידן ההתפלה, ובכלל זה להקצות ולשריין שטחים על רצועת החוף ולהכין מסמכים למיכרז. הפעילות הזאת אכן נעשית בצורה די אינטנסיבית. יש הרבה מאוד בעיות סטטוטוריות בנושא של הקצאות קרקע. יש פה בעיות מול חברת חשמל, מול רשות הנמלים, מול הצבא. כלומר, לא פשוט להעמיד כל פיסת קרקע שאתה מתעניין בה כקרקע פנויה ונטולת בעיות. אבל אנחנו באמת מחכים לחוות דעת של מינהל מקרקעי ישראל.

על-פי תקנות הקרקעות לצרכי ציבור, 1943, אם צריך קרקע למטרה חשובה אפשר להפקיע בלי לתת פיצוי.

יש הסכם עם קצא"א באשקלון.

גברת אורה תמיר, אין הסכם. מדברים על כך שיש, אבל אין.

אני גם יכול לומר לך שהפקעה של קרקע שסמוכה לתחנת כוח קיימת, שאין לה ייעוד לבנייה והיא כרגע שטח פתוח, גם ערכה לא גדול מבחינת הפיצוי.

למשל מדברים על אותו מיתחם בקצא"א. צריך לזכור שמיתחם קצא"א הוא מיתחם ארצי של כל מיני תשתיות: של כימיקלים, של גפ"מ, של גז טבעי. יש הרבה מאוד תוכניות בדיוק על אותה קרקע.

דווקא טוב שיש שם מים, שאפשר יהיה לשפוך כשמשהו בוער, לכבות את השריפה.

הטענה היא הפוכה, שלא בטוח שאפשר להקים מיתקן התפלה ליד מה שמתוכנן שם מבחינת הכימיקלים בגלל הבעיה ההפוכה, של זיהום המים. אלה דברים שמצריכים בדיקה.

אני מניח שלאורך כל חוף הים התיכון, מראש הנקרה ועד הרצועה, אם רוצים להקים מיתקן התפלה אפשר למצוא שטח. למשל בחדרה יש שטח בסמוך לתחנת הכוח.

אנחנו לא אומרים שאי אפשר, נהפוך הוא. אנחנו בעד שיבדקו באמת את כל החלופות ושישריינו מספר אתרים.

הנקודה היא לא זאת. השאלה היא האם הממשלה החליטה שהיא רוצה להתפיל מים והיא הולכת לזה במרץ, או שהיא חושבת על יבוא מים מטורקיה, והיא חושבת - מה שכבר נאמר לא פעם - שלפני שמתפילים עדיף לטהר מי קולחין נוספים ולתפוס מים ניגרים ולעשות כל מיני פעולות אחרות, וההתפלה לא צריכה להיעשות עכשיו?

לקצץ בחקלאות.

אתם מדברים על התפלה רק כי זה בון-טון לדבר על התפלה אבל לא מתכוונים לזה ברצינות.

אני גר ביבנה. יש שם רצועת ים של 2-3 קילומטרים, חוף נקי לחלוטין. יש שם כור אטומי, זה נכון. בגלל זה תושבי יבנה לא יכולים להתרחץ בים כי באופן לא חוקי סגרו את הכביש לים. אבל בנחל שורק יש כור אטומי כמו שאני בערך קיסר סין. יש שם אלפי דונמים, לא 30 דונמים. אתה יכול להקים שם לא מיתקן אחד אלא אם אתה רוצה 5 מיתקנים בלי שום בעיה. הקרקע חופשית, ריקה לגמרי מכל דבר. למה אי אפשר להקצות שם קרקע? למי זה מפריע? יש שם בסיס של חיל האוויר, אז מה?

אין שם תחנת כוח.

חבר הכנסת שטרית, איש לא ישכנע אותי שזה לא ניתן להיעשות. בוודאי אפשר למצוא קרקע.

אני לא טוען את זה. אני רק אומר שעוסקים באיתור הקרקעות, באיתור השטחים.

תאמר לנו, האם יש החלטה להתחיל לעשות את זה או שאין החלטה כזאת? אבל באמת.

החשב הכללי, בשל חוק חובת מיכרזים, מינה ועדת מיכרזים בין-משרדית מיוחדת שמכינה את מסמכי המיכרז. אנחנו בהחלט מתבססים על מיכרזים שפורסמו בעולם ולא ממציאים את הגלגל מחדש. נעשית עבודת הכנה להכנת מסמכי המיכרז.

ועדת שרים לכלכלה בראשות שר האוצר קיימה מספר דיונים בנושא משק המים. היא אמורה לשוב ולהתכנס במהלך חודש אפריל ולקבל הכרעה האם באמת לפרסם את המיכרז.

מיכרז למיתקן באיזה גודל?

זה גם סוגיה שנמצאת בדיון. נכון שנציבות המים ומשרד התשתיות דורשים מיתקן של 50. עדיין יש ועדת היגוי שמלווה את כל נושא ההתפלה, בראשות מר יעקב אפרתי, שדנה בימים האלה בסוגיה היכן למקם את המיתקן. בעצם מקימים את המיתקן עבור החקלאות, זה דבר שחשוב לדעת. על-פי הרצת כל מאזני המים, ניתוח המלחים, ניתוח הקולחין, ניתוח כל סוגי המים, המסקנה האמיתית החד-משמעית, שאנשים מסרבים להציג אותה בצורה ברורה, שהקמת המיתקן נועדה לצרכים חקלאיים.

לא נכון. היא תפנה מים אחרים לחקלאות ותיתן מי שתיה באיכות יותר גבוהה.

אחת ההתלבטויות היא שהמיקום של המיתקן דווקא בקצא"א לדוגמא הוא נחות לצרכים חקלאיים בהשוואה למיקום שלו בחדרה או יותר קרוב לגוש דן, בגלל איכות הקולחין שמשפיעה על רשת המים ואחרי זה חוזרת לחקלאות. ההתמקדות של נציבות המים דווקא באתר קצא"א היא מבחינה זאת פיספוס, כי הם מעוניינים במיתקן התפלה לטובת החקלאות אבל הם ממקמים אותו במקום שהיעילות שלו מבחינת החקלאות היא נמוכה יותר.

אבל נציבות המים כבר לא נמצאת במשרד החקלאות. היא נמצאת במשרד התשתיות.

זה נכון, אבל האוריינטציה שלה היא עדיין - - -

היא עדיין פרו-חקלאית?

לא הייתי אומר פרו-חקלאית ואני לא רוצה לתת ציונים אבל אין ספק, תשאל את נציב המים מה הסיבה שצריך מיתקן התפלה, אז זאת הסיבה המרכזית. אנחנו גם סבורים שצריך להתחיל בהתפלה אבל יש עדיין בין 50-100 מיליון קו"ב אחרים של מים מליחים. רק השבוע אנחנו בשלבי סיכום של ניסיון ליצור התקשורת בין חברת "מקורות" לבין מעגן מיכאל על התפלה של מים מליחים לאיזור מעגן מיכאל.

יש שם מעיינות של מים מליחים?

יש שם קידוחים של מים מליחים. מחיר המים שעליו מדברים שם נע סביב 32 סנט.

זה כמות בלתי מוגבלת של מים?

לא, בכמות של מיליוני קו"בים בודדים. יש שם פוטנציאל התפתחות עד לסדר גודל של 10-20 מיליון קו"ב, שזה כמות לא מבוטלת. ככה פזורים ברחבי המדינה סדר גודל של עשרות מיליוני קו"בים. מעגן מיכאל זה עוד מקום שבו עלות ההתפלה היא זולה מאוד.

מתי לדעתכם ייצא המיכרז?

לדעתנו המיכרז ייצא בהתאם להחלטת ועדת שרים לכלכלה. אם ועדת שרים לכלכלה תחליט שהוא יוצא, אז הוא יכול לצאת גם תוך מספר חודשים.

זאת אומרת, על מנת שיהיה משהו פוזיטיבי, ועדת שרים לכלכלה צריכה לתת "אור ירוק".

נכון. עד אז נעשות כל ההכנות.

אני מהמחלקה המשפטית במשרד התשתיות הלאומיות. כמו שהציג מר זוהר ינון, הוקמה ועדת שרים לענייני כלכלה שדנה בנושא הזה. בהחלט אנחנו לא שוקטים על השמרים. היא בוחנת חלופות שונות, ביניהן התפלה, ייבוא מים, מי קולחין והשבתם. במקביל יש ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל משרדנו, שדנה בעניין מיכרז ההתפלה.

מתי תתקבל ההחלטה הסופית האומרת מה הממשלה רוצה?

אנחנו מקווים שבתחילת חודש אפריל, ואז משרד התשתיות וועדת המיכרזים יוכלו להכין את המיכרז, אנחנו מקווים תוך מספר מצומצם של חודשים ולצאת לדרך.

אדוני היושב-ראש, אני חוזר על הצהרתי, שאם אראה באמת שיוצא מיכרז, אני לא אץ מחר בבוקר להעביר את החוק בקריאה שניה ושלישית. אם ייצא מיכרז וניראה באמת שהממשלה רצינית, אנחנו נעצור.

אני נציג משרד החקלאות. יש לנו תוכניות להשבת מי קולחין. במקרה הטוב, אם נשמור על 100 קו"ב לנפש, יש לנו אפשרות להגיע עד לשנת 2008-2010. בתנאי שלא יהיו בצורות רבות ולא יהיו אלף ואחד דברים. אחרי שנת 2008 יש צורך בהתפלה בסדר גודל של 25 מיליון מטר קו"ב לשנה. זה המספר.

על בסיס מה אתה אומר 25 מיליון מטר קו"ב? אני שמעתי את אנשי "מקורות" שמדברים על כמויות יותר גדולות.

ל-8 השנים האלה אנחנו יכולים לספק מהמקורות האלה את הביקושים העירוניים, את התוספת השנתית הנדרשת של 25 מיליון קו"ב, אם אנחנו ניערך טוב, אם לא יהיו לנו בצורות. מעבר לזה, אין לנו אפשרות. זה אומר שאנחנו נעמיד את החקלאות על 530 מיליון קו"ב מים שפירים בלבד, שמהם 280 מיליון באיזור המזרחי - החולה, הגליל, בקעת הירדן, הערבה, עמק בית-שאן. לשם אנחנו לא יכולים להביא מי ביוב. לאיזור החוף ישארו עוד בערך 250-270 מיליון קו"ב מי ביוב.

אם נקבל את מה שמשרד האוצר אומר ונוריד ב-70%, עוד ב-70 מיליון קו"ב, זה אומר לעקור את כל הפרדסים מחדרה ועד תל-אביב מפני ששם יש לנו בעיה עם השקיית קולחין. אלה המספרים.

למה? זה מזהם את האקוויפר?

תלוי ברמת הטיהור של המים.

גם מזהם את האקוויפר, גם אין לנו תשתית מפני שיש בארות פרטיות, גם אנחנו צריכים לרשת את כל הפרדסים מחדש. אלה סכומי כסף ענקיים. שם יש גם אנשים שלא רוצים להחזיק פרדסים.

יותר משתלם בנייה. הרסו את המדינה.

זה הרקע האחד. עכשיו הרקע הכלכלי. בכדי לעשות את מה שעושים לחקלאות עכשיו - וזה לא פשוט מה שאנחנו מציעים לעשות לחקלאות, ה-50 מיליון קו"ב לא יפתרו - צריך לעשות חיסכון בעיר. עכשיו יש פרסומת לחיסכון בעיר. אני ברמת אביב קונה מים ב-4 שקל. אפשר לייצר את המים המותפלים ב-3 שקל. בכל כלכלה מודרנית היו עושים פרסומות לצרוך עוד. זה נגד כל תפיסה כלכלית. אם באים כמו שהצענו ויש הבנה שהחקלאות תפתור את בעייתה, אז צריך לתת "אור ירוק" להתפלה כנגד אותו חיסכון שאמור לבוא.

אני ממעגן מיכאל. המפתח לדעתי להתפלה טמון בשיתוף פעולה עם חברת "מקורות". מי ששולט על המונופול הטבעי, על הצנרת, זה "מקורות". ללא "מקורות" לא תהיה התפלה. זה הצד החיובי של העניין. מאידך, "מקורות" חייבת להטמיע שהיא לא תהיה היצרן היחידי או הגורם היחידי במים במדינת ישראל. אם ימצאו את השילוב הנכון בין "מקורות" לבין היזמים, לפי דעתי -

חבר הכנסת שטרית, אתה אומר כן, אבל קצת מסובך ל"מקורות" לעשות את החשיבה הזאת.

אני חושב ש"מקורות" מבינים את זה.

אני בסך הכל תומך בקו שהציג חבר הכנסת מאיר שטרית. אני רוצה להגיד מה אנחנו עושים. אנחנו מקימים חברת מים שמורכבת ממעגן מיכאל, יזמים פרטיים וחברה אמריקאית, שעשתה כבר 3,000 מיתקנים, בין היתר את הפרוייקט בטרינידד. בסך הכל הטכנולוגיה הזאת היא טכנולוגיה ידועה.

אנחנו, בשיתוף פעולה עם נציבות המים, עושים פה לאורך כל מערכת החוף - זה שטח הבריכות של מעגן מיכאל - קידוחים שהמטרה שלהם לשאוב מים מלוחים ובעתיד למשוך מי ים. אנחנו מעריכים שאם המהלך הזה - שהוא מהלך המתואם יחד עם נציבות המים - יצליח כפי שאנחנו חושבים אז בעצם תהיה פה שאיבה כמעט בלתי מוגבלת של מי ים. זה יהיה תהליך מאוד ארוך. יכול להיות שב-10-15 שנים יגיעו רק למחצית מכמות מי הים, ולכן ההתפלה גם תהיה יותר זולה מאשר התפלה של מי ים.

מאיפה המים המליחים האלה? יש מעיין כזה או באר? מאיפה יש לכם את הדבר הזה?

יש שם 40 מיליון קו"ב מים מליחים באיזור של ירקון תנינים במליחות של 1,000.

האם ירקון תנינים הוא לא באותה רמת מליחות כמו באקוויפר?

לא, - - - נותנים לו לדלוף ב-30-40 מיליון.

כל האקוויפר הזה פעם היה עם מים שפירים.

יש מיתקן ניסויי של "מקורות", לנסות להתפיל אותם.

1,000 מיליגרם לליטר?

אמרתי שיש שם מפעל קטן.

הרעיון שלנו, ולדעתי הוא רעיון שנותן פיתרון בטווח מאוד קצר, של שנה, הוא להגיע לשאיבה של 10, 20, 30 מיליון קו"ב, תלוי באיזה קצב נמשוך מי ים, ולבצע התפלה.

היום במעגן מיכאל יש לנו שני מיתקני התפלה. אנחנו ישוב גדול יחסית לישוב כפרי, של מעל 1,300 נפש. מאוקטובר אנחנו שותים רק מי התפלה.

אתם מייצרים לעצמכם את המים?

מייצרים לעצמנו מים, כמו שאמרת, מי עדן. יש לנו מיתקן התפלה, שבשל חוסר הידברות עם "מקורות" עומד כבר הרבה חודשים לא מנוצל. בעצם עצרנו את הפרוייקט.

למה עשיתם את זה בעצם? אתם הרי מקבלים מים מ"מקורות" במחיר של החקלאות. מה הסיבה לעשות את זה אצלכם?

אל"ף, יש המון אגדות בעניין הזה. לנו יש הקצבה של 670,000 קו"ב ואנחנו צורכים 1.5 מיליון קו"ב, למחנה ולחקלאות. יש לנו חקלאות גדולה, מטעים בעיקר. יש לנו 600 דונם אבוקדו. אנחנו יצואנים מצטיינים, מרוויחים מזה הרבה. לא נתמכים, לא מתלוננים על כלום. בסך הכל יש לנו 900 דונם - - -

כל הכבוד. אני רוצה להגיד לך, כשהחקלאות מרוויחה אני אומר chapeau. מה שמרגיז זה חקלאות שבה אנחנו משלמים מחיר מים מסובסד כדי להפסיד. גם מסבסדים את המים וגם מפסידים. למשל הכותנה והחיטה.

להתקדם לשורה התחתונה, אני אומר בקיצור, לפרוייקט הזה במעגן מיכאל - ואני שוב אומר, זה פרוייקט שמלווה על-ידי נציבות המים - יש פוטנציאל מאוד גדול של התפלה. התוכנית שלנו, בעוד 3 שנים - פה יש מחצבה של כ-30 דונם - להקים מיתקן של מי ים. כמו שאמרתי, חברנו עם חברה אמריקאית גודלה. אני מקווה שגם יהיה לנו שיתוף פעולה עם "מקורות" בעתיד. בסך הכל אין לנו בעיה של הכשרת שטח.

כרגע, אגב, המהלך הזה נתמך על-ידי מר זוהר ינון מהאוצר. המדינה באמת צריכה להחליט האם היא מעודדת יזמים להיכנס לתחום. אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת מאיר שטרית, שהתחנות יהיו על-יד תחנת החשמל ושייצרו 100 מיליון קו"ב שלא בהכרח תואמים לכושר ההובלה או ההולכה של "מקורות", לא צריך להינעל על הדבר הזה. צריך פשוט לעודד יזמים לבצע התפלה וליצור את המנגנון של שיתוף פעולה יחד עם חברת "מקורות". אם חברת "מקורות" לא תתנהג כמו מונופול, תתנהג רציונלית, אז השיתוף הזה הוא השיתוף הכי טוב למשק המים.

וגם ל"מקורות".

אני מ"אדם, טבע ודין". אנחנו בעד התפלה. היינו רוצים שגם יבדקו את כל החלופות. יש לי כאן את ההחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה מלפני שבועיים וזה נכלל תחת ההחלטות, עם עוד החלטות, כמו בנושא הקמת רשות מים ממלכתית וכל הדברים האלה. צריך לאמץ את זה יחדיו.

זה מוצע בהצעת החוק שלי.

אני רוצה לסכם את הדברים, כפי שנראים לנו עד כאן. אנחנו שמענו, גם מנציגי הממשלה, שיש תמיכה בהתפלה, שנציבות המים מכינה מיכרז ושמשרד האוצר מטפל בדברים האלה. אבל חסר "אור ירוק" של ועדת השרים לענייני כלכלה.

אני חושב שצריך להביא את הממשלה לקבל החלטה מה היא רוצה. אם היא רוצה מים מטורקיה - שתביא מים מטורקיה; אם היא רוצה לייבש את החקלאות ולהפוך את ישראל למדינה שבה המזון מיובא - גם זאת אלטרנטיבה. אפשר להחליט שאנחנו לא צריכים חקלאות. יש אוניות היום ונמלים, חלק גדול מהדברים שהחקלאות הישראלית מגדלת היום אפשר לייבא. בחלק מהמדינות בעולם יש עודפים גדולים של כושר ייצור. אפשר להחליט הרבה מאוד החלטות אבל צריך להחליט.

אני חושב שהצעת החוק של חבר הכנסת מאיר שטרית במובן זה תהיה קטליזטור לקבלת החלטה יותר מהירה.

לו יכולתי הייתי יושב עכשיו וקורא סעיף, סעיף, אבל היועצת המשפטית שלנו נקראה לישיבה בקומה השלישית. היא גם ביקשה ממני שאני לא אעביר לקריאה ראשונה חוק לפני שעברנו סעיף, סעיף. אז אני מציע שבכפוף לזה שתהיה לנו עוד ישיבה נוספת על ניסוח ובה נעבור רק על הקטע הפרוצדורלי - - -

אני מוכן להסמיך את היועצת המשפטית לתקן כל דבר שהיא מוצאת לנכון בענייני ניסוח.

אני לא יודע אם מותר לנו לעשות דבר כזה. צריך לקיים הצבעה על הסעיפים.

בוועדת הכספים עושים את זה כל הזמן.

אנחנו עובדים לפי תקנון הכנסת.

גם אנחנו עובדים לפי תקנון הכנסת.

אם כך, מבחינה מהותית אנחנו מאשרים את הצעת החוק. תתקיים עוד ישיבה אחת נוספת, שבה אנחנו נעבור על סעיפי החוק לצרכי ניסוח.

אנחנו מבקשים שתעבירו לנו מידע, חובתנו לציין מה היא עלות החוק.

חובת המציע גם לציין את המקור.

העלות היא אפס, אדוני. מכיוון שאני לא מציע שהממשלה תשקיע פרוטה בעסק הזה.

שמעתם. אם יש לכם הערכה אחרת - - -

חבר הכנסת שטרית, הרי ברור גם לנו, וכך גם אתה מציע, ש"מקורות" היא זאת שתיקנה את המים. הדבר הזה ישפיע ישירות על הסדר העלויות, על היקף התמיכה, הסובסידיה ש"מקורות" מקבלת מתקציב המדינה.

אתה יכול להביא הצעה חלופית. טוען חבר הכנסת שטרית שזה לא יעלה כסף למדינה.

מר ינון, לפי תקנון הכנסת אין שום טעם שאתה תתווכח עם המציע. האוצר צריך להעביר בכתב לוועדה מה העלות התקציבית מתקציב המדינה הכרוכה בהפעלת החוק.

אני לא מתווכח. אני רק רוצה להזכיר לחבר הכנסת שטרית, הוא יודע את זה אבל הוא רק קצת שכח, שהמחיר ש"מקורות" מוכרת מים לרשות המקומית הוא 1.40 שקל. מה שהרשות המקומית מוכרת לצרכן הוא לא רלוונטי לרמת התמיכה שחברת "מקורות" מקבלת. לכן זה שמשלמים ברמת אביב 4 שקלים זה לא רלוונטי לנושא.

נכון לרגע זה רשמנו בפנינו שלטענת המציע אין לזה השפעה על תקציב המדינה.

אני מבקש להסביר למה. הצעת החוק אומרת שמחיר המים להתפלה ייקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה. זאת אומרת שמחיר המים יכול לעלות יותר יקר ממחיר העלות האמיתית שלו. לא צריך סיבסוד. זה לא יעלה פרוטה. זה מה שאני מציע. זה יהיה משק סגור.

בכל מקרה, לדעת המציע אין השפעה על תקציב המדינה.

הצרכן ישלם את זה. זאת הבעיה, שאנחנו רוצים שהוא לא ישלם במחיר יקר.

הטענה היא שאדם משלם בעיר 4 שקלים לקו"ב מים, זה דולר, ואם פה התפלה עולה 70 סנט - -

50 סנט.

- - ועוד 30 נניח זה עלות הטיפול, אז העיר בכל מקרה היתה יכולה להתפיל במחירים הנוכחיים. השאלה האם זה כלכלי או לא היא שאלה אחרת. לו אני הייתי שומע מנציגי הממשלה שיש התנגדות עקרונית להתפלה כי יש אלטרנטיבות יותר זולות, כמו ייבוא, כמו לייבש את החקלאות, כמו ללכוד יותר מים שזורמים היום לים בחורף - אבל זה לא נאמר.

אני רוצה אולי לחדד את הנקודה הזאת. רוב החלופות, למעט ייבוא מים מטורקיה, הן באמת הרבה יותר זולות. ראה מקרה מעגן מיכאל. למה להתפיל מים ב-60-70 סנט, כשזה רק העלויות עד שער המפעל, ולא מציינים פה באמת עלויות קרקע וצנרת ש"מקורות" אמורה להניח ודברים אחרים שייעלו את המחיר בהרבה, כאשר אפשר להתפיל מים ב-30 סנט? אנחנו לא חלוקים על הצורך בהתפלת מי ים אלא רק על שאלת העיתוי.

הצעת החוק הזאת על-פי המציע מטרתה לזרז אתכם. כשהכנסת מתחילה לזוז והחוקים מתחילים להתקדם, זה מעיר את כולם מתרדמה.

ראה: שכר מינימום. הממשלה פתאום מציעה להגדיל את שכר המינימום. ראית?

אנחנו, על דעת כל המשתתפים, מאשרים בעיקרון את העברת החוק לקריאה ראשונה, בכפוף לכך שאנחנו נעסוק בנושא הניסוח. אני מודה לכם.

אני רוצה לומר משפט אחד, אדוני. ראשית, אני מודה לך על זימון הדיון בתקופת חג פורים.

אתה צריך להודות לממשלה שהחליטה לאמץ את חוק הדיור ציבורי כהחלטת ממשלה, כי הישיבה היום נועדה לדיון בחוק הדיור הציבורי. משהחליטה הממשלה שאפשר לעשות את זה בהחלטה, אז חוק הדיור הציבורי הפך לפחות דחוף ומשבר המים הפך לדחוף.

אני מודה לה.

אני רוצה לומר לך עוד דבר אחד. אני מבקש לומר את זה בסיכום הדיון. אני מאמין בפתרונות יסודיים. זה נכון שאפשר להתפיל מים מלוחים במחיר יותר נמוך. אילו הייתי ממשלה, הייתי מעודד כל חברת תשתית שרוצה היום להתפיל מים ולתקן בארות, שיפיקו מים וימכרו ל"מקורות". כממשלה הייתי אומר להם: קחו את הבארות ותעשו. כשהייתי באוצר העברתי לכם הצעות שקיבלתי מיזמים פרטיים לתקן בארות שכבר אי אפשר להשתמש במים שלהן. הם מוכנים להשקיע כסף כדי להמתיק את המים ולמכור אותם לחקלאות או למי שתחליטו.

המים האלה מנוצלים, עזוב.

אני לא יודע.

הדבר השני, מה הערך בשיפור הקולחין ובהשבת קולחין אם כאשר אתה גומר את השבת הקולחין המים נשפכים לים, לא מנצלים אותם? כמה דוגמאות כאלה אתה רוצה? הביוב של ירושלים - כמה קו"ב זה?

50 מיליון זה כל צריכת המים בירושלים, אז מדובר על 60% מזה.

אתה יודע מה, נניח שמדובר על 20 מיליון מטר קו"ב. ירושלים מטהרת את המים והמים נשפכים סתם. ויש 80 מיליון שקל בתקציב המדינה לטיפול בקולחין. זה כך כי לא מנצלים.

רבותי, בזה סיימנו. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20